לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יצחק בן־נר (1937)

<בהכנה>

Yitzhak Ben-Ner

    יצחק בן־נר (בנר), סופר, מחזאי ותסריטאי, נולד במושב כפר־יהושע בכ״ד בתמוז תרצ״ז, 3 ביולי 1937 לאביו יליד בלארוס שהיה ממקימי כפר יהושע.  בן־נר סיים את לימודיו התיכוניים בכפר יהושע. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1978–1980). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות בגלי צה״ל. היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ״דבר אחר״ בעיתון דבר וכתב גם בהארץ, במעריב ובידיעות אחרונות. כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן־נר וגלי בן־נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
    סיפוריו הראשונים התפרסמו בעיתוני ילדים, בעודו נער בן ארבע־עשרה. ספרו הראשון, בעקבות מבעיר השדות (אל״ף, 1966), שנועד לילדים ולנוער, התפרסם תחילה בהמשכים בשבועון דבר לילדים והתבסס על זיכרונות נעוריו. כעבור שנה ראה אור הרומן הראשון שלו, האיש משם (ספרייה לעם, עם עובד). ספר זה הכניס את בן־נר בן השלושים אל הספרות העברית כסופר צעיר ומבטיח, המזדהה עם הערכים של ארץ ישראל החלוצית הנאבקת על קיומה. הרומן מגולל את הרפתקאותיו של צעיר ארץ־ישראלי החוזר פצוע ממצרים עם פרוץ מלחמת העצמאות, נקלע לעיירה ערבית על הגבול ונאסף על ידי רופא מצרי טוב לב. העלילה הפשוטה והמרגשת פורשת את מסכת היחסים בין הצעיר הפצוע למארחיו, בהם ארוסת הרופא, ואת האיבה ההולכת ומפרידה בינו וביניהם לאחר שמתגלה זהותו. מבחינת העניין שלו באידיאולוגיה הציונית ובשאלות חברתיות ופוליטיות, בן־נר שונה ברומן זה מהסופרים בני דורו, שהחלו לפרסם גם כן בשנות השישים, א״ב יהושע ועמוס עוז. הם פנו בספריהם הראשונים לנושאים אינדיווידואליים ואוניברסליים ולכתיבה סמלית, ורק בסוף שנות השישים פנו לעיסוק ביקורתי באידיאולוגיה הציונית. בספרו האיש משם בן־נר הלך לכאורה בעקבות סופרי הדור הקודם, דור תש״ח, וסימן את הדרך להתפתחות שחלה בפרוזה העברית בעשור הבא: השיבה אל הריאליזם.
    בקובץ הסיפורים שקיעה כפרית (1976) שיכלל בן־נר את סגנונו בכיוון הניאו־ריאליסטי. ניכרת כאן השפעת מגמות של תיעוד ואוטוביוגרפיה – בין השאר, בקרבה בין זמן התרחשות העלילה לאירועים אקטואליים. הספר, שזכה לאהדת הקהל והביקורת, מציג, בחלק מסיפוריו, דמויות הקשורות אל הקרובים אליהן ברגשות עזים של אהבה ובגידה ומקרינות נוכחות פסיכולוגית עזה; ובמקביל, במישור הייצוגי של העלילה, הן מרכיבות את דיוקן הזהות הישראלית שבין מלחמת ששת הימים לאמצע שנות השבעים, ומספרות תוך כדי כך נרטיב לאומי שונה מזה הרשמי. מהדמויות: אביו של חייל הנעדר מאז המלחמה, שמצבו הנפשי הולך ומידרדר; קצין בכיר המשלם בתפקידו על מחדלי הממונים עליו במלחמה; ונערה המתעלסת עם חייל גוסס. סיפורים אחרים נושמים לכאורה את אווירת ארץ ישראל החלוצית של שנות הארבעים ללא נוסטלגיה, אך תוך חשש מפני רשעותו ונכלוליו של העולם החדש העומד להכחיד את הקסם הישן של פכפוך הממטרות וריח הלחם הנאפה.
