1, תּוֹךְ, ש"ז, סמ' תּוֹךְ, כנ' תּוֹכִי, תּוֹכְךָ, תּוֹכֵךְ, תּוֹכֵכִי, תּוֹכוֹ, תּוֹכָהּ, תּוֹכֵנוּ, תּוֹכְכֶם, תֹּכְכֶם, תּוֹכָם, תֹּכָם, תֹּוָכְחָנה, Mitte, Inneres; milieu, interieur; middle, inside: וילפת שמשון את שני עמודי הַתָּוֶךְ אשר הביא נכון עליהם (שופ' יו כט). ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער הַתָּוֶךְ (ירמ' לט ג). — ועם ב היחס, בַּתָּוֶךְ: ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בַּתָּוֶךְ (בראש' יה י). ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה וכו' ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בַּתָּוֶךְ [[בעיה: (במד' לה ה)]]. ויהיו לישראל בַּתָּוֶךְ אלה מזה ואלה מזה (יהו' ח כב). — ובסמ', תּוֹךְ: ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תּוֹךְ החצר וגבל (דבר' ג יז). ביום ההוא קדש המלך את תּוֹךְ החצר אשר לפני בית יי' (מ"א ח סד). — וכמלת יחס מרכבת, אל תּוֹךְ: וירדפו מצרים ויבאו אחריהם וכו' אל תּוֹךְ הים (שמות יד כג). וירץ (אברהם) אל תּוֹךְ הקהל (במד' יז יב). ואת כל שללה תקבץ אל תּוֹךְ רחבה (דבר' יג יז). ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תּוֹכָם והרגנום (נחמ' ד ה). — ומֵעַל תּוֹךְ: ויעל כבוד יי' מעל תּוֹךְ העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר (יחזק' יא כג). — ועַד תּוֹךְ: והנה באו עד תּוֹךְ הבית לקחי חטים (ש"ב ד ו). — וביחוד בתוך, כמו בי, בקרב: ויאמר אלהים יהי רקיע בְּתוֹךְ המים ויהי מבדיל בין מים למים (בראש' א ו). בכסף מלא יתננה לי בְּתוֹכְכֶם לאחזת קבר (שם כג ט). ועפרון ישב בְּתוֹךְ בני חת (שם שם י). ויבאו בני ישראל לשבר בְּתוֹךְ הבאים (שם מב ה). ובני ישראל הלכו ביבשה בְּתוֹךְ הים (שמות יד כט, יה יט). וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בְּתוֹךְ התכלת וּבְתוֹךְ הארגמן וּבּתוֹךְ תולעת השני וּבְתוֹךְ השש (שם לט ג). והלוים לא התפקדו בְּתוֹךְ בני ישראל (במד' ב לג). איך נפלו גברים בְּתוֹךְ המלחמה (ש"ב א כה). ותקם בְּתוֹךְ הלילה ותקח את בני מאצלי (מ"א ג כ). ותאמר (השונמית) בְּתוֹךְ עמי אנכי ישבת (מ"ב ד יג). שיתי כליל צלך בְּתוֹךְ צהרים (ישע' יו ג)2. והנשיא אשר בְּתוֹכָם3 אל כתף ישא וכו' (יחזק' יב יב). ושבתי את שביתהן וכו' ושבית4 שביתיך בְּתוֹכָהְנָה (שם יו נג). בְּתוֹךְ כפרים רבתה גוריה (שם יט ב). בחצרות בית יי' בְּתוֹכֵכִי ירושלם הללויה (תהל' קיו יט). עבד משכיל ימשל בבן מביש וּבְתוֹךְ אחים יחלק נחלה (משלי יז ב). — ובהשבעת שדים קדומה: שת חורן שש [ב]תך פי5 (טור סיני, השבעב עברית נגד שדי לילה מימי המקרא, הלשון והספר א, מהד' ב, 61). — ומִתּוֹךְ: וישלח את לוט מִתּוֹךְ ההפכה (בראש' יט כט). וירא מלאך יי' אליו בלבת אש מִתּוֹךְ הסנה (שמות ג ב). ויאמר (פרעה) קומו צאו מִתּוֹךְ עמי (שם יב לא). הבדלו מִתּוֹךְ העדה הזאת (במד' יו כא). והעולה מִתּוֹךְ הפחת ילכד בפח (ישע' כד יח). אם תסיר מִתּוֹכְךָ מוטה שלח אצבע ודבר און (שם נח ט). — ובתו"מ: איזהו לקט וכו' תוך היד ותוך המגל לעניים (פאת ד י). יש גדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה (נדר' ב ג). עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין (ב"ב ו ח). כותל ההיכל שש ותוכו ארבעים אמה (מדות ד ז). כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים (כלים ב ג). אין לך מר בקישות אלא תוכו (ירוש' תרומ' ג א). — *ובתוך הזמן, במשך אותו זמן, innerhalb; pendant; within: האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך ל' יום מקודשת לשני (קדוש' ג א). נתנו לו זמן לקוץ וכו' ונפלו בתוך הזמן פטור (ב"מ י ד). בודקין אותו ג' פעמים בתוך שמונים יום (בכורות ו ג). — *ותוכו כברו6: ר' ישמעאל קורא אותו גדי מקולם, ר' טרפון קורא אותו תוכבר שתוכו כברו (מכי' דרשב"י בא יב ט-י, אפשטין, 14, וכעין זה במקומות אחרים). שהיה ר"ג מכריז כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש (ברכ' כח.). מבית ומחוץ תצפנו, אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו ת"ח (יומא עב:). ויעש לו זר זהב סביב, מכאן שיהא ת"ח תוכו כברו (תנחו' ויקהל ז). — *ותוך תוכו: תוכו ולא תוך תוכו (זבח' יג:). — *ותוך כדי דבור, בעצם שעת הדבור: (מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר אני וכו') שהיו כולהם בתוך כדי דיבורו של ראשון וכו' אפילו אין כולהם בתוך כדי דיבורו של ראשון אלא בתוך כדי דיבורו של זה וזה בתוך כדי דיבורו של זה, כמה הוא כדי דיבורו? ר' סימון בשם ריב"ל כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו (ירוש' נזיר ד א). תוך כדי דיבור כדיבור (ב"ק עג.). — *ובתוך כדי מעת לעת: לוקח (תאנה) אחת ומניח אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות (ירוש' מעש' א ב). — *ומתוך, במשמ' במעבר מענין שהיה האדם שרוי בו מקֹדם, מיד אחרי כן7, unmittelbar nach; immédiatement après; immediately after: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש (ברכ' ה א). לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטילין (ירוש' ברכ' ה א). אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו (ברכ' לא.). לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה (פסח' נ:). בא ואראך ת"ח שעוסקין בתורה מתוך הדחק (ערוב' כא:). מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד (ב"ב קיט:). לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו (שם קסד:). זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני וכו' מתוך שהיו עומדין וצווחין קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחלה (מכיל' בשלח ה). מתוך שאתה מעטרו בזקנה אדם יודע למי מכבד (מד"ר בראש' סה). לך ועשה מהרה שמתוך שאתה מסיח הם מתים (תנח' צו יב). — ומ"ר *תוכות: (וכתב ולא חקק וכו') הא דחק תוכות (של אותיות) הא דחק יריכות (גיטין כ.)8. — ובסהמ"א: ומחה (הגבול) על כתף ים כנרת קדמה, שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת (רש"י, במד' לדיא). (על גוג:) התדע שם אשר תוכו כברו ומספרו כמספר השבטים (אלעזר הבבלי, רנב, עמ' קיד). — °ובתוך כך, בינתים: שמא יתעכב הדבר ובתוך כך יבוא משה (רש"י, שמות לב ב). אולי בתוך כך יתחרט דוד (הוא, ש"ב כד ו). שלא יאמר יש לי עוד שהות ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר לו הזמן (הוא, ברכ' ב.). — °ובתוך ש, במשמ' עד ש, בעוד ש: בתוך שהלך השליח ובתוך שאסר המרכבה והשמים התקדרו (הוא, מ"א יח מה). בתוך שהוליכני והשיבני, צמח על שפת הנחל עץ (הוא, יחזק' מז ז). אין לטעת בהנץ החמה בתוך שהיא זורחת (הוא, סנה' מב.). ובתוך שהיו משוררים אמר הרב לתלמידים וכו' (נפתלי אלחנן, עמק המלך, רישא דזעיר אנפין לב). — °ומתוך ש: ותודיענו כיצד אין את חייב לו, מפני שלא היו דברים מעולם או מפני שהיו והחזרת לו שהרי אנו דנים במתוך9 שיכול לומר בכל מקום (רמב"ם, טוען ונטען ו א). — °ובעלי חתוך: כמו שעשו בעלי התוך10 מן הישמעאלים ויצאו בזה למין מן ההזייה (ר"ש א"ת, מו"נ ב כה). — ומ"ר °תוכות11: אך החכם היודע תוכות12 שניהם וכו' כן הסכל בסודות ספרי הנבואה ותוכות תורתנו (הוא, אגרת תימן, הלקין, 17). ראיתיך תלקטי הקליפות והתוכות תזרוקי (בדרשי, בחינת עולם י). למאמרים הנבואיי' פירושים ולדבריהם יש תוכות זולת מה שיורו עליהם פשטיהם (קלונימוס, בעלי חיים א ה)13.