°, ש"ז, מצוי בצרוף יֵין שָׂרָף, — משקה חריף ומשכר עשוי מפרות או מדגנים וכדו': עכשו שותין יין שרף במקום גיהנם פתוח  (חדושי מהר"ם שיף, סנה' ז.). שורפי יין שרף  (שו"ת פנים מאירות א פ).  ועי'  א. שָׁרַף, בינ' פָעוּ', שָׂרוּף. —  ובדבור מצוי בר"ת י"ש, יי"ש, במבטא יַשׁ באותה משמ'.