    מהלך זה אכן התרחש לאחר המהפך של 1977, שעליו כתב בן־נר כמעט בזמן אמת בסיפורו אליעזר שושני ו/או אליקו בן שושן. העלילה מתארת את התלבטותו של גיבורו, האם לקבל משרה ממשלתית בכירה שהוצעה לו על ידי נבחרי העם החדשים, או להיות נאמן לדרכו האידיאולוגית. סגנון הסיפור מתקרב לז׳אנר התיעודי עד כדי נגיעה באקטואליות עיתונאית: עיסוק ישיר במהפך, בשערוריות הפוליטיות שקדמו לו ובתופעת האופורטוניזם הפוליטי. החדשנות הסגנונית, שעל גבול התיעודי, התעצמה גם בשל מועד פרסומו: עלילתו מתרחשת ביוני 1977, במרחק כשלושה חודשים ממועד הדפסתו, בשבעה המשכים יומיים, בעיתון הארץ (כונס ברומן הסיפורים ארץ רחוקה, 1979). מבחינה מבנית, בסיפור זה יצר בן־נר עלילה כפולה, שבכל אחד משני חלקיה יעשה שימוש משוכלל יותר בספריו הבאים: עלילה אחת מדובבת את תודעת הגיבור בדרך של מונולוג פנימי, ועלילה שנייה משתמשת במוסכמות של המותחן, שעיקרן ניסיון לפתור חידה, ושלפיהן העלילה מגיעה לשיאה עם מציאת הפתרון. את הנוסח של עלילת מותחן רבת־אינטריגות שיכלל ברומן הגדול והיומרני ביותר שלו, פרוטוקול (1983), שבו גולל את סיפורו של קומוניסט ארץ־ישראלי ותיק, המוסיף להסתתר במחתרת מדומיינת, שנים רבות לאחר שהסתיימו הקרבות האידיאולוגיים הגדולים. לכאורה זהו רומן אנטי־אידיאולוגי, אך בסופו של דבר הוא מציג את האידיאולוגיה הציונית כטוב שבכל העולמות, במזרח ובמערב כאחד.
    אל האקטואליה שעל גבול העיתונאות שב בן־נר ברומן מתחם אויב (1997). במרכז העלילה, המתרחשת זמן מה לאחר רצח רבין, עומד תלמיד ישיבה ולוחם ביחידה מובחרת שחזר בשאלה, והיה אחד ממאבטחיו של ראש הממשלה שנרצח בכיכר העיר. ה״רעים״ ברומן, העושה שימוש במוסכמות המותחן, הם אנשי הימין הדתיים. אלה עמדו גם במרכז רומן עתידני אנטי־אוטופיסטי שפירסם עשר שנים לפני כן, מלאכים באים (1987), ובו תיאר את ישראל כמדינה הנתונה בשלטון תיאוקרטי, שבו החילונים נרדפים על ידי החרדים.
    שלושת הספרים תעתועון (1989), בוקר של שוטים (1992) ועיר מקלט (2000) בנויים על סדרת מונולוגים שמצטרפים לכעין רומן. תעתועון הופיע סמוך לאינתיפאדה הראשונה, ומדובב חמישה ישראלים שנקלעו לסבך המאורעות של אותה עת: שני חיילים בשירות סדיר, רופא, אביו של אחד מהם, ואיש שירותי הביטחון. כולם מייצגים את החברה הישראלית המצויה בתהליך של התפוררות ואובדן דרך. בוקר של שוטים משקף את השכול ואת האכזריות של החיים בישראל בסוף האלף, מנקודת ראותו של מושבניק בן שלושים ושלוש, חריג גבולי, בן בכור למשפחה מוכה בשכול כפול. עיר מקלט מורכב משורה של מונולוגים המצטיינים בעוצמה רגשית ובלשון ססגונית, ומושמעים מפי תל־אביבים בני גילים ומגדרים שונים, שחיים בסביבות רחוב בן יהודה. דמויות ראשיות בסיפור אחד חוזרות ומופיעות כדמויות משניות בסיפור אחר, ללא קשר זו עם זו, כיאה לחיים בעיר מנוכרת ומסויטת. גיבורת הספר היא תל אביב, בעבר אחת מפנינות הכתר של הציונות החלוצית, המוצגת כאן כשדה קרב שבו מתנהלים מאבקי הישרדות ואדם לאדם זאב.
    הספר אף אחד עוד לא מת בהליכה (2007) כתוב כאוטוביוגרפיה מוסווית למחצה, שגיבורה הוא ״הסופר איציק״. אלה חמישה סיפורים הכתובים בסגנון ריאליסטי, שהפנטזיה וההזיה פולשות אליו, ובהם הוא פונה, כדבריו, אל ״העולם הגדול והמופלא המשתרע מחוץ לכפר ולתל אביב ומעבר לים התיכון״. בפנייה זו אין, כמובן, רק חדוות מסע, אלא גם הפניית עורף למציאות הישראלית שהכזיבה. ב-2013 יצא לאור ספרו המסע הלילי הארוך הביתה הכולל שבעה סיפורים, חלקם חדשים ואחרים ותיקים שנערכו מחדש. באותה שנה (2013) פרסם בן־נר את ספרו האיצחקיה, רומן אנטיביוגרפי. בספר זה כתב בן־נר את סיפור חייו באופן מקוטע שסותר במכוון את החוקים של האוטוביוגרפיה. חדשנותו של הספר באה לידי ביטוי גם בעובדה שבן־נר פרסמו רק בפורמט אלקטרוני ולא כספר מודפס.
    במקביל לסיפוריו למבוגרים, המתרחשים במרחב הציבורי ומעלים שלל דמויות בדיוניות, פירסם בן־נר שורת ספרים לילדים ולנוער, המבוססים על קורותיו בכפר הולדתו ועל החיים במשפחתו: בעקבות מבעיר השדות, ספר הביכורים שלו (1966), שב והתפרסם בראשית שנות השמונים, ובעקבותיו הופיעו ספרים נוספים לבני הנוער. מספריו של בן־נר שאבו השראה סרטים והצגות תיאטרון בשנות השמונים והתשעים, ועל סיפוריו התבססו המחזות ניקול, עיבוד ובימוי ראול היימן (״הבימה״, 1978); קהיר, פברואר 78, עיבוד ובימוי יצחק שאולי (״הבימה״, 1982); תעתועון (מונודרמה, התיאטרון ״הקאמרי״, ההצגה זכתה בפרס ראשון בפסטיבל ״תיאטרונטו״ בשנת 1990); בוקר של שוטים (מונודרמה, ״בית ליסין״, פרס שני בפסטיבל ״תיאטרונטו״, 1993); אורי מורי (התיאטרון ״הקאמרי״, 1998); ככה אני פאם פאטאל (תיאטרון ״תמונע״, פרס ראשון בפסטיבל ״תיאטרונטו״, 2004).
    כן התבססו על סיפוריו סרטי הקולנוע עתליה (1984); משחקים בחורף (1987); רומן בהמשכים (1985); ומתחם אויב (סרט טלוויזיה, 1999).
    זכה בפרס עגנון (1981); בפרס ברנשטיין (1981); ובפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול ז״ל (2006).


יצירות יצחק בן־נר בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי חיים נגיד עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ארכיון העיתונות של דן עומר, גרנות, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: נתן דביר]

ספריו:
  • בעקבות מבעיר השדות (תל אביב : אל״ף, תשכ״ז) <איורים - נחום גוטמן>
  • האיש משם (תל־אביב : עם עובד, תשכ״ז 1967) <תורגם לאנגלית, יפנית וצרפתית>
  • The man from there / translated from Hebrew by Dorothea Shefer (New York : Sabra Books, 1970)
  • 遠い国から来た男 / イツハク・ベンーネール著 ; 飯島宏訳 (東京 : 角川書店, 1978)
  • L׳homme de là-bas / traduit de l׳hébreu par Erwin Spatz (Paris : Écriture, 1994)
  • שקיעה כפרית : סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976) <תורגם לאנגלית>
  • Rustic sunset & other stories / translated by Robert Whitehill (Boulder, Colo. : Lynne Rienner, 1998)
  • קישונה : עלילות א־לה־יעקב וחבורתו (תל אביב : עם עובד, 1978)
  • אחרי הגשם : שלושה ספורים (ירושלים : כתר, 1979) <תורגם לדנית>
  • Efter regnen / oversat fra hebraisk af Esther Edelsten (København : S.T. forlag, 1992)
  • ידידי עמנואל ואני (ירושלים : כתר, 1980)
  • בעקבות מבעיר השדות (ירושלים : כתר, 1980) <איורים - נחום גוטמן> <מהדורה חדשה ומעודכנת>
  • ארץ רחוקה : רומן בסיפורים (ירושלים : כתר, 1981)
  • פרוטוקול : רומאן (ירושלים : כתר, 1983)
  • מלאכים באים : רומאן (ירושלים : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1987)
  • תעתועון (ירושלים : כתר, 1989)
  • ג׳ינס כלבה, לא מכנסיים (ירושלים : כתר, 1991) <איורים - יוסי אבולעפיה>
  • בוקר של שוטים (ירושלים : כתר, 1992)
  • דובים ויער (ירושלים : כתר, 1995) <עריכה - צרויה שלו>
  • מתחם אויב (ירושלים : כתר, 1997)
  • עיר מקלט (תל־אביב : עם עובד, תשס״א 2000)
  • אף אחד עוד לא מת בהליכה (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)
  • המסע הלילי הארוך הביתה : מבחר סיפורים מאז ומעכשיו (תל אביב : עם עובד, תשע״ג 2013)
  • האיצחקיה : רומן אנטיביוגרפי  (תל אביב : מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2013)
  • אני סובב לי במעגל ומתבונן סביבי (תל אביב : בוקסילה מדיה, 2013)
  • האיש משם (תל אביב : הוצאת עם עובד - קלאסיקה, תשע״ו 2015) <כולל אחרית דבר מאת יובל שמעוני>
עריכה:
  • סופת חול עומדת להגיע : הקולות הבאים בסיפורת הישראלית (צור משה : ינשוף, 2005)
על המחבר ויצירתו:
ספרים
  • ארדרייך, איריס.  מיעוט חברתי, פוליטי ומגדרי ביצירה של יצחק בן־נר (רמת־גן, תשס״ה 2005) <דיסרטציה. אוניברסיטת בר־אילן>
מאמרים
  • בן־נר, יצחק.  למה כותבים סיפורים?  על המשמר, ג׳ באייר תשל״ט, 30 באפריל 1979, עמ׳ 3, 4 <״בעקבות דברים בערב פתיחת ימי עיון בסיפורי י. בן־נר ב״צוותא״ תל־אביב״>
  • בן־זכאי, טלילה.  מטהר אוויר.  מעריב, י״ח בתשרי תשמ״ב, 16 באוקטובר 1981, עמ׳ 23 <במדור ׳מפגשים מן הסוג האישי׳>
  • גרץ, נעמי.  הקיבוץ כנדבך : על ״עתליה״ ליצחק בן־נר. בתוך:  לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים - שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ׳  205–216.
  • הברון, אביב.  בן־נר יוצא מכלוב הזהב.  כותרת ראשית, גל׳ 24 (17 במאי 1983), עמ׳ 28–30, 47 <שיחה עם יצחק בן־נר עם פרישתו מגלי צה״ל>
  • זרטל, עדית.  סיפורים מחמרים קרובים.  דבר השבוע, 30 ביולי 1976, עמ׳ 8.
  • ישי, שרית.  לחיות חיים של מישהו אחר!  העולם הזה, גל׳ 2285 (ט״ו בסיון תשמ״א, 17 ביוני 1981), עמ׳ 70–72, 76 <ראיון עם הסופר לאחר צאת ספרו ״ארץ רחוקה״>
  • כהנא־כרמון, עמליה.  האומנם מיפנה.  ידיעות אחרונות, תרבות, אמנות, ספרות, י״ז בכסלו תשל״ו, 21 בנובמבר 1975, עמ׳ 1 <על המחזה ״ניקול״>
  • לבנון־מורדוך, אסתר.  ייצוג הדמות הנשית של ״עולה חדשה״, האישה ״האחרת״, בתיאטרון רפרטוארי : פרספקטיבה של ייצוג מגדרי סטראוטיפי בשני מחזות: ״מהגר הולך ושב״ מאת יוסף מונדי ו״אורי־מורי״ מאת יצחק בן־נר.  החינוך וסביבו, כרך ל׳ (תשס״ח 2008), עמ׳ 315–329.
  • לוי, גדעון.  זהירות, שידור חי!  הארץ, מוסף שבועי, ט״ו בסיון תשמ״ג, 27 במאי 1983, עמ׳ 12–13 <שיחה עם יצחק בן־נר עם פרישתו מגלי צה״ל>
  • ליבנה, יוני.  שינויים בהרגלי הקריאה.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, י״ז באדר תשס״ט, 13 במארס 2009, עמ׳ 18 <ראיון עם הסופר יצחק בן־נר הזוכה בפרס אקו״ם למפעל חיים>
  • מזור, יאיר.  המקום בו הסיפורת משיקה לשירה : שלוש קריאות - שהן אחת בסיפורי כהנא כרמון, בן־נר ועוז.   מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 6 (אייר-סיון תשמ״ג, מאי 1983), עמ׳  46–51.
  • מירון, דן.  מקרה בוחן : בעקבות הסיפור ״אליעזר שושני ו/או אליקו בן שושן״ ליצחק בן־נר.  ידיעות אחרונות, י״ד בניסן תשל״ח, 21 באפריל 1978, במוסף ׳תרבות, ספרות ואמנות׳, עמ׳ 4–5 (מתוך פנקס פתוח)  <חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 7–18>
  • קים, חני.  נכון לעכשיו : שיחה עם המספר יצחק בן־נר. על המשמר, ט״ז בחשון תשמ״ב, 13 בנובמבר 1981, עמ׳ 6, 7 <חזר ונדפס בהדואר, שנה 61, גל׳ ט״ו (כ״ו בשבט תשמ״ב, 19 בפברואר 1982), עמ׳ 230–232>
  • קינסטלר, עדה. הישגים וכשלונות.  האומה, שנה ו, גל׳ 23 (תשכ״ח), עמ׳ 401–404.
  • רותם, תמר. עיתונאי קטן שלנו. הארץ, גלריה, י״ג בטבת תשע״ב, 8 בינואר 2012, עמ׳ 4.
על ״האיש משם״ על ״שקיעה כפרית״
  • י. ר.  שקיעה כפרית.  קשת, שנה שמונה עשר, חוב׳ ג (ס״ו) (1976), עמ׳ 156–157.
  • אוריין בן־הרצל, יהודית.  חזרה לרומנים הזעירים.  מעריב, כ׳ בסיון תשל״ו, 18 ביוני 1976, עמ׳ 37, 39.
  • בן־עזר, אהוד.  הכמיהה לבלתי אפשרי והפחד ממנו.  מאזנים, כרך מ״ג, גל׳ 2 (תמוז תשל״ו), עמ׳
  • ברזל, אביבה.  על ארבעה סיפורים מתוך ״שקיעה כפרית״.  הדואר, שנה 58, גל׳ ל״ז (ז׳ בתשרי תש״ם, 28 בספטמבר 1979), עמ׳ 640–641.
  • ברמה, ישראל. כפרים מתים, מלחמות חדשות, מילים גבוהות. עכשיו, חוב׳ 37–38 (1978), עמ׳ 372–374.
  • הגורני, אברהם.  ״והמפגש עם הרוסים יתואר בינתיים בטלוויזיה.״  בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן־יהודה : רכס, 1994), עמ׳  65-70.
  • זהבי, אלכס.  בחזרה על האקטואליה.  ידיעות אחרונות, מדור לספרות, י״ד באייר תשל״ו, 14 במאי 1976, עמ׳ 3.
  • להב, אבנר.  הקאתארזיס הבלתי־אפשרי : עיון בסיפורו של יצחק בן־נר ״שקיעה כפרית״.  על המשמר, י״א באדר א׳ תשל״ח, 17 בפברואר 1978.
  • לחמן, דן.  יצחק בן־נר / שקיעה כפרית / אף אחד לא מת בהליכה.  e-mago <מקוון>, 10 בנובמבר 2007. *
  • פיינברג, ענת.  שקיעה כפרית.  על המשמר, י״ד באייר תשל״ו, 14 במאי 1976, עמ׳ 6, 7.
  • פסח, חיים.  עד לב האקטואליה.  הארץ, ז׳ באייר תשל״ו, 7 במאי 1976, עמ׳ 18.
  • קרינסקי, אביבה.   מערכי שיעור להוראת ״שקיעה כפרית״ מאת יצחק בן־נר (תל־אביב : אור עם, תשמ״ד 1984)
  • רון, שימרית.  חסר רחמים.  מקור ראשון, דיוקן, י״ח בניסן תשס״ז, 6 באפריל 2007, עמ׳ 40.
  • רמרז־ראוך, גילה.  על מצבי היסוד בסיפור של בן־נר. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 7 (מאי 1977), עמ׳ 429–431.
  • רנן, יעל.  סיפוריו של בן־נר. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 7 (מאי 1977), עמ׳ 427–428.
  • שחם, חיה.  להתפכח מחלום, להיפרד מחזון - שלושה היבטים של חניכה ארץ ישראלית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ׳ 321–339 <על ׳אדון לוי׳ לעמוס עוז, ׳משחקים בחורף׳ ליצחק בן־נר ו׳סודו של הנריק׳ ליהושע קנז>
  • שקלובסקי, רחל.  במבחן הקריאה השניה. דבר, משא, ל׳ בניסן תשל״ו, 30 באפריל 1976, עמ׳ 15.
  • Shait, Heddy. The dilemma of missing soldiers in contemporary Israeli literature : narratives of quest and deviation. Australian journal of Jewish studies, vol. 26 (2012), pp. 70-94 <בין היתר דיון בסיפור ״שמונה עשר חודשים״ מתוך שקיעה כפרית>
על ״אחרי הגשם״
  • אוריין, יהודית.  שקיעה עירונית.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, ט״ו בטבת תש״ם, 4 בינואר 1980.
  • אורן, יוסף.  קינה על אהבות אבודות.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, ה׳ באדר תש״ם, 22 בפברואר 1980, עמ׳ 37 <מאמר ראשון>
  • אורן, יוסף.  כמעשה שמשון : על ספרו של יצחק בן־נר ״אחרי הגשם״.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, י״ב באדר תש״ם, 29 בפברואר 1980, עמ׳ 35 <מאמר שני>
  • אורן, יוסף.  נבואתו של דנציגר : על השלישי בסיפורי הקובץ החדש של יצחק בן־נר ״אחרי הגשם״.  מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, י״ט באדר תש״ם, 7 במארס 1980, עמ׳ 34 <מאמר שלישי ואחרון>
  • בן־דוד, יערה.  פחות מורכב, יותר שטוח.  עתון 77, גל׳ 21 (1980), עמ׳ 54.
  • ברקאי, עדה.  בחיפוש אחרי ״האני״ האבוד.  עלי שיח, חוב׳ 12–14 (1982), עמ׳ 263–266.
  • לבוא־ורדינון, שולמית.  ויותר מכל קולנוע.  דבר, משא, ט״ו בטבת תש״ם, 4 בינואר 1980, עמ׳ 18.
  • לבוא־ורדינון, שולמית. סיפורים כמו פטריות אחרי הגשם. מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 1 (סיוון תש״ם, יוני 1980), עמ׳ 52–55.
  • פוני, מלכה.  אובדן וגאולה ביצירות דוד שחר ויצחק בן־נר : עיון ב״סוכן הוד מלכותו״ לדוד שחר וב״אחרי הגשם״ ליצחק בן־נר.  עלי־שיח, חוב׳ 17–18 (1983), עמ׳ 173–179.
על ״ארץ רחוקה״ על ״פרוטוקול״ על ״מלאכים באים״
  • אבן־חן, יעקב. מגמות אנטי דתיות בספרות הישראלית החדשה. הצופה, מוסף פסח, 1 באפריל 1988, עמ׳ 32–33 <דיון, בין היתר, ב׳מלאכים באים׳>
  • בלאט, אברהם. חזון תעתועים על מדינת הדתיים. הצופה, י״ג בכסלו תשמ״ח, 4 בדצמבר 1987, עמ׳ 6.
  • גינגולד־גלבוע, שולמית. יותר מדי לספר אחד. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות אמנות, כ״ז בתמוז תשמ״ז, 24 ביולי 1987, עמ׳ 31, 35.
  • הגורני, אברהם. ננס וחצ״י. דבר, כ״ח בחשון תשמ״ח, 20 בנובמבר 1987, עמ׳ 20 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת־ימינו (תל־אביב אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 31-35>
  • הולצמן, אבנר. בחזרה לעתיד. הארץ, כ״א בחשון תשמ״ח, 13 בנובמבר 1987, עמ׳ ב 6-ב 7 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 50–52>
  • המרמן, אילנה. הרהורים בגנות מלאכיה הרעים של הביקורת ובזכות הרומאן ״מלאכים באים״. הארץ, ו׳ בכסלו תשמ״ח, 27 בנובמבר 1987, עמ׳ ב 6.
  • לוי, ורד. שחור על גבי לבן. על המשמר, מוסף חותם, ב׳ בכסלו תשמ״ט, 11 בנובמבר 1988, עמ׳ 12–13 <ראיון עם יצחק בן־נר בעקבות ספרו: מלאכים באים, ובעקבות תוצאות הבחירות של שנת 1988>
  • לויט, ענת. המלה האחרונה היא של הגמד הדמיוני : יצחק בן־נר בשיחה על הרומן החדש שלו: ״מלאכים באים״. מעריב, ספרות, ה׳ באב תשמ״ז, 31 ביולי 1987, עמ׳ 1.
  • ליפסקר, אבידב. אנטי אוטופיה ישראלית - הז׳אנר ומגבלותיו: ״מלאכים באים״ ליצחק בן־נר. עלי שיח, חוב׳ 27–28 (1990), עמ׳ 143–151.
  • לניר, ניבה. ״לשנינו יש עיניים גדולות, לא לוותר על אף אחד ולא על שום דבר״ : שיחה בין יצחק בן־נר, אברהם הפנר ויגאל שוורץ, עורך שני ספריהם. דבר, 11 בספטמבר 1987, עמ׳ 18–19 <על ספרו של יצחק בן־נר ״מלאכים באים״ וספרו של אברהם הפנר ״כולל הכל״>
  • סתר, תמר.  סיפורה של שפחה – הגרסא הישראלית/הדיסטופיה של יצחק בן־נר.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, כרך ט׳ (תשע״ח 2018), עמ׳ 129–131.
  • פלדמן, אהובה. חשבון־הנפש הקיבוצי: על שנאה עצמית יהודית בסיפורת העברית בת־זמננו. נתיב, שנה 17, גל׳ 96 (2004), עמ׳ 72–77 <דיון, בין היתר, ב״מלאכים באים״ ליצחק בן־נר> <נוסח מורחב בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 148–163>
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 31 ביולי 1987, עמ׳ ב 7.
  • ציפר, בני. הם באים, המלאכים. הארץ, כ״ד בחשון תשמ״ט, 4 בנובמבר 1988, עמ׳ ב 8 <ראיון עם יצחק בן־נר>
  • Morahg, Gilead. Subverting dystopia : Yitshak Ben-Ner׳s fiction of the future. Prooftexts, vol. 13,no. 3 (September 1993), pp. 269-287.
  • Morahg, Gilead. Breaking silence : Israel׳s fantastic fiction of the Holocaust. In The Boom in Contemporary Israeli Fiction / edited by Alan Mintz (Hanover, NH: University Press of New England; Brandeis University Press, 1997), pp. 143-183.
על ״תעתועון״
  • אורן, יוסף. הזמן הוא צהוב ומתעתע. מעריב, ספרות, י״ח בתמוז תשמ״ט, 21 ביולי 1989, עמ׳ 5. <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 94–99>
  • בושס, הדה.   אינתיפאדה בהשראת ״שושלת״.  הארץ, 10 ביולי 1989, עמ׳ 14.
  • בלאט, אברהם.  תעתועון האינתיפאדה.  הצופה, ח׳ באלול תשמ״ט, 8 בספטמבר 1989, עמ׳ 6.
  • דגן, עמיחי. תעתועון. מפגש: רבעון לרב שיח תרבותי וליצירה, גל׳ 10–11 (1988) עמ׳ 45–51.
  • הירשפלד, אריאל. סירחונה המטאפורי של האינתיפאדה.  הארץ , כ׳ בסיון תשמ״ט, 23 ביוני 1989, עמ׳ ב 10.
  • הלפרין, שרה.  רשומון פוליטי.  מעריב, ספרות אמנות, ה׳ בסיוון תשנ״ג, 25 במאי 1993, עמ׳ 30.
  • לונדון, ירון.  תום הנעורים שאבד לנו.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ׳ בסיון תשמ״ט, 23 ביוני 1989, עמ׳ 20.
  • נבות, אמנון.  תולדות השגעון בעידן האינתיפאדה.   דבר, י״ח בתמוז תשמ״ט, 21 ביולי 1989, עמ׳ 19–20 <ענה על כך יצחק בן־נר ברשימתו ״כרם נבות״, מעריב, ח׳ באלול תשמ״ט, 8 בספטמבר 1989, עמ׳ ה 7>
  • סרנה, יגאל.  הסיוט של יצחק בן־נר.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, 16 ביוני 1989, עמ׳ 10–11.
  • פז, מירי.  לא כל גל נושא מזכרת.  דבר, 2 ביולי 1989, עמ׳ 9.
  • פישר־דיקסון, דניאלה.  פתאום אני מוצא את עצמי בועט.  על המשמר, 12 במארס 1990, עמ׳ 16  <על ״תעתועון״, בבימוי אילן תורן בתיאטרון הקמרי>
  • צור, יגאל.  הזמן הצהוב.  ידיעות אחרונות, 21 ביוני 1989, עמ׳ 45.
  • צור, יגאל.  תעתועון - מונודרמה בתיאטרון הקאמרי (הד הבמה).  הד החינוך, יוני 1990, עמ׳ 43.
  • רוזנטל, רוביק.  העתיד גזור מן העיתון.  על המשמר, חותם, כ״ז בסיון תשמ״ט,  30 ביוני 1989, עמ׳ 19.
  • רז, טובה.  ״תעתועון״ כעדות ספרותית של התקופה.  שדמות: במה לתנועה הקיבוצית, גל׳ קט״ז (תשנ״א), עמ׳ 156–158.
  • ריכר, רביב.  תעתועון על הבימה.  העולם הזה, גל׳ 2738 (21 בפרואר 1990), עמ׳ 48–49.
  • Mendelson-Maoz, Adia. Hurled into the heart of darkness : moral luck and the Hebrew literature of the Intifada. Hebrew Studies, vol. 52 (2011), pp. 315-339.
על ״בוקר של שוטים״
  • אבישי, מרדכי. השוטה האציל. על המשמר, י״ט באייר תשנ״ב, 22 במאי 1992, עמ׳ 19.
  • אולמר, יעל. העיוור בראי הספרות. עחש״י: עמותת עובדי חינוך ושיקום עיוורים וכבדי ראייה בישראל, גל׳ 8 (1993), עמ׳ 35–36.
  • אופיר, עדי.  שוטה הכפר.  מעריב, השבוע, ז׳ בניסן תשנ״ב, 10 באפריל 1992, עמ׳ 52.
  • אוריין, יהודית. קיסמו של החריג. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בניסן תשנ״ב, 10 באפריל 1992, עמ׳ 23.
  • בלאט, אברהם. ילקוט ספרותי. הצופה, ח׳ בטבת תשנ״ג, 1 בינואר 1993, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 1 במאי 1992, עמ׳ ב 9.
  • הולצמן, אבנר. השוטה הקדוש. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 97–99 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מאי 1992>
  • לונדון, ירון. תמימות קדושה. ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ״ב באדר ב׳ תשנ״ב, 27 במארס 1992, עמ׳ 33,83 <ריאיון עם הסופר יצחק בן־נר בצאת ספרו ״בקר של שוטים״>
  • מלמד, אריאנה. הרומנטיקן האחרון. חדשות, המדריך, י״ד בניסן תשנ״ב, 17 באפריל 1992, עמ׳ 31.
  • שץ, אבנר. הומניזם על פי עוזאי. הארץ, כ״ג בתמוז תשנ״ב, 24 ביולי 1992, עמ׳ ב 8.
על ״דובים ויער״
  • הולצמן, אבנר. שואה מקומית קטנה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 153–154 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מאי 1995>
  • כץ, אבי.  ה״וולגה״ חותרת קדימה אל העבר.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ו בתשרי תשנ״ו, 20 באוקטובר 1995, עמ׳ ב 8.
על ״מתחם אויב״
  • אופיר, משה.  קרוב מדי לארוע.  מעריב, מוסף שבת, ב׳ באייר תשנ״ז, 9 במאי 1997, עמ׳ 30.
  • בורשטיין, דרור.  אפוקליפסה ישראלית עכשיו.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בניסן תשנ״ז, 18 באפריל 1997, עמ׳ ד 3.
  • פלג, מולי.  אחרי הרצח.  הארץ, מוסף ספרים, כ״ח באייר תשנ״ז, 4 ביוני 1997, עמ׳ 7.
  • שץ, אבנר.  השב״כניק ובת הרב.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 16 במאי 1997, עמ׳ 26.
על ״עיר מקלט״
  • בן־נר, יצחק.  מבצרי הוא ביתי.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 946 (ט׳ בניסן תשע״א, 13 באפריל 2011), עמ׳  58 <יצחק בן־נר על ״עיר מקלט״ שבנה ברחוב בן־יהודה>
  • אביטוב, ירון. השוליים הם המרכז. עתון 77, גל׳ 253 (אדר תשס״א, מארס 2001), עמ׳ 10–11.
  • אורן, יוסף. סיפורים על השנאה בעיר. מאזנים, כרך ע״ה, גל׳ 4 (אפריל 2001), עמ׳ 28–29 <חזר ונדפס בספרו הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 123–140 בשם ״עיר מקלט - יצחק בן־נר״>
  • האופטמן, שרה.  כתיבה על קירות ברומאן  עיר מקלט של יצחק בן־נר.  העברית שפה חיה: קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים־התרבותיים, כרך ה׳ (2010), עמ׳ 149–164.
  • פלג, מולי.  פוסט קהילתי: עיר מקלט.  הארץ, מוסף ספרים, ז׳ בניסן תשע״א, 11 באפריל 2011, עמ׳ 8.
על ״אף אחד לא מת בהליכה״
  • בר־און, יעקב.  ״עכשיו אני יכול להרשות לעצמי הכול״.  מקור ראשון הצופה, י׳ באלול תשס״ז, 24 באוגוסט 2007, עמ׳ 12 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו לאור>
  • גלסנר, אריק.  אינטימיות וקסם.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד באלול תשס״ז, 7 בספטמבר 2007, עמ׳ 28.
  • דואניאס, סמי.  החיים הם סיפורים. אשכולות של סיפורים.  Time Out תל אביב, גל׳ 254 (11 עד 20 בספטמבר 2007), עמ׳ 42–44 <שיחה עם הסופר>
  • דינס, עופר.  פוליגרף ספרותי.  ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, י״ד בחשון תשס״ח, 26 באוקטובר 2007, עמ׳ 27.
  • לב־ארי, שירי.  ״לי אין מקום אחר״.  הארץ, גלריה, כ״ו באב תשס״ז, 10 באוגוסט 2007, עמ׳ 5 <שיחה עם יצחק בן־נר עם הופעת ספרו>
  • לחמן, דן.  יצחק בן־נר / שקיעה כפרית / אף אחד לא מת בהליכה.  e-mago <מקוון>, 10 בנובמבר 2007 *
  • פלד, שמרית.  בריחתו האינסופית של הסופר.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 761 (י״ד בתשרי תשס״ח, 26 בספאמבר 2007), עמ׳ 8.
על ״המסע הלילי הארוך הביתה״
  • טל, רונן.  רק פנטזיה בדיונית.  סוף השבוע, המוסף, גל׳ 12 (י״ט באדר תשע״ג, 1 במארס 2013), עמ׳ 60 *
  • נוריאל, יהודה. החיים הפכו קקה בלבן.  ידיעות אחרונות, 7 לילות - ספרות, ז׳ בשבט תשע״ג, 18 בינואר 2013, עמ׳ 20–21 <שיחה עם יצחק בן־נר עם צאת ספרו לאור>
  • סתיו, שירה.  פרות קדושות ועייפות שאין טעם לשחוט.  הארץ, מוסף ספרים, ב׳ בניסן תשע״ג, 13 במארס 2013, עמ׳ 6.
 קישורים:

OpenLibrary – OL362262A Wikidata – Q2910565 J9U – 987007258571805171 NLI – 000018024 LC – n84022334 VIAF – 97665075
עודכן לאחרונה: 8 בספטמבר 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף