ש"נ, כנ' תַּעֲנִיתִי, — ענוי נפש בצום, סגוף, הִמנעות מאכילה ושתיה ויום ענוי נפש שכזה Fasten, Fasttag; (jour de) jeûne; fast(ing) day: ובמנחת הערב קמתי מִתַּעֲנִיתִי ובקרעי בגדי ומעילי (עזרא ט ה). — ובמגלת ברית דמשק: ולשמור את יום השבת כפרושה ואת המועדות ואת יום התענית (ברית דמשק דף VI, שורה 19, רבין, עמ' 25). — ובתו"מ: התחילו היחידים מתענים שלש תעניות (תענ' א ד). בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור (שם שם ה). סדר תעניות כיצד, מוציאין התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא וכו' (שם ב א). אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים (שם שם י). בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ד' פעמים ביום וכו' בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים (שם ד א). יפה תענית לחלום כאש לנעורת (תענ' יב:). והיה שם ר' אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו (מד"ר איכה, בלע ה' ולא חמל). שהצדיקים מדברים בעוה"ז בסיגוף ובתעניות ובייסורין (שם קהלת, אמרתי אני בלבי). כמה תעניות נתענית אמך וכמה תפילות נתפללה (פסיק' רב', בחדש השביעי, קע:)1. — *קבל עליו תענית, התחייב לצום: יחיד שקיבל עליו תענית אסור בנעילת הסנדל (תענ' יב:). — *היה, *ישב בתענית: מלמד שהיו יש' בתענית כל אותו היום (מכי' דרשב"י שמות יז יב, אפשטיין-מלמד, 122). היושב בתענית נקרא חוטא (תענ' יא.). — *ולוה אדם תענית, לא צם על מנת לצום ביום אחר: לווה אדם תעניתו ופורע (שם יב:). — *תענית יחד, תענית שהיחיד קבל עליו, *ותענית צבור, תענית שכל הצבור מתענה בה: בתשעה באב ובתענית ציבור בסיבה שהיא של תענוג אסור (ירוש' מע"ש ב א). בתענית צבור מרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו (שם יומא ח א). שמא תענית צבור קיבל עליו (תענ' יב:). למחר אהא לפניך בתענית יחיד (שם שם). אין תענית צבור בבבל (שם שם). — תענית חלום, תענית שצם אדם שראה חלום רע: תענית חלום הוא (שם שם). — ושם מסכת תַּעֲנִית או תַּעֲנִיּוֹת בסדר מועד, שענינה דיני ימי התעניות. — ובתפלה: עננו ה' עננו ביום צום תעניתנו (תפלת שמונה עשרה לתענית צבור). — ובסהמ"א: ולמה אין מועילין תענותיי2 ודמעותי שאני מתענה ומתפלל (ספר חסידים תתשלז). אבל בתעניות אחרות קורין ויחל (אבן ירחי, המנהיג, הלכ' תענית). ואוכלים אותם הערלים בימי תעניתם (גרשון בן שלמה, שער השמים ד א). מי שמתפלל ביום הסליחות בצבור מתענה באותו היום ואם יתפלל הש"ץ בכל יום יכבדו עליו התעניתים, לכך מתפללין אחרים ומתענין להקל על הש"ץ (הלבוש, או"ח תקפא א). ואז יוכל להפסיק בין התעניתים ולהשלים י' ימי תענית בימים מדולגים (שם שם). להתענות בכל ערב ר"ח שקורין אותו תענית משמרה (שו"ת מים רבים או"ח מח). והנה על פני יחלוף הפסק דין שכתבת וכוננו ידיך אמונה על התענית של משמרת ר"ח (שם שם מט). שהוא אדם חלוש מאוד לא יסבול קושי התעניתים וסיגופים (שו"ת נודע ביהודה או"ח לה). אמנם הגדלת מספר התעניתים לא נתפרש לא בכתוב ולא בגמרא (שם שם). כי לא מצינו בכל התלמוד מספר התעניות ימים חרוצים וקצובים לכל חטא ואשמה כפי חומר העון שם שם. — °ושם ספר תעניות או חמש תעניות, ובו ספר התפלה לימי התענית כמנהג הספרדים.