עוזר רבין (1921–1999)

Ozer Rabin

     עוזר רבין, משורר, נולד בפרנקפורט על נהר מיין, בח' באדר ב' תרפ"א, 18 במארס 1921 כאשר הוריו, ילידי רוסיה, שהו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. המשפחה עלתה ב-1926, אך לא נכנסה למגורי קבע, משום שהאב עבד כרופא במושבות. זמן-מה התחנך עוזר ב"חדר" מסורתי בירושלים. ב-1929 עברה המשפחה לכפר תבור, משם למטולה וב-1930 לבנימינה. באותן מושבות למד בבתי הספר היסודיים המקומיים, סיים ב-1935 והמשיך בגימנסיה ביאליק בחיפה, אך המשפחה עקרה לתל אביב, שם סיים את גימנסיה בלפור (1939), ובתוך כך הצטרף לקן "השומר הצעיר" שבעיר.
    ב-1941 פירסם שיר ראשון בעיתון דבר. כעבור שנה התקבל כחבר קיבוץ מרחביה ונמנה עם חבורת "ילקוט הרֵעים", כתב העת של יוצרים צעירים שהחלו לפעול בשנות הארבעים. ב-1946 נישא, עזב את הקיבוץ ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. כחמש שנים (1949–1953) שימש מגיה ראשי של האנציקלופדיה העברית. קובץ שירים ראשון שלו, עד עפר, ראה אור ב-1953 בהוצאת ספרית פועלים. הוא יצא להשתלמות באוניברסיטת לונדון וחזר ב-1954. ב-1967 הוציא קובץ שירים שני, שוב ושוב, שזיכה אותו בפרס מילוא. ב-1971 זכה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול, ולמד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כשסיים כבוגר (1973) התקבל להוראה במחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה. על קובץ שיריו השלישי, בטרם תעבור (1975), זכה בפרס עיריית חולון. את מבחר שיריו כינס בקובץ הולך סובב הולך (1982), שעבורו קיבל את פרס ביאליק (1983).
    בשנות הארבעים, כשנמנה עם מייסדי "ילקוט הרֵעים", הזדהה עם אותה מודעות דורית חדשה, ארץ-ישראלית. לימים התייחד רבין מרֵעיו בהתכנסותו הנחרצת לתוך עצמו. רק בכך, מתוך שהתגדר ב"חלל עולם פנימי", מצא לשירתו אופי סגולי, שעדיין כוּנה על ידו בשמות הרגילים: "הנפש" או מקבילותיה "הרוח" ו"הנשמה". אך מושגים אלה נטענו במילים שהיו מושגי מפתח ממַקדים, ותמיד מתוך יחסי גומלין בעייתיים עם "הגוף" ו"הגֵו". לשם שיקופה של אותה מהות טמירה ואפֵלה, שהתמיד לכנותה "נפש – נשמה – רוח", טיפח רבין פואטיקה מיוחדת, מחוספסת במכוּון: קשיי נפשו בנפתוליה עם העולם הפכו לקשייה הפואטיים של שירתו; סרבנות הנשמה כלפי עצמה התגלמה במחסומי לשונו; שיברונה של הרוח חייֵב "שיר רסוּק איברים" כלשונו; ואילו רגעי חסד פנימיים יצאו לאור בהברקות של ביטוי ובעיצובים משוכללים.
    תהליך החיפוש העצמי שלו התגבש מקובץ לקובץ. הראשון, עד עפר, עדיין משקף נוסח כללי, בטעם דור הצעירים שהיה בהמשך חלק מאסכולת שלונסקי-אלתרמן. רק בקובץ השני, שוב ושוב, החל לממש את עצמיותו בגילוייה של נימת קול שאין דומָה לה אצל משוררים אחרים. בקובץ השלישי, בטרם תעבור, הומרץ תהליך גיבושם של סימני ההיכר הבלעדיים שלו, שאין לטעות בהם. הקובץ הרביעי, הולך סובב הולך, שרובו היה מבחר משלושת קודמיו ומיעוטו חומר חדש, לא היה בעל אופי אחיד: שירים שנבחרו מספרו הראשון נכרכו יחד עם שירי הקבצים הבאים ועם אחדים משיריו האחרונים, שהיו מהמובהקים ביותר לרבין הבשל. מבחר קטן ואישי משיריו הופיע בחוברת הנה 18 (1998, עורך: נתן זך). מבחר רחב יותר משיריו, למה לא תקום? והברק, ראה אור אחרי מותו (בחרו טוביה ריבנר ורות רבין, 2005).
    התכנסותו הנחרצת מנעה את הרחבת יריעתו השירית: שירתו נותרה מעוטת כמות ומרוכזת. במקום ריבוי דברים גברה אצלו האינטנסיביות של ההבעה, שהלכה והתעצמה מבלי להוציא אלא את התמציתי שבתמציתי. במאמץ עקבי נחשף והולך אתגרו של קול אותנטי, הנמנע משקיפות אמירתית, כמין זעקה מרוסנת שבקעה החוצה בעל כורחה.
    נימת קולו ודרכי שירתו של רבין מחייבות את הקורא לקלוט אותות מוצפנים וגם, ובעיקר, לצלול תהומה בהזדהות עם דמיון והגות שפרצו גדרות. ברור שלא היה בכך כדי להקל את התקבלותו. גם הנוסח השירי שפיתח – "שיר רסוּק איברים" – לעולם לא יֵיעשׂה אופנתי, אך מבחינת ערכיו הסגוליים הוּכּר ברבים כאחד הגילויים המעניינים ביותר בשירת דור המאבק ודור המדינה.
    עוזר רבין נפטר בכ"ג באייר תשנ"ט, 9 במאי 1999.

נכתב על-ידי צבי לוז עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה

ספריו:
  • עד עפר (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)
  • שוב ושוב : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשכ״ז 1967)
  • משירי עוזר רבין (תל-אביב : עקד, 1970)
  • בטרם תעבור : שירים (רמת גן : מסדה, 1975)
  • הולך סובב הולך : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ב 1982)
  • הנה : קונטרס לשירה. חוברת מס׳ 18: עוזר רבין / עורך – נתן זך (תל-אביב : ירון גולן, מאי 1998)
  • למה לא תקום? והברק (תל-אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ה 2005) <השירים מ-1953 עד 1998, נבחרו בידי טוביה ריבנר ורות רבין>
עריכה:
  • שירי תל אביב : מבחר זוטא א׳ / עורכים דליה הרץ ועוזר רבין (תל אביב : קרן תל-אביב לספרות ולאמנות, והקבוץ המאוחד, תש״ם)
  • דרך מצוקים / יוסף פינסקי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א)
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • טמיר, צדוק. שירתו של עוזר רבין – בין קונבנציה לייחוד ... (רמת גן : חמו״ל, תשנ״ח 1998) <עבודת גמר (מ״א)—אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, תשנ״ח>
  • כהן, דוד. תמאטיקה ופואטיקה בשירת עוזר רבין (תל-אביב : חמו״ל, 1987) <עבודת גמר (מ.א.)--אוניברסיטת תל אביב, 1987>
  • לוז, צבי. שירת עוזר רבין : מונוגרפיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992)
  •  <כולל ביבליוגרפיה>
    על הספר:
    • בלאט, אברהם. שירת עוזר רבין. הצופה, כ״ח בשבט תשנ״ג, 19 בפברואר 1993, עמ׳ 6.
    • יעוז-קסט, איתמר. עם צבי לוז על ״שירת עוזר רבין״ (מונוגרפיה). פסיפס, גל׳ 20 (1993), עמ׳ 7.
    • יעוז, חנה. עוזר רבין - נפש, נשמה ורוח. עתון 77, גל׳ 160/161 (1993), עמ׳ 14–15.
    • סלע, אורי. הרוחב והעומק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תשנ״ג, 22 בינואר 1993, עמ׳ 22.
    • שמיר, זיוה. מיטב השיר – אמיתו. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 6/7 (1993), עמ׳ 24–25.
    • שמיר, משה. המפתחות - בשירה עצמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תשנ״ג, 22 בינואר 1993, עמ׳ 22.
מאמרים:
  • בסר, יעקב. ״... שירה היא הלא הנגינה בכל הכלים ... ״. בתוך: שיח משוררים : על עצמם ועל כתיבתם / ערך את הראיונות יעקב בסר (תל-אביב : עקד, תשל״א 1971), עמ׳ 35–48 <נדפס גם בספרו של עוזר רבין: למה לא תקום? והברק (תל-אביב : הוצאת קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 89–100>
  • אברמסון, יעקב.  אהבת נפש.  עתון 77, גל׳ 315 (חשון תשס״ז, אוקטובר 2006), עמ׳ 17 <על שיר של עוזר רבין לזכרו של יעקב שבתאי>
  • אֶרֶן, דוד.  המעגל ופריצתו.  בספרו: עם שירים ומשוררים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ג 1983), עמ׳  65–74 (נחתם: 1977)
  • בסר, יעקב. עוזר רבין: לא יכול לכתוב אחרת : ראיון. עתון 77, גל׳ 227 (1999), עמ׳ 14–16.
  • ברונובסקי, יורם. מוחש אבל חתום: עם מותו של המשורר עוזר רבין. הארץ, תרבות וספרות, ה׳ בסיוון תשנ״ט, 20 במאי 1999, עמ׳ ב 13 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 309–311>
  • ברזל, הלל. הזועק כנגד עצמו : על שירתו של עוזר רבין. מאזנים, כרך מ״ב, גל׳ 5–6 (ניסן-אייר תשל״ו, אפריל-מאי 1976), עמ׳ 369–375; [המשך], מאזנים, כרך מ״ג, גל׳ 1 (סיון תשל״ו, יוני 1976), עמ׳ 35–42 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 377–403>
  • ברזל, הלל. גילגולו של שיר : על נוסחים שונים לשיר של אמיר גלבע ועל כתב יד של עוזר רבין. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״א בתשרי תשמ״ה, 17 באוקטובר 1984, עמ׳ 4.
  • גוברין, נורית. ״ילקוט הרעים״ – מציאות ומיתוס. עתון 77, גל׳ 149 (סיון תשנ״ב, יוני 1992), עמ׳ 14–16 <בין היתר על שירתו של עוזר רבין> <נוסח מורחב - ראה להלן>
  • גוברין, נורית. ״ילקוט הרעים״ - מציאות של המשך ומיתוס של התחלה. ספר ישראל לוין : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / ערכו ראובן צור וטובה רוזן (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1995) כרך ב׳, עמ׳ 21–52 <חזר ונדפס בספרה: קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה (תל-אביב : גוונים, תשס״ב 2002), כרך ב׳, עמ׳ 101–131>
  • וייכרט, רפי. כל מלה עומדת בשבעה מבחני אמת : על דמותו ופועלו של המשורר עוזר רבין. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ׳ בסיוון תשנ״ט, 4 ביוני 1999, עמ׳ 27.
  • זך, נתן. כבר לא יהיה עוד מה שלא היה: ישר, צנוע, ידיד אמת, לא רודף שררה, לא אגרסבי - כך מתאר נתן זך את המשורר עוזר רבין שהלך לעולמו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ג בסיוון תשנ״ט, 28 במאי 1999, עמ׳ 27.
  • טנאי, שלמה. עוזר רבין (1921–1999) לזכרו : מתוך דברים באזכרה בבית הסופר. פסיפס, גל׳ 40 (1999), שער אחורי.
  • יעוז, חנה. השפעות השירה העברית בספרד על שירתו של עוזר רבין. בקורת ופרשנות, כרך 32 (תשנ״ח 1998), עמ׳ 207–211.
  • לוז, צבי. נפש, נשמה וגוף : פרק מתוך ״שירת עוזר רבין״. מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 7/8 (1992), עמ׳ 65–69.
  • לוז, צבי. שני שירים מייצגים של עוזר רבין: הרצאה בטקס פרס ורטהיים לשנת תשנ״ג לעוזר רבין 11.5.93. עלי שיח, כרך 33 (1993), עמ׳ 29–31.
  • לוז, צבי. מסה פרטית : שתי אופציות נפלאות. שבו, חוב׳ 12 (2004), עמ׳ 72–78 <על האל בשירת יוסף צבי רימון ועוזר רבין>
  • לוז, צבי.  עוזר רבין ו״קול ענות״.  בספרו: הזרימה הדו-סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 86–90.
  • מגד, מתי.  מקורות החוויה השירית.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 2 (94) (כ״א בטבת תשט״ו, 15 בינואר 1955), עמ׳ 3, 4 <על שירתם של בנימין גלאי, עוזר רבין וע׳ הלל>
  • סתוי, זיסי. משורר אחד קורא 25 משוררים : על הקלטת בה מקריא עוזר רבין משירי משוררים שונים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ג בתשרי תשנ״א, 12 באוקטובר 1990, עמ׳ 21.
  • שיינפלד, אילן. חטאת חיים שלא נחיו : על דמות הדובר הלירי ועל חוויית היסוד בשירת עוזר רבין. עלי-שיח, כרך 21/22 (תשמ״ד 1984), עמ׳ 35–40.
  • תדיר, תמרה. התימרון בין שני עולמות וכח הביטוי האמנותי : על שירי עוזר רבין תוך השוואה למחזה ״יסורי איוב״ מאת חנוך לוין. עתון 77, גל׳ 31 (1982), עמ׳ 26–27.
  • תדיר, תמרה. עוזר רבין קורא שירה עברית – קלטת. פסיפס, גל׳ 11 (1991), עמ׳ 12.
על ״שוב ושוב״
  • ב. מ.  שוב ושובקשת, שנה עשירית, חוב׳ א׳ (לז) (סתיו 1967), עמ׳ 185–186.
  • דור, משה.  מלים בסלע. על המשמר, ט׳ באייר תשכ״ז, 19 למאי 1967, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרו: קריאה ראשונה, קריאה שניה (תל-אביב : תרבות וחינוך, 1970), עמ׳ 26–30>
  • קלדרון, נסים. פצעים פצעים. עכשיו, חוב׳ 21-24 (תשכ״ח 1968), עמ׳ 274–276 <חזר ונדפס ב׳עכשיו׳, חוב׳ 64 (1995/1996), עמ׳ 92–94>
על ״בטרם תעבור״
  • חבר, חנן. דרך נפש בהתפעמה. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 7 (מאי 1977), עמ׳ 425–427 <חזר ונדפס בספרו : קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל-אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 140–145>
  • מירון, דן.  ייחודו של עוזר רבין : פתיחה לדיון.  עכשיו, חוב׳ 33–34 (חורף-אביב תשל״ו 1976), עמ׳ 250–256  (במדור ׳חדר קריאה׳)
  • Sharoni, Edna.  Before it shall Pass.  Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 2 (Summer 1976), pp. 41-44.
על ״הולך סובב הולך״
  • זמירי, חוה. ״השיר הוא תמיד מכוון למישהו״. עתון 77, גל׳ 227 (תשנ״ט 1999), עמ׳ 18–23.
  • לוז, צבי. מסה פרטית: שתי אופציות נפלאות. שבו, גל׳ 12 (2004), עמ׳ 72–78. <דן גם בשירי עוזר רבין מתוך ״הולך סובב הולך״>
  • לשם, גיורא. חווית חידת הנפש : על שירתו של עוזר רבין : עם הופעת אסופת שירים חדשה. מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 3 (אב תשמ״ב, אוגוסט 1982), עמ׳ 23–26 <חזר ונדפס בספרו מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 67–71>
  • משמר, תמר. 3 נסיונות לאמר דבר מה על שירתו של עוזר רבין : עם הופעת מבחר שיריו ״הולך סובב הולך״. עתון 77, גל׳ 36 (תשמ״ג 1982), עמ׳ 16–18.
  • סדן-לובנשטיין, נילי. תהום אל תהום קורא. ידיעות אחרונות, 6 באוגוסט 1982, עמ׳ 20, 22.
  • צויק, יהודית. על שירתו של עוזר רבין (עם צאת ספרו ׳הולך סובב הולך׳). עלי-שיח, כרך 21/22 (תשמ״ד 1984), עמ׳ 41–48.
  • שיינפלד, אילן. שירת עוזר רבין. על המשמר, 1 באוקטובר 1982, עמ׳ 6, 7.
על ״הנה״ מס׳ 18
  • אלטרס, אלון. הרב טיוטות, מעט שירים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ג בתמוז תשנ״ח, 17 ביולי 1998, עמ׳ 27.
  • גלזמן, לאה. האני המתבונן בעצמו. עתון 77, גל׳ 227 (תשנ״ט 1999), עמ׳ 24–27.
  • גלזמן, לאה. שקיקה. כאב. אני נגוף. ידיעות למורים: בטאון מורי בית הספר הריאלי העברי בחיפה, גל׳ 292 (1999), עמ׳ 140–149.
  • לוז, צבי. חלל עולם פנימי. הארץ, תרבות וספרות, י״ז באב תשנ״ט, 30 ביולי 1999, עמ׳ ב 13.
  • לויתן, עמוס. תנועת שפתי המשורר. עתון 77, גל׳ 227 (1999), עמ׳ 17.
על ״למה לא תקום? והברק״
  • גלעד, יובל.  עולה בנהייה כואבת.  עתון 77, גל׳ 308 (אדר תשס״ו, מארס 2006), עמ׳ 7.
  • שתל, שמואל. מניין מתגלגל הרעם. מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 4–5 (תשרי-חשון תשס״ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ׳ 37–38.
על ״שירי תל-אביב – מבחר זוטא א׳״
  • כרמל-יונתן, נילי. תל-אביב, האפוס והמיתוס. ידיעות אחרונות, 31 באוקטובר 1980, עמ׳ 21.
  • שמיר, זיוה. שירי עיר ומלואה. מעריב, 31 באוקטובר 1980, עמ׳ 33.
קישורים:

Wikidata – Q16133021 J9U – 987007312895105171 NLI – 000198127 LC – n82043212 VIAF – 57031174
עודכן לאחרונה: 5 באפריל 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף