לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

נתן שחם (1925–2018)

Nathan Shaham

    נתן שחם (שטיינמן), סופר, מחזאי ועורך, נולד בתל אביב, בד׳ בשבט תרפ״ה, 29 בינואר 1925. אביו, הסופר אליעזר שטיינמן, ערך את הביטאון כתובים והסב את בית המשפחה לחדר המערכת. שחם ואחיו, הסופר דוד שחם, בילו את ילדותם בין ספרים, סופרים ומשוררים. אמו היתה זמרת שנאלצה להפסיק את לימודיה, ואת אהבתה למוזיקה הנחילה לבניה. היה חבר בתנועות נוער חלוציות, תחילה בתנועת המחנות העולים ומאוחר יותר בתנועת השומר הצעיר. לבטי המעבר בין התנועות האלה משתקפים בספרו לב תל אביב (1996).
    שירת בפלמ״ח. הצטרף לקיבוץ בית אלפא, שבו היה חבר עד יום מותו. ב־1946 בילה חודשיים במחנה מעצר ברפיח, ושנה לאחר מכן שימש כשליח במחנות העקורים בצ׳כיה ובגרמניה.
    פרסומיו הראשונים היו בתחום השירה, בביטאונים משמר ועל החומה (1944). סיפורו הראשון, ״סיפור על החלון המשובץ״, התפרסם במחברות לספרות (1945) וכונס בספר ביכוריו דגן ועופרת (1948). כתב כמה מחזות, בהם: הם יגיעו מחר (1949) ואל תקרא לי סמיוקה (1950). הרומן הראשון שלו שראה אור הוא אבן על פי הבאר (1956).
    יצירתו הענפה, הכוללת יותר מארבעים ושמונה ספרים, מגוונת מבחינה ז׳אנרית. לצד המחזות, קובצי הסיפורים והרומנים, כתב גם ספרי ילדים, מסות, רשימות אוטוביוגרפיות וספרי מסע. במקביל לפעילותו הספרותית עבד כחקלאי, ולקח חלק בפעילויות ציבוריות. בשנים 1968–1975 שימש כמשנה ליו״ר רשות השידור. בשנים 1977–1980 שימש כקונסול לענייני תרבות בניו יורק, וב־1985 התמנה למנהל הכללי של ספרית פועלים, תפקיד שאותו מילא שלוש שנים. אחרי המיזוג עם הקיבוץ המאוחד עבד שם כעורך, עד לפרישתו ב־2005.
    שחם נמנה עם קבוצת היוצרים המכונה בפי הביקורת דור הפלמ״ח וכוללת יוצרים כס. יזהר, משה שמיר ואחרים. קבוצה זו מתאפיינת בחתך גילאים דומה ובתמות משותפות, שעניינן מצב החברה, הקרבות, הקיבוץ, ודמות הצבר. הם הרבו לכתוב בסגנון ריאליסטי על בעיות אקטואליות מבעד לפריזמה מוסרית ולאומית. כתיבתם נתפשה כמייצגת את צורכי הדור, כולל התביעה למחויבות ולמעורבות חברתית ופוליטית. הפואטיקה של שחם נענית לקונבנציות אלה, תוך שהיא מתפתחת בכפוף לסערות העתים, ומקבלת גוון פסיכולוגי על חשבון זה האידיאולוגי.
    קובצי סיפוריו הראשונים נוגעים בסוגיות הקשורות למלחמת השחרור, המחתרות וההקרבה. בקובץ סיפוריו האלים עצלים (1949) בולט הסיפור ״שבעה מהם״, ששימש תשתית למחזה הם יגיעו מחר (1949). בסיפור נבחנים יחסי האנוש בסיטואציה של לחימה מורטת עצבים, דרך קבוצת לוחמים הניצבת מול רכס ממוקש, הגובה שישה קורבנות.
    העלייה השלישית, שנדונה גם בהמשך יצירתו, מטופלת ברומן הראשון שהוציא, אבן על פי הבאר (1956). ברומן זה מתמזגים קווי עלילה שהיו בתחילה מקבילים, ומשקפים מערכת אנושית הפועלת בתוך מערכת אידיאולוגית. שחם מרחיב את מעגל הדמויות שלו בקובץ שיכון ותיקים (1958), העוסק ביהודים עולי מרוקו, וברומן גוף ראשון רבים (1968), העוסק בעולים מגרמניה. גוף ראשון רבים הנו רומן בעל מורכבות טכנית, הנובעת מקולו המשתנה של המספר. החלק הראשון של הרומן נמסר בגוף שלישי, החלק השני נמסר בגוף שני והחלק האחרון בגוף ראשון. נקודות הראות השונות יוצרות, בזיקת הגומלין ביניהן, מעין מבנה של רשומון.
    בעצם אל עצמו (1981) מפעיל שחם את התחבולה האמנותית של גיבור הכותב יומן. במרכז הרומן סיפורו של אביגדור ברקוב, שעלה בעלייה השלישית, שינה טעמו ועקר לרוסיה הסובייטית ממניעים אידיאולוגיים, וחזר בערוב ימיו לארץ. סיפורו הוא סיפור של תהפוכות רעיוניות, ודרכו ניכרת התרככות בתפישת עולמו של שחם.
    הטכניקה של כתיבת יומן, שחוזרת ביצירתו, מופיעה גם ברומן רביעיית רוזנדורף (1987). שחם, שלמד לנגן בגיל צעיר והופיע בהרכבים שונים, מציג ברומן זה את סיפורה של רביעייה קאמרית, המורכבת ממהגרים יוצאי גרמניה. העלילה מתרחשת ברובה בשנות השלושים של המאה הקודמת. ארבעת הנגנים: הכנר הראשון, הכנר השני, נגנית הוויולה והצ׳לן, יוצרים לפי דרכם ארבע זוויות ראייה שונות. הפסיפס מתגלה כמורכב עוד יותר עם הגעתו של הקול החמישי, אגון לוונטל, שאחראי למעשה הבדיון כולו; זוהי הדמות שכתבה את ארבעת היומנים. רביעיית רוזנדורף הנו רומן שבו באים לידי ביטוי רבים ממאפייני הפואטיקה של שחם: השימוש בקולות מתפצלים, סיום ״פואנטה״, ותיאור סיטואציה חברתית תוך ניתוחה בכלים הגותיים ופסיכולוגיים. רומן זה, הנחשב לאחד משיאי יצירתו, זיכה אותו בפרס ביאליק לספרות יפה.
    משנות השמונים המאוחרות ועד מותו פירסם שחם יותר מעשרה ספרים. ספר חתום (1988) ודור המדבר (1991) הם שני חלקיה של הביוגרפיה הספרותית שלו. בין השאר עוסקת הביוגרפיה בדמותו של אביו, אליעזר שטיינמן, ובהשפעותיה של יצירתו. מעשה הכתיבה הביוגרפית נידון בהרחבה בספרו קרן אקסודוס (2006), שבו ביוגרף נקרא לכתוב את מסכת חייו של עסקן אפור, ודרך חקירת קורותיו נפרשת תמונה של דור שלם.
    התמות המרכזיות ביצירתו נוגעות למציאות החיים בארץ, דרך סיפוריהם של הלוחמים, המהגרים והאמנים. הממד האקטואלי מקבל משמעות אוניברסלית, הנגזרת מאופיין של הדמויות ומדרכי ההתמודדות שלהן. סגנון כתיבתו צמוד לריאליה, אולם תוך יצירת תודעה שאינה בהכרח ״אובייקטיבית״, אלא נאמנה לתהליכים הנפשיים שעוברים הגיבורים. רוב גיבוריו הם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה, רמת התבטאות מרשימה וכושר ניתוח חד.
    אופייה ההגותי של יצירתו מועצם באמצעות השימוש בנוסח הכתיבה המונולוגית, שקיומה בולט במיוחד ביצירתו המאוחרת. באמצעות דיווחים יומניים, קטעי זיכרונות, מונולוגים פנימיים וכו׳, נדחקת המציאות לטובת פרשנותה על ידי הסובייקט, שלעתים מפוצל לכמה קולות.
התקבלותו בציבור הקוראים והמבקרים ידעה עליות ומורדות. הביקורת בכללותה עברה שינוי בתפישתה את דור הפלמ״ח. אלה נחשבו, עם הופעתה של ספרות שנות השישים, כ״מגויסים״ יתר על המידה לעלילת־העל הציונית, וקולם הריאליסטי נתפש כנחות לעומת קולם המודרני של יוצרי שנות השישים. תפישה זו השתנתה בהדרגה בשנות התשעים, וכיום מציגה הביקורת עמדה אמביוולנטית, המפרקת את מקשת דור הפלמ״ח ומתמקדת יותר באורח התמודדותם עם מיתוסים לאומיים ויהודיים שונים, וגם שמה יתר דגש על אמנות הסיפור הייחודית לכל יוצר ויוצר. יצירתו של שחם פילסה את דרכה בעקיבות אל לב הקוראים וגם אל שולחנות האקדמיה. ספרו רביעיית רוזנדורף היה לרב־מכר וסימן ציון דרך משמעותי בהתקבלותו.
    ספריו תורגמו ללשונות שונות. עצם אל עצמו תורגם לאנגלית (1993), הם יגיעו מחר תורגם לשמונה שפות, ורביעיית רוזנדורף לשבע שפות. במשך השנים זכה בפרסים רבים, בהם: פרס מטעם תיאטרון הבימה על הם יגיעו מחר (1950), פרס ניומן מטעם אוניברסיטת בר־אילן על מכלול יצירתו (1993) ופרס אקו״ם על מפעל חיים (1986). ב־2012 קיבל את פרס ישראל. ספרו האחרון הוא סיפור הכיסוי הכפול של אמא שלי (2015) המספר את סיפור חייה האמיתי של אמו, ורדה שטיינמן, שהוסתר מבעלה ומילדיה, ושנודע לו מקרובת משפחתו לאחר פטירת אמו.
    נתן שחם נפטר בקיבוצו, בית אלפא, בה׳ בתמוז תשע״ח, 18 ביוני 2018.


יצירות נתן שחם בפרויקט בן־יהודה

נכתב על־ידי מוריה דיין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, גרנות, אתר פרס ישראל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]
[צילום: דוד (דדה) עינב]

ספריו:

  • דגן ועופרת : סיפורים מן המקום והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1948)
  • האלים עצלים : רומן (מרחביה : ספרית פועלים, 1949)
  • הם יגיעו מחר (מרחביה : ספרית פועלים, 1949) <מחזה> <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת אור–עם בתשמ״ט 1989>
  • קרא לי סיומקה : מחזה (מרחביה : ספרית פועלים, 1950)
  • יוחנן בר חמא : חזיון מן העבר (מרחביה : ספרית פועלים, 1952)
  • תמיד אנחנו (מרחביה : ספרית פועלים, 1952) <סיפורים>
  • חשבון חדש (מרחביה : ספרית פועלים, 1954) <מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת אור–עם בתשמ״ט 1989>
  • אבן על פי הבאר : רומן (מרחביה : ספרית פועלים, 1956)
  • פגישות במוסקבה 1957 (מרחביה : ספרית פועלים, 1957)
  • שיכון ותיקים : סיפורים מחיי הקיבוץ (מרחביה : ספרית פועלים, 1958)
  • כבר מותר לגלות (מרחביה : ספרית פועלים, 1959) <איורים, שמואל כץ>
  • חכמת המסכן : רומאן (מרחביה : ספרית פועלים, 1960)
  • מסע לארץ כוש (רמת–גן : מסדה, 1962) <איורים, שמואל כץ>
  • ריח הדרים : ספורים (מרחביה : ספרית פועלים, 1962)
  • סיפורים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ״ג) <נבחרו ועובדו לעברית קלה בידי גליה ירדני> <איורים, בני עדן>
  • קו לדמות : זאב חבצלת מפי רעיו (מרחביה : ספרית פועלים, 1963)
  • זבגלל (מרחביה : ספרית פועלים, 1964) <לילדים> <איורים, יצחק לבלנג>
  • מסע בארץ ישראל (תל־אביב : א׳ לוין–אפשטיין, 1966) <איורים, שמואל כץ>
  • מסע בארץ נודעת (תל־אביב : משרד הבטחון, קצין חינוך ראשי, 1968) <איורים, שמואל כץ>
  • ספר הדיוקנאות (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ח 1968) <איורים – יחזקאל קמחי>
  • גוף ראשון רבים : רומאן (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ט 1968) <מהדורה שנייה הופיעה בתשמ״ו 1986>
  • הלוך ושוב (תל־אביב : עם עובד, תשל״ב 1972)
  • מי שלח את הציפור (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1972) <ציורים, שמואל כץ>
  • עד–המלך (תל־אביב : עם עובד, תשל״ה 1975)
  • דבר אל הרוח (תל־אביב : ספרית פועלים, 1975)
  • קירות עץ דקים : שלושה סיפורים (תל־אביב : עם עובד, תשל״ח 1977) <סדר הסיפורים: א/ק קאירו סיטי – קירות עץ דקים – מלח הארץ> <תורגם לאנגלית>
  • The other side of the wall : three novellas / translated from the Hebrew by Leonard Gold (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1983)
  • סתיו ירוק : מבחר סיפורים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979)
  • עצם אל עצמו (תל־אביב : עם עובד, תשמ״א 1981)
  • דממה דקה : רומן (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ג 1983)
  • ההר והבית : בית אלפא בשישים ל״קהילייתנו״ (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1984)
  • חוצות אשקלון : ארבע נובלות (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ה 1985)
  • ארבעה בתיבה אחת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987)
  • רביעית רוזנדורף (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987) <מהדורה חדשה יצאה לאור במסגרת הסדרה ׳עם הספר, פרוזה ישראלית׳ ב־2011>
  • ספר חתום (תל־אביב : ספרית פועלים, 1988)
  • חשבון חדש (תל־אביב : אור–עם, תשמ״ט 1989) <מחזה>
  • ספרית פועלים 50 שנה : ציוני–דרך, 1987–1939 (תל־אביב : ספרית פועלים, תש״ן 1989) <עריכה בשיתוף נתן יונתן>
  • דור המדבר (תל־אביב : ספרית פועלים : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשנ״א 1991)
  • סדרה (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ג 1992)
  • נקניקיות חמות (תל־אביב : ספרית פועלים : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשנ״ג 1993) <סיפורים קצרים>
  • דור הפלמ״ח בספרות ובשירה : במלאת 50 שנים לדור הפלמ״ח (תל־אביב : המרכז לתולדות כח המגן, תשנ״ד 1994) <בשיתוף משה שמיר וחיים גורי>
  • לב תל־אביב (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ו 1996)
  • מכתב בדרך : סיפורים (תל־אביב : ספרית פועלים, 1999)
  • צלו של רוזנדורף (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001)
  • שלום חברים : דפים מארכיון פרטי <נחתם זמנית בקיץ 2003> (אור־יהודה : דביר, תשס״ד 2004)
  • פעמון בקיונג׳ו (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <עורך הספר – אמיר צוקרמן>
  • קרן אקסודוס (אור־יהודה : כנרת, תשס״ו 2006)
  • הרחק מטשקנט (אור־יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, דביר 2008)
  • לוח חלק (אור־יהודה : זמורה־ביתן, תש״ע 2010) <עריכה – הילה בלום>
  • חשבון רדום (אור־יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ד 2013) <עריכה – הילה בלום>
  • סיפור הכיסוי הכפול של אמא שלי (אור־יהודה : זמורה־ביתן, תשע״ו 2015) <עריכה – הילה בלום>

עריכה:

  • ששה ימים : 5.6.67 צבא הגנה לישראל (תל־אביב : מטכ״ל, קצין חינוך ראשי, משרד הבטחון, תשכ״ח) <עריכה, מרדכי בר און>
  • אלף הימים : 12 יוני 1967 – 8 באוג׳ 1970 (תל־אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, 1970) <עריכה, יצחק ארד>
  • אלבום הנח״ל (ח״מ : אגף הנוער והנח״ל, מפקדת פיקוד הנח״ל, תשל״א 1971) <עריכה, מרדכי נאור>
  • מלחמה במפרץ : קובץ מסות (תל־אביב : ספרית פועלים, תשנ״א 1991) <בהשתתפות צבי רענן>
  • לקסיקון אנציקלופדי חדש (תל־אביב : ספרית פועלים : ספרי חמד : ידיעות אחרונות, תשנ״ה 1995) <בעריכת דוד שחם ואחרים>
  • אלה החיים / הלינה אשכנזי–אנגלהרד (בני־ברק : ספרית פועלים, תשס״ד 2003)
  • כלה ונחרצה / טל רבינוביץ׳ (בני־ברק : ספרית פועלים, תשס״ד 2003)
  • דרך גברוש : סיפור חייו של גבריאל רפפורט <1924–2001> / דרורה לביא (תל־אביב : ספרית פועלים, תשס״ד 2003)
  • אני מוסטפא רבינוביץ׳ / אשר קרביץ (בני־ברק : ספרית פועלים, תשס״ד 2004)

על המחבר ויצירתו:

על ״דגן ועופרת״
  • קורצווייל, ברוך. ״בוסר סנוביסטי ואפס מנופח״. הארץ, 1 ביולי 1949 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 175–182>
  • שאנן, אברהם.  בין שכל לאימפולס.  מולד, כרך ב׳, חוברת 8 (חשון תש״ט, נובמבר 1948), עמ׳ 122–123.
  • שה־לבן, יוסף.  ״דגן ועופרת״ לנתן שחם.  במעלה, כרך י״ח, גל׳ 19 (419) (י״ט בתשרי תש״ט, 22 באוקטובר 1948), עמ׳ 395.
  • שה־לבן, יוסף.  הקשר לקרקע בספרות הישראלית הצעירה.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ב׳ (תשכ״ג), עמ׳ 131–141.
  • שטיינמן, אליעזר.  בעקבות ״דגן ועופרת״.  דבר, ג׳ בחשון תש״ט, 5 בנובמבר 1948, עמ׳ 3.
על ״האלים עצלים״
  • שאנן, אברהם.  ״האלים עצלים״ מאת נתן שחם.  דורות, שבועון לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, גל׳ א׳ (כ״ח באלול תש״ט, 22 בספטמבר 1949), עמ׳ 17.
  • שה־לבן, יוסף.  הקשר לקרקע בספרות הישראלית הצעירה.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ב׳ (תשכ״ג), עמ׳ 131–141.
על ״הם יגיעו מחר״
  • חבר, חנן.  ה׳אחר׳ יגיע מחר: ׳הם יגיעו מחר׳ מאת נתן שחם.   בספרו: הסיפור והלאום : קריאות ביקורתיות בקאנון הסיפורת העברית (תל־אביב : רסלינג, 2007), עמ׳ 161–173.
על ״תמיד אנחנו״
על ״חשבון חדש״
על ״אבן על פי הבאר״
על ״חכמת המסכן״
על ״שיכון ותיקים״
  • אוכמני, עזריאל.  שתי הוויות.  בספרו קולות אדם : מסות  (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד הוצאת מסדה, 1967), עמ׳ 153–159 <נחתם: 1958>
  • גורפיין, רבקה.  כד החרס.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 91–92 <על הסיפור ״כד החרס״ מתוך ״שיכון ותיקים״>
  • ד.ש.  ״שיכון ותיקים״. קשת, שנה ראשונה, חוב׳ א (סתיו 1958), עמ׳ 196.
על ״ריח הדרים״
על ״גוף ראשון רבים״ על ״הלוך ושוב״
  • אורן, יוסף.  בין לונדון לקיבוץ – או: בין סמל למהות.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, כ׳ בסיון תשל״ב, 2 ביוני 1972.
  • בן־עזר, אהוד.  הלוך ושוב.  על המשמר, ד׳ בתמוז תשל״ב, 16 ביוני 1972, עמ׳ 6, 7.
  • מוקד, גבריאל [לא חתום]. חזרה חבוטה. עכשיו, חוב׳ 25–28 (תשל״ג 1973), עמ׳ 289–290.
  • קדמי, יחיאל.  ב. ״הלוך ושוב״.  בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 138–150.
    •
על ״מי שלח את הציפור״
על ״עד המלך״
  • לנדר, פנחס.  בין ״ירח עיון״ לבין ״עד המלך״ לנתן שחם.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 1 (סיון תשל״ז, יוני 1977), עמ׳ 53–59.
על ״דבר אל הרוח״
  • לנדר, פנחס.  בין ״ירח עיון״ לבין ״עד המלך״ לנתן שחם.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 1 (סיון תשל״ז, יוני 1977), עמ׳ 53–59.
על ״קירות עץ דקים״
  • אורן, יוסף.  מדע חטוף עם האושר.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, ח׳ באדר ב׳ תשל״ח, 17 במארס 1978 <חזר ונדפס בספרו: הסיפור הישראלי הקצר (ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 46–49>
  • בן־עזר, אהוד.  מכתב שלא נשלח.  דבר, 7 באפריל 1978.
  • הגורני, אברהם. ספרות או ספרי לימוד? מעריב, 24 במארס 1978 <חזר ונדפס בספרו: סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 82–84.
  • לנדר, פנחס. [ביקורת].  מאזנים, כרך מ״ח (1979), עמ׳ 143–145.
  • מרגלית־גל, נעמי.  אהבות אסורות.  הארץ, 26 במאי 1978.
  • קריץ, אורי וראובן קריץ.  האושר שבמציצנות. בספרם: סיפורי הקיבוץ (תל־אביב : סיפרי פורה, 1997), כרך שני: 1950–1975, עמ׳ 990–1000.
  • שנהר, עליזה. נפשם גחלים תלהט.  על המשמר, 7 באפריל 1978.
על ״סתיו ירוק״
  • שנהר, עליזה. ״מותו של רעך הוא גאולתך״. הדואר, שנה 59, גל׳ ט״ז (י״ב באדר תש״ם, 29 בפברואר 1980), עמ׳ 254–255 <פורסם לראשונה ב״על המשמר״>
על ״עצם אל עצמו״ על ״דממה דקה״
  • ז׳קונט, אמנון. דממה דקה מדי. עתון 77, גל׳ 54–55 (סיוון–תמוז תשמ״ד, יוני–יולי 1984), עמ׳ 73.
על ״ההר והבית״
  • קדמי, יחיאל.  הבית לרגלי ההר.  הדואר, שנה 64, גל׳ כ׳ (ו׳ בניסן תשמ״ה, 29 במארס 1985), עמ׳ 331.
  • קשת, שולה.  ׳ההר והבית׳. בספרה: נקודת הבראשית : גלגולו של מיתוס ביתניה בספרות העברית (ירושלים : ספריית ״הילל בן־חיים״ : הוצאת הקיבוץ המאוחד : יד טבנקין, תשס״ט 2009), עמ׳ 138–144.
על ״חוצות אשקלון״ על ״רביעית רוזנדורף״
  • אבישי, מרדכי. מן הכלל אל עולמו הייחודי של הפרט. מעריב, 18 בדצמבר 1987, עמ׳ ה 1.
  • אורן, יוסף. מולדתם של חסרי מולדת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ג׳ באלול תשמ״ז, 28 באוגוסט 1987, עמ׳ 20, 25.
  • אחי־נעמי, אמנון. גם להם היה קשה. כותרת ראשית, גל׳ 254 (14 באוקטובר 1987), עמ׳ 32, 33.
  • בושס, הדה. מוסיקה קאמרית כאורח חיים. הארץ, 17 באוגוסט 1987, עמ׳ 12.
