"הפנטאזיות המזרחיות" של דוד שחר : כמה הערות על אמנות הסיפור של "היכל הכלים
השבורים". בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, כרך ד', גל' 16 (סתיו
1982), עמ' 14־23.
1983
היה הניב כציפור שבורת-גף : על צמיחתה של פואטיקה מודרניסטית בשירתו המוקדמת
של ג' פרייל. מחקרי
ירושלים בספרות עברית, כרך ג' (תשמ"ג 1983), עמ' 95־121.
גלויה מניו-יורק: "שפע" - 20 השנים הרזות. במה: רבעון לדרמה,
חוב' 95־96 (1983), עמ' 176־179.
על המחזאי דוד הר.
בין מפתח למנעול - קריאה חוזרת באירוניה עגנונית אחת. הספרות,
חוב' 32 (1983), עמ' 148־154.
על "אורח נטה ללון" לש"י עגנון.
על ז'אנר האוטוביאוגרפיה הבדיונית בספרות שנות ה-70.מעריב, ספרות,
אמנות, ביקורת, כ"ג באייר תשמ"ג, 6 במאי 1983, עמ' 39
*
בעקבות הרצאה על "הסיפורת הישראלית בשנות ה-70" שניתנה בכנס השנתי
של MLA: Modern Languages Association ב-29
בדצמבר, 1981 בניו יורק.
1984
אנגלית או יידיש? (על המרכיב הדו-לשוני בשירת גבריאל פרייל
ותולדות התקבלותו בביקורת). מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ"ז,
גל' 8 (1984), עמ' 4־8.
בין המיתי לבין הטרגי ('מסביב לנקודה' כתגובה על 'החטא ועונשו').
מחברות לחקר יצירתו ופעלו של י"ח ברנר, כרך ג'-ד' (1984), עמ' 217־238.
על "מסביב לנקודה" לי"ח ברנר.
מבט "יהודי" על הסיפורת
הישראלית. הדואר, שנה 64, גל' י"ב (ג' בשבט תשמ"ה, 25 בינואר
1985), עמ' 187־188.
על הספר 1948 and after: aspects of Israeli
fiction / by Leon I. Yudkin (University of Manchester, England, 1984)
חזר ונדפס ב'ידיעות אחרונות', מוסף לשבת, כ"ב באדר תשמ"ה, 15 במארס 1985, עמ' 22.
רומן היסטורי או "אוטוביוגראפיה" במסכה? (על "גיא אוני" ובני מינו בסיפורת
העכשווית). הדואר, שנה 65, גל' ב' (כ"ד בחשון תשמ"ו, 8 בנובמבר
1985), עמ' 19־22. על ספרה של שולמית לפיד.
חזר ונדפס ב'סימן קריאה', חוב'
19 (מארס 1986), עמ' 208־213.
1986
הרומאנטיקן האימאז'יסטי: שורשיה הכפולים של שירת גבריאל
פרייל. הספרות, חוב' 35־36 (1986), עמ' 100־121.
"בעתיד של לא-אולי" : לגבריאל פרייל במלאת לו 75 שנה.
בצרון, חוב' ח' (31־32) (תשמ"ו-תשמ"ז 1986), עמ' 20־25.
1987
The latent and the manifest : Freudianism in "A Guest for
the Night". Prooftexts, vol. 7,
no. 1 (January 1987), pp. 29-40.
שירה בשתי לשונות. הארץ, תרבות וספרות, י"ט באדר תשמ"ז, 20 במארס
1987, עמ' ב 6-ב7.
מאמר ביקורת על ספרו של גבריאל פרייל:
"אפשרויות שקיעה ושירים אחרים" (Sunset possibilities and other
poems)
"Sacred Tongue" or "Foreign Language"? : The American Jewish Student and Contemporary Hebrew Literature.
Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, vol. 9, no. 3 (Spring 1991), pp. 92-102.
"חשבון הנפש היהודי בנושא האלימות": שולמית הראבן
והשיח הפסיכו-פוליטי בארץ. עתון 77, גל' 295 (נובמבר
2004), עמ' 16־21.
2005
מפרויד לבן-גוריון דרך יבנה : "שינוי ערכין" מהופך במחזה גטו
ליהושע סובול. בתוך: ממרכזים
למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות
העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה 2005), עמ' 497־511.
של מי הזיכרון הזה, לעזאזל? עקדה, שואה ונצרות ערבית ב"ערבסקות" של
אנטון שמאס. אלפיים, חוב' 29 (2005),
עמ' 53־78.
המחברת מציעה לראות ברומן של אנטון שמאס "ערבסקות" רומן פוליסמי,
שמשוקעות בו אידיאולוגיות פוליטיות ברורות כמו הנכבה, אך הוא מושפע משדות סמנטיים
נוספים כמו השואה ועולמם של הנוצרים הערבים.
את קין, את בנך אשר אהבת.הארץ, תרבות וספרות, ט' בתשרי תשס"ז,
1 באוקטובר 2006, עמ'
סיפורו המוקדם והלא-מוכר, "איש הפרא", ניסה
עמוס עוז לבקר את רעיון הקורבן והעקידה באמצעות מיתוס גנוסטי דווקא.
2007
למה אהבה רבקה את יעקב? - אחאות, "אנטי אדיפוס" ומגדר יהודי. קשת
החדשה, חוב' 19 (אביב 2007), עמ' 116־124.
<תמצית>*
על ההבנייה המיוחדת של האחאות בספר בראשית המפרקת את הדגם האדיפלי ויוצרת פסיכולוגיה
יהודית "אחרת", שאינה עולה בקנה אחד עם הנרטיב הפרוידיאני.
מ'מות קדושים' ל'אושר עקדה' או 'המצאת' העקדה כפיגורה הרואית בשיח הציוני.ישראל, כרך 12 (סתיו תשס"ח 2007), עמ' 107־151.
*
בספרות ובשירה העברית של שנות העשרים והשלושים נעשה שימוש נרחב
בפיגורה העקדתית, ובמיוחד בדמות יצחק העוקד עצמו מרצון. פלדמן מתייחסת לשאלה: מתי
החל תהליך חילונה של העקדה כפיגורה הירואית מכוננת באתוס של השיח הציוני, ומה היתה
משמעותה בראשית הדרך? האם ראו בה אנשי העליות הראשונות סמל ל"גבורת הקורבן" כמקובל
עלינו מאז ספרות דור תש"ח?
"ולא נמות כצאן לטבח יובל".הארץ, תרבות וספרות, כ"ז בכסלו תשס"ח,
7 בדצמבר 2007, עמ'
בשיתוף סטיבן בומן.
על הקשר הלשוני בין מרד החשמונאים למרד גטו וילנה.
2008
בת יפתח בדורה כיצחק בדורו? עקדה נשית ב'קדמוניות המקרא' ובסיפורו של
עמוס עוז 'איש פרא'. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח
2008), עמ'93־130. *
המאמר מנתח את הסיפור "איש פרא" וממקמו בשיח האתי והמגדרי העכשווי
על טופוס הקרבן והמרטיריות במיתולוגיה הפגאנית ובמסורת היהודית-נוצרית כאחד, תוך
העלאת שאלות ביקורתיות לגבי חלק מהנחות יסוד השולטות בשיח זה.
של מי הקרבן הזה, לעזאזל? עלייתו ונפילתו של אברהם העוקד בשנות החמישים.
מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008,
אביב תשס"ח), עמ' 125־157.
על שיח העקדה והגבורה האידיאולוגי והספרותי, ועל המהפך האידאי-תרבותי
בתפיסת אברהם כגיבור מול יצחק כגיבור ועיתויו בתולדות הציונות. דיון ב"בערבות הנגב"
ליגאל מוסינזון, "האדמה הזאת" לאהרן
אשמן, "בנו" למשה שמיר ו"ימי צקלג" לס.
יזהר.
2009
Ruth
Almog.Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. 1 March
2009. Jewish Women's Archive.
*
Netiva Ben Yehuda.Jewish Women: A Comprehensive Historical
Encyclopedia. 1 March 2009. Jewish Women's Archive. *
Shulamith Hareven.Jewish Women: A Comprehensive Historical
Encyclopedia. 1 March 2009. Jewish Women's Archive. *
Amalia Kahana-Carmon.Jewish Women: A Comprehensive Historical
Encyclopedia. 1 March 2009. Jewish Women's Archive. *
Shulamit Lapid.Jewish Women: A Comprehensive Historical
Encyclopedia. 1 March 2009. Jewish Women's Archive. *
2010
יוספוס או יוסיפון?הארץ, תרבות וספרות, ה' באב תש"ע, 16 ביולי
2010, עמ' 4.
גלגולי הקורבן הלאומי בספר יוסיפון, ב"מסדה" של
יצחק למדן, וב"אשה
בורחת מבשורה" לדויד גרוסמן. בעקבות הפולמוס סביב יציאתו לאור של "תולדות מלחמת
היהודים ברומאים" בתרגום חדש של ליזה אולמן (ירושלים : כרמל, 2009)