א. תָּעַף
° קל לא נמצא במקורות.
— הִפע', °הִתְעִיף1, — כמו העיף, עשה שיעופו: מרקק התעיף אברה ונוצה מהם זיז ולויתן ריצה (שמעון בן יצחק בן אבון, איחד שם שוכן, מחזור ויטרי, תעח).
1 [פעל משני שגזר הפיטן מן עוף, אולי ע"פ הכתיב והקרי התעוף — התעיף במשלי כג ה.]