ש"ז, מ"ר תַּעֲנוּגִים, תַּעֲנֻגוֹת, תַּעֲנוּגָיִךְ, תַּעֲנֻגֶיהָ, — עִדּוּן, תפנוק, התפנקות1, Verzärtelung; gâteries; pampering: לא נאוה לכסיל תַּעֲנוּג (משלי יט י). מה יפית ומה נעמת אהבת בַּתַּעֲנוּגִים (שה"ש ז ז). עשיתי לי שרים ושרות וְתַעֲנֻגוֹת בני אדם שדה ושדות (קהלת ב ח). — ובית תענוגים: נשי עמי תגרשון מבית תַּעֲנֻגֶיהָ (מיכה ב ט). — ובני תענוגים, בנים מפֻנקים: קרחי וגזי על בני תַּעֲנוּגָיִךְ (מיכה א יו). — ואמר בן סירא: כי לאחור תמצא מנוחתה ונהפך לך לתענוג (ב"ס גני' ו ל). עת רעה תשכח תענוג (שם יא לג). זכור כי לא בשאול תענוג (שם יד יג). אל תזרע לכל תענוג ואל תשפך על כל מטעמים (שם לז לד). איש שליו ומצליח בכל ועוד בו חיל לקבל תענוג (שם מא א). — ובתו"מ, גם במשמ' נעימות בכלל: הדא דתימר ברחיצה של תענוג, אבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר (ירוש' ברכ' ב ז). אם לתענוג מותר, אם לרפואה אסור (שם שבת יד ג). בשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר (שם יוה"כ ח א). מה האגוז הזה שחוק לתינוק ותענוג למלכים וכו' (פסי' רב', יהודה וישראל, מא"ש, מב.). לא ניתנה השבת אלא לתענוג (שם, י' הדברות פ' תליתאה, שם, קכא.). — ובסהמ"א: שרגיל לקנות תענוגין בשביל שבת (מדרש עשרת הדברות, ילינק, בית המדרש א, 75). הנפש כנגד מזבח הקטורת והשולחן בצפון וב' תענוגים צפונים לצדיקים (מדרש תדשא, שם ג, 175). אם לא ירחק מן המדות המגונות ומהבלי התענוגים הגופנים (ר"י א"ת, רוח חן ג). ואמר אפלטון התענוגים שלשה האחד מהם תענוג ההגיון והכנור וכו' (מוסרי הפילוסופים א יט). צורת הטוב כשתנוע ולא תגלה תעורר השמחה ואם תגלה תעורר התענוג (שם שם). אחר כך חקר הנהגת בעלי התענוגים (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ג ב). והבוחרים מאד בתענוגים אין אני חושב שיש להם יתרון על החזירים (הוא, אגרת החלו', JQR. NS I, עמ' 484). — ואמר המשורר: כי בדעת וערמה תענוג מעדני (ראב"ע, את חפצי, איגר 100). זכור דגים תענוגים אכלת (הוא, אפרוש כף, שם 185).