קל לא נמצא.

הִתפע', הִצְטַיָּדְנוּ, — הִצְטַיֵּד האדם את הלחם וכדו', לקח אותו לצֵדָה לדרך: זה לחמנו חם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה יבש והיה נקדים (יהושע ט יב). — ובסהמ"א: וזכו לבותם ונבחרו הצטידו היראה בדרך הרעה ונצלו ורכבו מרכבות המעשים והגיעו (ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ז). — ואמר המשורר: ונחקורה ליוקר המציאות וזילותם ועתות המכירה, ונצטייד ונרכב האניות ואף אם יהיה בים סערה (עמנו', מחבר' ח, 61). ולא נצטידה חכמה ויראה לצורך הנסיעה הגמורה (שם שם). — ובהשאלה: אין לי טוב כי אם להתערב עמו במלאכתו ובין כך אצטייד מיופי אשתו (שם מחב' ז, 35). — ועי' ה. צִיר, התפ'.

— קל *צָד, — כמו הִתפ': שנטלו עמהם צד ואמרו אלו שצדנו מארצנו (כלה רבת' ד).

— פִּעֵ', °צִיֵּד, צייד, — צִיֵּד את הספינה בחבלים וכדו', הכין את הנחוץ לה1, ausrüsten; équipper; to equip: וצידו הספינה בחבלים יתירים (מהר"ם רוטנברג, שערי תשוב' ג רלד).