אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה.
בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.
יצירה מקום קבורתו של הרמב"ם ז"ל
/ שמחה אסף
(מאמרים ומסות)
ראשונה ע“י כרמולי, שנית ע”י ד“ר
גרינהוט במסעות ר' בנימין, שהוציא בירושלים תרס”ד עמ‘ 140–144
שלישית ע“י לונץ ↩
שפרסמתי ב“ירושלים”, קובץ לזכרו של לונץ. ור‘ להלן עמ’ 84.
יצירה הוראת השפה הערבית בבתי-הספר היהודיים בארץ ישראל
/ יוסף יואל ריבלין
(עיון)
א“מ לונץ בכותבו על התקופה הראשונה של בית-ספר למל, אומר: “ולעתים קרובות הפקידו בו ראשי העדה עפ”י דרישתו בשאלת הוראת הערבית בביה“ס “למל” באותה תקופה עוסק גם הרא”מ לונץ 18: “בשפה זו (ערבית) מתקדמים אמנם הילדים ↩
משה וירושלים, יהודה וירושלים – א“מ לונץ, ירושלים תרמ”ז. ↩
לוח א“י, א”מ לונץ, תרע"ג; 75 שנה, עמ' 45. ↩
תדהר, ע' צדקיהו הרכבי. ↩
ר' מאמרי “ירושלים” לזכר לונץ. ↩
תדהר, ח"א ע' חיים מיכל מיכלין.
יצירה על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1878–1918): עיון בכתביהן של ראשונות
/ יפה ברלוביץ
(מאמרים ומסות)
כך למשל בספרה הביוגרפי של
לונץ־בולוטין, שבו מפרטת הכותבת כיצד ניסתה אמה לסייע בכל דרך בפרנסת
המשפחה, ↩
חנה לונץ־בולוטין, ‘יזמה’, מאיר נתיבות ירושלים: חיי א"מ לונץ, ירושלים 1968, עמ' 24. Wough (eds.), Modern Literary Theory,
New York 1992, pp. 360־376 ↩
חנה לונץ־בולוטין, ‘האם והבת’, בתוך ↩
וראו סיפורה של לונץ־בולוטין על פועלת, פליטת
הפרעות בקישינב, שמוצאת חסות ובית חם אצל משפחת איכרים ↩
חנה לונץ־בולוטין, מאיר נתיבות ירושלים (לעיל הערה 48), עמ' 88־87.
יצירה חטיבה להעסקן הירושלמי חכם וסופר, עסקן צבורי וחבר פעיל לישוב החדש ר' אליהו האניג ז"ל
/ פנחס גריבסקי
(מאמרים ומסות)
הראשונים שבהם, ב“מנין” הראשון היו: ד"ר זאב הרצברג הרב הירשנזון, דוד
ילין, אפרים כהן, אברהם משה לונץ, בתור ידיד ורע להרא"מ לונץ היה כותב לו מכתביו ומעתיק את “כתביו” לא עבר
כמעט יום אחד שלא התראו ולא עבדו לטעם טעם ההשכלה ומעט מעט הסתגלתי לכתוב עברית ולועזית עד כי
מצאתי את שאהבה נפשי הרה”ח מו"ה אברהם משה לונץ בערב יצאתי לה' אדלמן ולבן יהודה, אח“כ באו פקידי הלשכה ואני הבאתי את ה'
לונץ וגמרנו עם ה' אדלמן שיתן לנו
יצירה החומה ושעריה
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
עמק
הטירופין לאמר: משער שכם או שער דמשק עד השער הקטן הוא שער המערבים,
ויפה העיר על זה החכם המנוח מר לונץ והנוצרים יקראו לו “שערי הזהב”: ועוד שם לו: “שער הנצח”. –
הרא“מ לונץ בספרו “נתיבות ציון וירושלים” אומר
יצירה ימי תמימים
/ יהודה ברגמן
(מאמרים ומסות)
Heiler, Gebet2 107; לונץ א' י“ד הערה ל”א; Brauer, Ethnologie der jem. Juden 225.
יצירה נספחים
/ יחיאל פישל קסטלמן
(זכרונות ויומנים)
↩
מזרח ומערב כרך ד‘ (תר"ץ) עמ’ 189 – 192, והוא משיג שם על לונץ ב“ירושלים” ג‘ עמ’ 28. לונץ ב”ירושלים“ ה‘,
עמ’ 262 – 265; ועל כ”י זה עיין מאמרו של דוד ילין “ירושלים היהודית
לפני שלש מאות שנה ” ב“ירושלים” לזכר לונץ (ירושלים תרפ"ח) עמ' ע“ח –
ק”ה. ↩
עיין עליו בפרוטרוט ב“תולדות חכמי ירושלים” חלק
ג‘, עמ’ מלואים עמ‘ 42; “ירושלים” של לונץ כרך ט’, עמ
יצירה חג השבעים
/ אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
(מאמרים ומסות)
היה “ירושלים” של לונץ, יצאו ממנו שלשה עשר כרכים –
ונפסק.
יצירה משקל הילד
/ יהודה ברגמן
(מאמרים ומסות)
↩
לונץ ירושלים א‘ ה’; אבן ספיר ב' מ"ז. ↩
יצירה שבוע של פסח. שבוע של “מלוכה” יהודית, דאר היום, 13.04.1928
/ ישעיהו קרניאל
(מאמרים ומסות)
Crémieux (שמו העברי היה יצחק משה).
2) רחוב קרל נטר כתוב בלע"ז Karl Nutter במקום Carl Netter.
3) רחוב משה לונץ – שמו היה כמדומני אברהם משה לונץ (עיין “ירושלם” שלו
וכל חבוריו במשך 40 שנה).
4.
יצירה זאת היא יפו?
/ יפה ברלוביץ
(מאמרים ומסות)
לונץ), וכן
יהושע ברזילי־איזנשטדט, יהודה גרזובסקי ואיתמר בן־אב"י (הכותבים ל“הצבי”
ול“השקפה” של אליעזר ראשון־לציון,
רחובות); יהושע ברזילי־איזנשטדט – על מושבות הגליל (עין־זיתים, משמר־הירדן,
ראש־פינה); ואברהם־משה לונץ
יצירה חליפת מכתבים עם טשרניחובסקי על השירה הערבית
/ אברהם שלום יהודה
(מאמרים ומסות)
עת קבלנו את הלוח “ארץ ישראל” של לונץ
שבעתי ענג רב בקראי שם את המאמר “נדיבי וגבורי ערב”. עזבתי את המחברת בירושלים לפני צאתי לאירופה, זה כשנתים, כדי
שתדפס בלוח לונץ. ↩
אסופת שירים כאלה הופיעה ב“לוח ארץ־ישראל” של לונץ
משנת תרס“ג בשם ”קול ערבי במדבר" ובה נכללו גם הקטעים
יצירה הולך חשכים ונוגה לו – על ירוחם טולקס
/ דב סדן
(מאמרים ומסות)
ולא יפליאנו, כי מחבר הספר שלפנינו שידע כגורל הזה ראה
להדגישו וכן בכתבוֹ על ר׳ אברהם משה לונץ, לאמור: ודאי, חילוק גדול יש בין חוקרים, כפי שהיו לונץ וברנפלד,
איש־איש על־פי דרכו, לבין מבקר, כפי שהוא טולקס, לונץ, ג.
יצירה מנהג יהודי מצרים
/ יהודה ברגמן
(מאמרים ומסות)
↩
לונץ ח' ק"א. ↩
יצירה שעת־הכנה
/ שלום דב בר מקסימון
(מאמרים ומסות)
ארץ־ישראל; בּין בּמה שהם
מפרסמים בתוך האָרץ – כּהוצאַת “קוהלת”, “החנוך”, “מולדת”, “יפת”, “לעם”
ופעולתו של לונץ
יצירה זכרון לחובבים הראשונים
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
פעם סיפר לשרגא אחי כי באותה תקופה שהיה חניך ישיבת “עץ חיים”, היה
רא"מ לונץ – שהיה כידוע סגי נהור – מרגיש הרא“מ לונץ ז”ל מספר לנו, כי ה“תינוק” הזה – שאותו צרפו
למנין –היה בגדלו – ר' אברהם ליפשיץ ז“ל. לונץ מתאר לנו את ר' זלמן צורף
בדברים אלה: הוא היה איש גבה הקומה וגבור אמיץ בגופו בעל רוח כביר ללחום
בעד הלא היא כתובה
בזכרונות של מר לונץ לקורות עדת האשכנזים בירושלם.
מעשי אבות ירשו בנים! מר לונץ בזיכרונותיו מספר
לנו כי, “גם כסף הלוה לקהלת הפרושים אשר בצפת בעת דחקה, וגם לקהלת הפרושים
הקטנה
יצירה סיפורי מסעות בעלייה הראשונה – היווצרותו של ז'אנר ארצישראלי
/ יפה ברלוביץ
(מאמרים ומסות)
המסע שימש כאן מקור מידע שהקיף תחומים שונים מביטוייה של הארץ
(תיאורים היסטוריים בסיפורי המסע של יעבץ, לונץ מאנה, א' לובושיצקי (בדיווחי
המסעות של ד' ילין, למשל), יוסף הלוי, שנ”ה יונאס (בסיפורי המסעות של א"מ
לונץ – א“מ לונץ, “אל הפרת”, מתוך: “אל הפרת – הטיול הראשון
לחניכי בית היתומים בני ישראל בירושלים (זכרונות מימי נעורי)”, (ללא
חתימה), לוח ארץ־ישראל (עורך: א"מ לונץ), ירושלים 1907, שנה י”ג, עמ'
3–30 ↩
מו) השווה עם סיפוריהם של י‘ ברזילי־איזנשטדט “סל
הענבים” (האוסם, פטרבורג 1897), וח’ לונץ־בולוטין
יצירה מקורות לספר "הימים היפים" / שלמה שבא
/ שלמה שבא
(פרוזה)
לונץ
העתונות העברית שיצאה לאור בחוץ־לארץ
ארכיונים, ספריות
גנזך המדינה, ארכיון העבודה, הארכיון הציוני
