יהודה ליב בנימין קצנלסון, סופר עברי רוסי, נולד בצ׳רניגוב (כיום צ׳רניהיב בתחומי אוקראינה), בי׳ בכסלו תר״ז, 29 בנובמבר 1846. קצנלסון התייתם בילדותו, נדד בבתי קרובים, ולמד בישיבת בוברויסק. אחר־כך נתפס להשכלה ועבר לבית המדרש לרבנים בז׳יטומיר ומשם לאקדמיה הצבאית־רפואית בסט. פטרבורג. ב־1877 נקרא לשרת בצבא הרוסי בחזית הבלקנים, ואחרי המלחמה התיישב בפטרבורג ועסק ברפואה. בשנים 1879–1882 כתב מאמרים ופיליטונים בעתון Русский еврей (״היהודי הרוסי״), והטיף לאינטליגנציה היהודית לפעול לטובת אחיהם הנרדפים. מבחר הפיליטונים קובצו בספר מחשבות וחזיונות (תרס״ב). את הפתרון לבעיית יהודי רוסיה ראה בהשכלה ובמעבר למלאכה ולחקלאות. כשנוסד העתון ״היום״ (1886) החל לכתוב פיליטונים ומאמרים בעברית (בחתימת ״בּוּקי בן יָגלי״), והתווכח עם אנשי ״חיבת־ציון״ על תלותם ביישוב ארץ־ישראל את קיום האומה. קצנלסון פרסם גם מאמרים ומחקרים (רמ״ח אברים) בחקר הרפואה וחכמת־הטבע בתלמוד. עבודותיו אלו סוכמו בספרו התלמוד וחכמת הרפואה (תרפ״ח) והיוו בסיס לפיתוח מונחי הטבע והרפואה בעברית החדשה. קצנלסון כתב גם מחקרים (רובם ברוסית) בתולדות ישראל בימי־קדם, ושימש עורך האנציקלופדיה היהודית־רוסית. מתוך שראה את פתרון בעיית היהודים בשיבה אל הקרקע – בכל ארץ שהיא – תמך במפעלו של הבארון הירש ליישב יהודים בארגנטינה, ואף נבחר לוועד חברת יק״א. סיפורו ״שירת הזמיר״ (תרנ״ד) הוא שיר־הלל לעבודת האדמה, וכן גם סיפורו הסמלי ״בין אדני השדה״ (״הדור״, תרס״א). ב־1909 ביקר בארץ־ישראל ונפעם מהשיבה לעבודת האדמה ומתחיית השפה העברית. קצנלסון פעל ב״חברת מפיצי השכלה״ והיה יו״ר ״אגודת חובבי שפת־עבר״ ברוסיה. כן הרצה ב״קורסים הגבוהים למדעי־המזרח״ מיסודו של הברון ד. גינצבורג בסט. פטרבורג, ואף עמד בראשם לאחר פטירת מייסדם. קצנלסון כתב גם עבור ילדים והמריץ את דוד פרישמן לתרגם את סיפורי אנדרסן לעברית. זכרונותיו נתפרסמו בהמשכים בעתון ״העם״ המוסקוואי, ויצא לאור בספר מה שראו עיני ושמעו אזני, תש״ז. חלק מעזבונו פורסם בכתב־העת התקופה, א–ג, כ״ד–כ״ה.

יהודה ליב קצנלסון נפטר בסט. פטרבורג בכ״ו בטבת תרע״ז, 20 בינואר 1917.

נכתב על־ידי יהודה סלוצקי עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה,
Jewish Encyclopedia (1906), Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона, The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Электронная еврейская энциклопедия, Encyclopaedia Judaica (2nd edition 2007)]