למרים באהבה

הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע לָהּ מֵעֵבֶר לָהָר,

תַּגִּיעַ בְּשֶׁקֶט, תָּבוֹא אַהֲבָה.

תַּגִּיעַ בְּשֶׁקֶט, תָּבוֹא אַהֲבָה,

תּוּגָה תוֹשִׁיבֶנָּה עַל כֵּס-זְהָבָהּ,

תִּבְכֶּה עִמָּהּ יַחַד בְכָל לְבָבָהּ.

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מֵעֵבֶר לָהָר,

יַגִּיעַ טַוַּס-הַזָּהָב בְּטִיסָה.

יַגִּיעַ טַוַּס-הַזָּהָב בְּטִיסָה,

יִקַּח אֶת כֻּלָּנוּ עִמּוֹ וְיִשָּׂא

אֶל רֹאשׁ גַּעְגּוּעָיו בָּאַרְמוֹן הַנִּשָּׂא.

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מֵעֵבֶר לָהָר,

יַגִּיעַ הַלַּיְלָה, יָשִׁיר לוּ-לוּ-לוּ.

יַגִּיעַ הַלַּיְלָה, יָשִׁיר לוּ-לוּ-לוּ,

וְהָעַפְעַפַּיִם יֵרְדוּ וְיִפְּלוּ

מֵעַל לָעֵינַיִם לַמָּוֶת כָּלוּ.

א

עֶצֶב נִשְׁמָתִי קוֹרֵעַ

וּבַלֵּב אֵין נַחַת,

אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחַנִי

לְכַלָּה לָקַחַת.

אֶלֶף פְּעָמִים נִשְׁבַּע לִי

כִּי הוּא יִשָּׂאֵנִי;

אַךְ לִבִּי בּוֹכֶה, נִצְבָּט בִּי –

כִּי בְּטוּחָה אֵינֶנִּי!

ב

הוֹי, חַיַּי תְּלוּיִים בְּךָ

כְּמוֹ בְּחוּט-שַׂעֲרָה;

כֵּן, נִשְׁבַּעְתָּ, וְאוּלָם –

אִם זוֹ שְׁבוּעָה כְּשֵׁרָה?

הוֹי, אַל נָא תִכְעַס עָלַי,

אִמִּי – מְקוֹר כָּל חֲשָׁשׁ;

גֶּבֶר, הִיא אוֹמֶרֶת לִי,

אֵינוֹ אֶלָּא נָחָשׁ!

ג

אִם אֹהַבְךָ? תּוּכַל כְּבָר לְשַׁעֵר!

הֵן בִּלְעָדֶיךָ כְּלָל חַיָּה אֵינֶנִּי!

אִם לִי יָקַרְתָּ? מֵחַיַּי יוֹתֵר!

אֲבָל לָקוֹחַ הֵן לֹא תִקָּחֵנִי!

דּוֹמֶה, אֲנִי עוֹמְדָה בְּלֵב הַיָּם,

וְלֹא אַגִּיעַ לְעוֹלָם לַחוֹף!

אַהֲבָתְךָ הָיְתָה לִי כְּמוֹ סַם,

לִמְנוּחָתִי הִגִּיעַ כְּבָר הַסּוֹף!

ד

חָתָן אָהוּב, יָקָר לִי,

עָשְׁרִי אֲשֶׁר נִשְׁאַר לִי

תִּרְצֶה עַתָּה לָדַעַת?

הָיֹה הָיְתָה גִנָּה לִי,

סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת,

גְּדוּרָה וּמְנֻטַּעַת.

אֲבָל אַתָּה קָפַצְתָּ,

וְלַגִּנָּה פָּרַצְתָּ,

בַּסֵּתֶר הִתְגַּנַּבְתָּ,

פִּרְיִי יָפֶה רַב-יֶתֶר מֵעַל עֲנַף תִּפְאֶרֶת

בְּגִנָּתִי קָטַפְתָּ!

ה

עֵינַי יָבְשׁוּ מִדֶּמַע,

בּוֹכֶה בִּי לְבָבִי!

מִמְּךָ אֵיךְ אִפָּרֵדָה,

מִמְּךָ, הוֹי אֲהוּבִי!

אַתָּה אִם תִּשְׁכָּחֵנִי –

שְׁמַע אֲשֶׁר אֹמַר:

אֲנִי בְּךָ אֶדְבָּקָה,

שֶׁיִּלְעֲגוּ לִי מַר!

אֲנִי אוֹתְךָ אַזְכִּירָה,

גַּם עֵת וִדּוּי אֹמַר!

בְּסוֹף נְשִׁימָתִי עוֹד

אַבִּיעָה אֶת שִׁמְךָ – –

עַתָּה סְעָה, עָזְבֵנִי,

גָּרְשֵׁנִי מֵעִמְּךָ!

ו

'אֲבוֹי, בִּתִּי, הוֹי, עֲטַרְתִּי,

עַל מַה תִּבְכִּי מָרָה?

הַאִם אָכְלֵךְ, מַשְׁקֵךְ יֶחְסַר

אוֹ נַעֲלֵךְ צָרָה?

אֲבוֹי, בִּתִּי, הוֹי, עֲטַרְתִּי,

הָקֵלִּי לְלִבֵּךְ!

הֵן אֵין מַחְסוֹר בַּחֲתָנִים,

אִם אַתְּ יָפָה הִנֵּךְ!'

אֲבוֹי, אִמִּי, הוֹי, עֲטַרְתִּי,

מַה בִּדְבָרֵךְ מוֹעִיל?

הֵן בִּשְׁבִילִי אֵין בָּעוֹלָם

לֹא נַחַת וְלֹא גִיל!

אֲבוֹי, אִמִּי, אֵין נֹחַם לִי

בְּעֵת צָרָה וָצוֹק –

חַיַּי מָרִים כְּלַעֲנָה,

הַמָּוֶת לִי מָתוֹק!

ז

אִמִּי הַנֶּחְמֶדֶת, עֲטֶרֶת רֹאשִׁי!

(בּוֹכָה הַכַּלָּה וְאוֹמֶרֶת)

תְּנִי לִי שִׂמְלוֹת נִשּׂוּאַי הַיָּפוֹת,

אֶהְיֶה עֲלֵיהֶן מְמָרֶרֶת!

שִׂמְלוֹת נִשּׂוּאֶיהָ בְּדֶמַע הִטְלִילָה,

בְּזוֹ אַחַר זוֹ מְמוֹגֶגֶת.

אִמִּי (הִיא אוֹמֶרֶת) קְחִי וְחַלְּקִי,

לְכַלָּה עֲנִיָּה תְּנִי כָּל בֶּגֶד.

וְהָיוּ לִבְרָכָה, לְשִׂמְחָה וּלְמַזָּל

שִׂמְלוֹתַי לְכַלָּה עֲנִיָּה.

וְרַק אֶת שִׂמְלַת הַחֻפָּה לִי קִרְעִי –

לִקְלֹעַ לִי חֶבֶל-תְּלִיָּה!

ח

'לְפָנִים גַּם שְׁנֵינוּ פָּרַחְנוּ,

בֶּאֱמֶת כְּמוֹ זוּג שׁוֹשַׁנִּיּוֹת.

כָּל עֶרֶב מְשִׁי שַׂעְרוֹתֶיהָ

לִטַּפְתִּי הָרֵיחָנִיּוֹת.

עֵינֶיהָ יָפוֹת אָז נָשַׁקְתִּי,

שְׂפָתֶיהָ אָדְמוּ בְּרָב-חֵן;

כָּל עֶרֶב חָבַקְתִּי בִּזְרוֹעַ

צַוָּארָהּ הַצָּחוֹר מִנִּי שֵׁן.

עַתָּה אִישׁ אַחֵר בַּעֲלָהּ הוּא,

עִמּוֹ הִיא יוֹצֵאת לְטַיֵּל.

וַאֲנִי כָּל הַיּוֹם רַק אֻמְלַלְתִּי,

וְכִמְעַט מִשְׁתַּגֵּעַ בַּלֵּיל!'

ט

'עָבוֹר עָבַרְתִּי בָּעוֹלָם,

לִמְצֹא אָשְׁרִי חָשַׁבְתִּי;

עָזַבְתִּי כָּל הַצְלָחוֹתַי

וְרַק אֵלַיִךְ שַׁבְתִּי!'

הוֹעֵל יוֹעִיל עַתָּה שׁוּבְךָ

כְּמוֹ לַמֵּת אַסְפֶּלֶת!

יוֹתֵר מֵאֶלֶף חַיָּלִים

אִמִּי עַצְמָהּ פּוֹעֶלֶת!

הִיא כָּעֲסָה וְצָחֲקָה,

כִּי עוֹד מַמְתֶּנֶת אָנִי;

וְנִשְׁבְּעָה לִי כָּל הַיּוֹם,

רַמֵּה כִּי רִמִּיתַנִי!

וְהִתְחַנֵּן הִתְחַנְּנָה

וּבִדְמָעוֹת בָּכָתָה,

וְנִשְׁבְּעָה כִּי לֹא אָמְנָה

הָיוּ דְבַרֶיךָ אָתָּה.

הַבְטֵחַ הֵם הִבְטִיחוּ לִי

שִׂמְחָה וְנֶחָמָה;

וְכָךְ קָבְרוּ אוֹתִי קָבוֹר

חַיִּים בָּאֲדָמָה!

י

הוּא הָיָה בּוֹדֵד מְאֹד

כְּאֶבֶן כֵּן בָּדָד;

רַק אַחַת הָיְתָה לוֹ כָּאן,

רַק אֲנִי בִּלְבַד!

וְעַתָּה שֶׁמֵּת, וַאֲנִי

צוֹחֶקֶת לִפְעָמִים,

מֵת הוּא בֶּאֱמֶת, מִסְכֵּן,

אֶלֶף פְּעָמִים!

תּוֹר יַלְדוּת, הוֹי נְשִׁיקָה-עַל-מֵצַח,

עַל לִבִּי חָרוּת אַתָּה לָנֶצַח;

עֵת עָלֶיךָ רַק אֶחְשֹׁב

עֶצֶב אֶת נַפְשִׁי יִתְקֹף –

הוֹי כַּמָּה מַהֵר כְּבָר נִזְדַּקַּנְתִּי.

עוֹד לִפְנֵי עֵינֵי-רוּחִי עוֹמֶדֶת

הַבִּקְתָּה שֶׁל יַלְדוּתִי נֶחְמֶדֶת,

גַּם עַרְשִׂי אֶרְאֶנָּה עוֹד,

בִּמְקוֹמָהּ שָׁם תַּעֲמוֹד –

כַּחֲלוֹם רָחוֹק, כְּצֵל פּוֹרֵחַ.

וְאִמִּי, אוֹיָה, שֶׁאֲהֵבַתְנִי,

אַף-עַל-פִּי לַחֶדֶר שֶׁגֵּרְשַׁתְנִי,

כָּל צְבִיטָה מֵאֵת יָדָהּ

מַה הֵיטֵב נַפְשִׁי יָדְעָה –

אִם כִּי שׁוּם סִימָן לֹא עוֹד נִשְׁאַר לִי.

עוֹד אֶרְאֵךְ, הוֹי פֵיגֶלֶה יָפְיֶפֶת,

עוֹד אֶשַּׁק לֶחְיֵךְ הַמְשֻׁזֶּפֶת;

בָּבוֹתַיִךְ בְּנוֹת הַחֵן

אֶל לִבִּי חָדְרוּ לִי הֵן –

הֶאֱמַנְתִּי כִּי תִהְיִי שֶׁלִּי אָתְּ.

תּוֹר יַלְדוּת, יְמֵי שִׂמְחָה שֶׁיָּפוּ!

לֹא תָּשׁוּבוּ עוֹד, יָמִים חָלָפוּ!

עֵת רָעָה, יְמֵי סַגְרִיר,

קֹר וָעֶצֶב, בְּכִי מָרִיר –

מְקוֹמְכֶם הַמְכֻבָּד תָּפָסוּ!

תּוֹר יַלְדוּת, הַפְסֵד הִפְסַדְתִּיךָ!

גַּם אִמִּי רֹאשָׁהּ בַּבּוֹר הִנִּיחָה…

מִן הַבַּיִת אֵין סִימָן,

פֵיגֶלֶה פָּרְחָה מִזְּמָן…

הוֹי, כַּמָּה מַהֵר כְּבָר נִזְדַּקַּנְתִּי.

דֻּבְדְּבָנִים יָפִים עַל-הָעֵץ,

הֲתִרְצוּ לְהִפָּרֵד

מִן הַשּׂוֹרֵקָה-אִמְּכֶם?

דֻּבְדְּבָנִים יָפִים שׁוֹתְקִים.

דֻּבְדְּבָנִים אֲדֻמִּים עַל-הָעֵץ,

הֲתִרְצוּ אֶל תּוֹךְ כַּפַּי

הַפְּרוּשׂוֹת יָשָׁר לִנְפֹּל?

דֻּבְדְּבָנִים אֲדֻמִּים שׁוֹתְקִים.

דֻּבְדְּבָנִים אֲהוּבִים עַל הָעֵץ,

הֲתִרְצוּ כִּי צִפֳּרִים

אֶת כְּבֵדְכֶם הָרַךְ יְנַקְּרוּ?

דֻּבְדְּבָנִים אֲהוּבִים שׁוֹתְקִים.

דֻּבְדְּבָנִים חֲמוּדִים עַל-הָעֵץ,

הֲתִרְצוּ כִּי שֶׁמֶשׁ תֵּשְׁתְּ

וּתְיַבֵּשׁ אֶת עוֹרְקֵיכֶם?

דֻּבְדְּבָנִים חֲמוּדִים שׁוֹתְקִים.

דֻּבְדְּבָנִים בְּשֵׁלִים עַל-הָעֵץ,

הֲתִרְצוּ כִּי הַסְּעָרָה

תְּפִיצְכֶם לְמֶרְחַקִּים?

דֻּבְדְּבָנִים בְּשֵׁלִים שׁוֹתְקִים.

דֻּבְדְּבָנִים עֲסִיסִיִּים,

הֲתִרְצוּ כִּי הָרִמָּה

תְּכַרְסֵם לִבְּכֶם אָדֹם?

דֻּבְדְּבָנִים עֲסִיסִיִּים מִזְדַּעְזְעִים

וְנוֹפְלִים עַל שִׂפְתוֹתַי.

הִתְנַשְּׂאָה דּוּכִיפַת הַזָּהָב עַל כְּנָפַיִם,

וְהַלַּיְלָה פָּקַח כּוֹכָבָיו הָעֵינַיִם.

בֶּן-זֹהַר שֶׁלִי, הֵרָדֵם.

וְהַלַּיְלָה פָּקַח כּוֹכָבָיו הָעֵינַיִם,

נַעֲשֵׂיתִי כִּנּוֹר וְאַתָּה לוֹ יָדַיִם.

בֶּן-סַעַר שֶׁלִּי, הֵרָדֵם.

נַעֲשֵׂיתִי כִּנּוֹר וְאַתָּה לוֹ יָדַיִם,

וְהָאשֶׁר שָׂחַק וְקָד לָנוּ אַפַּיִם.

בֶּן-נֹעַם שֶׁלִּי, הֵרָדֵם.

וְהָאשֶׁר שָׂחַק וְקָד לָנוּ אַפַּיִם,

וְהוּא עֲזָבָנוּ, הִתְעוֹפֵף עַל כְּנָפַיִם.

בֶּן-עֹצֶב שֶׁלִּי, הֵרָדֵם.

אִמָּא אֲדָמָה, הַרְבֵּה דְרוּכָה, וּמְרֻחֶצֶת שֶׁמֶשׁ,

שִׁפְחָה שְׁחֹרָה וּגְבֶרֶת

אֲנִי לְךָ, אָהוּב.

מִמֶּנִּי הַנְּמוּכָה, הַנֶּעֱגֶמֶת,

אַתָּה צוֹמֵחַ – גֶּזַע רָם זָקוּף.

וּכְמוֹ כּוֹכְבֵי הַנֵּצַח, וּכְמוֹ מִשֶּׁמֶשׁ הַלַּהֶבֶת,

בָּאֵלֶם הָעִוֵּר וְהַמְמֻשָּׁךְ אֲנִי סוֹבֶבֶת

בְּשָׁרָשֶׁיךָ וּבַעֲנָפֶיךָ,

עֵרָה לַחֲצָאִין, לַחֲצָאִין נַיֶּמֶת,

אֶת הָרָקִיעַ הַגָּבוֹהַּ מְבַקֶּשֶת עַל-יָדֶיךָ.

אַתָּה, אַתָּה גָמִישׁ וָקַל,

כְּסוּס צָעִיר.

אַתָּה צוֹחֵק. לִצְחֹק אַתָּה יוֹדֵעַ.

אוֹתָהּ שָׁעָה מֵרִים אַתָּה הָרֹאשׁ לְמַעְלָה,

כְּסוּס צָעִיר, בַּהֲרִיחוֹ הַדֶּרֶךְ הָרְחָבָה.

הַיּוֹם הַשֶּׁלֶג רַךְ,

וְהוּא נוֹשֵׁם בְּרֵיחַ גַּרְעִינֵי שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל הָרֵיחָנִים,

וַאֲנִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַחֵשׁ בִּי כָּל דָּבָר.

אַרְאֶה לְךָ כֵּיצַד אֶפְשָׁר אוֹתִי לִמְשֹׁךְ.

בִּדְבַר אֲהוּבוֹתֶיךָ כָּל־כֻּלָּן סַפֵּר לִי.

וְאוּלַי שׁוּם אֲהוּבוֹת עֲדַיִן לֹא הָיוּ לְךָ?

הַאִם הָיוּ אַפְלוּלִיּוֹת דָּמִים, כְּבֵדוֹת כְּבֵדוּת־פָּרָה?

אוֹ זְקוּפוֹת־קוֹמָה וּגְמִישִׁיּוֹת, כְּגִבְעוֹלֵי־פְּרָחִים?

אוֹהֵב אַתָּה אוּלַי עַגְלוּלִיתוֹ הַפְּלוּמָתִית שֶׁל גוּף?

וְאוּלַי הָיוּ הֵן רַק בֻּבּוֹת שֶׁל חַרְסִינָה

וְעֵינֵיהֶן שָׁטוֹת, וְעֵינֵיהֶן כְּצִמּוּקִים?

עָלַי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים תְּסַפֵּר לֵאמֹר:

מְצָאתִיהָ עֶרֶב יוֹם אֶחָד,

וְזֶה הָיָה יוֹם חֲמִישִׁי

שֶׁל אֵיזֶהוּ־שָׁבוּעַ,

בְּחֹדֶשׁ הַדּוֹמֶה לִשְׁאָר הֶחֳדָשִׁים.

כְּמוֹ סוּסָה צְעִירָה, סוּסָה הַבַּת שָׁנָה,

הִיא לָהֲטָה לִשְׂבֹּעַ וְלִרְווֹת

בַּשֶּׁלֶג שֶׁרֵיחוֹ כְּגַרְעִינֵי שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל,

וְאוּלַי גַם בִּי.

בְּצַפְרִיר לְעֵת הָעֶרֶב

עֲנָפִים יָנוּעוּ,

בְּבֻסְתָּן צִפּוֹר פּוֹרֵחַ,

בַּדְּמָמָה נָשׂוּא הוּא.

עַל עָלִים רִמָּה יוֹשֶׁבֶת

וּפֵרוֹת יַשְׁחִיתוּ –

בִּלְבָבִי יוֹשֵׁב הָעֶצֶב

וְנַפְשִׁי מֵמִית הוּא.

הָרוּחַ סָבִיב מְפַרְפֵּר לוֹ,

לוֹחֵשׁ אֶת שִׁירוֹ הַמְעֻדָּן;

בַּלֵּב תְּפִלָּה מְפַרְפֶּרֶת,

לוֹחֵשׁ הַלִּילָךְ שֶׁבַּגָּן.

אַל נָא תְלַחֵשׁ לִי, הָרוּחַ,

שִׁירָה לְטִיפָה וּלְהִיטָה –

אַל נָא אַהֲבָה תְּעוֹרֵר בִּי,

כִי אֵין לִי לְמִי לְתִתָּהּ.

כָּל הָעֲיָרָה בִּכְאֵב לֵבָב עָמֹק

הָאָרוֹן לִוְּתָה אֶל הַקִּבְרוֹן כַּחֹק;

רַק קוֹלוֹת הָאֵם הָיוּ עוֹלִים בּוֹקְעִים:

– צִפּוֹר רַכָּה שֶׁלִּי, לְאָן אוֹתְךָ לוֹקְחִים?

אִמָּא נֶאֱהֶבֶת,

חִדְלִי נָא מִדִּמְעָת,

לֹא תִשָּׁאֲרִי פֹּה

בּוֹדְדָה, לְבָד;

כְּצִפּוֹר אָטוּס אֵלַיִךְ וְאָשׁוּב,

וְאָשִׁיר לָךְ אֹשֶׁר, אַהֲבָה וָטוּב.

כָּל הַיּוֹם עַד עֵת הַלֵּיל הַמְאֻחָרָה

שָׁם עַל הַקִּבְרוֹן הָאֵם יָשְׁבָה עֵרָה;

צִפּוֹר שֶׁלִּי רַכָּה, פֹּה יִהְיֶה בֵּיתִי,

לֹא אַשְׁאִיר אוֹתְךָ בַּקֶּבֶר יְחִידִי.

אִמָּא נֶאֱהֶבֶת,

חִדְלִי נָא מִדִּמְעָת,

לֹא תִשָּׁאֲרִי פֹּה

בּוֹדְדָה, לְבָד;

כְּצִפּוֹר אָטוּס אֵלַיִךְ וְאָשׁוּב,

וְאָשִׁיר לָךְ אֹשֶׁר, אַהֲבָה וָטוּב.

וּלְמָחָר הָעֲיָרָה הִתְעוֹרְרָה

וְהִיא רָאֲתָה דָּבָר נִפְלָא נוֹרָא –

עַל אוֹתוֹ קִבְרוֹן עֵץ־דֻּבְדְּבָן פָּרַח,

עַל עָנָף יוֹשְׁבָה צִפּוֹר וְשִׁיר תִּפְצַח:

אִמָּא נֶאֱהֶבֶת,

חִדְלִי נָא מִדִּמְעָת,

לֹא תִשָּׁאֲרִי פֹּה

בּוֹדְדָה, לְבָד;

כְּצִפּוֹר אָטוּס אֵלַיִךְ וְאָשׁוּב,

וְאָשִׁיר לָךְ אֹשֶׁר, אַהֲבָה וָטוּב.