תַּעֲנָה
°, ש"נ — כמו תַּעַן: הפילו גורלות למי ההתחלה, הגורל על עשיר עלה ויוצא העשיר תענתו1 למורה (יחיאל, ישנתי בחדרי, מחלוקת בין עשיר ועני, ס' השעשועים לזבארה, דוידזון, CXX).
1 [אמנם המהדיר מעיר: So in Ed. and Ms., read perhaps טענתו, ע"כ, אך אין זה מסתבר.]