ב. מָעוֹן
1, ש"ז, בכנ' מְעוֹנֶךָ, — עזרה וסעד, Hilfe; assistance; help: אדני מָעוֹן2 אתה היית לנו בדר ודר (תהל' צ א). כי אתה יי' מחסי עליון שמת מְעוֹנֶךָ2 (שם צא ט). היה לי לצור מָעוֹן3 לבוא תמיד צוית להושיעני (שם עא ג). — °וכנוי לאלהים: מעון אשר הכל בידו וחפצו עושה בכל יצוריו, דבר עלי לב אב נכאב ירא שמך מנעוריו (ראב"ע, אבי הבן).
1 בערב' מעונ معون, ועי' הערה לקמן.
2 כך בנוסחה המסורה, ופרשו הקדמונים גם אלה במשמ' א. מעון הקודם. ורוב החדשים אמרו כי צריך לקרא גם כאן מעוז. אבל כבר העירו קצת החדשים כי אפשר להניח גם המלה מעון כמו שהיא במשמ' עזרה וסעד, כמו בלשון ערב' המלה מעון معون, מהשרש עון, ועי' הערה לזה השרש.
3 ב(תהל' לא ג) הנוסחה היא: לצור מעוז לבית מצודות.