° ש"ז, — כמו ב. רַחַשׁ, דבור: דע והבין שאלו האותיות שהם עשרים ושתים מנויות מרוב הרגל הלשון מתחלפין זה בזה ברחשון (הורית הקורא, דרנבורג, 32). — ואמר הפיטן: ארשה ארוש רחשון בארש ניב ולשון (ר"א קליר, ארשה, תפלת טל). קדמתי בנשף להללך צור ברחשון (יום צעקי, סדור אר"צ, תמג.). הנכם חקוקים עם רחשון והמיון1 כחותם על זרועינו (תשו' גאו', מן, JQR NS IX, עמ' 146). בדרכם תדרוש שופכי לך לב רחשון (מחז' ויטרי, 447). הקריבו בטוב רחשון את פרי שפתים (רמב"ע, דיואן בודל' רנו; סדור תימני, כ"י בריט' מוז'). — ואמר המשורר: אראה באורך אור בלב אישון, צופה ומביט לב וכל רחשון (ר"י אבוהב, בתרגום שער השמים לר"א אירירה). ברא השכל הראשון בלי עמל ולא רחשון (ר"ז אלצ'הארי, ספר המוסר יד, כ"י תימנ'). ואומר לו בטוב רחשון וכו' (שם יו). — ובמשמ' תפלה, ובית רחשון, בית תפלה, ואמר הפיטן: ובבואו מבית רחשון, מוזגים לו כוס ראשון (ר' יוסף טוב עלם, אלהי הרוחות לכל בשר, סדר שבת הגדול).