אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה.
בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.
יצירה "גחלת" – גילוי שיריו של עשהאל פוחצ'בסקי
/ יוסף אורן
(מאמרים ומסות)
האגרונום מנשה מאירוביץ,
בשנת 1889 (כ-7 שנים אחרי ייסודה של ראשון לציון) בשנתון “ירושלים” של אברהם משה לונץ
יצירה שנת תרל"ו
/ יהודה ליב גורדון
(מכתבים)
מדי דברי בשירי אבקשך להזכיר לעת מצוא את ידידנו ה' זאב
לונץ כי בהיותו בזה לקח ממני שיר כתוב בלשון יהודית
יצירה המפגש הבינ־עדתי – מזרח בעיני אשכנז
/ יפה ברלוביץ
(מאמרים ומסות)
שלא כחממה וסלים, התברכה לולו, בסיפורה של חנה
לונץ (“האם והבת”25) בצאצאים משלה, אולם היא
מאבדת אותם במחלות דמות שגורה
בפנוראמה הסיפורית של העליות הראשונות, והיא מופיעה אצל י'
ברזילי־איזנשטדט, ח' בן־יהודה, ח' לונץ ↩
ח‘ לונץ, “האם והבת”, לוח ארץ־ישראל, ירושלים 1911, עמ’ 128–138. ↩
י‘ בן־משה, “יום השילום”, לוח ארץ־ישראל (עורך: א"מ לונץ), ירושלים 1907, עמ’ 99–109.
יצירה עַל הַנִּקּוּד
/ מנחם מבש"ן
(מאמרים ומסות)
יוסף
מווירונה… ואותן המשניות נכתבו זה תת“פ שנה מנוקדים” (מכתב ר‘ שמשון
בק משנת שמ“ב, יצא ב”ירושלם" של לונץ
יצירה אגרת מצפת בעניין עשרת השבטים
/ דוד תמר
(עיון)
↩
פראור, שם, עמ‘ קמג–קמד; תמר, ידיעות החברה לחקירת
ארץ־ישראל, יט (ספר לונץ), עמ’ 55.
יצירה מגנזי ירושלם חוברת יא: חזון ציון וירושלם
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
נתיבות ציון וירושלם / ר' משה אברהם לונץ ז"ל
שני חוקרים־עברים עמדו לה לירושלם במאה הנוכחית שהעשירו את והשני לו היה החכם המצוין ר' אברהם משה לונץ ז"ל אשר במשך
ארבעים שנות עבודתו הספרותית כנס ורכז אוצרות יקרים הרא”ם לונץ מראשוני החובבים את ירושלם כמו שהיא כותב ההקדמה לספרו זה כי
"היא העיר, אשר עפרה בזהב ישוקל, הרא“מ
לונץ בזכרונותיו מעיר ואומר: הקטן הזה חי עד העשר הרביעי להמאה הנוכחית
והוא ר' אברהם ליפשיץ שהיה
יצירה ירושלים החדשה
/ אהרן פירסט
(עיון)
הפותח בשטח זה הוא המנוח ר' אברהם משה לונץ
(תרט“ז–תרע”ט), שהוציא לאור כ“א “לוחות ארץ ישראל” וי”ג כרכים (דברי
לונץ ב“ירושלים” תרמ"ז). בכלל לא היה מן הדברים הקלים למצוא דיירים
אמיצי־לב לבתי טורא. ואף על פי שמחיר הקרקעות הלך ועלה בלי הרף, – לפי
דברי לונץ (ב“לוח” תרנ"ו) עלה ערך האמה בשנים מועטות, מ לונץ: לוח ארץ ישראל. תרנ“ו, חרנ”ז.
פ. גראיבסקי: ספר הישוב. תרצ"ט.
פ. לונץ ונ.
נתנזון; כעת מנוהל ע”י מר פ. מלצר והרב א. ח. צוובנר.
יצירה אנציקלופדיה טופוגרפית היסטורית מבוא
/ ישעיהו פְּרֵס
(עיון)
לונץ הקדיש גם הוא לברייתא
הקדומה מאמר חשוב, שבו האיר כמה שאלות באור חדש 14. מחרשת אינה יכולה להיות ברעשית כפי שמציעים
הילדסהימר ואחריו לונץ וקליין, ברעשית נמצאת מחוץ לשורה ואין הספר הזה נדפס שלש פעמים, בפעם הראשונה בויניציה,
1547/49, ובפעם האחרונה בהוצאת א”מ לונץ בירושלים תרנ“ז כתבי־יד אחדים של נוסעים פרסם א”מ לונץ
ב“ירושלים”. לונץ, 19 כרכים, ירושלים.
יצירה ספורי כתל המערבי
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
(היהודים בארץ הצבי להרמ“א לונץ ז”ל). ↩
ספר תבואות הארץ להר“י שווארץ ז”ל חלק מעשה הארץ.
יצירה מגדנות, משלח־מנות, ספורי כתל מערבי
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
(היהודים בארץ הצבי
להרמ“א לונץ ז”ל ). ↩
ספר תבואות הארץ להר“י שווארץ ז”ל חלק מעשה הארץ.
יצירה "בראי הדורות" ל־ח. מ. מיכלין
/ אהוד בן עזר
(מאמרים ומסות)
מאחר שה“ספרות” של אותה תקופה, ככתביהם של לונץ, יעבץ,
ליבונטין, אייזנשטאדט־ברזילי ואחרים – עומדת כולה
יצירה הישוב בתקופה העותומאנית
/ דוד תמר
(מאמרים ומסות)
דומה שלא ננקוט לשון הפלגה אם נאמר, כי א"מ לונץ הוא שפתח מעין תקופה חדשה
בחקר תולדותינו.
יצירה החלום ושברו – העידן הראשון
/ אליעזר בן־יהודה
(מאמרים ומסות)
ויגד לי, כי הוא איש מירושלים ושמו לונץ! ואקפוץ ממיטתי וארוץ אל מיטת זה החולה מירושלים ואתחיל לדבר לו בעברית, והנה הוא – אברהם משה לונץ, שאת שמו הלשון העברית בהברה זו היתה שגורה בפיו של האדון לונץ, והוא ביאר לי, כי הציבורים היהודים בירושלים, ספרדים הדברים האלה ששמעתי מפי האדון לונץ חיזקו את אמונתי באפשרות תחיית הלשון בארץ-ישראל.
יצירה קורות היהודים בדמשק
/ יוסף יואל ריבלין
(מאמרים ומסות)
קרוב למאה הרביעית השוה דברי הנוסע ר‘
משולם מוואלטרה שבקר דמשק בשנת הרמ“א (מכתב מסעו נדפס בירושלם של לונץ ↩
במכתב רבי ישראל לר' אברהם מפרישא (בירושלים לונץ שנה ג' במאמר
“דובב שפתי ישנים”), וזה לשונו: “תאמין ועל המסחר
הדמשקאי בכלל עי‘ דברי הנוסע רבי משולם מולטרא במכתב מסעו משנת הרמ“א
(ירושלם – לונץ שנה א') ובתשובת ואולי יחסו לו
גם בית כנסת שבנה… ↩
ע“ד השם מרג‘ז עי’ ב”ירושלם“– לונץ שנה ג‘ ע’ 22 בהערה.
יצירה החרש והמסגר בירושלם
/ פנחס גריבסקי
(מאמרים ומסות)
מר לונץ מספר לנו: הישמעאלים מאסו את המלאכה ולא עבדו בה. ר׳ ״אברהם משה ב"ר צבי לונץ״, בדברו, בהמגיד תרל״ג, על ערך מלאכת חרושת־אבן
הנהו מרים על נס את אחד מאחינו ואחיותינו בירושלם: אלבום בעל
פרחים טבעיים מהמקומות היותר נכבדים בארץ ישראל, בלוית חמר ספרותי מאת
הרא"מ לונץ
יצירה רבי שמואל מוהליבר: הרב העסקן
/ מרדכי בן הלל הכהן
(זכרונות ויומנים)
סירקין ממינסק, שתפס בעת ההיא מקום חשוב ונכבד בהנהלת מסלת הברזל ליבוי — רומני, איסר-בר וולף מקובנה, לונץ
יצירה עכו
/ אהרן אהרנסון
(עיון)
יצחק הכהן ב"ר משה הפרחי, בעל הספר “כפתור ופרח” –
שהודות לשקידתו הנפלאה של החכם הירושלמי מר אברהם משה לונץ את יתר מעשי רשעתו של עבדאללה פחה תוכלו לקרא
במאסף “ירושלים” של החכם לונץ, כרך חמישי, חוברת ג'.
יצירה שנת תר"ם
/ יהודה ליב גורדון
(מכתבים)
היה אצלי ר' זאב לונץ ושוחחנו הרבה גם על אדותיך; והיום
אנכי הולך אליו. עוד סבה אחרת תעירני ללכת תחלה ללבוי, שנטטקע חטאת הקהל
היושב אתך לא יוכל לפי דבריך ולפי שתיקתו של ה' לונץ
יצירה עיתונות בתל־אביב: על שלושה כתבי עת ראשונים
/ נורית גוברין
(מאמרים ומסות)
מזכיר כי בשנת תרמ”ז
(1887) נוסד ביפו בית הדפוס הראשון בידי ר' אברהם חיים כספי, שהיה מנהל בית
הדפוס של לונץ העומר'
נדפס בכמה בתי דפוס בעת ובעונה אחת: בבתי הדפוס של צוקרמן, לוי ופרומקין,
ואחר כך גם בבית־דפוסו של לונץ
יצירה נשים בעיתונות העברית – ההתחלות
/ נורית גוברין
(מאמרים ומסות)
לשלוש עורכות אלה אפשר לצרף גם את חנה לונץ (בולוטין),
שסייעה בידי אביה אברהם משה לונץ בעריכת כתבי־העת
יצירה נאד של דמעות
/ יהודה ליב גורדון
(שירה)
(בנציון אברהם בן הרב אלכסנדר סנדר לונץ משאוועל חתנו של הר“ר ישראל גארדאן מווילנא. כ”ה טבת תרכ"ד).
יצירה השכונה הנעלמה במנשיה
/ שמואל גילר
(עיון)
בשנת
1995 גילה יצחק ארבוס את הפוטנציאל הטמון בתחום ההקדשות, ואיתר בלוח השנה
של לונץ את ‘הקדש ניגו’.
יצירה עבר הירדן היהודי: מזמן בית־שני עד המאה האחרונה של ימי־הבינים
/ שמואל קליין
(עיון)
בנוגע לזו ע’ הערותי ב
ZDPV 1910, 27; “ירושלים” של לונץ י; Dalman: PJB 1916, 71. על המקום ע’ קרויס: “ירושלים” של לונץ ו‘ 287 והלאה; Musil שם 287, 252; Haefeli שם 114. לונץ שם 35 הערה 1 מביא דעתו של כרמולי
שהכוונה בענין ננוה על העיר מוֹסוּל בארם נהרים שהיהודים קראוה בשם ↩
לונץ חושב (35 הערה 2) שאולי צ“ל ש”יסדוהו“; אמנם עפ”י הכתובת שבמרון (Corp. Inscr. ↩
ע‘ מכתב רשב“ש ב”המעמר" של לונץ ג’ צד 84/5. ↩
ע' על אלה פאזננסקי: Babylonieche
Geonim etc.
