משה בן-שאול, משורר, סופר ומתרגם נולד בירושלים בכ״ו בתשרי תרצ״א, 18 באוקטובר 1930,
דור שביעי בארץ מצד אביו ודור עשירי מצד אמו. למד בבית הספר היסודי 'תחכמוני', בחטיבת
הביניים בבית חינוך תיכון, ואחר כך עבר ללמוד בכפר הנוער בן שמן.
במלחמת העצמאות השתתף בהגנה על בן-שמן, והשתתף בקרבות השחרור של
הנגב. ב-1949 עלה עם חבריו לקיבוץ גבים שבנגב. פרסומו הראשון היה ב-1951, כאשר שני
שירים שלו ראו אור במוסף הספרותי של דבר ובכתב העת גליונות. ב-1952 עבר
לתל אביב והיה לעורכו של ירחון הנוער ניבים. אחר כך היה מכותבי דבר לילדים
ומעורכי מבואות ובמחנה נח"ל. הוא נמנה עם קבוצת המשוררים שייסדו ב-1954
את חבורת 'לקראת', שדגלה בשבירת המוסכמות הפיגורטיביות בשירה העברית, נחלת הדורות הקודמים.
מחבריה היו נתן זך, משה דור, בנימין הרשב, אריה סיון, ועוד.
באותה השנה יצא לאור ספר שיריו הראשון מגדל שמש (לקראת),
שייצג את תפיסת עולמו של המשורר, בהשפעת השירה הארץ-ישראלית של אסתר ראב, יעקב פיכמן
ואחרים. ב-1956 יצא לשטרסבורג בצרפת ולמד תולדות תיאטרון ימי הביניים, תיאטרון הרנסנס
וכן עיצוב תלבושות ותפאורה. עם שובו ארצה ב-1958 החל לעבוד בעיצוב תפאורות, ובמקביל
המשיך לכתוב ואף פרסם ספר ראשון לילדים.
בשנות השישים והשבעים עסק בתחומים רבים ומגוונים: שימש סגן עורך
במעריב לנוער, פרסם ארבעה ספרי שירה, וספר פרוזה אחד בשם: שבת, צהריים
(1966), ערך אנתולוגיות, כתב, תרגם ואייר ספרי ילדים רבים (שלו ושל אחרים), ועסק בעיצוב
תפאורות ותלבושות למחול. בשנים 1980–1985 היה עורך המדור הספרותי של מעריב.
בזכות אהבתו ובקיאותו בתרבות הצרפתית נבחר ב-1987 לתפקיד היועץ לענייני תרבות בשגרירות
ישראל בצרפת. ב-1992 פרש לגמלאות, ומאז עסק בכתיבה, בעריכה ובתרגום.
שיריו נודדים בין מחוזות גיאוגרפיים קונקרטיים למחוזות הנפש. בספר
שיריו, קבר החלוץ (1981), הוא נע מהחלוציות הגשמית, דוגמת הציונות, לזו הרוחנית,
של משוררים פורצי דרך. המוקד הארס-פואטי של שירי ספר קטלוגים פרטיים (1985)
הוא מיון וקטלוג פרטי המציאות ביצירה השירית, על פי מידת תרומתם לחוויית הכתיבה.
אל פסגת יצירתו הגיע בספרו אדם פולו (1995), שעל פי עדותו
"נכתב במשך חמש עשרה שנים, גם בספרים אחרים". אדם פולו הוא כעין אלטר-אגו של
המשורר, המחליף זהויות כתוצאה מעימותים פנימיים וחיפושים ריאליסטיים וסוריאליסטיים
אחרי הזיכרון והשכחה בארץ ישראל, ברחבי תבל, כמו גם בנבכי התודעה. מבחר מקיף של שיריו
נאסף בספר כל לבדי: מבחר שירים 1954–2003 (קשב לשירה, 2003). יש בקובץ ביטוי
עמוק ומורכב לחיפוש המתמיד אחר הזולת, אחר זהותו של הכותב, ואף ניסיון להתחקות אחר
שורשי השיר. עולה ממנו המסקנה המתבקשת על מצבו של האדם-המשורר, שהוא תמיד לבד.
תרגם מצרפתית עשרות שירים, בין השאר של ז'אן קוקטו, פול ורלן, גיום
אפולינר, ארתור רמבו ועוד. כתב תסכיתים לרדיו, מחזות וספרים לילדים ולטלוויזיה וכארבעים
משיריו הולחנו. בשנים האחרונות שימש כעורך בטאון אגודת הסופרים מאזנים.
על יצירתו זכה בפרסים רבים, ובהם פרס למדן, פרס יציב, פרס ברנשטיין, פרס היצירה על
שם ראש הממשלה לוי אשכול (1992, 1999) ופרס זאב לספרות ילדים, שבו זכה על מפעל חייו.
רבים מרשימותיו הביקורתיות חתם בשמו הספרותי: מ. משב. משה בן-שאול
נפטר בכ״ו בכסלו תשס״ח,
6 בדצמבר 2007.
בן-שאול, משה. ״הלבדיות תופסת אצלי מקום חשוב״ : ריאיון עם המשורר
משה בן-שאול לרגל 50 שנה לתחילת יצירתו. פסיפס, גל׳ 62 (חורף תשס״ו
2005), עמ׳ 14–18 <ריאיין: משה גרנות>
בסר, יעקב. ״... לאהוב
ולהתגעגע״. בתוך: שיח משוררים : על עצמם ועל כתיבתם / ערך את הראיונות
יעקב בסר (תל אביב : עקד, תשל״א 1971), עמ׳ 91–99 <שיחה
עם המשורר>
בסר, יעקב. משה בן-שאול: בעיקר הזיכרון והשיכחה
(שיחת החודש). עתון 77, גל׳ 74–75 (אדר ב׳-ניסן תשמ”ו, מארס-אפריל 1986),
עמ׳ 30–31
בסר, יעקב. עם משה בן-שאול: עוד תהיה פריחה
מחודשת לשירה. על המשמר, ל׳ בתשרי תשנ״ד, 15 באוקטובר 1993, עמ׳ 19
גרינפלד, אלי. מנייד תערוכות קרמיקה : ראיון עם משה בן-שאול. חדשות,
התוספת, 9 במאי 1990, עמ׳ 12–13
גרנות, משה. ״אסור למשורר להיות ברברן״
: שיחה עם משה בן-שאול. בספרו: שיחות עם סופרים (תל-אביב : קווים,
2007), עמ׳ 379–394.
וייכרט, רפי. למשה, עם לכתו מעמנו.
עתון 77, שנה ל״א, גל׳ 326 (טבת תשס״ח, דצמבר 2007), עמ׳ 22–23.
זהבי, אלכס. על הסיפור ״מסיפורי שכונתי״
של משה בן-שאול. בתוך: על שלושה סיפורים : חוברת הדרכה למורים (תל-אביב
: תרבות וחינוך, תשכ״ו 1966), עמ׳ 27-36.
יגיל, רן. שיר אחד והערה: ״אני מדבר
אליו והוא שותק״. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד באלול תשס״ז,
7 בספטמבר 2007, עמ׳ 28 <על השיר מתוך ״מכאן, לא מכאן״>
מוקד, גבריאל. צבעוניות בהירה ומגובשת.
דבר, 1961 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב :
עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 41–43>
על ״חלונות לשמים״
טרסי-גיא, אסתר. ״חלונות לשמים״. בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 101–102.
על ״שירים 1960–1965״
פבין, תנחום. שיריו של משה בן-שאול. עכשיו, חוב׳ 15–16 (חורף-אביב
תשכ״ו 1966), עמ׳ 152–153.
על ״הקסם, התענוגות, המוות״
מוקד, גבריאל. על שני משוררים.
ידיעות אחרונות (1976) <חזר ונדפס בספרו: בזמן
אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה
(תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 146–150>
עקרוני, אביב. שני קחוונים בדרך התועה.
על המשמר, 23 באפריל 1976 <חזר ונדפס בספרו: על
כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל-אביב : עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 47–51>
Vardi, Dov. Desires and Death.
Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 2 (Summer 1976), pp. 45-47.
על ״לפעמים אני״
עקרוני, אביב.שירי המשך ותמורה.מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 3 (שבט תשל״ט, פברואר 1979), עמ׳ 218–219 <חזר ונדפס
בספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל-אביב
: עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 51–55, בשם: כל החיים לפניך כל המוות>
משה בן-שאול, משורר, סופר ומתרגם נולד בירושלים בכ״ו בתשרי תרצ״א, 18 באוקטובר 1930,
דור שביעי בארץ מצד אביו ודור עשירי מצד אמו. למד בבית הספר היסודי 'תחכמוני', בחטיבת
הביניים בבית חינוך תיכון, ואחר כך עבר ללמוד בכפר הנוער בן שמן.
תרגום: