הבהרה והתנצלות    🔗

מערכת נכבדה,

בשובי ארצה לאחר תקופה מסויימת ששהיתי בחו"ל, נדהמתי לקרוא מכתב של קורא בגליון מס' 7, שלמעשה מאשים אותי בהונאה – גביית דמי חבר ל’מועדון חובבי מד"ב', שאיננו קיים. מצער מאוד שלא טרחתם לבדוק איתי את העניין לפני פרסום אותו מכתב. מה שקרה הוא שהצ’ק הגיע בעת היותי בצבא ובינתיים שבקה חיים ‘האגודה הישראלית למד"ב’ שניסיתי להקים. לכן עשיתי מה שנהוג לעשות – קרעתי את הצ’ק וכותב המכתב יכול היה להיווכח בכך על ידי בדיקת חשבון הבנק שלו.

בתור חובב נלהב של ‘פנטסיה 2000’ ופעיל בתחום המד"ב בארץ נראה לי שההגינות מצדכם מחייבת שלפחות תדפיסו את מכתבי זה.

שלדון טייטלבאום, רמת־גן

מה שנכון־נכון. אנו מתנצלים על אי הנעימות שנגרמה למר טייטלבאום, וגם על שפרסום מכתבו זה התעכב במשך תקופה ארוכה, מסיבות טכניות.

*

 

גליון חגיגי?    🔗

ברצוני להכתיר את גליון השנה של ‘פנטסיה 2000’ בתור הגליון הגרוע ביותר מבין גליונות ‘פנטסיה 2000’ שיצאו עד כה.

מתקבל הרושם שדווקא בגליון שצריך לסמל סיומה של תקופה בה המודעות ליצירות מד"ב היא גבוהה, כפי שבאה לידי ביטוי מעל דפי הירחון הזה ובעזרתן של כמה הוצאות ספרים בארץ שהעזו להוציא לאור חומר שנחשב, עד לתקופה מסויימת, ''שטויות". דווקא בשעה שנפתחת התקופה החדשה הזו, ו’פנטסיה 2000' חוגג שנה להוצאתו, מקבל הקורא אוסף של שטויות. סיפורים אינפנטיליים, שהמכנה המשותף של רובם הגדול של הסיפורים בגליון מספר 12 הוא שהסיפורים גרועים. כלל לא ברור לחתום־מטה מה הביא את העורכים לבחור את האוסף הגרוע הזה ולהכתירו כ’גליון השנה'. הסיפור “איש יובל המאתיים” לאסימוב, הוא התגלמותה של דרך הכתיבה בספרי־משרתות, סיפור רדוד, חלש וטיפשי המובא במסווה של תיחכום. “פרנהייט חביב” שנכתב על ידי בסטר הוא דבר שטותי לחלוטין, כלל לא בסטר שהצטייד לְפָנָי שעה שקראתי את ‘פני מועדות לכוכבים’. סיפור מבולבל בעל תוכן משעמם וחלש. נראה לחתום מטה שבחירת העורך להביא את סיפורו של ארתור סי. קלארק ‘אל תוך כוכב השביט’, היתה בחירה גרועה מאוד והסיבה להדפסת הסיפור מאוד לא ברורה. ‘שקיעה’ של אסימוב מביא עלילה כה מיוחדת, עד שנראה שהסיפור הוא גרוע ביותר. לי לא ברור מדוע זכה הסיפור להידפס פה. בריאן אולדיס היווה את האכזבה הגדולה ביותר. ‘לוחם קטן ומסכן’ הוא בהחלט סיפור קטן ומאוד מסוכן ליוקרתו של הסופר המצויין. היינלין ב’אתם המתים החיים' מנסה לומר משהו שטרם נכתב, אך לצערי מזכיר הסיפור שלו סיפורים כה רבים הקשורים למסע בזמן, כך שמיותר היה להביא סיפור זה דווקא בגליון האמור להיות חגיגי. ‘ילוד איש ואשה’ של מתאסון הוא סיפור המצטיין באפסותו, מזל שהוא קצר דיו כדי לא להאריך את סבלו של הקורא.

כמובן שאין רע בלי טוב. רק חבל שהפרופורציה השלטת בגליון 12 מעוותת. “ג’פטי בן 5” הוא סיפור מצויין, מעניין שאינו מצטיין בַּהילה המדומה של מד"ב, המאפיינת את שאר הסיפורים בחוברת.

בקיצור, גליון השנה מצטיין ברמה מאוד נמוכה, מאכזבת ביותר ומאוד מרגיזה. ברור לי שהיה נסיון ‘לקשט’ את החוברת החגיגית בשמות’מפוצצים' של גדולי המד"ב, וזה רעיון יפה מאוד. חבל רק שהשמות מפוצצים ואילו התוכן – זהו בעצם עיקרו של המכתב הזה.

כמובן שאני עדיין קורא ‘פנטסיה 2000’ נלהב, מפני שרק בצד טעויות שכאלה אפשר להעריך דברים טובים שהיו מנת חלקם של רוב הגליונות האחרים.

רג’ינלד פרין, הרצליה

*

גליון מס' 12 היווה לדעתי את הגליון הטוב ביותר של כתב־העת. בייחוד אמורים הדברים לגבי הסיפורים ‘שקיעה’ של אסימוב ו’פרנהייט חביב' של בסטר שהישאירוני רחוקים לחוברת. סיפורו של אסימוב ‘איש יובל המאתיים’ היה ארוך במקצת ומשעמם והעוקץ אינו מצדיק את אורכו.

גיל ישראלי, חיפה

*

 

שנה של ‘פנטסיה 2000’    🔗

במלאת שנה (וחודש) להוצאת הירחון (ושנה למינויי) מצאתי לנכון לכתוב אליכם מכתב זה, ובו השגות, רעיונות והערות אך קודם כל תשבחות המגיעות לכם על־פי מידת הדין; הוצאתם לאור ירחון מעולה מעניין ונאה, אשר מילא אחר הרוב המכריע של עקרונות־היסוד אשר הונחו בגליון הראשון. רוב הדברים שאצין כבר נאמרו במכתבי קוראים, אך אם אשלב בתוכן רעיונות הרי מצאו את הצדקתם.

א) במכתבי הקוראים הוזכרו לא אחת הציטוטים אשר בראש העמוד, לדעתי רצוי היה שתכתבו אותם בסמיכות לציורים (אשר אינם חיבים להיות איורים מכוונים) כדוגמת זריחת שבתאי (גליון 1, עמ' 19). רעיון מעין זה היה מצרף את המילים “המילים החלו מופיעות כעצמים דקים, כדסקיות…” (מלים, מלים… גליון 11, עמ' 64) לאחד מן האיורים של הסיפור וכד'.

ב) בניגוד לרמה הגבוהה של החומר, אינני רואה כל הבדל בין כמה מן הציורים, לבין אותם מערבוני חלל סוג ג'. ציורים וצילומים אלו (די לציין את הצילומים והציורים של ה.ר. גייגר בגליונות 4, 9, 10, או כמה מאיורי אמי רובינגר) הם רק מכערים את הירחון, ויש מספיק אומנות טובה. ישנם גם ציורים אשר לוקחים יותר מקום מהראוי)

ג) קיבלתם לא אחת תגובות של פגיעה בקוראים דתיים עם פרסום ''הדו"ח' בדבר קיומו של הגולם'' גל' 2, או בכמה ממאמריו של הדוד הטוב ואני בטוח שגם בעקבות “גן העדן כמשל האבולוציה של האדם” לא תהיה דיממת תיקשורת, למרות שעם שינוי השם ל"האבולוציה כמשל גן־העדן של האדם" המאמר בהחלט יהיה מענין ומתקבל. אני מבין לרוחו של אריאל כהן (מכתבי קוראים, גל' 12) אך חושבני שההתגרות לאלימות המילולית צריכה להיפסק ובמקומו אולי ניתוח מעניין של תורת ולקובסקי בדבר החלל, או אף ניתוח של כמה מדברי הרמב"ם בנושאים חובקי עולם אלו (בטוחני שהם לא ישעממו גם את הציבור החילוני.)

ד) ברצוני להעיר שהאינדקס לכרך מספר 1, איננו מושלם. שכחתם את סיפורו של אסימוב: “המשחק הגדול” בגליון מס' 10, “שלוש דרכים” של בריאן אולדיס באותו גיליון, “גן הזמן” של ג',ג', באלארד בגליון 7, ואולי יש יותר – בדקתי שני גליונות אלו במקרה…¹

איתן דור־שב, הרצליה פיתוח

*

אינני ‘מקטר’ על אי־הסדירות בהופעת העיתון, אם כי קצת על מחירו. אינני בא למתוח ביקורת על הקיים, כי אם להוסיף. רכילות קוסמית כבר יש לנו במדור ‘מבזקים’; המד"ב כבר נכנס להיסטוריה בענף ספרותי בפני עצמו בעל זרמים ויוצרים חשובים משלו. במקום (או בנוסף על) שלוש המילים המוקדשות בהקדמה לכל סיפור למחברו, (המסתכמות לעיתים ב"את x כבר אין צורך להציג") עדיף היה לספק לקוראים חומר ביוגראפי מלא על מספר סופרים בתור מדור קבוע בחוברת, אפילו עם פזילה לעבר ‘תולדות המד"ב’. כל דבר יהיה טוב יותר מהרמזים הנזרקים לעברנו על ‘הזרם החדש’ במד"ב, ומשאירים אותנו באפילה…

רון עמיר, תל־אביב

*

אני עוקב אחרי המגזין מרגע צאתו לאור. הייתי רוצה להביע את הערכתי לבחירת החומר המופיע במגזין שרמתו גבוהה ולצורת העריכה הגרפית המעניינת. אני קורא הרבה ספרי מדע בדיוני אך מחכה תמיד בכיליון עיניים להופעת המגזין (חבל רק שלעיתים הוא מגיע באיחור). אחד הדברים שאני מעריך במגזין הן ההקדמות שלפני כל סיפור, שנותנים קצת רקע לסיפור. לדעתי, גם הסיפורים של סופרי המד"ב הישראליים אינם מביישים את הרמה הגבוהה שמציגים סופרי המד"ב הזרים. הקריקטורות מענינות וקולעות מאוד וגם המאמרים המדעיים מצוינים.

רן שנער, קיבוץ ברור־חיל

*

 

נביא או ליצן?    🔗

נדמה לי שהעיתון הופך יותר ויותר מדעי, וזה לא טוב מכיוון שאם מחפשים חומר מדעי קונים ספרים. אני חושב שרוב הקוראים מחפשים מד"ב לשמו. כמו כן אני זוכר שבחוברות הראשונות הקפדתם לסקור את כל הספרים החדשים שעומדים להופיע, ועכשיו משום מה הזנחתם נושא זה. ובעניין אחר: לאור המאמרים האחרונים של אסימוב התרשמתי שאסימוב לא כותב את המאמרים כמדען אלא בתור ליצן, ורוב מאמריו משעממים. את הסוף נדמה לי שאסימוב כתב לשם שעשוע, וכדי שהאנשים יפערו עיניים למול הנוסחאות והמספרים הגדולים, בעוד שהוא יודע היטב שהמצב שהוא מדבר עליו אינו יוכל להתקים. אינני חושב שאסימוב הוא נביא מיקצועי. אני אוהב מאד לקרוא את ספריו, בהם הוא אולי יכול לנבא את מה יהיה בעוד כמה אלפי שנים, אולם את העתיד הקרוב שישאיר לאנשים אחרים…

שמחתי לקרוא את טעוני הנגד במדור ‘עתידעת’ (גליון 13, שסתרו את טענותיו של אסימוב. אבל יש לי הערה בנוגע לניסוי בחולדות שהוזכר באותו מדור. יש לזכור, שמדובר כאן בחיות הנעדרות מוסר ומצפון. בני האדם זהו דבר שונה בתכלית. בל נשכח את אריסטו שהיה מדען גאון, אבל בגללו, ובגלל הדת, עמדה הרפואה על מקומה במשך מאות בשנים כיוון שהוא ניתח חיות ולפיהן החליט על מבנה גוף האדם. עם זאת לדעתי היה מאמרו של אהרן האופטמן מדעי ומדוייק הרבה יותר משל אסימוב, גם אם לא הכיל כל כך הרבה נוסחאות מפוצצות.

נחום בן רחל, הוד השרון

*

 

נובלות בהמשכים    🔗

החומר שאתם מפרסמים, אף כי טיבו איננו נתון בספק, הינו חד־צדדי במקצת; לדעתי חד־צדדיות זו מתבטאת בעיקר בכך שהינכם מפרסמים סיפורים קצרים בלבד. ומאז ‘אויבי המשטר’ לא פרסמתם נובלה או יצירה ארוכה יותר אשר תשתרע על מספר חוברות. והרי נובלות מעניינות כאלה אינן חסרות, בעיקר של סופרים בלתי מוכרים בארץ כמו שאקלי, אליסון, לֶם וכו'. פרסומים כאלה לא רק שיוסיפו לספרות המד"ב בעברית, אלא גם יעורר את סקרנותן של חברות ההוצאה לאור. וזה בוודאי טוב!

ברוך מלטנר, חיפה

*

 

חמש קושיות    🔗

אני מתייחס לתשובתו של דינאל הרמן לאיזק אסימוב בנושא האסטרולוגיה. תיתי לן למר הרמן על התקפתו את אסימוב. כבודו של אסימוב במקומו מונח, ולא אני אבוא להגן עליו.

אולם, אני רוצה להתייחס לטיעונו של מר הרמן – בעיקר בגלל הכותרת לתשובתו: ‘אסטרולוגיה – לאדם הנאור’.

אני חושב את עצמי לאדם נאור, אף כי לא למד במיוחד את תורת האסטרולוגיה. אמנם ניוטון כן למד אסטרולוגיה והחל את התעסקותו המדעית כדי להוכיחה, אבל כידוע גם שאול בין קיש יצא לחפש את האתונות ומצא את המלוכה…

אם כך, בכל המאמר הארוך הזה, מצאתי רק נסיון לטיעון ‘נאור’ אחד להוכחת אמיתותה של האסטרולוגיה: ‘הסדר’ של מערכת הכוכבים שהוא אנאלוגיה ל’סדר' של חיי אדם ברגע ובמקום לידתו. ועל כך מתעוררות כמה שאלות:

א. מה שייך? מה הקשר בין הדברים?

ב. גם בשארית הקפה על תחתית הספל יש ‘סדר’. גם בכבד של עגל יש ‘סדר’. האם צפיה בהם ו’הבנת הסדר' גם כן אנאלוגית לחיי אדם?

ג. מדוע רגע הלידה הוא הקובע? למה לא רגע ההפריה או הרגע בו מגיע מספר התאים למשל ל־2!

ד. אם נכונה תורת האסטרולוגיה, הרי כל האנשים שנולדו באותו רגע ובאותו מקום – צריך להיות להם אופי או גורל שווה. הכוונה של ‘באותו רגע ובאותו מקום’ יכולה להיות יחסית, על הקו הדמיוני של הרוחב הגיאוגרפי על פני כדור הארץ. כלומר, שאותו ‘סדר’ בדיוק נצפה מהם.

ה. מה עם תאומים? האם הבדל של מספר דקות בזמן לידתם, ‘הסדר’ משתנה עד כדי כך שיש הבדלים מהותיים כאלה בין אופיים וגורלם של התאומים?

אלה הן 5 הקושיות שעלו בדעתי כרגע (תאריך 6.4.80 שעה 11:32:45).

ילמדנו רבנו!

דוד מזור, גבעתיים