1, ת"ז, מ"ר קַלִּים, נק' קַלָּה, —  מהיר תנועה2, זריז, flink, scnell; agile, vite; nimble, swift: —  א) אדם או חי קל בריצה ברגליו: ועשהאל קַןל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה וירדף עשהאל אחרי אבנר ש"ב ב יח-יט. בכרה קַלָּה משרכת דרכיה פרא למוד מדבר באות נפשו שאפה רוח3 ירמ' ב כג-כד. אל ינום הַקַּל ואל ימלט הגבור שם מו ו. ואבד מנוס מִקָּל וכו' וגבור לא ימלט נפשו כו' וְקַל ברגליו לא ימלט עמ' ב יד-יה. קַלִּים היו רודפינו מנשרי שמים איכ' ד יט. כי לא לַקַּלִּים המרוך ולא לגבורים המלחמה קהל' ט יא. —  וקַל במשמ' סוס קל: ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קַל נרכב על כן יקלו רדפיכם ישע' ל יו. —  וקַל בשחיה או בשיטה במים: השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קַלִּים אל גוי ממשך ומורט שם יח ב. קַל הוא על פני מים4 תקלל חלקתם בארץ איוב כד יח. —  ועָב קַל: הנה יי' רכב על עב קַל ובא מצרים ישע' יט א. —  וכתה"פ, מהרה קַל, קַל מהרה: ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קַל יבוא שם ה כו. קַל מהרה אשיב גמולכם בראשכם יואל ד ד. —  ובתו"מ: הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים יהודה בן תימא, אב' ה כ. היה מתחיל במלאכה ואמר יבוא איש פלוני שידיו קלות ויתחיל בה, פלוני שרגליו קלות ויעבור לפנינו הרי זה מדרכי האמרי תוספת' שבת ו ג. מאי חדקל, אמר רב אשי, מימיו חדין וקלין5 ברכ' נט:. מה צבי זה קל מכל החיות אף א"י קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה רב חסדא, כתוב' קיב.. וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים חזרו המים לאחוריהם וכו' דברי רבי יהודה, אמר לו רבי אלעזר בר' שמעון, לדבריך אדם קל או מים קלים, הוי אומר מים קלים, א"כ באין מים ושוטפין אותו סוטה לד.. נפתלי אילה שלוחה,שהם קלים במשלחתה של תורה כאיילה בשם ר' אחא, מדרש תהלים פא ד. —  ובסהמ"א: כך אמר להן (פרעה) לחיילותיו, מי בכל בהמה קל שאעמוד וארכוב עליה וארדוף אחרי ישראל, אמרו לו חיילותיו, אין בכל בהמה קלהאלא סוסיה נקבה שלך וכו' וכשם שאמר פרעה הרשע לחיילותיו מי בכל בהמה כולה קל כך אמר להן מלך מלכי המלכים ברום הוא למלאכי השרת מי בכל הבריות המשמשות לפני קל אמרו לפניו וכו' גלוי וידוע לפניך שאין  בכל הבריות כולן קל אלא רוח מדה"ג שמות יד כג, הופמן, 146. —  °וקַל בכעסו, נֹח לכעס, מהיר לכעס: ולא יהיה קל בכעסו תקון מדה"נ לרשב"ג, פולק, מג.. —  °קַל הַמֵּרוֹץ, כשם לחיה, Ren(n)tier; renne; reindeer[6: בחורף ילבשו אדרתם על הרוב מעורות קלי המרוץ וכו' בקיץ המה דיגים ובחורף צידים ויצודו להם קלי המרוץ לרוב ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, ה:. לא ישכנו במקום אחד רק יסעו בעדרי קלי המרוץ אשר להם ממקום למקום שם ג, ה:. —  קל המרוץ (רענטיהרע) שם, שם ו.. —  ב) קַל, במשמ' קטן, זעיר, klein, gering; petit, mince; small, slight, ואמר בן סירא: עם בעל אף אל תעיז מצח ואל תרכב עמו בדרך כי קל בעיניו דמים ובאין מציל ישחיתך ב"ס גני' ח יו. —  ובתו"מ, ביצה קלה7: קנֶה וכו' כדי לבשל בו ביצה קלה שבבצים טרופה ונתונה באילפס שבת ח ה. המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה , תבלין כדי לתבל ביצה קלה שם ט ה. כירה וכו' איזוהי גמר מלאכתה, משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצה קלהשבבצים, טרופה ונתונה באלפס כלים ה ב. —  *ואדם קל, קטן ערך ודרגה: שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם וכו' ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה לפרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים ר"ה כה:.  לאחד שהיה לו שדה בית כור והלך ומכרה בדבר קל וכו' ר' יונתן, מד"ר שה"ש, גן נעול. כדכתיב בספר בן סירא הכל שקלתי כף מאזנים8 ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו, וקל מחתן מכניס אורח, וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע ב"ב צח:. ונתן את הערכך ביום ההוא, שלא ישהה מרגלית לקלים ת"ר, ערכ' כד.. —  ובסהמ"א: ואם על דבר קל ומועט הקפידה תורה, קל וחומר לגזילות ואונאות הללו ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, הקד', 4. שלשה הם קלים, הדר בבית חמיו, ואורח מכניס אורח, וסובין ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 450. —  *ושעה קלה, ימים קלים, במשמ' זמן מועט, ימים מועטים: ימים קלים עשו ישראל באות' הארץ ירוש'  חלה ב ב. מעשה באחד שהקטיר מבחוץ והכניס מבפני' וכו' לא באו ימים קלין עד שמת שם יומא א ה. א"ר יהושע לתלמידיו הרי בן זומא מבחוץ, ולא היו ימים קלים עד שנפטר בן זומא שם חגי' ב א. למה הוא קורא אותן מוקדי עולם, שאילו ניתן להם רשות היו מוקדים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה ר' יהודה בר' סימון, מד"ר בראש' מח. ניקב נקב מגיהנם והרתיח כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה ר' ינאי שם. בשעה קלה קדמני זה לג"ע ר' יוסי בן יועזר איש צרידה, שם שם סה. כיון שחטאו (ישראל) לא היו ימים קלים והיו בם זבים ומצורעים וכו' רשב"י, שם שה"ש, כולך יפה. אני חבצלת השרון וכו' אני היא שהייתי חבויה בצלן של מצרים ולשעה קלה כנסני הקב"ה לרעמסס שם שה"ש, אני חבצלת. כלים, שצורתן נשתנית לימים קלים ר' תחליפא  בר רב חנא, שם אסתר ב, והשקות. —  *ושאלה קלה: שאדם אחד יש בינינו וכו' ושאל ממנו שאלה קטנה וקלה על עם אחד אשר יש בינינו שם שם ו, אם על המלך. —  *ואִסּוּר קל: מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל, כיצד, היו לפניו טבל ושביעית, שביעית וכו' תוספת' יוה"כ ה ד. —  *וקל בעיני פלוני, קל לפני, אל יהא דבר קל בעיניך: א"ל, חייא בני קלה היא בעיניך, שכל השומע פרשה מן בן בנו כאלו הוא שומעה מהר סיני רבי יהושע בן לוי, ירוש' שבת א ב. וכי קלההיא בעיניך שמכרתי דבר שנברא בו' ימים וקניתי דבר שנתן למ' יום ר' יוחנן לר' חייא בר אבא, מד"ר שמות מז. אל יהי המשל הזה קל בעיניך, שע"י המשל הזה אדם יכול לעמוד בדברי תורה שם שה"ש א. —  ובסהמ"א: כסלי מלאו נקלה, במחשבתי אני קל בעיני עצמי רש"י, תהל' לח ח. —  *והיה קל לפלוני, הקטין עצמו לפניו: הוי קל לראש9 ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה רבי ישמעאל, אב' ג יב. —  *ודעתו של אדם קלה עליו, אין לו אלא מעט דעת ושכל: נשים דעתן קלה עליהן רשב"י,שבת לג:. לא יתיחד אדם עם שתי נשים וכו' מ"ט, תנא דבי אליהו הואיל ונשים דעתן קלות עליהן קידוש' פ:. —  *ועניני דין והלכה, מצוה קלה10 וכדו' בנגוד לחמורה: שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה וכו' וכן בתרומה ובמעשר שני, קל מהם שביעית, שנתנה להדלקת הנר שביע' ח ב. לא אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה, תעלה תרומה החמורה שאסורה לזרים את הטמאה ב"ש לב"ה, תרומ' ה ד. אם הֵקֵל בתרומה חמורה, לא נקל במעשר שני הקל חכמים לר' שמעון, מע"ש ב ב. נמצא קל תוכה (של מערה לענין ערוב) מעל גבה ערוב' ה ט. התרתם ערוה חמורה, לא תתירו את הממון הקל ב"ש לב"ה, יבמ' טו ג. תשובה מכפרת על עברות קלות וכו' ועל החמורות היא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר יומא ח ח. כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נדונין בקלה סנה' ט ג. על שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות וכו' שעיר המשתלח מכפר שבוע' א ו. והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה רבי, אב' ב א. הוי רץ למצוה קלה כבחמורה בן עזאי, שם ד ב. כיצד מבדילין, המבדיל בין קדש לקדש, ר' דוסא אומר, בין קדש חמור לקדש הקל חול' א ז. לא יטול אדם אם על בנים וכו' ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר על מצות חמורות שבתורה שם יב ה. אם הביאוהו שנים למיתה חמורה, לא יביאוהו לקרבן הקל ר' מאיר, כרית' ג א. השרץ והנבלה וכן הנבלה ובשר המת אין מצטרפין זה עם זה לטמא אפילו בקל שבשניהם מעי' ד ד. אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל ר' אליעזר, כלים ח א. כל שחבר לו מן החמור ממנו טמא, מן הקל ממנו טהור שם כז ג. מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה, אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן ר"ע גיט' פג.. שהיה הקב"ה מתנאה ומשתבח במעשיו וצוה לאדם הראשון מצוה קלה ולא קיימה תנחו' שמיני ג. שתי מצות גלה הקב"ה מתן שכרן, אחת קלה שבקלות ואחת חמורה שבחמורות, ואלו הן, קלה שבקלות שלוח הקן וכו' רשב"י, שם עקב ב. —  *קדשים קלים, בנגוד לקדשי קדשים, קדשים חמורים, עי' קֹדֶשׁ. —  *ובלי ש"ע, קַל, במשמ' דבר קל ומועט לגבי דין והלכה: הקלין שבדמאי השיתין והרימין וכו' דמאי א א. טבל לחמור מותר לקל חגי' ב ו. מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל, כיצד היו לפניו טבל ושביעית שביעית וכו' תוספת' יוה"כ ה ד. חמור משלים לקל ואין הקל משלים לחמור בשם רבי יוסי בן חנינה, ירוש' שבת ז ו. מחמירין בקל מפני החמור ואין מקילין בחמור מפני הקל שם גיט' א א. רשע ערום וכו' זה שהוא מורה קלות על עצמו וחמורות לאחרים רב הונא, שם סוטה ג גהקלות והחמורות אותן הקלות בין שעשאן בזדון בין שעשאן בשגגה (יום הכפורים מכפר) שם שבוע' א ט. אם נאמר קלות ולא חמורות הייתי אומר על הקלות בלאו ועל החמורות במיתה וכו' זבח' מג:. —  ואמר הפיטן: נחנו בידך כחומר סלח נא על קל וחומר יצחק, המבדיל בין קדש לחל, זמירות למוצאי שבת. —  *ובעניני חיים ומות: ד"א ותחיין את הילדים, יש מהם שראויים לצאת חגרים או סומים או בעלי מומין או לחתוך בו אבר שיצא יפה וכו' א"ר לוי אמרת את הקלה, אמור את החמורה, יש מהן שראויין למות בשעת יציאתן או אמן לסכן בם ולמות אחר יציאתן וכו' מד"ר שמות א. —  *קלים וחמורים, מ"ר של קל וחמר11: לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבקו שעל רגליו וכו' ר' יוסי בר' יהודה אומר הרי הוא אומר כי אין לבוא בשער המלך בלבוש שק, על אחת כמה וכמה קלין וחמורין בדבר תוספת' ברכ' ז יט. שהיה הדיבור יוצא מפי הקב"ה והיו ישראל מסתכלים בו ויודעים כמה מדרשים יש בו וכמה הלכות יש בו וכמה קלים וחמורים יש בו וכמה גזירות שוות יש בו ספרי דבר' שיג. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות וכו' סוכה כח.. אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה תמורה טז.. כמה מצות ודקדוקים יש בת}כ, כמה קלין וחמורין פגולין ונותרות יש בתורת כהנים מד"ר שה"ש, בטנך ערמת חטים. ועי' ב. חֹמֶר. —  *וקַל וָחֹמֶר, ובר"ת ק"ו, המשא ומתן של ההלכות, דרך ההגיוני להוכיח דבר מהקל לחמור, שאם בדבר הקל אתה  מוצא או אומר כך וכך מוכרח עוד יותר שיהיה כך בדבר החמור, וכן להפך מן החמור לקל, de minore ad majus, de majore ad minus: ואל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו, קל וחומר באשת חבירו יוסי בן יוחנן איש ירושלים, אב' א ה. בשלש עשרה מדות התורה נדרשת מקל וחומר מגזירה שוה וכו' ר' ישמעאל, ספרא ויקר' פתיח'. מניין אפילו כפר במקר' אחד, בתרגום אחד, בקל וחומר אחד, תלמוד לומר ואת מצוותו הפר וכו' בקל וחומר אחד, כי שבעתים יקם קין וכו' ירוש' סנה' י א. —  קל וחמר מדבר: ק"ו משן ועין, מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם עאכו"כ בשם ר' יוחנן, ברכ' ה.. חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה ק"ו מציץ, מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד, שלא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה עאכ"ו רבה בר רב הונא, שבת יב.. פושעי ישראל אין אור גהינם שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עומד כמה שנים ולא שולט בו האור, פושעי ישראל שמליאים מצות כרימון וכו' על אחת כמה וכמה ריש לקיש, ערוב' יט.ק"ו ממקדש יומא י.ק"ו מחטה כתוב' קיא.. —  קל וחמר לדבר: ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה י"ד יום ב"ק כה.. —  *קל וחמר הדברים: קל וחומר הדברים, מה אם חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמא לרצון ושלא לרצון, חלב הבהמה שהוא מיוחד לקטנים ולגדולים, אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון ר"ע, מכשיר' ו ח. —  *והלא (והרי) דברים קַל וחמר: והלא דברים קל וחמר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד וכו' על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד אב' ו ג. דברים ק"ו, ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים, ק"ו לב"ו ספרי במד' קנ. והלא דברים קל וחומר, ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה רבי אלעזר הקפר, נזיר כב.. והרי דברים קל וחמר ומה אם למקדשו לא נשא לו הקב"ה פנים, לכשיבא להפרע ממחריביו על אחת כמה וכמה מד"ר שה"ש, כמגדל. והרי דברים ק"ו ומה אם העגלות שנדבקו באהל מועד ניתן להם הוויה שהן קימות לעולם, ישראל שהן דבקין בהקב"ה על אחת כמה וכמה פסיק' ר"כ, ויהי ביום כלת משה, בובר, י.. —  *והלא קל וחמר: והלא קל וחומר, ומה מן החי שהוא טהור אפר הפורש ממנו טמא, המת שהוא טמא, אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא עד' ו ב. —  *ורואה אני (ורואים אנו) שהדברי םקל וחומר: ורואין אנו שהדברים קל וחומר רבן גמליאל ור' יהושע, כרית' ג ז, שם ח. ורואה אני שהדברים קל וחומר ר' יהושע, שם ט. —  *ונראין דברים מקל וחמר: ונראין דברים מקל וחומר, ומה נדה שהיא שם אחד חייב על כאו"א כאן ששלשה שמות לא כ"ש מכות יד.. —  *ובדברים לא של הלכה: יפה שתיקה לחכמים קל וחמר לטיפשים תוספת' פסח' ט בוק"ו, ומה חול שמועט מגין על הים, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כ"ש שמגינים עליהם ר"ל, ב"ב ז:. ק"ו מכלי זכוכית, מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה, בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה דבי ר' ישמעאל, סנה' צא.. טוב וישר ה' על כן יורה חטאים  בדרך, אם לחטאים יורה, ק"ו לצדיקים רב תמא בר חנינא, מכות י:. —  קל וחומר שיש (שאין) עליו תשובה, קל וחמר של חשך, עי' ב. חֹמֶר. —  °וקל וחֹמר מפרש, קל וחמר סתום: משלשים ושלש מדות ההגדה נדרשת בהן וכו' מקל וחומר מפורש, מקל וחומר סתם וכו' משנת ר' אליעזר א, ענעלאו, 10מקל וחומר מפורש כיצד, כי את רגלים רצת וילאוך, קל וחומר ואיך תתחרה את הסוסוים וכו' מקל וחומר סתום כיצד, נשבע להרע ולא ימיר, יכול אם נשבע להרע אינו מחליף, אם נשבע להטיב יחליף, וכי מה קשה על בני אדם לעשות, להרע לעצמן או להטיב לעצמן, אם להרע לעצמו אינו מחליף, קל וחומר להטיב לעצמו שם שם, 17-18. —  *דרש בק"ו: אפילו לדרוש בק"ו אין את יודע ר' יהודה בן בתיר' לר' יוחנן בן בג בג, ירוש' כתוב' ה ד. —  *דבר הָלַמד או המלמד בקל וחמר: דבר הלמד בקל וחומר מהו שילמד בקל וחומר זבח' נ:. ונשא קל וחמר בעצמו: נשא אותו גר ק"ו בעצמו, ומה ישראל שנקראו בנים למקום וכו' כתיב עליהן והזר הקרב יומת, גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה שבת לא.. מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם , נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ועלו ובאו בביתיך ובתנורך וכו' אנו שמצווין וכו' על אחת כמה וכמה תודוס איש רומי, פסח' נג:. נשאו דשאים קל וחומר בעצמן, אם רצונו של הקב"ה בערבוביא למה אמר למניהו באילנות רבי חנינא בר פפא, חול' ס.. —  *וקל וחֹמר בן קל וחמר (בן בנו של ק"ו): דבר הלמד בקל בחומר מהו שילמד בקל וחומר, ק"ו, ומה גזירה שוה שאינה למידה מהיקש, מדר' יוחנן, מלמד בק"ו, כדאמרן, ק"ו הלמד מהיקש וכו' אינו דין שילמד בקל וחומר, וזהו ק"ו בן ק"ו, בן בנו של ק"ו הוא, אל ק"ו, ומה היקש שאינו למד בהיקש וכו' מלמד בק"ו וכו', ק"ו הלמד מהיקש וכו' אינו דין שילמד בק"ו, וזהו ק"ו בן קל וחומר זבח' נ.. —  °ובמשמ' קל וחמר גדול, ברור ומפרש: ומה אם על דעת חבריו אין לו לאדם לעבור ק"ו בן ק"ו על דעת קהל קדוש תקנות קנדיאה א, הרטום-קאסוטו, 120. —  *קל וחמר של חשך, קל וחמר של שטות12: אמר להן (למך לנשיו) כי איש הרגתי לפצעי וכו' קין הרג ונתלה לו ז' דורות ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי ע"ז רבי אומר הרי זה ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקב"ה שטר חובו מד"ר בראש' כג. —  ובסהמ"א: והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל, חסר, שכל האותיות הגדולים קלים הן לפניו מדה"ג שמות ד ח, הופמן, 32. מעשה באשה אחת וכו' נשבית וכו' בא אחד קל שבקלים13 ורק שברקים וראה ואתה וכו' ספר המעשיות, גסטר, 37. אמר (יואש לאמציה) הכה הכית את אדום ונשאך לבך, אל תהיה קל לראש ר"י אברבנאל, מב יד י. —  °וקַל הראות. מועט הראות: והעד האחר היה באותו העת קל הראות ועתה עשה רפואות לעיניו והוא רואה היטב שאלה קעח בתשו' הרמב"ם, א"ח פריימן, 173. —  ואמר המשורר: שלום מרבה ממרומים אל מול ידיד האהבה, גם מצעיר קל החכמים יגע לשלום שר צבא אברהם בן שלם, אם נסגרו, שירי תימן, 228. —  °וקל ראש, קל לב: ומתוך ששונאין בני ארץ ישראל את הבבליים היו קורין כל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם רש"י, יומא סו:. —  ואמר הפיטן: נא קלי לב אמת בו למלט, שיח לשורר רוני פלט פיוטי ינאי, זולאי, שפא. —  °וקל דעת14, באותה משמ' נהוג בספקות ובדבור. —  *וקַל בנגוד לכבד במשקל, leicht; léger; light: בכל יום היתה (המחתה) כבדה והיום קלה15 יומא ד ד. פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאם כבד טמאין, בזמן שמשאם קל טהורין זבים ג ב. כנגד ארבעה טבעים שברא מהם הקב"ה את העולם, הג' הם עליונים זה למעלה מזה, והד' הוא התחתון הכבד שבכולן, ואלו הן, הארץ היא הכבידה שבכולן וכו' המים וכו' האויר וכו' והאש למעלה מן האויר, שהאש קלה מכולם מד"ר במד' יד. —  ובסהמ"א, מאכל קל בנגוד למאכן כבד, נוח לעכול16: ואם יהיו לפניו שני מאכלים אחד כבד ואחד קל יקדים הכבד ויאחר את הקל רש"ט פלקירא, אגרת המוסר, קבץ על יד יא, ס. —  ומצוי בדבור, קַל, במשמ' נוהג קלוּת במצות, וקַל שֶׁבְּקַלִּים. —  ה) °בדקדוק, בנין קל בנגוד לכבד, בנין פָּעַל הפשוט: וחלקתי פעלים על קל וכבד, וקראתי קל מה שהוא על בנין פָּעַלְתִּי, כי הוא הקל שבבנינים ספר דקדוק לר"י חיוג, דוקס, 14. וחלקתי הפעלים לשני מחלקים, פועל קל ופועל כבד, וקראתי שם הקל הבא על משקל פעלתי שהוא קל מכל הבניינים ושם הכבד הבא על זולת משקל פעלתי כמו הפעלתי ופועלתי וזולתם מן הבנינים והמשקלים ומטעם זה אמרתי כי פעלתי קל מכולם בעבור כי הנח הנסתר בין הפא הקמוצה והעין שהיא אלף נסתרת בלשון יפול מן המדבר כשתאמר ממנו פעל עתיד ותשוב הפא הקמוצה בשוא נחה ותאמר אפעל יפעל נפעל תפעל וכו' ס' אותיות הנוח לר"י חיוג, 12. והם שלשה בניינים הקל והכבד הנוסף והדגוש ראב"ע, ספר צחות, טו.. כל אלה (לָקַח, הָרַג) הם מהבנין הקל הנקרא בנין פָּעַל שם, כט.. ודע כי כונתי בזה לקצוב לכל הפעלים החולפים קליהם וכבדיהם וכל הבא מהם ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד' 3. ודעתי להביא בכל שרש רוב מה ששמשו בו ממנו מקל וכבד ופועל ופעול שם שם, 8, ואני גזרתי ממנו לשון נפעל בשני העניינים, ואעפ"י שנמצא בלשונו הבנין הקל ר"ש א"ת, פי' המלות הזרות, ערך עתק. — °ותה"פ קל, בקל, בנקל, בקלות: כאשר הכמון והקצח אינם מכבידין עליהם במדושה רבה, לפי שהן נחבטין בקל רש"י, ישע' כח כט. ואם היו לומדים בקביעות יום ולילה אז היו לומדים וכו' והיו מתאוים ללמוד כי היה להם להבין בקל אורחות צדיקים, שער התורה, לובלין תרלד, פד.. ואפשר שכיון שבקל יוכל לבא לידי איסור וכו' ענפי יהודה, פירוש לוהזהיר שמות, יג.. ונזכה לעמוד קל ונח17 ולגאלה נהיה זוכים מצבה משנת ש"ע, וכשטין, Inschriften I, 35.—  ואמר הפיטן: צף קל ניטל הברזל ינאי, קרוב' במד', זולאי, רכד. —  °וקַל על נפשות18, קל על הנפש, איננו מכביד על הנפש: קל על הנפשות שר ויקר פעליו יקרו מאד, אכן סעפיו דקו טודרוס אבואלעאפיה, גן המשלים והחידות, 16



1 ]עי' קלל, הערות.]

2 רק במשמ' זו בא התאר קל במקרא, אע"פ שבצורות הפעל והשם נשתמרו גם יתר הוראות השרש שמהן יצאה אף המשמ' מהיר. כי דבר קל (קטן, דק נוח לו לנוע מהר.]

3 [עי' פֶּרֶא, הערות.]

4 [על בעל חי שמקום חיותו במים מדבר, עי' קלל פֻע', הערות.]

5 [אמנם רש"י מפרש: וקלין לשקול במאזנים, אך במד"ר בראש' טז נדרש כך גם על ארץ יון וכדו'.]

6 [ע"פ טעות הבנה בשם בלועזי, שעקרו Ren(tier) ולא Renntier, חית המרוץ.]

7 [אמנם נתפלגו אמוראי בבל בשאלה מה היא ביצה קלה: אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה, מי שמיע לך ביצה קלה מה היא, אמר ליה ביעתא דצילצלא, מאי טעמא, משום דזוטרא, אימא דציפרתא, אשתיק, אמר ליה, מידי שמיע לך בהא, אמר ליה הכי אמר רב ששת, ביצת תרנגולת, ומאי קרו לה ביצה קלה, שיערו חכמים, אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת, ע"כ. אך לפי הפשט ביצה קלה היא ביצא קטנה.]

8 [אע"פ שנאמר כאן שקלתי בכף מאזנים, בכל זאת בנוסח זה אין הכונה לקלות במשקל אלא לקלות הערך, ואין שקלתי בכף המאזנים אלא בטוי סמלי במשמ' שקלתי את ערכו, וכן לעיל שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, ואף הסובין הן דוגמא לדבר חסר ערך. ואמנם במילי אחיקר בתעודות יב, בארמ': נשאית חלא וטענת מלח ולא איתי זי יקיר מן כו' נשאית תבן וסבת פרן ולא איתי זי קליל מן תותב, ובעבר': ונשאתי חול וטענתי מלח, ואין מה שכבד מן (כעס האויל]. נשאתו תבן ולקחתי פרורים, ואין מה שקל מן התושב.]

9 [אלה דברי הרמב"ם בפרושו: כשתעמוד לפני אדם גדול המעלה שים עצמך לנגדו קל ושמש אותו ועמוד לפניו כאשר ירצה ואל תוקיר נפשך לו.]

10 [אין עקר משמ' המלה קל כאן אלא קטן בערך ובתוצאות, ולא שאפשר לעשותו בקלות, ואין אף חמור בנגוד אל קל אלא חשוב, רב ערך ותוצאות.]

11 שם המדה, שנלמד בה מדבר קל על החמור, נולד כנראה בשתי הצורות, א) בתאר, קַל וְחָמוּר, וכך נהוג במ"ר בפרט, ב) בש"ע, קֹל וָחמֶר. נקוד אחרון זה מוכח ע"י כתבי יד מנֻקדים וגם ע"י הארמ' קולא וחומרא, קולין וחומרין, כפי שהדגיש ביחוד א. שוַרץ בספרו על מדה זו. ואמנם מסרת הלומדים המאֻחרת צרפה את שתי הצורות (על הסבות עי' גם בכר, Term. I., 173), ונוהג בדבור קַל וָחֹמֶר, וקשה היום להחזיר את הנקוד לישנו, ואף המחבר בערך ב. חֹמֶר נקד קַל כת"ז.]

12 [כך מובא ברש"י, בראש' ד כד בשפ מדרש בראשי תרבה, אמנם ברש"י כ"י הגי' ג"כ של חשך. והשוה גם ירוש' סנה' י א, המובא לעיל.]

13 [בבלי גיט' נח.: בא אדם אחד שהיה מכוער ביותר.]

14 [על פי: נשים דעתן קלה שבת לג:.]

15 [אמנם בבריתה שבבבלי יומא מד:: תנא, בכל יום היתה גלדה עבה והיום רך; ולפי זה אפשר שגם כאן הכונה הראשונה לדקות ולא למשקל, ואכן משום שהיתה דקה, על כן גם היתה קלה במשקל, ועי' רש"י שם. ובכלל יש לתמה שמשמ' זו, שהיא היום עקר, אינה שכיחה במקורות.]

16 [ועי' גם בפרוש רש"י לבטוי: מימיו חדין וקלין ברכ' נט:, שהובא לעיל בהערה.]

17 [כנראה בהשפעת הבטוי: קל לראש ונח לתשחרת.]

18 [על פי הערב' ח'פיפ עלי קלב خفيف على قلب.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים