מיון לפי:
שימו לב:
לא לכל היצירות יש נתוני תאריך.
-
-
חדרים – גיליון 2 מתוך חדרים – גיליון 2: סתיו 1981 (1) )
הלית ישורון (עורכת)
תל אביב: גלריה גורדון, סתיו 1981
- j הקיץ הזה בשבילי כמו רימון מאוויים אבוד (סתיו 1981) (2024-10-30) הקיץ הזה בשבילי כמו רימון מאוויים אבוד
ארז
(יעיש) ביטון נולד באוראן, אלג׳יריה, להורים ילידי מרוקו בי״ט בסיון תש״ב,
4 ביוני 1942. בגיל שש עלה עם משפחתו לישראל. בהיותו בן עשר התעוור בעת
ששיחק ברימון-יד בשדה סמוך לביתו בלוד. הוא התחנך בבית חינוך לעיוורים
בירושלים, שם הוחלף שמו לארז, ובסמינר ליפשיץ. בבגרותו למד לתואר ראשון
בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים ולתואר שני בפסיכולוגיה
באוניברסיטת בר-אילן, ועבד בתחומי עיסוק אלה.
שיריו הראשונים התפרסמו בראשית שנות השבעים, ובהם ביטא בצורה נוקבת את משבר הגירתם של יהודי המזרח לישראל ואת הרצון העז למצוא שפה חדשה, שתהלום את טראומת ההגירה: התנפצותה של דמות האב; תחושות הזרות והזעם; דיכויה של התרבות הערבית בארץ על ידי התרבות האירופוצנטרית השלטת והחיפוש אחר סינתזה בין עבר להווה ובין מזרח למערב – כל אלה היו מאפיינים מובהקים של כתיבתו. הוא הציג בשיריו קול מזרחי חשוף, ההופך את חומרי הביוגרפיה ואת העימות עם הסיטואציה הישראלית המתנכרת לזהותו ולמוצאו לזירת עימות ישירה. בתוך כך שילב בשיריו ביטויים בערבית-מרוקאית, ולעיתים הכליא בין העברית לערבית בניסיון ליצור פואטיקה דו-לשונית.
ספר שיריו הראשון מנחה מרוקאית (עקד) ראה אור ב-1976; כעבור שלוש שנים התפרסם ספרו השני, ספר הנענע. שני הספרים הציבו אותו כאחד מקולות המחאה החלוציים של משוררים ישראליים יוצאי ארצות ערב. הוא ביטא את כבודה האבוד של התרבות הערבית, שנדחקה לשוליים ונרמסה על ידי ההגמוניה התרבותית האשכנזית, ועסק רבות בקרע בין העבר הערבי להווה הישראלי. עם זאת, הזעם והמחאה התמתנו בהדרגה. שירי הספר השני, ושיריו המאוחרים יותר, מגלים כמיהה להתערות בארץ ובשפתה, גם אם תוך כדי קונפליקט חריף ובלתי פתיר.
ברבים משיריו ניכרת נימה וידויית ומתוארות חוויות יומיומית ומשפחתיות, שמתווסף להן יסוד של כזב או של דמיון. שירתו השפיעה השפעה עמוקה על רבים מהמשוררים המזרחיים בישראל, בהם סמי שלום שטרית, אמירה הס, פרץ-דרור בנאי, איתן נחמיאס גלס, ואחרים.
עוד מספריו: ציפור בין יבשות: שירים (1990); סוליקה: מחזה בשלוש מערכות (2005); תמביסרת ציפור מרוקאית (2009); נופים חבושי עיניים (2013) ובית הפסנתרים (2015)
שירו ״חתונה מרוקאית״ הולחן על ידי להקת הברירה הטבעית ונכלל באלבומם אלי שורשים (1979).
ב-1982 ייסד ביטון את כתב העת אפיריון לתרבות ים-תיכונית, והוא משמש עורכו מאז. באמצעות כתב העת ביקש לממש הלכה למעשה את הסינתזה המיוחלת בין מזרח למערב, ולהעניק ביטוי להוויה ים-תיכונית, שלהשקפתו היא בה בעת אוריינטלית ואירופית. הקמתו של כתב העת עוררה ביקורת חריפה, ובין השאר נטען כי הוא מגלם בריחה מהזהות המזרחית, מסכל את יצירתה של תרבות מזרחית עצמאית ומרכין ראש בפני התרבות המערבית השלטת.
שימש כיו״ר אגודת הסופרים העברים בשנים 1991–1993.
בשנת 2016 מונה על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, לעמוד בראש ״וועדת ביטון״, שהוקמה בכדי לאזן את תכניות הלימודים (בעיקר בהיסטוריה ובספרות) והעשרת תוכניות הלימודים בתכנים על ההיסטוריה של יהודי המזרח וביצירות של יוצרים מזרחיים (מיוצרים שפעלו בימי הביניים ועד ליוצרים ממוצא מזרחי שכותבים היום). היו רבים שראו בעבודת הוועדה הכרחית וחיונית. עם זאת, עבודת הוועדה והבחירות שעשתה זכו לביקורת רבה. חלק מהביקורת התמקדה בכך ש״וועדת ביטון״ מנציחה את פוליטיקת הזהויות. ביקורות אחרות, טענו שהוועדה משרתת את המתקפה של חברי הממשלה כנגד אנשי תרבות שונים. בנוסף הושמעה ביקורת על כך שהבחירות של הוועדה לא נבעו מקריטריונים ספרותיים אלא ממניעים אישיים.
ארז ביטון זכה בפרס על שם גבריאל טלפיר (1982) ;בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1989) ובפרס ישראל (2015).
ארז ביטון נשוי לרחל קלהורה-ביטון ואב לאסף ושלומית.
נכתב על-ידי גיש עמית עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית ![]()
[מקורות נוספים: גרנות,
המכון לתרגום
ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: דודו בכר]
- מנחה מרוקאית (תל אביב : עקד, תשל״ו 1976) <שירים>
- 4 משוררים (תל אביב : עקד, תשל״ז 1976) <משירי ארז ביטון, בנימין סגל, רחל פרחי, ושלום רצבי>
- נענע : שירים (תל אביב : עקד, תשל״ט 1979)
- ציפור בין יבשות : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1990)
- סוליקה : מחזה בשלוש מערכות (רמת השרון : שניר, 2005)
- תמביסרת, ציפור מרוקאית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009) <שירים>
- נופים חבושי עיניים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, התשע״ג 2013) <שירים>
- בית הפסנתרים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, התשע״ה 2015) <שירים>
- אותות : מבחר ושירים חדשים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ט 2019) <כולל אחרית דבר מאת דן מירון>
- תפרים : שירים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ״ב 2022) <עריכה רחל ביטון קלהורה>
ספרים
- , אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014 (עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר)
מאמרים
- אופנהיימר, יוחאי, אָנָּא מֶן אֶלְמַגְרַבּ - גלותיות בשירת ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 13–59
- אליהו, אלי., השלהבת והארז., הארץ, גלריה, ג׳ באייר תשע"ה, 22 באפריל 2015, עמ' 1, 4–5 (שיחה עם ארז ביטון עם זכייתו בפרס ישראל)
- בהר, אלמוג., "בּוֹא מִן הַפִּנָּה אֶל בָּמַת הַבָּמוֹת" - על הלשונות השונות בשירתו של ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 147–194
- ביטון, ארז, ראשית שיר : אוטוביוגרפיה שירית, אפיריון, גל׳ 99 (התשס"ז 2006), עמ' 6–8
- בן הראש, מואיז, לבי במזרח - יצירה ספרדית ותרבות ישראלית, אפיריון, גל׳ 99 (התשס"ז 2006), עמ' 18–20
- בן-יהודה, עמרי, "מיסות קטנות" על ביקוע הטריטוריה של הספרות בבית אחד של ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 195–221
- בר-און, יעקב, לשדל עיני אמי, להפיס דעתו של אבי, מקור ראשון, שבת, י׳ בכסלו תש"ע, 27 בנובמבר 2009, עמ' 13, 19 (שיחה עם המשורר)
- ברבנר, קיץ, לבי במזרח ובמערב, מעריב סופהשבוע, המוסף, ב׳ בתמוז תשע"ח, 15 ביוני 2018, עמ' 30–32, 34 (ראיון עם המשורר)
- ברקוביץ׳, אילן, אני מרגיש עצמי שייך לאליטה, הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באלול תשע"ח, 9 בספטמבר 2018, עמ' 7 (ראיון עם ארז ביטון)
- גוברין, נורית, שירת ארז ביטון בהקשר היסטורי, המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ז 2017), עמ' 66–91
- גורמזאנו-גורן, יצחק, נביא המזרחיות : מספר מילים אישיות על ארז ביטון ושירתו, הכיוון מזרח, גל׳ 12 (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 14–15
- גרשי, נעמה, שיעור ספרות, הכיוון מזרח, גל׳ 12 (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 27–32
- דליס, על "פיגומים" מאת ארז ביטון, פסיפס, גל׳ 98 (חורף תשע"ו 2016), עמ' 20–21
- חבר, חנן, "אנחנו שברי חרוזים" : שירת ארז ביטון בין מזרח למערב, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 79–113 (חזר ונדפס בספרו אנחנו שברי חרוזים : פוליטיקה של טראומה בספרות הישראלית (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית, תשע"ז 2017), עמ׳ 145–168)
- טוקר, נפתלי, המנחה והנענע : על שירת ארז ביטון, מאזנים, כרך נ"ו, גל׳ 3–4 (שבט-אדר תשמ"ג, פברואר-מרץ 1983), עמ' 66–68
- מדר, רוויטל, לפרוע את השטרות., הארץ, גלריה שישי, ז׳ בחשון תשע"ה, 31 באוקטובר 2014, עמ' 12 (עם זכייתו של ארז ביטון בפרס ביאליק - דיון בשירו "שיר קניה בדיזנגוף")
- מירון, דן, "להיות נבדל מכם / להידמות למתכת אצילה / נדיר נדיר"., הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בשבט תשע"ט, 11 בינואר 2019, עמ' 1, 4 (לעומת שיריו המוקדמים של ארז ביטון, שהיו בעלי ייעוד "אתני" והמוסיקה המרוקאית הופיעה בה כיסוד בבניינה של קהילה מאוחדת, מולכת בספרו האחרון "בית הפסנתרים" המוסיקה הקלאסית המערבית, המרחיקה את המאזין מרגשותיו האישיים השליליים, דואה מעלה מן האגו המיוסר לסופר–אגו, מן האנושי לטרנסצנדנטי. נוסח מורחב נדפס בספרו של ארז ביטון אותות : מבחר ושירים חדשים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע"ט 2019), עמ׳ 313–362, בשם: "לתת צלקת בעולם, פצע שהגליד ולא הגליד: על שירתו של ארז ביטון". חזר וכונס בספרו של דן מירון דוקים : עיונים בשירה הישראלית (רמת גן : אפיק – ספרות ישראלית : עילמור, תשפ"א 2021), עמ׳ 186–243)
- סלומון, אלחי, קול תופי הטם טם של ארז ביטון., הארץ, תרבות וספרות, כ"ג באייר תשע"ד, 23 במאי 2014, עמ' 4
- עלון, קציעה, ארז ביטון : כוחה המחאתי והרוחני של העודפות, שושנת המרי השחורה : קריאות בשירה מזרחית (מושב בן-שמן : מודן : משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2014), עמ' 11–28
- עלון, קציעה, על עודפות וחסר - מבט בשירתו של ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 263–277
- פדיה, חביבה, ארז ביטון : פענוח פואטיקה של הגירה : מודוסים פואטיים ומודוסים של "אני", הכיוון מזרח, גל׳ 12 (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 16–26 (חזר ונדפס בתוך: אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ׳ 61–77)
- פדיה, חביבה, ארז ביטון: פואטיקה של הגירה, מודוסים פואטיים ומודוסים של ׳אני׳, שיבתו של הקול הגולה : זהות מזרחית – פואטיקה, מוזיקה ומרחב (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ו 2016), עמ' 87 ואילך
- שבת, ראובן, סימפוניות אהבה, מקור ראשון, שבת, ג׳ בכסלו תשס"ז, 24 בנובמבר 2006, עמ' 18 (על גל׳ 12 של כתב העת ׳הכיוון מזרח׳ המוקדש בחלקו לארז ביטון)
- שבת-נדיר, הדס, אפקט ישורון ו׳תרגומו׳ בשירת שנות השבעים: על אבות ישורון, דן פגיס וארז ביטון, מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ו (תשע"ג 2013), עמ' 279–309
- שבת-נדיר, הדס, "ילד בלי פנים": על העיוורון בשירת ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 115–146
- שחר, גלילי, רקיעת שמות - על שירתו של ארז ביטון, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 239–261
- שטרית, סמי שלום, עד פיקוע חניכיים, אפיריון, גל׳ 99 (התשס"ז 2006), עמ' 4–5 (דברים לכבוד המשורר ארז ביטון, בערב לכבודו עם התזמורת האנדלוסית באשדוד, 12 במרס 2006)
- שמואלוף, מתי, מדרש של שקיעה, אנא מן אלמגרב : קריאות בשירת ארז ביטון / עורכים קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), עמ' 223–238
- שמיר, זיוה, ציפור רבת צבעים ויופי : על שירת ארז ביטון, מאזנים, כרך פ"ז, גל׳ 2 (ניסן תשע"ג, אפריל 2013), עמ' 12–17
- Alcalay, Ammiel, Erez Bitton, Keys to the Garden : new Israeli writing / edited by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), עמ' 261-272 (includes poems by Bitton, translated into English by Ammiel Alcalay)
- Hever, Hannan, "We are fragments of rhymes" : the poetry of Erez Bitton between East and West, Journal of Levantine studies, vol. 2, no. 2 (Winter 2012), עמ' 11-38
על ״מנחה מרוקאית״
- בן הראש, מואיז, 30 שנה להופעת "מנחה מרוקאית", אפיריון, גל׳ 99 (התשס"ז 2006), עמ' 17–18
על ״נענע : שירים״
- לוטן, ע., קול אחר, על המשמר, דף לספרות ולאמנות, י"ד בתשרי תש"ם, 5 באוקטובר 1979, עמ' 8
- לוי, דן, שורשי המשורר, דבר, משא, ז׳ בשבט תש"ם, 25 בינואר 1980, עמ' 18
על ״תמביסרת, ציפור מרוקאית״
- בהר, אלמוג, להיטמן כאן בין החיים בשנות החמישים בעיר לוד., הארץ, תרבות וספרות, י"ב בחשון תש"ע, 30 באוקטובר 2009, עמ' 2
- דליס, ציפור מרוקאית, מאזנים, כרך פ"ג, גל׳ 5–6 (ניסן תש"ע, מארס 2010), עמ' 71–72
- חקק, בלפור, תשוקה גדולה לצעוק חיים., מקור ראשון, שבת, ט׳ בשבט תשע"א, 14 בינואר 2011, עמ' 17, 21
- פז, יובל, מהפכת הקטיפה, עתון 77, גל׳ 346–347 (אייר-סיון תש"ע, מאי 2010), עמ' 10
על ״אותות : מבחר ושירים חדשים״
- ויזן, יהודה, המהפכן שלא היה, הארץ, מוסף ספרים, י"ב באייר תשע"ט, 17 במאי 2019, עמ' 1–2, 4
על ״תפרים : שירים״
- יגיל, רן, ילד ענוג עיניים., הארץ, גלריה שישי, ט"ו באב תשפ"ב, 12 באוגוסט 2022, עמ' 66–67
- מירון, דן, אין אח ורע בשירה הישראלית של זמננו ליכולת הזאת ללכת עד הסוף., הארץ, תרבות וספרות, ט"ז בתמוז תשפ"ב, 15 ביולי 2022, עמ' 1, 4
- רונן, טל, צעקה שלא נגמרת, הארץ, גלריה שישי, י"ח בסיון תשפ"ב, 17 ביוני 2022, עמ' 14–16, 18 (שיחה עם המשורר עם צאת ספרו לאור)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
עדכונים אחרונים
יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות