לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

נורית גוברין (1935)

<בהכנה>

Nurit Govrin


    נורית גוברין נולדה בט' בחשון תרצ״ו, 5 בנובמבר 1935 בתל אביב לאביה המסאי, המבקר והעורך ישראל כהן (1905־1986) ורעייתו צביה (לבית גורדון). בנעוריה היתה פעילה ב״תנועה המאוחדת״, ומ-1950 פירסמה רשימות בעיתונות התנועה. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר ״תיכון חדש״ שירתה בצה״ל במסגרת הנח״ל, ושנים אחדות היתה חברה בקיבוץ מעיין ברוך.
    ב-1961 החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב (ספרות ומקרא), ומ-1965 ועד 2005 לימדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה זו, והתקדמה בה עד דרגת פרופסור מן המניין (1990). בשנות השבעים שימשה גם אחראית על הוראת הספרות במכללת ״תל חי״ מטעם אוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים שהתה בתקופות השתלמות, הוראה ומחקר באוניברסיטאות רבות בעולם, ומילאה תפקידים ציבוריים רבים בחיי הספרות, התרבות והאקדמיה בארץ. עם פרישתה לגמלאות פורסם לכבודה הספר ממרכזים למרכז בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים (2005).
    מאמרה המחקרי הראשון פורסם ב-1967 בשבועון הפועל הצעיר בעריכת אביה. מאז חיברה כשמונה-עשר ספרים וערכה אסופות רבות של כתבי סופרים ודברי מחקר וביקורת. חיבוריה מצטיינים בתשתית עובדתית-ביבליוגרפית קפדנית, המניבה שפע תגליות של חומרים ראשוניים. את הנחת היסוד המשותפת למכלול עבודתה ניסחה במאמרה ״לא בחלל הריק: ספרות בהקשריה״ (1990): ״הספרות בכלל, והספרות העברית במיוחד […] מקיימת מערכת מורכבת של קשרים דו-צדדיים עם המציאות שמתוכה נוצרה. […] מצד אחד, השאיפה לתאר את תהליכי ההיווצרות וההתעצבות של יצירת הספרות מתוך החומרים ההיסטוריים, הביוגרפיים, החברתיים, הספרותיים והרוחניים שביסודה. מצד שני, הרצון לתאר, למקם ולפרש את יצירת הספרות המוגמרת כחלק ממערכת תרבותית רחבה, כדיוקן של מציאות, כתגובה עליה וככוח פועל ומשפיע״.
    הנחת יסוד זו התממשה בתחומי המחקר השונים שלה. היא הרבתה לעסוק בקשרים בין הביוגרפיה של הסופר ליצירתו, במיוחד אצל הסופרים שהקדישה להם חיבורים מונוגרפיים מקיפים: ג' שופמן (מאופק אל אופק, 1982), דבורה בארון (המחצית הראשונה, 1988), יוסף חיים ברנר (מאורע ברנר, 1985; ברנר – ״אובד עצות״ ומורה דרך, 1991; צריבה – שירת התמיד לברנר, 1995). גלגולן של פרשיות ביוגרפיות והיסטוריות אל הספרות נדון בספריה מעגלים (1975) ומפתחות (1978), ומקומה של הסביבה הגיאוגרפית כחומר גלם ספרותי תואר בספרה כתיבת הארץ – ארצות וערים על מפת הספרות העברית (1998).
    מוקד בולט בעבודתה הוא חקר תולדותיו של המרכז הספרותי שצמח בארץ ישראל מאז שלהי המאה התשע-עשרה. בספרה העומר (1980) תיארה את ניסיונו ההרואי של ש' בן-ציון להקים כתב עת שירכז בתוכו את מיטב הכוחות היוצרים בארץ ישראל בימי העלייה השנייה. בספר דבש מסלע (1989) תוארו פרשיות מגוונות מחיי הספרות בארץ ישראל בראשיתם. בספר שרשים וצמרות (1981) התחקתה אחר תולדות הדימוי הספרותי השלילי של העלייה הראשונה מאז שנטבע בידי אנשי העלייה השנייה. בספר תלישות והתחדשות תיארה את הסטת המוקד שהתחוללה בספרות העברית בראשית המאה העשרים ממזרח-אירופה לארץ ישראל. ספרה שי של ספרות (1973), על המוסף הספרותי של העיתון ״חדשות מהארץ״, מתעד את אחד המהלכים הבולטים בחידוש חיי הספרות בארץ ישראל עם תום מלחמת העולם הראשונה.
    גוברין הקדישה מחקרים רבים לתיאור דיוקנו של דור הסופרים הראשון שצמח מקרב ילידי הארץ וחניכיה, הוא דור תש״ח, מתוך מגמה עקבית להפריך את המוסכמות העוינות שהתגבשו ביחס אליהם בביקורת ובמחקר. הבולט בחיבוריה בתחום זה הוא אהרן מגד: חסד החיים – דיוקנו של בן הארץ כסופר עברי (2011). זוהי מונוגרפיה מקיפה על חייו ויצירתו של אהרן מגד, המגוללת, על סמך תיעוד עשיר, את סיפור חייו ושלבי כתיבתו הראשונים, עד להופעת ספרו הראשון, רוח ימים, ב-1950.
    נושאים ותחומים נוספים הנדונים במחקריה: תולדות הביקורת וההתקבלות; כתבי עת כמרכזים ספרותיים; איגרות סופרים; מניפסטים ספרותיים; פולמוסים ספרותיים; שירי דיוקן ושירים לעת מצוא; הסכסוך היהודי-ערבי בראי הספרות העברית; ספרות הנשים העברית; ספרות השואה. תשומת לב מיוחדת הקדישה לסופרים מינוריים, מתוך הכרה במקומם החיוני במפה הכוללת של חיי הספרות. מהדמויות שייחדה להן חיבורים מקיפים: בן-ציון אלפס, משולם זלמן גולדבוים, אירה יאן, יעקב מלכוב, ראובן פאהן, שלומית פלאום. כמו כן הרבתה לכתוב על דב סדן, מורָהּ המובהק, ועל אביה, ישראל כהן, שערכה כמה ספרים משלו ולכבודו.
    עשרות ממחקריה כונסו בארבעה כרכים גדולים בשם קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה (2002; 2008). מהפרסים שהוענקו לה: פרס ראובן ואלנרוד (1974), פרס אברהם קריב מטעם עיריית חיפה (1989), פרס בית שלום עליכם (1996), פרס האישה היוצרת מטעם ויצ״ו (1998), פרס ביאליק לספרות יפה (1998), פרס ישראל אפרת (2001), אות יקיר תל אביב ובפרס עירית רמת גן למפעל חיים בספרות (תש״ע 2010). 

[נכתב בידי אבנר הולצמן, עבור  'לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים']
[מקורות נוספים: ויקיפדיה, גרנות]
[צילום: אביגיל עוזי]

ספריה:

  • ראובן פאהן – חייו ויצירתו (תל-אביב, תשכ״ז 1967)
    251 עמ'.
    ״הוגש כעבודת גמר לקראת התואר 'מוסמך למדעי הרוח' באוניברסיטת תל-אביב, החוג לספרות עברית, בהדרכת דב סדן״. נוספו סיכום ושער באנגלית-
  • העומר וש. בן-ציון עורכו (תל אביב, תשל״ב 1971)
    430, 158, XXVII עמ'.
    דיסרטציה בהדרכת דב סדן ודן מירון, אוניברסיטת תל אביב. עם סיכום ושער נוסף באנגלית-
  • מעגלים (רמת-גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1975)
    293 עמ'.
    על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, גרשם שופמן ודבורה בארון.
    התוכן:
    בפתח הספר (עמ' 7־8)
    מ. י. ברדיצ'בסקי.
    התפתחות הביקורת על יצירתו הסיפורית של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי [כולל הערות ביבליוגרפיות] (עמ' 11־65)
    עיונים בסיפור ״אויבי״ (עמ' 66־78)
    מקורות הסיפור ״ההפסקה״ ודרכי עיבודם (עמ' 79־85)
    ג. שופמן.
    ראשיתו של שופמן <תרס״ב-תרע״ג> [כולל הערות ביבליוגרפיות] (עמ'89־136)
    ראשית הביקורת על יצירתו [כולל הערות ביבליוגרפיות] (עמ' 137־184)
    הלכה ומעשה ביצירתו (עמ' 185־204)
    זיקת יצירתו של שופמן למקרא (עמ' 205־228)
    על שניים מסיפורי ג. שופמן: ״השניים״, ״ילד זר״ (עמ' 229־235)
    ״אל התהום״ <משהו על אמנות הסיפור של ג. שופמן> (עמ' 236־241)
    דבורה בארון.
    ראשיתה של דבורה בארון [כולל הערות ביבליוגרפיות] (עמ' 245־279)
    בין ״קוצו של יוד״ לקוצה של אות (עמ' 280־287)
    הסיפור ״מצולה״ ומקורותיו (עמ' 288־292)
  • מפתחות (תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978)
    240 עמ'.
    ״מחקרים בספרות העברית הדנים בסופרים וביצירות שנכתבו על רקע תקופת העלייה השנייה, מלחמת העולם הראשונה ושנות העשרים בארץ ישראל ומחוצה לה״.
    התוכן:
    בפתח הספר (עמ' 7־8)
    בין קסם לרסן: על השפעת מאמרו של ברנר: ״הז'אנר הארצישראלי ואביזריהו״ (עמ' 9־19)
    אגדה ומציאות ב'נדודי עמשי השומר' ליעקב רבינוביץ (עמ' 20־49)
    ג. שופמן: ״במצור ובמצוק״ (עמ' 50־77)
    מהפכת אוקטובר בראי הספרות העברית (עמ' 78־118)
    מאכזבה בלבוש האלגוריה לנחמה באוטופיה (עמ' 119־132)
    סיפורי-המהפכה כסוג ספרותי (עמ' 133־153)
    עקירה צורך הנחה: על ״הגולים״ לדבורה בארון (עמ' 154־178)
    בין מאבק לכניעה: ״קול הדמים״, ״אדם בארץ״ ו״עינים ונהרות״ לג. שופמן (עמ' 179־202)
    ימים ולילות - ממרחק הימים (עמ' 203־225)
    הערות ביבליוגרפיות (עמ' 226־240)
  • 'העומר' : תנופתו של כתב-עת ואחריתו (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תש״ם 1980)
    [7], 284, IV, [2] עמ'. – (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל)
    ״ספר זה מתאר את המאמצים שנעשו בארץ-ישראל בשנים 1909-1906, כדי להקים בה מרכז ספרותי עברי, שתמציתו וביטויו המעשי היה ביסוד כתב-עת ספרותי-מדעי- פובליציסטי. תפקידו של כתב-העת היה לרכז סביבו את הכוחות הספרותיים, המצויים בארץ-ישראל, בסיועם של אלה הנמצאים עדיין בחוץ-לארץ, ולתת ביטוי למציאות הארצישראלית בתחומיה השונים״. ״הספר כולל ששה פרקים ומבוא. המבוא מתאר על דרך הסיכום וההכללה את התהליכים הכרוכים בייסוד 'העומר' שהיה נשמת התכנית להקמת מרכז ספרותי, ומעריך נסיון זה ממרחק הזמנים. פרק מיוחד משרטט קווי-ביוגרפיה לדמותו של העורך ש. בן-ציון, שהטביע את חותמו על כתב-עת זה. כן נלווים לספר ביבליוגרפיה ומפתחות.״
  • שרשים וצמרות : רישומה של העלייה הראשונה בספרות העברית (תל-אביב: פפירוס, תשמ״א 1981)
  • מאופק אל אופק : ג. שופמן - חייו ויצירתו (תל אביב : יחדיו, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ג 1982)
  • תלישות והתחדשות : הסיפורת העברית בראשית המאה ה-20 בגולה ובארץ-ישראל
  • 'מאורע ברנר' : המאבק על חופש הביטוי <תרע״א-תרע״ג> (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ״ה)
    מהדורה שנייה הופיעה בשנת תשנ״א 1991.
    ״ספר זה מתאר את אחד הוויכוחים הנוקבים, שהסעיר את דעת-הקהל בארץ-ישראל ובעולם היהודי בשנים שלפני פרוץ מלחמת-העולם הראשונה (תרע״א-תרע״ג), ונודע בשם 'מאורע ברנר'. ראשיתו של ויכוח זה במאמר שפירסם י״ח ברנר ב'הפועל הצעיר' על תופעת המרת-הדת, שהדאיגה מאוד את הציבור היהודי, ובעיקר על חיפוש דרך חדשה של קיום יהודי חילוני. במאמר נשמעו גם דברים קשים כנגד הדת ומייצגיה וכנגד התנ״ך, וגילוי אהדה לברית החדשה.״
  • הספרות הארץ-ישראלית בראשית ימי היישוב / התקין לדפוס משה מנור (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ״ה 1985)
  • המחצית הראשונה : דבורה בארון -- חייה ויצירתה, תרמ״ח-תרפ״ג / נורית גוברין.  פרשיות מוקדמות : סיפורים, תרס״ב-תרפ״א / דבורה בארון ; ההדיר והוסיף הערות - אבנר הולצמן. -- ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ח 1988.
    704 עמ', [10] דפי לוחות. -- (קבצים לחקר הספרות העברית: קובץ דבורה בארון)
  • דבש מסלע : מחקרים בספרות ארץ-ישראל (תל אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשמ״ט 1989)
  • ברנר - ״אובד עצות״ ומורה-דרך (תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשנ״א 1991)
  • צריבה : שירת-התמיד לברנר (תל אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור : בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ״ה 1995)
  • כתיבת הארץ : ארצות וערים על מפת הספרות העברית (ירושלים : כרמל, תשנ״ט 1998)
  • קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה (תל-אביב : גוונים : אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה למדעי הרוח ע״ש לסטר וסאלי אנטין, בית הספר למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג ; מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשס״ב-תשס״ח 2002־2008) 4 כר'  <כרכים ג' וד' יצאו בהוצאת כרמל>
  • נוסעת אלמונית : שלומית פלאום: חיים ויצירה (ירושלים : כרמל, תשס״ה 2005)
    375 עמ'.
    תוכן העניינים
  • אהרן מגד: חסד החיים : דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי : מתוה לביוגרפיה (תר״ף-תש״י / 1920־1950) (ירושלים : כרמל, תשע״ב 2011)
    309 עמ'.
    תוכן העניינים

עריכה:

  • פלס : מחקרים בביקורת הספרות העברית : מאסף לזכר ש״י פנואלי / ערכה נורית גוברין (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תש״ם 1980) <כולל ״ביבליוגראפיה של כתבי ש״י פנואלי ז״ל״ / נערכה על-ידי אילנה פומרנץ-ברנשטיין>
    תוכן העניינים
  • קפה חם בבוקר : סיפורים עבריים על זוגיות / בחרה והוסיפה מבוא ואחרית דבר נורית גוברין (תל אביב : עקד, תשנ״ה 1995)
  • תה עם לימון : סיפורים עבריים על זוגיות בין כסף לזהב / בחרה והוסיפה מבוא ואחרית דבר נורית גוברין  (תל אביב : גוונים, תשנ״ז 1997)
  • בודד במערבו : מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בזכרונם של בני זמנו / ערכה והקדימה מבוא – נורית גוברין; הביא לדפוס – אבנר הולצמן (חולון: עיריית חולון – מינהל החינוך והתרבות, בית דבורה ועמנואל, תשנ״ח) <כולל נספח: שירים על ברדיצ'בסקי ולזכרו>
  • חיים שלמים : ספר שלמה גוברין / עריכה נורית גוברין , עמרי גוברין (ירושלים : כרמל, תשע״ג 2013)
על המחברת ויצירתה:

  • כתבי נורית גוברין : ביבליוגרפיה, תש״י–תש״ף (1950–2020) / ליקט, ערך והתקין – יוסף גלרון-גולדשלגר 1950–2004 ; השלים ועדכן – אבנר הולצמן 1950–2004 ; הוסיף, עדכן וערך – אלי שקדי 2004–2020 (תל-אביב : צבעונים הוצאה לאור, אלול תש״ף, ספטמבר 2020)
  • ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן ; המערכת, מיכל אורון, זיוה שמיר (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ה2005)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • צימרמן, עקיבא.  חיי הרוח עמדו במרכז הבית. הצופה, סופרים וספרים, ה' באלול תשס״ה, 9 בספטמבר 2005, עמ' 15.
    • שנהר, עליזה. הספרות כמערכת תרבותית-היסטורית-חברתית. כיוונים חדשים, חוב' 13 (טבת תשס״ו, ינואר 2006), עמ' 181־184.
  • הולצמן, אבנר. קווים למפעלה המחקרי של נורית גוברין. בתוך: קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה / נורית גוברין (תל אביב: גוונים. 2002), כרך א', עמ' 10־21
  • הולצמן, אבנר.  שורשים וצמרות, או: געגועים לנורית גוברין.  האומה, שנה מ״ז, גל' 176 (חורף תש״ע 2009), עמ' 113־118 <בעקבות דברים בערב-עיון ביד יצחק בן-צבי, לכבוד הופעת כרכים ג-ד של ״קריאת הדורות״ מאת נורית גוברין>
  • יהושע, בן-ציון.  הספרות כמשמרת הזיכרון הלאומי.  אפיריון, גל' 106 (תשס״ח 2008), עמ' 15־20 <ראיון עם פרופ' נורית גוברין>
  • מנדה-לוי, עודד. ״הדברים שהרגיזו הם כרטיס הביקור שלי״.  מקור ראשון, שבת, א' בתמוז תשס״ח, 4 ביולי 2008, עמ' 4־5 <שיחה עם פרופ' נורית גוברין>
על ״מעגלים״
  • זמורה. ישראל. ״אסופת מחקרים ומסות-הערכה״. מאזנים, כרך מ״א, גל' 3־4 (אב-אלול תשל״ה, אוגוסט-ספטמבר 1975), עמ' 270־271.
  • מ. א. [משה אונגרפלד?]. ״שלושה סופרים חשובים״. אֹמר, כ״ח בתשרי תשל״ו, 3 באוקטובר 1975, עמ' 4.
  • מייזליש, פנינה. ״במעגלי הביקורת״. על המשמר. דף לספרות ולאמנות, ה' בחשוון תשל״ו, 10 באוקטובר 1975, עמ' 5.
  • נגיד, חיים. ״אסופת-מאמרים על שלושה מספרים״. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״ט בטבת תשל״ו, 2 בינואר 1976, עמ' 2.
  • פרידלנדר, יוסף [י. עמוס]. ״במעגלי יצירה״. הצופה, י״ז בכסלו תשל״ו, 21 בנובמבר 1975, עמ' 5.
  • פרידלנדר, יוסף. ״מעגלים״. הד החנוך, שבועון הסתדרות המורים בישראל, כרך י״ט, (כ״ז בשבט תשל״ו, 29 בינואר 1976), עמ' 15־16.
על ״מפתחות״
  • ללא חתימה [חיים נגיד?] ״ברנר המבקר - הזיק״. מעריב, כ״ד בחשוון תשל״ט, 24 בנובמבר 1978, במדור: ״ספרים חדשים. עיון ראשון״.
  • ללא חתימה. ״נורית גוברין. מפתחות״ מבחר סקירות ב', על ספרים שהופיעו בשנים תשל״ז-תשל״ט״ (אייר תשל״ט, מאי 1979), עמ' 64.
  • בלאט, קלמן אב. ״מפתחות ליצירה״. הצופה, ה' בחשוון תש״ם, 26 באוקטובר 1979, עמ' 4.
  • בן-עזר, אהוד. ״מפתחות לז'אנר הארצישראלי״. דבר, כ״ג בניסן תשל״ט, 20 באפריל 1979, עמ' 19.
  • בן-שבתאי, מתן. ״מפתחות״. עתון 77, שנה ג', גל' 13 (ינואר-פברואר 1979), עמ' 25.
  • ברשאי, אבינועם. ״היוצר בצלם יוצר״. מאזנים, כרך מ״ח, גל' 3 (שבט תשל״ט), עמ' 230־232.
  • יפה, אברהם ב. ״צרור מפתחות״. על המשמר, כ״ב בכסלו תשל״ט, 22 בדצמבר 1978, עמ' 6.
  • מרגלית, אהביה. ״היסוד החוץ-ספרותי ביצירה הספרותית״. הארץ, י״ז בחשוון תשל״ט, 17 בנובמבר 1978, במדור: זרקור. ספרות,
  • נש, שלמה. ״בלשות״ ספרותית : כלי שרת בידי הביקורת. בצרון, כרך א (סידרה חדשה), חוב' 3־4 (334־335) (תשרי תש״ם, ספטמבר 1979), עמ' 90־93, 94.
  • סדן-לובנשטיין, נילי. ״מפתחות להיסטוריה ולספרות״. מעריב, ל' בניסן תשל״ט, 27 באפריל 1979.
  • סלע, אורי. ״המהפכה הרוסית בספרותנו״. ידיעות אחרונות, כ״ד בחשוון תשל״ט, 24 בנובמבר 1978, במדור: ממכבש הדפוס. ביקורת.
  • עומר, דן. ״אמת ובדייה״. העולם הזה, גל' 2191 (ו' באלול תשל״ט, 29 באוגוסט 1979), עמ' 77 (במדור: ״נמר של נייר. שיחזור״)
  • עקרוני, אביב. ״בין היצירה הספרותית למקורותיה החוץ-ספרותיים״. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ״ב בכסלו תשל״ט, 22 בדצמבר 1978, עמ' 3.
  • Nash, Stanley L. Literary `Detective Work`: The Handmaiden of Literary Criticism. Modern Hebrew Literature, Vol. 6, No. 12 (Summer 1980), pp. 27-33.
על ״שרשים וצמרות״
  • Nash, Stanley L. A heritage of stereotypes : ״historical״ versus ״archeological״ truths concerning the First Aliyah. Modern Hebrew Literature, vol. 7, no. 3/4 (1982), pp. 67-74.
על ״מאופק לאופק
על ״מאורע ברנר״
על ״המחצית הראשונה״
  • בושס, הדה.  אגדת בת המלך הכלואה. הארץ, ד' באדר תשמ״ח, 22 בפברואר 1988, עמ' 14.
  • גלבוע, מנוחה.  דבורה בארון - גילוי וכיסוי. דבר, ז' בניסן תשמ״ח, 25 במארס 1988, עמ' 20.
  • גנוסר, יאירה.  הבארונית לבית היוצר. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 103־104 (1988), עמ' 18־20.
  • יפה, אברהם ב.  בדלתיים סגורות. על המשמר, חותם, ט״ז בניסן תשמ״ט, 21 באפריל 1989, עמ' 14־15.
  • מזור, יאיר.  דבורה בארון: גולה בארצה. הארץ, ד' בסיון תשמ״ח, 20 במאי 1988, עמ' ב 10.
  • נבות, אמנון.  סליחה, אבל מה עם החצי השני? מעריב, ספרות, י״ב באייר תשמ״ח, 29 באפריל 1988, עמ' 1 <הגיב על כך שמואל שניידר – להלן>
  • פיינגולד, בן-עמי.  הסיפורים הגנוזים של דבורה בארון. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תשמ״ט, 6 בינואר 1989, עמ' 21, 25.
  • שניידר, שמואל.  פולמוס וויכוח. מעשה נבות? הדואר, ב' בניסן תשמ״ט, 7 באפריל 1989, עמ' 19־20 <תגובה לרשימתו של אמנון נבות – לעיל. חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 233־239>
על ״ברנר - 'אובד עצות' ומורה דרך
  • גוברין, נורית. שילוב דורות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ח בחשוון תשנ״ד, 12 בנובמבר 1993, עמ' 33 <דברים שנאמרו בטקס קבלת פרס קריב על ספרה ״ברנר - 'אובד עצות' ומורה-דרך״>
  • מזור, יאיר.  ברנר עכשיו ותמיד : בין ברירה לבעירה. הדואר, שנה 71, גל' ט' (א' באדר ב' תשנ״ב, 6 במארס 1992), עמ' 19־22.
על ״כתיבת הארץ״
  • יהושע, בן-ציון. הערים הסמויות מן העין. ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך כ'-כ״א (תשס״ד 2004), עמ' 281־282 <חזר ונדפס בספרו ריח של לחם חם : על יוצרים ויצירות  (ירושלים : בציר ירושלים, תש״ע 2010), עמ' 270־271>
על ״קריאת הדורות״
  • איזקסון, מירון ח. פרקי ביוגרפיה אינם רכילות. האומה, שנה נ״ב, גל' 198 (קיץ תשע״ה, מאי 2015), עמ' 109־110 <על כרכים ה'-ו' של 'קריאת הדורות'>
  • בן-דוד, יערה.  נורית גוברין: ״שום עם אינו מוותר על אוצרות הרוח שלו״.  עתון 77, גל' 331 (תמוז תשס״ח, יולי 2008), עמ' 24־27 <שיחה עם נורית גוברין עם צאת כרכים ג' וד' של 'קריאת הדורות'>
  • ברעם אשל, עינת.  בניגוד לתאוריות הפוסט-מודרניות.  כיוונים חדשים, גל' 19 (טבת תשס״ט, ינואר 2009), עמ' 251־255.
  • ברעם אשל, עינת.  כתבי העת במעגליהם.  קשר, גל' 38 (אביב 2009), עמ' 153־154.
  • גורל, יונתן. בין בן-גוריון לספרות ולסופרים. ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך כ'-כ״א (תשס״ד 2004), עמ' 279־280.
  • גרנות, משה. אדם, מקום וזמן בספרות.  מאזנים, כרך פ״א, גל' 5־6 (סיון תשס״ח, יוני 2008), עמ' 69־72 <על כרכים ג' ו-ד' של ספרה של  נורית גוברין ״קריאת הדורות״>
  • יהושע, בן-ציון.  המאבק לשמירת הזכרון ההיסטורי המשותף.  האומה, שנה מ״ה, גל' 173 (סתיו תשס״ט, ספטמבר 2008), עמ' 84־88 <חזר ונדפס בספרו ריח של לחם חם : על יוצרים ויצירות  (ירושלים : בציר ירושלים, תש״ע 2010), עמ' 253־259>
  • יהושע, בן-ציון. הספרות כמשמרת הזיכרון הלאומי.  אפיריון, גל' 107 (2008), עמ' 15־20 <ריאיון עם פרופ' נורית גוברין בעקבות ההוצאה לאור של מפעלה המונומנטלי: ״קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה: כרכים א-ד״> <חזר ונדפס בספרו ריח של לחם חם : על יוצרים ויצירות  (ירושלים : בציר ירושלים, תש״ע 2010), עמ' 259־270>
  • מנדה-לוי, עודד.  מפעל הצלה.  עתון 77, גל' 384 (אלול תשע״ה-תשרי תשע״ו, אוגוסט-ספטמבר 2015), עמ' 10 <על כרכים ה-ו של 'קריאת הדורות'>
  • מצוב-כהן, עופרה.  נורית גוברין, קריאת הדורות, ספרות עברית במעגליה.  הדור : השנתון העברי של אמריקה (תשע״ו 2016), עמ' 209־211 <על כרכים ה-ו של 'קריאת הדורות'>
  • פרנקל-מדן, רחל.  דיוקנה של מבקרת כבעלת אסופה. מאזניים, כרך ע״ז, גל' 1 (אב תשס״ג, אוגוסט 2003), עמ' 12־15 *
על ״נוסעת אלמונית״
על ״אהרן מגד: חסד החיים״
על ״קפה חם בבוקר״
  • רון, שימרית. קשה ביחד. מקור ראשון, דיוקן, כ״ו באדר תשס״ז, 16 במארס 2007, עמ' 44.
על ״תה עם לימון״
  • אוריין, יהודית.  תמונות מחיי נישואין.  ידיעות אחרונות, 12 בספטמבר 1997, עמ' 26.
  • לאופר, רות. זוגיות מתקדמת.  הדאר, שנה 77, גל' ט״ז (ב' בתמוז תשנ״ח, 26 ביוני 1998) עמ' 24.
  • נבות, אמנון.  קפה טחור עם חלב באש.  מעריב, 19 בספטמבר 1997, עמ' 31.
  • סחיש, ירון.  חתונת הכסף.  עיתון ירושלים, י״ט באב תשנ״ז, 22 באוגוסט 1997.
  • פז, מירי.  זוגיות.  ליידי גלובס, גל' 70, ספטמבר-אוקטובר 2002, עמ' 56-52 (גם על 'קפה חם בבוקר')
על ״בודד במערבו״
  • המאירי, עירית. איך משנים זכרונות. ידיעות אחרונות, י״ח בסיון תשנ״ח, 12 ביוני 1998, במדור ״האוזן השלישית״.
על ״חיים שלמים: ספר שלמה גוברין״
  • אגסי, יוסף.  פילוסוף אכפתי.  עתון 77, גל' 368 (סיון-תמוז תשע״ג, מאי-יוני 2013), עמ' 8־9.
  • גרנות, משה. לצדה של אישה מצליחה עומד גבר אוהב ותומך. מאזנים, כרך פ״ז, גל' 2 (ניסן תשע״ג, אפריל 2013), עמ' 59־61.
קישורים:

[עודכן לאחרונה: 4 במאי 2018]

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף