° 1, ש"ז, מ"ר עִדָּנִים, — זמן, ואמר הפיטן: טס וידא ועדן שנה יקץ כישן וער כמשנה (אתית עת דודים, יוצ' פרש' החדש). חלף זמן ועדן נגרע ענג ומעדן ארכו קצים ומועדן (ר"י טוב עלם, אריות הדיחו, יוצ' שבת ג אחה"פ). ממערכי לב משוה כל נבון ורבן נעלם משך העדן ונסתם בשש החרבן ספו תמו תמידי כפרה ובטל הקרבן (יי' אלהי ישראל, סליח' ד, עי"ת). כבד עלי עול סבל ואיך אנחם בזה יום בכל שנה עידן עלי שנה והנני עגומה ועגונה יתר מאלף שנה (איך תנחמוני, קינ'). — ומ"ר:  היה בכל זמנים לאבותיי הקדמונים ויהיה בכל עדנים לבנים ולבני בנים (אחימעץ, ספ' יוחסין, ניבויאר ב, 112). דברך נצב לעולמי עדנים דרכי טובך נצח לא שונים (ר' שלמה בר יצחק, ה' אלהי, סליח' ער"ה). קרב קץ עדני קול להשמיע לעויני (ר' שמעון בר יצחק, אורך ואמתך, סליח' ב' עי"ת). קהלים נוסדו מדני לשנים עשר עדני רב ריב יי' על חושבי אבדני (אין צור, יוצ' שבת א חנוכ'). זהרו מצא בנס לימים שמונה לשקדני קבעו לכן הימים האלה לדורות עדני (אודך כי, יוצ' שבת ב חנוכ'). —  כמה רפאות תעלה בעדניה2 ככל אשר יורו הרופאים מפיהם או מפי כתבם פתשגן אגרתא (אבן בוחן, ויניציא סא.). — עִדַּן עִדָּנִים: חשבתי עדן עדנים3 עיני כלות לזמנים לפי רוב השנים (ר' אפרים בר יצחק, אלהי בך אחבק, יוצ' שבת ד אחה"פ). — עִדַּן וסת: אפשר אחר שזקנתי יחזור לי עדן וסת וכו' שאין אשה יכולה להיתעבר אא"כ יחזור לה עדן וסת (הגהה בראש הדף, ר"ה:). — ובמשמ' תקופה בחיי האדם:  אמנם בשארי דברים הם שווים לזמן הקודם שאין התחדשות יותר מתחדש בגופם עד השנה השביעית שהוא החלק הב' מחלקי שבעה עידנין שחלקו החכמים מיני בריאות מאדם והשתנות שמתחדשים בגופו (ר' ברוך משקלוב, עמודי השמים, תפארת האדם, ו.).  והנה אז האדם עומד בימי הנערות שהם עד שנת המ"א בקירוב עד עבור כל משך שבעה העידנין ועד עבור הז' עידנין היא הנפש מתאחדת מאוד עם הגוף ומראית בו כחה וכל כח הנפש המגדלת (שם).