לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אביגדור המאירי (1890–1970)

<בהכנה>

Avigdor Hame׳iri

    אביגדור המאירי (פוירשטיין) נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza) בהונגריה בכ׳ באלול תר״ן, 5 בספטמבר 1890 (מצויות גרסות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. משנת 1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, ׳בן העתיד׳, פורסם ב-1909 בשבועון המצפה, וקובץ שיריו הראשון, משירי אביגדור פאירשטין, הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה בביקורת. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ח״נ ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מן הצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחקי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. עד מהרה הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העברים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה. בקיץ 1921 יצא מאודסה עם קבוצת הסופרים שהצליחה להיחלץ מרוסיה בהשתדלותו של ביאליק, ובאותה שנה עלה לארץ-ישראל. מאז חי בתל-אביב וברמת-גן, והתמסר לעבודה ספרותית, תיאטרונית ועיתונאית מגוונת. בין היתר ייסד וניהל את התיאטרון הסאטירי העברי הראשון, ׳הקומקום׳ (1927), במסורת הקברטים הסאטיריים של מרכז-אירופה. באותן שנים אף היה מעורב כתסריטאי בנסיונות הראשונים של הקולנוע הארץ-ישראלי. אחרי קום מדינת ישראל הועסק כעורך ומסגנן הפרוטוקולים של ישיבות הכנסת. ב-1968 זכה בפרס ישראל לספרות. המאירי נפטר בתל-אביב בכ״ו באדר ב׳ תש״ל, 3 באפריל 1970.
    יצירתו הענפה של המאירי כונסה רק בחלקה בעשרות ספריו. היא כוללת רומנים אקטואליים והיסטוריים, זכרונות וסיפורים; שירה אישית ופוליטית; מחזות ותסריטים; מאמרים פובליציסטיים, פיליטונים ופזמונים סאטיריים; תרגומי שירה ופרוזה; ספרי ילדים, מחקרי לשון וספרי מדע פופולרי. חשיבות מיוחדת נודעת לקבוצת היצירות המבוססות על חוויותיו במלחמה ובשבי. ביניהן הרומנים הדוקומנטריים השיגעון הגדול (1929) ובגיהנום של מטה (1932), שלושה קבצים של סיפורים קצרים סוריאליסטיים-פנטסטיים (1925–1928) וקבוצת שירים ליריים שנכללה באסופת שיריו המרכזית, ספר השירים (1932). יצירות אלה הן תרומתה החשובה ביותר של הספרות העברית לספרות הפציפיסטית העולמית שפרחה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובמיוחד צוינה הקירבה בין השיגעון הגדול לבין הרומן במערב אין כל חדש של אריך מריה רמרק. עם זאת, ייחודן של יצירות המאירי בנימתן היהודית המובהקת. בצד ההתרסה כנגד המלחמה והמלחמות בכלל הוא מביע תחושות של סולידריות יהודית (כגון בהוקעת האבסורד שגזר על יהודים להילחם אלה באלה בצבאות שונים), סיפוק מגילויים של גבורת יהודים במלחמה בניגוד לדימויָם המסורתי, וכיסופים לגאולה לאומית בדמות צבא עברי שיקדם את מימושו של הרעיון הציוני. מוטיבים מעין אלה מופיעים ביצירות נוספות של פרוזה דוקומנטרית מפרי עטו: בין שיני האדם (1930), המתעד את שנות המהומה והאימה באודסה בימי מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919–1920, ומסע באירופה הפראית (1938), הפורשׂ פנורמה רחבה של חיים יהודיים בהונגריה, שלכאורה הם יציבים, עשירים ותוססים אך למעשה הם צועדים בבלי-דעת אל חורבנם. לתחום הפרוזה התיעודית בכתביו שייך גם ספר הזכרונות הייחודי שחיבר על ח״נ ביאליק, ביאליק על-אתר (1962). פחות חשובים הם הרומנים שלו שאינם שואבים את חומריהם מחוויות חייו: תנובה (1934) על קבוצת מתיישבים בעמק יזרעאל, המשיח הלבן (1947) שהוא מעין רומן מדע-בדיוני על רקע השואה, וסודו של סוקרטס (1955) המתרחש באתונה הקדומה.
    בשירתו של המאירי מכל השנים בולטות בעיקר נימות אינדיווידואליסטיות. במרכז שיריו ניצבת דמותו של ׳אני׳ חוֹוֶה בעל ממדי ענק, המעצב את עולמו הפיוטי בתבנית הגעש הנפשי העז המטלטל אותו. בזכות היבטים אקספרסיוניסטיים אלה נחשב המאירי לאחד מחלוצי המודרניזם בשירה העברית בארץ-ישראל. שירתו רבת הלהט משקפת את אישיותו הצבעונית הסוערת והמחוספסת, שעליה העידו כל מיודעיו, אך יש בה גם חטיבות מופנמות ועדינות מבע, כדוגמת מחזור השירים חלומות של בית רבן (1945) המבוסס על חוויות ילדותו. אסופות שירים נוספות שלו הן: חלב אם (1925), המוקד הרן (1944), בלבנת הספיר (1962) ויוסילי טגלשי: שיר גבורה (1967). מבין תרגומיו הרבים יצויינו שני הקבצים שתרגם משירי המשוררים ההונגרים הנערצים עליו: שירי אנדרה אדי (1954) ומשירי שנדור פטיפי (1961).


