לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
תמונת פרופיל

ארז (יעיש) ביטון נולד באוראן, אלג׳יריה, להורים ילידי מרוקו בי״ט בסיון תש״ב, 4 ביוני 1942. בגיל שש עלה עם משפחתו לישראל. בהיותו בן עשר התעוור בעת ששיחק ברימון-יד בשדה סמוך לביתו בלוד. הוא התחנך בבית חינוך לעיוורים בירושלים, שם הוחלף שמו לארז, ובסמינר ליפשיץ. בבגרותו למד לתואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ולתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועבד בתחומי עיסוק אלה.

שיריו הראשונים התפרסמו בראשית שנות השבעים, ובהם ביטא בצורה נוקבת את משבר הגירתם של יהודי המזרח לישראל ואת הרצון העז למצוא שפה חדשה, שתהלום את טראומת ההגירה: התנפצותה של דמות האב; תחושות הזרות והזעם; דיכויה של התרבות הערבית בארץ על ידי התרבות האירופוצנטרית השלטת והחיפוש אחר סינתזה בין עבר להווה ובין מזרח למערב – כל אלה היו מאפיינים מובהקים של כתיבתו. הוא הציג בשיריו קול מזרחי חשוף, ההופך את חומרי הביוגרפיה ואת העימות עם הסיטואציה הישראלית המתנכרת לזהותו ולמוצאו לזירת עימות ישירה. בתוך כך שילב בשיריו ביטויים בערבית-מרוקאית, ולעיתים הכליא בין העברית לערבית בניסיון ליצור פואטיקה דו-לשונית.

ספר שיריו הראשון מנחה מרוקאית (עקד) ראה אור ב-1976; כעבור שלוש שנים התפרסם ספרו השני, ספר הנענע. שני הספרים הציבו אותו כאחד מקולות המחאה החלוציים של משוררים ישראליים יוצאי ארצות ערב. הוא ביטא את כבודה האבוד של התרבות הערבית, שנדחקה לשוליים ונרמסה על ידי ההגמוניה התרבותית האשכנזית, ועסק רבות בקרע בין העבר הערבי להווה הישראלי. עם זאת, הזעם והמחאה התמתנו בהדרגה. שירי הספר השני, ושיריו המאוחרים יותר, מגלים כמיהה להתערות בארץ ובשפתה, גם אם תוך כדי קונפליקט חריף ובלתי פתיר.

ברבים משיריו ניכרת נימה וידויית ומתוארות חוויות יומיומית ומשפחתיות, שמתווסף להן יסוד של כזב או של דמיון. שירתו השפיעה השפעה עמוקה על רבים מהמשוררים המזרחיים בישראל, בהם סמי שלום שטרית, אמירה הס, פרץ-דרור בנאי, איתן נחמיאס גלס, ואחרים.

עוד מספריו: ציפור בין יבשות: שירים (1990); סוליקה: מחזה בשלוש מערכות (2005); תמביסרת ציפור מרוקאית (2009); נופים חבושי עיניים (2013) ובית הפסנתרים (2015)

שירו ״חתונה מרוקאית״ הולחן על ידי להקת הברירה הטבעית ונכלל באלבומם אלי שורשים (1979).

ב-1982 ייסד ביטון את כתב העת אפיריון לתרבות ים-תיכונית, והוא משמש עורכו מאז. באמצעות כתב העת ביקש לממש הלכה למעשה את הסינתזה המיוחלת בין מזרח למערב, ולהעניק ביטוי להוויה ים-תיכונית, שלהשקפתו היא בה בעת אוריינטלית ואירופית. הקמתו של כתב העת עוררה ביקורת חריפה, ובין השאר נטען כי הוא מגלם בריחה מהזהות המזרחית, מסכל את יצירתה של תרבות מזרחית עצמאית ומרכין ראש בפני התרבות המערבית השלטת.

שימש כיו״ר אגודת הסופרים העברים בשנים 1991–1993.

בשנת 2016 מונה על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, לעמוד בראש ״וועדת ביטון״, שהוקמה בכדי לאזן את תכניות הלימודים (בעיקר בהיסטוריה ובספרות) והעשרת תוכניות הלימודים בתכנים על ההיסטוריה של יהודי המזרח וביצירות של יוצרים מזרחיים (מיוצרים שפעלו בימי הביניים ועד ליוצרים ממוצא מזרחי שכותבים היום). היו רבים שראו בעבודת הוועדה הכרחית וחיונית. עם זאת, עבודת הוועדה והבחירות שעשתה זכו לביקורת רבה. חלק מהביקורת התמקדה בכך ש״וועדת ביטון״ מנציחה את פוליטיקת הזהויות. ביקורות אחרות, טענו שהוועדה משרתת את המתקפה של חברי הממשלה כנגד אנשי תרבות שונים. בנוסף הושמעה ביקורת על כך שהבחירות של הוועדה לא נבעו מקריטריונים ספרותיים אלא ממניעים אישיים.

ארז ביטון זכה בפרס על שם גבריאל טלפיר (1982) ;בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1989) ובפרס ישראל (2015).

ארז ביטון נשוי לרחל קלהורה-ביטון ואב לאסף ושלומית.

נכתב על-ידי גיש עמית עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: דודו בכר]

ספרים
  • מנחה מרוקאית (תל אביב : עקד, תשל״ו 1976) <שירים>
  • 4 משוררים (תל אביב : עקד, תשל״ז 1976) <משירי ארז ביטון, בנימין סגל, רחל פרחי, ושלום רצבי>
  • נענע : שירים (תל אביב : עקד, תשל״ט 1979)
  • ציפור בין יבשות : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
  • סוליקה : מחזה בשלוש מערכות (רמת השרון : שניר, 2005)
  • תמביסרת, ציפור מרוקאית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009) <שירים>
  • נופים חבושי עיניים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, התשע״ג 2013) <שירים>
  • בית הפסנתרים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, התשע״ה 2015) <שירים>
  • אותות : מבחר ושירים חדשים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ט 2019) <כולל אחרית דבר מאת דן מירון>
  • תפרים : שירים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ״ב 2022) <עריכה רחל ביטון קלהורה>
על המחבר ויצירתו

ספרים

מאמרים

על ״מנחה מרוקאית״

  • בן הראש, מואיז, 30 שנה להופעת "מנחה מרוקאית", אפיריון, גל׳ 99 (התשס"ז 2006), עמ' 17–18

על ״נענע : שירים״

  • לוטן, ע., קול אחר, על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י"ד בתשרי תש"ם, 5 באוקטובר 1979, עמ' 8
  • לוי, דן, שורשי המשורר, דבר, משא, ז׳ בשבט תש"ם, 25 בינואר 1980, עמ' 18

על ״תמביסרת, ציפור מרוקאית״

על ״אותות : מבחר ושירים חדשים״

על ״תפרים : שירים״

מזהים חיצוניים
LC – n89120100 | NLI – 987007285991005171 | VIAF – 5047091 | Wikidata – Q5385743 | OpenLibrary – OL1692718A

עודכן לאחרונה ב: 17 באוגסט 2022
q

יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט

הקיץ הזה בשבילי כמו רימון מאוויים אבוד ;