א. תאב

1, ממנו א. תָּאַב, §תְּאַבְדֵּעִי, תַּאֲבָה, *תֵּאָבוֹן, °תְּאִיבָה.



1 [בנראה קרוב השרש אל יאב, ועי' שם. והיום נוהג בדבור גם מְתַאֲבֵן במשמ' מנה ראשונה, appetizer וכד'.  וע' גם תְּבוּאָה, הערות.]