  • בן־חורין, מיכל.  מוזיקה והיסטוריה בספרות של קנז ושחם.  בתוך:  יופיים של המנוצחים : ביקורת ומחקר על יצירתו של יהושע קנז / עורכות – חן שטרס וקרן דותן (תל אביב : עם עובד, תשע״ז 2016), עמ׳ 421–440.
  • גורן, צבי. סופר בחדר המראות : הצעה לקריאה חוזרת ב״רביעית רוזנדורף״ מאת נתן שחם. על המשמר, ט׳ בכסלו תשמ״ט, 18 בנובמבר 1988, עמ׳ 16–17.
  • גלבוע, מנוחה. מפגש המוסיקה והספרות ברומן של שחם. מעריב, ספרות, כ״ו באב תשמ״ז, 21 באוגוסט 1987, עמ׳ 1.
  • דליות, ישראל. ארבעה בתיבה אחת. דבר, דבר השבוע, 12 בפברואר 1988, עמ׳ 24.
  • הגורני, אברהם. ארבעה מי יודע? דבר, כ״ג בתשרי תשמ״ח, 16 באוקטובר 1987, עמ׳ 16–17 <חזר ונדפס בספרו: סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 77–81>
  • הלפרין, שרה. יבול מבורך. דבר, כ״ח בשבט תשמ״ט, 3 בפברואר 1989, עמ׳ 19–20.<מאמר בקרת על ספריו של נתן שחם: ספר חתום; ארבעה בתיבה אחת; רביעית רוזנדורף>
  • הלפרין, שרה.  במבחן העקרונות של הרשומון : ״רביעית רוזנדורף״ לנתן שחם – ״דמוי־רשומון״.   בספרה: ז׳אנר הרשומון בסיפורת העברית החדשה (ירושלים : ראובן מס, תשנ״א 1991), עמ׳  155–176.
  • זמיר, ישראל. ״האם נולדנו בני חורין או כאילו...״ ראיון עם הסופר נתן שחם עם צאת ספרו רביעית רוזנדורף. על המשמר, חותם, י״ב באב תשמ״ז, 7 באוגוסט 1987, עמ׳ 20–21.
  • זמרן, אביה. הרומן של נתן שחם עם רביעיות. קבוץ: מוסף לדבר, גל׳ 66 (9 במארס 1988), עמ׳ 12. <כולל מאמר ביקורת על ״ארבעה בתיבה אחת״ מאת נתן שחם>
  • יפה, אברהם ב. החיים המוסיקליים : ראיון עם נתן שחם. על המשמר, ט״ז בתשרי תשמ״ח, 9 באוקטובר 1987, עמ׳ 17.
  • יפה, אברהם ב. המוסיקה מולדתם של חסרי המולדת. הארץ, כ׳ בכסלו תשמ״ח, 11 בדצמבר 1987, עמ׳ ב 6–7.
  • לויתן, עמוס. פשר הטיוטה ב״רביעיית רוזנדורף״. על המשמר, דפים לספרות, כ״ג באייר תש״ן, 18 במאי 1990, עמ׳ 20.
  • עזריאל, טלי. כל אדם וכוס התה שלו. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״א, גל׳ 9(1988), עמ׳ 49–51.
  • ערמוני, אורה. מומנט מוסיקלי : שיחה עם נתן שחם. קבוץ: מוסף לדבר, גל׳ 37 (12 באוגוסט 1987), עמ׳ 10.
  • פרידלנדר, יוסף [י. עמוס]. הילה מוסיקלית לספר משובח. הצופה, י׳ באלול תשמ״ז, 4 בספטמבר 1987, עמ׳ 6.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 17 ביולי 1987, עמ׳ א 11.
  • קדמי, אילנה. לחשה הנסתר של המוסיקה. עתון 77, גל׳ 93 (חשון תשמ״ח, אוקטובר 1987), עמ’ 13.
  • Ben-Horin, Michal. Musical discourse and historical narratives in Hebrew literature : Kenaz׳s Musical Moment and Shaham׳s Rosendorf Quartet.  Israel studies forum, vol. 21, no. 2 (Winter 2006), pp. 85–101 *
על ״ספר חתום״
  • יוסף, חיה. הצצה ב״ספר חתום״. על המשמר, ז׳ בחשון תשנ״א, 26 באוקטובר 1990, עמ׳ 18 <שיחה עם נתן שחם על ילדותו ומשפחתו>
  • יצחקי, ידידיה. סופר כאיש ספרות צעיר. עתון 77, גל׳ 111–112 (ניסן–אייר תשמ״ט, אפריל–מאי 1989), עמ’ 13.
על ״סדרה״
  • אורן, יוסף.  צליינות במבחן האינתיפאדה.  נתיב, שנה 5, גל׳ 34  (ספטמבר 1993), עמ׳ 68–75.
  • ברתנא, אורציון. היכן המיתוס? ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז בחשוון תשנ״ג, 13 בנובמבר 1992, עמ׳ 22.
  • זמיר, ישראל. בעיקר למדתי מ״הקורא הנכבד״ : ריאיון עם נתן שחם בצאת ספרו החדש ״סדרה״. על המשמר, ט״ז בכסלו תשנ״ג, 11 בדצמבר 1992, עמ׳ 18.
  • Domb, Risa.  ׳Ut Pictura Poesis׳ : the expression of ideology in Nathan Shaham׳s Series. in her: Identity and modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp. 22–35.
על ״נקניקיות חמות״
  • הופמן, חיה. מוכר גם חביב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״א בחשוון תשנ״ד, 5 בנובמבר 1993, עמ׳ 30.
על ״לב תל־אביב״
  • אורן, יוסף. רומן ציוני – רחמנא ליצלן! מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 1 (אוקטובר 1996), עמ׳ 43–48.
  • ק״ן, ניצה. דיוקן של בניין. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 185 (כ״ז באלול תשנ״ו, 11 בספטמבר 1996), עמ׳ 7.
על ״מכתב בדרך״
  • בלבן, אברהם. הגיגים בנאליים על אהבה, מלחמה ורעות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 343 (י״ב בתשרי תש״ס, 22 בספטמבר 1999), עמ׳ 6.
  • מלצר, יורם. סופר ותיק שערכו נשמר. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ד׳ בתמוז תשנ״ט, 18 ביוני 1999, עמ׳ 27.
על ״צלו של רוזנדורף״
  • אורן, יוסף. ״צלו של רוזנדורף״ – נתן שחם. בספרו: הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 26–39.
  • ויצטום, דוד. סודות אפלים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ג בחשוון תשס״ב, 9 בספטמבר 2001, עמ׳ 26.
  • מלצר, יורם. מצעד הוותיקים. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט״ו בכסלו תשס״ב, 30 בנובמבר 2001, עמ׳ 26.
  • פלג, מולי. וכי לא כולנו שואפים להיות יותר נגני ויולה מאשר סוחטי הדק ומנבלי פיות?  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 462 (י״ח בטבת תשס״ב, 2 בינואר 2002), עמ׳ 8.
על ״שלום חברים״
  • בן־שאול, משה [מש״ב] זכרונות עם אהבה וגם ביקורת. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 4 (סיון תשס״ד, יוני 2004), עמ׳ 27.
  • גלסנר, אריק. אנושיותם של יפי הבלורית. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ באב תשס״ד, 23 ביולי 2004, עמ׳ 23.
על ״פעמון בקיונג׳ו״
  • פלג, מולי. חשבון נפש על תוחלת ועל חידלון. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 642 (ח׳ בסיון תשס״ה, 15 ביוני 2005), עמ׳ 80.
על ״קרן אקסודוס״ על ״לוח חלק״ על ״חשבון רדום״
  • פרבר, חבצלת. הסבא של הספרות העברית?  האומה, גל׳ 194 (קיץ תשע״ד, מאי 2014), עמ׳ 123–128.
קישורים:

OpenLibrary – OL142425A Wikidata – Q2910365 J9U – 987007268062905171 NLI – 000120798 LC – n83066560 VIAF – 29770238
עודכן לאחרונה: 23 בנובמבר 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף