מיון לפי:
שימו לב:
לא לכל היצירות יש נתוני תאריך.
-
עַד אַרְגִּיעָה עַד אַרְגִּיעָה: מסות (1) )
רונית מטלון (יוצרת)
רמת גן: אפיק ספרות ישראלית, תשע"ח 2018
- פתיחה [לעד ארגיעה]
- a “סליחה שאני אומר לך את זה, אבל”: על כתיבה, תשוקה, זהות ושני מיליארד רעבים (2018) (2024-01-05) “סליחה שאני אומר לך את זה, אבל”: על כתיבה, תשוקה, זהות ושני מיליארד רעבים
-
שער ראשון: בזכוכית מגדלת שער ראשון: בזכוכית מגדלת )
- פרט מתוך "קאמי וסארטר" מאת רונלד ארונסון פרט מתוך "הגלים" מאת וירג'יניה וולף
- פרט מתוך "קאמי וסארטר" מאת רונלד ארונסון
- פרט מתוך "הגלים" מאת וירג'יניה וולף
- פרט מתוך "בריחה" מאת אליס מונרו
- פרט מתוך "בבית המרפא" מאת דוד פוגל
- פרט מתוך "ברנר, סיפור חיים" מאת אניטה שפירא
- פרט מתוך "סמטאות" מאת אלישבע
- פרט מתוך "פרק בחיי" מאת ברברה הוניגמן
- פרט מתוך "לילות ערב: מבחר מאלף לילה ולילה"
- פרט מתוך "משחק המזל" מאת ז'.מ.ג. לה קלזיו
- פרט מתוך "וידויו של ילד המאה" מאת אלפרד דה מיסה
- פרט מתוך "זה: שירים" מאת צ'סלב מילוש
- פרט מתוך "סיפור חלום" מאת ארתור שניצלר
- פרט מתוך "דירה עם כניסה בחצר וסיפורים אחרים" מאת יהושע קנז
-
שער שני: דיוקנאות שער שני: דיוקנאות )
- "עור שאינו מגן על הבשר כלל ועיקר": על דליה רביקוביץ
- "יופיים של המנוצחים": על יהושע קנז
- צייד המעמקים: על תצלומיו של אלכס ליבק
- "השפעה": על ג'יין אוסטן
- גיבורה ספרותית: על איזבל ארצ'ר מ"דיוקנה של גברת" מאת הנרי ג'יימס
- הגוף הנאהב הוא הגוף הנהרס: על ז'ורז' סימנון
- עבודת יד: על הקובץ "שבעה סיפורי דיוקן"
- "ים סרגסו הרחב": על ג'ין ריס
- המחלה כמטאפורה: על "עקור" מאת אדוארד סעיד
- שמחה פראית על סף האבדון: על "בעולם נהדר ואכזר" מאת אנדריי פלטונוב
- ההתרוצצות, החיים: על "ולנטינו" מאת נטליה גינצבורג
- "מי את חושבת שאת?": על "סיפורים על פלו ורוז" מאת אליס מונרו
- המלכוד הנאפוליטני של אלנה פרנטה: על "הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו"
-
שער שלישי: קטעי התבוננות שער שלישי: קטעי התבוננות )
- ומה היה אומר על זה סגן המנהל משה?
- פוליטיקה ומשפחה, פוליטיקה וכתיבה
- על קריאה, זיכרון ואוטוביוגרפיה
- לשונו של בעל הבית: על ספרות והגירה
- עניינים אישיים: גבולות תרבותיים, מזרח ומערב
- בית הכנסת
- השאל
- על "חדר משלך"
- שבעה הרהורים ועובדות על הכתיבה
- כיכר רבין, תל־אביב
- הסיפור הראשון
- כמה הרהורים על "הפעוטה שרצתה להיות פרסייה"
- שתיים שלוש מחשבות על נופי העברית החדשים
- חדרי עבודה: על תצלומיה של טלי אמיתי טביב
- הבית הרעוע: ספרויות ערביות מודרניות בעברית
- מה היה האירוע: בעקבות אנני ארנו
- הסיפור הקצר, סוף הקיץ
- "יעד בוש"
- "עד ארגיעה"
- דברים לפרס ברנר
- הסיום [ל"עד ארגיעה"]
- תודות [לספר "עד ארגיעה"]
-
- מאדאם רָשל
- הנסיעה לראש פינה
- Tristesse de passage
- ילדים
- אושר מאחורי העצים
- אעבלין
- ארבעה קולות על אירוע הפרֵדה
- תמונות ישראליות: התבוננויות ביום־יום
-
תמונות ישראליות: התבוננויות ביום־יום תמונות ישראליות: התבוננויות ביום־יום (2) )
- נהג מיניבוס שירות, קו ירושלים
- אם ובתה בתור לקופה, בחנות למוצרי טבע
- אורנה סורגת פונצ’ו בשלושה צבעים, מחכה לטלפון
- שתי נשים בשדרה, עם כלב
- l שוליית המסגר (2023) (2023-06-12) שוליית המסגר
- l ויוי (2023) (2023-06-12) ויוי
- יבבה
- זוג בחוף פרישמן
- בוני
- נערה ברכבת, במושב ממול
- נספח: סוד ששמרתי עליו זמן רב…
- קלסתר הילד המת: אחרית דבר / מיכל בן־נפתלי
- מקורות
-
-
- a הפְּנים והחוץ: לאה גולדברג – שני תצלומים (קיץ 1994) (2026-01-14) הפְּנים והחוץ: לאה גולדברג – שני תצלומים
-
יצירות אלו לוקטו ממקורות שונים שאינם מופיעים במאגר בשלמותם, כגון כתבי עת, עיתונות, או עזבונות. )
-
a
עד ארגיעה: מסות
(תשע"ח 2018)
(2025-02-25)
אפיק: ספרות ישראלית, תשע"ח 2018 עד ארגיעה: מסות
-
a
עד ארגיעה: מסות
(תשע"ח 2018)
(2025-02-25)
רונית מטלון, סופרת ומסאית, נולדה
בי״ז באייר תשי״ט, 25 במאי 1959 בגני תקווה להורים שעלו ארצה ממצרים
ב־1949. את השכלתה התיכונית רכשה בתיכון ברנר בפתח תקווה. מ־1980 למדה
ספרות כללית ופילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב. עבדה כתחקירנית בטלוויזיה
הישראלית (1985) וכעיתונאית במוסף הארץ (1985–1990), לימדה ב׳קמרה
אובסקורה׳ (1993–1997), ומ־2001 ועד למותה כיהנה כמרצה ופרופסור בחוג
לספרות עברית והשוואתית של אוניברסיטת חיפה.
יצירתה כוללת סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ומסות. סיפורה הראשון, ״הנסיעה לראש פינה״, פורסם בכתב העת סימן קריאה (פברואר 1981). בשנות השמונים של המאה העשרים המשיכה לפרסם את סיפוריה בסימן קריאה, וב־1989 יצא לאור סיפור שמתחיל בלוויה של נחש, רומן לבני הנעורים (דביר, 1989) שעובד לסרט קולנוע.
קובץ סיפוריה הראשון, זרים בבית (1992), מתאר את עולמם של אנשים המצויים בשוליים, על העזובה, הכאב האילם והפגיעוּת שלהם, מתוך מבט מפוכח ומדויק. חומרת ההתנסחות וההסתכלות הדקדקנית שלה הצטיירו כאנטיתזה ל״צבעוניות״ הפולקלוריסטית, לפאתוס ולגודש הרגשני המאפיינים לא אחת סופרים הכותבים על הוויית החיים המזרחית. בקובץ זה חושפת מטלון את השניות הגלומה בסטריאוטיפים באמצעות הזרתם של אירועים שגרתיים, מרחבים קונקרטיים ודמויות הנתפשות כ״מייצגות״ לכאורה. זרים בבית מציג שורה של סיפורי חניכה, שבמרכזם עומדות דמויות המבקשות למצוא את עצמיותן ולבנות את זהותן. הן אינן טיפולוגיות, אלא מעוצבות מתוך חתירה לאינדיווידואציה קיצונית.
הרומן הראשון שלה, זה עם הפנים אלינו (1995), הוא רומן חניכה המגולל את
קורותיה של משפחה יהודית־מצרית באמצעות ביקורה של הגיבורה, אסתר, צעירה
צברית בת שבע־עשרה, בקמרון הפוסט־קולוניאלית. אסתר נשלחת אל דודיה ומוחזקת
בניגוד לרצונה, במטרה להחזירה אל התלם. במשך חודשים היא נחשפת למתחים,
לסתירות, להשחתה ולבלבול שבהוויית החיים האפריקנית החנוקה: יחסי שחורים
ולבנים, אדונים ומשרתים, יהודים ושאינם יהודים, ליברלים ושמרנים, גברים
ונשים. במהלך הביקור עולה ומהדהד הסיפור המשפחתי, המתפרש על פני שלוש ארצות
– מצרים, קמרון וישראל. המרחבים השונים מלמדים גם על אפשרויות קיומיות
שונות ומעמתים בין ״האדם הציוני״ לבין האדם שהוא ״אזרח העולם״. נחשף כאן
יחסה הפטרנליסטי של הציונות לאריסטוקרטיה הלבנטינית מארצות האסלאם בארץ
ישראל, ואולם התיאור נעדר נימה קורבנית. ייחודו המבני של הרומן נעוץ בשבירה
הז׳אנרית שמבצעת מטלון: כל פרק נולד מתוך תצלום שהוצא מאלבום התמונות
המשפחתי. התצלומים מחברים בין הכתיבה הספרותית למדיום הוויזואלי ובין ממשות
לבדיון. בתוך יריעת הרומן משולבים שני פרקים מתוך ממזרח שמש, ספרה של
ז׳קלין כהנוב, סופרת ילידת מצרים שעלתה לישראל ומטלון
רואה בה אם ספרותית. הכתיבה ברומן שקולה, מאופקת, מדודה וחותרת לדיוק, והוא
הציב את המחברת בשורה הראשונה של כותבי הפרוזה הישראלית ואף נבחר, לאחר
שתורגם לאנגלית ופורסם בארצות הברית, לאחד מעשרת הספרים הטובים של 1998 על
ידי מוסף הספרים של ניו יורק טיימס.
ב־2000 פירסמה מטלון את שרה, שרה, רומן
פוליטי המתאר רעוּת אינטימית בין שתי נשים: שרה, צלמת פעילת שמאל, נשואה ואם
לבן, המנהלת רומן עם מרוואן, סטודנט ערבי; ועפרה, בת למשפחת עולים מזרחית
שגודלה על ידי אם חד־הורית, המתבוננת, מוסרת ומפרשת את הפרטים לקוראים.
לרומן שתי עלילות, פריזאית וישראלית, כאשר הראשונה מייצגת את המישור הפרטי
האישי, ואילו השנייה את המישור הפוליטי. העלילה הפריזאית מספרת את סיפור
משפחתה של עפרה, ואילו העלילה הישראלית מספרת את הסיפור הישראלי הפוליטי
מהאינתיפאדה הראשונה עד לרצח רבין, ואת סיפור חברותן של שתי הנשים ההופך
למשולש, לאחר נישואיה של שרה לאודי. תפישת הזהות ברומן היא של זהות גמישה,
בלתי יציבה, נעה ומתחברת עם זהויות אחרות, ובעיקר – זקוקה לכינון חוזר
ונשנה, למאמץ בלתי נלאה ולהגדרה מחודשת. מתוך שתי העלילות, הנשזרות זו בזו,
מוצגות באופן חריף וביקורתי האלימות ואי־לקיחת האחריות המוסרית. אלה עולות
מתוך קשרים פרטיים וקולקטיביים ויוצרות טשטוש בין המרחב הפרטי למרחב
הציבורי.
קרוא וכתוב (2001) הוא קובץ מסות
אוטוביוגרפיות, רשימות על אמנות פלסטית וצילום, רשימות ספרותיות, וכן
רשימות מביקורים שערכה ברצועת עזה בימי האינתיפאדה הראשונה. הספר שב ודן
בפוליטיקה הסבוכה של הזהות הישראלית כהמשך ישיר לשרה, שרה, וחושף לא רק
את מודעותה הפוליטית של מטלון, אלא גם את ההשפעות התרבותיות שכתיבתה יונקת
מהן.
הרומן השלישי של מטלון, קול צעדינו (2008),
הוא בעל אופי אימפרסיוניסטי. פרטים נאספים לפרטים ובונים סיפור משפחתי,
שבמרכזו משפחה המתגוררת בצריף בגני תקווה וכוללת סבתא, אם, אב נוכח־נפקד,
אח, אחות גדולה ובת הזקונים טוני, המספרת את הרומן באופן רטרוספקטיבי בשני
קולות, קול הילדה וקול הבוגרת. ברומן זה נמשך העיסוק בשני הנושאים
המאפיינים את יצירתה של מטלון: זהות מפולשת וקריסת הבית. הגיבורה המרכזית
היא האֵם, המשורטטת לאור התבוננות בתה שבגרה. זו הדמות שאליה קשור הזיכרון
וממנה נובעים הזיכרונות האחרים של המספרת. המחברת מאפיינת את הצריף־הבית
כעולם חווייתי ורגשי, שאמנם מודע לקיומם של עולמות אחרים, אך המלאוּת
והכּוּליות שרוחשות בו מעמידות אותו כמרחב קיומי עצמאי. תיאור זה מנתץ את
סטריאוטיפ ״שכונת המצוקה״ ומאפשר העלאת תמונה חד־פעמית, שאינה חלק משיח
כללי מתייג.
אחת הדרכים שבהן חותרת מטלון להפגיש את הקוראים
עם עולמן הפנימי של דמויותיה, היא בשילוב מרכיבים חוץ־עלילתיים לכאורה.
ברומן משולבים קטעים מכִתבי האב, המקנים לו ממד ״מציאותי״. בנוסף משולבים
פרקים מתוך הגברת עם הקמליות לאלכסנדר דיומא הבן, הרומן האהוב על האם,
וכן קטעים העוסקים בגינון ומחדדים את מלחמתה של האם בטבע, כשהיא מנסה לגדל
ורדים בגינתה. לקטעים מן הסוג הזה תפקיד כפול: העמקת ההיכרות האינטימית עם
הדמות, לצד רמז לחיים נוספים הנסתרים מזיכרונה ומידיעתה של המספרת. הרומן
הזה, כמו כל כתביה של מטלון, שזור בשדרים פוליטיים, שטבעם מתברר בהדרגה
באמצעות פענוח מארג הזיקות המורכב בין המישור הפרטי למישור הציבורי.
ב־2012 פירסמה, עם אריאל
הירשפלד, את הרומן השפעה בלתי הוגנת: רומן
במכתבים.
הספר האחרון שפרסמה בחייה הוא והכלה סגרה את
הדלת (2016). ספר זה שהיה נובלה גרוטסקית על כלה שמסרבת לצאת מחדרה ביום
חתונתה, זכה להצלחה מסחרית ונתפס בעיני המבקרים כמשל שנון על המציאות
הישראלית העכשווית.
רונית מטלון
נפטרה לאחר
מחלה קשה בי׳ בטבת תשע״ח, 28 בדצמבר 2017 ולאחר מותה יצא לאור ספרה עד
ארגיעה (2018) בעריכת מיכל בן־נפתלי ומיכאל
גלוזמן, המרכז מסות ורשימות שכתבה מטלון לאורך השנים.
גם ספר הנוער סיפור שמתחיל בלוויה של נחש פורסם מחדש לאחר מותה (2018).
ספריה של מטלון תורגמו לכמה שפות אירופיות. היא כלת פרס ברנשטיין (2009), כלת פרס ניומן לספרות (2010); כלת פרס א.מ.ת לספרות (2016); כלת פרס ברנר (2017), ובעלת תואר דוקטור לשם כבוד שהוענק לה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ב־2010.
נכתב על־ידי שי רודין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית ![]()
[מקורות נוספים: גרנות,
המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]
[צילום: איריס נשר]
- סיפור שמתחיל בלוויה של נחש (תל־אביב : דביר, תשמ״ט 1989) <איורים רות צרפתי> <תורגם לגרמנית>
- Eine Geschichte, die mit dem Begräbnis einer Schlange beginnt / Aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 1999)
- זרים בבית : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ב 1992)
- זה עם הפנים אלינו (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ה 1995) <מהדורה חדשה יצאה לאור במסגרת סדרת ״עם הספר: פרוזה ישראלית״> <תורגם להולנדית, לאנגלית ולגרמנית>
- Met het gezicht naar ons toe / vertaald uit het Hebreeuws door Shulamith Bamberger (Amsterdam : Ambo, 1997)
- The one facing us : a novel / translation by Marsha Weinstein (New York : Henry Holt, 1998)
- Was die Bilder nicht erzählen / Deutsch von Ruth Achlama (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt, 1998)
- De face sur la photo : roman / traduit de l׳hébreu par Rosie Rinhas-Delpuech (Arles : Actes Sud, 2015)
- אושר מאחורי העצים (תל־אביב : הארץ, תשנ״ז 1997)
- שרה שרה (תל־אביב : עם עובד, 2000) <תורגם לגרמנית ולאנגלית>
- Sara, Sara / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (München : Luchterhand, 2002)
- Bliss: a novel / translated by Jessica Cohen (New York : Metropolitan Books, 2003)
- קרוא וכתוב (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״א 2001) <עורך הספר – חנן חבר>
- גלו את פניה (תל־אביב : עם עובד, תשס״ו 2006)
- קול צעדינו (תל־אביב : עם עובד, תשס״ח 2008) <תורגם לאיטלקית ולצרפתית>
- Il suono dei nostri passi : romanzo / traduzione di Elena Loewenthal (Roma : Atmosphere libri, 2011)
- Le bruit de nos pas : roman / traduit de l׳hébreu (Israël) par Rosie Pinhas-Delpuech (Paris : Stock, 2012)
- The sound of our steps : a novel / translated by Dalya Bilu (New York : Metropolitan Books, Henry Holt and Company, 2015)
- השפעה בלתי הוגנת : רומן במכתבים (ירושלים : כתר ; תל־אביב : עם עובד, 2012) <בשיתוף אריאל הירשפלד> <עריכה דרור משעני>
- הנערות ההולכות בשנתן : מחזה (תל־אביב : רסלינג, 2015) <עריכה נעמה צאל>
- והכלה סגרה את הדלת (ירושלים : כתר, 2016) <עריכה דרור משעני>
- עד ארגיעה : מסות (רמת גן : עילמור בע״מ : אפיק – ספרות ישראלית, תשע״ח 2018) <עריכה מיכל בן־נפתלי> <עריכה מיכאל גלוזמן>
- שלג : נובלה לא גמורה מן העיזבון (תל־אביב : הוצאת עם עובד, תש״ף 2019) <עריכה דרור משעני>
- אושר מאחורי העצים : נובלה וסיפורים (תל־אביב : הוצאת עם עובד, תשפ״ג 2023) <עריכה מיכל בן־נפתלי>
ספרים
- , זאת עם הפנים אלינו – על יצירתה של רונית מטלון, עורכי הקובץ – ירון פלג, מיכל בן־נפתלי ויגאל שוורץ ; עורכת משנה – נירית קורמן (באר שבע : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב : כנרת, זמורה־ביתן, דביר ואוניברסיטת קיימברידג׳, תשע"ח 2018) (מכאן : כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך יח)
- בנית, מורן, מגדר ומעמד ביצירתה של רונית מטלון, ירושלים, 2020
מאמרים
- אורן, יוסף, סופרי הזמן הצהוב, מקור ראשון, שבת, י"ט בשבט תשס"ו, 17 בפברואר 2006, עמ' 6–7
- בן־נפתלי, מיכל, הקוראות בקנז: מסה על רונית מטלון ונעמה צאל, אודות <מקוון>, גל׳ 18–19 (11 בדצמבר 2021)
- בנית, מורן, נערה מהמזרח: חניכה נשית ביצירתה של רונית מטלון, לשכון בתוך מילה : הרהורים על זהות מזרחית / עורכת קציעה עלון (תל־אביב : הוצאת גמא, 2015), עמ' 87–104
- בנית, מורן, חדר משלך, או: בסוף היא הראתה להם, אודות <מקוון>, גל׳ 7 (1 במארס 2018)
- בנית, מורן, כיצד אהיה? : חניכה נשית ביצירתה המוקדמת של רונית מטלון, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 18–53
- בנית, מורן, בעקבות האב הנעדר : הגיבורה כסובייקט כותב ביצירתה של רונית מטלון, עיונים, כרך 36 (2021), עמ' 97–122
- בנית, מורן, לב העולם : רונית ופליקס מטלון, המוסך : מוסף לספרות <מקוון>, 30 בדצמבר 2021
- ברג, ננסי, מבט שני : עיון מחודש בדיוקן, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 126–140
- גלוזמן, מיכאל, "להישרט על ידי החומר, לא להתרפק עליו" (ראיון עם רונית מטלון), מכאן, כרך ב (קיץ תשס"א, יולי 2001), עמ' 228–248
- גלוזמן, מיכאל, מכתב לאם : כשרונית מטלון פתחה את הדלת ללאה גולדברג, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 235–274
- חבר, חנן, רון, משה, בגובה העיניים, סימן קריאה, חוב׳ 19 (1986), עמ' 15–16
- לחמנוביץ, עֹמר, רונית מטלון ז"ל, 1959–2017, ישראל היום, י"א בטבת תשע"ח, 29 בדצמבר 2017, עמ' 30
- מטלון, רונית, הייתי אז בת שמונה־עשרה וקצת ונסעתי לאוניברסיטה מגני תקוה, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י"ד בתשרי תשס"ו, 17 באוקטובר 2005), עמ' 24
- מטלון, רונית, הבית הרעוע: של מי הערבית כשהיא כבר נוכחת בספרות. מחשבות על ספרות על ערבית ועל עברית, אודות <מקוון>, גל׳ 1 (30 בדצמבר 2016)
- נאור, סיגל, נשיקה לרונית מטלון, לפלוש דרך הקיר : מסות (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ"ה 2024), עמ' 179–190
- נאור, סיגל, רונית מטלון והחייאת האב, לפלוש דרך הקיר : מסות (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ"ה 2024), עמ' 135–145
- סטאר, דבורה, קריאה, כתיבה והיזכרות : רונית מטלון וספרות הזיכרון היהודית־מצרית, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 141–154
- עברון, רם, תהליך התחנכות ארוך, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח בניסן תשמ"ח, 15 באפריל 1988, עמ' 21
- צאל, נעמה, רונית מטלון היא הראשונה שידעה את זה: שנשים כותבות צריכות אימהות, הארץ, תרבות וספרות, י"ח בטבת תשע"ח, 5 בינואר 2018, עמ' 1, 4
- צאל, נעמה, הסתר אסתיר פניי : התמודדותה של רונית מטלון עם הסטראוטיפ המזרחי, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 54–75
- קלדרון, נסים, רונית מטלון : על השתיקה ועל הריבוי, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 230–234
- רודין, שי, "הזמן של הנעדרים" : על זוגיות והיעדר ביצירתה של רונית מטלון, מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים – אבידב ליפסקר־אלבק, רלה קושלבסקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע"ג 2013), עמ' 437–471
- רתוק, לילי, דיבור על הפנים והחוץ, ארץ אחרת, גל׳ 31 (טבת תשס"ו, דצמבר 2005), עמ' 80–83
- שוורץ, יגאל, סוס טרויאני : הכניסה המתוחכמת של רונית מטלון ללב הסצנה של הספרות הישראלית, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 89–103
- שמואלוף, מתי, הדיאלקטיקה בעיצוב דמות האב בשתי יצירות של רונית מטלון, אפיריון, גל׳ 110 (קיץ תשס"ט 2009), עמ' 9–13
- Alcalay, Ammiel, Ronit Matalon, in: Keys to the Garden : new Israeli writing / edited by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), עמ' 205–220
- Grumberg, Karen, Toward a subversive spatiality: Ronit Matalon, In her: Place and ideology in contemporary Hebrew literature (Syracuse, NY : Syracuse University Press, 2011), עמ' 200–246
- Hess, Tamar S., A Mediterranean Mayflower? : introducing Ronit Matalon, Prooftexts, vol. 30, no. 3 (Fall 2010), עמ' 293–302
- Hochberg, Gil Z., "Permanent Immigration": Jacqueline Kahanoff, Ronit Matalon, and the Impetus of Levantinism, Boundry 2, vol. 31, no. 2 (Summer 2004), עמ' 219–243
- Negev, Eilat, Ronit Matalon: Reminiscences of a street cat, In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), עמ' 144–152
- Peled, Shimrit, Photography, home, language : Ronit Matalon facing Joseph Conrad׳s Colonial journeys in the heart of darkness, Prooftexts, vol. 30, no. 3 (Spring 2010), עמ' 340–367
- Tsal, Naama, "He is missing. You were missing. Home is missing" : formation, collapse and the idea of the Home in the later poetics of Ronit Matalon, Prooftexts, vol. 30, no. 3 (Spring 2010), עמ' 303–320
על ״סיפור שמתחיל בלוויה של נחש״
- בורשטין, פועה, בין טקסים בלאום ובין טקסים בבית – קולוניאליזם ומיגדר, קריאה בספרה של רונית מטלון 'סיפור שמתחיל בלוויה של נחש' (רמת גן, תשס"ו 2006) <עבודת גמר לתואר מ"א, אוניברסיטת בר־אילן>
- לוי, אביבה, ילד ואבא־ילדותי, ספרות ילדים ונוער, שנה ט"ז, גל׳ ב׳ (1989), עמ' 64–65
- צור, יגאל, לילדים (הד קריאה), הד החינוך, ספטמבר 1989, עמ' 31
- קמחי, רמי, קבורת הבורקס, מאזנים, כרך ע"א, גל׳ 9 (1997), עמ' 20–22
- רודנר, עפרה, קול צעדיה הראשונים, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ט"ו באב תשע"ח, 27 ביולי 2018), עמ' 4–5
- שוורץ, יגאל, רעל בכפית של דבש : על "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" מאת רונית מטלון, בספרו: מכאן ומכאן : מסות ומאמרים על ספרות ישראלית (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תש"ף 2020), עמ' 135–144
על ״זרים בבית : סיפורים״
- בושס, הדה, הקצוות השרופים, הארץ, 7 באפריל 1992, עמ' ב 4
- בן־שלום, צביה, הילדים מעל־יד פתח תקוה, על המשמר, 11 ביולי 1989, עמ' 16
- ברצקי, נורית, הקיץ, בקינג ג׳ורג׳, ראיתי אנשים יוצאים ממכונית. כך נולד סיפור, מעריב, השבוע, ט"ו באדר ב׳ תשנ"ב, 20 במארס 1992, עמ' 55
- גור, בתיה, שבוע של ספרים, הארץ, 1 במאי 1992, עמ' ב 9
- הרציג, חנה, תחושת האסון השקטה, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בניסן תשנ"ב, 10 באפריל 1992, עמ' 26
- מאירוביץ, דורית, לעולם נוכחת רק בתוך הרגע הזה, דבר, כ"ו באייר תשנ"ב, 29 במאי 1992, עמ' 24
- מירסקי, נילי, לב נכמר ועין צוננת: אחרית־דבר לספר "זרים בבית"..., ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו באדר ב׳ תשנ"ב, 20 במארס 1992, עמ' 23
- פלטי, מיכל, יודעת לספר סיפור, על המשמר, כ׳ בניסן תשנ"ב, 23 באפריל 1992, עמ' 22
- צור, יגאל, משונה מאוד, ידיעות אחרונות, 7 ביוני 1989, עמ' 37
- רינון, יואב, אתה לא אומר לי מלה אמת, הארץ, ו׳ באלול תשנ"ב, 4 בספטמבר 1992, עמ' ב 8
- שמעוני, בתיה, שטח ההפקר של החיים, אפס שתיים, חוב׳ 2 (1993), עמ' 125–127
על ״זה עם הפנים אלינו״
- אורן, יוסף, אנחנו בני המזרח!, דימוי, גל׳ 11 (1996), עמ' 32–41
- בן־יהודה, עמרי, ללא פנים : על האנונימיות ברומן זה עם הפנים אלינו, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 76–88
- בנית, מורן, סאת אל בנאת: גבירת הבנות, הכיוון מזרח, חוב׳ 38 (2021), עמ' 285–297
- דרור, איתי, המשפחה ורשת הדייג, מאזנים, כרך ס"ט, גל׳ 9–10 (1995), עמ' 87–88
- הולצמן, אבנר, בראש גדול, בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 151–153
- חבר, חנן, רונית מטלון – רק כך אני יכולה לראות., הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ט"ז בסיון תשנ"ה, 14 ביוני 1995), עמ' 6
- ישראל, יעל, אצל הדודה והדוד, עתון 77, גל׳ 187–188 (אב–אלול תשנ"ה, אוגוסט–ספטמבר 1995), עמ' 15
- לוי, איתמר, יומן קריאה: זה עם הפנים אלינו, זה עם הגב, וזה בצדודית, סטודיו, חוב׳ 65 (1995), עמ' 70–73
- צורן, גבריאל, בין בדיון לתיעוד: חדירת התמטיקה של הצילום אל הרומנים העבריים בשנים האחרונות : עיון ב׳זה עם הפנים׳ וב׳חדר׳, בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס"ח 2008), עמ' 317–340
- קלדרון, נסים, לא הכל סיפור אחד: על "זה עם הפנים אלינו" של רונית מטלון, רחוב, חוב׳ 2 (1995), עמ' 48–59
- רודין, שי, איך מספרים את ההגירה מתוכה? : מעגלי אחרות ברומן ׳זה עם הפנים אלינו׳ לרונית מטלון, פעמים, חוב׳ 149 (סתיו תשע"ז 2016), עמ' 9–46
- רתוק, לילי, זה עם הפנים אלינו, נגה, גל׳ 30 (1996), עמ' 43–44
- Grumberg, Karen, Migration as Place: Airplane and Airport in Ronit Matalon's The One Facing Us and Bliss., Scritture migranti, vol. 3 (2009), עמ' 47–66
- Hever, Hannan, Location, not identity : The politics of revelation in Ronit Matalon׳s The One Facing Us., Prooftexts, vol. 30, no. 3 (Spring 2010), עמ' 321–339
על ״שרה שרה״
- אורן, יוסף, אהבת נשים בעידן פוליטי, מאזנים, כרך ע"ד, גל׳ 11 (אב–אלול תש"ס, אוגוסט–ספטמבר 2000), עמ' 44–46
- בלאט, אברהם, שברי חיים והרס התא הזוגי, הצופה, המוסף, כ"ח באייר תש"ס, 2 ביוני 2000, עמ' 12
- בן־נפתלי, מיכל, שרה, שרה : על סיפורה של ידידות, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 104–125
- הולצמן, אבנר, החולי והסיאוב, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י"ד בשבט תש"ס, 21 בינואר 2000, עמ' 27–28
- חבר, חנן, כל אחד צריך לדעת את המקום שלו, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 362 (כ"ו בשבט תש"ס, 2 בפברואר 2000), עמ' 1, 14
- חבר, חנן, רונית מטלון – רק כך אני יכולה לראות, בספרו: הסיפור והלאום : קריאות ביקורתיות בקאנון הסיפורת העברית (תל־אביב : רסלינג, 2007), עמ' 336–343
- יגיל, רן, ספרות נשים וניכוש עשבים, עמדה, חוב׳ 9 (2001), עמ' 87–92
- מלצר, יורם, בחירה חלקית, מימוש חלקי, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ באדר א תש"ס, 11 בפברואר 2000, עמ' 26
- קלדרון, נסים, שרה, מה סוחף בשרה?, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ה׳ באדר א תש"ס, 11 בפברואר 2000, עמ' 27
- שקלובסקי, רחל, על אהבה ועל מבוכה, עתון 77, גל׳ 241 (אדר ב׳ תש"ס, מארס 2000), עמ' 8
- Grumberg, Karen, Migration as Place: Airplane and Airport in Ronit Matalon's The One Facing Us and Bliss., Scritture migranti, vol. 3 (2009), עמ' 47–66
על ״קרוא וכתוב״
- אלבוים, דב, כוחו של ריחוק, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו בתמוז תשס"א, 6 ביולי 2001, עמ' 27–28
- מלצר, יורם, קריאה וכתיבה ומה שביניהן, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט"ו בתמוז תשס"א, 6 ביולי 2001, עמ' 26
- עטון, אהרון, חבלי קליטה, פלסטינים מחפשים את האתמול ועוד, עתון 77, גל׳ 264 (אדר תשס"ב, פברואר 2002), עמ' 6
- קלדרון, נסים, תנועה, הרבה תנועה, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט"ו בתמוז תשס"א, 6 ביולי 2001, עמ' 27
- רודין, שי, על הופעתה של האלימות המרחבית בספרות הישראלית, מאזנים, כרך פ"ג, גל׳ 4 (תשרי תש"ע, ספטמבר 2009), עמ' 2–7
על ״גלו את פניה״
- בן־משה, יקיר, סיפור ללא סיפור, Time Out תל־אביב, גל׳ 189 (15–22 ביוני 2006), עמ' 150
- בן־נפתלי, מיכל, אנטומיה של נידוי: לבקר מחדש ב"גלו את פניה" של רונית מטלון, פנס <מקוון>, 1 במאי 2022, עמ' 33–39
- גלסנר, אריק, חוסר אחריות ספרותי, מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י"א בתמוז תשס"ו, 7 ביולי 2006, עמ' 27
- לויתן, עמוס, גלו את האינטרטקסטואליות שלה, עתון 77, גל׳ 312–313 (תמוז–אב תשס"ו, יולי–אוגוסט 2006), עמ' 48–49
- ציפר, בני, שמונים אגורות לעמוד, הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בסיון תשס"ו, 16 ביוני 2006, עמ' ה 1
- פז, מירי, צ׳כוב היה בוכה, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ"ז בסיון תשס"ו, 23 ביוני 2006, עמ' 28
- קרונפלד, חנה, מה כל כך הרגיז את הממסד הספרותי, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 698 (ט"ז בתמוז תשס"ו, 12 ביולי 2006), עמ' 1, 14
- רוזנבלום, עמליה, הסיפור הוא ג׳ריקן בנזין, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 694 (י"ח בסיוון תשס"ו, 14 ביוני 2006), עמ' 12–13
על ״קול צעדינו״
- אנסקי, שרי, עד הניגוב האחרון, nrg מעריב <מקוון>, 4 באפריל 2008
- אשכנזי, יפתח, ההכי יפה : הבחירה האסתטית של קול צעדינו כביטוי למפגש שבין מערכת הספרות בישראל של שנת 2008 לנקודת המבט של המחברת, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 155–194
- בלבן, אברהם, מי קורבן של מי : האמהות בספרות העברית מתוסכלות מהפמיניזם, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ט׳ בתשרי תשס"ט, 8 באוקטובר 2008)
- בלבן, אברהם, בסימן השלמה עם האמא : קול צעדינו מאת רונית מטלון, בספרו: תשע אמהות ואמא : ייצוגי אימהות בסיפורת העברית החדשה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ' 82–99
- בלבן, אברהם, האם העברית נולדת מחדש, בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד 2014), עמ' 176–183
- הרצוג, עמרי, יריד של חסד, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 789 (ד׳ בניסן תשס"ח, 9 באפריל 2008), עמ' 1, 28
- ישראל, יעל, האמא הגדולה מהחיים, Time Out תל־אביב, גל׳ 284 (10 עד 17 באפריל 2008), עמ' 154
- לב ארי, שירי, איך האהבה בוקעת מבעד להריסות, הארץ, גלריה, כ"ט באלול תשס"ז, 12 בספטמבר 2007, עמ' 8
- משמר, תמר, כתיבה במחבואים : על המבט והקול הנשי בקול צעדינו של רונית מטלון, עתון 77, גל׳ 336 (טבת–שבט תשס"ט, ינואר–פברואר 2009), עמ' 26–28
- ניר, אלחנן, הלמעלה הגדול, מקור ראשון, שבת, כ"ב בתמוז תשס"ח, 25 ביולי 2008, עמ' 17
- קרן, ניצה, הד פסיעותינו בגינת האם הגדולה – נוצרת תיבת האוצרות של ילדותנו, מאזנים, כרך פ"ג, גל׳ 1 (ניסן–אייר תשס"ט, אפריל 2009), עמ' 24–26
- רודין, שי, הסקנדל – והרומן שנשכח מאחור, כיוונים חדשים: כתב עת לענייני ציונות, יהדות, מדיניות, חברה ותרבות, גל׳ 21 (טבת תש"ע, דצמבר 2009), עמ' 261–270
- שרון־בלייס, ענת, שיחה עם הסופרת רונית מטלון – קול צעדינו, שורות – רדיו ספרות, FM106 רדיו קול יזרעאל
- Mendelson-Maoz, Adia, Memory and space in the autobiographical writings of Amos Oz and Ronit Matalon, Journal of Israeli history (2021)
- Miccoli, Dario, Another history : family, nation and the remembrance of the Egyptian Jewish past in contemporary Israeli literature, Journal of modern Jewish studies, vol. 13, no. 3 (November 2014), עמ' 321–339
על ״השפעה בלתי הוגנת : רומן במכתבים״
- אביבי, יובל, לא פייר, Time Out תל־אביב, גל׳ 491 (29 במארס עד 5 באפריל 2012), עמ' 131
- אילוז, אילה, השפעה בלתי הוגנת – רונית מטלון ואריאל הירשפלד, אילה אילוז – עולם פנימי <מקוון>
- בלבן, אברהם, חברים לעט, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (י"ט בניסן תשע"ב, 11 באפריל 2012)
- בן, מנחם, רונית מטלון, אריאל הירשפלד, דורי מנור, nrg מעריב <מקוון>, 30 במארס 2012
- גרבוז, יאיר, השפעה בלתי הוגנת : רומן במכתבים, ידיעות אחרונות, 7 לילות
- כהן, ריקי, רומן תחת השפעה, Saloona <מקוון>, 25 באפריל 2012
- לויתן, עמוס, השפעה בלתי מובנת, עתון 77, גל׳ 363–364 (כסלו–טבת תשע"ג, נובמבר–דצמבר 2012), עמ' 38–39
- מוריס, אורין, שיעור בספרות לראש החוג, מקור ראשון, שבת, ה׳ באייר תשע"ב, 27 באפריל 2012
- סלע, מיה, רומן, אהבה, הארץ, גלריה, כ"ב באדר תשע"ב, 16 במארס 2012, עמ' 1–2, 31
- פוגל, מוטי, השפעה בלתי הוגנת – רונית מטלון ואריאל הירשפלד, עכבר העיר, 19 באפריל 2012
על ״הנערות ההולכות בשנתן : מחזה״
- אמיר, דנה, מטלון, רונית, שיחה בין דנה אמיר לרונית מטלון: בעקבות המחזה הנערות ההולכות בשנתן, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 195–209
- בן־נפתלי, מיכל., כמוסה של אינטליגנציה פראית ורושפת, המוסך : מוסף לספרות <מקוון>, גל׳ 1 (20 באפריל 2017)
על ״והכלה סגרה את הדלת״
- משעני, דרור, הקול שמעבר לדלת הסגורה, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (י"ח בטבת תשע"ח, 5 בינואר 2018), עמ' 1–2, 4
- פלג, ירון, הרגש הלאומי המחודש בנובלה והכלה סגרה את הדלת מאת רונית מטלון, מכאן, גל׳ י"ח (תשע"ח ספטמבר 2018), עמ' 210–229
- פרבר, חבצלת., חדר נעול אחותי כלה, מקור ראשון, שבת, גל׳ 1001 (י"ב בתשרי תשע"ז, 14 באוקטובר 2016), עמ' 18–19
על ״עד ארגיעה : מסות״
- אשכנזי, יפתח, אולי פשוט תביא לכאן את הבת דודה ונדבר, הארץ, תרבות וספרות, י"ט בְּתִשְׁרֵי תשע"ט, 28 בספטמבר 2018, עמ' 4
- ליבנה, יוני, כשאני כותבת אין לי גוף, ידיעות אחרונות, 7 לילות, כ"ט באב תשע"ח, 10 באוגוסט 2018, עמ' 20
- ציפר, בני, הכוהנת הגדולה של התקינות הפוליטית, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (ה׳ בתשרי תשע"ט, 14 בספטמבר 2018), עמ' 1–2
- שוייצר, ארז, השקט המוחלט של הקריאה, שאיננו מוות, הארץ, תרבות וספרות, י"ט בְּתִשְׁרֵי תשע"ט, 28 בספטמבר 2018, עמ' 4
על ״שלג : נובלה לא גמורה מן העיזבון״
- אמיר, גפי, יצירה למגירה, הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 1403 (ה׳ בשבט תש"ף, 31 בינואר 2020), עמ' 1–2
- בנית, מורן, אני אגור עם מוריס ונעשה ביחד עיתון, הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תש"ף, 21 בפברואר 2020, עמ' 4
- מוריס, אורין, לא רק חדר משלה, אלא סלון, מטבח, ספרייה וחלון משקיף על הים, כולו שלה, הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תש"ף, 21 בפברואר 2020, עמ' 4
- רובינשטיין, כנרת, רומן לאין קץ, מעריב השבוע, המגזין, כ"ב בכסלו תש"ף, 20 בדצמבר 2019, עמ' 10
- שלו, עמיחי, אישה שמפרקת ובונה את חייך, מקור ראשון, שבת, כ"ב בכסלו תש"ף, 20 בדצמבר 2019, עמ' 22–23
- אריאל נפתלי
- גידי בלייכר
- מיה קיסרי
- פנינה סטריקובסקי
- רחל זלוביץ
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
עדכונים אחרונים
יצירותיה האחרונות שראו אור בפרויקט
הפְּנים והחוץ: לאה גולדברג – שני תצלומים ; עד ארגיעה: מסות ; “סליחה שאני אומר לך את זה, אבל”: על כתיבה, תשוקה, זהות ושני מיליארד רעבים ; שוליית המסגר ; ויוי ;
- "שרה, שרה" - רונית מטלון / יוסף אורן
אין עדיין קישוריות מאושרות
- אריאל נפתלי
- גידי בלייכר
- מיה קיסרי
- פנינה סטריקובסקי
- רחל זלוביץ