דב
סדן.
בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים/ דב סדן. —
תל-אביב : הוצאת דביר, תשכ״ג 1963.
392 עמודים.
שלוש הערות
[א].
כינסתי בזה ממסותי וממאמרי על אישים, ודרך כינוסם בארבעה שערים – שניים ראשונים שערי
רינה, ובאו בם בעלי שיר ופיוט וסיפור ; שניים אחרונים שערי בינה, ובאו בם בעלי הגות
והרהור וחקר. הדברים נתונים, אחד אחד, כדיוק המטבע, שבו נתפרסמו בראשונה ברבים. תאריך
כתיבתו או פירסומו של כל דבר ודבר, הרשום בסופו, בא להעמיד את הקורא, בגבולי חיבור
וחיבור, על שיעור ידיעתי ומידת דעתי בנושא הנדון במתאים למועדו ; כשם שהוא בא להניח
בידו שיבדוק, במקום שחזרתי לדון באותו נושא עצמו, אם ועד-מה נתחדש או מה נתחדש לי בו,
ואם ועד-מה חידושי הוא פתח חיזוק או ערעור לסברתי ראשונה.
ידעתי כי מצע דיוני רחוק משלימותו הנדרשת – כנגד היתרון של דיון
ארוך ואף מרוצף בנושאים אחדים, מצויה מגרעת של דיון קצר ואף מפוס׳ בנושאים אחרים, כשם
שידעתי, כי איזונם של יתרון ומגרעת היא לי חובה, שאם לא נתמלאה אתמול עליה להתמלא מחר.
[ב]. וחובה זו נהירה היא לי, כי ככל שאני מתעורר
לבדוק במה שכתבתי, אני מוצא לא אחת, כי מעטים הם דברי, שהפסיק שבהם זכאי שייחשב סוף-פסוק
; ולעומתם מרובים הם דברי, שסוף-הפסוק שבהם חייב להחשב פסיק. אי-לזאת עלי להאֶמן לשני
כללים גדולים: במה שמתימר להיות סוף פסוק – מחייבני הכלל של שניים מקרא, לשם בדיקת
דקדוק הגייתו ; לגבי מה שמסתפק להיות פסיק – מחייבני הכלל של אומרין לו מרוֹק, לשם
תשלום דקדוק הגיונו. מכאן ההבטחה: המשך יבוא.
אך לצידוק-מה של עצמי אומר, כי ניסיתי במקצתו של איזון מחוצה לתחומה
של מסה, שכן כמה מנושאי ספרי זה נדונו בתחומו של חקר ועל פי דרכו, וצררתי ענינם במגילת
ספר וספר, מהם שכבר יצאו לאור (״גורל והכרעה – על משנתו של שלמה שילר״ ; ״ש״י עגנון
– מסה עיון וחקר״ ; ״לשון סופר וספר – ׳דלתות נחושת׳ לח. הזז״), מהם העתידים לצאת לאור
(״שרשי חזון – עיונים בשירת ביאליק״ ; ״המשורר ולשון אמו – סוגיית יידיש במסכת ביאליק״
; ״חוקת נפש וחוקיה – בינה בסיפורי ברנר״), ומצטרפים להם מחקרים רבים הזרויים על פני
דוכנים הרבה וענינם בירור צדדי גילוי שונים של האישים הנדונים בספר שלפנינו, ואף הם
כינוסם, כמדומה, תקנתם.
[ג]. ואומר חן חן לידידי מאיר חובב, שעינו היתה
פקוחה לטובה על ספרי זה מתחילת התקנתו עד גמר דפיסתו, אף טרח על מפתח שמות ; ויתירה
עשה, ששילב בו ציוני חיבורים ונפשות-סיפורים, הנזכרים שלא בערכי מחבריהם, באופן שריכוזי
דברים ופיזוריהם מסתייעים אלה מאלה
איש מכאובות – על י׳ ח׳ ברנר
מאמר א. בדרך לענווי עולם (עמ׳ 137–140)
מאמר ב. מסכת לסוגיותיה (עמ׳ 140–154)
פנס ביער – על ג׳ שופמן
מאמר א. בין חושך לאור (עמ׳ 155–160)
מאמר ב. לחתן הגבורות (עמ׳ 160–162)
המרחק הנורא – על נובילות י׳ ד׳ ברקוביץ
(עמ׳ 163–168)
בדרך לכוליות – על ש״י עגנון
מאמר א. עם ארבעת כרכיו הראשונים (עמ׳ 169–185)
מאמר ב. מבוכה וגלגוליה (עמ׳ 185–188)
מאמר ג. מבית לפשטות (עמ׳ 188–191)
מאמר ד. קונצפט למכתב ברכה (עמ׳ 191–198)
מאמר ה. מעגל ובחינתו (עמ׳ 198–201)
מאמר ו. ועוד זאת (עמ׳ 201–204)
מאמר ז. לעניין ספר המעשים (עמ׳ 204–211)
מאמר ח. על טיפה אחת (עמ׳ 211–213)
מאמר ט. אבן החכמים וגלילתה (עמ׳ 213–221)
מאמר י. בכבודה של ירושלים (עמ׳ 221–225)
ארשת ממוזגת – על אשר ברש
מאמר א. בין עדנה לגיבוש (עמ׳ 226–231)
מאמר ב. שיח-העתים (עמ׳ 232–233)
מלוא עין – על חיים הזז
מאמר א. פרקי הפכה (עמ׳ 234–242)
מאמר ב. אלכסון בשלושה סיפורים (עמ׳ 243–252)