תוצאות חיפוש: לונץ

סך תוצאות החיפוש: 275 פריטים

1. יוצר
   אברהם משה לונץ
   

   סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי.

2. כותר
   ר' אברהם משה לונץ
3. כותר
   ירחי הדבש של פרופסור לונץ
4. יצירה
   ר' אברהם משה לונץ / יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)
   במלחמה זו תפס ר' אברהם משה לונץ גם הוא מקום חשוב.
   בתקופה ההיא נמנה גם רא”מ לונץ על הנלחמים.
   אך לונץ שהצטיין ביחוד במרץ, לא אבד את אמץ לבו.
   אלה הם אולי המאמרים היותר חשובים שיצאו מעטו של לונץ.
   ועוד מלים אחדות בנוגע לשפתו וסגנונו של לונץ על הסביבה.
5. יצירה
   החכם אברהם משה לונץ / יעקב יערי־פולסקין / יוסף לואידור (מאמרים ומסות)
   ראיתי את לונץ פעמים מספר ורק מעט שוחחתי אתו.
   אברהם משה לונץ נולד בקובנה בשנת תרט“ו.
   אברהם משה לונץ אף בימי המחסור הגדול ביותר למד לונץ וחקר הרבה, שנה את הספרות הגדולה על ארץ־ישראל בשפות
   ואולם האסון הגדול לא הביא לידי יאוש את לונץ והוא הוסיף להתמסר לחקירה המדעית של ארץ־ישראל.
   לונץ עבד בלי ליאות כמעט ארבעים שנה, כדי לקרב את הארץ לעם ואת העם לארץ.
6. כותר
   עתונותו וקובציו של אברהם משה לונץ
7. יצירה
   הבלדה על אברהם משה לונץ / דן אלמגור (שירה)
8. יצירה
   ירחי הדבש של פרופסור לונץ / אהרן מגד (פרוזה)
   – לונץ? בהחלט! אמרתי.
   תכיר את בעלי, בבקשה, פרופסור לונץ, וזהו יואב… – נעים להכיר, אמר לונץ, מדוע לא תשב איתנו?
   כשפגשתי שוב את לונץ אמרתי: חשבתי על מה שאמרת לי. בסדר. לונץ חיבק אותי ונשק לי על מצחי.
   יומיים שכב לונץ ולא קם.
   ומה לחוקר לונץ ולסריסים?
9. יצירה
   "נתיבות ציון וירושלים" לאברהם משה לונץ / אהוד בן עזר (מאמרים ומסות)
   1970 פורסם לראשונה במוסף הספרותי של עיתון “על המשמר” ביום 15.4.1971, במסגרת “ספר השבוע” אברהם משה לונץ
   לאחר כיבוש ירושלים בידי הגנראל אלנבי, ואולם עד ממש, בחינת אדם שעיניו רואות מה שהוא מספר עליו – היה לונץ
   מי מילל לאברהם משה לונץ, כי בהיותו בן כ”ה יכהו עיניו מראות ולא יראה באור השמש כי יהל.
   למי שמתכוון לכתוב רומאן על הימים ההם מזומן ומשומר אוצר בלום ב“לוחות ארץ־ישראל” של לונץ.
   מבחר מאמרי אברהם משה לונץ. ערוכים בצירוף הערות ומבוא מאת ג' קרסל.
10. יצירה
    בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה (אברהם משה לונץ. לוח־ארץ־ישראל) / יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)
    אברהם משה לונץ. לוח־ארץ־ישראל שימושי וספרותי לשנת תרע“ד. שנת תשע־עשרה. ירושלים ת”ו.
11. יצירה
    עִתּוֹנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם משֶׁה לוּנְץ וְקובְצָיו / יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)
    ד"ר מזיא אומר בענין זה על-דבר עבודת לונץ בועד -הלשון58: “החכם לונץ הוא איננו מהמחדשים הנלהבים להרחבת
    חיי אבי מאת חנה לונץ, הדפסה מיוחדת מירושלם כרך י"ג עמו' 1.  ↩ לונץ נולד א' דחנוכה תרטו (1854).
    אוצר ישראל ערך לונץ.
     ↩ ראה מאמרי רא“מ לונץ ”ירושלם“ לזכר הרא”מ לונץ עמו' ג.
    לונץ, ספר הזכרון לרא"מ לונץ עמו’ ח.  ↩ חבצלת שנה ג' תרל"ג מספר 32–35.
12. יצירה
    ובכל זאת: עיוות ההיסטוריה של ירושלים / אברהם בנימין ריבלין (מאמרים ומסות)
    והנה מונח לפני הספר “נתיבות ציון וירושלים”, מבחר מאמרי הרב אברהם משה לונץ (מהדורת ג.
    קרסל, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"א – 1970), ובעמוד 168 מספר ר' א“מ לונץ – חכם ירושלמי, עורך וסופר
    מדוע ציין ר' א“מ לונץ “וקרוב מאוד שעימם באו לעיר הקודש”, בעוד שבנוגע ליתר העולים החדשים אז לירושלים,
    מכל מקום מוכח בזה שבשנת 1817 היה הרב הלל ריבלין בירושלים, ובוודאי “קרוב מאד”, כלומר כך שיער רבי לונץ,
    ואם טעה ר' א”מ לונץ בכמה שנים – שהרי ידוע שעליית ראשוני ה“פרושים” תלמידי הגר“א לירושלים היתה בשנת 1812
13. יצירה
    שומר האוצר / יפה ברלוביץ (מאמרים ומסות)
    לונץ, לשנת 1910, התפרסם סיפור פרי עטו של הסופר יהושע ברזילי־איזנשטדט, איש העלייה הראשונה.
    לונץ, ועל החיים היהודיים בירושלים במחצית השנייה של המאה ה־19.
    באחד הפרקים המוסב לתיאור חייהם של המתיישבים מחוץ לחומות, מתארת חנה לונץ את מופקרותן של השכונות הראשונות
    מסעוד זה, מגלה חנה לונץ, שימש מאוחר יותר כקוואס בבנק, ועליו כתב ברזילי את סיפורו.
    גם חנה לונץ מתארת אותו כגבוה משכמו ומעלה מכל העם, וכמו בסיפורו של ברזילי, היא מציינת את ייחוסו: “שהוא
14. יצירה
    ירושלים בעיני העלייה הראשונה / יפה ברלוביץ (מאמרים ומסות)
    אברהם־משה לונץ היה חוקר ארץ־ישראל, ובסיפוריו על ירושלים הוא בוחר לספר עליה מההבטים ההיסטוריים שלה.
    באמצעות סיפור זה מגיש לונץ שפע של ידע על אתרים חשובים בתולדותיה של ירושלים, על הצמחים והאילנות שבה, וכן
    בתו חנה לונץ־בולוטין, נוקטת דרך דומה, אלא שהיא מפתחת את העלילה כך, שהאתרים הירושלמיים לא רק מֵסֵבים ידע
    נראה שגם לונץ וגם בִתוֹ משתדלים שלא לבוא לידי עימות עם הבעיות השנויות במחלוקת של ירושלים, והם יוצרים
    בין הגישה המתונה של לונץ לבין הגישה הקיצונית של חמדה בן־יהודה, עומד יהושע ברזילי.
15. יצירה
    מקורות לחיפה בעבר ובהווה / זאב וילנאי (עיון)
    כפתור ופרח, (הוצאת לונץ) פרק יא, עמוד רצ. 20.
    אישתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח פ"ו, הוצאת לונץ עמ' פא. מ. א.
    תוצאות ארץ ישראל נדפס בספר הזכרון לכבוד החכם לונץ (תרפח) עמוד: נד.
    וב"המעמר של לונץ ג. 67.
    יהוסף שוארץ, תבואות הארץ, הוצאת לונץ, (תרס) עמוד רלה. 103.
16. יצירה
    "בת ירושלים הקטנה" למרים הרי / אהוד בן עזר (מאמרים ומסות)
    ותורגם לעברית לפני שנים רבות בידי יעקב אסיא, בנו־בכורו של איש ירושלים וחוקר תולדות ארץ ישראל, אברהם משה לונץ
    תרגם וסיפר את סיפור הפלאים של מרים הרי – יעקב אסיא (ד"ר יעקב לונץ, בנו בכורו של רבי אברהם משה לונץ, איש
17. יצירה
    נר ואבוקה / יהודה ברגמן (מאמרים ומסות)
     ↩ Samter 67, 72 f. 77  ↩ לונץ א‘ ב’; גלאסברג, זכרון ברית לראשונים ר"ל.
     ↩ טעמי המנהגים ע“ג ע”א סי‘ תרע"ג; לונץ א’ ח‘ ו’.
     ↩ ברכות ג“ג ע”א; לונץ א' י"ג; פחד יצחק ערך גוסס.  ↩ , Berlin 1923, 218 Grunwald, Jahrb.
18. יצירה
    עיר בראי תקופה: ירושלים במאה התשע־עשרה / יהושע בן אריה (עיון)
    לונץ (גרמנית) = A.M. Luncz, Jahrbuch, Wien 1882. לונץ, אוכלוסיה יהודית = א.מ.
     ↩ לונץ, מורה דרך, עמ‘ 102–100. ראה גם: לונץ, נתיבות־ציון (1876), עמ’ 7–5.
     ↩ לונץ, לוח לתרע“א, טז, עמ' 153; לונץ, ירושלים, ט, תרע”א, עמ‘ 180; לונץ, לוח לתרס"ח, יג, עמ’ 123–
     ↩ לונץ, לוח לתרס"ח, יג, עמי 123–122.  ↩ ילין, כתבי, א, עמ' 202.  ↩ לונץ.
     ↩ לונץ. ירושלים, ג, תרמ“ט, עמ' 204–203, לונץ, לוח לתרנ”ז, עמ' 155.
19. יצירה
    בגנים נטיילה, בציון המעוטרת / יפה ברלוביץ (מאמרים ומסות)
    למעשה עדות ראשונה של מסע־תלמידים בארץ־ישראל, אנו מוצאים בשנתון “לוח ארץ־ישראל” בעריכתו של אברהם־משה לונץ
    לונץ הוא סיפור לימודי המשופע באינפורמציה רבה.
    בצד האינפורמציה משלב לונץ גם את אותם פכים קטנים של אירועים שקרו אותם בדרך, ואשר מטעימים למסע את טעמו
    גם בסיפור של לונץ וגם בסיפור של ילין מרבים לשיר במשך המסע משירי ציון, כאשר המספר מצא לנכון לצטט שירים
20. יצירה
    כחה של התורה / יהודה ברגמן (מאמרים ומסות)
    Bagdad 961; לונץ א‘ ט"ו; ס’ מטעמים, וורשה תרמ“ט, פ”ו.  ↩ גידעמאגן, התורה והחיים ג‘ פ"ד; לונץ א’ ב'.
21. יצירה
    היהודים בירושלים במאה הי"ח / עזריאל שוחט (עיון)
     ↩ ירושלים לזכר לונץ, עמ' קיט.
     ↩ ראה ירושלים של לונץ, עמ' קיט.
     ↩ ירושלים לזכר לונץ, עמ' קלג.
    ראה: ירושלם לזכר לונץ, עמ‘ קלד.
    ירושלים לזכר לונץ. עמ’ קמג–קמד.
22. יצירה
    היהודים בירושלים במאה הי"ח / עזריאל שוחט (עיון)
     ↩ ירושלים לזכר לונץ, עמ' קיט.
     ↩ ראה ירושלים של לונץ, עמ' קיט.
     ↩ ירושלים לזכר לונץ, עמ' קלג.
    ראה: ירושלם לזכר לונץ, עמ‘ קלד.
    ירושלים לזכר לונץ. עמ’ קמג–קמד.
23. יצירה
    היציאה ה'חלוצית' של יהודי ירושלים מחוץ לחומות, עד העלייה הראשונה (1882) / יהושע בן אריה (עיון)
    על דבר היות שכונת “מחנה־ישראל” השכונה הראשונה מחוץ לחומות לאחר “משכנות־שאננים” מוסר גם לונץ במורה־הדרך
     ↩ ספר הישוב, עמ‘ 3–4; לונץ, נתיבות, עמ’ 287–292 ואחרים.
     ↩ לונץ, נתיבות, עמ‘ 289 וגליס, עמ’ כח–כט, מביאים את פירוט התקנות של שכונת “משכנות שאננים”.
     ↩ א“מ לונץ, מורה דרך בא”י וסוריה, ירושלים תרנ"א, עמ‘ 161. וראה גם גת, עמ’ 290.
     ↩ לונץ, לוח ארץ־ישראל, תרנ"ח, עמ' 62.
24. יצירה
    היציאה ה'חלוצית' של יהודי ירושלים מחוץ לחומות, עד העלייה הראשונה (1882) / יהושע בן אריה (עיון)
    על דבר היות שכונת “מחנה־ישראל” השכונה הראשונה מחוץ לחומות לאחר “משכנות־שאננים” מוסר גם לונץ במורה־הדרך
     ↩ ספר הישוב, עמ‘ 3–4; לונץ, נתיבות, עמ’ 287–292 ואחרים.
     ↩ לונץ, נתיבות, עמ‘ 289 וגליס, עמ’ כח–כט, מביאים את פירוט התקנות של שכונת “משכנות שאננים”.
     ↩ א“מ לונץ, מורה דרך בא”י וסוריה, ירושלים תרנ"א, עמ‘ 161. וראה גם גת, עמ’ 290.
     ↩ לונץ, לוח ארץ־ישראל, תרנ"ח, עמ' 62.
25. יצירה
    אין חדש תחת השמש / אברהם בנימין ריבלין (מאמרים ומסות)
    ב“לוח־ירושלים” משנת תרע“ג (1913) סיפר מחברו ר' אברהם משה לונץ על הפרשה הזאת בצורה חיובית יותר וציין כי
    אבל הסופר לונץ מציין גם הוא: “אך עצם המעשה היה מכוער וכעין מעילה בקודש”.