לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
תמונת פרופיל

יצחק למדן, משורר ועורך, נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה בה׳ בכסלו תרנ״ח, 30 בנובמבר 1897*, לאביו הסוחר. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב״תחום המושב״ בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם טרפים, אך הניסיון לא צלח. בשנים 1915–1922 כתב יומן שכינה אותו יומוני, המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף ״תקופת העמל״ שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.

את שיריו הראשונים, מימי נעוריו ומארץ ישראל, פירסם בהשלוח (שירו הראשון פורסם ב-1908) ובהדים בעריכת יעקב רבינוביץ ואשר ברש, שניהם סופרים מדור העלייה השנייה, שקיים עמם זיקה נמשכת עד ראשית שנות השלושים. יצירתו הראשונה שפורסמה בדפוס נכתבה בשנים תרפ״ג-תרפ״ד (1923–1924), הפואמה ״מסדה״ (הדים, 1927) בת שישה פרקים, והיא כעין יומן לירי המתעד את ימי נדודיו באוקראינה בשנות המלחמה ואת שנות ההתלבטות של חלוצי העלייה השלישית בארץ. לצד הפואמות הארץ-ישראליות של אורי צבי גרינברג ושל שלונסקי, נעשתה יצירה זו לטקסט הספרותי הייצוגי ביותר של אתוס ה״אף-על-פי-כן״ נוסח יוסף חיים ברנר, סופר העלייה השנייה, שנרצח שנה אחרי עליית למדן לארץ ישראל ומופיע כדמות מופת של גיבוריה החלוצים של ״מסדה״. ביסוד האידיאולוגיה של הפואמה מונחת תפישת הרציפות ההיסטורית היהודית (״לא נותקה השלשלת״), המחייבת את כוח ההתמדה של מפעל ההתיישבות הציונית חרף הסבל הרב המשוקע בו ולמרות המחיר הגבוה שמשלם הפרט כדי להגשים את מאוויי הקולקטיב הלאומי. ערכיה האידיאולוגיים של ״מסדה״ נוצקו לתוך תבנית סגנונית מובהקת של האקספרסיוניזם העברי הארץ-ישראלי, כפי שעוצב בידי משוררי אותו דור באמצע שנות העשרים. סגנונה מצטיין ברטוריקה נמרצת, בציוריות נטורליסטית מודגשת ובפרוזודיה דינמית של חילופי משקל וקצב (למדן הנהיג לראשונה את ההטעמה הספרדית), התארכות והתקצרות של טורי השיר ומבנים טיפוגרפיים מודרניסטיים. ״מסדה״ נדפסה בעשרות מהדורות והיתה ליצירה השירית בעלת החיים הספרותיים הארוכים ביותר בהשוואה ליצירות בנות תקופתה.

ספרי שיריו האחרים – ברתמה המשולשת (שטיבל, 1930); מספר הימים (1940); מחנים (1940); במעלה העקרבים (1945) – הם במידה רבה המשך רעיוני ל״מסדה״, ועמוסים במוטיבים מקראיים המכוונים לאותה השקפה של רציפות היסטורית בין העם לספרותו ולארצו הישנה-חדשה.

אפשר שנאמנותו של למדן לנושאיה, לרעיונותיה ולסגנונה של ספרות העלייה השלישית הרחיקה אותו מן המהפך המודרני שהחל להתחולל בספרות העברית עם הופעת שירת אלתרמן, לקראת סוף שנות העשרים. נאמנות זו הציבה אותו שלא מרצונו בעמדת מתנגד לחוג משוררי ״כתובים״ וגרמה קרע בינו לבין דובריה של המודרנה הזאת, ובעיקר המובהק שבהם, אברהם שלונסקי, ידידו לשעבר והמשתתף הבולט של כתב העת כתובים. התרחקותו מהמרכז המודרניסטי החדש של חבורת שלונסקי-אלתרמן הביאה אותו בסופו של דבר להחלטה להיות קובע סדר-יום ספרותי מטעם עצמו, באמצעות הקמת כתב עת שהוא יהיה עורכו. למרות התנגדותו של ביאליק, שייעד באותם ימים את המשורר יעקב פיכמן לערוך את כתב העת מאזניים במהדורתו המחודשת, ייסד למדן לאחר הכנות מרובות כתב עת מתחרה לממסד הספרותי של אגודת הסופרים, גליונות, שהוא היה עורכו היחיד מן החוברת הראשונה (נובמבר 1933) ועד לחוברת האחרונה, שראתה אור סמוך לפטירתו (נובמבר 1954). גליונות היה כתב עת מחויב ללאומיות על-מפלגתית, לפרישה רחבה ככל האפשר של תחומי התרבות היהודית בארץ ובעולם – בספרות, בפילוסופיה יהודית, בהגות חברתית ומדינית ובהיסטוריה של עם ישראל. בזכות תפישה זו באו לידי פרסום ראשון וטיפוח ממושך סופריה העבריים המושתקים של ברית המועצות (חיים לנסקי, אברהם קריב, אלישע רודין ואחרים), שהתגייס לעזרתם באמצעות אגודת ״מגן״ שדאגה להעלאת חלקם לישראל; סופרי פולין (שמואל דוד בונין, ברל פומרנץ, יוסף שכטר ואחרים); והסופרים העבריים בארצות הברית (שמעון הלקין, ראובן ואלנרוד, אפרים ליסיצקי, גבריאל פרייל ואחרים). מבחינת ההתמדה של הופעתו, קשת הנושאים שהציג והקשב שגילה כלפי גילויים ספרותיים חדשים (בין השאר, ״אפרים חוזר לאספסת״ מאת ס׳ יזהר) היה גליונות כתב עת יוצא דופן ברמתו הגבוהה.
בנוסף לכתב העת ביקש למדן לייסד הוצאת ספרים על פי הדגם שהכיר בהדים, ואמנם פירסם כמה מספרי השירה של חוג המשוררים הקרוב לו (יצחק עקביהו, יצחק עוגן) וספר שלו, וכן את האנתולוגיה סיפורים עבריים (1947). אף כי באגף זה של הפעילות הספרותית שלו לא הצליח לייצר קול ספרותי משמעותי, בכל זאת אפשר לאתר ״גומחה ספרותית״ מיוחדת משלו, שזוהתה עם גליונות ושעם חבריה נמנו יושבי קפה ״שניר״: יוסף אריכא, יצחק עוגן, יצחק שנהר, פנחס לנדר, ההיסטוריון אפרים שמואלי וההוגה יוסף שכטר.
לאחר פטירתו נאספה כל שירתו בכרך אחד (1963), וידידו המשורר וחוקר הספרות שמעון הלקין הקדים לה מבוא בהיקף של מונוגרפיה מפורטת ובעלת ערך רב להבנת שירתו. סמוך למותו זכה יצחק למדן בפרס ישראל לספרות יפה.

יצחק למדן נפטר בתל-אביב בכ׳ בחשוון תשט״ו, 16 בנובמבר 1954. על שמו נקרא הפרס לספרות-ילדים מטעם עירית רמת-גן.
* - תאריך הולדתו האמתי של יצחק למדן הוא ה׳ בכסלו תרנ״ח והוא שונה מן הרשומות הרשמיות. איחור מועד הלידה בשנתיים, שנעשה בתעודת הלידה בידי הוריו, נועד ׳להצעיר׳ את בן הזקונים ולדחות את שירותו הצבאי - ראה ביומן יצחק למדן (תשע״ו 2015), עמ׳ טו-טז.

נכתב על-ידי אבידב ליפסקר עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, תדהר, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]

ספרים

תרגומים

  • מות הדוכס אופינה -- שומרים לבוקר : ספורים / גבריאלה דה אנונציו (תל אביב : גינזבורג, תרפ״ז)
  • בין איים / מאת דז׳ק לונדון (ירושלם : מצפה, תרפ״ז)
  • ביערות הצפון : ספורים / מאת ג׳ק לונדון (ירושלם : מצפה, 1928) <עריכה אשר ברש>
  • ראובני שר היהודים : רומן / מכס ברוד (תל אביב : שטיבל, תרפ״ט)
  • הצבא מאחורי קוצי הברזל : יומן סיבירי / אדוין אריך דוינגר (תל אביב : מצפה : דפוס אחדות, תר״ץ)
  • תשעה בטרמידור : רומן / מ. א. אלדנוב (תל אביב : מצפה, תרצ״א 1930)
  • אנו עולים להימלי / דהן גפל מוקרדז׳י (תל אביב : אמנות, תרצ״א)
  • איוב : רומן של אדם פשוט / יוסף רות (ברלין : א״י שטיבל, תרצ״ב)
  • פריה משבעת האיים / יוסף קונרד (תל-אביב : אמנות, תרצ״ב)
  • שלשה מתוך שלשה מליונים / ליאונהרד פרנק (תל אביב : א״י שטיבל, תרצ״ב)
  • צידי החידקים / פאול דה קריף (תל אביב : אמנות, תרצ״ב-תרצ״ד) <בשיתוף מרדכי אזרחי-קרישבסקי>
  • מסתרי קוקז / אסד בי [=לב אברמוביץ׳ נוסמבאום] (תל אביב : אמנות, תרצ״ג)
  • אגרת אוריה / מאת אמיל ברנהרד (תל אביב : במה, תרצ״ה) <מתוך: ״במה״ דו-ירחון לעניני אמנות תיאטרונית ה-ו>
  • ביבי / קרין מיכאליס (תל אביב : אמנות, 1935)
  • נספר ונשמע : שלש אגדות ושיחות ממקורות ישראל והעמים / מלקטות, ערוכות ומתרגמות בידי יצחק למדן (תל אביב : מצפה, תש״ד) <איורים ל׳ שורין>
  • אוצר של מזלות : ועוד ארבעה ספורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>
  • היכל רעמסס : ועוד חמשה ספורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>
  • מלך אביון : ועוד ארבעה סיפורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>
  • הנאמנים : ועוד ארבעה ספורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>
  • השופט החכם : ועוד ארבעה ספורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>
  • שופטי משה : ועוד שלשה ספורים / לקט ערך ותרגם יצחק למדן (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים ל׳ שורין>

יצירות שנערכו

  • גליונות : לדברי ספרות מחשבה ובקרת / יוצאים אחת לחודש על ידי יצחק למדן (תל אביב, תרצ״ד-תשט״ו)
  • סדרים - מאסף סופרי ארץ ישראל לספרות ולדברי מחשבה (תל אביב : החברה למפעלי הספרות בארץ-ישראל על-יד אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל בהשתתפות ״קרן התרבות״ באמריקה, תש״ב) <בשיתוף אשר ברש, אליעזר שטיינמן וצבי וויסלבסקי>
  • דברי סופרים : מאסף סופרי ארץ ישראל (תל אביב : החברה למפעלי הספרות העברית בא״י, תש״ד) <בשיתוף אשר ברש>
  • ספורים עברים : מבחר ספורים מתוך ספרותנו החדשה מראשיתה ועד ימינו : ספורים עברים מפרץ סמולנסקין עד ח״נ ביאליק (תל אביב : י׳ שרברק, תש״ז) <העיטורים מעשה ידי יהושע קוברסקי>
  • יזכר : פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת-הקוממיות בישראל (תל-אביב : משרד הבטחון, תשט״ז 1955)
על המחבר ויצירתו
  • למדן, יצחק, יומני, מאזנים, כרך מ"ח (1979), עמ׳ 166–176, 258–262, 265; כרך מ"ט, גל׳ 1 (סיון תשל"ט, יוני 1979), עמ׳ 40–44, 224–227, 311–315; כרך נ׳ (1979–1980), עמ׳ 5–15; עמ׳ 132–134 (קטעים חזרו ונדפסו במאזנים, כרך פ"ג, גל׳ 5–6 (ניסן תש"ע, מארס 2010), עמ׳ 28–29)
  • אופנהיימר, יוחאי, מוכרחים היינו לשנוא גם את אשר אהבנו? גלותיות ואבל בשירת העלייה השלישית, תיאוריה וביקורת, גל׳ 42 (אביב 2014), עמ' 175–206 (דיון, בין היתר, בשירתם של אברהם שלונסקי, יצחק למדן ואורי צבי גרינברג שנכתבה במהלך שנות העשרים)
  • ברתיני, ק. א., משורר היעוד הכפול, מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 6 (חשון תש"ך, נובמבר 1959), עמ׳ 404–409, עמ' 404–409 (חזר ונדפס בספרו: שדה ראייה : מסות ספרותיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ח 1977), עמ׳ 142–152)
  • גיל, משה, יצחק למדן כמבקר ספרות, מאזנים, כרך י"ט (מ"ב), גל׳ ו׳ (חשון תשכ"ה, נובמבר 1964), עמ' 471–474 (חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ׳ 236–242)
  • פנואלי, ש״י, האני הלז, מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 6 (חשון תש"ך, נובמבר 1959), עמ' 401–404
  • Silberschlag, Eisig, The Neo-liturgical poets: Isaac Lamdan, Judah Karni, Joseph Zevi Rimmon, Jacob Rimmon, In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from 1492-1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973-1977), vol. 2, עמ' 47-55
  • אלקושי, גדליה, שירת האמן והמורד, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמישים שנים)
  • בורלא, יהודה, ליובלו של יצחק למדן, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמישים שנים)
  • ברש, אשר, על יצחק למדן, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 4 (במלאות לו חמישים שנים)
  • גוברין, נורית, עיט ואלהים יחדו (יצחק למדן) - המקרא כנושא לספרות, בספר מיכאל : בין הזמן הזה לימים ההם : מחווה למיכאל בהט / עורך, אבי שגיא (אבן יהודה : רכס ; ירושלים : כתר, 2007), עמ' 31–51
  • גורן, נתן, האדם והמשורר, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמישים שנים)
  • גיל, משה, על קברו הרענן של יצחק למדן, דרום: ירחון לענייני הציבור ודברי ספרות (בואנוס איירס), שנה י"ז גל׳ ט-י (רא-רב) (תשרי-חשון תשט"ה, ספטמבר-אוקטובר 1954), עמ' 114–115
  • הופמן, חיה, דרכו של יצחק למדן בעריכת "גליונות", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ג׳ (1985), עמ' 287–293
  • הופמן, חיה, ה׳אף על פי כן׳ הברנרי בשירת יצחק למדן, בספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ' 158–177
  • חקק, בלפור, האהבה האסורה של יצחק למדן <מן הגנזך>, מאזנים, כרך פ"ג, גל׳ 5–6 (ניסן תש"ע, מארס 2010), עמ' 28
  • טריינין, אבנר, יצחק למדן ז"ל כעורך, משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 26 (90) (כ"ב בכסלו תשט"ו, 17 בדצמבר 1954), עמ' 1, 4
  • כהן, ישראל, משורר היעוד החלוצי, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמישים שנים)
  • ליפשיץ, אריה, הפרח והפרי : על שירת יצחק למדן, בספרו: ההווייה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 58–62
  • מוסקונה, בילי, אהבה עם רספקט, מעריב, סופשבוע, י"ב באב תש"ן, 3 באוגוסט 1990, עמ' 30–32 (על הסופר יצחק למדן ורעיתו אנני למדן)
  • מיכלי, בנימין יצחק, בשולי היומן <של יצחק למדן>, מאזנים, כרך מ"ח (1979), עמ' 177–178, 192
  • סדן, דב, נופו ושבתו : עם הסתלקות יצחק למדן, זמנים, לספרות ולאמנות, כ"ג בחשון תשט"ו, 19 בנובמבר 1954, עמ' 4 (חזר ונדפס בספרו: בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל-אביב : דביר, תשכ"ג 1963), עמ׳ 96–97)
  • סדן, דב, דיוקן : על יצחק למדן, מולד, כרך יב, חוב׳ 77–78 (כסלו תשט"ו, דצמבר 1954), עמ' 502–504
  • עופר, רחל, "שלושה בנים היו לאברהם" : יצחק וישמעאל בשירה המודרנית וסוגיית הישראליות בימינו - עיון בשיריהם של יצחק למדן, יהודה עמיחי וחוה פנחס-כהן, דרך אגדה, ביטאון המרכז להוראת האגדה - מכללת אפרתה, חוב׳ ז-ח (תשס"ד-תשס"ה 2004–2005), עמ' 171–180
  • פיכמן, יעקב, ברכה ליצחק למדן, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 4 (במלאות לו חמשים שנים)
  • פנואלי, ש״י, יצחק למדן – ליובל החמשים, הארץ, י"א בכסלו תש"י, 2 בדצמבר 1949, עמ' 7
  • פנואלי, ש״י, שירת יצחק למדן, בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 68–75
  • פרח-קוויטני, צבי, צרור זכרונות על ראשיתו של המשורר יצחק למדן : 60 שנה להופעת שירו הראשון "דרכי", הדואר, שנה 57, גל׳ י"א (י"ב בשבט תשל"ה, 20 בינואר 1978), עמ' 166–167
  • קורצווייל, ברוך, התודעה ההיסטורית בשירי יצחק למדן, מולד, כרך ד׳ (תש"י), עמ' 56–59 (חזר ונדפס בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשכ"ו 1966), עמ׳ 100–109 ובמהדורה השניה (תשל"ג 1973), עמ׳ 100–109)
  • קרוא, ברוך [קרופניק], יצחק למדן – בן חמשים., הבוקר, י"ח בכסלו תש"י, 9 בדצמבר 1949, עמ' 4
  • קריב, אברהם, המשורר של גורל ישראל, מאזנים, כרך א׳ גל׳ 1 (טבת תשט"ו, פברואר 1955), עמ' 2–5
  • רבינוביץ, יעקב, על שירת למדן : עם פרס ברנר, דבר, ה׳ בסיון תש"ו, 4 ביוני 1946, עמ' 3
  • שטיינר, משה, פייטן-החלוציות ללא רינה, האומה, שנה י"ז, חוב׳ 56 (1978), עמ' 92–101 (חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 125–134)
  • שכטר, יוסף, בחוגו של יצחק למדן, קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ט׳-י׳ (תשל"ג), עמ' 238–240
  • שלום, ש., ליצחק למדן בן החמישים, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמשים שנים)
  • שמואלי, אפרים, שירת אור זורע, דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל׳ י"ב-י"ג (כ"ד בכסלו תש"י, 15 בדצמבר 1949), עמ' 5 (במלאות לו חמשים שנים)
  • שמואלי, אפרים, התבוננות חדשה בשירת יצחק למדן, מאזנים, כרך מ"ו, גל׳ 1 (כסלו תשל"ח, דצמבר 1977), עמ' 18–24, 14
  • שפאן, שלמה, יצחק למדן : קווים לדמותו וליצירתו, בספרו: מסות ומחקרים (תל-אביב : קרני, תשכ"ד 1964), עמ' 145–148 (נדפס לראשונה ב׳גליונות׳, כרך כ"א, גל׳ י"ב (קפ"ו) (חשוון-כסלו תשט"ו, עמ׳ 301–303)

על ״ספורים עברים : מבחר ספורים מתוך ספרותנו החדשה מראשיתה ועד ימינו : ספורים עברים מפרץ סמולנסקין עד ח״נ ביאליק״

על ״ראובני שר היהודים : רומן / מכס ברוד״

על ״במעלה עקרבים : ששה סדרי שירים״

על ״אגרות יצחק למדן״

  • דיקמן, עמינדב, שכר גדול לספרים קטנים, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 331 (ט"ז בתמוז תשנ"ט, 30 ביוני 1999), עמ' 12

על ״מסדה : פואמה״

מזהים חיצוניים
LC – n50039922 | NLI – 987007273550605171 | VIAF – 140619 | Wikidata – Q2910537

עודכן לאחרונה ב: 10 באוקטובר 2011
q

יצירותיו האחרונות שראו אור בפרויקט

מסדה: פואימה ; כּוֹכָבִים נוֹפְלִים ; לַךְ Ani! ; תְּשׁוּבָה ; לאַנְכֶן יְחִידָתִי ; אוֹדְךָ, אֱלֹהִים... ; איוב: רומן של אדם פשוט (תרגום) ;

יצירות בַּמאגר על אודות היוצר