ש"ז, — מין אבן יקרה1: והטור הרביעי תַּרְשִׁישׁ ושהם וישפה (שמות כח כ). מראה האופנים ומעשיהם כעין תַּרְשִׁישׁ (יחזק' א יו). ומראה האופנים כעין אבן תַּרְשִׁישׁ (שם י ט). כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תַּרְשִׁישׁ שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב (שם כח יג) . ודיו גלילי זהב ממלאים בַּתַּרְשִׁישׁ (שה"ש ה יד). וגויתו כְתַרְשִׁישׁ ופניו כנראה ברק ועיניו כלפידי אש (דני' י ו). — ובסהמ"א: כקול מים ברעש נהרות כגלי תרשיש שרוח דרומית טורדת בהן בקול שירה (היכלות ט, ביהמ"ד ילינק ג, 90). דמות גלי הים בעת תרוממנה גליו יראה בראש הגלים במראה אבן תרשיש לבנה (פרוש מיֻחס לרסע"ג, דני' י ו). והתרשיש לבן הוא, ומדמה הצפורנים לתרשיש (ספר חסידים תתרעא). ולעשות חבורים ולסדר סדרים במלים במלואת תרשישים יהיו הנפשים (ר"י חריזי, תחכ' א, 19). אשר על תרשיש , נראה לי לפי שהתרשיש הוא הכוכבים (רי"צ קארו, תולדות יצחק, פרשת ואתה תצוה, עד.). — ואמר הפיטן: דדוי המון חוגג שאריתם בטל תרשישם ינהלום במרפא כנף טל (ר"א קליר, תחת, תפלת טל). שער השיר בשהם תשכן, שער התיכון בתרשיש תתכן (ר"י אביתור, שער האיתון, שעה"ש 13). ומשרתיו קדשים טהורי עצם כעצם תרשישים (רי"צ גיאת, יקרו להלל, שם 24). — ואמר המשורר: ופשטה תורתו ותרשישי דתו בפיות אמתו ונהג את דורם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב, דיואן, הברמן ב, 60). ואחז ענק על גרגרותיך יהי מטוב לשמינו ותרשישינו (רמב"ע, לפני זמן נשיר, דיואן, ברודי, רלא). — °ושם לסוג מסוגי המלאכים: כנגדם למעלה אותם המלאכים משרתי עליון הנקראים תרשישים (מדרש סדר גן עדן נו"ב, ביהמ"ד ילינק ג, 134).  שנאנים צדקיאל וגבריאל ממונה עליהם, תרשישים תרשיש ושלויאל ממונה עליהם (מסכת אצילות ה, גנזי הקבלה, ילינק). מלאכים אישים תרשישים (כתב הנשרפים באנקונה, REJ 31, עמ' 227). ושם נוה השרפים התרשישים והנשמות אשר לאל משבחים ומקדישים (ר"י חריזי, תחכ', הקד', 3). בשלישית יוצא הקדושה העצומה שמשם מקבלים התרשישים (ברית מנוחה, אמשטרדם, ו.). הם כת תרשישים בעלי הקדושה שומרי משמרת היובל הגדול (שם, יז.). ולמה לא תקנה בעושרך בית מושב עיר חומה בעולם הנצח במקום תרשישים ואופנים (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר א). ועשרה מלאכים שנבראו תחלה הם ממונים על עשר מחנות אלו וכו' מיכאל על האראלים, צפניה על האישים וכו' תרשיש על התרשישים (ר' נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער עולם היצירה, קעה.). — ואמר הפיטן: תסתר לאלם תרשישים מרון כזעזעת עולם מפני חרון (ר"א קליר, על חרבן בית המקדש, קינ' ת"ב). הן לא יאמין בקדושיו ותהלה ישים באילי תרשישיו (ר' שמעון בר יצחק, הן לא יאמין, קרוב' ב ר"ה) . תוקף תרשישים במרום חשים אומרים קדוש (אמיצי שחקים, מוסף יוה"כ). לבושים מלבושיך וברים בתרשישיך (רי"צ גיאת, מוסף יוה"כ, אגרות שד"ל, 518). תרשישים צעקו בשמי מרומי (רשב"ג, אזי בהר המור, ביאליק-רבניצקי ב, 168). ולולי הנערץ בסוד קדושים הנקדש במקהלות תרשישים וכו' (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 344)2.