תוצאות חיפוש: לונץ

סך תוצאות החיפוש: 275 פריטים

יצירה
תמורות דמוגראפיות בקהילה היהודית בירושלים במאה השש־עשרה על־פי מקורות תורכיים וערביים / אמנון כהן (עיון)
↩ י‘ ריבקינד, “דפים בודדים”, ירושלים – קובץ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה לזכר לונץ, ירושלים
יצירה
אגדות ארץ ישראל - כרך א': ירושלים, יהודה, ים־המלח, שומרון / זאב וילנאי (עיון)

תגיות:

המעמר (לונץ) ג, תר"פ, עמ' 197. 37. הר ציון – שועלים הלכו בו: איכה ה, יח.
התפילה אל מול הרחמים: אישתורי הפרחי, כפתור ופרח ו, מהד' לונץ, עמ' קיד. 58.
ירושלים (לונץ), י. עמ' 33. בבלי, ברכות ג, א. 207.
ירושלים (לונץ) ו, תרס"ב. פרומקין־ריבלין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 89. 228.
ירושלים (לונץ) ז, תרס"ו, עמ' 91.
יצירה
יהודים וערבים – יהדות ואסלאם / יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)
נוצרה בינינו אז קרבת דעת ידועה: מסרתי לו תרגומו העברי לכמה משירי ענתר שנדפס בלוח לונץ (תרע"ד), ומסר לי
יצירה
ספר היישוב / פנחס גריבסקי (עיון)
הרא“מ לונץ, בדברו על השכונה הזאת, בספרו “ירושלם” שנה שלישית תרמ”ט, אומר: הר“ר יוסף ריבלין אשר מרבית החברות
החבצלת תרמ”ד, האסיף תרמ“ח – “מפעלי הטוב והחסד בירושלים” להרב ר' יעקב גולדמן נ”י, ולוח-לונץ שנה ג').
הרא“מ לונץ בזכרונותיו מעיר: המנהג הזה, לבקר את קבר שמואל הנביא, הוא כביר ימים מאד, ובשנות מאות לפנים
ההיסטוריונים הירושלמיים, הרא“מ לונץ והר”י גולדמן אומרים: ששים אלף דולר. מר א.
יצירה
אגרות דוד ילין תרס“ט–תרע”א / דוד ילין (מכתבים)
ועוד עניינים שונים כתבתי משנת תר“ן (1890) והלאה בעיתוני “הצבי” ו”ההשקפה" ו“הארץ” (של יעבץ) ה“לוח” של לונץ
Juives ↩ כסגנון הפרקים האחרונים של ס' יהושע זה, שאינם לקוחים מיהושע שלנו (תוכל גם לעיין בס' ירושלים של לונץ
יצירה
נדיבי וגבורי ערב / אברהם שלום יהודה (מאמרים ומסות)
1 (לוח ארץ ישראל של משה לונץ שנת תרנ"ד עמ' 69 עד עמ' 119) בטח ינעם לקורא העברי לדעת את דרכי גוי
יצירה
חכמים בירושלים הישנה, עיסוקם ופרנסתם: פרקי הווי מימים עברו / יעקב יהושע (עיון)
בלוח א“י של לונץ משנת תרנ”ח נזכרים גם המורים הבאים: מרדכי קרישעווסקי מורה המדעים, הרב ד"ר גרינהוט ללמוד
לרגל הכנסים האלה הוציאו גבאי המוסדות חוברות קטנות שנדפסו בבתי הדפוס הקטנים של לונץ, צוקרמאן ועזריאל,
לונץ משנת תרנ"ה כי “מנהלי קופת התמחוי פנו, כשם שפנו שאר המוסדות, אל נדיבי עם הארץ ובחוץ־לארץ לתמוך במפעל
לונץ מצאתי מודעה בזו הלשון: “כי מנהליו (של המוסד) הם… חכמי העדה עוסקים במצווה שלא על מנת לקבל פרס”.
יצירה
III. האמנות היהודית בימי־החשמונאים / יוסף קלוזנר (מאמרים ומסות)
לונץ, כרך ו‘, תרס"ד, ע’ 287–292). ↩ עיין על זה במאמר הראשון שבספר הנוכחי. ↩ ארץ ישראל ע' 13, 34.
יצירה
בנות ציון וירושלים / פנחס גריבסקי (עיון)
. –––––––––– דבורה לונץ נ"ע אשת הסופר החוקר ר' אברהם משה לונץ ז"ל רק בת עשרים היתה אז, אֵם לשני
הה, פה טמונה וספוגה הכבודה המצוינת במעלות ומדות תרומיות אשת חיל מרת דבורה ז"ל אשת הר"ר אברהם משה לונץ
מספר “נתיבות ציון וירושלם” הספר הראשון להרא“מ לונץ ז”ל בשנת תרל"ג ~~~~~~~~~~~~~~~~ מרת חיה צביה פראסט
באה גם תועלת גדולה לתיקונו ויחזוקו של הישוב הצעיר” – עיין “כתב מנוי של הרה”נ ר' משה רבלין ז“ל” בלוח לונץ
ההר הזה כפי שמסר לנו הרא”מ לונץ ז"ל, הוא הגבוה מכל ההרים אשר בסביבות ירושלים.
יצירה
מחוץ ומבית / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
לונץ באוצרו **לקורות עדת הקראים בירושלים. ** ודברים אלה אינם כלולים בעיקר רק קורות עדת הקראים, כי אם
יצירה
מוסדות ירושלים (בשנת תרנ"ז) / דוד ילין (מאמרים ומסות)
וראינו כי מבני תימן תקבלנה מקופת הצדקה כאלף וארבע מאות נפש, לאמור: כל בני העדה הזאת (ב“לוח א”י" של לונץ
יצירה
עבודה עברית / דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)
מרויחים גם הסך הנ”ל יתמוך הועד הפועל של חברת התמיכה ביפו בסך 1 גרוש וחצי ליום… " (לוח ארץ־ישראל של לונץ
יצירה
מגנזי ירושלים, חוברת ד / פנחס גריבסקי (עיון)
(ירושלם – לונץ שנה ד').
יצירה
ברוח ובחיל: שרשרת חוליות ומעשים בקורות הישוב מגירוש ספרד (1492) עד הזמן הזה / עבר הדני (עיון)
הוא מקור שחוקרי קורות הישוב נזקקים לו עד היום - ואבות המחקר הזה, אברהם משה לונץ והרב אריה לייב פרומקין
החכמים לונץ ופינס בחרם החכם לונץ, חניך ירושלים, אשר מרוב מסירותו למדע נפגע גם הוא מחמתם של קנאים, לא
לונץ לונץ הגדיל לעשות, כי בחוש-החקירה שנחן בו, חקר לדרכי החלוקה של ההכנסות הזורמות מחוץ-לארץ ושאל
לונץ וישעיהו פרס - השתפרה והלכה רמת הלימודים בבית-הספר על-שם למל.
לונץ ב-1899.
יצירה
אגרות דוד ילין תרנ"ח–תרס"א / דוד ילין (מכתבים)
שלום לידידינו ה' אדלמן, לונץ ופרעס. שלום רב לרעיתו הכבודה ולכל ב"ב ידידו מכבדו דוד ילין 118.
לונץ מירושלים, חוקר תולדות ארץ–ישראל. ↩ המזכיר של חברת “כל ישראל חברים”. ↩ לפראנקפורט.
יצירה
מגנזי ירושלם חוברת ג / פנחס גריבסקי (עיון)
וברוחו הכביר ובידיעתו הרבה בשפה ערבית היה כמלאך שליח במרום לחזק מעט את רוחם הנדכא" (הרא"מ לונץ בזכרונותיו
כבר העיר ע“ז הר”מ לונץ: “איננו חלון כ”א חור.
יצירה
ירושלים של תמול / דוד ילין (זכרונות ויומנים)
אחריו דרש הר“ר אברהם משה לונץ, עורך ה”ירושלים", וידבר על אודות מעשי צדקות השר לפרטיהן, אחריו דבר האדון
ספריו של הח' לונץ נושאים עליהם כולם את חותם “התועלת” לכל המתעסק בענייני ארץ קדשנו ומפנה לבו להם אם מעט
לונץ ולוחותיו אך אם עצינו עומדים עוד חשופים וקצופים237 בהקדים חגם לחול הפעם, מפני עיבור השנה, הנה עץ
החל החל מר לונץ בעבודת הלוח לשנת תרנ“ח ומלוחו לשנת תרנ”ז עוד לא מכר אף החומש, ושלוח שלח מודעות כי הוא
אחרי המשאות אשר נשא האדון אברהם משה לונץ על אודות “תכנית הר הבית”, והאדון יוסף מיוחס על עניינים אחדים
יצירה
מגנזי ירושלם: חוברת העשרים ושלש / פנחס גריבסקי (עיון)
התולדה החשובה הזאת המקפת תקופה גדולה רבת הערך, נתפרסמה בראשונה ע“י החכם, החוקר הירושלמי מר אברהם משה לונץ
יצירה
בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תרס“ט–תרע”ד / יוסף חיים ברנר (מכתבים)
היה רק מין זה, ורק מין זה ניתן בהקפה – “ירושלים” של לונץ וכמו כן ה“לוח”650 עוד לא יצאו.
ברדיצ’בסקי [חותמת־הדואר: ירושלים 1.11.1913] למי"ב, חכיתי וחכיתי ל“ירושלים” של לונץ שיֵצא – ואינו
לונץ. ↩ בפתח־תקוה. ↩ “רביבים”, קובץ ג‘־ד’. ↩ ישעיהו ש. ↩ אנשי־שלומנו.
לונץ. ↩ בשביל הקובץ לזכר א. נ. גנסין. ↩ פרטים. ↩ רובלים. ↩ בקובץ־גנסין לא בא דבר משל ה. ד.
יצירה
מאז ועד הנה / ברוך קטינקא (זכרונות ויומנים)
ועוד מורה טוב וחביב היה לי, הארכיאולוג לונץ הזקן, מוציאו לאור של לוח־ירושלים.
לונץ היה עוור, אך כה היטיב להכיר את ירושלים עד שקשה היה להאמין כי עוור הוא.
האבן השביעית מימין, מסומלת במגן דוד עברי”, ואכן, באצבעו העוורת הראה לונץ בכוון הנכון.
יצירה
משפט הכותל: דין וחשבון ועדת הכותל המערבי הבין־לאומית. השתלשלות הענין; החקירות והעדויות בירושלים; התזכיר היהודי; פסק הדין; דבר המלך / יצחק טריואקס (עיון)
המחבר ר' אברהם משה לונץ (1854–1918) בא לירושלים מקובנה, ומאז, מהיותו בן 14 שנה, חי בארץ הקדושה.
בהמשך לזכרונותיהם של ה' יהודה וה' לונץ אנו מוסיפים בזה הודעות אחדות שהגיעו לידינו, אם כי לא השתדלנו כלל
היה נפגש עם משה לונץ ועם בן־יהודה.
המקום ידוע לו בשם העברי “הכותל המערבי”, כפי ששמע מפי לונץ ובן־יהודה ובשם כותל־הבכי הידוע בעולם כולו.
נוסח הפירמאן נדפס בקובץ “ירושלים” של אברהם משה לונץ, שנת תרנ”ו.
יצירה
ירושלים ואנשים בה / אברהם חיים אלחנני (עיון)
לונץ א.מ. לונץ ישב בחדרו בשכונת אבן־ישראל.
לימים נהפך לונץ מקטיגור לסניגור של הישוב, כי אך טוב שחר כל ימיו.
לונץ הכיר מיד במי ובאיזה רופא המדובר והביאו ב”לוח“.
לונץ נגד אפרים כהן, אף ברנר לא עמד לצד העברית, מזכיר י.י. ריבלין. א.מ.
לונץ בעל קומה בינונית היה, ידע לקרב את הבריות וסבל ממצוקה חומרית קשה.
יצירה
ירושלים תמול שלשום: פרקי הווי - כרך שני / יעקב יהושע (עיון)
לונץ שנה רביעית תרנ"ב) אותו “הכר הנרחב” הוא כיום “גן אוסטר” שליד בניין העיריה.
לונץ. ילדי ירושלים של אז, שהפכו כיום לזקני ירושלים נהגו לבקר בלווית הוריהם בגן הזה.
לונץ טען בקובץ “ירושלים” כי עצים אלה ניטעו בשנת 1911, ואילו באחד מפנקסי עירית ירושלים מאותם ימים מצאתי
יצירה
אגרות דוד ילין תרל“ח–תרמ”א, מכתבים ראשונים / דוד ילין (מכתבים)
לונץ. העיתון הופיע תשע שנים. ד.
יצירה
ניצנים ואנחות – חייו ויצירתו של יעקב שלום קצנלנבוגן (יש"ק) / אבנר הולצמן (מאמרים ומסות)
אף שם התענה בייסורי רעב, וכדי לקיים את עצמו נעשה משמשו ומוליכו של הסופר העיוור אברהם משה לונץ (1918–1854