לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך: יוסי גלרון־גולדשלגר
חלק מפרויקט בן־יהודה
שמעון הלקין, משורר, סופר, חוקר ומתרגם, נולד בעיירה דובסק, רוסיה הלבנה בי״ב בחשון תרנ״ט, 28 באוקטובר 1898. מפי אביו קיבל חינוך מסורתי, בשיטה פדגוגית מודרנית. אחיו הוא חוקר היהדות אברהם הלקין. בגיל שתים-עשרה החל לסייע לאביו בהוראה, ולמד בגימנסיה בהתכתבות. ב-1914 יצא עם משפחתו לאמריקה.

שירו הראשון, ״חרבות״, התפרסם ב-1915 בכתב העת האומה. לאחר מכן השתתף בכתבי העת העבריים באמריקה מקלט והתורן ופירסם בהם שירים ומסות. ב-1917 החל את לימודיו בסיטי קולג׳ בניו יורק, אך השלים אותם רק כעבור כעשר שנים. ב-1921 פורסם תרגומו הראשון, לרומן לפני היות אדם מאת ג׳ק לונדון, בהוצאת הסניף הניו-יורקי של הוצאת שטיבל. כעבור שנה פורסם בהתקופה סיפורו הראשון, ״אליטה״.

בשנים 1922–1924 נדד ברחבי ארצות הברית ושהה בעיקר בקליפורניה. נדודיו קיבלו ביטוי באחדות מיצירותיו, בהן הפואמה ״על חוף סנטה ברברה״. כשחזר לניו יורק אימץ אורח חיים בוהמייני. הוא נהג לשבת בקפה ״רויאל״, שם התוודע למשוררי יידיש, קבוצת ״די יונגע״ (הצעירים), בהם מאני לייב, משה נאדיר ומשה לייב האלפרן.

ב-1928 יצא למסע באירופה ובארץ ישראל, ובאותה שנה ראה אור הרומן הראשון שלו, יחיאל ההגרי (שטיבל). כששב ב-1929 לארצות הברית כבר גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל.

בתוך כך החל בלימודי הדוקטורט ולמד היסטוריה יהודית ופילוסופיה אצל הפילוסוף המפורסם ג׳ון דיואי. את לימודי הדוקטורט סיים ב-1947.

ב-1932 נשא לאישה את מיני לוין ולמחרת הכלולות נסעו לארץ ישראל, וכאן נולדו שני ילדיו. המשפחה השתקעה בתל אביב, והלקין התפרנס מהוראת אנגלית בבית הספר התיכון גאולה. ב-1936 זכה במלגת כתיבה מטעם זלמן שוקן וכתב את הרומן עד משבר, שהיה אמור להיות חלק ראשון בטרילוגיה, אך ראה אור בנפרד ב-1945, בסדרה הראשונה של הוצאת עם עובד, שהקים ברל כצנלסון.

ב-1939 יצאו הלקין ומשפחתו לארצות הברית. מאחר שהיו אזרחים אמריקנים נאלצו להישאר שם בשנות מלחמת העולם. ב-1940 עבר לשיקגו, שם לימד ב-College of Jewish Studies, וב-1943 שב לניו יורק לאחר שהוצעה לו משרת הוראה ב-Jewish Institute of Religion. ב-1949 חזר לישראל והתמנה לראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם ירש את מקומו של יוסף קלוזנר. הלקין התמיד בהוראה כמעט עשרים שנה ופרש מהאוניברסיטה ב-1968, לאחר שהעמיד אחריו דור של חוקרים מובילים, בהם גרשון שקד, דן מירון, מנחם פרי ואחרים. זכה בכמה פרסים. החשובים בהם: פרס ביאליק (1968) על ספר שיריו מעבר יבוק, ופרס ישראל (1975) על כלל מפעלו הספרותי.

הלקין היה הבולט במשמרת השנייה של המשוררים העבריים באמריקה, לצד הלל בבלי, אברהם רגלסון ויצחק זילברשלג. שלא כמו המשוררים בני המשמרת הראשונה, ישראל אפרת, אפרים ליסיצקי ואחרים וכמה מבני דורו בניו יורק, שקיבלו בהכנעה את הנוסחים ששלטו אז בשירה העברית, מרד הלקין במסורת זו והציע צורות ודרכי ביטוי חלופיות. ביטוי ראשון למרד הזה ניתן למצוא כבר במסתו ״השירה העברית והיהודית באמריקה״ (1920). במסה זו יצא נגד המאמר ״אמריקאיות״, כתב אישום נגד השירה העברית באמריקה שפירסם יעקב רבינוביץ, העורך המשפיע של כתב העת הדים (1920). הלקין ראה בלב הנוסח המודרניסטי הארץ-ישראלי החדש את ה-song, כלשונו, החרזנות, ואילו הוא חיפש את ה-poem, קרי: השיר הרומנטי-פילוסופי. כמין מניפסט מתריס פירסם הלקין ב-1927 את תרגומו ל״סניגוריה על השירה״ של פ״ב שלי. בנוסח הפואמה הרומנטית נכתבו גם כמה מיצירותיו המרכזיות, למשל הפואמות ״יוחי״, ״על חוף סנטה ברברה״, ומאוחר יותר ״תרשישה״, ״ברוך בן נריה״ ואחרות.

ב-1927 ראה אור גם המחזור ״קפה רויאל״. כאן מסתמנת בבירור פנייתו ממסורת השירה האנגלית הרומנטית אל הנוסח המודרניסטי האנגלוסקסי של ייטס ואליוט, לצד הנוסח המודרניסטי של משוררי ״אינזיך״ היידישיסטים בניו יורק (ובראשם יעקב גלאַטשטיין), נוסח שהלקין היה ממבשריו בשירה העברית. תפישת המודרניזם העברי שלו, שהתבטאה בעיקר ב״קפה רויאל״, השפיעה השפעה מכרעת על מי שיירש את מקומו כבכיר המשוררים העבריים באמריקה, גבריאל פרייל.

הביקורת התייחסה אל שירתו כנושאת משא אינטלקטואלי כבד, שלא אחת מאפיל על התשוקה ועל הרגש. את עיקר הביקורת ספג על קובץ שיריו על האי (1946), שסיכם את יצירתו עד אותה שנה. עם זאת, רק ב-1948 החל לכתוב את הפואמה השלמה ביותר שלו, ״יעקב רבינוביץ בירמות״ (1962). זוהי פואמה היסטורית-מטפיזית, המורכבת מארבעה פרקים ומאות שורות, והיא ממצה את ה״אני מאמין״ האמנותי-הגותי שלו. ב-1965 ראה אור ספר שיריו מעבר יבוק, שסיכם את התקופה המאוחרת בשירתו.

המורכבות המטפיזית, כמו גם התפישה המודרניסטית, קיבלו ביטוי גם ביצירות הפרוזה. ביחיאל ההגרי, רומן המתאר את חיי האינטליגנציה היהודית הבוהמיינית בניו יורק, באות לידי ביטוי טכניקות כתיבה מודרניסטיות של זרם התודעה, כעין שילוב בין אורי ניסן גנסין וג׳יימס ג׳ויס. ברומן הבא שכתב והאחרון שהשלים, עד משבר (1945), שיכלל הלקין את הסגנון המודרניסטי. הרומן מתאר יום בחיי קבוצת דמויות, ששוקעת בנהנתנות דקדנטית בניו יורק בתקופת הג׳ז, ערב השפל הגדול ב-1929. עד משבר הוא מהרומנים המשוכללים ביותר מבחינה צורנית בספרות העברית. הוא זכה לקורפוס מחקרי רחב יחסית, ורבים מהחוקרים והמבקרים ניסו לפענח את סודו ולהציע לו מקום בתוך הקאנון העברי המתגבש. חרף זאת, הוא נותר רומן של סופרים. דמויותיו, שהיו זרות ומוזרות על רקע הספרות העברית של שנות הארבעים, לא הצליחו לגעת במעגלים הרחבים של הרפובליקה הספרותית, מונח שהלקין עצמו אימץ אל הספרות העברית.

תפישתו הביקורתית-מחקרית נבעה במידה רבה מתפישתו כמשורר וכסופר. היצירה היהודית נועדה לדידו לשקף את הוויית העם היהודי וגורלו. ראייתו היתה היסטורית-חברתית-הומאנית. שתי החטיבות המחקריות-ביקורתיות המרכזיות ביצירתו הן זרמים וצורות בספרות העברית החדשה (1984), שנערך מתוך הרצאותיו, ושלושת כרכי דרכים וצדי דרכים בספרות (1969), שסיכמו את יצירתו המסאית והביקורתית. אחת מטענותיו ההיסטוריוגרפיות היא שספרות ההשכלה היתה המשכה הטבעי של הספרות הדתית של ימי הביניים. טענה זו עוררה את המבקר ברוך קורצווייל לפולמוס מר נגדו. בספרו ספרותנו החדשה המשך או מהפכה (1959) פסל קורצווייל את טענתו של הלקין, וטען כי ספרות ההשכלה לא היתה המשך למחשבה וליצירה היהודיות שקדמו לה, אלא מהפכה גמורה.

תרגומיו, בהם אחדים ממחזותיו של שקספיר ושירי המשורר היווני גיאורגוס ספריס, הם ביטוי נוסף לרוחב היריעה התרבותי המרשים שלו. מפעל התרגום המרכזי שלו הוא התרגום המקיף לשירתו של המשורר האמריקני וולט ויטמן, עלי עשב (1951).

שמעון הלקין נפטר בירושלים בכ״ז בחשוון תשמ״ח, 19 בנובמבר 1987 והוא בן 89.

נכתב על-ידי מתן חרמוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, שאנן², המכון לתרגום ספרות עברית, גרנות², ׳דבר השבוע׳, Электронная еврейская энциклопедия]

ספרים
  • על חוף סנטה ברברה : פואימה לירית (תל אביב : הדים, תרפ״ח)
  • יחיאל ההגרי : רומן (ברלין : א״י שטיבל, תרפ״ט 1928)
  • בימים ששה ולילות שבעה : סונטות (תל אביב : הדים, תרפ״ט)
  • ברוך בן נריה : פואמה (תל אביב : שם, תרצ״ד) <נדפס ראשונה בתוך ״ספר השנה של ארץ ישראל״ לשנת תרצ״ד>
  • יחיאל ההגרי : רומן (תל-אביב : א״י שטיבל, תרצ״ו)
  • עראי וקבע : עיונים בספרות (ניו יורק : אוהל, תש״ב 1942)
  • עד משבר : רומן. ספר ראשון: חורף 1929 (תל אביב : עם עובד, תש״ה) <לא הופיע יותר>
  • על האי : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ו)
  • יהודים ויהדות באמריקה (ירושלים ; תל אביב : שוקן, תש״ז 1946)
  • יחיאל ההגרי : רומן (תל-אביב : מ. ניומן, תשי״ז)
  • מעבר יבק : שירים (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1965)
  • דרכים וצדי-דרכים בספרות (ירושלים : אקדמון, תש״ל 1969) <מושכלות ורשמים. סופרים עבריים. סופרים לועזיים>
  • נכר : סיפורים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ב 1972)
  • שירים תרע״ז–תשל״ג (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ז 1977)
  • מוסכמות ומשברים בספרותנו : י״ב שיחות על הספרות העברית החדשה (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ם 1980)
  • אולי : מבחר שירים תרפ״ט-תשל״ט (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב)
  • דברים וצידי דברים בספרות (תל-אביב : יחדיו, תשמ״ד 1984) <תוכן העניינים>
  • ציונות שלא-על-תנאי : מסות ורשימות (ירושלים : הספריה הציונית, תשמ״ה 1985)

תרגומים

  • לפני היות האדם / מאת דז׳ק לונדון (ורשה : א״י שטיבל, תרפ״א)
  • זאב הים / דז׳ק לונדון (ורשה : א״י שטיבל, תרפ״ד) <נדפס במספר מהדורות>
  • הציפור הכחולה : מחזה / מוריס מטרלינק (תל אביב : שטיבל (דפוס הפועל הצעיר), תרפ"ח) <הופיע בהוצאת מסדה בתשי״ג>
  • סנגוריה על השירה / פרסי ביש שלי (תל אביב : הדים, תרפ״ח) <מהדורה חדשה הופיעה ב-1982>
  • אמוק / סטיפן צויג (תל-אביב : ספרית שטיבל בארץ-ישראל, תרפ״ט) <יצא לאור במסגרת ספרית תרמיל בתשכ״ה 1964 ובהוצאת בבל בתשס״ג 2002>
  • הסוחר מונציה / ויליאם שקספיר (ברלין-שרלוטנבורג : שטיבל, תרפ״ט)
  • חלוצים יהודים באמריקה : 1492–1848 / אניטה ליבמן לבסון (תל אביב : אמנות, תרצ״ג)
  • בת האוקינוס : ספור אוטוביוגרפי / דז׳ואן לואל (תל אביב : מצפה, תרצ״ג)
  • היכלי ירק : רומן מחיי היער הטרפי / ו. ה. הודסון (תל אביב : מצפה, תרצ״ד) <יצא לאור בתש״ך ובתשכ״א>
  • עם עולם וארץ : מסות ועיונים בשאלות היהודים והיהדות / מאת שלמה גולדמן (ניו יורק : עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, תש״ד)
  • חיי המלך יוחנן ומותו / שקספיר (ירושלים : ספרי תרשיש, תש״ז 1947)
  • עלי עשב / וולט ויטמן ; לקט ותרגם (אף הוסיף הערות ומסה על חיי המשורר ויצירתו) ש׳ הלקין (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1952)
  • הסוחר מונציה / שקספיר (תל-אביב : ספרית פועלים : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב 1962)
  • שירים / גיאורגוס ספריס (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ג 1973)
  • אור מודרג : שירים / אסתר קמרון (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1983)

יצירות שנערכו

  • ראובן אבינועם : עלים לזכרו / ערוך בידי שמעון הלקין, ק״א ברתיני (תל אביב : עם הספר, תשל״ה) <י״א אב תרס״ה–ט״ו אלול תשל״ד>
על המחבר ויצירתו

ביבליוגרפיה

ספרים

  • פליישר, עזרא, מחקרי ספרות: מוגשים לשמעון הלקין / בעריכת עזרא פליישר, ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל"ג 1973
  • פרי, מנחם, שכביץ, בעז, ספר היובל לשמעון הלקין: במלאות לו שבעים וחמש שנים / ערכוהו בעז שכביץ ומנחם פרי, ירושלים : ראובן מס, תשל"ה 1975
  • עקרוני, אביב, תחייה ותהייה בספרותנו (על ספר היובל לשמעון הלקין), ידיעות אחרונות, 14 בנובמבר 1975, עמ' 91–97 (חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל-אביב : עקד, תשס"ז 2007))
  • לאור, דן, שמעון הלקין: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה דן לאור, תל-אביב : עם עובד, תשל"ח 1978
  • הגורני, אברהם, ח. הזז, ש. הלקין, ג. שופמן בראי הביקורת, מאזנים, כרך מ"ח, גל׳ 4 (אדר תשל"ט, מארס 1979), עמ' 313–315 (השיב על כך דן לאור במכתב למערכת - להלן)
  • לאור, דן, מכתב למערכת, מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"ט, גל׳ 2–4 (תמוז-אלול תשל"ט, יולי-ספטמבר 1979), עמ' 197
  • אברמוביץ, צילה, תפקודן של תבניות אנאלוגיות ברומן שמזרם התודעה : עיון ב׳׳עד משבר׳׳ לש׳ הלקין, תל-אביב, תשל"ח 1978 (עבודת גמר לתואר "מוסמך". אוניברסיטת תל-אביב, תשל"ח)
  • אברמוביץ, צילה, עקרונות לבדיקה של קשרים סטרוקטוראליים ביצירתו של יוצר - החלתם על יצירתו של ש. הלקין, תל-אביב, 1984 (דיסרטציה--אוניברסיטת תל-אביב)
  • דרור, מרים, שירת שמעון הלקין, תרע"ח-תשל"ו, תל אביב, תשמ"ג 1983 (דיסרטציה. אוניברסיטת תל-אביב)
  • שכביץ, בעז, יערות מתוהמים : אפיסודות בביוגראפיה ליטראריה של שמעון הלקין, תל אביב : הקיבוץ המאוחד : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ב 1982

מאמרים

על ״בימים ששה ולילות שבעה : סונטות״

על ״עד משבר : רומן. ספר ראשון: חורף 1929״

על ״על האי : שירים״

  • אפשטיין, אברהם, שירתו של שמעון הלקין, ספר השנה ליהודי אמריקה, כרך י׳-י"א (תש"ט 1949), עמ' 570–582

על ״היכלי ירק : רומן מחיי היער הטרפי / ו. ה. הודסון״

על ״יחיאל ההגרי : רומן״

על ״מעבר יבק : שירים״

על ״דרכים וצדי-דרכים בספרות״

  • מנדלסון, זהבה, שלשת כרכי הלקין, מעריב, ט"ו באדר תשל"א, 12 במארס 1971, עמ' 31

על ״עלי עשב / וולט ויטמן ; לקט ותרגם (אף הוסיף הערות ומסה על חיי המשורר ויצירתו) ש׳ הלקין״

על ״נכר : סיפורים״

על ״שירים / גיאורגוס ספריס״

על ״שירים תרע״ז–תשל״ג״

על ״מוסכמות ומשברים בספרותנו : י״ב שיחות על הספרות העברית החדשה״

  • ברשאי, אבינעם, תנועה למגע ומשברי-זיקה, מאזנים, כרך נ"א, גל׳ 5 (תשרי תשמ"א, אוקטובר 1980), עמ' 367–371
  • עקרוני, אביב, דמות אנושית, חושיית, רגשיית, דמיונית, ידיעות אחרונות, 8 בפברואר 1980 (חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך (תל-אביב : עקד, תשס"ז 2007), עמ׳ 97–100)
  • שה-לבן, יוסף, "עם מוסכמות ומשברים בספרותנו", טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ י"ד (אייר תשמ"א, מאי 1981), עמ' 62–63

על ״אולי : מבחר שירים תרפ״ט-תשל״ט״

  • אברמוביץ-רטנר, צילה, ציפור-זהב וצלילות-דעת : אופן ההגות כעקרון פואטי בשירת ש. הלקין - עיון במבחר השירים "אולי", מאזנים, כרך ס"א, גל׳ 7–8 (תשמ"ח), עמ' 83–90

על ״ציונות שלא-על-תנאי : מסות ורשימות״

  • ציפר, בני, שבוע של ספרים, הארץ, תרבות וספרות, ט"ו באדר תשמ"ה, 8 במארס 1985, עמ' 17
מזהים חיצוניים
LC – n83001490 | NLI – 987007273833605171 | VIAF – 34571419 | Wikidata – Q7518905 | OpenLibrary – OL125599A

עודכן לאחרונה ב: 17 ביוני 2022
יצירות בַּמאגר על אודות היוצר