יעקב
שבתאי (זונאבנד) נולד בתל־אביב בכ״א באדר תרצ״ד, 8 במארס 1934 למשפחת פועלים
יוצאי העיירה ריפין בפולין שעלו ארצה ב־1925. שבתאי גדל ונתחנך בעיר הולדתו ובה סיים את לימודיו
בבית הספר היסודי ״תל נורדאו״ ובבית הספר התיכון עירוני א׳ שבעיר. את שירותו הצבאי עשה במסגרת הנח״ל. אחרי שחרורו
נשא לאשה את עדנה, בת קיבוץ מרחביה והצטרף אליה לקיבוץ בו נולדו שתי
בנותיו, אורלי וחמוטל. שבתאי עבד בחקלאות ובהוראת מבוגרים באולפן. ב־1966 חזר
לתל־אביב עם משפחתו והתמסר לכתיבה. עסק בתרגומים ועיבודים לתיאטרון, לרדיו, לטלוויזיה ולמופעי שירה ובידור.
ב־1981 נולדה נועה, בתו השלישית פרי מערכת יחסים ממושכת שניהל שבתאי עם
המפיקה דליה גוטמן, במקביל לנישואיו לעדנה שבתאי. יעקב שבתאי נפטר
מהתקף לב בתל־אביב בד׳ באב תשמ״א, 4 באוגוסט 1981. זכה לאחר מותו בפרס
עגנון. רחוב על שמו נקבע בתל־אביב ב־1999. ב־2011 החלה נועה שבתאי לכתוב
ולביים סרט דוקומנטרי על אביה הסופר. אחיו הצעיר הוא הסופר ומשורר
אהרן שבתאי.
[מקורות: גרנות²,
ויקיפדיה, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ITHL]
המסע המופלא של הקרפד (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ה) <איורים, דני קרון>
<מהדורה מחודשת הופיעה בהוצאת זמורה־ביתן בתש״ן 1990>
הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1972)
<סדר הסיפורים: אדושם – מודל – עדינות אמיתית באחרת – הדוד שמואל – הצעת נישואין – זכרון דברים – קורדובה – בין־השמשות – המסע למאוריציוס – נמר־חברבורות פרטי ומטיל אימה – הדוד פרץ ממריא – ביקור – הסתלקות> <הופיע שנית במסגרת ספרי סימן קריאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתשמ״ה 1985 ובעיבוד לעברית קלה בתשנ״ד
1994>
זכרון דברים : רומאן (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל״ז)
<מהדורה מחודשת הופיעה בתשנ״ד 1994 בהוצאת הקיבוץ המאוחד
וספרי סימן קריאה> <תורגם לאנגלית, הולנדית וצרפתית>
Past continuous / translated by Dalya Bilu (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1985)
Pour inventaire : roman / traduit de l׳hébreu et préfacé par Rosy Pinhas-Delpuech (Arles : Actes Sud, 1992)
Memorandum / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1993)
סוף דבר : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ד
1984)
<כולל אחרית דבר מאת
דן מירון> <תורגם לאנגלית, צרפתית, גרמנית,
איטלקית ורוסית>
Past perfect / translated by Dalya Bilu, with an afterword by Edna Shabtai (Harmondsworth : Viking, 1987)
Et en fin de compte / roman traduit de l׳hébreu par Emmanuel Moses ; postface d׳Edna Shabtaï (Arles : Actes Sud, 1992)
Vollendete Vergangenheit : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)
In fine / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 1998)
Эпилог / Яаков Шабтай ; Перевод С Иврита И Послесловие Н. Вайман (Москва-Иерусалим : Гешарим, 2003)
הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ה 1985)
הדוד פרץ ממריא : סיפורים / עיבד לעברית קלה אלכס זהבי (ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני
– המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ״ד 1994)
כתר בראש ואחרים : מחזות (תל־אביב : ספרי סימן קריאה : הוצאת הקיבוץ
המאוחד, תשנ״ו 1995) <התוכן: כתר בראש • אוכלים •
מאנדראגולה •מעשה ירושלמי • מתוך פרשת חייו של האנס ואלדמאר>
קרקס בתל־אביב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ו
2006)
הורוביץ, רועי. עולם ללא אשמים : יעקב שבתאי בעקבות ״ספר
הספרים״ (ירושלים : כרמל, תשפ״א 2021)
סוקר־שווגר, חנה.מכשף השבט ממעונות עובדים : יעקב שבתאי בתרבות הישראלית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת
תל־אביב,תשס״ז 2007)
על הספר:
שבתאי, יעקב. ״כאן אני נוכרי לגמרי״. הארץ, מוסף
ספרים, גל׳ 702 (ט״ו באב תשס״ו, 9 באוגוסט 2006), עמ׳ 11 <ארבעה מכתבים
שכתב לאשתו, עדנה שבתאי, בסתיו 1977, לאחר הופעתו של הרומן ׳זכרון דברים׳>
צוקרמן, אילנה ״יש עוד דבר או שניים שהייתי מאד רוצה
לכתוב״ : ראיון עם יעקב שבתאי, ימים לפני מותו. ידיעות אחרונות,
7 ימים, 2 באוגוסט 1991, עמ׳ 26–28.
איזיקוביץ, גילי.
התנועה השבתאית.הארץ, גלריה, י״ב באב תשע״א, 12 באוגוסט
2011, עמ׳ 14–15, 21 <יעקב שבתאי היה יכול להשפיע גם על אופיה של הטלוויזיה הישראלית. שותפיו למחלקת הדרמה שהוקמה בראשית ימיו של הערוץ 1 נזכרים בתרומתו של הסופר למסך הקטן, בימים שבהם עוד הושקעה מחשבה בכל תוכנית>
בורשטיין, דרור. ״עמדתי במקום שבו עמד השולחן״: שכונת נורדיה בפרוזה של יעקב שבתאי
– פרשנות של טקסט (או) נוף.
מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ־ישראל, כרך ט״ז (2002), עמ׳ 42–72.
בורשטיין, דרור. יעקב שבתאי: המדריך לתייר.
עלי שיח, חוב׳ 48 (2002), עמ׳ 33–61.
בורשטיין, דרור. ״השמש לימדה אותי, שההיסטוריה אינה הכל״: על
״המסע למאוריציוס״ מאת יעקב שבתאי. זמנים, חוב׳ 81 (2003), עמ׳ 18–31.
יודקין, ליאון. יעקב שבתאי – מ״זכרון דברים״ ל״סוף דבר״.
הכנס העברי המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג׳ לונדון / עריכה,
עידו בסוק (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ״ח 1987), עמ׳ 74–77.
יערי, נורית. יעקב שבתאי – סופר משוטט בשבילי התיאטרון.
תאטרון: רבעון לתאטרון עכשווי, גל׳ 33 (2012), עמ׳ 45–56.
יערי, נורית. מחזאי משוטט בשבילי תאטרון : עולמו הדרמטי
של יעקב שבתאי.
בתוך: צפייה חוזרת :
עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד
קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ג
2013), עמ׳ 299–319.
לורי, אביבה.יענקל׳ה.הארץ, מוסף הארץ, כ״ט
בסיון תשס״ז, 15 ביוני 2007, עמ׳ 26–29, 32, 34.
מאוטנר, מני.
התרבות הישראלית: שלוש סיבות לאופטימיות.מקור ראשון,
שבת, כ״ז בתמוז תשע״א, 29 ביולי 2011, עמ׳ 14 <יעקב שבתאי היטיב לתאר את המשבר התרבותי שאליו נקלעה התרבות העברית עם המעבר מהקולקטיביזם של האבות לחיים הטובים של הבנים. שלושים שנה למותו>
נתנאל, נורית. ״הארץ הזאת זקוקה לקרקס״: דימוי הקרקס וייצוג הציונות במחזאות הישראלית.
במות ומסך, גל׳ 7 (2012), עמ׳36–53 <דיון, בין היתר, במחזה ״נמר חברבורות״ של יעקב שבתאי>
סוקר־שווגר, חנה.
״זה המקום״ : על המרחב ביצירת יעקב שבתאי.
מכאן, כרך ב׳ (קיץ תשס״א, יולי 2001), עמ׳ 33–64
<המאמר מתמקד בייצוגי המרחב ברומנים של יעקב שבתאי, ומצביע על מתח בלתי
פתור בין ייצוג ביקורתי־מפרק לבין ייצוג נוסטלגי־אידילי־מאחד, בין תל־אביב
כעיר מהגרים הטרוגנית ומבוזרת ובין תל־אביב כעיר ילידית, ״תל־אביב הקטנה״,
״העיר העברית הראשונה״>
רון, משה. זכרון דברים: המשפט (דברים שנאמרו בערב לזכרו של יעקב שבתאי ב־16 באוקטובר 1982) סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 16–17 (1983), עמ׳ 272–278.
שבתאי, עדנה.חוזרים הביתה.חדשות, ה׳ באב תשמ״ז, 31 ביולי 1987 <שש שנים למותו של יעקב שבתאי,
עדנה שבתאי חוזרת למעונות עובדים, אל הבית בו גדל יעקב, אל החצר, הסביבה בה
כתב, השכנים, החברים>
שבתאי, עדנה. בעקבות הצגת מחזהו הקלאסי של יעקב שבתאי, דון ז׳ואן ושיפל חברו,
בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב, מאי 2012. תאטרון: רבעון לתאטרון
עכשווי, גל׳ 33 (2012), עמ׳ 40–44.
שטילמן, רחל. חבלי ילדות בין ״אדושם״ ליעקב שבתאי ו״קצכן״ ליואל הופמן.
כנס שטראסבורג : דברי הכנס המדעי העברי השנים־עשר באירופה, אוניברסיטת שטרסבורג, תשנ״ו / בעריכת אברהם בן־אמתי (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשנ״ח), עמ׳ 191–197.
שלו, בן.היום, יפתי, עובר.הארץ, גלריה, י״ב באב תשע״א, 12
באוגוסט 2011, עמ׳ 15, 23 <על תרומתו של יעקב שבתאי לזמר העברי>
שמעון, גתית.
על שידוכים, אהבה והצעות נישואין.מעמקים <מקוון>, גל׳ 39
(אדר א׳ תשע״א, מארס 2011) <על הסיפור ״הצעת נישואין״ ליעקב שבתאי>
Harris, Rachel. Decay and death : urban topoi in literary depictions of Tel-Aviv.
Israel studies, vol. 14, no. 3 (Fall 2009), pp. 75–93.
<תל־אביב ביצירתם של יעקב שבתאי, בנימין תמוז,
יהודית קציר ואתגר קרת>
גפן־דותן, רות. [ביקורת]. ספרות ילדים ונוער, שנה י״ז, גל׳ ב׳ (1990), עמ׳ 55.
כץ, שרה. ריחוף על כנף הקרפד. על המשמר, כ״א בחשון תשנ״א, 9 בנובמבר 1990, עמ׳ 19.
על ״הדוד פרץ ממריא״
בלאט, אברהם. נוף ילדות ודמיון. הצופה, עטורי סופרים וספרים, 5 במאי 1972, עמ׳ 4 <נדפס גם בספרו
תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 172–175>
הגורני־גרין, אברהם.יעקב שבתאי – ממריא לאן? בספרו:
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל־אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 137–139.
כוכבי־נהב, רוני. משיח לכוד בכדור גדול של מוך : על שתי
מטאפורות בסיפור ׳הדוד פרץ ממריא׳ מאת יעקב שבתאי. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳
31–53.
מוקד, גבריאל [לא חתום]. נמר־חברבורות פרטי וריעיו הקטנים ממנו.
עכשיו, חוב׳ 25–28 (תשל״ג 1973), עמ׳ 291–292.
קלדרון, נסים. עבים כשקים : על
ספריהם האחרונים של יצחק אורפז ויעקב שבתאי. סימן קריאה:
רבעון מעורב לספרות, גל׳ 2 (1973), עמ׳ 369–375.
שקד, גרשון.
הדוד פרץ ממריא, לפני ההמראה הגדולה. מעריב, ג׳ בכסלו תשמ״ג,
19 בנובמבר 1982
שבתאי, יעקב. ״זכרון דברים״ נברא, בעצם, ברגע ש״גיליתי״ את המוזיקה של הספר. הארץ, כ״ח באדר תשנ״ד, 11 במארס 1994, עמ׳ ב 8 <אוסף של רשימות הכנה לסדרת הרצאות>
אוורבוך־אורפז, יצחק. שבתאי: מוות כמטאפורה לחיים. הצופה, כ״ו באייר תשמ״ה, 17 במאי 1985, עמ׳ 21 <דברים שנאמרו בסימפוזיון לרגל צאת הספר
״זכרון דברים״ בתרגום אנגלי>
אלון, ארי. אתה יודע שלא אהבתי אותו: שני פרקים מחיבור: האבות המייסדים והבנים העקודים (יחסי אבות ובנים ב״זכרון דברים״). עלי שיח, חוב׳ 35 (1995), עמ׳ 35–50.
אלון, ארי. דודים, סבים ותחליפי אב אחרים: עיון ב״זכרון דברים״ ליעקב שבתאי. עלי שיח, חוב׳ 36 (1995), עמ׳ 53–66.
אלמוג, שולמית. שלושה ייצוגים של זנות בספרות. בתוך ספרה:
נשים מופקרות (תל־אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור : ספריית ׳אוניברסיטת משודרת׳, תשס״ח 2008), עמ׳ 42–52 <בין היתר, דיון בדמותו של גולדמן מתוך ספרו של יעקב שבתאי
׳זכרון דברים׳> <נוסח מורחב, בשם:
״רות כותבת על
לילות ברלין, ואסילְיֵיב מבלה במוסקבה, וגולדמן וערן בתל־אביב״ נדפס בתוך:
בשר ודמים : זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל / עורכות אסתר הרצוג ואראלה שדמי (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ג 2013), עמ׳ 91–99>
בלבן, אברהם. החיים בצל המוות. סימן קריאה, חוב׳ 8 (1978), עמ׳ 401–404.
בן־שחר, רינה. ׳פקעת הקיום׳ – על לשונו של יעקב שבתאי
ברומאנים ׳זכרון דברים׳ ו׳סוף דבר׳ : עיון בכמה ענייני תחביר ושיח. מחקרים בלשון, כרך ב–ג (תשמ״ז 1987), עמ׳
389–397.
בן־שחר, רינה. יעקב שבתאי – סגנון הרומנים ״זכרון דברים״ ו״סוף דבר״
– וסימני השפעתו על סגנונם של סופרים אחרים. בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (טבת
תש״ן, ינואר 1990), עמ׳ 83–90.
גור, בתיה. המעשים שלא עשה הכריעו אותו. הארץ,
כ״ח באדר תשנ״ד, 11 במארס 1994, עמ׳ ב 9
<חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף :
מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008),
עמ׳ 343–349>
כגן, צפורה. הרום המריאה לשמים, הגוף צללים יעטפוהו. הארץ, תרבות וספרות, 4 בספטמבר 1981, עמ׳ 18.
כגן, צפורה. לברוא במאמץ נואש חיים שמעבר לכל החוקים והאפשרויות: עם הופעתו המחודשת של
״זכרון דברים״ ליעקב שבתאי. הארץ, תרבות וספרות, כ״ח באדר תשנ״ד, 11 במארס 1994, עמ׳ ב 9.
כגן, צפורה. מעורב הנחושת אל קו הרקיע. צפון: קובץ ספרותי, כרך ג׳ (תשנ״ה), עמ׳ 161–171 <על הדור השלישי (הנכדים) ב״זכרון דברים״ ליעקב שבתאי>
כגן, צפורה. ספרות של שקיעה כספרות של התגלות. מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 6 (2000), עמ׳ 4–6.
כגן, צפורה. זכרון דברים ליעקב שבתאי: פרספקטיבות ופרדיגמות בביקורת. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 7–22.
מוניטין. [ביקורת]. מוניטין, גל׳ 71 (1978), עמ׳ 3.
מירון, דן. ״זכרון דברים״.
הדואר, שנה 57, גל׳ כ״א (כ״ב באדר ב׳ תשל״ח, 31 במארס 1978), עמ׳ 338;
גל׳ כ״ב (כ״ט באדר ב׳ תשל״ח, 7 באפריל 1978), עמ׳ 346 <נדפס גם ב׳ידיעות אחרונות׳, כ׳ בניסן תשל״ח, 27
באפריל 1978, עמ׳ 3, 12 (במוסף לספרות)> <חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח
: שיחות
על הסיפורת בתשל״ח (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 19–29>
עזר, ננסי. ממלנכוליה של יחיד למלנכוליה של מעמד: מ״שכול וכשלון״ לברנר ל״זכרון דברים״ לשבתאי. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001–2002), עמ׳ 23–30.
פלדמן, אהובה. יעקב שבתאי. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה
עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל־אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳
133–147 <דיון בעיקר בזכרון דברים>
קלדרון, נסים.עד ה־17
במאי 1977 : על ׳זכרון דברים׳ ו״ארץ־ישראל העובדת״. בספרו:
בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים
(תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ם 1980), עמ׳ 26–46 <נחתם:
מאי 1979>
קלדרון, נסים. בעקבות השיחה על יד הדלת. הארץ, ו׳ בניסן תשנ״ד, 18 במארס 1994, עמ׳ ב 9.
קמחי, רמי. הזיכרון, הדברים. הארץ, תרבות וספרות, ט״ו באב תשנ״ח, 7 באוגוסט 1998, עמ׳ ב 13 <ביקורת על ספרו של יעקב שבתאי
״זכרון דברים: רומאן״ ועל הסרט ״דברים״ בבימויו של עמוס גיתאי>
קמחי, רמי. הזיכרון היהודי של ז׳בס ושבתאי. עתון 77, גל׳ 280 (2003), עמ׳ 12–20 <יעקב שבתאי ו״זכרון דברים״ מהפרספקטיבה של השיח הספרותי של אדמונד ז׳בס והתמות המרכזיות שלו. נראה כי אף שבית גידולם האידיאולוגי ומקורות היניקה של ז׳בס ושבתאי מייצגים שני קטבים בשיח של הציוויליזציה היהודית
– ז׳בס כמייצג הערכים של השיח היהודי המנותק מהכאן ועכשיו ושבתאי כמייצג הקוטב הציוני ישראלי, שנולד לכאורה משלילתם של ערכים אלה
– קרבתם האידיאולוגית והתמטית גדולה משניתן היה לשער>
הופ, דורית. בעקבות אורידיקה : דיון ב׳סוף דבר׳ מאת יעקב
שבתאי וב׳מולכו׳ מאת א״ב יהושע. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים
–
אמיר בנבג׳י,
בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 195–210.
הרציג, חנה. על הפיזי והמוחשי ב״סוף דבר״.
מעריב,
ספרות אמנות, ל׳ בניסן תשנ״ג, 11 באפריל 1993, עמ׳ 25–26 <נוסח
מורחב בשם: ״סוף דבר״ – על פואטיקת ״הידיעה הגשמית״ נדפס בספרה: השם הפרטי : מסות על יעקב שבתאי, יהושע
קנז, יואל הופמן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994), עמ׳ 14–53>
הרציג, חנה. ״סוף דבר״ מאת
יעקב שבתאי. בספרה הקול אומר: אני
: מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים (תל־אביב : האוניברסיטה
הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 99–140.
זאבי, שושנה. רקוויאם לחירות. דבר, י״ז באלול תשמ״ד, 14 בספטמבר 1984, עמ׳ 19,
20.
קלדרון, נסים.איזה
גבולות אתה מסוגל לסמן במדרון. פרוזה הירחון לספרות
ולאמנות, גל׳ 100 (1988), עמ׳
49–57 <חזר ונדפס בספרו הרגשה של מקום : ששה מאמרים (תל־אביב :
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 21–42>
שפרה, ש. ״סוף דבר״: הגיבור והמיתוס.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה׳ בתשרי תשמ״ו, 20 בספטמבר 1985, עמ׳ 21–22.
על ״קרקס בתל־אביב״
אברמסון, יעקב. סיפורי יעקב שבתאי – ההיבט המחויך.
עתון 77, גל׳ 315 (חשון תשס״ז, אוקטובר 2006), עמ׳ 10.