ב. שָׁאָה

1, קל לא נמצא.

– נִפע', נִשְׁאָה, – נשׁאו המים, העמים, נשׂאו קולם: הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים יִשָּׁאוּן לאמים כשאון מים רבים יִשָּׁאוּן (ישע' יז יב–יג).



1 [מדקדקים ומלונאים גזרו גם את השם שָׁאוֹן וגם את הפעל יִשָּׁאוּן הבא על ידו מן א. שָׁאָה, ואולם מה ענין שאון והרמת קול המון אצל שאה זה, שכל הוראתו היא לשון ריקות, שממה ועזובה! למעשה אין שָׁאוֹן זה אלא שינוי מבטא מן שָׂאוֹן – כחילופים רבים כאלה בלשון המקרא, שלא היה בה למעשה ההבדל המאֻחר של ש שמאלית וימנית – כלשון נשיאת קול, מן שׂוא הבא במק' נשׂא גם בצורות כגון שׂיא, בשׂוֹא גליו, וגם במלה תשואות חן, בשין ימנית, שגם פירושה בעקר לשון נשיאת חן. ועל יד שָׁאוֹן זה שעקרו שָׂאוֹן, כלשון תשואות המון ימים, עלינו להבין גם את הפעל ישאון כלשון יִשָּׂאוּן בשׂין שמאלית, כלו' ישאו קולם, כלשון ישאו נהרות קולם וכדו'.]

ערכים קשורים