משורר.
יליד העיר קמישלי בצפון סוריה, גדל והתחנך בעיר חאלב ולמד בבית ספר
פרוטסטנטי. עלה ארצה עם משפחתו ב-1962. המשפחה התיישבה בכפר-סבא. בעל הסמכה בהנהלת חשבונות ובגימולוגיה. שימש כשנה סגן מנהל מחלקת ספקים בתנועת המושבים. וכן עבד שנים במפעלי יהלומים ואף ניהל פרוייקט לתיעוש ליטוש היהלומים.
שיריו הראשונים פורסמו בכתבי העת "עכשיו", "סימן קריאה", "פרוזה", עיתן 77", "ראש", "מאזניים" וכן במוספי הספרות של העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "דבר", "על המשמר" ועוד. זכה פעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול, ובפרס השירה על שם מרדכי ברנשטיין ובמלגות רבות וחשובות כגון "סופר מורה" מטעם משרד התרבות בישראל שאותו תרם למסודות תרבות וקהילה בכפר-סבא.
כיהן כחבר ועד מנהל והנהלה מצומצמת של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל,
וכן כיו"ר הוועדה המקצועית שלה. נמנה על מקימי איגוד הסופרים הכללי במדינת
ישראל. שיריו נלמדים בבתי הספר ברמות שונות כולל אוניברסיטאות, ואחדים מהם
תורגמו ל-20 שפות לועזיות ויצאו באנתולוגיות של שירה עברית מובחרת ברחבי העולם. מאז 1991 עובד כמידען אינטרנט וספרן עיון בספרייה העירונית יד-לבנים בכפר-סבא וכן בספריית המרכז הקהילתי ע"ש זאב גלר בעיר. פרץ הוא אב לארבעה וסב לששה נכדים. מרבה לתרגם ולפרסם שירה וספרות ערבית מודרנית מובחרת לעברית.
בנימיני, יפה. "סוד החברה של מרכבת השיר" - הפואטיקה של המשורר פרץ דרור בנאי.
פרקים: דיונים בשאלות חינוך והוראה, כרך ד (1987), עמ' 21־35.
בקר, ירון. כאשר השיר הוא נסיון של בדידות. ערכים (בטאון המפלגה הקומוניסטית), כרך 3, גל' 77 (1983), עמ' 70־74 <על שיריהם של
רוני סומק, אלי בכר, פרץ בנאי ואלון אלטרס>
מאירי, גלעד ונועה שקרג'י. ראיון
עם פרץ-דרור בנאי. כתובת:
כתב עת לשירה ולביקורת, גל' 4 (דצמבר 2010), עמ' 203־208.
מירון, גבריאל. על - "החמיקה מחורי הרשת" – בשירת פרץ דרור-בנאי. אפיריון, גל' 33 (1994), עמ' 53.
סומך, ששון. ספרות ללא קהל - סופרים יהודים כותבי ערבית בישראל. גג, חוב' 4 (2001), עמ' 90־96 <בין היתר דן גם בפרץ-דרור בנאי>
מוקד, גבריאל. על שלושה משוררים צעירים. ידיעות אחרונות,
תרבות, ספרות, אמנות, 16 בנובמבר 1979, עמ' 22 <הקדמה לקובץ. חזר ונדפס
בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 204־210>
שרון-בלייס, ענת.שיחה עם המשורר והמתרגם פרץ דרור בנאי וספריו "אפיקי ים" ושישים מתחת לאפס".
פרץ דרור בנאי נולד בסוריה בשם פרג' שפירושו דרור. כשהגיע לארץ שיבש פקיד הקליטה את שמו וכתב בתעודת הזהות פרץ, ובכך מבלי דעת, חשף את כאב שתי המולדות, אותו מיהר בנאי לתרגם לכתיבת שירה. גם היום לאחר שעבר את גיל השישים הוא חי חיים כפולים: רושם שירה בעברית כאן בישראל. לזכותו עומדים שישה עשר ספרים, ורושם שירה בערבית, כמשורר בדוי באתרי האינטרנט של העולם הערבי.
על "קסם נאקות : שירה בדוית מסיני והנגב"
אדמון, תלמה. שירת המדבר. מעריב, ספרות אמנות, ג' בטבת תשנ"ד, 17 בדצמבר 1993, עמ' 25־26.
בר-יוסף, יצחק. באוהלי הבדווים - עם מכשיר הקלטה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת,י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' 34.
משורר.
יליד העיר קמישלי בצפון סוריה, גדל והתחנך בעיר חאלב ולמד בבית ספר
פרוטסטנטי. עלה ארצה עם משפחתו ב-1962. המשפחה התיישבה בכפר-סבא. בעל הסמכה בהנהלת חשבונות ובגימולוגיה. שימש כשנה סגן מנהל מחלקת ספקים בתנועת המושבים. וכן עבד שנים במפעלי יהלומים ואף ניהל פרוייקט לתיעוש ליטוש היהלומים.
שיריו הראשונים פורסמו בכתבי העת "עכשיו", "סימן קריאה", "פרוזה", עיתן 77", "ראש", "מאזניים" וכן במוספי הספרות של העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "דבר", "על המשמר" ועוד. זכה פעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול, ובפרס השירה על שם מרדכי ברנשטיין ובמלגות רבות וחשובות כגון "סופר מורה" מטעם משרד התרבות בישראל שאותו תרם למסודות תרבות וקהילה בכפר-סבא.
כיהן כחבר ועד מנהל והנהלה מצומצמת של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל,
וכן כיו"ר הוועדה המקצועית שלה. נמנה על מקימי איגוד הסופרים הכללי במדינת
ישראל. שיריו נלמדים בבתי הספר ברמות שונות כולל אוניברסיטאות, ואחדים מהם
תורגמו ל-20 שפות לועזיות ויצאו באנתולוגיות של שירה עברית מובחרת ברחבי העולם. מאז 1991 עובד כמידען אינטר