תַּעַף

°, ש"ז —  כמו תעופה, תועפות, ואמר הפיטן: תלולי תעף בשפר הגיונם אומרים קדוש (משלם בן קלונימוס, אילי שחק, קרוב' שחר' יום הכפורים), תעף ראם1 הכלילו אפריון עשה לו (הוא, אפיק רנן, יוצר לב' פסח)2.



1 [ע"פ הצרוף תועפות ראם שבמקרא.]

2 [המחבר, ומ. צ. סגל, שערך את הערכים עוֹף, עוּף, וכו', לא כללו בצורות השרש והפעל את המלה תָּעֻפָה ב(איוב יא יז) (ומצהרים יקום חלד תָּעֻפָה בבקר תהיה), אשר כמה חוקרים (עי', למשל, במלונם של גזניוס בוהל) גוזרים אותה מפעל עוף אחר, בעוד שאחרים הציעו תקוני גרסה שונים. ואולם הואיל ונזכר בס' (איוב  י כב) עֵפָתָה, שהוא כעדותה של כתבת קדומה שם של שֵדות החונקות את האדם בחשכת הלילה וגם לליל אימים בכלל, יש להכיר מלה זו גם כאן, והכונה: עפתה, חשכת הליל, תהיה לך כבֹקר. ועי' בפרוש העורך משנת שי"ד למקום.]

חיפוש במילון: