אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה.
בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.
יצירה בית הדפוס העברי הראשון בירושלם
/ פנחס גריבסקי
(מאמרים ומסות)
ה: דפוס לונץ
נוסד בשנת תרמ“ג ע”י ר' אברהם משה לונץ ז“ל. בהנהלת ר' אברהם חיים
כספי9.
יצירה אמונת העם לפי האגדה
/ יהודה ברגמן
(מאמרים ומסות)
↩
לונץ ירושלים י‘ י"ג, ז’ ט': תענית ס“ג ע”ב
Frankl, Nach Jerusalem 474, 475 ↩
לונץ, ירושלים ה‘ ו
יצירה קול ערבי במדבר
/ אברהם שלום יהודה
(מאמרים ומסות)
1
שִׁירֵי עֹז וּגְבוּרָה
מלוקטים ממבחר שירות ענתר ואחרים מגבורי ערב בתרגום חפשי
(לוח א“י של לונץ,
יצירה הפולקלור היהודי: ידיעת עם ישראל, אמונותיו, תכונותיו ומנהגיו העממיים
/ יהודה ברגמן
(עיון)
ואילך
ויטרי = מחזור ויטרי
ויק"ר = מדרש ויקרא רבה
טו"ז = טורי זהב, פירוש
יו"ד = שלחן ערוך, יורה דעה
לונץ = קובצי “ירושלים” של לונץ
מ' = משנה
מ"ב = מעשה־בוך
מו"נ = מורה נבוכים
סה"ח = ספר סדר החכמים וקורות ברגמן שם קל; נחלת יוסף ח"ב כא ב, כג א ↩
ב"ק פ א ↩
לונץ א ב, אנציקלופדיה (בגרמנית) 561, בר. תימן 196 ↩
ס"ח שסח; לונץ ח קא ↩
ערוך אוא"ה 61 5 ע' קלר ↩
בר. תימן 191; נר, טור או"ח שח' בית יוסף ↩
רשומ‘ א שע שעז; לונץ א’ ה ומט.
יצירה מדוע נגזלה הבכורה מסופרי העלייה הראשונה?
/ יוסף אורן
(מאמרים ומסות)
האגרונום מנשה מאירוביץ בשנת 1889 (כ-7 שנים אחרי ייסודה של ראשון לציון)
בשנתון “ירושלים” של אברהם משה לונץ
יצירה אליעזר בן־יהודה
/ דוד סמילנסקי
(מאמרים ומסות)
לונץ את “ועד הלשון”, והיה נשיאו עד יום מותו.
יצירה דוד יודילביץ
/ דוד סמילנסקי
(מאמרים ומסות)
הוא היה מבקר אצל אליעזר בן־יהודה, ד"ר הרצברג, משה
לונץ ויחיאל מיכל פינס, ומכולם התקרב ביותר לבן־יהודה
יצירה זיקתם של יהודי ליטא לארץ-ישראל
/ יוסף יואל ריבלין
(עיון)
ריבקינד, ירושלים, לזכר רא"מ לונץ, עמ’ קמ"א. ↩
א. יערי, שלוחי א"י, עמ' 616. ↩
י. ר' לונץ, ירושלים כרך י"ג, 238. ↩
“תקנות החלוקה”, דיני חלוקה, סעיפים ד–ח. “ציון” ב‘ עמ’ 159. לונץ מזכיר שהגבאות הראשית לאה“ק היתה
בשקלוב עד שנת תקפ”ז ואח“כ עברכ לוילנה. ↩
“ירושלים” של לונץ, ד‘, עמ’ 113–114. ↩
תוח“י, ח”ג, 139–140. ↩
לוח ארץ ישראל, לונץ, תרע“ה, 205–210. וחתום על המינוי בראש ר'
יצחק בר”ח מווֹלוֹז'ין.
יצירה ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלם
/ יוסף יואל ריבלין
(עיון)
אחרי כן הפך המקום לבית חולים (רא“מ לונץ “ירושלים” שנה ב' תרמ”ז עמ' 120). רא“מ לונץ (שם, עמ' 132) מספר שבמשך 5 שנים רצופות עמדו שם הבתים שוממים מאין יושב. נ”י, “אשר כמעט הוא החיה ערמות עפר קדשנו, בהיותו המעורר והמעשה לבנין בתים מחוץ לעיר”, וכן אומר הרא“מ לונץ בשקלוב ובמוהליב, והריץ מכתבים גם לועדי ארה”ק בשקלוב, שהיתה אז מרכז כספי התמיכות לישוב ארץ הקדש (ראה בלוח לונץ
יצירה רכושנו הרוחני בירושלם
/ פנחס גריבסקי
(מאמרים ומסות)
↩
עיין קורות חצר רבנו יהודה החסיד ז“ל בלוח–לונץ שנה ט' התרס”ד להרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מנהל “עץ חיים
יצירה האלמנה שרה־איטה ושבעת ילדיה
/ שלמה שבא
(פרוזה)
הספר יוצא לאור בשנת
1891 בדפוס לונץ הירושלמי ומטרתו, ככתוב בשער: “הלכות נטיעת גנים ופרדסים
בארץ הקודש
יצירה מצבים בלתי סבירים
/ יוסף מונדי
(פרוזה)
השעה היתה מאוחרת וברחוב לונץ לא היו עוד
מוניות.
יצירה עבר ושרידים בארץ ישראל
/ דוד תמר
(מאמרים ומסות)
לפיכך אעפ"י
שהחקירה בתחום זה נסתעפה ונתפתחה בהרבה למן ר' יהוסף שורץ, לונץ, מונק
ואחרים – עדיין היא תולה
יצירה הגואל שבא לירושלים: זלמן צורף
/ יעקב יערי־פולסקין
(מאמרים ומסות)
ר' אברהם משה לונץ, החוקר הירושלמי, מתארו בדברים אלה:
“הוא היה גבה־קומה, חסון בגופו, בעל רוח כבירה להלחם
יצירה מגנזי ירושלם, חוברת ז
/ פנחס גריבסקי
(עיון)
(לונץ בזכרונותיו).
ומצד שני מתחיל הרובע מחומת העיר הדרומית ממורד “שערי ציון” ולפנים. את הרב הזה “רבי קלונימוס” לראש
הרבנים לעדת האשכנזים בירושלים, וזה היה, לפי דבריו, בשנת הת“פ, והרא”מ
לונץ ה) ר' אברהם משה לונץ בעל “ירושלים” וכו':
פ“נ רבי אברהם משה לונץ בן הרב צבי הירש ז”ל הסופר החוקר
שהקדיש פתאום בהישיבה בעתות הללו לראות אם לא
יקחו הבחורים שכר בטלה. –
הבחורים שהיו בימי שיש להזכירם13 אני, לונץ נכדו ר' פייביל שמעון רוקח, והי' מכה
לפעמים הבחורים מכות גדולות אבל בדרך חבה, זוכר אני כי הכה פעם את לונץ
יצירה חיפה בעבר
/ זאב וילנאי
(עיון)
↩
כפתור ופרח, (הוצאת לונץ) פרק יא, עמוד רצ. ↩
אישתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח פ"ו, הוצאת לונץ עמ‘ פא. מ. א. וב“המעמר” של לונץ ג. תר (1840) ↩
יהוסף שוארץ, תבואות הארץ, הוצאת לונץ, (תרס) עמוד רלה. ↩
לפי א, מ, לונץ. מורה־דרך בארץ־ישראל (תרנא) עמ' 264, ובמאסף הגרמני ZDPV.
יצירה על הספרייה הלאומית החדשה בירושלים ועל הספריות שקדמו לה בעיר הקודש
/ רחל אליאור
(מאמרים ומסות)
כבר ב־1875 ניסו כמה משכילים, ביניהם ישראל דב פרומקין,
אברהם משה לונץ ועוד כמה משכילים נוספים חובבי ציון יוזמי הספרייה היו ד“ר זאב
וילהלם הרצברג, אפרים כהן, ר' חיים הירשנזון, ר' אברהם משה לונץ, דוד ילין
וזאב
יצירה הכותל המערבי
/ יצחק יחזקאל יהודה
(מאמרים ומסות)
ובכרך העשירי “ירושלים” שהוציא לאור בשנת תרע”ד כתב (אברהם משה לונץ) מאמר
מקיף על הכתל המערבי וקורותיו, אסף בירושלים לזכרון לונץ, עמוד נה–נו. ↩
הכתיב עברתא. ↩
כצ“ל לפ”ו. ↩
כצ“ל, וכך הוא הנוסח בהוצאת דפוס וינציאה שנת ש”ט, אבל בהוצאת לונץ ירושלים תרנ“ז חסרה מלת ”שני". ↩
לונץ מספר (ירושלים ו, עמ' 49): בנו של הרב ר'
משיל ספר לי, שפעם אחת קרע אחד המוסלמים את האהל עקב לונץ (ירושלים י‘, עמ’ 51) אומר: כי הספרדי
העמיד א“ע משנת תר”מ, אך לפי זכרוני עמד שם זמן רב לפני זה.
יצירה רבי יוסף הלוי
/ בר טוביה
(מאמרים ומסות)
עדים הם כתביו שפירסם ב“ירושלים” של לונץ.
יצירה צפת וסביבותיה
/ ישעיהו קרניאל
(מאמרים ומסות)
החכם א‘ מ’ לונץ ז”ל. ↩
חסר ־ החומר הסרוק קצוץ ↩
במקור “מעוד” – הערת פב"י.
יצירה התקנת מסילת הברזל בארץ־ישראל
/ אברהם בנימין ריבלין
(מאמרים ומסות)
החוקר הירושלמי
לונץ סבור היה שראשון משפחת אלישר היה אשכנזי ששם משפחתו היה וילנא (על שם
עיר מולדתו) וכך
יצירה תולדות אליעזר בן-יהודה
/ מרדכי בן הלל הכהן
(עיון)
עוד בהיותו בפריז ונפגש עם
הרא״מ לונץ מירושלם ועם מר מרדכי אדלמן, שהיה עוזרו התמידי של “השחר”,
התחיל לדבר מפי מר לונץ שמע בן־יהודה בפעם הראשונה את הדבור
העברי במבטא הספרדי, ובהיותו אחר כן באלג׳יר, למד את המבטא