יצירות אביגדור המאירי בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
ועבור Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים, ITHL, Электронная еврейская энциклопедия, ויקיפדיה]
 

ספריו:
  • משירי אביגדור פאירשטיין : קובץ א׳ (בודאפעשט : הסתדרות הציונים בהונגאריה, תרע״ב)
  • תחת שמים אדומים : ספורי מלחמה (ירושלים : הכתב, תרפ״ה) <מהדורה מורחבת יצאה לאור בתש״ד 1944 – להלן>
  • השגעון הגדול : רשימות קצין עברי במלחמה הגדולה (ירושלים : מצפה, 1929) <מהדורה מתוקנת יצאה לאור בתר״ץ> <תורגם לאנגלית>
  • The great madness / authorized translation from the Hebrew original by Jacob Freedman (New York : Vantage Press, 1952)
  • The great madness / translated from the Hebrew by Yael Lotan (Haifa : Or-Ron, 1984)
  • בגיהנום של מטה : רשימות קצין עברי בשבי רוסיה (תל אביב : מצפה, תרצ״ב 1932) <מהדורה מתוקנת בלווית הערות והסברים מאת אבנר הולצמן יצאה לאור בתש״ן 1989 – להלן> <תורגם לאנגלית - להלן>
  • ספר השירים (תל-אביב : עם הספר, תרצ״ג 1933)
  • מסע באירופה הפראית : רשמי אגב אנכרוניים (תל אביב : ועד היובל בידי הוצאת ראובן מס, 1938) <תורגם לאנגלית>
  • Voyage into savage Europe : a declining civilization / translated and edited by Peter C. Appelbaum (Brookline, MA : Academic Studies Press, 2020)
  • המוקד הרן : שירים (תל אביב : מוסד ביאליק על ידי דביר, תש״ד)
  • תחת שמים אדומים : כל סיפורי המלחמה (תל אביב : מסדה, תש״ד) <מהדורה מחודשת, בשם סיפורי המלחמה, יצאה לאור בהוצאת עם עובד בתשל״א 1970>
  • חלומות של בית-רבן : מחזור שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945)
  • מהלכי שתים וארבע (תל אביב : הוצאת יבנה, [1946?]) <לילדים. עם ציוריו של אריה נבון>
  • פינוקיו בארץ-ישראל (תל אביב : מצפה, 1950)
  • הגוף הגאוני : ספורים (תל אביב : הוצאת עין, 1951) <התוכן: חמסין - רחמנות - חרדה - השפם - הנהג - המנהיג - הצלמת - בסתרי צאלים - בובה - צברים - הגוף הגאוני - נקם - יוסילי - ראדיו - הנס הגדול - שירת שרפים>
  • בלבנת הספיר : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשכ״ב)
  • ביאליק על–אתר :  שיחות–דגש ושיחות חתף (תל אביב : הוצאת ניב, תשכ״ב 1962)
  • סיפורי המלחמה (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשל״א 1970) <מהדורה מחודשת של תחת שמיים אדומים>
  • ילקוט שירים (תל אביב : יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ז 1976) <ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים איתמר יעוז קסט>
  • השגעון הגדול (תל-אביב : גורן, 1985) <רומן>
  • השגעון הגדול : רשימות קצין עברי במלחמה הגדולה (תל אביב : דביר, תשמ״ט 1989) <הוסיף אחרית דבר אבנר הולצמן>
  • בגיהנום של מטה : רשימות קצין עברי בשבי רוסיה (תל אביב : דביר, תש״ן 1989) <מהדורה מתוקנת בלווית הערות והסברים מאת אבנר הולצמן> <תורגם לאנגלית>
  • Hell on earth / translated by Peter C. Appelbaum ; with an introduction by Avner Holtzman (Detroit : Wayne State University Press, 2017)
עריכה:
  • המחר : דוכן למלחמת האידיאות של אביגדור המאירי (תל אביב : לב חדש, תרפ״ז 1927-ת״ש 1940) <ששה עשר חוברות>
  • שירת הדמים : קבץ שירים מטובי משוררינו על מאורעות תרצ״ו / הקדמה – אביגדור המאירי (תל-אביב : ספרות לעם, תרצ״ו)
תרגום:
  • קליאופטרה : קורות מלכה אחת / אמיל לודויג (תל אביב : מסדה, תשי״ד 1954) <נדפס שנית ב-1975>
על המחבר ויצירתו:
ספרים: מאמרים:
  • המאירי, אביגדור.  איך עורכים את דברי הכנסת : חמש שנים לכנסת.  דבר, כ״ח באדר ב׳ תשי״ד, 2 באפריל 1954, עמ׳ 5.
  • המאירי, אביגדור.  החותם המוזיקלי של אביגדור המאירי.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 18–19 <מזכרונות ילדותו של אביגדור המאירי>
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי אביגדור המאירי. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 295–300 <דיון בסיפורי המלחמה ״מנורת המאור החיה״ ו״התנ״ך הפצוע״ וב״בצל טחנת הרוח״>
  • ברזל, הלל.  סיפורת ריאליסטית : י״ד ברקוביץ׳, יהודה בורלא, אביגדור המאירי.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 552–564 <דיון, בין היתר, בסיפורי המלחמה ״מנורת המאור החיה״ ו״התנ״ך הפצוע״ וב״בצל טחנת הרוח״  (עמ׳ 560–564)>
  • גינוסר, פינחס.  בדרך לשירה במבטא ספרדי : אביגדור המאירי והפולמוס על המשקל הסילאבו-טוני.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 11 (2011), עמ׳ 447–464.
  • דור, משה.  בן-בנם של נביאים : עשר שנים למותו של אביגדור המאירי.  מעריב, כ״ה בניסן תש״ם, 11 באפריל 1980, עמ׳ 33.
  • הולצמן, אבנר.  הזהב וסִיגיו : בין ביאליק לאביגדור המאירי.  בתוך: הלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח״נ ביאליק מוגש לפרופ׳ הלל ברזל / בעריכת הלל ויס וידידיה יצחקי (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 337–348.
  • הרוסי, עמנואל.  אביגדור המאירי.  הדואר, שנה 27, גל׳ ג׳ (כ״א בחשון תש״ז, 15 בנובמבר 1946), עמ׳ 66.
  • זך, נתן.  על הנשכחים: אביגדור המאירי.  בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 461–467.  
  • יעוז קסט, איתמר.  אביגדור המאירי ושירתו.  בתוך: ילקוט שירים /אביגדור המאירי (תל אביב : יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ז 1976), עמ׳ 7–25.  
  • ליפשיץ, אריה. המוקד הרן : אביגדור המאירי בשירתו.  בספרו:  הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש״ם 1980), עמ׳ 63–67.
  • מונד, אסף.  בין השוחות.  מעריב, תרבות, ט״ז בניסן תשס״ט, 10 באפריל 2009, עמ׳ 28.
  • מונד, אסף.  1929 - שנה בחייו של אביגדור המאירי, ״רמרק שלנו״.  זמנים: רבעון להיסטוריה, גל׳ 118 (אביב 2012), עמ׳ 102–115.
  • מונד, אסף.  העברי שטבל את עטו בדמו.  אודיסאה: מסע בין רעיונות, גל׳ 24 (יולי 2014), עמ׳ 54–59.
  • מירון, דן.  שירת אביגדור המאירי : ליובל השבעים. משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 13 (ז׳ בניסן תשי״ח, 28 במארס 1958), עמ׳ א.
  • נייגר-פליישמן, מרים.  קינה לקלמן, או זכרונות ממונקאץ׳ שאבדה.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בתמוז תשס״ט, 3 ביולי 2009, עמ׳ 1 <דברי מבוא לסיפור אבוד שהתגלה בעזבון אביגדור המאירי: ״אזרח המדינה בטרם קומה״>
  • סתוי, דבורה.  מאוצרות גנזים - אביגדור המאירי: היצר, העורך, המו״ל והקורא. מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 4 (תשרי תש״ע, ספטמבר 2009), עמ׳ 8.
  • קובנאי, יאנוש.  כתב-יד מן האטלנטיס : על האוטוביוגרפיה של אביגדור המאירי.  פסיפס, גל׳ 91 (קיץ תשע״ג 2013), עמ׳ 12–20 ; פסיפס, גל׳ 92 (סתיו תשע״ד 2013), עמ׳ 6–13 <תרגם מהונגרית - איתמר יעוז-קסט>
  • קניג, ג.  אביגדור המאירי - הסופר-המורד.  קול העם, א׳ באב תש״ז, 18 ביולי 1947, עמ׳ 4.
  • רזילי, חוה.  ה״זועם״ לעת שיבה : שיחה עם אביגדור המאירי.  דבר, כ״ו באדר א׳ תשכ״ב, 2 במארס 1962, עמ׳ 7.
  • רזלר-ברסון, נחמה.  ממרכיבי הצחוק בסיפורי המלחמה של אביגדור המאירי.  הדואר, שנה 59, גל׳ ל״ה (ז׳ בחשון תשמ״א, 17 באוקטובר 1980), עמ׳ 610–611.
  • Abramson, Glenda. Avigdor Hameiri : The Devil׳s Idyll: The War poetry.  In her: Hebrew writing of the First World War (London : Vallentine Mitchell, 2008), pp. 3-21.
  • Silberschlag, Eisig. The Avant-gardists: Avigdor Hameiri, Uri Zevi Gruenberg, Jacob Horowitz. In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from 1492-1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973-1977), vol. 2, pp. 34-46.
על ״שירי אביגדור פאירשטיין״
על ״המחר: דוכן למלחמת האידיאות של אביגדור המאירי״
על ״בגיהנום של מטה״
  • וויינר, חיים.  ״בגיהנום של מטה״.   בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר (ירושלים : קרית-ספר, תש״ך 1960), עמ׳ 120–121 <פורסם לראשונה ב״הארץ״, 2 ביוני 1933>
  • Abramson, Glenda. Avigdor Hameiri : In the Lowest Hell.  In her: Hebrew writing of the First World War (London : Vallentine Mitchell, 2008), pp. 22-67.
על ״השגעון הגדול״ על ״המשיח הלבן״
על ״פינוקיו בארץ-ישראל״
על ״בלבנת הספיר״ על ״ביאליק על–אתר״
  • רביד, זבולון.  במעגלי היצירה של הספרות העברית.  הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ו, (כ״ז באלול תשכ״ד, 4 בספטמבר 1964), עמ׳ 663–665.
על ״ילקוט שירים״ בעריכת איתמר יעוז-קסט
  • בן-שאול, משה. ילקוט המאירי. מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 5 (תשרי תשל״ח, אוקטובר 1977), עמ׳ 340–341.
על ״שירת הדמים״
  • חבר, חנן. ״כפרדס שירתנו״: אנתולוגיות לשירה עברית בארץ-ישראל. מכאן: כתב-עת לחקר הספרות העברית, חוב׳ 1 (2000), עמ׳ 64–84.
 קישורים:

Wikidata – Q2874331 J9U – 987007262342505171 NLI – 000059461 LC – n84072677 VIAF – 69218900
עודכן לאחרונה: 2 באפריל 2022

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף