*, ש"נ, — שה"פ מן צוּד, פעֻלת הַצָּד דגים וחיות, Jargen, fischen;chasse, pèche;hunting;fishing: כל המחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב (שבת יג ה). כל המחוסר צידה tסור ושאינו מחוסר צידה מותר )ביצה ג א). — ובסהמ"א: הצד דבר שדרך מינו לצוד אותו חייב כגון חיה ועופות ודגים והוא שיצוד אותן למקום שאינו מחוסר צידה וכו' אבל אם הפריח צפור לבית ונעל בפניו וכו' הרי זה פטור שאין זו צידה גמורה (רמב"ם שבת י יט). — °ובמשמ' ציד אנשים במרמה: צידה היא מלה מושאלת אל הטעאת בעל הריב, וזה כי השואל בעבור שהוא מטעה הנשאל ויפייסהו בהודאת ההקדמות אשר יועיל בהם בביטול מה שכיון בטולו יקרא זה הפעל  צידה וכו' וכבר בא בלשוננו לצודד נפשות (ס' הנדרים).