*, פיסוק, ש"ז, — שה"פ מן פִּסֵּק1, — א) פעֻלת מי שהוא מְפַסֵּק, מְפַשֵּׂק דברים ומרחיקם אלו מאלו2, פִּסּוּק מתנות המזבח: התם פיסוק מתנות בעלמא הוא (יומא טו.). נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות (ר' ישמעאל, זבח' נג:). — °פעֻלת המְפַשֵּׂק רגליו, Spreizen; écartement, écarquillement; spreading out, sprawling: והוא דרך גנאי באשה הזכרת פיסוק רגלים במקום שאפשר לו להזכירו בלשון שבח (ר"ח, פסח' ג.). בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב, פי' מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו (ערוך ערך רכב). — °ובמשמ' הַפְסָקָה: אין מי רגלים כלים מן הגוף אלא בישיבה לפי שכשהקלוח קרוב לפיסוק הוא דואג שלא יפלו נצוצות על רגליו  ומפסיק (רש"י, ברכ' מ., ד"ה אין). בעון פיסוק מעשרות פסק שומן הדגן (הוא, סוטה מט., ד"ה מעשר). — °והמקום אשר משם מתפסקות האצבעות: מלא פיסת יד, מתחילת פיסוק האצבעות עד הזרוע (תוס' נזיר נ:). — °ומקום ההתפסקות בכלל: כבל דלי שנפסק באמצעיתו וכו' מחבר שני ראשי הפיסוק זע"ז וכורך עליהם פונדא או פסיקיא (רש"י, שבת קי"ג.). — בהשאלה לגבי קריאת התורה, פִּסּוּק טעמים, קביעת הפסק בין ענין לענין3: בעי רב חסדא האי קרא היכי כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, כבשים ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים, או דילמא אידי ואידי פרים הוו, למאי נפקא מינה מר זוטרא אמר לפיסוק טעמים וכו' (חגי' ח:). דאפילו במקום שנוטלין שכר, על המקרא שרי למשקל, על המדרש לא שרי למשקל, מאי שנא וכו' רב אמר שכר שימור ור' יוחנן אמר שכר פיסוק טעמים (נדר' לז.). ועי' עוד ערך טַעַם. — °ופִסּוּק מאמר ארֹך לחלקים קצרים: דע כי לבלתי הלאות אוזן השומע בהאריך דבור וכו' מצאו המליצים ענין המאמרים אשר קראום בשם פריאודי והם פיסוק הדבור הארוך בחלקים קצרים, כל א' יורה ענין שלם (רמח"ל, לשון למודים ה, כא:). — ב) ובמשמ' פָּסוּק, מאמר מְפֻסָּק שבמקרא: כי לא דבר רק הוא מכם, אין לך בתורה אפלו אות אפלו תיבה ואין צריך לומר פיסוק שאין לו כמה טעמים (מדרש תנאים הופמן, דבר' לב מז). אפילו לא קרא אלא שני פיסוקין שחרית ושני פיסוקין ערבית קיים לא ימוש (ר' שמעון בן יוחי, מדרש ל"ב מדות, ענלאו, 256). — ובסהמ"א: ראינו כהנים כשהן מברכין ובאין לברך פותחין אצבעותיהן וכו' שהוא סימן שאימת שכינה עליהן וכו' ועוד לשום אותו סימן לפיסוקין כי בברכה הראשונה מניחין אצבע הסמוכה לגודל וכו' (ערוך ערך חלון). ויודע בהם דרך הצירוף ומקום הפסקה באתנחה ובסוף פיסוק ודומה (הורית הקורא, דרנבורג, 53). והיו על פה כותבין תיבות הפיסוק4 בלא מלכים ובלא טעמים (שם 54). הששי נקרא אתנחה,והוא מכל טעם נחה, ריחה נודף כשמן המשחה, ממצעת הפיסוק ומרויחה (שם 72). שנים עשר הוא הסלוק, אשר בו ענין מחבירו חלוק, מוכיח כנר דלוק, שזה סוף הפיסוק (שם). — ג) °פעלת מי שהוא פוסק ומקציב סכום כסף: ערבון, מקצת המעות נתן לו על פיסוק מרובה (רש"י ב"מ מח:). ועל החפץ שפסק לו דמים ונתן לשלוחו למוכרו ואמר לשליח שיהא שלו מה שיוסף למוכרו על פיסוק דמיו וכו' (תשו' ר"ת, מק"נ 55). ובעת גמר פיסוק הדמים היה גילוי הדעת ונתבטל הכל (שו"ת רש"ל, שאלה ב). ובכן נשא שמעון את בת ראובן וקבל מידו הפיסוק שנדר לו (חסדאי הכהן, פרחייא, שו"ת תורת חסד רנ). אותו מנהג שנהגו לברך טעות הוא ביד החזנים וכו' גם יש בו משום פיסוק מעות (ר"י עמדין, שאילת יעב"ץ סד, פט.).