מִלֻּאָה
(מִלּוּאָה), ש"נ, סמי' מִלֻּאַת, מ"ר בכנ' מִלֻּאֹתָם, מִלּוּאֹתָם, – מִלֻּאַת אבן וכדומ', שה"פ למלֻא אבנים יקרות בתוך מלאכת זהב וכסף וכדומה, Einfassung; monture; setting: ומלאת בו מִלֻּאַת אבן ארבעה טורים אבן וכו' משבצים זהב יהיו בְּמִלּוּאֹתָם (שמות כח יז-כ). מוסבת משבצת זהב בְּמִלֻּאֹתָם (שם לט יג). – ואמר המשורר: אמריו ספירים, ואותותיו שרים, ומלֻּאת טורים, בחשן סדורם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב).