נִדּוּחַ

°, ש"ז, — שה"פ מן נדח: שכן לשון נידוח נופל באפלה כמו לכן יהי דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה ולאפלה הם מנודחים (רש"י ישע' ח כב). שאין זה צמיחת קרן של גאולה כדברי רבנו הגדול מ"כ אלא כדברי ירמיה שלא יכלם בארץ נידוחם (ר"א מבלגנצי, פי' יחזק' כט כא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים