ב. פָּקַס

 1, פ"י, — פָּקַס את פי הבהמה או את צוארה, פָּשָׂק אותו, פתח אותו בחזקה, aufreissen; ouvrir de force; to force open: איזה היא המראה, כל שמרביצו ופוקס את צוארו ונותן מים וכרשינין כאחד (תוספת' שבת יח ב). המראה, מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת, הלעטה, מאכילה מעומד ומשקה מעומד ונותנין כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן (בבלי שם קנה:).



1 [אין פקס זה אלא פָּסַק, במקרא פָּשַׂק, פֹּשֵׂק שפתיו (משלי יג ז), ויתכן שאין כאן אלא טעות המעתיקים. עי' פָּסַק, הערות. ואמנם אפשר שיש כאן הפוך הגאים בלשון. ומה שכתוב ברש"י (במד' כג טז): הפוקס בהמה אינו אלא ט"ס תחת הפוקם, ועי' פָּקַם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים