°, ש"ז, — מי שמתרץ ומישב קֻשיות: רחמנים ולא רותחנים שופטים ושוטרים ודינים תמימים תאומים תרצנים ההם רבותינו וכו' (גאונ' בבל, מן, IX J.Q.R, יולי 1918, 175). כשאין התרצן יכול לתרץ את קושיות המקשן יאמר יגדיל תורה ויאדיר (אורי וישעי, שער התפלה יה, לבוב נד). השואל הספק נקרא מקשן, והמשיב נקרא תרצן (דוד בן יצחק דה פומיס, צמה דוד, מלות נכריות, ערך תרץ)1.