א. תַּעֲלוּל

ש"ז, במקרא רק מ"ר כנ' תַּעֲלוּלֵיהֶם, — מעשים, מעללים: גם אני אבחר בְּתַעֲלוּלֵיהֶם ומגורתם אביא להם (ישע' סו ד).—  ובסהמ"א: וכאשר לא שעו לדברי תעלולים אשר התעללת בהם להזהיר אתהם (ינה"ו, חכמת שלמה, יב כו).

חיפוש במילון: