ב. שמר
1, ממנו *מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמֶר, ב. שָׁמַר,*שֻׁמַּר, °שְׁמָרִיּוּת, ועי' שׂמר.
1 [שרש זה, שלא כדעת רֹב המפרשים, אין לו כנראה ענין אל א. שמר כלשון שמירה, אלא הוא לשון קפואה בעקר, וכנראה אך התפתחות אחרת של אותו שרש היא במלים אלו שהמסרת, לפי מבטא מאחר, בטאה אותן כאלו בסמ"ך או בשׂי"ן שמאלית: שָׂמַר (סמר), משׂמר (מסמר) וכדו'. ואמנם בא בערב' גם תֻ'מַאלַה, ת'מִילַה ثمالة, ثميلة במשמ' עכבת שבמים, אך ספק אם יש לשרש ת'מל זה קשר אל ב. שמר שבעבר'.]