° 1, ש"ז, — תְּעָלָה, רפואה, ואמרו פיטנים:  רציד שרוג צוארם הרטות מרח תעלם (ולנשטין, Unpublished Piyyutim, 26). ומאז מכאוב כדעתה הבלגת והרהבת ולהעלות תעל לתאל תאבת (ר"א קליר, ערב אשר, קרוב' ב פסח).  גנוז למו לתעל ולתרופה (משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, אלבוגן, Studien, 126). שת תעל למזורו וארך לחליונו (אשם בעלי אשמה, סליח' ב עשי"ת).  יה תן תעל לכף רעל (ר"י נגארה, לך שוכן, עולת תמיד). העל תעל לנגעי לא זורה ולא חובשה (הוא, לך אלי, שם).