לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

רבקה־מרים (1952)

Rivka Miriam

רבקה־מרים (לבית רוכמן), נולדה בירושלים בי״ד בשבט התשי״ב, 10 בפברואר 1952, בת לסופר היידיש לייב רוכמן ורעייתו, שרידי השואה שעלו ארצה ב־1950. את שיריה הראשונים החלה לכתוב בגיל שבע ולצייר החלה בגיל שתים־עשרה. שיריה הראשונים פורסמו בגיל שמונה וספרה הראשון בגיל ארבע־עשרה. למדה בבית הספר התיכון הדתי ״מעלה״ בירושלים. בנוסף לכתיבה עוסקת רבקה־מרים בציור ובגיל 17 כבר הציגה תערוכת במוזיאון תל־אביב לאומנות. בשנים 2000 עד 2007 עמדה בראש בית המדרש ׳אלול׳ בירושלים. זכתה פעמיים בפרס ראש־הממשלה ליצירה, בפרס ברנר לספרות לשנת 2016 וכן בפרסים ספרותיים  אחרים. אם לשתי בנות ובן.

    רבקה־מרים (לבית רוכמן), משוררת, סופרת וציירת, נולדה בירושלים בי״ד בשבט תשי״ב, 10 בפברואר 1952, ומתגוררת בה. שמה הוא שם עט, המורכב משני השמות הפרטיים שלה, שמות אמו ואחותו הצעירה של אביה, שנספו יחד בטרבלינקה. הוריה עלו לארץ ב־1950, וכאן נולדו רבקה ואחיה יהושע. בניגוד לפליטי שואה אחרים, שלא היו מסוגלים לספר לילדיהם על הנוראות שעברו, לייב רוכמן (1918–1978) הרבה לדבר עם בתו על השואה, על משמעויותיה ועל בני המשפחה שנספו. הוא התקרב למקורות ולמסורות היהדות וקיים בביתו כעין ״שולחן״ חסידי (ממבקריו הקבועים היה הסופר אהרן אפלפלד), המשיך לכתוב ביידיש ודיבר בשפה זו עם בני משפחתו, כביטוי לקשר עם העולם היהודי שחרב.
    דמותו של האב והשקפת עולמו עיצבו את עולמה היצירתי. בגיל רך החלה להביע, גם בציורים (כולל על קירות החדרים שבהם דרה) וגם בשירים, את הזעזוע ואת ההזדהות שעוררו בה הסיפורים על השואה. חוויות אלה תופשות מקום מרכזי בספר שיריה הראשון, כותונתי הצהובה (עקד, 1966), שהופיע כאשר היתה בת ארבע־עשרה, וגם בתערוכת ציוריה הראשונה, שהתקיימה במוזיאון תל אביב, בית דיזנגוף, ב־1959. מיד לאחר הופעת ספרה הראשון הפכו שיריה לחלק מתוכנית הלימודים בספרות לבתי הספר העל־יסודיים.
    למדה בתיכון הדתי ״מעלה״ בירושלים, וסיימה את שירותה בצה״ל כקצינה. ב־1971 נישאה וילדה שתי בנות ובן. ההתמסרות לחיי המשפחה הגבילה את פעילותה היצירתית ובודדה אותה מהחיים הספרותיים לתקופה מסוימת. יחסית להתקבלות הנלהבת שבה זכתה בגיל צעיר מאוד, עברו עליה לאחר מכן שנים של הפניית עורף מצד הממסד הספרותי, שלא הזדהה עם החוויה היהודית־לאומית בשיריה. בשנות השמונים חזרה לפעילות ספרותית נמרצת, היתה חברה בוועד אגודת הסופרים העבריים, למדה במכון הרטמן, היתה ממייסדי בית המדרש ״אלול״ בירושלים, שבו מתקיימים לימודים לא פורמליים משותפים לדתיים ולחילונים, וכן הרצתה והנחתה סדנאות לכתיבה יוצרת במוסדות שונים. בשנים אלה גדלה ההתעניינות בשירתה. שירים רבים שלה הולחנו, ואירועים שבהם היא קוראת משיריה מושכים קהל רב.
    יוצרת פורייה במיוחד. מספריה: שירים – טבעתי בחלונות (1969); עץ נגע בעץ (1978); הקולות לקראתם (1982); משירי אמות האבן (1988); מקום, נמר (1994); מקרוב היה המזרח (1996); נָח היהודי (2000); אבי ציווני לא למות (2007); משה (2011); לפני הנסיעה (2011). כמו כן כונסו רבים מספריה המוקדמים באסופה כל שירי רבקה מרים (2010). מספרי סיפוריה הקצרים: רק האש והמים (1989); נפל דבר (1996); פתקים (2007); בחילופין (2008). כמו כן כתבה ספרי ילדים.
    ההיסטוריה היהודית והישראלית היא מרכז חווייתי רב־עוצמה בשירתה. זוהי שירה לאומית במובן הטוב ביותר של המושג. רבים מהשירים הם בעלי אופי מיסטי. גם כאשר הם מתארים חוויות אישיות ביותר, הם מבטאים תשוקה טוטלית ואקסטטית להתאחד עם גילויים שונים של קדושה ומסתורין ולהתחבר אל השורשים העתיקים של תורת הסוד היהודית. אולם, באופן שאינו שכיח בשירה מיסטית, האקסטזה בשיריה מהולה בנימות קומיות והומוריסטיות של שובבות ושעשוע. השילוב המיוחד הזה מקנה לשירים אופי כפול, של המשכיות יהודית ושל כתיבה מודרניסטית. הלשון והתמונות בשירים מחוברות באופן עמוק אל המקורות היהודיים, ורבים מהם בנויים על קריאה מחודשת, מדרשית, של התנ״ך, התלמוד והמדרשים.
ספרה האחרון עד כה הוא קובץ השירים הילדים של (2017).
זכתה בפרס ברנר על שיריה ב־2016.


שירים של רבקה־מרים בספריה הלאומית
ועוד שירים. ומציוריה.

נכתב על־ידי חמוטל בר־יוסף עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: מוטי קיקיון]

ספריה:
  • כתנתי הצהובה : שירים ו־5 רישומים (תל־אביב : עקד, 1966)
  • טבעתי בחלונות : שירים ו־6 רישומים (תל־אביב : עקד, 1969)
  • כסאות במדבר : שירים (תל אביב : דביר, תשל״ג 1973)
  • עץ נגע בעץ : שירים (תל אביב : דביר, תשל״ח 1978)
  • הקולות לקראתם (ירושלים : דביר, תשמ״ב) <לקט שירים>
  • חלונות בהקיץ (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ז) <איורים מאת המחברת>
  • משירי אמות האבן (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ח 1988)
  • רק האש והמים : (כמו־ספורים) (ירושלים : כרטא, 1989)
  • מעבר לגבעות האחרונות (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ב 1991) <איורים – נעמי בריקמן> <לקט סיפורים>
  • מקום, נמר (ירושלים : כרמל, תשנ״ד 1994) <שירים>
  • נפל דבר : סיפורים (ירושלים : כרמל, תשנ״ו 1996)
  • מקרוב היה המזרח : שירים (ירושלים : כרמל, תשנ״ו 1996)
  • נָח היהודי (ירושלים : כרמל, תש״ס 2000)
  • אמר החוקר (ירושלים : כרמל, תשס״ה 2005) <רישומים – רבקה מרים> <שירים>
  • בעל הנס ועוד עוברי אורח : שירים (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006)
  • אבי ציווני לא למות : שירים (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007)
  • פתקים (ירושלים : ראובן מס, תשס״ז 2007) <צילומים – נריה מס> <״ ... הוא בנוי משורות פרוזה, שהן מין יציר ביניים בין סיפור קצר למשהו אחר״>
  • וגם סיפור על מיטה שהתאהבה בכסא (רעננה : אבן חושן, תשס״ח 2008) <קובץ סיפורי ילדים>
  • בחילופין : תמונות מאלבום המציאות המתחמקת (ירושלים : כרמל, תשס״ח 2008) <קובץ סיפורים>
  • באים בימים : שירים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009) <קובץ של שירים תנ״כיים ובו שלוש חטיבות ׳אברהם, יצחק, יעקב׳, ׳רות׳ ו׳אסתר׳>
  • שירי רבקה מרים (ירושלים : כרמל, תשע״א 2010) <שני כרכים>
  • לפני הנסיעה (רעננה : אבן חושן, תשע״א 2011) <קטעים קצרים מאת המשוררת בשילוב הדפסים של הצייר מאיר אפלפלד>
  • משה : שירים (ירושלים : כרמל, תשע״ב 2011)
  • לא רק על רוריק (ירושלים : כרמל, תשע״ג 2013) <האיורים מעשה ידי המחברת> <סיפור לבני הנעורים>
  • צל השלם (ירושלים : כרמל, תשע״ג 2013) <שירים>
  • האף על פי (ירושלים : כרמל, תשע״ד 2014) <שירים>
  • יישובו של עולם : סיפורים (ירושלים : כרמל, תשע״ו 2015)
  • שילוח וכל מיני (רעננה : אבן חושן, תשע״ו 2016) <לילדים>
  • הילדים של (ירושלים : כרמל, תשע״ז 2017) <שירים>
איור:
  • אין לוס קאמפוס די לה מואירטי : במחנות המות / משה העליון ; עברית – אבנר פרץ (מעלה אדומים : מכון מעלה אדומים, לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה, תש״ס 2000)
על המחברת ויצירתה:

על ״עץ נגע בעץ״
  • בן־מרדכי, יצחק. על ״עץ נגע בעץ״. מאזנים, כרך מ״ח (1979), עמ׳ 142–143.
  • פוגל, מלכה. תעתועי חזות או תבליט חדוד? (על שיריה של רבקה מרים ״עץ נגע בעץ״). עלי שיח, חוב׳ 12–14 (1982), עמ׳ 417–418.
על ״הקולות לקראתם״
  • רובינשטיין, בלהה. קריאת מעמקים: משוררים בעקבות סיפור יונה. עלי שיח, חוב׳ 43 (2000), עמ׳ 140–148 <קריאה בשירי פנחס שדה, זלדה, רבקה מרים ויונדב קפלון; גם, בין היתר, ב׳הקולות לקראתם׳ לרבקה מרים>
על ״חלונות בהקיץ״
  • <ביקורת>. ספרות ילדים ונוער, שנה ט״ו, גל׳ ב׳(1989), עמ׳ 63.
  • גבעתי, רוני. חלונות צלולים. ספרות ילדים ונוער, שנה י״ד, גל׳ א׳ (1987), עמ׳ 46–48.
  • גילולה, דבורה. חינוכיות. על המשמר, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, עמ׳ 20.
  • רגב, מנחם. ״והציפור שרה שיר מיוחד אל הילד״. הד הגן, כרך נ״ב (1987), עמ׳ 109–110.
  • רגב, מנחם. כנפיים לדמיון. ידיעות אחרונות, 7 לילות, כ״ב בסיון תשמ״ז, 19 ביוני 1987, עמ׳ 27.
על ״משירי אמות האבן״
  • אפפל, שולמית. איפה הילדה הרעה? ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ו באב תשמ״ח, 29 ביולי 1988, עמ׳ 20.
  • בלאט, אברהם. דמות ובבואה. הצופה, ב׳ בכסלו תשמ״ט, 11 בנובמבר 1988, עמ׳ 6.
  • בלבן, אברהם. הפראות הנפלאה נאסרה בחישוקים. מעריב, ספרות, כ״ט באדר תשמ״ח, 18 במארס 1988, עמ׳ 2.
  • חלפי, רחל. כשם ששוכב אישון העין עם התהום. מאזנים, כרך ס״ג, גל׳ 4 (1989), עמ׳ 71–72.
  • שניר, לאה. העבר וזכרם של הדמונים. על המשמר, י״ז בשבט תשמ״ח, 5 בפברואר 1988, עמ׳ 17, 18.
על ״רק האש והמים״
  • בן־דור, יוכבד. עולם גלוי – ונעלם. על המשמר, 9 בפברואר 1990, עמ׳ 21.
  • שניר, לאה. הצצה לתהום. מעריב, ספרות, כ״ד בכסלו תש״ן, 22 בדצמבר 1989, עמ׳ 6.
  • שתל, שמואל. בסוד עיבור השיר. דבר, א׳ בסיון תש״ן, 25 במאי 1990, עמ׳ 19.
על ״מעבר לגבעות האחרונות״
  • רווה, ענבר.  המצב האנושי.  ארץ אחרת, גל׳ 48 (חשון–כסלו תשס״ט, נובמבר–דצמבר 2008), עמ׳ 82–83.
על ״מקום, נמר״
  • כרמי, גד. נביעה חדשה ורעננה של שירה טובה. נתיב, שנה 8, גל׳ 2 (43) (תשנ״ה 1995), עמ׳ 73–79.
  • רוזנפלד, ברכה. ליודעי סוד. מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 36–37.
  • שתל, שמואל. הקצב שמעבר לנו. עתון 77, גל׳ 187–188 (אב–אלול תשנ״ה, אוגוסט–ספטמבר 1995), עמ׳ 13.
על ״נפל דבר״
  • בן־עזר, אהוד. תקומת השרוף. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״ח בכסלו תשנ״ז, 29 בנובמבר 1996, עמ׳ 29–30.
  • חנה ואיתמר יעוז־קסט. על רבקה מרים. פסיפס, גל׳ 35 (1997), עמ׳ 1–3 <ראיון>
על ״מקרוב היה המזרח״
  • חנה ואיתמר יעוז־קסט. על רבקה מרים. פסיפס, גל׳ 35 (1997), עמ׳ 1–3 <ראיון>
  • ישראל, דורית. הליכה לקראת (ראיון עם רבקה מרים). דימוי, חוב׳ 17 (1999), עמ׳ 30–32.
  • ליבס, יהודה. סוס ושמו פחד. דימוי, גל׳ 14 (1996–1997), עמ׳ 74–76.
על ״אמר החוקר״ על ״בעל הנס ועוד עוברי אורח״ על ״אבי ציווני לא למות״ על ״פתקים״ על ״וגם ספור על מטה שהתאהבה בכסא״ על ״בחילופין״ על ״שירי רבקה מרים״ על ״לא רק על רוריק״
  • כהן־אסיף, שלומית.  כל צלקת שומרת לנו געגוע.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1072 (י״ד בתשרי תשע״ד, 18 בספטמבר 2013), עמ׳ 12.
  • רותם, תמר.  עולם והיפוכו.  הארץ, גלריה, ט״ז בחשון תשע״ד, 20 באוקטובר 2013, עמ׳ 4–5 <ראיון עם הסופרת עם צאת ספרה לאור>
קישורים:

OpenLibrary – OL169996A Wikidata – Q12411218 J9U – 987007307599005171 NLI – 000373876 LC – nr88001926 VIAF – 93614910
עודכן לאחרונה: 3 בפברואר 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף