רַחֲשׁוּשׁ

*, ש"ז, — רַחֲשׁוּשֵׁי הפה, מה שרחשו הפה והשפתים: מרחשת, דאתיא ארחשושי1 הפה (מנח' סג.).


1 [כך בגרסת הערוך ערך רחש, ובדפוס, ארחושי הפה וכו' ארחושי הלב].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים