בִּימֵי הַחֹרֶף יֵרָאֶה עַל שְׂפַת הַפְּלָגִים וְהַנְּחָלִים בְּאַרְצֵנוּ הָעוֹף הַנֶּחְמָד וְהֶחָבִיב – הַנַּחְלִיאֵלִי. לְאַט לְאַט יֵלֵךְ וּזְנָבוֹ הַמּוּרָם יִתְנוֹעֵעַ בְּלִי הֶרֶף. הִנֵּה בָּא אֶל הַמַּיִם וְיִצְעַד בָּהֶם בְּרַגְלָיו הַגְּבֹהוֹת. רִחֵף יַתּוֹשׁ –וְהַנַּחְלִיאֵלִי מִהַר לָטוּס אֵלָיו. הַיַּתּוֹשׁ בָּרַח וְהַנַּחְלִיאֵלִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו עֵד אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנּוּ.

כְּנָפָיו וּזְנָבוֹ אֲרֻכִּים. לָכֵן יֵיטִיב כֹּה לָעוּף. אֵין דַּרְכּוֹ לָעוּף יָשָׁר נִכְחוֹ, כִּי אִם יַעֲלֶה וְיֵרֵד, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־צִפְצוּף: “צוֹ־וִי! צוֹ־וִי!”

[ציור 37 – קובץ 98]

הַנַּחְלִיאֵלִי

מִשְׁכָּנוֹ – כֹּל נַחַל וּמִקְוֵה־מַיִם, וְעַל שֵׁם מִשְׁכָּנוֹ יִקָּרֵא “נַחְלִיאֵלִי”. כָּל הַיּוֹם יָרוּץ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְיִטְרֹף אֶת הַיַּתּוֹשִׁים וְהַזְּבוּבִים הַשּׁוֹרְצִים סָבִיב.

מִצְחוֹ וְתַחְתִּיתוֹ לְבָנִים, קָדְקָדוֹ, עָרְפּוֹ וַחֲזֵהוּ שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹ אָפוֹר.

אֶת קִנּוֹ יָכִין בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים: בְּסִדְקֵי־חוֹמָה, בֵּין שָׁרָשֵׁי־עֵצִים, בִּגְזָעִים נְבוּבִים. הַקֵּן עָשׂוּי קְנֵי קַשׁ וְעָלִים וּמְרֻפָּד מִבִּפְנִים בְּנוֹצוֹת וּבִשְׂעָרוֹת.

הַנַּחְלִיאֵלִי דּוֹגֵר פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תָּטִיל הַנְּקֵבָה 6 –8 בֵּצִים, וּבַשְּׁנִיָּה מֵאַרְבַּע עֵד שֵׁשׁ. בֵּצֵי הַנַּחְלִיאֵלִי תְּכֻלּוֹת־לְבַנְבַּנּוֹת וּמְלֵאוֹת כְּתָמִים אֲפוֹרִים־חוּמִים. נִבְקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים וְטִפְּלוּ הַהוֹרִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם.

עֵר וּמְלֵא־תְנוּעָה הוּא הָעוֹף הַזֶּה וְקָשֶׁה מְאֹד לְגַדְּלוֹ בַּבַּיִת וּלְהַחֲזִיקוֹ בַּכְּלוּב.

פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה

“מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה… אָעוּפָה… אַרְחִיקָה נְדֹד”…

דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִשְׁאַף הָאָדָם לְהִדַּמּוֹת אֶל הָעוֹף, לָעוּף כָּמֹהוּ “עַל הָרִים וְעַל יַמִּים”. בִּימֵי־קְדוּמִים עוֹד טֶרֶם הֶאֱמִינוּ כִּי יָבֹא יוֹם וְהָאָדָם יִנָּשֵׂא בַּאֲוִירוֹן בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר. דִּמּוּ אָז, כִּי כְּדֵי לְהִתְעוֹפֵף אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּנָפַיִם. לֹא מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי־הַדִּמְיוֹן הָאֵלֶּה עָשׂוּ לָהֶם, אָמְנָם, כְּנָפַיִם, עָלוּ עַל הַגַּג וְנִסּוּ לְהִתְעוֹפֵף… מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ מֶה הָיָה סוֹפָם: הֵם נָפְלוּ אַרְצָה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּם לְכָל יְמֵי־חַיֵּיהֶם…

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ הֵיטֵב אֶת דְּבַר תְּעוּפַת־הָעוֹפוֹת הִנְנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח, לָקַחַת עוֹף שָׁחוּט (יוֹנָה, לְמָשָׁל) וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַקַּל הַזֶּה: שַׁבְּרוּ כְנָפָהּ הָאַחַת וְאַחַר שִׂימוּ אֶת הָעוֹף בְּמַיִם; נַעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ אַבּוּב זְכוּכִית וְנִשְׁפוּ בְּחָזְקָה: מִתּוֹךְ עֶצֶם הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה צָפוֹת וְעוֹלוֹת בַּמַּיִם בּוּעוֹת־אֲוִיר. חִדְלוּ מִנְּשֹׁף – וְחָדַל הָאֲוִיר. אֵין זֶה כִּי הָאֲוִיר עוֹבֵר עַל נְקַלָּה מִקְּנֵה־הַנְּשִׁימָה לְתוֹךְ עֶצֶם־הַכָּנָף הַנְּבוּבָה.

עַצְמוֹת הָעוֹף, רֻבָּן אוֹ קְצָתָן, נְבוּבוֹת הֵן.

אִם נַחְתּוֹךְ אֶת בֶּטֶן־הָעוֹף וּמָצָאנוּ בָּהּ אֶת הַקֵּבָה, הַכָּבֵד וְיֶתֶר הַקְּרָבַיִם, וּבֵינֵיהֶם כִּיסִים דַּקִּים שְׁקוּפִים מְלֵאִים אֲוִיר.

הָאֲוִיר חוֹדֵר לְתוֹךְ גּוּף הָעוֹף דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם הַפְּתוּחִים תָּמִיד, עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת וְאֶל כִּיסֵי הָאֲוִיר וּמִשָּׁם אֶל הָעֲצָמוֹת הַנְּבוּבוֹת.

[ציור 38 – קובץ 100]

שלד העוף:

מַקּוֹר……….גֻלְגֹּלֶת שְׁדֵרַת הַצַּוָּאר……..עַצְמוֹת שֹׁרֶשׁ־הַכַּף

….הָאַמָּה וְהַסּוֹבֵב….עֶצֶם הַזְּרוֹעַ צְלָעוֹת…….עֶצֶם הֶעָצֶה עֶצֶם הֶחָזֶה….

…..שְׁדֵרַת הַזָּנָב עֶצֶם הַקּוּלִית…. הָאִסְתַּוְרָה…. שְׁרַשְׁכַּף…. אֶצְבָּעוֹת….

נְשִׁימַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית אֵיפוֹא בְּקַלּוּת נִפְלָאָה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף לִקְרַאת הָרוּחַ.

בִּרְצוֹת הָעוֹף לִנְשֹׁף יִמְחָא וְיוֹרִיד כְּנָפָיו וּמִיָּד מִתְכַּוְּצִים כִּיסֵי־הָאֲוִיר, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַמּוּנָחִים בֵּין פִּרְקֵי־הַכְּנָפַיִם וּשְׁרִירֵי־הֶחָזֶה, וְהָאֲוִיר נִדְחֶה הַחוּצָה.

כִּיסֵי־הָאֲוִיר כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ הֵם לִנְשִׁימַת־הָעוֹף בְּשַׁעַת מְעוּפוֹ. אַךְ הֵם מְמַלְּאִים עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד רַב־עֶרֶךְ: בָּהֶם מְסַדֵּר הָעוֹף וְקוֹבֵעַ אֶת גֹּבַהּ הַמְּעוּף.

בְּנָשְׁמוֹ יֵקַּל גּוּפוֹ וְיַגְבִּיהַּ וּבְנָשְׁפוֹ יִכִבַּד וְיַשְׁפִּיל לָעוּף.

גַּם בַּנּוֹצָה יֵעָזֵר הָעוֹף בִּמְעוּפוֹ.

מַבְחִינִים בֵּין מִינֵי־הַנּוֹצָה הָאֵלֶּה: א) נוֹצוֹת – הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶחְפֶּה הָעוֹף מִלְּמַעְלָה. ב) הַפְּלוּמָה – הִיא הַנּוֹצָה הָרַכָּה וְהַמְסֻלְסֶלֶת הַנִּמְצֵאת מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

נוֹצוֹת־הַכָּנָף הַגְּדוֹלוֹת נִקְרָאוֹת אֲבָרוֹת.

אִם תִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בְּנוֹצָה גְדוֹלָה וּמְצָאתֶם בָּהּ אֶת הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה: הַקְּשָׁב – הוּא הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, הַנָּבוּב, הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ מִכְסֵה־הָעוֹר, וְנִקְרָא גַם קְנֶה אוֹ קוֹלְמוֹס. הַדֶּגֶל – הוּא שֶׁטַח הַנּוֹצָה גוּפָהּ, הַמָּרְכָּב מִן הָעֲנָפִים, הָעוֹלִים בַּאֲלַכְסוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה לַנִּצָּב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי כָּל עָנָף יוֹצְאִים צִיצִים. גַּם מִצִּדֵּי הַצִּיצִים צוֹמְחִים לָרֹב פְּתִילִים דַּקִּים וּוָוִים זְעִירִים הַמְשֻׁלָּבִים וּמְסֻבָּכִים הֵיטֵב, עַד כִּי לֹא יָבוֹא הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם.

כֵּן יַעֲטֶה הָעוֹף אֶת נוצתו וְהִיא כְּמִכְסֶה חַם לְכָל גוּפוֹ.

הָעוֹף הַמְעוֹפֵף לְמַה הוּא דוֹמֶה? – לִסְפִינַת־אֲוִיר. כְּנָפָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מְשׁוֹטִים וּזְנָבוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהֶגֶה.

תַּבְנִית הַכְּנָפַיִם וְהַזָּנָב אֵינָהּ שָׁוָה בְּכָל מִינֵי הָעוֹפוֹת. רֹב הָעוֹפוֹת הַקַּלִּים וּמַתְמִידִים בִּמְעוּפָם נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְחֻדָּדוֹת – אֵלֶּה הֵם “מַלְכֵי־הָאֲוִיר”. כְּנָפַיִם עֲגֻלּוֹת מְצַיְּנוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַמְסֻרְבָּלִים כִּבְדֵי־הַתְּנוּעָה.

בְּשׁוּט הָעוֹף בְּיָם־הָאֲוִיר כְּנָפָיו וְנוֹצוֹת־זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת. אָז יִגְדַּל נֶפַח גוּפוֹ וּפְרִיחָתוֹ תֵּקַל. גַּם בְּהִתְנַפְּלוֹ אַרְצָה וּכְנָפָיו מִתְקַפְּלוֹת תִּהְיֶינָה עוֹד נוֹצוֹת זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת מְעַט וּ“נְפִילָתוֹ” לֹא תְּסַכֵּן אֶת חַיָּיו.

נוֹצַת הָעוֹף עֲשׂוּיָה חֹמֶר קַל מְאֹד וְכִמְעַט כָּל חֲלָקֶיהָ מְלֵאִים אֲוִיר. –

זֶה פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה.

בשדה

הסתונית ע"פ ירדני

הכרכֹם מאת ירדני

הפרח ומבנהו

הקרקע

הרקב

החרישה

הרכבת הקרקע

היונה ע"פ אהרני ואחרים

הזרזיר ע"פ אהרני ופר' האקא

נדידת העופות

בבית ובחצר

הסוס

הכלב

החתול

התרנגֹלת והתרנגֹל ע"פ אהרני

בצת העף ע"פ פול בר

חיות הבית

האויר

קפיזות האויר ולחצו

לחיצת האויר החפשי

המשאבה

משקל האויר

בגן הירק ובגנה

הכרוב

הצנון

הבצל

הגזר

הנביטה

האפון

החֹלד ע"פ אהרני

השלשול

תפוח האדמה

העגבניה והחציל

הורד

הצמח וזניו החדשים

השקד

במרעה. מפרחי החֹרף. המים

הפרה ע"פ אהרני ואחרים

הגמל ע"פ אהרני

החושים מאת ל. נ. טולסטוי

הכלנית ע"פ מקורות שונים

הרקפת על פי מקורות שונים

הנרקיס על פי מקורות שונים

השלו ע"פ אהרני

הנחליאלי ע"פ אהרני ואחרים

פשר התעופה על פי מקורות שונים

המים

המים באדמה

המים באויר

ע"פ מקורות שונים

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעָה בְּאַרְצֵנוּ הַכַּלָּנִית. צוֹמַחַת הִיא בַּמּוֹרָד וּבַבִּקְעָה, בֶּהָרִים וּלְרַגְלֵי־הַסְּלָעִים. פְּרָחֶיהָ רֻבָּם אֲדֻמִּים, אַךְ יֵשׁ גַּם וְרֻדִּים וּלְבָנִים.

[ציור – קובץ 90]

ציּוּר 34 הַכַּלָּנִית. אַבְקָן. פֵּרוֹת.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים בּוֹקְעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּפוּפִים בִּדְמוּת בֶּרֶךְ, עָקְצֵי־הֶעָלִים. אַחֲרֵיהֶם יוֹפִיעוּ גִּבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים, עֲטוּרִים שְׁלשָׁה עָלִים יְרוֹקִים, עָלִים מַקְדִּימִים, הַמְשַׁמְּשִׁים גָּבִיעַ.

עֲלֵי־הַכַּלָּנִית, הַשְּׁסוּעִים וְהַמְפֻצָּלִים, וְגַם גִּבְעוֹלָהּ, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת.

מַה תִּתֵּנָּה הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה לַצֶּמַח?

הַכַּלָּנִית, כְּכָל הַצְּמָחִים, שׁוֹאֶפֶת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית, הַנַּעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַחֲרוּקִים. הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה, בַּת שִׁבֵעָה וְלִפְעָמִים בַּת תִּשְׁעָה עָלִים, וְהָאַבְקָה הָרַבָּה נוֹעֲדוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאוֹרְחִים הָאַלָּה מֵרָחוֹק.

אַךְ לֹא כָּל החֲרוּקִים רְצוּיִים לָהּ. הוֹעֵל יוֹעִילוּ רַק אֵלֶּה הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר. הַחֲרוּקִים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא גַּם מַזִּיקִים לָהּ, כִּי הֵם מִתְכַּוְּנִים לֹא אֶל הַפֶּרַח, כִּי אִם אֶל הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים, לְאָכְלָם וּלְהַשְׁחִיתָם.

נְשַׁעֵר בְּנַפְשֵׁנוּ רֶגַע, כִּי הִנֵּה חִפּוּשִׁית אַחַת בָּאָה אֶל הַפֶּרַח, לָקְחָה מֵאַבְקָתוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ. לוּ עָבְרָה הַחִפּוּשִׁית בּוֹ בָּרֶגַע לְפֶרַח אַחֵר וְהֶעֱבִירָה עִמָּהּ גַּם אֶת הָאַבְקָה וְהָיְתָה מְסַיַּעַת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית. אַךְ אִם תֵּרֵד לִזְחוֹל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְאַחַר תַּעֲלֶה עַל פֶּרַח אַחֵר וְנִנְעֲרָה מֵעַל גּוּפָהּ הָאַבְקָה כֻּלָּהּ. הַחֲרוּק לֹא יוֹעִיל לַפֶּרַח, הוּא רַק יַשְׁחִית אֶת הָאַבְקָה.

הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת עַל הַצֶּמַח מִסַּכָּנָה זוֹ. בְּעֵינֵי הַחֲרוּק נִרְאוֹת הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלֶּה כְּיַעַר גָּדוֹל עָבֹת אֲשֶׁר אֵין לַעֲבוֹר בּוֹ.

מוּבָן, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הָאַלָּה מְגִנּוֹת גַּם מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת. כַּלָּנִית הַצּוֹמַחַת מְגֻלָּה לְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת יוֹתֵר וְגַם עָלֶיהָ רְחָבִים יוֹתֵר.

פְּרָחִים שֶׁלֹּא הָאָבְקוּ מַאֲרִיכִים לִפְרֹחַ.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת. הָעֱלִי, בַּעַל הַפִּרְיוֹנִים הַמְרֻבִּים, הָחָפְשִׁים, מַתְחִיל תּוֹפֵחַ. הַפֶּרַח יִיבַשׁ כֻּלּוֹ וְהַזֵּרְעוֹנִים יִפְּלוּ אָרְצָה.

זֵרְעוֹנֵי הַכַּלָּנִית נוֹצִיִּים, שְׂעִירִים. מִתְפַּזְּרִים הֵם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בָּרוּחַ, נִצְמָדִים אֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, עֵד שֶׁיִּפְּלוּ אֵי־שָׁם וְיִקָּלֵטוּ.

הַפֶּרַח מֵת, גַּם הֶעָלִים הוֹלְכִים וְנִכְמָשִׁים, וְחָמְרֵי־הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם עוֹבְרִים וְחוֹזְרִים אֶל תַּחַת הָאֲדָמָה, אֵל הַפְּקָעַת. בַּפְּקַעַת נִצְבָּר חֹמֶר, רֻבּוֹ עֲמִילָן אֲשֶׁר יָזוּן אֶת הַצֶּמַח הַצָּעִיר בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

כָּל הַקַּיִץ טְמוּנָה הַפְּקַעַת בַּקַּרְקַע. הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה הָעוֹטֵף אוֹתָהּ לֹא יִתֵּן לָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים לִנְגוֹעַ בָּהּ לְרָעָה וְלַמַּיִם שֶׁבָּהּ לְהִתְאַדּוֹת. מְכִילָה הִיא מִין רַעַל, שֶׁכָּל הַטּוֹעֵם מִמֶּנּוּ יָקִיא וְיִתְעַטֵּשׁ.

הַנּוּרִית, כַּפְתּוֹר־הַזָּהָב, הַדְּמוּמִית, הַזַּלְזֶלֶת – פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה־הָעֱלִי וּבְמִסְפַּר־הָאַבְקָנִים הָרַב לְפֶרַח הַכַּלָּנִית וְכֻלָּם יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַנּוּרִית אוֹ הָאַרְזָפִים.

הספר הזה נועד לשׁמשׁ ספר־עזר לתלמידים ולכל המתענינים בלמוּדי הטבע.

יסוֹד הלמוד הזה הוא ההסתכלות, ולכן הוּשׂם לב בבחירת־הנוֹשׂאים רק לאלה השׁכיחים והרגילים ביותר, שהלומד נתקל בהם ורואה אותם יוֹם יום.

הספר חֻבר על פי שיטת “רשׁוּיות־החיים”: השׂדה, גן־הירק, הכרם – כּל אחד מהם בתור “רשׁוּת־חיים” מיוּחדת, עם החי, הצומח והדומם שבו.

רבים הם הנושׂאים (למשׁל, האויר) שׁאפשר להכניסם לתוך “רשׁוּיות” שׁונות, והמורה יוּכל לאחר ולהקדים כפי שקוּל דעתוֹ.

בסדור החֹמר שמתי לב ל“תכנית בתי־הספר העממיים העירוניים”, שׁאֻשׁרה והוּצאה על ידי מחלקת החנוךְ של ההנהלה הציונית.

לא נמנעתי מלהביא בספר גם ספורים קטנים שישׁ בהם כדי לגלות לעיני הקורא מכל הנעשׂה בטבע.

קביעת הטרמינים נעשׂתה בזהירות רבה.

כמה וכמה טרמינים חדשׁים קבלתי מפי מר ח. נ. ביאליק.

הרבה מן המלים בפרקי הזואולוגיה, שנִתַּן להן בספר הזה פרוּשׁ חדשׁ (כמו: השׁלחוּפה, הצב), קבלתי מפי החוֹקר הידוע מר אהרֹני.

בפרקי הבוטניקה השׁתמשתי בהערותיו של חברי מר אביזֹהר.

לכל אלה אשׁר עזרו לי בעבודתי נתונה בזה תודתי הנאמנה.

עֵת עָלִים רְטֻבִּים רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמֹּר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר.

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ יֶהְגֶּה הַתּוֹר –

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי־עֹנֶג וָאוֹר.

ש. טשרניחובסקי

בִּימֵי־הַגְשָׁמִים בַּשָּׂדֶה

רֵאשִׁית הַסְּתָו. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תַּכֶּה בְּחֻמָּהּ, אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב תִּשֹּׁב רוּחַ צֶחָה קְרִירָה. בִּפְאַת מַעֲרָב עִם הַשְּׁקִיעָה יִגָּלוּ הֶעָבִים וְהֵם שְׁטוּפֵי־אֹדֶם וּמְבַשְּׂרֵי־רָעַם.

בַּיָּמִים הָאַלָּה תָּקוּם לָצֵאת אֶת הָעִיר וּפָנֶיךָ אֶל הַשָּׂדֶה. כָּלָה קָצִיר. תַּם הַבָּצִיר. בַּשְּׁדֵמוֹת הָעֲזוּבוֹת תֵּתַע, בַּכָּרִים אֲשֶׁר יָבְשׁוּ בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ – וּבְלִבְּךָ יַעֲלֶה זֵכֶר הָאָבִיב שֶׁחָלָף. הֲדַר־הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נֶעֱלָמוּ. וּבְלֶכְתְּךָ כֹּה וָכֹה יֵרָאוּ לְךָ פִּתְאֹם פְּרָחִים חַיִּים, פְּרָחִים רַכִּים, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ רַק זֶה מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. אֵלֶּה הֵן הַסְּתָוָנִיּוֹת.

כְּמוֹ בְּמַגַּע־קֶסֶם הוֹפִיעוּ מִנְּקִיקֵי־הַסְּלָעִים. שָׂדוֹת קְטַנִים שֶׁל סְתָוָנִיּוֹת וְרֻדּוֹת, אַף עֲלֶה יָרוֹק אֶחָד לֹא יֵרָאֶה. הֲלָלוּ הִזְדָרְזוּ וְיָצְאוּ בִּמְלֹא גָדְלָן, הֲלָלוּ עוֹמְדוֹת עֲדַיִין סְגוּרוֹת, צְנוּפוֹת וּמְלֻפָּתוֹת. פֹּה וְשָׁם מְסֻדָּק קְרוּם־הָאֲדָמָה וְנִבְקָע, כְּאוֹתָהּ בֵּצָה בְּצֵאת הָאֶפְרֹחַ. כֹּה תּוֹפַעְנָה הַסְּתָוָנִיּוֹת אַחַת עַל יַד חֲבֶרְתָּהּ בַּכָּרִים וּבְצֵל־הַסְּלָעִים.

וּמַהֵר תְּמַהֵרְנָה לִפְרֹחַ. יוֹם יוֹמַיִם, וּבְרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ מִשִּׁשָּׁה עַד שְׁמוֹנָה פְּרָחִים. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן נְתוּנִים הֵם בְּחִתּוּל־קְרוּם דַּק הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּהִתְבַּשְּׁלָם יִקְרְעוּ אֶת הַחִתּוּל, יִתְאָרְכוּ וְיִשַּׁחוּ מֵרֹב כֹּבֶד.

[ציוּר 1 (הַסְּתָוָנִית) – קובץ 8]

פֶּרַח שָׁלֵם. הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן הַלְקֵט שֶׁנִּפְתָּח. שֶׁל הַצֶּמַח. עָלִים יְרוֹקִים וָפֶרִי. זֵרְעוֹן (מֻגְדָּל)

שִׁשָּׁה עֲלֵי־כוֹתֶרֶת וְרוּדִים לְכָל פֶּרַח, וּבְתוֹכָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים. הַמַּאֲבָק הַצָּהֹב מְחֻבָּר אֶל־רֹאשׁ הַזִּיר בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה. מִבֵּינוֹתָם תִּתְרוֹמֵמְנָה שְׁלשׁ צַלְקוֹת הָעֱלִי.

הֶעָלִים מְחֻבָּרִים בְּתַחְתִּיתָם כְּאַבּוּב אָרֹךְ וְאֵינָם מִתְפָּרְדִּים אֶלָּא בְּחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן.

בַּבֹּקֶר, בַּעֲלוֹת הַטַּל מִן הָאָרֶץ, יִתְבַּדְּרוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהַפְּרָחִים יַעַמְדוּ פְּתוּחִים לִקְרַאת שָׁמֶשׁ.

אָז יִתְלַקְּטוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים לָמֹץ אֵת הַצּוּף שֶׁבָּאַבּוּב וְלָקַחַת מִן הָאַבְקָה אִתָּם.

וְהַסְתָוָנִיּוֹת תַּעֲלֶינָה חֲדָשׁוֹת יוֹם יוֹם, בְּמִסְפָּר רַב תִּפְרֹצְנָה.

וּמַה גְּדוֹלָה יִרְאָתָן מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. אַךְ תִּפֹּלְנָה הַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִסְגְּרוּ הַפְּרָחִים, הֶעָלִים יִתְקָרְבוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי וְהָיוּ לְמִסְתּוֹר לָאַבְקָנִים הָרַכִּים, לְבַל יְבֻלַּע לָהֶם. בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ יָשׁוּבוּ לְהִפָּתֵחַ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם בְּלִי חָשָׂךְ וְאֵין פַּרְפָּר וְאֵין דְּבוֹרָה לִפְקוֹד וּלְהֶאֱבִיק אֵת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים. אָז יִגְדְּלוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מִשֶּׁהָיוּ וְלָחֲצוּ עַל הָאַבְקָנִים וְאֵלֶּה יִשְׁפְּכוּ אֶת אַבְקָתָם עַל הַצַּלָּקוֹת. הַפֶּרַח יָפְרֶה וְעָשָׂה פֶּרִי.

מְעַטִּים הֵם יְמֵי חַיֵּיהֶן שֶׁל הַסְּתָוָנִיּוֹת, כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי וּפָחוֹת מִזֶּה. רַבִּים מִפִּרְחֵיהֶן יֹאבְדוּ בַּגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר זֶרַע, וְהֵן מִזְדָּרְזוֹת לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, לַעֲשׂוֹת פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

פְּקַעַת הַסְּתָוָנִית פְּחוּסָה, כִּי הֶחָצָץ וְהַסְּלָעִים יִלְחֲצוּ עָלֶיהָ. עוֹטָה הִיא קְרוּמִים חוּמִים דַּקִּים, כְּגִלְדֵי הַבָּצָל, הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי חֹרֶב־הַקַּיִץ וּמִפְּנֵי הָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תּוֹצִיא הַפְּקָעַת פְּרָחִים חֲדָשִׁים, כִּי מְכִילָה הִיא בְּתוֹכָהּ אֶת הַנֶּבֶט וְגַם חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן.

כִּנְבֹל הַפְּרָחִים יְבַצְבְּצוּ הֶעָלִים הַדּוֹמִים לִסְרָטִים.

יָמִים רַבִּים עוֹבְרִים וְהוֹפִיעַ פְּרִי־הַסְּתָוָנִית – הַלְקֵט בַּעַל שָׁלשׁ–לִשְׁכוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה תַּבְשִׁילוֹ עַד שֶׁיִּסָּדֵק וְיוֹצִיא אֶת זֵרְעוֹנָיו מִתּוֹכוֹ. זֵרְעוֹנֵי הַסְּתָוָנִית קְטַנִּים הֵם. בְּהֵרָטְבָם יַפְרִישׁוּ מִקִּרְבָּם רִיר צָמִיג, יִדְבְּקוּ בְּרֶגֶל הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה וְנִשְּׂאוּ לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים לֹא יִגְּעוּ בַּסְּתָוָנִית לְרָעָה, כִּי כָּל חֲלָקֶיהָ מְכִילִים רָעַל.

אַךְ תִּכְלֶה הַסְּתָוָנִית וְתוֹרוֹ שֶׁל הַכַּרְכֹּם הִגִּיעַ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, פִּרְחֵי־הַסְּתָוָנִית עִם פִּרְחֵי־הַכַּרְכֹּם, וְהָיָה מַרְאֵה הַשָּׂדֶה לָבָן־וָרֹד. אַךְ עֵין הַהוֹלֵךְ נִמְשֶׁכֶת בְּיִחוּד אֶל הַכַּרְכֹּם הַמַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ הָעֲדִינָה, הַמֵּפִיץ רֵיחַ נָעִים.

עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַכַּרְכֹּם גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, וְהֵם מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס קְטַנָּה. בְּתוֹכָם נִמְצָאִים שְׁלשֶׁת אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, כְּחַלְחַלִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם. אַךְ אֵין עֲרֹךְ לִיפִי־הַצַּלָּקוֹת הַכְּתֻמּוֹת, הַמְּפֻצָּלוֹת כְּעַנְפֵי־עֵץ אוֹ כְּקַרְנֵי הָאַיָּל. גַּם הֶעָלִים הָאֲרֻכִּים, הַזְרוּעִים בְּאֶמְצָעִיתָם פַּסִים וּבַהֲרוֹת־כֶּסֶף וְהָעוֹלִים יַחַד עִם הַפֶּרַח, יַגְדִּילוּ אֶת יָפְיוֹ.

[ציוּר 2 (הַכַּרְכֹּם) – קובץ 10]

פָּתוּחַ בַּיּוֹם סָגוּר בַּלַּיְלָה

מִן הַבֹּקֶר יִתְעוֹפְפוּ אֶל הַכַּרְכֹּם פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים, כִּי רֵיחוֹ הֶחָרִיף יַאַסְפֵם.

עַל בְּנֵי־הָאָדָם נִתְחַבֵּב הַכַּרְכֹּם לֹא רַק בְּיָפְיוֹ, כִּי אִם גַּם בְּתוֹעַלְתּוֹ. עוֹד מִימֵי־קֶדֶם יָדַע הָאָדָם לְהוֹצִיא מִן הַצֶּמַח הַזֶּה אֶת הַצֶּבַע הַמְּפֻרְסָם, צֶבַע הַכּוּרְכְּמָא אוֹ הַזַּפְרָן. הָיָה אוֹסֵף אֶת הַצַּלָּקוֹת וּמְיַבְּשָׁן עַד שֶׁתִּצְטַמֵּקְנָה כְּחוּטִים דַּקִּים. טַעֲמָם שֶׁל אַלָּה חָרִיף מְאֹד וְהַלּוֹעֵס אוֹתָם יְצֻבַּע רִירוֹ צְהֹב־מָזְהָב. עֵד הַיּוֹם שָׂמִים אֶת הַזַּפְרָן בְּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹשְׁחִים בּוֹ אֶת הַחַלּוֹת וְהָעֻגּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם מַבְהִיק כְּזָהָב.

הַכַּרְכֹּם הַטּוֹב בָּא מִפָּרָס וּמֵאַסִּיָּה הַקְּטַנָּה, אַרְצוֹת מוֹלַדְתּוֹ. גַּם הַיְּהוּדִים גִּדְּלוּהוּ לְפָנִים וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

הַצֶּמַח הַזֶּה אֵינֶנּוּ מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זְרָעָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ, הַדּוֹמָה לְתַפּוּחַ־אֲדָמָה קָטֹן שֶׁתּוֹכוֹ לָבָן וּמְעֻטָּף מִבַּחוּץ קְרוּמִים חוּמִים. בְּאֲרָצוֹת אֲחָדוֹת יְגַדְּלוּהוּ לְתַעֲשִׂיַּת הַצֶּבַע וְזוֹרְעִים אוֹתוֹ שָׂדוֹת שְׁלֵמִים. מְחִיר הַצֶּבַע יָקָר מְאֹד, כִּי שִׁשִּׁים אֶלֶף פֶּרַח יְכוֹלִים לְהַסְפִּיק קִילוֹגְרַם צֶבַע.

הַפְּרָחִים נִקְטָפִים בַּבֹּקֶר. עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ נַעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם לַפּוֹעֲלִים כְּאֵב־רֹאשׁ הַבָּא מִן הָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁל הַכַּרְכֹּם.

הַפְּרָחִים הָרַבִּים, הַמְּעַנְּגִים אוֹתָנוּ בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם – עַל מָה וְלָמָה הֵם?

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי לְפֶתַע פִּתְאֹם חָדְלוּ הַצְּמָחִים לִפְרֹחַ וְלֹא יֵרָאֶה עוֹד פֶּרַח בָּאָרֶץ – צַר, צַר יִהְיֶה עַל יוֹפִי זֶה שֶׁחָלָף… רַק עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים, רַק עֵצִים וְשִׂיחִים… יֶרֶק וְיֶרֶק בְּלִי קֵץ!

שַׁעֲרוּ עוֹד בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי הַפְּרָחִים לֹא נִכְחֲדוּ אָמְנָם כָּלִיל, אַךְ נַעֲשׂה נַעֲשׂוּ כֻּלָּם בְּנֵי צוּרָה אַחַת וְצֶבַע אֶחָד. הַאֻמְנָם תִּמְצְאוּ אָז בָּהֶם יוֹפִי אַף מְעָט?

בְּאֵין פְּרָחִים יֵעָלֵם הַיּוֹפִי. אָמְנָם כֵּן! אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבָד. בְּלִי הַפְּרָחִים לֹא יוֹסִיפוּ הַצְּמָחִים, נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים, לְהִתְקַיֵּם. יֶחְדְּלוּ הַפְּרָחִים – וְחָדַל כָּל עֵשֶׂב, וְנִכְחַד כָּל צֶמַח מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַצְּמָחִים רֻבָּם מִתְרַבִּים עַל יְדֵי הַזְּרָעִים. אֶת גַּרְגְּרֵי־הַזֶּרַע טוֹמְנִים אָנוּ בַּעֲרוּגָה בַּגַּן, מַשְׁקִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם וְהֵם גְּדֵלִים וְיִהְיוּ לִצְמָחִים. אַךְ גַּרְגֵּר־זֶרַע זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא וְאֵיךְ בָּא? הוּא הָיָה חָבוּי בַּפֶּרַח, בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָעֱלִי, בַּשַּׁחֲלָה. הַפֶּרַח נָבַל, הָעֱלִי שָׂרַד וַיִּגְמַל וַיְּהִי לִפְרִי נוֹשֵׂא זֶרַע. רוֹעִים אָנוּ, כִּי הָעֱלִי הוּא הַנִּכְבָּד מִכָּל חֶלְקֵי־הַפֶּרַח.

וְהָאַבְקָנִים – מַה מַעֲשֵׂיהֶם הֵם? לְפֵרוֹת לֹא יִהְיוּ – מַה־יִּתְּנוּ, מַה יוֹסִיפוּ הֵם לַפֶּרַח? הָבָה נְכַסֶּה אֶת הָעֱלִי בְּפִסַּת נְיָר דַּק אוֹ נִכְרֹת בְּאוּלָר אֶת הָאַבְקָנִים וּנְסִירֵם. לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, הָעֱלִי הַזֶּה לֹא יוֹסִיף לִגְדֹּל, נָבֹל יִבֹּל עִם הַפֶּרַח.

נִקַּח־נָא אַבְקָן אֶחָד וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ. שְׁנֵי חֲלָקִים לוֹ: הַזִּיר וְהַמַּאֲבָק. נַחְתֹּךְ אֶת הַמַּאֲבָק וּמָצָאנוּ בּוֹ גַּרְגְּרֵי אַבְקָה מְרֻבִּים דַּקִּים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל הַפֶּרַח מִתְפַּקֵּעַ הַמַּאֲבָק וְהָאַבְקָה הַבְּשֵׁלָה תִּזָּרֵק לַצְּדָדִים. בָּא גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת מִיָּד יִמָּתַח כְּחוּט וְעָבַר דֶּרֶךְ הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחֲלָה.

בַּשַׁחֲלָה פְּנִימָה יִמַּס הַחוּט שׁוֹב. רַק קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִשָּׁאֵר וִיהִי לְגַרְגֵּר. וּבְחַיַּי הָעֱלִי תְּקוּפַת־חַיִּים חֲדָשָׁה מַתְחִילָה. גָּדֵל הוּא וְתוֹפֵחַ, כִּי גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה הִפְרָהוּ. הָעֱלִי הָיָה לְפֶרִי.

אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בָּאַבְקָנִים וְיַחַד עִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת נוֹבְלִים הֵם וְנוֹשְׁרִים. שְׁנֵי אֵלֶּה, הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים, הֵם חֶלְקֵי־הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם יַחַד יִוָּצֵר הַפְּרִי.

וְהַגָּבִיעַ?

אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַגָּבִיעַ נָבִין בְּנָקֵל. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּרַח הָרַךְ בִּהְיוֹתוֹ סָגוּר וְיָגֵן עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַפֶּרַח שֶׁלֹּא תִּתְלְשֵׁם הָרוּחַ.

וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת – הֲגַם הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַפֶּרַח?

מֵרָחוֹק, מֵרָחוֹק יֵרָאוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת. יָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּרַח הֵם, הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. כָּלוֹל יִכְלְלוּ אֶת קֶסֶם־הַצְּבָעִים, אֶת עֶדְנַת־הַנִּיחֹחַ. בִּגְלַל עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יוֹצְאִים אָנוּ לִלְקֹט אֶת הַפְּרָחִים וּלְאַגְּדָם זֵרִים זֵרִים.

אַךְ הַאֻמְנָם הֵם נוֹצְרוּ אַךְ וְרַק לְהָבִיא לָנוּ עֹנֶג וְקוֹרַת רוּחַ?

כַּמּוּבָן, לֹא.

רָאִינוּ כִּי הַשַּׁחֲלָה תֵּהָפֵךְ לִפְרִי כַּאֲשֶׁר יִפֹּל גַּרְגֵּר הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת. אַךְ אִם תֹּאמְרוּ: עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה הִיא, הַמַּאֲבָק מִתְפּוֹצֵץ וְהָאַבְקָה נִזְרֶקֶת עַל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרַח – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים.

לִפְעָמִים, אָמְנָם, יִהְיֶה כָּכָה. הַפֶּרַח מַפְרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְקָנָיו הוּא – זוֹהִי הַפְרָיָה עַצְמִית.

אַךְ הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ כִּי אִם יָפְרֶה הַפֶּרַח הַפְרָיָה עַצְמִית פַּעַם וּפַעֲמַיִם יֵלְכוּ פֵּירוֹתָיו וְיִתְמַעֲטוּ, זְרָעָיו יִדַּלּוּ וְגִדּוּלָּיו יִהְיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים. לְהֵיפֶךְ, אִם נָשִׂים עַל הָעֱלִי שֶׁל אֶחָד מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה, לְמָשָׁל, גַּרְגְּרֵי־אַבְקָה מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה הַצּוֹמַחַת בְּרִחוּק מָקוֹם, הַזְּרָעִים יִרְבּוּ אָז וְהַפֵּירוֹת יִהְיוּ גְדוֹלִים וְטוֹבִים. זוֹהִי הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אֵיךְ יִמָּנְעוּ הַצְּמָחִים מֵהַפְרָיָה עַצְמִית?

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים לֹא יִבְשְׁלוּ אֶצְלָם בְּבַת אֶחָת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָעֱלִי בָּשַׁל כְּבָר וְהוּא עוֹמֵד לְהֵאָבֵק, אַךְ הָאַבְקָנִים טֶרֶם בָּשְׁלוּ, עוֹד לֹא גָמְלָה אַבְקָתָם. בְּאוֹתוֹ זְמָן מִתְבַּשְּׁלִים הָאַבְקָנִים בְּפֶרַח אַחֵר, אֲשֶׁר הָפְרָה כְּבָר, וְאַבְקָתָם עוֹבֶרֶת אֶל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

וְאוּלָם מִי מַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח?

לִפְעָמִים יִשָׂאֶנָּה הָרוּחַ וְיַעֲבִירֶנָּה, אַךְ אִם הַצְּמָחִים מְרֻחָקִים אֶחָד מֵרֵעֵהוּ, אוֹ אִם לֹא תִּשֹׁב הָרוּחַ זְמָן רָב – מַה יִהְיֶה אָז?

הַחֲרוּקִים הַמְעוֹפְפִים בֶּהָמוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֵם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֵם אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח.

יָשֹׁב תֵּשֵׁב הַדְּבוֹרָה עַל אַחַד הַפְּרָחִים וְאֶת חִדְקָהּ תִּנְעַץ בּוֹ לָמֹץ אֵת הַצּוּף. רֶגַע וְהִיא מִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה לְפֶרַח אַחֵר, אַךְ בְּגוּפָהּ הַשָּׂעִיר דָּבְקָה הָאַבְקָה הַצְּהֻבָּה שֶׁל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

בְּבוֹאָהּ אֶל הַפֶּרַח הַשֵּׁנִי יִגַּע גוּפָהּ הַמְאֻבָּק בָּעֱלִי – וְהַהַפְרָיָה הַהֲדָדִית נֶעֱשָׂתָה.

אַךְ מַדּוּעַ יְבַקְּרוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים? הַאֻמְנָם בָּאִים הֵם בְכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַפְרוֹתָם הַפְרָיָה הֲדָדִית?

אֵין הַחֲרוּק בָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאֲחֵרִים. אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְעַל יַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ.

הַדְּבוֹרָה תָּכִין מִן הַצּוּף אֲשֶׁר אָסְפָה אֶת הַדְּבָשׁ וְאֶת הָאַבְקָה תִּשָּׂא לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בָּהּ אֶת יְלָדֶיהָ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: הַצּוּף אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים לֹא יָבִיא לָהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת. הוּא כְּאִלּוּ נוֹצָר לְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַחֲרוּקִים־הָאוֹרְחִים.

וְלֹא רַק צוּף וְאַבְקָה יְחַפְּשׂוּ הַחֲרוּקִים בַּפְּרָחִים, כִּי אִם גַּם מְקוֹם־לִינָה, מִסְתּוֹר מִגֶּשֶׁם וּמִקֹּר.

רַבִּים הֵם הַחֲרוּקִים הַקְּטַנִּים הַלָּנִים בַּפְּרָחִים כָּל חַיֵּיהֶם. הַפְּרָחִים נִסְגְּרוּ – חַם וְטוֹב לָהֶם שָׁם! וְכַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח יַפְרוּם הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אַךְ אֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים, אִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יַחְסְרוּ לָאֵלֶּה? הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים קְטַנִּים הֵם וּזְעִירִים. לְהֵיפֶךְ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, עֲשִׁירֵי־הַצְּבָעִים, שׁוֹפְעֵי־הָרֵיחַ – עוֹד מֵרָחוֹק יַרְגִּישׁ בָּהֶם הַחֲרוּק וִימַהֵר אֲלֵיהֶם.

עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הֵם כְּעֵין “שֶׁלֶט”, הַמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

בִּסְבִיבַת יַם־הַמֶּלַח וּבְעַרְבַת־הַיַּרְדֵּן שׁוֹכֶנֶת צִפּוֹר קְטַנָּה, יוֹנֵק הַדְּבָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִפּוֹר זוֹ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם מִפֶּרַח לְפֶרַח וּמוֹצֶצֶת בִּלְשׁוֹנָהּ הַדַּקָּה הַאֲרֻכָּה אֶת הַצּוּף שֶׁבָּהֶם. גַּם הִיא עוֹזֶרֶת לֹא מְעַט לְהַפְרָיָתָם הַהֲדָדִית שֶׁל הַפְּרָחִים הָאַלָּה.

נִפְלָא הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח – הָאֵין זֹאת?

הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אֶת שָׂדֵהוּ, יְפַלַּח אֶת הָאֲדָמָה תְּלָמִים תְּלָמִים. בָּרְגָבִים יֵרָאוּ פֹּה וְשָׁם שָׁרְשַׁי־צְמָחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים מְפַרְכְּסִים.

שִׁכְבַת־הֶעָפָר הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ לָרֹב כֵּהֶה, טוֹבָה לַצְּמָחִים יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנָה. לְזוֹ הָעֶלְיוֹנָה יִקָּרֵא קַרְקָע. עָמְקָה כִּשְׁלשִׁים ס"מ. הַשְּׁכָבָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ הִיא הַשָּׁתִית. קַרְקַע שֶׁהַחוֹל מְרֻבֶּה בּוֹ – יִקָּרֵא קַרְקַע־חוֹל; שֶׁהַחֹמֶר מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־חֹמֶר הוּא אוֹ קַרְקַע מְטֻנָּן; שֶׁהַסִּיד מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־סִיד.

[ציוּר 3 – קובץ 15]

1) הַקַּרְקַע 2) הַשָּׁתִית

קַרְקַע־חוֹל מְמַהֵר לְהִתְחַמֵּם, וְהוּא נִקְרָא גַם אֲדָמָה חַמָּה. הַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בּוֹ יָפֶה, רַק הַנְּטִיעוֹת תַּצְלֵחְנָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּאַדְמַת־חֹמֶר.

קַרְקַע־חֹמֶר הוּא הוּא קַרְקַע כָּבֵד. הַמַּיִם לֹא יִסָּפְגוּ בּוֹ מְהֵרָה כִּבְאַדְמַת־חוֹל, אַךְ הֵם שְׁמוּרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַקַּרְקָעוֹת.

קַרְקַע־סִיד הוּא קַרְקַע קַל. פּוֹרִיּוּתוֹ מוּעֶטֶת. לְעֻמַּת־זֶה אֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בַּצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ.

מִינֵי הַקַּרְקַע יִבָּדְּלוּ גַּם עַל פִּי הַצֶּבַע.

קַרְקַע אָדֹם – הוּא מֵכִיל בַּרְזֶל הַרְבָּה הַמּוֹסִיף לוֹ אֶת הַצֶּבַע הָאָדֹם.

קַרְקַע לָבָן הוּא קַרְקַע־הַסִּיד. בִּמְקוֹם־חֳרָבוֹת יִתְעָרֵב בּוֹ הָאֵפֶר שֶׁנִּצְבַּר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. צִבְעוֹ יַהֲפֹךְ אָפוֹר וּפוֹרִיּוּתוֹ תִּגְדָּל.

קַרְקַע שָׁחוֹר – הוּא הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר. וְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר מִנָּיִן?

עַל זֶה נְדַבֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.

הָרֶקֶב

שָׁנָה תִּרְדֹּף שָׁנָה.

בַּחֹרֶף יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהָאָרֶץ תַּדְשֵׁא דֶשֶׁא.

יָבֹא הַקַּיִץ אֶל־קִצּוֹ – וְנֶחֶשְׂפָה הָאֲדָמָה, הַצּוֹמֵחַ יִבֹּל.

“נְבִילָה” זוֹ – מַה הִיא?

הַצֶּמַח יֶחְוַר, יִיבַשׁ וְיִשְׁקַע בָּאֲדָמָה.

וְאַחַר כָּךְ?

הֲלֹא נֵדַע מַה־יִּהְיֶה בּוֹ אַחַר כָּךְ: הַצֶּמַח יִבְלֶה וְיִרְקָב.

הֲמוֹן יַעֲרוֹת־עַד יַשִּׁירוּ אֶת־עֲלֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה. הֶעָלִים שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה וְהֵם רְקֵבִים.

וְלֹא רַק הַצְּמָחִים. גַּם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים: הַנְּמָלִים, הַחֲפַרְפַּרוֹת, הַזְּבוּבִים, חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר. אַלְפֵי־אַלְפֵי רִבְבוֹת מֵהֶם יָמוּתוּ.

אָנָה יָבֹאוּ? אָנָה יֵעָלֵמוּ?

בְּעָבְדְּכֶם בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן הוֹפֵעַ יוֹפִיעוּ לְעֵינֵיכֶם אֲגַב־עֲדִירָה עֶצֶם שְׁבוּרָה, גִּבְעוֹל רָקוּב אוֹ עָלֶה נִכְמָשׁ. שְׂרִידִים הֵם מִן הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁחָיוּ וְצָמְחוּ לִפְנֵי זְמָן. דּוֹר חוֹלֵף הֵם. שְׁיָרֵי־הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ הָאֵלֶּה הָרְקֵבִים בָּאֲדָמָה יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם רֶקֶב.

הָרֶקֶב יוֹסִיף לַקַּרְקַע צֶבַע שָׁחוֹר. הוּא יִסְפֹּג אֶת הָרְטִיבוּת וְיִשְׁמְרֶנָּה יָמִים רַבִּים. גַּם מִתּוֹךְ הָאֲוִיר יוֹצִיאֶנָּה. כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶקֶב כֵּן יֵרַךְ הַקַּרְקַע וּתְנוּבָתוֹ תִּגְדָּל.

בְּקַרְקַע שֶׁכֻּלּוֹ רֶקֶב לֹא יַעֲשׂוּ הַצְּמָחִים פְּרִי לְמַכְבִּיר.

הַחֲרִישָׁה

וְאוּלָם בִּרְכַּת הַיְבוּל לֹא רַק בְּטִיב הַקַּרְקַע הִיא תְּלוּיָה, כִּי אִם גַּם בְּאֹפֶן עִבּוּדוֹ. אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּתְחוּחָה שָׁמֹר תִּשְׁמֹר אֶת הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ מֵהִתְאַדּוֹת. מֵי־הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַדְרוּ לְתוֹכָהּ וְלֹא יִשְׁטְפוּ מֵעָלֶיהָ.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע וּתְפוֹרְרֵהוּ, וְהֶחֳמָרִים שֶׁבּוֹ, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן לַצְּמָחִים, מִתְעָרְבִים יַחַד וּמִתְחַלְּקִים בְּשֵׁעוּר שָׁוֶה לְכָל הַזֵּרוּעִים.

עִבּוּד הַקַּרְקַע יִתֵּן לַמַּיִם וְלָאֲוִיר, לַקֹּר וְלַחֹם לִפְעוֹל וּלְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע. עֵינֵינוּ לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הַשִּׁנּוּיִים הָאַלָּה, אַךְ הַצְּמָחִים חוֹשׁ יָחוּשׁוּ אוֹתָם.

שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת נְהוּגוֹת בְּאַרְצֵנוּ: מִיָּד לְאַחַר הַקָּצִיר, זוֹהִי חֲרִישַׁת־הַקַּיִץ, הַבָּאָה לִשְׁמֹר עַל הָרְטִיבוּת מִפְּנֵי הַחֹם, וַחֲרִישַׁת־הַחֹרֶף, הַמְּכִינָה אֶת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה.

לִתְבוּאוֹת הַקַּיִץ יַכְשִׁיר הָאִכָּר אֶת שָׂדֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. שָׁלשׁ־אַרְבַּע חֲרִישׁוֹת יַחַרְשֶׁנּוּ וְרַק עִם גִּשְׁמֵי־הַמַּלְקוֹשׁ יִזְרָעֶנּוּ.

הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נֶעֶבְדָה הָאֲדָמָה הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בַּד־עֵץ עָקֹם. מָצָא לוֹ הָאָדָם בַּד־עֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בַּסַּעַר וַיְרִימֵהוּ וַיְנַסֶּה לְתָקְעוֹ בָּאֲדָמָה וּלְפוֹרְרָהּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שִׁכְלֵל אֶת הַכְּלִי וַיְחַדֵּד אֶת רֹאשׁוֹ. הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית דּוֹמָה מְאֹד לַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּדוּמָה הַהִיא.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע רְגָבִים רְגָבִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְגַסִּים מְאֹד. שָׁרְשַׁי־הַצְּמָחִים הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵאָחֵז וְלִחְיוֹת בָּהֶם.

הַצְּמָחִים יֵיטִיבוּ לִצְמֹחַ כְּכָל שֶׁתֵּרַךְ הָאֲדָמָה וּכְכָל שֶׁיִּישְׁרוּ פָּנֶיהָ. מִיָּמִים מִקֶּדֶם הִמְצִיא הָאָדָם כְּלִי מְיֻחָד לְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים וְלַהֲדִיקָם – הֲלֹא הִיא הַמַּשְׁדֵּדָה.

הַרְכָּבַת הַקַּרְקָע

חַיָּב אָדָם לְהַכִּיר אֶת טִיב־הַקַּרְקַע אֲשֶׁר יַעֲבֹד. וְכֹה יַעֲשֶׂה:

יִקַּח מְעַט עָפָר, יְנַפֵּהוּ בְּנָפָה, יִשְׁחָקֵהוּ הָדַק הֵיטֵב, יִשְׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנַיִם וְיִשְׁטְחֵהוּ עַל פְּנֵי נְיָר אוֹ עַל לוּחַ־עֵץ חָלָק. אֶת הֶעָפָר הַזֶּה יָשִׂים בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בְּמָקוֹם חַם אַחֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר שׁוֹב וְהִנֵּה הוּא יָבֵשׁ מְאֹד וּמִשְׁקָלוֹ פָּחָת. יְבֹשֶׁת הֶעָפָר הִיא שֶׁהִפְחִיתָה אֶת מִשְׁקָלוֹ. כֵּן יֵדַע אֶת כַּמּוּת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ.

אֶת הֶעָפָר הַיָּבֵשׁ יָשִׂים בְּצַלַּחַת־פַּח וַיִּקְלֵהוּ בָּאֵשׁ. הֶעָפָר יַעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ־שְׂרֵפָה. הָרֶקֶב זֶה נֶחֱרָךְ וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ. יָשׁוּב לִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר וְהִנֵּה מִשְׁקָלוֹ הָלַךְ פָּחַת – הָרֶקֶב אֵין בּוֹ עוֹד.

לְפִי מְעוֹט הַמִּשְׁקָל יִמַּד הָרֶקֶב.

נוֹתְרוּ עוֹד חֳמָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיבְשׁוּ וְלֹא יְאֻכָּלוּ. אֵיךְ יַפְרִידֵם?

יָשִׂים אֶת הֶעָפָר בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְיִבְחָשֵׁהוּ יָפֶה יָפֶה. בְּשַׁעַת הַבְּחִישָׁה יִדְלְחוּ הַמַּיִם וְיֵעָכְרוּ, וּבְתַחְתִּית הַכּוֹס תֵּרָאֶה שְׁכָבָה שׁוֹקַעַת לְאַט לְאָט.

אֵין זֶה כִּי בֶּעָפָר יֵשׁ חֲלָקִים גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, הַשּׁוֹקְעִים מָטָּה, וַחֲלָקִים זְעִירִים, קַלִּים וְדַקִּים, הַצָּפִים בְּתוֹךְ הַמָּיִם.

הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים הֵם – גַּרְגְּרֵי הֶחָצָץ אוֹ הַחוֹל, הַקַּלִּים מֵהֶם – הַחֹמֶר, וּמִלְּמַעְלָה צָף הָרֶקֶב.

יְפַזֵּר הָאִכָּר אֶת זֶרַע־תְּבוּאָתוֹ עַל תַּלְמֵי־הַנִּיר וְעַל רֹאשׁוֹ הַיּוֹנִים לְהָקוֹת תִּתְעוֹפַפְנָה, יָרֹד וְלַקֵּט אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַם בַּקָּצִיר תָּבֹאנָה אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָן.

חֲבִיבִים עַל הַיּוֹנִים הַצִּיצִים הָרַכִּים, גַּרְגְּרֵי הַלֶּפֶת וְהַדָּגָן, וְהֵן מַשְׁמִידוֹת אוֹתָם בְּכָל פֶּה, אַךְ גַּם תּוֹעֶלֶת רַבָּה תָּבֵאנָה, בְּכַלּוֹתָן הַרְבֵּה זְרָעִים מִזֶּרַע עֶשְׂבוֹת־הַבָּר, וְלָכֵן לֹא יְגָרְשֵׁן הָאִכָּר וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן.

קַלָּה וּפְזִיזָה הִיא הַיּוֹנָה בְּהִנָּשְׂאָהּ בָּאֲוִיר, תְּנוּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת, מַה־נֶּחְמָדוֹת. רֹאשָׁה הַקָּט, גוּפָתָהּ הַסְּגַלְגַּלָּה וְחָזָהּ הַבּוֹלֵט, כְּנָפֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת וּזְנָבָהּ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב – כָּל אֵלָּה יוֹסִיפוּ עֹז וּמְהִירוּת לִמְעוּפָהּ.

נוֹצוֹת כְּנָפֶיהָ רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בָּהֶן וְהוֹמָה, וְלָכֵן תַּשְׁמִיעַ הַיּוֹנָה בְּעוּפָהּ מַשָּׁק עַז וְנָעִים. יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ אֶת זְנָבָהּ הָרָחָב וּבְלִי נִדְנוּד קַל תַּעֲבֹר מֶרְחָק רָב. בְּחֶפְצָהּ לָרֶדֶת תִּשְׁהֶה רֶגַע וּתְרַפְרֵף וְאַחַר תֵּרֵד וְתַעֲמוֹד.

יוֹנַת־הַבַּיִת עוֹבֶרֶת בְּשָׁעָה כְּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטְרִים. יוֹנֵי־הַדֹּאַר עוֹשׂוֹת בְּשָׁעָה עֵד שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים.

הַיּוֹנָה לֹא תִּלְעַס אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים כַּאֲשֶׁר נִלְעַס אֲנַחְנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵם שְׁלֵמִים. הַגַּרְגְּרִים יֵרְדּוּ אֶל הַזֶּפֶק וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאַצְטוּמְכָא. דַּפְנוֹת־הַזֶּפֶק וְהָאַצְטוּמְכָא מוֹצִיאִים מִקִּרְבָּם מִיץ מְיוּחָד הַמְרַכֵּך אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַּם חוֹל וּצְרוֹרוֹת־עָפָר תִּבְלַע וְהֵם יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הָאֹכֶל.

הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּיּוֹנָה בִּשְׁעַת שְׁתִיָּתָהּ: אֶת כָּל מַקּוֹרָהּ מַכְנִיסָה הִיא אֶל הַמַּיִם, סוֹגֶרֶת אֶת נְחִירֶיהָ, מוֹצֶצֶת וְגוֹמָעַת. הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה יְמַסְמְסוּ גַּם הֵם אֶת הַמָּזוֹן.

מִשִּׂיא־מְעוּפָה תִּרְאֶה הַיּוֹנָה בִּרְאִיָּתָהּ הַטּוֹבָה אֶת קְטַנֵּי־הַגַּרְגְּרִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת תְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי־רַגְלַיִם חֲזָקוֹת לָהּ, אַךְ לֹא תּוּכַל לָרוּץ. אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לָרֶגֶל, שָׁלשׁ מִפָּנִים וְאַחַת מֵאָחוֹר, וּבָהֶן תֵּאָחֵז בְּעַנְפֵי־הָעֵצִים.

הַאֻמְנָם לֹא רְאִיתֶם אֶת הַיּוֹנָה מַתְקִינָה קֵן לְגוֹזָלֶיהָ?

מִן הַבֹּקֶר יֶאֱסֹף הַזּוּג, הָאָב וְהָאֵם, חֹמֶר לְבִנְיָן: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ וַחֲתִיכוֹת־צָמֶר. אֶת כָּל אַלָּה תְּסַדֵּר הַיּוֹנָה בְּצוּרַת עִגּוּל וְהָיָה הַקֵּן עָמֹק בְּאֶמְצָעִיתוֹ. בְּעֵת הָעֲבוֹדָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל־הֲמִית רַךְ וְעָנֹג.

עִוְּרִים, עֵירֻמִּים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יֵדְעוּ דָבָר כִּי אִם פָּעֹר פֶּה וּבַקַּשׁ אֹכֶל, וְהוֹרֵיהֶם, הַדּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם חֲלִיפוֹת, יְכַלְכְּלוּם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יַאֲכִילוּם מִין בְּלִיל גְּבִינִי אֲשֶׁר יִפְלְטוּ מִזִּפְקָם. הַיּוֹנָה תָּשִׂים אֶת מַקּוֹרָהּ בְּמַקּוֹר־הָאֶפְרֹחַ, תִּתְנַעֲנֵעַ וְתִתְעַוֵּת וְתַכְנִיס אֶת הַמָּזוֹן אל פִּי בְּנָהּ. גָּדְלוּ הַנִּפּוֹלִים – הֵם בְּנֵי־הַיּוֹנָה – וְהֶאֱכִילוּם הוֹרֵיהֶם גַּרְגְּרִים מְרֻכָּכִים. בְּנֵי חֹדֶשׁ יָמִים יַעַזְבוּ הַקְּטַנִּים אֶת הַקֵּן וְהִתְחִילוּ לָעוף.

רַב הוּא “צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים” וְאֵין הַיּוֹנָה מְטִילָה אֶלָּא שְׁתֵּי בֵּצִים.

מְכָּל הָעוֹפוֹת יֶאֱהַב הָאָדָם אֶת הַיּוֹנָה. וְאֵיךְ לֹא יֶאֱהָבֶנָּה? שְׁקֵטָה הִיא, תַּמַּת־נֶפֶשׁ וַחֲמוּדַת־תֹּאַר. נָאָה וּזְקוּפָה גּוּפָתָהּ. מְלֵאִים חֵן רֹאשָׁהּ הַקָּטֹן וְרַגְלֶיהָ הָאֲדַמְדַּמּוֹת. נוֹצוֹתֶיהָ דְבֵקוֹת בְּגוּפָתָהּ, חֲלָקוֹת וּמַבְהִיקוֹת. נָאוֹת לְהַפְלִיא הֵן נוֹצוֹת הַצַּוָּאר וְהֶחָזֶה. וּבְהַלֵּךְ הַזּוּג בֶּחָצֵר, מְנַשְּׁקִים וּמְלַפְּפִים זֶה אֶת זוֹ – מִי יִדְמֶה לָרֵעִים הַנֶּאֱמָנִים, לַיְּצִירִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?

[ציוּר 4 יוֹנַת־הַבָּר – קובץ 20]

מֵאָז מִקֶּדֶם הָיְתָה הַיּוֹנָה לָאָדָם סֵמֶל הַטֹּהַר, הַשָּׁלוֹם, הַחֶסֶד וְהַתֹּם. הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַמַּבּוּל שָׁבָה רִאשׁוֹנָה אֶל הַתֵּבָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”, וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה “כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.

אוֹרַחַת לֹא־קְרוּאָה הִיא בַּשָּׂדֶה וְלָכֵן יַרְבּוּ לְגַדְּלָהּ בֶּעָרִים, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הַיּוֹנָה לְ“בַת־כְּרָךְ”.

הָאָדָם יָכִין לָהּ שׂבָךְ לָשֶׁבֶת בּוֹ.

זָעוֹת־בָּאוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת וְיַחַד עִמָּן יֵרָאוּ הַזַּרְזִירִים.

בְּמִסְפָּר רַב יָבֹאוּ, יָפוּצוּ בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדוֹת יָשׁוּטוּ, אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים יָצִיצוּ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. שַׁבְּלוּלִים וּרְכִיכוֹת, תּוֹלָעִים וַחֲגָבִים – אוֹתָם יָצוּד הַזַּרְזִיר בְּלֶכְתּוֹ וּבְעוּפוֹ.

יוֹדֵעַ הַזַּרְזִיר כִּי הַתּוֹלָעִים מְגִיחִים מִן הָאֲדָמָה בְּעֵת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא מְלַוֶּה אֶת הַחוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, בְּהִתְנַדְנְדוֹ עַל רַגְלָיו הַחֲזָקוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה.

[ציוּר 5 הַזַּרְזִיר – קובץ 21]

עוֹף נוֹדֵד הוּא. דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה־אֲרֻכָּה עָבַר. מֵאֶרֶץ־הַצָּפוֹן בָּא אֵלֵינוּ – וְכֹה רַב תַּאֲבוֹנוֹ, כֹּה גָדוֹל רַעֲבוֹנוֹ! עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שַׁבְּלוּלִים וּשְׁרָצִים אוֹכֶלֶת מִשְׁפַּחַת זַרְזִירִים יוֹם יוֹם – צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָבִיא הַזַּרְזִיר לָאִכָּר!

אַךְ לֹא רַק בִּשְׁבִיל תּוֹעַלְתּוֹ נִתְחַבֵּב הַזַּרְזִיר עַל הָאָדָם. אֵין בֵּין הָעוֹפוֹת עֵר וְעַלִּיז כָּמֹהוּ. צְלִילֵי־שִׁירוֹ הַצּוֹהֲלִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. כֵּן יוֹדֵעַ הוּא לְחַקּוֹת קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. יוֹדֵעַ הוּא לִרְעֹשׁ כִּרְעֹשׁ הַטַּחֲנָה, לִשְׁרֹק כְּרוֹעֶה, לִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. וְכִי יַעֲבֹר אִישׁ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הָאַלָּה – וְעָמַד מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב לוֹ רַב קָשֶׁב.

הַזַּרְזִיר מַשְׂכִּיל לִלְמֹד “לָשׁוֹן” וּלְבַטֵּא מִלִּים שְׁלֵמוֹת, אַךְ מְמַהֵר הוּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ וְאָז יִלְמַד לְבַטֵּא מִלִּים אֲחֵרוֹת.

אַךְ לֹא רַק “אֳמָן־דַּבְּרָן” הוּא הַזַּרְזִיר – כֹּחוֹ רַב גַּם בְּלֵיצָנוּת. הִנֵּה נִזְדָּרֵז, טָס טִיסָה חֲטוּפָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְסֻלְסָל וּפָנָיו אֶל הָעֵדֶר הָרוֹעֶה שָׁם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד עַל גַּב אַחַת הַכְּבָשׂוֹת. נִתְפַּחֲדָה הַכִּבְשָׂה, וְהַזַּרְזִיר עוֹמֵד וּמְזַמֵּר כְּחַזָּן וָתִיק… פִּתְאֹם – פִּיק פִּיק! הִנֵּה זְבוּב בְּצֶמֶר הַכִּבְשָׂה, קְרָדָה שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהּ בְּעֹז – וְזַרְזִירֵנוּ חוֹטְפָם וּמְזַמֵּר, בּוֹלְעָם וּמְזַמֵּר…

וְלִפְעָמִים יָבֹא לְלַמֵּד “הִלְכוֹת נִקָּיוֹן” אֵת הַבָּקָר וְהַצֹּאן: “לְעוֹלָם תִּהְיֶינָה הָעֵינַיִם נְקִיוֹת!” אוֹהֵב הוּא אֶת הַלִּפְלוּף שֶׁבָּעֵינַיִם וְהוּא מְנַקֵּר בּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ. בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה יָרֵעַ הַזַּרְזִיר לֹא מְעַט, כִּי יַעֲבִיר אֶת הַמַּחֲלוֹת מֵעֵינֵי הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וְהַזַּרְזִירִים יִתְאַסְּפוּ מַחֲנֶה גָדוֹל וִיחַפְּשׂוּ מְקוֹם־לִינָה. אֶל שְׂפַת־הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כִּי יֶאֱהָבוּ מְאֹד לִטְבֹּל בַּמָּיִם. בִּצְרִיחוֹת־צָהֳלָה יֵרְדוּ עַל הַסְּבָכִים וְהָעֵצִים, יִשְׁכְּנוּ עַל עַנְפֵיהֶם לִישׁוֹן שְׁנָתָם. רַבִּים מֵהָעֲנָפִים יִשָּׁבְרוּ מִכֹּבֶד־הַמַּשָּׂא.

עָלָה הַשַּׁחַר וְהַזַּרְזִירִים יָקוּמוּ יִתְעוֹרֵרוּ. כָּל הַמַּחְנֶה יִתְנַעֵר וּבִשְׁאוֹן־עַלִּיזִים יֵחָלֵק לִפְלוּגוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶל הַשָּׂדוֹת וְהָאֲפָרִים.

נוֹצוֹת הַזַּרְזִיר מַבְהִיקוֹת מִשְּׁחוֹר בַּחֹרֶף, וּבִקְצֵה כָּל נוֹצָה בַּהֶרֶת לְבָנָה קְטַנָּה. לְעֵת הַסְּתָו תִּגְדַּלְנָה הַבֶּהָרוֹת וְצֶבַע הָעוֹף יַהֲפֹךְ וְהָיָה לְבַנְבָּן־אָפוֹר.

בְּסוֹף אֲדָר יָשׁוּבוּ הַזַּרְזִירִים לְמוֹלַדְתָּם, אֶל הַצָּפוֹן.

מַה־יָּגִילוּ תּוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן לִקְרָאתָם! הָאִכָּרִים יִזְדָּרְזוּ לְהַתְקִין לָהֶם תֵּבוֹת־קִנִּים לָשֶׁבֶת.

אַךְ הַזַּרְזִירִים לֹא יְמַהֲרוּ לָסוּר אֶל הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה. מִסְתַּכְּלִים הֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה, בּוֹדְקִים הֵיטֵב, וְיֵשׁ שֶׁהַתֵּבָה פְּסוּלָה וְלֹא יֵשְׁבוּ בָּהּ. יֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת וּמְהֻדֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ וְרוּחַ מְצוּיָה בָּאָה וְעוֹקַרְתָּהּ; יֵשׁ שֶׁהִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר וְהֶחָתוּל יָכֹל לִקְפֹּץ וְלִטְעֹם מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחִים. זָהִיר וְנָבוֹן הוּא הַזַּרְזִיר!

מִבְנֵה קִנּוֹ פָּשׁוּט מְאֹד: קְנֵי־קַשׁ וְגִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב הַמֻּנָּחִים בְּעִגּוּל וּבָאֶמְצַע נוֹצוֹת וָצָמֶר. בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תָּטִיל הָאֵם 5 – 7 בֵּצִים גְּדוֹלוֹת, בְּהִירוֹת־לִבְנוֹת, וְכַעֲבֹר יֶרַח־יָמִים יִבָּקְעוּ מֵהֶן הָאֶפְרוֹחִים.

הַזַּרְזִיר יָבִיא גַם נֶזֶק בְּהַשְׁחִיתוֹ גַּרְגְּרֵי־הַפֵּרוֹת בַּכֶּרֶם וּבַפַּרְדֵּס. אַךְ נִזְקוֹ זֶה מַה הוּא לְעוּמַת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָבִיא בְּהַשְׁמִידוֹ אֶת הֲמוֹנֵי־הַתּוֹלָעִים – הַזּוֹלְלִים הַמַּזִּיקִים.

בִּגְלִילַת יַם־הַמֶּלַח יִמָּצֵא מִין זַרְזִיר שָׁחוֹר וְגָדוֹל, הוּא הַשַּׁחֲרוּר. הָעוֹף הַזֶּה יַרְנִין אֶת מִדְבַּר־הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹ הָעֲרֵבִים. יְלִידֵי־הָאָרֶץ יְצוּדוּהוּ בְּמַעֲרוֹתָיו אֲשֶׁר יָלוּן בָּהֶן וְיַאַסְפוּהוּ אֶל בֵּיתָם לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם־שִׁירָתוֹ.

הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בְּמִנְזַר מַר־סַבָּא מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַצִּפֳּרִים הַנֶּחְמָדוֹת הָאֵלֶּה: הֵם זוֹרְקִים צִמּוּקִים וְהַשַּׁחֲרוּרִים יִקְלְטוּם מִן הָאֲוִיר. כֹּה נַעֲשׂוּ שָׁם הַשַּׁחֲרוּרִים כִּמְעַט לִבְנֵי תַּרְבּוּת.

הָעוֹף הוּא קַל וְזָרִיז מִכָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם. חִישׁ מְהֵרָה יִנָּשֵׂא וְיָעוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָעוֹפוֹת שׁוֹכְנֵי־הָהָר יֵשׁ יָבֹאוּ לִשְׁכֹּן בָּעֵמֶק, וּלְהֵיפֶךְ. נוֹדְדִים הֵם לַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּזוֹנָם מָצוּי שָׁם בְּשֶּׁפַע. אַךְ עִתִּים יִתְאַסְּפוּ יַחַד, עֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצֻמּוֹת, וּבְצִפְצוּף־תְּרוּעָה וּבִשְּׁאוֹן־אַדִּירִים יַעַזְבוּ אֶת אַרְצָם לָנוּד אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת.

סוֹף הַקַּיִץ, בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הַחֹרֶף הָעָז. עוֹד מְעַט וּמַרְבַדֵּי־שֶׁלֶג צַחִים יְכַסּוּ כְּתַכְרִיכֵי־מֵת אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָרְמָשִׁים יִתְחַבְּאוּ עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶם, הַפְּרָחִים וְהַצִּיצִים יֻכּוּ בַּקֹּר. עוֹנָה זוֹ – מַה תַּעֲשֶׂינָה בָּהּ הַצִּפֳּרִים, שֶׁהָרְמָשִׁים וְהַצִּיצִים הָרַכִּים לֶחֶם־חֻקָּן?

וְהָיָה אַךְ יִתֵּן הַחֹרֶף אוֹתוֹתָיו וְהִתְאַסְּפוּ הָעוֹפוֹת וְנָדוּ לְ“אֶרֶץ חַמָּה וְיָפָה, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים”.

[ציוּר 6 הָעוֹפוֹת בִּנְדִידָתָם –קובץ 24]

יְצִירִים זְעִירִים אֵלֶּה – מָה רַבָּה, מַה כְּבֵדָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם! אַךְ בִּגְבוּרָתָם וּבִתְבוּנָתָם יִשְׂאוּ אֶת כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה וְיָבֹאוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצָם.

לְעֵת צֵאתָם לַדֶּרֶךְ תִּתְאַסֵּפְנָה כָּל הָעֵדוֹת, עֵדָה עֵדָה וּמַנְהִיגָהּ. הַמַּנְהִיגִים עוֹפוֹת זְקֵנִים הֵם, שֶׁשְּׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ נְהִירִים לָהֶם, כִּי לֹא פַּעַם עָבְרוּ בָּהּ. הַמַּנְהִיג יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעֵדָה, יַתְוֶה לְפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, יַרְאֶה לָהּ מְקוֹם־חֲנוֹת וּמְקוֹם־לִינָה. גַּם בְּשַׁעַת־הַמְּנוּחָה יַשְׁגִּיחַ הַמַּנְהִיג עַל עֲדָתוֹ צוֹפֶה הֲלִיכוֹתֶיהָ וּמַזְהִירָהּ לְכָל סַכָּנָה קְרֵבָה.

חֲשׂוּכֵי־דְאָגָה הֵם הָעוֹפוֹת בָּעֵת הַהִיא. בִּימֵי הַקַּיִץ הִסְפִּיקוּ כְּבָר לְגַדֵּל אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם, גַּם לִמְּדוּם לָצוּד חֲרוּקִים וּלְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

וּרְאוּ פֶּלֶא! הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה – דֶּרֶךְ תְּנוּדָתָם קְבוּעָה, שָׁנָה שָׁנָה יַעַבְרוּהָ, שָׁנָה שָׁנָה יָבֹאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד לַחֲרֹף בּוֹ. וּבַמָּקוֹם הַהוּא יֵדַע כָּל עוֹף אֶת מִשְׁכָּנוֹ וְיַכִּיר אֶת קִנּוֹ שֶׁבָּנָה לִפְנֵי שָׁנָה.

אֵיךְ הֵם מַכִּירִים אֶת דַּרְכָּם הַאֲרֻכָּה־הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? – חִידָה הִיא לָנוּ, חִידָה לְלֹא־פִּתְרוֹנִים.

יֵשׁ בָּהֶם הָעוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּיּוֹם. יְכוֹלִים לְשַׁעֵר אֵיפֹא, כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת הַדֶּרֶךְ עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. אַךְ רֻבָּם עוֹף יָעוּפוּ בַּלֵּילוֹת, גַּם בַּעֲלָטָה גְדוֹלָה. לֹא יִרְאוּ אָז דָּבָר.

וּבְאַחַד הָעֲרָבִים תִּרְאֶה פִּתְאֹם עוֹפוֹת לְאֵין־סְפוֹר מְרַחֲפִים בְּאוֹר־הַסַּהַר – מַה־נִשְׂגָב הַמַּרְאֶה.

הַגָּדוֹל מִכָּל הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה בְּדַרְכָּם הוּא הָרוּחַ. מוּזָר וְנִפְלָא! רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת נִכְחָם אוֹ מִן הַצַּד נוֹחָה הִיא לָהֶם. רוּחַ הַמְּלַוָּה אוֹתָם תַּכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת מְעוּפָם וְתַתִּישׁ אֶת כֹּחָם.

[ציור 7 הַמִּגְדָּלוֹר – קובץ 25]

הִנֵּה בָּאוּ אֶל יַמִּים רְחָבִים. אֲחָדִים מִן הָעוֹפוֹת יֵשְׁבוּ עַל הַגַּלִּים וְנִשְׂאוּ יַחַד עִם הַזֶּרֶם. אַךְ הֵן לֹא כֻּלָּם יֵדְעוּ לִשְׂחוֹת, וְרַק הַגִּבּוֹרִים יֵצְאוּ בְּשָׁלוֹם. רַבִּים מֵהֶם יֵחָשְׁלוּ, יִפְּלוּ הַתְּהוֹמָה, וְרַבִּים יִמְצְאוּ אֶת־מוֹתָם עַל יַד הַמִּגְדָּלוֹר וְתָרְנֵי־הַסְּפִינוֹת.

סוּפָה. הַשָּׁמַיִם – תְּהוֹם אֲפֵלָה. גֶּשֶׁם נִתָּךְ יַרְטִיב אֶת כַּנְפֵי־הַנּוֹדְדִים הַלֵּאִים. וְהִנֵּה הַרְחֵק הַרְחֵק שְׁבִיב נוֹצֵץ.

הַמִּסְכֵּנִים יָשִׂימוּ אֵלָיו אֶת פְּנֵיהֶם, יַאַזְרוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם וִימַהֵרוּ – רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים יְנֻפְּצוּ אָז בְּעֹז אֶל זְכוּכִיּוֹת־הַמִּגְדָּלוֹת הֶעָבוֹת וַהֲמוֹנֵי־הָאֻמְלָלִים יִפְּלוּ אֶל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

טוֹרְפִים אַכְזָרִים יִרְדְּפוּם תָּמִיד וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. הָאָדָם יָבֹא וְהִכָּה בָּהֶם בְּמַטֵּהוּ אוֹ יִלְכְּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ.

וְהִנֵּה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם.

שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, אֲוִיר חַם, מֶרְחֲבֵי־שָׂדֶה רַעֲנַנִּים. בִּזְמָן קָצָר יָשׁוּבוּ הָעוֹפוֹת לְאֵיתָנָם. אוּלָם פֹּה, בְּנוֹף־הָעֲדָנִים, לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת הַצָּפוֹן הַקַּר וְהַזּוֹעֵם. וְעִם בֹּא הָאָבִיב יָשׁוּבוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת, אֶל מוֹלַדְתָּם הַחֲבִיבָה יָבֹאוּ.

מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.

מִינֵי־הַכֶּלֶב רַבִּים וְשׁוֹנִים. נִבְדָּלִים הֵם זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם, בְּפַרְצוּפָם וְגַם בִּתְכוּנוֹת־רוּחָם.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד אָסַף הָאָדָם אֶת הַכֶּלֶב לְבֵיתוֹ. מִן הַגּוּרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּחַר לוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַמְּיוּחָדוֹת, וְאֶת הַנּוֹתָרִים הִשְׁמִיד. בְּחִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה דּוֹרוֹת רַבִּים וְכֵן נוֹצְרוּ גִּזְעֵי־הַכֶּלֶב הַשּׁוֹנִים: כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, כַּלְבֵּי־הַצֹּאן, הַשַּׁפְלָנִים, וְעוֹד.

[ציוּר 10 הַכֶּלֶב לִגְזָעָיו הַשּׁוֹנִים –קובץ 30]

מַה מָצָא הָאָדָם בַּכֶּלֶב לְקָרְבֵהוּ?

חוּשׁ רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב דַּק לְהַפְלִיא. בְּחוּשׁוֹ זֶה יַכִּיר אֶת בְּעָלָיו בֵּין הֲמוֹן־אֲנָשִׁים עָצוּם וָרָב. כַּאֲשֶׁר יָרְחַק הַכֶּלֶב מִבֵּיתוֹ – וְשָׁב אֵלָיו כַּעֲבֹר זְמָן, כִּי יִמְצָא אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר פַּעַם עָבַר בָּהּ. נְחִירָיו רְחָבִים וְלַחִים, לָכֵן יֵיטִיב לְהָרִיחַ. אִם יִיבַשׁ חָטְמוֹ – סִמַּן־מַחֲלָה הוּא.

בְּיִחוּד מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ אֵצֶל כַּלְבֵּי־הַצַּיִד וְהַצֹּאן.

בִּלְעֲדֵי הַכֶּלֶב לֹא יֵצֵא הַצַּיָד לָצוּד. הַכֶּלֶב יָרוּץ וְיָתוּר בְּלִי הֶרֶף עַד אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַטֶּרֶף בְּקָמַת־הָעֵשֶׂב אוֹ בְּצֶאֱלֵי־הַסְּבָכִים, יִשָּׂאֶנוּ וִיבִיאֶנּוּ לַאֲדוֹנָיו.

[ציוּר 11 כְּלָבִים עֲרָבִיִּים (זַרְזִירֵי־מָתְנָיִם) – קובץ 31]

גַּם כֶּלֶב־הַצֹּאן – בִּלְעָדָיו אֵין תְּקוּמָה לָרוֹעֶה. תָּמִיד יִשְׁמֹר וְיָגֵן עַל הַצֹּאן מִשִּׁנֵּי־הַטּוֹרְפִים. בְּרֵיחוֹ יַכִּיר אֶת עִקְּבֵי־הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה וִימַהֵר לְאָסְפֶנָּה. בְּשַׁעַת הַמְּנוּחָה יֵשֵׁב לוֹ מוּל הָרוֹעֶה, יְחַכֶּה לְמוֹצָא פִיו וּלְכָל רֶמֶז קַל יִתְעוֹרֵר לָרוּץ.

וְלֹא רַק בַּצַּיִד וּבַמִּרְעֶה, גַּם בַּחֲצֵרֵנוּ יַעֲזֹר לָנוּ עֵזֶר רָב.

הַכֶּלֶב – שׁוֹמְרֵנוּ.

עַל הַשּׁוֹמֵר לִהְיוֹת עֵר כָּל הַלַּיְלָה, לִתְפֹּס כָּל רַחַשׁ, לְעוֹרֵר קוֹל־בֶּהָלָה בְּשַׁעַת־הַצֹּרֶךְ, לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּנָּב וּלְהִלָּחֵם בּוֹ.

בְּכָל אֵלֶּה יַשְׂכִּיל הַכֶּלֶב לְהַפְלִיא.

שְׁנָתוֹ קַלָּה מְאֹד וּלְכָל הֲמוּלָה דַקָּה יִתְעוֹרֵר. כִּי יִשְׁכַּב בַּחֶדֶר וְשָׁם, הַרְחֵק בָּרְחוֹב, צַעֲדֵי־אִישׁ נִשְׁמָעִים – וְנֵעוֹר מִיָּד וְנָבָח. עַל הַגַּנָּב יִתְנַפֵּל בֶּחָרוֹן, יִשָּׁכֶנּוּ בְּלִי רַחֵם.

כַּלְבֵּי־הַשְּׁמִירָה – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם זְקוּפָה תָּמִיד, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבָם. כַּלְבֵּי הַצַּיִד וְהַצֹּאן – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם סְרוּחָה, כִּי נֶעֱזָרִים הֵם בְּרֵיחָם הַדַּק, וְרַגְלֵיהֶם אֲרֻכּוֹת וְקַלּוֹת.

רַגְלֵי הַשַּׁפְלָנִים קְצָרוֹת וַעֲקֻמּוֹת. הַכְּלָבִים הָאַלָּה יַחַדְרוּ לִמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָל, יִלָּחֲמוּ בּוֹ וְיַסְגִירוּהוּ בִּידֵי הַצַּיָּד.

בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן הָרְחוֹקוֹת הַכֶּלֶב הוּא חַיַּת־הַבַּיִת הַיְחִידָה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַם לְהוֹבָלַת מַשָּׂא.

הַכֶּלֶב אוֹכֵל־כֹּל, אַךְ אָהֹב יֶאֱהַב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וּלְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת. שִׁנָּיו חֲזָקוֹת מְאֹד. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת, שְׁנֵי נִיבִים, שֵׁשׁ טוֹחֲנוֹת בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁבַע בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. הַטּוֹחֲנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַבְנוּנִיּוֹת.

יְדִיד טוֹב הוּא לָאָדָם וְעוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן. כָּל יָמָיו יִרְחַשׁ לַאֲדוֹנָיו אַהֲבָה רַבָּה, מְסִירוּת וְאֵמוּן. בַּכֹּל יְלַוֵּהוּ, תָּמִיד יְשָׁרְתֵהוּ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָמִיט עַל בְּעָלָיו שׁוֹאָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה בְּמַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן: לֹא יֹאכַל דָּבָר, קוֹל נִבְחָתוֹ יְשֻׁנֶּה וְהָיָה לִילָלָה מָרָה, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה תִּשְׁתָרְבֵּב וּמִפִּיו הַפָּעוּר יִז קֶצֶף. לֵאֶה וּמַשְׁמִים יָרוּץ, יִתְנוֹדֵד, יִשֹּׁךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְגּשׁ, יִפֹּל וְיָמוּת.

כֶּלֶב זֶה מַעֲבִיר אֶת מַחֲלָתוֹ עַל יֶתֶר חַיּוֹת־הַבַּיִת. נְשִׁיכָתוֹ מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

כֵּן עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִתֵּת לַכֶּלֶב לְלַקֵּק אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו. בְּשַׁעַת־לְקִיקָה עָלוּל הוּא לְהַעֲבִיר אֶת בֵּצֵי תּוֹלָעֵי־הַכֶּלֶב, הַגּוֹרְמִים לָאָדָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.

מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.

הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…

בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.

גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.

בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.

רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.

בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.

הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.

אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.

שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.

כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.

כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.

עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.

טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.

עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…

תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.

עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.

גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.

כָּל הַיּוֹם תְּהַלֵּךְ הַתַּרְנְגֹלֶת וְתָרוּץ בַּחֲצַר־בֵּיתֵנוּ. עוֹף הָאֲדָמָה הִיא. גַּם בִּרְדֹף אוֹיֵב אַחֲרֶיהָ תִּבְרַח בְּרַגְלֶיהָ, וְרַק בַּאֲבֹד מָנוֹס מִמֶּנָּה תִּצְלַח עָלֶיהָ רוּחַ עֹז, תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִתְעוֹפֵף. מְעוּפָהּ כָּבֵד וְרוֹעֵשׁ.

רַגְלֵי הַתַּרְנְגֹלֶת חֲזָקוֹת וּשְׁרִירַי־שׁוֹקֶיהָ גְדוֹלִים וְעָבִים. כְּנָפֶיהָ קְצָרוֹת וּמֵעֻגָּלוֹת – רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. גַּם צִפָּרְנֶיהָ מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲמָד טוֹב.

כָּל הַיּוֹם תְּנַקֵּר וּתְחַטֵּט בֶּעָפָר אוֹ בְּגַלֵּי־אַשְׁפָּה, תְּחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל מִינֵי זַרְעֵי־צְמָחִים, תּוֹלָעִים וּזְחָלִים. צִפָּרְנֶיהָ נְבוּבוֹת בְּתַחְתִּיתָן וְהַתַּרְנְגֹלֶת תַּפְלִיא לִגְרֹף בָּהֶן. כָּל פֵּרוּר, כָּל גַּרְגֵּר לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֶיהָ – רְאִיָּתָהּ חַדָּה מְאֹד. אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁהּ מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בַּעֲמָלָה וְהִנֶּהָ זְקוּקָה לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מַחֲסוֹרָהּ.

עַצְמוֹת־הַמַּקּוֹר שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת רַכּוֹת מְאֹד, אַךְ הֵן מְצֻפּוֹת שְׁכָבָה קַרְנִית קָשָׁה, וְלָכֵן תּוּכַל לְפוֹרֵר וּלְרוֹצֵץ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים: חִפּוּשִׁיוֹת, פֵּרוּרֵי־לָחֶם. מֵעֲלֵי־הַיְּרָקוֹת קוֹטֶפֶת הִיא וְגוֹזֶרֶת גְּזָרִים גְּזָרִים. חַרְטֻמָּהּ הָעֶלְיוֹן חַד מְאֹד וּבִהְיוֹתוֹ מְהֻדָּק אֶל הַחַרְטֹם הַתַּחְתּוֹן יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. אֵין הַתַּרְנְגֹלֶת לוֹעֶסֶת אֶת מְזוֹנָהּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵנוּ וְתוֹרִידֶנּוּ אֶל הַזֶּפֶק. בַּזֶּפֶק יְרֻכָּךְ הַמָּזוֹן וְיֵרֵד מִשָּׁם אֶל הָאַצְטוּמְכָא וְאֶל הַקּוּרְקְבָן. שְׁרִירֵי הַקּוּרְקְבָן חֲזָקִים וְהֵם טוֹחֲנִים וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמָּזוֹן עַד אֲשֶׁר יְעֻכָּל.

גַּם גַּרְגְּרֵי־הֶחָצָץ אֲשֶׁר תְּלַקֵּט יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הַמָּזוֹן.

בִּנְחִירַי־הַתַּרְנְגֹלֶת יִמָּצְאוּ מַסְתְּמִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּגֵרוּ. חַרְטֻמָּהּ הַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי כְּעֵין מִרְדֶה. בִּרְצוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת תְּמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם, תָּרִים אֶת רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְתַזִּילֵם אֶל תּוֹךְ לוֹעָהּ.

הַתַּרְנְגֹלֶת מְטִילָה בֵּצִים, אֲשֶׁר מֵהֶן יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים. הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, מְחַמַּמְתָּן בְּגוּפָה וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים. בְּצֵאתָם לַאֲוִיר־הָעוֹלָם יַעֲטוּ הָאֶפְרוֹחִים פְּלוּמָה רַכָּה, צְהֻבָּה לָרֹב. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יָרוּצוּ אַחֲרֵי אִמָּם הָרַחֲמָנִיָּה מְחַפְּשִׂים וּמְלַקְּטִים אֹכֶל. כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ מְעַט תְּגָרְשֵׁם אִמָּם מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם.

אֶת הַתַּרְנְגֹל נַכִּיר בְּגָדְלוֹ, בִּזְנָבוֹ הַכָּפוּף כְּמַגָּל וְהַמִּתְפַּתֵּל לְמַעְלָה, בְּכַרְבָּלְתּוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוּנוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הַמִּדַּלְדְלוֹת מִגְּרוֹנוֹ, אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה. קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, צַעֲדוֹ אֵיתָן, בָּטוּחַ וְאִטִּי. אֲדוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה הוּא, וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. תַּרְנְגֹל זָר כִּי יָבֹא – וְהִתְלַקְּחָה מִלְחָמָה עַזָּה וַהֲמוֹן נוֹצוֹת תִּתְעוֹפֵפְנָה מִסָּבִיב. כְּלֵי־זֵינוֹ הֵם הַמָּקוֹר וְהַדָּרְבָן הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לָאֶצְבַּע הָאֲחוֹרִית.

לְפָנִים הָיוּ עוֹרְכִים מִלְחֶמֶת־תַּרְנְגֹלִים וְהָיוּ מְזַיְּנִים אֶת דָּרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמַסְמְרוֹת־בַּרְזֶל.

קְרִיאַת־הַתַּרְנְגֹל קְבוּעָה לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְיוֹדֵעַ הוּא “לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה”. תַּרְנְגֹלֶת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִתַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, הַנִּמְצֵאת עוֹד כַּיּוֹם בִּצְפוֹן הוֹדוּ וּבְאִיִּים אֲחָדִים סְמוּכִים לָהּ.

תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר מְטִילָה רַק בֵּצִים מִסְפָּר, לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ. מִשְּׁנוֹת־קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וּמְטַפֵּל בָּהּ. כֹּה הֵקִים בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת גִּזְעֵי־תַּרְנְגֹלֶת שׁוֹנִים.

יֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת הַמְּטִילוֹת כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּצָה בְּשָׁנָה.

בֵּצַת־הָעוֹף

לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי בֵּצֵי תַּרְנְגֹלֶת, הַדּוֹמוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה. הָבָה נְשַׁבְּרֵן וְנִרְאֶה מַה־בְּתוֹכָן: הָרִאשׁוֹנָה מְכִילָה חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן. בּוֹ־בָּרֶגַע נוּכַל לְטַגֵּן חֲבִיתָה נִפְלָאָה! בַּשְּׁנִיָּה… מִן הַשְּׁנִיָּה קָפַץ וְיָצָא אֶפְרֹחַ חַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יֵדַע לָרוּץ.

לְמַרְאִית־עַיִן לֹא נִבְדְּלוּ הַבֵּצִים זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה הַיּוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הוּצְאָה מִתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת דָּגְרָה וְחִמְּמָה אוֹתָהּ. וְאֵיךְ נוֹלַד הָאֶפְרֹחַ? הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן שֻׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבֵּצָה וְהָיוּ עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, דָּם. וּרְאוּ: בֶּן־חַיִל הוּא אֶפְרוֹחֵנוּ, חָכָם וְנָבוֹן. יוֹדֵעַ הוּא גַּם לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

חֲבָל שֶׁאֵין תַּחַת יָדִי אֶפְרֹחַ־אַוָּז. הֱיִיתֶם רוֹאִים כִּי מִיָּד לְהִבָּקְעוֹ מִן הַבֵּצָה יוֹדֵעַ הוּא גַּם לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם.

הַאִם אֶפְרוֹחֵי כָּל הָעוֹפוֹת חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים?

רְאִיתֶם אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַיּוֹנִים. עִוְּרִים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ, וְלוּלֵא הוֹרֵיהֶם הַמְטַפְּלִים בָּהֶם הָיוּ מֵתִים מִיָּד.

עַתָּה נִקַּח בֵּצָה מְבֻשֶּׁלֶת, נַחְתְּכָהּ וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ:

[ציור – קובץ 38]

חֲתָךְ בְּבֵצַת הָעוֹף: V – הַחֶלְמוֹן, B – הַחֶלְבּוֹן, C – הַחוּטִים.

קְלִפָּתָהּ קָשָׁה וּשְׁבִירָה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה יִמָּצֵא קְרוּם דַּק לָבָן וּבְתוֹכוֹ הַחֶלְבּוֹן הַלָּבָן וְהַחֶלְמוֹן הַצָּהֹב. עַל פְּנֵי הַחֶלְמוֹן– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב – גּוּף זָעִיר שָׁט. הוּא הָעֻבָּר.

קְלִפַּת הַבֵּצָה עֲשׂוּיָה סִיד. אִם נִטְבְּלֶנָּה בְּחֹמֶץ חָרִיף וְנָמַסָּה מַהֵר. נָשִׂים אוֹתָהּ בְּכוֹס מָיִם. בּוּעוֹת־אֲוִיר קְטַנּוֹת כִּנְקוּדוֹת־כֶּסֶף עוֹלוֹת וְצָפוֹת עָלֶיהָ. הַקְּלִפָּה מְלֵאָה נְקָבִים דַּקִּים אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יַחְדֹּר הָאֲוִיר. אוּלָם גַּם בְּתוֹךְ הַבֵּצָה יִמָּצֵא אֲוִיר מְעָט. הִנֵּה פֹּה לְמַעְלָה, בְּקָצֶהָ הַכַּד שֶׁל הַבֵּצָה, חָלָל רֵיק וְהוּא מָלֵא אֲוִיר. בְּלִי אֲוִיר לֹא יוּכַל הָעֻבָּר לְהִתְפַּתֵּחַ.

הַחֶלְמוֹן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע־הַבֵּצָה מְעֻטָּף גַּם הוּא קְרוּם דַּק אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִתְעָרֵב וּלְהִתְבּוֹלֵל בַּחֶלְבּוֹן. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַחֶלְמוֹן הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים חוּטִים דַּקִּים אֲשֶׁר יִקְשְׁרוּהוּ לִשְׁנֵי קְצוֹת הַבֵּצָה. אִם יְנַדְנְדוּ אֶת הַבֵּצָה בְּחָזְקָה וְנִתְּקוּ הַחוּטִים וְהַבֵּצָה תָּשְׁחַת וְתִתְקַלְקֵל.

הָעֻבָּר קַל מְאֹד וְהוּא שָׁט תָּמִיד וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הֲלֹא תָּבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן: תִּהְיֶה הַבֵּצָה מֻנַּחַת אֵיךְ־שֶׁהִיא, הָעֻבָּר יִמָּצֵא לְמַעְלָה וְיִקְלוֹט אֶת חֹם הַדּוֹגֶרֶת. כִּי הַחֹם רַק הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעֻבָּר לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים גַּם בְּאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת. הִתְקִינוּ מְכוֹנָה אַחַת, הִיא הַמַּדְגֵּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יְסַדְּרוּ אֶת הַבֵּצִים עַל פְּנֵי שְׂבָכוֹת וּמִדַּת־הַחֹם קְבוּעָה בָּהּ תָּמִיד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים.

“רְדוּ בִדְגַּת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה…”

בִּימֵי קֶדֶם צַיָּד הָיָה הָאָדָם, חַי עַל חַרְבּוֹ וְעַל קַשְׁתּוֹ. וְחַיֵּי־הַצַּיָּד – מָה רָעִים הֵם וְקָשִׁים! יָמִים רְצוּפִים יֵתַע לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וְלֹא יִמְצָא. בְּחַיָּה רָעָה יִפְגַּע, בָּאֲרִי אוֹ בַּנָּמֵר, וְנָפַל חָלָל. לִפְעָמִים יָבֹא צַיָּד שֵׁנִי לִסְבִיבָתוֹ וְצַר הַמָּקוֹם לִשְׁנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִלְחֶמֶת־דָּמִים.

נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי לֹא אַחַת נִצְנְצָה בְּלֶב־הַצַּיָּד הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת: “מַה־מְּאֻשָּׁר הָיִיתִי לוּלֵא אֻלַּצְתִּי לְשׁוֹטֵט וְלִרְדֹּף כָּל הַיָּמִים; לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשְׁכִּין בִּמְעוֹנִי חַיָּה, אֲשֶׁר תֵּינִיקֵנִי מֵחֲלָבָהּ, תַּאֲכִילֵנִי מִבְּשָׂרָהּ, תַּלְבִּישֵׁנִי מִצַּמְרָהּ”.

אֵיךְ אָסַף הָאָדָם רִאשׁוֹנָה אֶת הַחַיָּה לִמְעוֹנוֹ?

הָלוֹךְ הָלַךְ לוֹ בְּאַחַד־הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַיָּה לְפָנָיו, אֵם עַל בָּנֶיהָ. הַצַּיָּד דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיּוֹר בָּאֵם. מֵתָה הָאֵם וְהַקְּטַנִּים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, לֹא יֵדְעוּ מַה מָוֶת וּמִי הַיְצִיר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. הַצַּיָּד אָסַף אֶת הַקְּטַנִּים אֶחָד אֶחָד וַיְבִיאֵם לִמְעוֹנוֹ. בִּמְעוֹן־הָאָדָם גָּדְלוּ הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה, פָּרוּ וְרָבוּ – חַיּוֹת־הַבַּיִת הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לֹא רַבּוֹת הֵן הַחַיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיּוֹת בָּיִת. הַפִּיל, לְמָשָׁל, זֶה דוֹרוֹת רַבִּים יְאַלְּפוֹ הָאָדָם, יַרְגִּילֵהוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. אַךְ הַפִּיל לֹא יִפְרֶה וְלֹא יִרְבֶּה בְּהִמָצְאוֹ תַּחַת יַד הָאָדָם. חַיַּת־תַּרְבּוּת הוּא וְלֹא חַיַּת־בָּיִת. גַּם אֶת הַצְּבִי בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן יְגַדֵּל הָאָדָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוּא לֹא יָקִים זֶרַע בִּהְיוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חַיַּת־בָּיִת כִּי אִם חַיַּת־תַּרְבּוּת.

טִפּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׁנָּה אֶת הַחַיָּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. בְּנֵי־הַחַיָּה, כְּיַלְדֵי הָאָדָם, שׁוֹנִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, וְהָאָדָם בָּחַר מֵהֶם אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַמְעֻלִּים וַיַּשְׁמֵד אֶת הַנּוֹתָרִים. כֵּן הִתְפַּתְּחָה הַחַיָּה לִגְזָעֶיהָ הָרַבִּים. הַבָּקָר, לְמָשָׁל – הֲלָלוּ בָּחֲרוּ מִמֶּנּוּ וְלָדוֹת אֲשֶׁר בְּשָׂרָם טוֹב לְמַאֲכָל, הֲלָלוּ – בִּגְלַל שֶׁפַע הֶחָלָב, וַהֲלָלוּ בָּחֲרוּ וַיְּפַתְּחוּ חַיּוֹת חֲזָקוֹת וּבְרִיאוֹת לַעֲבוֹדַת־הַשָּׂדֶה. בִּרְבוֹת־הַיָּמִים שֻׁנְּתָה חַיַּת־הַבַּיִת, שֻׁנּוּ סְגֻלּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ עַד אֲשֶׁר לֹא תִּדְמֶה לְחַיַּת־הַבָּר בַּת־מִינָהּ.

אִם יֶחְדַּל הָאָדָם לְטַפֵּל בְּאַחַת מֵחַיּוֹת־הַבַּיִת וְיַעַזְבֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה לִהְיוֹת חַיַּת־בָּר כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. אָכֵן אֲחָדוֹת מֵהֶן, כְּמוֹ הַכֶּבֶשׂ, אִבְּדוּ כָּלִיל אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶן וּבְאֵין חֲסוּת־הָאָדָם לֹא תּוּכַלְנָה עֲמוֹד וְתִתַּמְנָה לִגְוֹעַ.

וְלֹא רַק לָאָדָם מוֹעִילוֹת חַיּוֹת הַבַּיִת, כִּי מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן גַּם אַחַת אֶת רְעוּתָהּ. הַסּוּס יַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדֶה מִזְרַע לְמִסְפֹּא וְיוֹבִילֶנּוּ מִן הַגֹּרֶן – מַאֲכָל לַבָּקָר. מֵחֲלֵב־הַפָּרָה יֶהָנֶה הֶחָתוּל, וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָמְלוּ עָלָיו הַסּוּס וְהַבָּקָר יֹאכַל גַּם הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

בְּיַלְדוּתִי אוֹהֵב הָיִיתִי לָשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּשֵׁיט הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. צַר, צַר הָיָה לִי לִרְאוֹתָם נְתוּנִים בַּזֶּרֶם הַסּוֹעֵר, בַּגַּלִּים הַנִּשָׂאִים. מַדּוּעַ – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – יִסְבְּלוּ הַדָּגִים כָּל יְמֵי־חַיֵּיהֶם וְלֹא יִחְיוּ כָּמוֹנוּ בַּחֹפֶשׁ, בְּאֵין מַה־שֶׁהוּא מֵעִיק עֲלֵיהֶם סָבִיב?

גָּדַלְתִּי וָאֶלְמַד לָדַעַת כִּי אַךְ מִשְׁגֶה הָיָה אִתִּי.

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים הִנְנוּ בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס נִשָּׂא וְסוֹעֵר, הֲלֹא הוּא אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִּיר. וּמַדּוּעַ לֹא נִרְאֵהוּ? רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהִנְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ, וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁגּוּף אֲוִירִי (גּוּף אֲוִירִי יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם גָז) לֹא יֵרָאֶה לָעָיִן.

דַּמּוּ נָא בְּנַפְשְׁכֶם רֶגַע, כִּי שָׁם, בִּמְרוֹמֵי־הַמֶּרְחַקִּים, קָם מִין יְצִיר הַמְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כִּרְאוֹתֵנוּ אָנוּ אֶת הַמַּיִם הַנּוֹזְלִים. הוּא יִרְאֶה אֶת הָאֲוִיר, הָעוֹטֵף אֶת כַּדּוּר־הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בְּתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְעוֹפְפִים וּבְתַחְתִּיּוֹתָיו בְּנֵי־אָדָם וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת מְהַלְּכִים. הַיְצִיר הַזֶּה לֹא יִרְאֶה הֵיטֵב אֶת הָעוֹפוֹת, כִּי אֵין עוֹף כָּזֶה אֲשֶׁר יִתְרוֹמֵם עַד שְׂפַת־אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִיר שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד כְּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים.

לוּ אָמַר הַיְצִיר הַזֶּה לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה לִמְשׁוֹתֵנוּ מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה אֲנַחְנוּ אֶת הַדָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְרָאָה אוֹתָנוּ, בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָאֲוִיר, מִתְרוֹצְצִים וּמְפַרְפְּרִים, גּוֹסְסִים וָמֵתִים.

הַיְצִיר הַזֶּה יִרְאֶה זִרְמֵי־אֲוִיר מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָאֲדָמָה, הֲלֹא הֵם הָרוּחוֹת; חַשְׁרַת עַרְפַּלִּים, נֶעֱרָמִים וּנְמוֹגִים, אֵלֶּה הֵם הָעֲנָנִים. הַבְּרָקִים, הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים בְּדִמְמַת־הָעֲרָבִים – כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ בְּעֵינֵי הַיְצִיר כִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּקִרְבַת הָאָרֶץ, סָמוּךְ לְכַדּוּר־הָאֲדָמָה.

אַךְ יְצִיר כָּזֶה אַיִן אֲשֶׁר יִרְאֶה וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָבָה נִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ בְּעֵזֶר הַנִּסְיוֹנוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל רְאוֹת בְּעֵינֵינוּ.

__________________

שִׂימוּ עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹצָה קְטַנָּה וְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ. לֹא נְגַעְתֶּם בַּנּוֹצָה, וּמַדּוּעַ הִתְעוֹפְפָה וַתִּפֹּל אָרְצָה? נִרְאֶה, שֶׁבֵּין הַסֵּפֶר וְהַנּוֹצָה נִמְצָא דְבַר־מָה, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הֲנִיעוֹנוּהוּ בַּסֵּפֶר, וְהַדָּבָר הָזָה הִפִּיל אֶת הַנּוֹצָה. זֶהוּ – הָאֲוִיר.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא – בַּגַּן, בַּשָּׂדֶה, בַּחֶדֶר – הָאֲוִיר שָׁם הוּא. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ וְאֵין אָנוּ חָשִׁים בְּמַגָּעוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא נָחוּשׁ בְּמַגַּע־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר נִלְבַּשׁ תָּמִיד, כִּי הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו. בָּאֲוִיר רְגִילִים אָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֶת הַבֶּגֶד נוּכַל לִפְשֹׁט. אֶת הָאֲוִיר לֹא נַרְחִיק מֵעִמָּנוּ לְעוֹלָם.

אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאֲוִיר, אַךְ רְאִינוּהוּ מֵנִיעַ אֶת הַנּוֹצָה. חוּשׁ־רְאִיָּתֵנוּ יוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. בְּנוֹעַ עַנְפֵי־הָעֵצִים בָּרוּחַ יַשְׁמִיעוּ קוֹל אִוְשָׁה. אֶת הָאִוְשָׁה שׁוֹמְעִים אָנוּ בְּאָזְנֵינוּ: חוּשׁ־הַשְּׁמִיעָה יוֹכִיחַ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. אִם תְּסוֹבְבוּ בְּמַקֵּל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּחָזְקָה וְעָלָה בְּאָזְנֵיכֶם קוֹל שָׁאוֹן: הַמַּקֵּל לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל, הָאֲוִיר הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁאוֹן.

בְּרוּצְכֶם בָּרְחוֹב מַרְגִּישִׁים הִנְּכֶם דְּבַר־מָה מְטַפֵּחַ עַל פְּנֵיכֶם. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת – כֵּן תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם. כִּי הָרוּחַ הֲלֹא הוּא אֲוִיר נָע. חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ גַּם הוּא יָעִיד עַל מְצִיאוּת־הָאֲוִיר.

טַעַם וְרֵיחַ יַחְסְרוּ לָאֲוִיר. הוּא גַם חֲסַר־צֶבַע. גַם הַמַּיִם, גַם הַזְּכוּכִית שֶׁבַּחַלּוֹן חַסְרֵי־צֶבַע הֵם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לַמַּיִם שֶׁבַּיָּם יֵשׁ וָיֵשׁ צֶבַע מְיֻחָד. הַזְּכוּכִית, אִם נִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ בָּהּ בִּנְיָר וְרָאִינוּ אֶת צִבְעוֹ הָאֲמִתִּי, אַךְ אִם נִסְתַּכֵּל בַּנְּיָר דֶּרֶךְ עֶשֶׂר זְכוּכִיּוֹת יְשֻׁנֶּה צֶבַע־הַנְּיָר מְעָט.

גַּם הָאֲוִיר כָּךְ. מְעַט מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל הָאֲוִיר שֶׁבַּחֶדֶר, יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ, כִּי חֲסַר־צֶבַע הוּא. אַךְ אִם נֵצֵא בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הַחוּצָה וְנִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ וְרָאִינוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת גְּבֹהִים. שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת הֵם הֵם הָאֲוִיר. רוֹאִים אָנוּ, כִּי לְשִׁכְבַת־אֲוִיר עָבָה יֵשׁ צֶבַע הַתְּכֵלֶת.

הָאֲוִיר אֵינֶנּוּ מַסְתִּיר מֵעֵינֵינוּ אֶת הַגּוּפִים שֶׁמִּסָּבִיב לָנוּ: שָׁקוּף הוּא.

___________

בָּאֲוִיר הִנְנוּ נוֹשְׁמִים. כָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר. הַדָּגִים חַיִּים תָּמִיד בַּמַּיִם – בַּמַּיִם יִמָּצֵא אֲוִיר. אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נָמֵס בַּמָּיִם. אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ.

מַלְּאוּ כּוֹס מַיִם קָרִים וְהַעֲמִידוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּעֲבֹר זְמָן נִרְאֶה עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס בּוּעוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, מַבְהִיקוֹת כְּכֶסֶף. אֵלּוּ הֵן בּוּעוֹת־הָאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְהָאֲוִיר לֹא נִרְאָה בָּהֶם. הֵם הִתְחַמְּמוּ מְעַט וְהָאֲוִיר צָף וְעָלָה עַל פְּנֵי דָּפְנֵי־הַכּוֹס.

גַּם הַסֻּכָּר, גַּם הַמֶּלַח נְמַסִּים בְּמַיִם, וּכְכָל שֶׁיֵּחַמּוּ הַמַּיִם כֵּן יִרְבּוּ הַסֻּכָּר אוֹ הַמֶּלַח לְהִמֵּס. בְּיַחַס לָאֲוִיר רוֹאִים הִנְנוּ אֶת הַהֶפֶךְ: בְּמַיִם קָרִים נָמֵס הוּא בְּשִׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַיִם חַמִּים.

בּוּעוֹת הַמַּיִם אֲשֶּׁר עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס מַבְהִיקוֹת כְּכָסֶף. גַּם קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל שְׂפַת־הַיָּם מַבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ. הָאֲוִיר הוּא אֲשֶׁר יֶאֱצֹל אֶת צֶבַע־הַלּוֹבֶן. מַפָּה לְבָנָה רְטֻבָּה לֹא תַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתָהּ כְּמַפָּה לְבָנָה יְבֵשָׁה: הַמַּיִם הִרְחִיקוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲוִיר וְהַלּוֹבֶן סָר מִמֶּנָּה.

וְלֹא רַק הַגּוּפִים הַלְּבָנִים כָּךְ. קְחוּ פֶּחָם אֶחָד וְטִבְלוּהוּ בְּמָיִם. עַל פְּנֵי הַפֶּחָם תִּתְנוֹצֵצְנָה בּוּעוֹת קְטַנּוֹת. הוּא הָאֲוִיר שֶׁהָיָה חָבוּי בְּסִדְקֵי־הַפֶּחָם.

הִנֵּה הֵבֵאתִי בַּקְבּוּק “רֵיק” וּסְתַמְתִּיו בְּפֶקֶק. בַּחוֹר שֶׁבַּפֶּקֶק שַׂמְתִּי מַשְׁפֵּךְ. יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁהַפֶּקֶק יְהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב בְּצַוַאר הַבַּקְבּוּק, בְּלִי כָּל רֶוַח בֵּינֵיהֶם. נְנַסֶּה לִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ. הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּמַּשְׁפֵּךְ וְאֶל הַצִּנְצֶנֶת לֹא יֵרֵדוּ. בָּרוּר, הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא נָתַן לָהֶם לָרֶדֶת.

כָּל דָּבָר הַתּוֹפֵס מָקוֹם יִקָּרֵא גּוּף. הָאֲוִיר גַּם הוּא גּוּף.

תְּמֵהִים הִנְּכֶם לִשְׁמֹעַ כִּי קָרָאנוּ לָאֲוִיר בְּשֵׁם גּוּף. רְגִילִים אַתֶּם בְּגּוּפִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַחְתָּם בַּיָּד, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, לְהַעְתִּיקָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמְנָם, בֵּין גּוּפִים כָּאֵלֶּה לֹא יִמָּנֶה הָאֲוִיר. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר, לְמָשָׁל, לְדַמּוֹתוֹ לָאָבֶן. אַךְ הֲלֹא גַם הַמַּיִם לֹא יִדְמוּ לָאָבֶן. בַּיָּד לֹא תִּקְּחוּם כְּקַחְתְּכֶם אֶת הָאֶבֶן, עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא תְּשִׂימוּם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי הַמַּיִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִקְפְּאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח. וְאָז אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָם לָאָבֶן. מִגּוּף נוֹזֵל נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם וְהָיוּ לְגוּף מוּצָק. כֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם, כִּי הַמַּיִם יִתְאַדּוּ וְיֵעָלְמוּ. הֵם יִתְמַזְּגוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיֹה יִהְיוּ אֵפוֹא לֹא רַק בְּהֶוְיַת־נוֹזֵל וְלֹא רַק בְּהֶוְיַת־מוּצָק, כִּי אִם גַּם בְּהֶוְיַת גָּז, אוֹ – גּוּף אֲוִירִי.

עוֹד תִּלְמְדוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְצַנֵּן וּלְהָפְכוֹ לְנוֹזֵל וְאֶת הָאֲוִיר הַנּוֹזֵל אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיא וּלְהָפְכוֹ לְגוּף כְּחַלְחָל.

קְפִיזוּת הָאֲוִיר וְלַחֲצוֹ

קְחוּ בְּיֶדְכֶם הָאַחַת אֶבֶן קְטַנָּה וּבִשְׁנִיָּה עֻגָּה רַכָּה, אֲשֶׁר רַק זֶה נֶאֶפְתָה, וְכַוְּצוּן הֵיטֵב. הָעֻגָּה תְּכֻוַּץ וּתְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ. הָאֶבֶן לֹא תִּשְׁתַּנֶּה בִּמְאוּמָה. יֶשְׁנָם, אֵפוֹא, גּוּפִים מִתְכַּוְּצִים וּבִלְתִּי־מִתְכַּוְּצִים. קְחוּ עַתָּה בְּיֶדְכֶם סְפוֹג שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִרְחִיצָה. כַּוְּצוּהוּ וַהֲנִיחוּהוּ – וְשָׁב לְצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. יֵשׁ גּוּפִים הַמְשַׁנִּים אֶת צוּרָתָם בְּהִתְכַּוְּצָם, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבִים הֵם לְצוּרָתָם הַקּוֹדֶמֶת. גּוּפִים כָּאֵלֶּה קְפֻזִּים הֵם. הָאֶבֶן, הָעֻגָּה הֵם גּוּפִים בִּלְתִּי־קְפֻזִּים.

קְחוּ בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם וְסִתְמוּהוּ בְּפֶקֶק, רַק בּוּעַת־אֲוִיר תַּשְׁאִירוּ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק תִּתְכַּוֵּץ הַבּוּעָה וְתִקְטָן וְכַאֲשֶׁר תוֹצִיאוּהוּ מְעַט תִּתְפַּשֵּׁט וְתִגְדָּל. וּבְכֵן, אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ. אֲוִיר מְכֻוָּץ שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִתְפּוֹס מָקוֹם אֲשֶׁר תָּפַס לִפְנֵי הִתְכַּוְּצוֹ. הָאֲוִיר הוּא גּוּף קָפֹז.

הִפְכוּ כּוֹס רֵיקָה וְהוֹרִידוּהָ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם. הַמַּיִם יָבֹאוּ אֶל קִרְבָּהּ רַק מְעָט. וְאָנָה נֶעֱלַם אוֹתוֹ חֵלֶק־הָאֲוִיר שֶׁאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ הַמָּיִם? הוּא לֹא נֶעֱלָם. הוּא הִתְכַּוֵּץ. הַמַּיִם לָחֲצוּ עָלָיו וְכִוְּצוּהוּ.

נִקַּח צִנְצֶנֶת מְלֵאָה מַיִם עַד מַחֲצִיתָהּ וְנִסְתְּמָהּ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. בַּחוֹר הָאֶחָד נַעֲמִיד שְׁפוֹפֶרֶת כְּפוּפָה קְצָרָה, אֲשֶׁר לֹא תִּגַּע בַּמַּיִם, וּבַחוֹר הַשֵּׁנִי נִנְעַץ שְׁפוֹפֶרֶת יְשָׁרָה אֲרֻכָּה וְקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן בַּמָּיִם. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא יוּכַל צֵאת דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה, כִּי הֲלֹא קָצֶהָ נָתוּן

בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נִקַּח בְּפִינוּ אֶת קְצֵה הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַכְּפוּפָה וְנִשֹּׁף בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק יִתְכַּוֵּץ, וּבְשָאֳפוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט יִלְחַץ עַל דָּפְנֵי־הַבַּקְבּוּק, עַל הַפֶּקֶק, עַל הַמָּיִם. הַמַּיִם יִסּוֹגוּ מֵרֹב לַחֵץ – וְאָנָה יִבְרָחוּ? הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם עוֹלִים בָּהּ וְנִזְרָקִים לְמַעְלָה. הִנֵּה הֲכִינוֹנוּ מַזְרֵקָה נָאָה! (רְאֵה צִיוּר 13)

[ציור – קובץ 45]

ציוּר 14 ציוּר 13

אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ אֲוִיר בְּתוֹךְ כְּלִי־מַיִם סָגוּר. בְּהִפָּתְחוֹ יִזָּרְקוּ הַמַּיִם מֵאֲלֵיהֶם. זֶה מַעֲשֵׂה הַגִּשְׁתָּה (רְאֵה צִיּוּר 14).

בַּקְבּוּק הַגָּזוֹז אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ כְּחֹם הַקַּיִץ – כְּדַאי לָשִׂים לֵב אֵלָיו.

כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם אוֹתוֹ רְאִיתֶם וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ אֲוִיר מִתּוֹכוֹ. לוּ אָסַפְנוּ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל אַחֵר. וַהֲלֹא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם מָלֵא הוּא מָיִם! אֵיךְ הֵכִיל גַּם אֶת הָאֲוִיר?

הָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לְהִמָּצֵא שָׁם מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ מְכֻוָּץ. גַּם מִקֹּדֶם שָׁאַף הָאֲוִיר לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ הַפֶּקֶק לֹא נָתַן לוֹ.

הָאֲוִיר נִלְחַץ לֹא רַק אֶל צַד אֶחָד, כִּי אִם גַּם אֶל כָּל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הַנִּיחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק אֵיךְ־שֶׁהוּא, הִפְכוּ אֶת פִּיו לְמַטָּה, לְמַעְלָה – הַפֶּקֶק יִזָּרֵק בְעֹז.

לְחִיצַת הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי

וְאוּלָם לֹא רַק אֲוִיר מְכֻוָּץ, כִּי גַּם אֲוִיר חָפְשִׁי יִלְחַץ עַל כָּל סְבִיבָיו.

קְחוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם רְתוּחִים (שֶׁאֵין בָּהֶם אֲוִיר) וְכַסּוּהָ בְּגֶזֶר־קַרְטוֹן, שֶׁיְּהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב וְנוֹגֵעַ בַּמָּיִם. הַחֲזִיקוּ בַּקַּרְטוֹן בְּאֶצְבָּעֲכֶם וְהִפְכוּ אֶת הַכּוֹס וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה הַקַּרְטוֹן לֹא יִפֹּל וְהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ אָרְצָה. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?

בַּכּוֹס אֵין אֲוִיר. מִבַּחוּץ יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן וְלֹא יִתֵּן לוֹ לִנְפֹּל. הַכֹּחַ, שֶׁבּוֹ יִלְחַץ הָאֲוִיר, רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא עוֹצֵר בְּעֵד הַמַּיִם הַכְּבֵדִים שֶׁבַּכּוֹס. נַסּוּ לִנְקֹב נֶקֶב בִּקְצֵה־הַמַּחַט בַּקַּרְטוֹן: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ מִיָּד. מַדּוּעַ? דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב חָדַר הָאֲוִיר. עַתָּה יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן מִשְׁנֵי צִדָּיו, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אַךְ מִלְּמַעְלָה יִלְחֲצוּ גַּם הַמַּיִם. לָכֵן אֵין הַקַּרְטוֹן נִשְׁאַר מְהֻדָּק לִשְׂפוֹת־הַכּוֹס הַהֲפוּכָה.

[ציוּר 15 – קובץ 46]

נַעֲשֶׂה עוֹד נִסָּיוֹן:

קְחוּ צִנְצֶנֶת גְּדוֹלָה וְסִתְמוּהָ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. שִׂימוּ בַּפֶּקֶק שְׁנֵי אַבּוּבֵי־זְכוּכִית. אֶל קְצֵה הָאֶחָד, בַּצִּנְצֶנֶת פְּנִימָה, קִשְׁרוּ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן. בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת יִמָּצֵא אֲוִיר כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִחוּצָה לָהּ, וְהוּא לוֹחֵץ אֶל כָּל צַד כַּאֲשֶׁר יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי. לָכֵן אֵין כַּדּוּר הַגּוּמִי מִתְכַּוֵּץ אוֹ מִתְפַּשֵּׁט.

נַסּוּ לִנְשֹׁם בְּחָזְקָה דֶּרֶךְ אַחַד הָאַבּוּבִים וּלְהוֹצִיא אֲוִיר מִן הַצִּנְצֶנֶת, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה כַּדּוּר־הַגּוּמִי מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי, הֶחָפְשִׁי, לוֹחֵץ עָלָיו וּמְמַתְּחוֹ.

בַּצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת נוּכַל עֲשׂוֹת עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד:

נַחֲלוֹץ אֶת הַפֶּקֶק עַם הָאַבּוּבִים יַחַד וְאֶת כַּדּוּר־הַגּוּמִי נָסִיר. נִסְתְּמֶנָּה בּוֹ שׁוֹב וּנְשַׁקְּעֶנָּה לְתוֹךְ צַלַּחַת־מָיִם. בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוּבָן, יִהְיֶה נָעוּץ פִּי־הָאַבּוּב הַיָּשָׁר. אֶת הָאַבּוּב הַשֵּׁנִי הַכָּפוּף נָשִׂים בְּפִינוּ וְנִשֹּׁם בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר בַּצִּנְצֶנֶת פָּחַת וְהַמַּיִם הִתְחִילוּ עוֹלִים בָּאַבּוּב וְנִזְרָקִים לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת.

מַה־דָּחַף אוֹתָם לְנַשְּׂאֵם? הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לָחֵץ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲלֵם.

הַמַּשְׁאֵבָה

רָאִינוּ כִּי בְּכֹחַ לְחִיצַת־הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּיִם. הַאִם נוּכַל לְהַעֲלוֹת גַּם אֶת מֵי־הַבְּאֵר?

נִקַּח אַבּוּב גָּדוֹל וְעָבֶה, וּבְתוֹכוֹ מוֹט דַּק אָרֹךְ. אֶת קְצֵה הַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן נַחְתּוֹל חֲתוּלַת־חוּטִים, עֵד הֱיוֹתָהּ צְמוּדָה אֶל דָּפְנֵי־הָאַבּוּב וְהָאֲוִיר לֹא יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. טוֹב לִטְבֹּל אֶת חֲתוּלַת־הַחוּטִים בְּשָׁמֶן.

נַכְנִיס אֶת הָאַבּוּב לְתוֹךְ כְּלִי־מַיִם וְנָרִים לְאַט לְאַט אֶת הַסֶּכֶר – הוּא הַמּוֹט הַמְחֻתָּל בְּקָצֵהוּ. כְּהִתְרוֹמֵם הַסֶּכֶר יַעֲלוּ הַמָּיִם. מוּבָן כִּי הַמַּיִם אֵינָם נִכְנָסִים מֵעֲלֵיהֶם, הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי הֶחָפְשִׁי לוֹחֵץ עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסָם אֶל חֲלַל־הָאַבּוּב הָרֵיק מֵאֲוִיר.

הַמַּיִם יַעֲלוּ בָּאַבּוּב גַּם אִם יִשָּׁאֵר בּוֹ מְעַט אֲוִיר, כִּי לַחֲצוֹ קָטֹן מִלַּחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי (רְאֵה צִיּוּר 16).

נוֹרִיד אֶת הָאַבּוּב אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר. גַּם שָׁם יִמָּצֵא אֲוִיר הַלּוֹחֵץ עַל־סְבִיבָיו. נְנַסֶּה לִשְׁאֹב – הַמַּיִם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַסֶּכֶר. אַךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיגָם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם? לְהוֹצִיא אֶת הַסֶּכֶר מִן הָאַבּוּב אִי־אֶפְשָׁר, כִּי אָז יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי עַל הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְשָׁבוּ לָרֶדֶת מַהֵר. אִם נוֹרִיד אֶת הַסֶּכֶר וְיָרְדוּ גַם הַמַּיִם עִמּוֹ.

כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ מִתּוֹךְ הָאַבּוּב בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְנֵה־הָאַבּוּב הַתַּחְתּוֹן מְחֻדָּד וְצַר, וְלָשִׂים בּוֹ פֶּקֶק־זְכוּכִית, מְחֻדָּד גַּם הוּא. כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַסֶּכֶר יֶהְדְּפוּ אֶת פֶּקֶק־הַזְּכוּכִית וּמִלְּאוּ אֶת הָאַבּוּב. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְלָחַץ עַל הַמַּיִם וְאֵלֶּה יִלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק אֲשֶׁר יִסְתֹּם אֶת פִּי־הָאַבּוּב וְלֹא יִתְּנֵם לָצֵאת.

אַךְ אֵיךְ נַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם מִתַּחַת לַסָּכֶר?

[ציור – קובץ 48]

ציוּר 18 ציוּר 17 ציוּר 16

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְצֵה־הַסֶּכֶר נָבוּב וּמִמַּעַל לַחֲתוּלַת־הַחוּטִים חוֹר. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְיִלְחַץ עַל הַמַּיִם. הַפֶּקֶק בְּפִי־הָאַבּוּב לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִשָּׁפֵךְ וְהֵם יִדָּחֲפוּ וְיָבֹאוּ לְתוֹךְ הַסֶּכֶר פְּנִימָה וְיֵצְאוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

אַךְ הִנֵּה עוֹד מִכְשׁוֹל: דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּצַד־הַסֶּכֶר יָשׁוּבוּ הַמַּיִם אֶל הָאַבּוּב תָּחַת. וְאֵיךְ, סוֹף סוֹף, נַשִּׂיגֵם?

מִכְשׁוֹל כָּזֶה הֲסִירוֹנוּ כְּבָר, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ אֶת פִּי־הָאַבּוּב צַר בְּסוֹפוֹ וּבְשִׂימֵנוּ בּוֹ פֶּקֶק מְחֻדָּד. כֵּן נַעֲשֶׂה גַם הַפַּעַם. אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁבַּסֶּכֶר נַעֲשֶׂה מְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ, וּבָהּ נָשִׂים פֶּקֶק קָטָן. בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר יָעְתָּק הַפֶּקֶק הַזֶּה הַצִּדָּה וְהַמַּיִם יַעֲלוּ וּבַעֲלוֹת הַסֶּכֶר יְמַהֵר הַפֶּקֶק לִסְתֹּם אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת כִּי הַמַּיִם יִלְחֲצוּ עָלָיו. בְּצַד־הָאַבּוּב יֶשְׁנוֹ צִנּוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת הַמָּיִם (רְאֵה צִיּוּר 17).

זוֹהִי מַשְׁאֵבָה מוֹצֶצֶת.

אַךְ אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁהַמַּשְׁאֵבָה לֹא רַק תָּמֹץ אֶת הַמַּיִם, כִּי אִם תִּזְרְקֵּם עָל, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁנּוּיִים אֲחָדִים.

רֵאשִׁית כֹּל, אֶת הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נַעֲשֶׂה לֹא מִמַּעַל לַסֶּכֶר, כִּי אִם מִתַּחְתָּיו. מוּבָן, כִּי עַתָּה אֵין כָּל צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת חוֹר בַּסֶּכֶר. הַמַּיִם יִכָּנְסוּ מִיַּד אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי. בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים פֶּקֶק קָטֹן, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לַמַּיִם לָשׁוּב.

נַעֲלֶה אֶת הַסֶּכֶר וְנוֹרִידוֹ בִּמְהִירוּת: הָאֲוִיר יִתְכַּוֵּץ וְיִלְחַץ בְּחָזְקָה עַל הַמַּיִם וְיִדְחָפֵם אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי לִבְלִי שׁוּב, כִּי הַפֶּקֶק לֹא יִתְּנֵם רֶדֶת. בִּקְצֵה הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים צִנּוֹר־זְכוּכִית דַּק וְנַטֶּה אֶת הַמַּיִם אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. (רְאֵה צִיוּר 18)

זֶה מַעֲשֵׂה הַמַּשְׁאֵבָה הַזּוֹרֶקֶת.

מִשְׁקַל־הָאֲוִיר. הַבָּרוֹמֶטֶר

רָאִינוּ כִּי הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי יִלְחַץ לֹא רַק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אִם לְכָל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט. – אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹב אֶת כַּדּוּר־הָאָרֶץ וְיָעוּף מָעְלָה מָעְלָה?

הָרִימוּ אֶבֶן וְזִרְקוּהָ. הָאֶבֶן תִּפֹּל מָטָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּהִזָּרְקָהּ: אֶת רֵאשִׁית דַּרְכָּהּ תַּעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, אַחַר תְּעַכֵּב אֶת מְרוּצָתָהּ, תַּעֲמֹד רֶגַע וּלְבַסּוֹף תֵּרֵד וְתִפֹּל. כֵּן יִהְיֶה בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִזָּרֵק. כֵּן יִהְיֶה גַם בָּאֲוִיר.

הָאֶבֶן תֵּרֵד וְתִפֹּל מִפְּנֵי כָּבְדָהּ אֲשֶׁר יִמְשְׁכֶנָּה אֶל הָאָרֶץ. גַם הָאֲוִיר מְחֻבָּר וְעוֹמֵד אֶל סְבִיב־הָאָרֶץ מִפְּנֵי כָּבְדוֹ.

כְּדֵי שֶׁנִּוָּכַח שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר, נַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה.

[ציור 19 – קובץ 49]

נִקַּח 50 גְּרַם מַיִם, נַרְתִּיחֵם, וּמִיָּד לִרְתִיחָתָם נְמַהֵר לַהֲסִירָם מִן הָאֵשׁ. הַמַּיִם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַהִתְאַדּוֹת. נִשְׁקְלֵם עַתָּה וּמָצָאנוּ כִּי מִשְׁקָלָם פָּחַת בִּשְׁנֵי גְּרַמִּים בְּעֶרֶךְ. הָאֲוִיר שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם גָּרַם לִפְחֶתֶת זוֹ. וּבְכֵן, הָאֲוִיר בֶּן־מִשְׁקָל הוּא.

אָמְנָם, מִשְׁקָלוֹ קַל מְאֹד, קַל מִשֶּׁל הַגּוּפִים הָאֲחֵרִים. וּמַדּוּעַ לַחֲצוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ? מִפָּנַי שֶׁשִּׁכְבַת־הָאֲוִיר גְּדוֹלָה וְעָבָה עַד לִמְאֹד. שָׁכְבָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת לְכַמָּה וְכַמָּה פַּרְסָאוֹת. מוּבָן שֶׁהָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַעְלָה יִלְחַץ עַל הָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַטָה וִיכַוְּצֵהוּ. הָאֲוִיר שֶׁעַל פְּנֵי־הָאָרֶץ הוּא אֵפוֹא מְכֻוָּץ תָּמִיד. כָּל־עֻמַּת שֶׁיִּתְרוֹמֵם תִּקְטַן הִתְכַּוְּצוּתוֹ.

הֲנוּכֵל לִמְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ הָאֲוִיר?

הַדָּבָר אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל.

זִכְרוּ נָא, אֵיךְ הָפַכְנוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם וְגֶזֶר קַרְטוֹן נִתָּן עַל פִּיהָ וְלֹא נָפָל. לַחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי גָבַר עַל לַחֵץ הַמַּיִם שֶׁבַּכּוֹס. בִּמְקוֹם כּוֹס נִקַּח אַבּוּב אָרֹךְ, הַפָּתוּחַ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד. כְּכָל שֶׁיֶּאֱרַךְ הָאַבּוּב יִגְדַּל עַמּוּד־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִרְבֶּה לַחֲצוֹ. אִם נַאֲרִיךְ אֶת הָאַבּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל לַחֵץ־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִגְבַּר סוֹף סוֹף עַל לַחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי: הַקַּרְטוֹן יִפֹּל וְהַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב יִשָּׁפֵכוּ.

לְמַעַן מְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ־הַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב עַל הַקַּרְטוֹן, עָלֵינוּ לְשָׁקְלָם. וְהִנֵּה מָצְאוּ כִּי לְשֵׁם כָּךְ, עָלֵינוּ לָקַחַת אַבּוּב שֶׁגָּבְהוֹ כְּבַיִת בֶּן שָׁלשׁ קוֹמוֹת. מוּבָן, כִּי בְּאַבּוּב כָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת. אַךְ לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצְאוּ נוֹזְלִים אֲחֵרִים, הַכְּבֵדִים הַרְבֵּה מִן הַמַּיִם. הַכַּסְפִּית, לְמָשָׁל, כְּבֵדָה מִן הַמַּיִם פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. גַּם הָאַבּוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת קָצָר פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. בַּכַּסְפִּית הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ לִמְצֹא אֶת מִדַּת כֹּבֶד הָאֲוִיר, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים, יִקָּרֵא בָּרוֹמֶטְר. (פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעִבְרִית הוּא: מַדְכֹּבֶד).

מִבְנֵה הַבָּרוֹמֶטְר פָּשׁוּט מְאֹד.

אֶל לוּחַ עֵץ מְחֻבָּר אַבּוּב־זְכוּכִית. קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאַבּוּב סָגוּר וְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן מִתְעַקֵּם וְעוֹלֶה וּמִתְרַחֵב בְּסוֹפוֹ כְּעֵין גָּבִיעַ. אִם נְמַלֵּא אֶת הָאַבּוּב הַזֶּה כַּסְפִּית וְנַהַפְכֵהוּ וְנִשְׁפְּכָה הַכַּסְפִּית, אַךְ חֵלֶק מִמֶּנָּה יִשָּׁאֵר בָּאַבּוּב. אֶת הַסִּבָּה יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית רַק מִצַּד אֶחָד, מִצַּד פֶּתַח הָאַבּוּב. בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, הַסָּגוּר, אֵין שְׁלִיטָה לְלַחַץ־הָאֲוִיר. הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית, מַכְנִיס אוֹתָהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל קְצֵה־הָאַבּוּב הָעֶלְיוֹן, הַסָּגוּר. בִּגְדוֹל הַלַּחַץ תַּעֲלֶה הַכַּסְפִּית וּבְהִתְמָעֲטוֹ תֵּרֵד גַּם הִיא. עַל הַלּוּחַ יֶשְׁנָהּ טַבְלָה קְטַנָּה וְעָלֶיהָ רְשׁוּמִים קַוִּים, וּמִסְפָּרִים בְּצִדֵּיהֶם. עַל פִּיהֶם מַכִּירִים אָנוּ אֶת גֹּבַהּ־הַכַּסְפִּית בָּאַבּוּב (רְאֵה צִיּוּר 19).

גֹּבַהּ הַכַּסְפִּית מַרְאֶה עַל לַחֵץ־הָאֲוִיר הַלּוֹחֵץ עָלֶיהָ. אִם נַעֲלֶה בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ תַּתְחִיל הַכַּסְפִּית לָרֶדֶת, כִּי הַלַּחַץ הוֹלֵךְ שָׁם הָלוֹךְ וְקָטוֹן.

מַדּוּעַ אֵין אֲנִי מַרְגִּישִׁים בַּלַּחַץ הַזֶּה?

הַסִּבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד: לַחֵץ־הָאֲוִיר קַיָּם מֵעוֹלְמֵי עֵד. בּוֹ נוֹלַדְנוּ, בּוֹ גָדַלְנוּ; אַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא יֶחְדָּל. אֲנַחְנוּ הִתְרַגַלְנוּ אֵלָיו וּבִלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם, כַּאֲשֶׁר לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר וּמָזוֹן.

שִׁנּוּי הָחָל בְּלַחַץ־הָאֲוִיר פּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתֵנוּ לְרָעָה, כִּי עַל כֵּן יַקִיפֵנוּ הָאֲוִיר מִכָּל צָד. וְעוֹד זֹאת: גַם בְּקֶרֶב גוּפֵנוּ יִמָּצֵא אֲוִיר וְגַם בּוֹ שׁוֹלֵט הַלָּחַץ.

הַכְּרוּב – הֲדַר־הַגָּן. מְעַטִּים הַיְרָקוֹת הַטּוֹבִים כָּמֹהוּ לְמַאֲכָל. תַּבְשִׁילִים רַבִּים וְשׁוֹנִים יָכִינוּ מִמֶּנּוּ. גַּם נֶחְמָד הוּא לְמַרְאֶה. אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיוֹ בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר, עֵת אֶגְלֵי־הַטַּל זְרוּעִים כִּפְנִינִים וּמְנַצְנְצִים עַל־פְּנֵי עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים.

[ציוּר 20 – קובץ 52]

שׁוֹנִים הֵם מִינֵי הַכְּרוּב. הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא כְּרוּב־הַקּוּלָס, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְּפִי רַבִּים, הַכְּרוּב “בַּעַל־הֶעָלִים”.

כְּרוּב זֶה גִבְעוֹלוֹ קָצָר וְהוּא מַרְבֶּה לְגַדֵּל עָלִים עָבִים. הֶעָלִים גְּדוֹלִים וּצְפוּפִים מְאֹד, מְלַפְּפִים אֶחָד אֶת רֵעֵהוּ, עַד אֲשֶׁר הַפְּנִימִיִּים לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן. וְכֵן יֵלֵךְ הַצֶּמַח הָלוֹךְ וְהִתְעַגֵּל עַד הֱיוֹתוֹ לְכַדּוּר גָּדוֹל.

בִּגְלַל הֶעָלִים הָאַלָּה יְגַדֵּל הָאָדָם אֶת כְּרוּב־הַקּוּלָס, כִּי אוֹתָם יֹאכַל.

נִקַּח עָלֶה אֶחָד וְנַחְתְּכֵהוּ בְּסַכִּין. הֶעָלֶה מָלֵא לַחָה. רוֹאִים אָנוּ כִּי הַכְּרוּב מַרְבֶּה לִסְפֹּג מָיִם. וְאָמְנָם, הוּא עוֹלֶה יָפֶה רַק כַּאֲשֶׁר מַרְבִּים לְהַשְׁקוֹתוֹ.

שֹׁרֶשׁ־הַכְּרוּב – צִיצַת נִימִים דַּקּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה מְיוּחָדִים לְרֹב הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בְּקַרְקַע כָּבֵד לַח. הַכְּרוּב מִתְפַּתֵּחַ יָפֶה בְּצָמְחוֹ בְּקַרְקַע כָּבֵד רָטֹב, מְזֻבָּל הֵיטֵב. אִם לֹא נִקְטֹף אֶת הַכְּרוּב בִּזְמַנּוֹ וְנַשְׁאִירֵהוּ בַּגַּן יָחֵל לִפְרֹחַ. כְּרוּב פּוֹרֵחַ אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל. עָלָיו הוֹלְכִים וּמִצְטַמְּקִים, גִבְעוֹלוֹ יִיבַשׁ וְיִקְשֶׁה כְּעֵץ.

הַכְּרוּב יַעֲשֶׂה אֶת הֶעָלִים לֹא כְּדֵי סַפֵּק לָנוּ מָזוֹן. הוּא לֹא יִדְאַג לָנוּ.

בֶּעָלִים הָאֵלֶּה אוֹצַר הַכְּרוּב וְגוֹנֵז אֶת הֶחֳמָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. הַפֶּרַח יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן לִפְרִי נוֹשֵׂא זָרַע.

כִּי הֵן אַךְ לָזֶה יִשְׁאַף כָּל צֶמַח: גַדֵּל זֶרַע, הָקֵם דּוֹר חָדָשׁ.

מִלְּבַד כְּרוּב־הַקּוּלָס נְפוֹצָה בְּאַרְצֵנוּ גַּם הַכְּרוּבִית, שֶׁתִּפְרַחְתָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַאֲכָל לִפְנֵי הִפָּתְחָהּ.

הַכְּרוּב בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִּבְעוֹלִים דַּקִּים וַעֲלֵיהֶם יִתְנוֹסְסוּ הַפְּרָחִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת.

פִּרְחֵי־הַכְּרוּב עֲגֻמּים־עֲנֻגִּים, לְבַנְבַּנִּים־יְרַקְרַקִּים.

[ציוּר 21 – קובץ 53]

כָּל פֶּרַח נָתוּן בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים יְרוֹקִים. גַּם לַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה עָלִים. בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה אַבְקָנִים. יֵשׁ אָמְנָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַךְ שְׁנַיִם מֵהֶם נְמוּכִים וְהֵם מִסְתַּתְּרִים בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

עֲלֵי־הַגָּבִיעַ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהָאַבְקָנִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת צְלָב. רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר פְּרָחִים כָּאֵלֶּה לָהֶם. כֻּלָּם יַחַד יַחְבְּרוּ וְהָיוּ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המַצְלִיבִים]

פְּרִי־הַכְּרוּב – תַּרְמִיל אָרֹךְ וְצַר וְגַרְגְּרִים דַּקִּים בּוֹ, הֵם הַזְּרָעִים.

אֵין הַצְּנוֹן יָרָק בֵּין הַיְרָקוֹת, אַךְ גַּדֵּל נְגַדְּלֶנּוּ לְתַבְלִין, בִּגְלַל הַטַּעַם הֶחָרִיף אֲשֶׁר לְשָׁרְשׁוֹ.

מִינֵי הַצְּנוֹן רַבִּים מְאֹד. מֵהֶם יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת הַצְּנוּנִית, אוֹ אֶת “הַצְּנוֹן הֶחָדְשִׁי”.

הַצְּנוֹן עוֹלֶה יָפֶה בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה וְלֶחָה. מִן הַזֵּרְעוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַשְּׂאִים וְעוֹלִים עָלִים גְּדוֹלִים, מָאֳרָכִים וּמְפֹרָצִים. גִּבְעוֹל לֹא יֵרָאֶה בַּצְּנוֹן. אַךְ כְּלוּם יֵשׁ שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא עָלִים? אֵין זֹאת כִּי גַם גִּבְעוֹל נִמְצָא בּוֹ. וְאָמְנָם, לַצְּנוֹן יֵשׁ גִּבְעוֹל, קָצָר וְדַק מְאֹד, הַנִּמְצָא בִּדְמוּת עִגּוּל עָבֶה בְּרֹאשׁ־הַשֹּׁרֶשׁ.

[ציוּר 22 – קובץ 54]

שֹׁרֶשׁ הַצְּנוֹן מְעֻגָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ וְחַד בְּקָצֵהוּ. כִּי עַל כֵּן יֵרֵד וְיִקֹב בָּאֲדָמָה. נִימִים רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל צַד. תּוֹכוֹ שֶׁל הַצְּנוֹן לָבָן, כֻּלּוֹ צִיפָה רַכָּה. מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפָּה דַּקָּה.

אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הָזֶה, שֶׁטַעֲמוֹ טוֹב וְעָרֵב, אוֹכְלִים אָנוּ לְתֵיאָבוֹן.

אִם לֹא נוֹצִיא אֶת הַצְּנוֹן בְּעוֹד הַצִּיפָה רַכָּה וְנַשְׁאִירֶנּוּ בַּגַּן וְהֵחֵל לִפְרֹחַ. הוּא יִפְרַח גַּם אִם נוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְנִטְמְנֶנּוּ בִּמְקוֹם־שֶׁהוּא.

בַּשֹּׁרֶשׁ אָסַף הַצְּנוֹן וְגָנַז אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. כֵּיוָן שֶׁהֵחֵל לִפְרֹחַ נַעֲשָׂה הַשֹּׁרֶשׁ נָבוּב, יָבֵשׁ וְקָשֶׁה כָּעֵץ.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן יֵחָשֵׁב הַצְּנוֹן לְצֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְעָמַד מֵהִתְפַּתֵּחַ: בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה יִתְרוֹקֵן הַשֹּׁרֶשׁ וְיַעֲשֶׂה פֶּרַח וָזָרַע.

בְּאַרְצֵנוּ גָדֵל הַצְּנוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף. עָלָיו אֵפוֹא לְהַפְסִיק אֶת גִּדּוּלוֹ בְּסוֹף־הַחֹרֶף וְלִפְרֹחַ בְּחֹרֶף הַשָּׁנָה הַבָּאָה. אַךְ אֵיךְ יֵרָדֵם הַצְּנוֹן וְלֹא יִתְפַּתֵּחַ בְּעוֹנַת הָאָבִיב, שֶׁבָּהּ כֹּחוֹת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֱזוּזָם? עַל כֵּן יִפְרַח הַצְּנוֹן בְּאַרְצֵנוּ עוֹד בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.

הַצְּנוֹן בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִבְעוֹלִים דַּקִּים אֲרֻכִּים נוֹשְׂאֵי־פְרָחִים. פִּרְחֵי הַצְּנוֹן קְטַנִּים, צְהֻבִּים־סְגֻלִּים. מִבְנָם כְּמִבְנֵה פִּרְחֵי־הַכְּרוּב. לְכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה עֲלֵי גָּבִיעַ, אַרְבָּעָה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, מֵהֶם אַרְבָּעָה גְּבוֹהִים וּשְׁנַיִם נְמוּכִים, וֶעֱלִי אֶחָד. עֲלֵי־הַכֹּתֶרֶת מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים, וְהָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי מִתְבַּלְּטִים בְּיוֹתֵר. הַצְּנוֹן יֵחָשֵׁב אֵפוֹא לְמִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המצליבים].

פִּרְיוֹ – תַּרְמִיל קָטֹן וְצַר, וּבוֹ גַרְגְּרִים דַּקִּים, גַּרְגְּרֵי הַזָּרַע.

מִימֵי קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַבָּצָל לְאָכְלָה. בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה גָּדַל לְמַכְבִּיר וְזִכְרוֹ לֹא מָשׁ מִלֵּב־אֲבוֹתֵינוּ בְּנוּדָם בַּמִּדְבָּר. שָׁם הִצְטַיֵּן בְּגָדְלוֹ וּבְטַעֲמוֹ וְהָיָה נֶאֱכָל צָלוּי, תַּבְלִין לַפָּת.

זֵרְעוֹן־הַבָּצָל שָׁחוֹר וּמְשֻׁלָּשׁ, כִּי שָׁלשׁ צְלָעוֹת לוֹ. בִּנְבִיטָתוֹ תּוֹפֵחַ הוּא, שׁוֹלֵחַ שָׁרְשׁוֹן לְמַטָּה וְגִבְעוֹל זָעִיר, נוֹשֵׂא כַּפְתּוֹר רַךְ, לְמָעְלָה. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יִתְנַוֵּן הַשָּׁרְשׁוֹן וּבְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן יִתְפַּצֵּל לְחוּטִים רַבִּים, לְצִיצָה רְחָבָה, הַנֶּאֱחֶזֶת בַּאֲדָמָה בְּחָזְקָה. הַגִּבְעוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה מִיּוֹם לְיוֹם.

הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבָּצָל הֵיכָן הוּא טָמוּן? בִּפְנִים הֶעָלֶה שֶׁל הַנָּבֶט. עֲלֵה־הַנֶּבֶט יִקָּרַע בְּרֹאשׁוֹ וְדַרְכּוֹ עוֹלֶה וּמְבַצְבֵּץ הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן. עֲלֵה־הַנֶּבֶט מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא חִתּוּל לֶעָלֶה הַזֶּה. כֵּן יִהְיֶה בְּיֶתֶר הֶעָלִים, אֶחָד נָתוּן בְּתוֹךְ חֲבֵרוֹ, אֶחָד חוֹפֶה עַל חֲבֵרוֹ. עָלוּ אַרְבָּעָה־חֲמִשָׁה עָלִים וְנָבַל עֲלֵה־הַנֶּבֶט וְנִשְׁאַר חִפּוּי לַבָּצָל הַקְּטַנְטָן. אַחֲרָיו יִבְּלוּ הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לוֹ, יִקְשׁוּ וְיִיבְשׁוּ, וְהָיוּ מָגֵן לַבָּצָל, הֲלֹא הִיא קְלִפַּת־הַבָּצָל. הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים לְבָנִים, עָבִים וּבְשָׂרִיִּים – אֵלֶּה הֵם הַגְּלָדִים.

[ציוּר 23 – קובץ 56]

מִן הַבָּצָל מִתְנַשְּׂאִים עָלִים צָרִים נְבוּבִים. עֲלֵה־הַבָּצָל חֲסַר־עוֹרְקִים קָשִׁים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּהוּ וְיִמְתְּחוּהוּ, וּלְכָל רוּחַ סוֹעֶרֶת יִכַּף וְשַׁח עַל פְּנֵי־הָאָרֶץ. לְצַד פְּנִימָה עָשׂוּי הוּא תַּבְנִית מַרְזֵב, לְהַטּוֹת אֶת הַמַּיִם אֶל פְּנֵי חוּץ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתַּעֲפִים. שִׁכְבַת־דּוֹנַג דַּקָּה תְּכַסֵּהוּ וְהַמַּיִם נוֹפְלִים וּמִתְגַּלְגְּלִים מֵעָלָיו חִישׁ קַל.

הָרוֹצֶה בְּצָלִים יְרוֹקִים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת אֱלוּל וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה חֲדָשִׁים יוֹצִיאֵם. הָרוֹצֶה יְבֵשִׁים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת תִּשְׁרֵי וְיוֹצִיאֵם בְּסוֹף יֶרַח תַּמּוּז.

בָּצָל גָּדוֹל שֶׁנִּשְׁתַּל מוֹצִיא עָלִים חֲדָשִׁים וּמִתּוֹכָם קָנֶה יָרוֹק גָּבֹהַ, עָגֹל וָרֵיק. בְּרֹאשׁ־הַקָּנֶה יַעֲלוּ הֲמוֹן־פְּרָחִים זְעִירִים חֲבוּיִים בְּחִתּוּל. הַחִתּוּל יִקָּרַע וְנִרְאוּ פְּרָחִים רַבִּים שֶׁעָקְצֵיהֶם הַצָּרִים יוֹצְאִים מִמָּקוֹם אֶחָד, תַּבְנִית שִׁמְשִׁיָּה קְטַנָּה.

פִּרְחֵי־הַבָּצָל יְרוֹקִים לְבַנְבַּנִּים וּבְהִתְאַגְּדָם יַחַד יֵרָאוּ מֵרָחוֹק וְהַדְּבוֹרִים וְהַצְּרָעִים תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם. קִרְעֵי־הַחִתּוּל יִשָּׁאֲרוּ תְּלוּיִים עַד אֲשֶׁר יִבְּלוּ וְיִשָּׁרוּ.

לְפֶרַח הַבָּצָל שִׁשָּׁה עֲלֵי־כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם בַּלּוּטֵי־הַצּוּף. הָעֱלִי קָטֹן מְאֹד, וְלָכֵן אִי־אֶפְשָׁר לָהּ, לְהַפְרָיָה עַצְמִית, לִהְיוֹת. לְאַט לְאַט יִגְדַּל הָעֱלִי וְגָבַהּ וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאַבְקָנִים הַמַּתְחִילִים כְּבַר לְהִכָּמֵשׁ, וְעַל צַלַּקְתּוֹ תִּדְבַּק אַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אַחֵר.

פְּרִי הַבָּצָל – הַלְקֵט מֵכִיל זֵרְעוֹנִים.

אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַבָּצָל נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים, הַבְּצַלְצוּלִים, מַעֲבִירִים אֶל הַשָּׂדֶה אוֹ אֶל הַגָּן.

הַבָּצָל גָּדֵל בַּחֹרֶף, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַךְ בְּאַדְמַת מַשְׁקֶה יִגְדַּל גַּם בַּקָּיִץ.

כָּל הַצְּמָחִים, שֶׁפִּרְחֵיהֶם בְּנוּיִים כְּפֶרַח הַבָּצָל, יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת.

אֶת פִּרְחֵי־הַגֶּזֶר מִי יוֹדֵעַ? בְּוַדַּאי אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא רָאָה אוֹתָם וְלֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם. לְעוּמַת־זֶה אֶת שֹׁרֶשׁ הַגֶּזֶר מַכִּירִים הִנְּכֶם וְיוֹדְעִים הֵיטֵב. בְּיוֹם־שַׁבָּת וְחַג מְכִינִים מִמֶּנּוּ מַטְעַמִּים טוֹבִים, תַּאֲוָה לְחֵיךְ.

[ציוּר 23 – קובץ 57]

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וּבַשָּׂדוֹת מָצֹא תִּמְצְאוּ אֶת גֶּזֶר־הַבָּר, שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ לְמֶטְר וְיוֹתֵר. מִמֶּנּוּ פִּתַח הָאָדָם וְרִבָּה אֶת הַגֶּזֶר הַתַּרְבּוּתִי הַטָּעִים וְהַטּוֹב.

קְחוּ מְעַט מִזֵּרְעוֹנֵי גֶּזֶר־הַבָּר וְזִרְעוּם בָּאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת וּמְזֻבֶּלֶת. שָׁרְשׁוֹ שֶׁל זֶה יִבָּדֵּל תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁל גֶּזֶר־הַבָּר. לְגֶזֶר־הַבָּר שֹׁרֶשׁ קָשֶׁה, עֵצִיִּי, וְאוּלָם זֶה הַנִּזְרָע שָׁרְשׁוֹ רַךְ וּבְשָׂרִיִּי יוֹתֵר. אֶסְפוּ אֶת זֵרְעוֹנָיו וְגַדְּלוּ מֵהֶם צְמָחִים חֲדָשִׁים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים יִהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ בְּשָׂרִיִּי, טָעִים, טוֹב לְאָכְלָה.

יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר אֵינָם מְהִירִים לִנְבּוֹט וְצָרִיךְ מִתְּחִלָּה לִשְׁרוֹתָם בַּמָּיִם.

בִּזְמָן מוּעָט יוֹצִיא הַגֶּזֶר עָלִים רַבִּים וּגְדוֹלִים. בֶּעָלִים יִוָּצְרוּ חֳמָרִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשֹּׁרֶשׁ. מִן הָעִקָּר יוֹצְאִים הַרְבֵּה שָׁרָשִׁים צְדָדִיִּים, בִּדְמוּת חוּטִים, הַיּוֹנְקִים אֶת לְשַׁד־הָאֲדָמָה. בַּאֲדָמָה יְבֵשָׁה יֶאֶרְכוּ הַחוּטִים הָאֵלֶּה וְהֶעֱמִיקוּ לַחֲדוֹר לִמְצוֹא אֶת הַלְּשַׁד הַדָּרוּשׁ לָהֶם. עַל כֵּן מְגַדְּלִים אֶת הַגֶּזֶר רַק בַּאֲדָמָה לֶחָה.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַגֶּזֶר הִנֵּהוּ צֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת שָׁרְשׁוֹ הֶעָבֶה וּבַשְּׁנִיָּה יַעֲשֶׂה פְּרָחִים וּזְרָעִים. אַךְ בְּאַרְצֵנוּ יִפְרַח בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

גִּבְעוֹל הַגֶּזֶר נָבוּב, מָלֵא חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ, וְהוּא מְכֻסֶּה מִבַּחוּץ שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת. הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה וְהָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁהוּא מֵפִיץ שׁוֹמְרִים עָלָיו מִשֶּׁן בַּעֲלֵי־הֶחָיִים.

עֲלֵי הַגֶּזֶר גְּדוֹלִים, אַךְ אֵין הָאֶחָד מַסְתִּיר אֶת הַשֵּׁנִי מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי שְׁסוּעִים הֵם וּמְפֹרָצִים. עָקְצֵי־הֶעָלִים בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מִתְרַחֲבִים וְלוֹפְתִים אֶת הַגִּבְעוֹל מִסָּבִיב, דְּמוּת מַרְזֵב, וּמְגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים, הַקֹּר וְהַהִתְאַדּוּת.

פִּרְחֵי הַגֶּזֶר קְטֵנִים מְאֹד. לוּ עָלוּ אֶחָד אֶחָד הָיוּ נֶעֱלָמִים מֵעֵין רוֹאֶה. אַךְ הֵם מִתְאַגְּדִים לַאֲגוּדוֹת שְׁלֵמוֹת, לְתִפְרָחוֹת. מְקוֹמָם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל וְהַבַּדִּים, בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. כָּל שִׁמְשִׁיָּה מָרְכֶּבֶת מֵאֲגוּדוֹת־פְּרָחִים קְטַנּוֹת, הַמְסֻדָּרוֹת גַּם הֵן בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. זוֹהִי שִׁמְשִׁיָּה מָרְכָּבֶת.

מִתַּחַת לַשִּׁמְשִׁיָּה יִמָּצְאוּ עָלִים מְנֻצִּים יְרוֹקִים הָעוֹטְפִים אֶת הַפְּרָחִים בְּעוֹדָם רַכִּים.

לְעֵת עֶרֶב וּבִגְדֹל הַחֹם תִּכַּף הַשִּׁמְשִׁיָּה וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְמַטָּה, וְאֵין הַטַּל וְהַחֹם מַזִּיקִים לָהּ. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה יִזְדַּקְּפוּ הַפְּרָחִים וְלֹא יִכַּפּוּ עוֹד, כִּי אָז אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

גְּבִיעַ הַפֶּרַח עָשׂוּי חֲמֵשֶׁת עָלִים יְרוֹקִים, קְטַנִּים וְצָרִים מְאֹד. לַכּוֹתֶרֶת חֲמִשָּׁה עָלִים לְבָנִים וּבֵינֵיהֶם חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים. הַשַּׁחֲלָה נְתוּנָה בִּפְנִים עִגּוּל בְּשָׂרִיִּי, שׁוֹפֵעַ צוּף. מִתּוֹכוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה הָעֱלִי – שְׁנֵי אַבּוּבִים עִם צַלְקוֹתֵיהֶם.

החֲרוּקִים מְבַקְּרִים אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה בְּחֵשֶׁק רַב, לֵהָנוֹת מִצּוּפָם וּמֵאַבְקָתָם הָרַבָּה. אַךְ גַּם בְּלִי החֲרוּקִים יָפְרוּ הַפְּרָחִים הַפְרָיָה הֲדָדִית, כִּי הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְאַבְקָנֵיהֶם אֲרֻכִּים, וְהָרוּחַ מְנַעְנַעְתָּם וּמַעֲבִירָה אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לַחֲבֵרוֹ.

מִיָּד לְהַפְרָיַת הַפְּרָחִים יִקְרְבוּ עָקְצֵיהֶם צְפוּפִים זֶה לָזֶה בִּדְמוּת “קֵן”. בְּהִתְבַּשֵׁל הַזֵּרְעוֹנִים יָשׁוּבוּ הֶעֳקָצִים לְהִתְפָּרֵד אֶחָד מֵרֵעֵהוּ.

פְּרִי הַגֶּזֶר עָשׂוּי שְׁנֵי חֲלָקִים הַמְחֻבָּרִים בִּקְצוֹתֵיהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת, קְצָרוֹת וַאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת בְּסוֹפָן בְּצוּרַת אוּנְקָלִיּוֹת. הַזֵּרְעוֹנִים הָאֵלֶּה יֵאָחֲזוּ בְּנָקֵל בְּשַׂעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָעוֹבְרִים עַל יָדָם וְכָךְ הֵם מִתְפַּשְּׁטִים לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר, וְכֵן גַּם יֶתֶר חֲלָקָיו, מְכִילִים שֶׁמֶן רֵיחָנִי.

הֲתִזְכְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַיָּפָה, מַעֲשֶׂה בְּבַת־מַלְכָּה שֶׁתְּקָפַתָּהּ תַּרְדֵּמָה? בַּת־הַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה טָוְתָה צֶמֶר וַתִּשְׂרוֹט בַּפֶּלֶךְ אֶת יָדֶיהָ. בּוֹ בָּרֶגַע נָפְלָה עָלֶיהָ תַּרְדֵּמָה גְדוֹלָה, וַיֵּרָדֵם עִמָּהּ כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב. נִרְדְּמוּ הַכְּלָבִים בֶּחָצֵר, נִרְדְּמוּ הַיּוֹנִים עַל הַגַּג, הַסּוּסִים בָּאוּרָוָה. גַּם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם שָׁקְעוּ בְּתַרְדֵּמָה. מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עָלְתָה גָּדֵר גְּבוֹהָה, חִיצַת־קָנִים, אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה.

עָבְרוּ מֵאָה שָׁנָה. בֶּן־מֶלֶךְ גֵא, נֶאְדָּר בַּעֲלוּמָיו, בָּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ. הַגָּדֵר הַחֲזָקָה נִבְקְעָה לְפָנָיו וְהוּא עָבַר בֵּין הַיְּשֵׁנִים מֵחֶדֶר לְחָדֶר. אֶל בַּת־הַמַּלְכָּה הַיָּפָה קָרֵב וַיִּקְרָאֶנָּה בִּשְׁמָהּ. וַתִּתְעוֹרֵר בַּת־הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ, וַיִּתְעוֹרֵר כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָה, וַיִּגַּשׁ אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא נוֹדַע דְבַר הַשֵּׁנָה.

אַגָּדָה יָפָה, לוֹקַחַת לֵב! הַאִם לֹא תָּקוּם לִפְנֵיכֶם הָאַגָּדָה הַזֹּאת בְּצֵאתְכֶם בַּיָּמִים הָאַלָּה אֶל הַשָּׂדֶה?

רַק לִפְנֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יְרָחִים הָיְתָה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ דוֹמְמָה־שׁוֹמֵמָה. עֲגוּמֵי־עֶרְיָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת, חֲשׂוּפִים נָחוּ הַכָּרִים. וְעַתָּה?… הַשָּׂדוֹת עוֹטִים מַרְבַדִּים רַעֲנַנִּים, גִּבְעוֹלִים קְטַנִּים רַכְרַכִּים. עַל פְּנֵי הַכָּרִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים עֲשָׂבִים נָאִים. מִי עָשָׂה אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה? מִי הָפַךְ אֶת הַמִּדְבָּר לְגַן־אֱלֹהִים?

רָאִינוּ בְּפַזֵּר הָאִכָּר אֶת הַזָּרַע. יָמִים רַבִּים הָיוּ הַזֵּרְעוֹנִים מֻנָּחִים בָּאֹסֶם כְּגוּפִים דּוֹמְמִים, בְּלִי כָּל תְּנוּעָה, בְּלִי כָּל שִׁנּוּי. אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ עַתָּה בְּחֵיק־הָאֲדָמָה לִתְחִיָּה? מַה נַעֲשָׂה בָּהֶם כַּהֲחִלָּם לִצְמוֹחַ?

מַה־טּוֹב לֶכֶת יוֹם יוֹם אֶל הַשָּׂדֶה וְהִתְבּוֹנֵן בַּגִּדּוּלִים הָרַכִּים. אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה כָּבֵד לַעֲשׁוֹתוֹ. מוּטָב שֶׁנִּזְרַע בְּעֶצֶם יָדֵינוּ בַּבַּיִת וְנִרְאֶה אֶת הַזֵּרוּעִים בְּהִתְפַּתְּחוּתָם.

נָבֹר לָנוּ זְרָעִים גְּדוֹלִים, זַרְעֵי הַשְּׁעוֹעִית. חֵלֶק מֵהֶם נָשִׂים בְּכוֹס מַיִם וְחֵלֶק מֵהֶם בְּתוֹךְ נְיָר סוֹפֵג רָטֹב. קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה וְהַחֲלָקָה שֶׁל הַזֶּרַע נֶעֶשְׂתָה בַּמַּיִם רַכָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

כַּאֲשֶׁר נְסִירֶנָּה נִרְאֶה אֶת הַזֶּרַע נֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲצָאִים שָׁוִים – אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים. הַפְּסִיגִים מְאֻחִים בְּצִדָּם הָאֶחָד עַל יְדֵי הַנָּבֶט. בְּעֵת הַנְּבִיטָה תִּפָּתַח הַקְּלִפָּה וְרֹאשׁוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַנֶּבֶט יוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים בְּצוּרַת תּוֹלַעַת קְטַנָה. נָסִיר בִּזְהִירוּת רַבָּה פְּסִיג אֶחָד וּלְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּבֶט נִצָּן זָעִיר בַּעַל שְׁנֵי עַלְעַלִּים בִּדְמוּת שְׁתֵּי קַשְׂקַשּׂוֹת לְבַנְבַּנּוֹת.

לְאַט לְאַט בּוֹקְעִים וְיוֹצְאִים הַפְּסִיגִים. בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֵם מוֹרִיקִים, לִבְסוֹף הֵם מִצְטַמְּקִים וְנוֹשְׁרִים.

הַפְּסִיגִים, הַשֹּׁרֶשׁ וְהַנִּצָּן מְאֻחִים בְּגוּף אֶחָד הַנִּקְרָא עֻבָּר.

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ קָטָן זֶה יֵצֵא שֹׁרֶשׁ־הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ. מֵהַחֵלֶק הַתִּיכוֹן שֶׁל הַנֶּבֶט יִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל וּמֵהַנִּצָּן – שְׁנֵי הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

[ציוּר 24 הַצֶּמַח הָרַךְ שֶׁל הַשְּׁעוֹעִית – קובץ 61]

[שָׁרְשֵׁי הַצֶּמַח הָרַךְ, הַפְּסִיגִים הַמִּצְטַמְּקִים, הֶעָלִים הַצְּעִירִים.

מִיָּמִין לַצֶּמַח: הַפְּסִיגִים שֶׁל זֶרַע הַשְּׁעוֹעִית: א – בְּלִי הַקְּלִפָּה

ע – הָעֻבָּר. ב) פְּסִיג אֶחָד. ש – שֹׁרֶשׁ הַנֶּבֶט ג) נִצָּן הַנֶּבֶט.]

אַךְ לָמָה הֵם הַפְּסִיגִים? מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לַזָּרַע?

שִׂימוּ נָא לֵב לְגוֹרָלוֹ שֶׁל יִלּוֹד קָטָן, חַלָּשׁ. יִלוֹד בַּעַל־חַי – הוֹרָיו יְכַלְכְּלוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עָלָיו עַד שֶׁיִּגְדָּל. יִלּוֹד־הַצֶּמַח, הָעֻבָּר – מִי יְכַלְכְּלֵהוּ וּמִי יָגֵן עָלָיו? הוּא רָחַק מֵעַל הַצֶּמַח־הָאֵם, הָרוּחַ נְשָׂאַתּוּ לַמֶּרְחַקִּים. אַךְ הָאֵם־הַבְּרִיאָה דּוֹאֶגֶת לוֹ. הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ קְלִפָּה קָשָׁה לִשְׁמוֹר עָלָיו וּמַחְסְנֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בְּרֵאשִׁית חַיָּיו. מַחְסְנֵי־מָזוֹן אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים.

הַפְּסִיגִים אֵינָם אֶלָּא עָלִים שֶׁהִקְדִּימוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בַּזֶּרַע וְהֵם מְכִילִים חֹמֶר זָן. כְּעָלִים קְשׁוּרִים הַפְּסִיגִים לַגִבְעוֹל, כְּמוֹהֶם שְׁטוּחִים הֵם וּכְמוֹהֶם יוֹרִיקוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

גָדֵל הָעֻבָּר מְעַט וְהִתְרוֹקְנוּ הַפְּסִיגִים וְנָשָׁרוּ.

הַשֹּׁרֶשׁ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ וְהוּא פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מָטָה. הַנִּצָּן מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים וּפוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעֲלָה. וּרְאוּ פֶּלֶא: אוֹתָם הַזְּרָעִים שֶׁהָיוּ מוּנָחִים בָּאֲדָמָה וְשָׁרְשֵׁי־עֻבָּרֵיהֶם מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי מַעֲלָה מְעַקְּמִים אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בְּתַבְנִית קֶשֶׁת וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם לְמַטָה, לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בְּעוֹד שֶׁגִּבְעוֹלָם מִתְעַקֵּם גַם הוּא וְיוֹצֵא בְּגַב כָּפוּף לְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ הָעֻבָּר מִתְפַּתֵּחַ וְהָיָה לְשֹׁרֶשׁ רָאשִׁי אוֹ לְעִקָּר, הָעוֹטֶה בְּקָצֵהוּ שִׁרְיוֹן קָשֶׁה לְהַבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בָּאֲדָמָה. מֵחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעִקָּר יֵצְאוּ סְעִיפִים, אֵלֶּה הֵם הַשָּׁרָשִׁים הַצְּדָדִיִּים, וּמֵחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן, הַדַּק, יִתְפַּשְּׁטוּ הַיּוֹנְקוֹת.

מִן הַנִּצָּן מִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל הַדַּק נוֹשֵׂא הֶעָלִים.

בְּזַרְעֵי־הָאָפוּן, הָעֲדָשִׁים, הַשְּׁקֵדִים יִמָּצְאוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁבְּזֶרַע־הַשְּׁעוֹעִית. וְאוּלָם פְּסִיגֵי־הָאָפוּן וְהָעֲדָשִׁים נִשְׁאָרִים חֲבוּיִים בְּתוֹךְ הַזֶּרַע וְאֵינָם יוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ.

הַשְּׁעוֹעִית, הָאָפוּן, הַשָּׁקֵד הֵם צְמָחִים דּוּפְסִיגִיִּים, כִּי זַרְעֵיהֶם מְכִילִים שְׁנֵי פְּסִיגִים. זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הַתֹּמֶר יָכִילוּ פְּסִיג אֶחָד. אֵלֶּה הֵם צְמָחִים חַדְפְּסִיגִיִּים

זַרְעֵי רֹב הַמַּחְטָנִים, כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ וְהָאֹרֶן, מְכִילִים פְּסִיגִים אֲחָדִים, אַלָּה הֵם צְמָחִים רַבְפְּסִיגִיִּים.

_____________

מַה מְעוֹרֵר אֶת הַזְּרָעִים לִנְבּוֹט?

בְּמָקוֹם יָבֵשׁ הָיוּ הַזְּרָעִים מֻנָּחִים כְּגוּפִים מֵתִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְפַּתֵּחַ אַחֲרֵי שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם הָרְטִיבוּת.

נְבִיטַת הַזְּרָעִים זְקוּקָה לִרְטִיבוּת. בְּעִמְקֵי הַמַּיִם לֹא יִתְפַּתְּחוּ הַזְּרָעִים, כִּי יִרְקְבוּ בָּהֶם.

נַסּוּ לְהָנִיחַ זְרָעִים בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים בַּחוּץ. יָמִים רַבִּים יַעַבְרוּ עַד שֶׁיָחֵלּוּ לִנְבּוֹט. הַנְּבִיטָה זְקוּקָה לְחֹם.

קֹר גָּדוֹל וְכֵן גַּם חֹם גָּדוֹל מְמִיתִים אֶת הַזְּרָעִים.

וְעוֹד לְדָבָר אֶחָד זְקוּקָה הִיא: לָאֲוִיר. בְּצִנְצֶנֶת מוּגֶפֶת הֵיטֵב לֹא תַּעֲלֶה הַנְּבִיטָה יָפֶה. הַזְּרָעִים נוֹשְׁמִים. בְּאֵין אֲוִיר טוֹב יֶחְדְלוּ הַזְּרָעִים מִנְּשֹׁם וְיָמוּתוּ.

לֹא כָּל הַצְּמָחִים מְקַיְּמִים אֶת כֹּחַ־נְבִיטָתָם בְּמִדָּה שָׁוָה. יֶשְׁנָם זַרְעֵי־צְמָחִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת כֹּחַ נְבִיטָתָם יַרְחֵי־מִסְפָּר, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמְקַיְּמִים אוֹתוֹ לַעֲשָׂרוֹת וְגַם לְמֵאוֹת שָׁנָה.

כֵּן אֵין כָּל זַרְעֵי־הַצְּמָחִים דּוֹרְשִׁים בִּנְבִיטָתָם מִדַּת־חֹם שָׁוָה.

לְמָשָׁל,

הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּ – – – 1 מַעֲלַת־חֹם.

הַבָּצָל, הַפֶּרֶג בְּ 5 – 1 " "

הַתִּירָס, הַחַמָּן בְּ 11 – 5 " "

הָעַגְבָּנִיָּה בְּ 16 – 11 " "

הַדְּלַעַת בְּ 16 – 14 " "

עַתָּה מְבִינִים הִנְכֶם הֵיטֵב אֶת אַגָּדַת הָאַרְמוֹן הַנִּרְדָּם.

בַּחֹרֶב, עֵת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת צוֹרְבוֹת כָּל הַיּוֹם את הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה וְגֶשֶׁם אַיִן לְהַרְטִיבָהּ, נִרְדְּמוּ זַרְעֵי־הַבָּר טְמוּנִים בָּאֲדָמָה וְלֹא יִתְעוֹרֵרוּ. יָרַד הַיּוֹרֶה, הָאֲדָמָה שָׁתְתָה לִרְוָיָה. אוֹרוֹת־שֶׁמֶשׁ רַכִּים יְלַטְּפוּהָ, יִשָּׁקוּהָ. אָז מִתְעוֹרְרִים הַזְּרָעִים. מַתְחִילָה נְבִיטָתָם.

אֶסְפוּ נָא, קוֹרְאַי, זְרָעִים שׁוֹנִים – זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הָאָפוּן וְעוֹד רַבִּים. הָנִיחוּם בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה, בִּנְסֹרֶת רְטֻבָּה, וְהִסְתַּכְּלוּ בִּנְבִיטָתָם, זוֹהִי עֲבוֹדָה קַלָּה וּמְעַנְיֶנֶת. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה עֹנֶג וְקוֹרַת־רוּחַ יָבִיאוּ לָכֶם.

הָאָפוּן יֵיטִיב לִצְמֹחַ בַּחֹרֶף. הוּא נִזְרַע עוֹד לִפְנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים יַרְהִיב כְּבָר אֶת עֵינֵינוּ בְּתַרְמִילָיו הַיְרוֹקִים הַנֶּחְמָדִים.

שֹׁרֶשׁ הָאָפוּן גָּדוֹל וּמִסְתָּעֵף לִצְדָדִים וְהוּא מַעֲמִיק לַחֲדֹר בָּאֲדָמָה. גִּבְעוֹלוֹ נָבוּב וְדַק וְאֵין בִּיְכֹלְתוֹ לַעֲמֹד זָקוּף וְלָשֵׂאת אֶת הֶעָלִים, הַפְּרָחִים וְהַפֵּירוֹת. וְאִם אֵין מַשְּׁעֵנָה לְהֵאָחֵז בָּהּ יִזְחַל הַגִּבְעוֹל וְהִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

צֶמַח הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ זְמָן רַב יַעֲמֹד מִשַּׂגְשֵׂג וּמֵהִתְפַּתֵּחַ. מִתְקַפֵּל הוּא וּמִסְתַּבֵּךְ, הָאוֹר וְהָאֲוִיר לֹא יַחַדְרוּ אֶל תּוֹכוֹ וְהַלֵּחָה הוֹלֶכֶת וְרַבָּה תַּחְתָּיו. סוֹפוֹ – רִקָּבוֹן וּכְלָיָה.

לָכֵן יִזְדָּרֵז הָאִכָּר לְהַעֲמִיד אֵצֶל צִמְחֵי הָאָפוּן קָנִים אֲרֻכִּים, וְהוּא נֶאֱחָז בָּהֶם, מְטַפֵּס וְעוֹלֶה.

עֲלֵי הָאָפוּן – כְּדָאִים הֵם לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם.

מִן הַגִּבְעוֹל עֹקֶץ אָרֹךְ יוֹצֵא וְלִשְׁנֵי צִדָּיו, מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּעֵין שִׁזְרָה נָאָה מִתְרַקְּמָה, זוּגוֹת טְרָפִים סְגַלְגַּלִּים.

בִּמְקוֹם פְּרָץ הָעֹקֶץ יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, הַמְלַפְּפִים אֶת הַגִּבְעוֹל. עָלִים אֵלֶּה נִצָּבִים מִתְּחִלָּה זְקוּפִים וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים מָגֵן לְשִׁזְרַת־הֶעָלִים וְלַפְּרָחִים הָרַכִּים. כַּעֲבֹר זְמָן פּוֹנִים הֵם וּמִתְפַּשְּׁטִים לַצְּדָדִים.

בְּקָצֵהוּ יוֹצִיא הָעֹקֶץ חוּטִים דַּקִּים, הַקְּנוֹקְנוֹת, אֲשֶׁר זֶה דַּרְכָּן לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִסְתּוֹבֵב, עִגּוּלִים עִגּוּלִים. הַקְּנוֹקְנוֹת הָאֵלֶּה “יְדֵי”־הָאָפוּן הֵן, כִּי בָּהֶן נֶאֱחָז הוּא וּמְטַפֵּס עַל סְמוּכוֹתָיו (רְאֵה צִיּוּר 25).

[ציור – קובץ 65]

הַדֶּגֶל………….

הַכְּנָפַיִם……….

הַסִּירָה………..

צִיּוּר 27 צִיּוּר 26 צִיּוּר 25

עֹקֶץ אֶחָד נוֹשֵׂא טְרָפִים אֲחָדִים – לוֹ יֵאָמֵר עָלֶה מָרְכָּב. (לֶעָלֶה שְׁנֵי חֲלָקִים: הָעֹקֶץ – הַחֵלֶק הַדַּק, וְהַטָּרָף – הַחֵלֶק הָרָחָב, הוּא גוּף הֶעָלֶה). עֲלֵה־הַזַּיִת, לְמָשָׁל, שֶׁעַל עָקְצוֹ יִמָּצֵא טָרָף אֶחָד, הוּא עָלֶה פָּשׁוּט.

עֲלֵי־הָאָפוּן רֻבָּם בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה זוּגוֹת וּקְנוֹקְנוֹת בְּסוֹפָם, קְצָתָם בַּעֲלֵי שְׁנֵי זוּגוֹת, וְיֵשׁ גַּם בַּעֲלֵי זוּג אֶחָד. בִּמְקוֹם הַטְּרָפִים, אוֹ הָעַלְעַלִּים, הַחֲסֵרִים תַּעֲלֶינָה קְנוֹקְנוֹת, מִלְּבַד אֵלֶּה הַצּוֹמְחוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֹקֶץ. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יִצְמַח עַלְעַל אֶחָד, וּלְעֻמָּתוֹ, בִּמְקוֹם בֶּן־זוּגוֹ, קְנוֹקֶנֶת מִתְנוֹעָעַת.

נִקַּח נָּא עָלֶה אֶחָד מֵעֲלֵי־הָאָפוּן. נִפְרְשֵׂהוּ וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּעוֹרְקָיו וּבָרֹךְ שֶׁבֵּינֵיהֶם. אוּלַי הַקְּנוֹקְנוֹת הֵן הֵן הָעוֹרְקִים שֶׁבֶּעָלֶה? אָמְנָם כֵּן הַדָּבָר. לְעֵת הַצֹּרֶךְ אֵין הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הָרֹךְ שֶׁבֶּעָלֶה, כִּי אִם אֶת הָעוֹרְקִים שֶׁבּוֹ, וְהֵם יִהְיוּ לִקְנוֹקְנוֹת.

הַקְּנוֹקְנוֹת בְּרֵאשִׁיתָן קְטַנּוֹת הֵן וְרַכּוֹת. הֵן מְמַהֲרוֹת לְהִתְמַתֵּחַ, מִסְתּוֹבְבוֹת וְחוֹזְרוֹת וּמִסְתּוֹבְבוֹת כִּמְחַפְּשׂוֹת דְּבַר־מָה. כְּאִישׁ עִוֵּר תּוֹעוֹת הֵן וּמְגַשְּׁשׁוֹת. זִיז כָּל שֶׁהוּא נִקְרֶה לָהֶן. הַקְּנוֹקְנוֹת נִכְרָכוֹת עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, לְסוֹף הֵן עוֹמְדוֹת מֵהִתְפַּתֵּחַ וּמִתְקַשּׁוֹת. וְגִבְעוֹל הָאָפוּן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שׁוֹלֵחַ קְנוֹקְנוֹת חֲדָשׁוֹת, נֶעֱזָר בָּהֶן וְשׁוֹאֵף לָרֹם.

קְנוֹקְנוֹת־הָאָפוּן הֵן קְנוֹקְנוֹת־עָלִים, כִּי הֵן בָּאוֹת בִּמְקוֹם־הֶעָלִים. קְנוֹקְנוֹת־הַגֶּפֶן, לְמָשָׁל, הֵן קְנוֹקְנוֹת־עֲנָפִים. לָעֵת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנָּה הַגֶּפֶן אֲחָדִים מֵעֲנָפֶיהָ וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לִקְנוֹקְנוֹת.

נִסְתַּכֵּל עַתָּה בְּפֶרַח־הָאָפוּן.

בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל חֲמֵשֶׁת עָלִים קְבוּעָה הַכּוֹתֶרֶת, הַדּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְפַרְפָּר. חֲמִשָּׁה עָלִים לַכּוֹתֶרֶת. הָעֶלְיוֹן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, מִתְנַשֵּׂא וּמִזְדַּקֵּף לְמַעְלָה – הוּא הַ“דֶּגֶל”. מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים – “מְשׁוֹטִים” אוֹ “כְּנָפָיִם”. שְׁנֵי הֶעָלִים הַנִּשְׁאָרִים מְעֹרִים כְּאֶחָד בִּדְמוּת “סִירָה”. (רְאֵה צִיּוּר 27)

הַדֶּגֶל הָדָר הוּא לַפֶּרַח, כִּי הוּא בּוֹלֵט וְנִרְאֶה לְמֵרָחוֹק. מָגַן הוּא לוֹ, כִּי בִּימֵי הַפְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנִים וּבְעֵת־סַגְרִיר יַעַטְפֵהוּ וְיִשְׁמֹר עָלָיו.

בַּסִּירָה פְּנִימָה חָבוּי הָעֱלִי, שֶׁצּוּרָתוֹ כְּוָו כָּפוּף בְּסוֹפוֹ. הַצַּלֶּקֶת מְעֻלֶּפֶת שְׂעָרוֹת רַבּוֹת דַּקּוֹת, וְהִיא תִּקָּרֵא בְּשֵׁם מַבְרֵשִׁית. עֲשָׂרָה אַבְקָנִים מִסָּבִיב לָעֱלִי, תִּשְׁעָה מֵהֶם מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת צִנּוֹר וְהָעֲשִׂירִי, הָעֶלְיוֹן, נִפְרָד מֵהֶם וְהוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְנוֹעֵעַ.

הַצַּלֶּקֶת וְהַמַּאֲבָקִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַסִּירָה וְאֵין הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם מַזִּיקִים לָהֶם. כְּשֶׁנִּקַּח פֶּרַח כָּזֶה בְּיָדֵנוּ הַשְּׂמָאלִית וּבַיְּמָנִית נַרְכִּין אֶת הַסִּירָה לְמַטָּה יֵרָאוּ לָנוּ חֶלְקֵי הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ מִבִּפְנִים צוּף מָתוֹק. גַּם תַּבְנִית הַפֶּרַח, בְּיִחוּד הַדֶּגֶל, גַּם הַצּוּף, מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. הַחֲרוּק בָּא אֶל הַפֶּרַח וְחוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַצִּנּוֹר, אֶל הַצּוּף. בְּכֹבֶד גּוּפוֹ יוֹרִיד אֶת הַסִּירָה וְהָאַבְקָה תִּדְבַּק בּוֹ. בְּבֹאוּ לְפֶרַח אַחֵר יַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה אֶל הַפֶּרַח הַהוּא, וְכֵן תֵּעָשֶׂה הַפְרָיָה הֲדָדִית.

מוּבָן, כִּי חֲרוּק קַל לֹא יוּכַל לְהַכְרִיעַ וּלְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה. הַדְּבוֹרִים רַק הֵן מוּעָדוֹת לִפְתֹחַ אֵת הַפֶּרַח וְלֵהָנוֹת מִצּוּפוֹ.

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים. כֻּלָּם הֵם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִים. מֵהֶם יְכֻנּוּ גַם בְּשֵׁם קִטְנִיּוֹת.

רַבִּים אוֹיְבֵי־הַיְרָקוֹת, וְהַחֹלֶד הוּא אֶחָד מֵהֶם. הַבְּצָלִים, תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה, שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר – אֶת כָּל אֵלֶּה יֹאכַל וְיַשְׁמִיד בְּכָל פֶּה.

עוֹבֵר אַתָּה בַּגָּן אוֹ בָּאֲפָר, בְּקִרְבַת־חֳרָבוֹת, וּלְעֵינֶיךָ יֵרָאוּ בַּאֲדָמָה “צִנּוֹרוֹת” רַבִּים מְכֻסִּים גַּבְשׁוּשׁיּוֹת תְּחוּחוֹת. הַחֹלֶד הוּא שֶׁהֶחֱלִיד אֶת הַקַּרְקַע וְהֶעֱלָה אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ. הַ“צִּנּוֹרוֹת” שֶׁבָּאֲדָמָה – מִקְצָתָם מְשַׁמְּשִׁים עֲרִיסוֹת לִוַלְדוֹת, מִקְצָתָם אוֹצְרוֹת־מָזוֹן וְיִתְרָם הֵם בָּתֵּי־קִבּוּל לָאֲוִיר מִן הַחוּץ; כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים בִּמְחִלָּה מֶרְכָּזִית אַחַת, הַמְרֻפֶּדֶת עֵשֶׂב יָבֵשׁ.

אֶת כָּל חַיָּיו מְבַלֶּה הַחֹלֶד מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וְאָמְנָם, מִבְנֶה גוּפוֹ מַתְאִים לְחַיָּיו אֵלֶּה.

כַּפּוֹת “יָדָיו” הָרְחָבוֹת וְהַחֲשׂוּפוֹת, שֶׁאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וַחֲזָקוֹת, מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מַעֲדֵרִים טוֹבִים. בְּכַפּוֹתָיו אֵלֶּה יְגָרֵד אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲפִירָה. שְׁרִירֵיהֶן וְעַצְמוֹתֵיהֶן חֲזָקִים מְאֹד.

לֹא כֵן רַגְלָיו – הֵן אֵינָן חוֹפְרוֹת, אֶלָּא זוֹרוֹת וְגוֹרְפוֹת אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, וְלָכֵן דַּקּוֹת הֵן וְחַלָּשׁוֹת מִ“יָּדָיו” וְטוֹבוֹת רַק לַהֲלִיכָה. הַחֹלֶד הוּא מְהַלַּךְ־כַּפּוֹת, כִּי בְּלֶכְתּוֹ דּוֹרֵך הוּא בְּכָל רֹחַב כַּפּוֹתָיו.

בְּחָפְרוֹ בָּאֲדָמָה רַכָּה, בְּיִחוּד בְּאַדְמַת־חוֹל, יֵעָזֵר הַחֹלֶד גַּם בְּרֹאשׁוֹ הָרָחָב וְהַשָּׁטוּחַ מְאֹד. חָטְמוֹ מָאֳרָךְ וְהָיָה לְחֶדֶק חָשׂוּף וְשָׁטוּחַ מְאֹד מִלְּמַעְלָה לְמַטָה, מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ וּמְכֻסֶּה סְחוּס קָשֶׁה וְגָמִישׁ, שֶׁאֵינֶנּוּ נִפְצָע בִּשְׁעַת נְבִירָה. רֹאשׁ־הַחֹלֶד רָחָב מִגּוּפוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּעֵין רַחַת: בְּהִצָבֵר חָמְרֵי־הֶעָפָר הַתְּחוּחִים בַּ“צִּנּוֹרוֹת” יִקּוֹב לוֹ חוֹר אֶל פְּנֵי־הָאֲדָמָה, יִגְרֹף וְיִדְחַף בְּרֹאשׁוֹ וּבַאֲחוֹרָיו אֶת הַחֳמָרִים הַחוּצָה. וְכָךְ נֶעֱרָמוֹת הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה. זָנָב אֵין לַחֹלֶד.

[צִיּוּר 28 הַחֹלֶד – קובץ 68]

גּוּפָתוֹ מְסֻרְבֶּלֶת וְתַבְנִית־גָּלִיל לָהּ. הַשֵּׂעָר, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, קָצָר וְסָמִיךְ מְאֹד, וְלֹא יִתֵּן לֶעָפָר וְלַמַּיִם לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ אֶל עוֹרוֹ. וְעוֹד יִתְרוֹן לִשְׂעָרוֹ זֶה: אֵין לוֹ כָּל “נְטִיָּה” מְסֻיָּמָה לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר, וְהַחֹלֶד יָכוֹל עַל נְקַלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ קָדִימָה וַאֲחוֹרָנִית.

צִבְעוֹ הָאָפוֹר־הַכַּסְפִּי מַעֲלִים אוֹתוֹ מֵעֵינֵי־אוֹיְבָיו, בְּצֵאתוֹ מִמַּחְתַּרְתּוֹ בַּלָּיְלָה.

אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנַיִם חִיצוֹנִיּוֹת, וְכֵן גַּם עֵינַיִם, תֶּחְסַרְנָה לַחֹלֶד. וְאָמְנָם אֵלֶּה תַּפְרַעְנָה אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַ“צִּנּוֹרוֹת”. מִלְּבַד זֹאת, אֵין הַחֹלֶד זָקוּק לַאֲפַרְכְּסוֹת, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִקְלוֹט אֶת הַקּוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָאֲוִיר. הָאֲדָמָה מַעֲבִירָה אֶת הַקּוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. מִתַּחַת לְעוֹרוֹ יֶשְׁנוֹ חֲלַל־אֹזֶן רָחָב.

גַם עֵינָיו, הַזְּעִירוֹת עַד מְאֹד, חֲבוּיוֹת תַּחַת הָעוֹר. וְהַדָּבָר מוּבָן: בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת אֵין לוֹ צֹרֶךְ, רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַי בַּחֹשֶׁךְ, וְשֵׁנִית, הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּשַׁעַת־נְבִירָה.

עִוֵּר הוּא הַחֹלֶד, לְעֻמַּת־זֹאת מְפֻתָּחִים אֶצְלוֹ חוּשֵׁי הָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהֵם מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בְּחֶשְׁכַּת מִשְׁכָּנוֹ. גַם שְׁמִיעָתוֹ טוֹבָה מְאֹד.

נְחִירָיו הַרְחָבוֹת תִּמָּצֶאנָה בִּקְצֵה הַחֶדֶק, וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִסָּגֵר, וְאֵין הֶעָפָר חוֹדֵר אֶל תּוֹכָן.

שִׁנֵּי־הַחֹלֶד דּוֹמוֹת לְשִׁנֵּי הָעַכְבָּר.

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקַּרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת מְיַבְּשׁוֹת וּמַקְשׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה אֵין לִמְצוֹא אֶת הַחֹלֶד, רַק בִּמְקוֹם צְמָחִים – שָׁם מִשְׁכָּנוֹ. כְּמוֹ כֵּן אֵין לְמָצְאוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּשְׁטָפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אוֹ בַּבִּצּוֹת, אוֹ בְּחוֹל עָמֹק.

לַחֹלֶד יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם אִישׁוּת וְגַם חֲפַרְפַּרָה.

הָאָדָם יִרְדְפֵהוּ תָּמִיד וִיצוּדֵהוּ. גַּם הַשּׁוּעָל, הַלִּילִית, הָעוֹרְבִים וְהַחֲסִידוֹת יִרְדְפוּהוּ וְיַשְׁמִידוּהוּ.

הָאֲדָמָה – אֵם כָּל חַי וְתִתֵּן לְעוֹבְדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים אֶת לַחְמָם. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יִיגַע הָאָדָם לְשַׁכְלֵל אֶת אָפְנֵי עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, מְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת יַמְצִיא כָּל מִינֵי מְכוֹנוֹת לְהַעֲמִיק אֶת הַחֲרִישָׁה וּלְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים – –

וְהִנֵּה יְצִיר פָּעוּט, אֲשֶׁר בָּרֶגֶל נִרְמְסֶנוּ וְנֵשְׂט מֵעָלָיו בְּבוּז נֶפֶשׁ, עוֹסֵק תָּמִיד בַּחֲרִישָׁה וּמַפְלִיא לְתַחֵחַ אֶת הֶעָפָר. הַיְצִיר הַזֶּה הוּא הַשִּׁלְשׁוּל.

הַשִּׁלְשׁוּל שׁוֹכֵן בַּאֲדָמָה וְנַקֵּב יְנַקְּבֶנָּה לְכָל צָד. נָפוֹץ הוּא בְּכָל הָעוֹלָם. בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יִמָּצֵא לָרֹב וּבַמְּקוֹמוֹת הַיְבֵשִׁים, בֵּין סְלָעִים וּבְאַדְמַת טְרָשִׁים, יֵרָאֶה לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת.

בְּחֹם הַקַּיִץ יִסְתַּתֵּר עָמֹק בָּאֲדָמָה וְלֹא יַעַזְבֶנָּה. אַחֲרֵי רֶדֶת הַגֶּשֶׁם יָחֵל לְהָגִיחַ וּלְהֵרָאוֹת בְּחֶשְׁכַּת־הַלֵּילוֹת. מַדוּעַ יִשְׂנָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶת אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ? הַאֻמְנָם יִירָא לְנַפְשׁוֹ מֵחֲמַת הַטּוֹרְפִים הָרַבִּים? יֵשׁ עוֹד טַעַם לַדָּבָר.

לַשִּׁלְשׁוּל אֵין רֵאוֹת וְהוּא נוֹשֵׁם דֶּרֶךְ עוֹרוֹ הַלָּח. אִם יִיבַשׁ עוֹרוֹ וְחָדָל הַשִּׁלְשׁוּל מִנְשֹׁם וָמֵת.

שָׁרוּי הוּא כָּל יָמָיו בַּחשֶׁךְ, בְּעִמְקֵי־הָאֲדָמָה – וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם לָמָה לוֹ? הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּזָחֳלוֹ בָּאֲדָמָה. חוּשׁ אֶחָד וּמְיֻּחָד יֵשׁ לוֹ, חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ, הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי עוֹרוֹ.

גּוּפַת הַשִּׁלְשׁוּל בְּנוּיָה טַבָּעוֹת רַבּוֹת. מִכָּל טַבַּעַת, לִשְׁנֵי צִדֵּי הַבֶּטֶן, בּוֹלְטוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם קְטַנְטַנּוֹת־זְעִירוֹת. בָּהֶן יִתְנוֹעֵעַ הַשִּׁלְשׁוּל, יִזְחַל עַל גְחוֹנוֹ.

עוֹרוֹ מְחֻפֶּה שְׁרִירִים דַּקִּים. בִּרְצוֹתוֹ לָלֶכֶת יִשָּׂא תְּחִלָּה אֶת חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי, יִמְתְּחֶנּוּ וְיִשְׁלְחֶנּוּ לְפָנִים. הָאֲחוֹרִי יִשָּׁאֵר כְּשֶׁהָיָה. אַחַר יִמְתַּח אֶת חֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי וְיָזוּז קָדִימָה.

כֵּיצַד מְנַקֵּב הַיְצִיר הַזֶּה בָּאֲדָמָה?

בְּרֹאשׁוֹ הַדַּק וְהַחַד הוּא מְקַדֵּחַ, בּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב בֵּין גַּרְגְּרֵי הֶעָפָר. צַר הַחוֹר – וּבָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶל קִרְבּוֹ, וְהִתְכַּוֵּץ וְהִתְעַבָּה, וְהִתְרַחֵב גַּם הַחוֹר. אִם קָשָׁה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיא רִיר וְהִרְטִיבָהּ, וְנֶעֶשְׂתָה נוֹחָה לַחֲפִירָה.

חִתְכוּ נָא אֶת הַשִּׁלְשׁוּל לִשְׁנַיִם וּמְצָאתֶם בּוֹ גַרְגְּרֵי־עָפָר. הוּא לֹא יֹאכַל אֶת הֶעָפָר, כִּי אִם אֶת שְׂרִידַי־הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בּוֹ.

אַךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהָבִיא אֶת מְזוֹנוֹ גַּם מִמֶּרְחָק!

בַּלַּיְלָה יֵצֵא עַד חֶצְיוֹ, כְּשֶׁחֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי נָעוּץ בְּתוֹךְ הַחוֹר, יִפְנֶה מִסְּבִיבוֹ, יִמְצָא פַּס־עָלֶה כָּמוּשׁ אוֹ גִּבְעוֹל יָבֵשׁ, יִבְלְעֵם וְיוֹרִידֵם דֶּרֶךְ מְעִי־גּוּפוֹ אֶל הַחוֹר. אִם גָּדוֹל הֶעָלֶה וְאָחַז בּוֹ הַשִּׁלְשׁוּל בְּפִיו בְּחָזְקָה וּסְחָבוֹ אֵלָיו. צְמָחִים אֵלֶּה יְמַהֲרוּ לִרְקַב בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהָיוּ לַשִּׁלְשׁוּל לְמַאֲכָל.

לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹצְאִים אָנוּ בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן, כַּחֲלוֹף לֵיל גְּשָׁמִים עַזִּים, הֲמוֹן שִׁלְשׁוּלִים מֵתִים. הַאֻמְנָם הֵם טָבְעוּ בַּמָּיִם? נִרְאֶה, שֶׁהָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים וְקֵץ חַיֵּיהֶם בָּא…

אֶת חוֹרָיו לֹא יַשְׁאִיר הַשִּׁלְשׁוּל פְּתוּחִים כִּי אִם יִסְתְּמֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ, גִּזְרֵי־נְיָר, מַחֲטֵי־אֹרֶן.

[ציור – קובץ 71]

צִיּוּר 29 הַשִּׁלְשׁוּל: 1) בִּזְחִילָתוֹ (לְמַעְלָה) 2) בְּבֹאוֹ אֶל הַחוֹר 3) בְּסָחֳבוֹ אִתּוֹ עֲלֵי־צְמָחִים אֶל הַחוֹר.

זְהִירִים הֵם הַשִּׁלְשׁוּלִים וְצַר לָהֶם עַל אוֹצְרוֹת מְזוֹנָם, שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתֵם הַגֶּשֶׁם. הֵם אֵינָם אוֹהֲבִים, כַּנִּרְאֶה, “אַמְבַּטִּיָּה תְּמִידִית”, וּבְעִיקָר, נִשְׁמָרִים הֵם לְנַפְשָׁם מִמַּקּוֹרֵי־הָעוֹפוֹת הָעַזִּים…

לְלֹא הוֹעִיל!

בְּשַׂר הַשִּׁלְשׁוּל רַךְ וְטוֹב, אֵין בּוֹ עֶצֶם אַחַת (וְלָכֵן יְחָשֵׁב עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מְחֻסְּרֵי־הַחוּלְיוֹת!) וְרַבִּים הַקּוֹפְצִים עָלָיו וּתְאֵבִים לְאָכְלוֹ. הַזַּרְזִיר, הָעוֹרֵב, הַקִּפּוֹד, גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת – כֻּלָּם יְחַפְּשׂוּהוּ, כִּי יֶעֱרַב לְחִכָּם. וּלוּלֵא תַּרְבִּיתוֹ הָיָה נִכְחָד מִכְּבָר מֵעַל פְּנֵי הָעוֹלָם.

הַשִּׁלְשׁוּל יַטִּיל הֲמוֹן בֵּיצִיּוֹת אֲשֶׁר תֵּהָפַכְנָה וְהָיוּ בִּזְמַן קָצָר לְתוֹלָעִים קְטַנִּים.

אֵין עֲרוֹךְ לַשִּׁנּוּיִים הַכַּבִּירִים שֶׁיְּחוֹלֵל יְצִיר זֶה בְּמִבְנֵה הָאֲדָמָה. מִמַּעֲמַקִּים יַעֲלֶה אֶת גַּרְגְּרֵי־הֶעָפָר וְיִשְׁטְחֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְאֶת חָמְרֵי־הַצְּמָחִים שֶׁמִּלְּמַעְלָה יְשַׁלְשֵׁל לְעִמְקֵי־הַחוֹרִים. מוּבָן, כִּי בִּרְצוֹתוֹ לִכְנוֹס מָזוֹן יוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חוֹרוֹ וּבִרְצוֹתוֹ לְהוֹצִיא גְלָלִים יִשְׁלַח אֶת זְנָבוֹ.

דֶּרֶךְ הַחוֹרִים אֲשֶׁר יַחְפֹּר הַשִּׁלְשׁוּל, יָבֹאוּ וְיַחְדְּרוּ לְעִמְקֵי־הָאֲדָמָה הָאֲוִיר, הַחֹם וְהָרְטִיבוּת.

מְעַטִּים הַיְצִירִים הַמּוֹעִילִים כַּשִּׁלְשׁוּל!

הִנֵּה הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲחָדִים שֶׁהוֹצֵאנוּ הַיּוֹם מִקַּרְקַע גִּנָּתֵנוּ. אֵלֶּה הֵם קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים שֶׁתָּפְחוּ וְנִתְעַבּוּ בְּצוּרַת פְּקָעוֹת.

– קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים? וַהֲלֹא מָצָאנוּ אוֹתָם בָּאֲדָמָה, וּבָאֲדָמָה, כְּיָדוּעַ, יִמָּצֵא רַק הַשֹּׁרֶשׁ?

– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּפְּקַעַת. הִיא מְכִילָה עֵינָיִם. עֵינַיִם אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַלְעַלִּים לֹא־מְפֻתָּחִים, שֶׁבְּחֵיקָם, בְּתוֹךְ גְּמָמִיּוֹת, יוֹשְׁבִים נִצָּנִים. וְהַאִם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא נִצָּנִים? הַגִּבְעוֹל רַק הוּא יוֹצִיאֵם וּמֵהֶם יִתְפַּתְּחוּ וְיִגְדְּלוּ הָעֲנָפִים. לְתַפּוּחַ־הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם אֵפוֹא שְׁנֵי מִינֵי גִּבְעוֹלִים: גִּבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים עָלִים וּפְרָחִים, וְגִבְעוֹלִים תַּחְתּוֹנִים, הֵם הַקְּלָחִים, הַטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה. הַקְּלָחִים, כַּגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים, מִסְתָּעֲפִים לִסְעִיפִים רַבִּים וְרָאשֵׁי־הַסְּעִיפִים הָאַלָּה יִתְעַבּוּ וְהָיוּ לִפְקָעוֹת.

– מַה־טּוֹב הָיָה לוּ יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַפְּקָעוֹת!

– הַדָּבָר קַל לַעֲשׁוֹתוֹ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְגַדֵּל אֶת הַצֶּמַח לֹא עַל יְדֵי פְּקָעוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי זְרָעִים. מִיַד לִנְבִיטָתוֹ יוֹצִיא הַזֵּרְעוֹן עִיקָר מְטֻפָּל בְּנִימִים רַבּוֹת. בַּגִּבְעוֹל הָרָאשִׁי הַמִּתְרוֹמֵם נִרְאִים עָלִים לֹא־מְפֻתָּחִים, דְּמוּת קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵהַנִּצָּנִים הַחֲבוּיִים בָּהֶם מִתְפַּתְּחִים הַגִּבְעוֹלִים הַצְּדָדִּיִּים, הַמִּתְפַּשְּׁטִים לָרֹחַב וּמִתְעַבִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

הַצֶּמַח הַזֶּה זָקוּק לְשֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן עָלָיו לֶאֱסֹף דַּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל הַפְּקָעוֹת. כְּשֶׁנַּשְׁאִיר אֶת הַפְּקָעוֹת בָּאֲדָמָה יִבְּלוּ הַגִּבְעוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אוֹתָן וְהֵן תִּפָּרֵדְנָה אַחַת מֵרְעוּתָהּ. יַעֲבֹר זְמָן וְכָל פְּקַעַת תַּתְחִיל לְהוֹצִיא מִנִּצָּנֶיהָ קְלָחִים חֲדָשִׁים וְאֵלֶּה יַעֲשׂוּ פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְלֹא רַק פְּקַעַת שְׁלֵמָה, כִּי גַּם חֵלֶק מִמֶּנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צֶמַח חָדָשׁ. כָּל נִצָּן יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְרַבּוֹת.

– הֲנוּכַל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָחִים לְגִבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים?

– יָכֹל נוּכַל. כְּשֶׁנּוֹצִיא גִּבְעוֹל תַּחְתּוֹן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְהָפַךְ יָרוֹק, וְהִתְפַּתֵּחַ כְּיֶתֶר הַגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים. לְהֵיפֶךְ, אִם “נְתַלֵּל” גִּבְעוֹל עֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, נִצְבֹּר עָפָר מִסְּבִיבוֹ וְחָוְרוּ בַּדָּיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְעָשׂוּ לֹא עָלִים, כִּי אִם פְּקָעוֹת.

נִתְבּוֹנֵן עַתָּה בְּחֶלְקֵי הַפְּקָעַת. עֲטוּפָה הִיא קְלִפָּה וּבְתוֹכָהּ חֹמֶר רַךְ עֲסִיסִיִּי בָּנוּי תָּאִים תָּאִים, הוּא הַצִּיפָה. פְּקַעַת צְעִירָה קְלִפָּתָהּ דַּקָּה, כְּעֵין הַקְּרוּם. זָקְנָה מְעַט וְהָיְתָה קְלִפָּתָהּ עָבָה, מַעֲשֵׂה־פֶּקֶק.

הֲתוֹעִיל הַקְּלִפָּה לַפְּקָעַת?

נִקַּח שְׁתֵּי פְּקָעוֹת, אַחַת כְּשֶׁהִיא וְאַחַת מְקֻלֶּפֶת, וּנְשִׂימֵן בַּשָּׁמֶשׁ. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נִשְׁקֹל אֶת שְׁתֵּיהֶן. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי. הַשְּׁנִיָּה תִּיבַשׁ, תִּצְטַמֵּק וְתִקְטַן כְּדֵי שְׁלִישׁ מִמִּשְׁקָלָהּ. אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יוּכַל כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת וּלְהִוָּכַח.

וְהַצִּיפָה – מַה הִיא?

הָבָה נְפוֹרְרֶנָּה בְּמַגְרֵדָה עַד הֱיוֹתָהּ כְּתִיתָה כֻּלָּהּ. אֶת הֶחֳמָרִים הַקָּשִׁים נוֹצִיא. כַּעֲבוֹר זְמָן נִרְאֶה בְּתַחְתִּית הַכְּלִי מִשְׁקַע זָךְ. נִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עֵד הַבְהִירוֹ, וּנְיַבְּשֶׁנּוּ. לְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה עֲמִילָן צַח וְנָאֶה.

הַפְּקַעַת מְכִילָה עֲמִילָן בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי חֲמִישִׁיתָהּ.

רָאִינוּ כִּי הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הַפְּקָעוֹת לְשֵׁם רְבִיָּתוֹ. אַךְ הֲלֹא יֵשׁ לוֹ פְּרָחִים לְהִתְרַבּוֹת, וְהַפְּקָעוֹת לָמָה לוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַצֶּמַח הָעֶלְיוֹנִים.

[צִיּוּר 30 תַּפּוּחַ־אֲדָמָה – קובץ 74]

a – צֶמַח שָׁלֵם. b – פֶּרַח. c – פֶּרַח חָתוּךְ.d – פֶּרִי.

הַגִּבְעוֹל בַּעַל־צְלָעוֹת הוּא. עֲלֵי־הַצֶּמַח גְּדוֹלִים, מְנֻצִּים, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת. בֵּין הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ גַם קְטַנִּים. הָרֶוַח אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם יִתֵּן לְקַרְנֵי־הָאוֹר לַחְדֹּר גַּם אֶל הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים.

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ הַפְּרָחִים אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. לַגָּבִיעַ חֲמִשָּׁה עָלִים יְרוֹקִים, הַמְחֻבָּרִים לְמָטָּה. לַכֹּתֶרֶת תַּבְנִית כּוֹכָב וַחֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ, שֶׁצִּבְעָם לָבָן אוֹ וָרֹד־בָּהִיר, מְחֻבָּרִים גַּם הֵם בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן וְהָיוּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת. מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִתְנַשְּׂאִים חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים הַסּוֹבְבִים צְפוּפִים אֶת הָעֱלִי.

לְעֵת־עֶרֶב וּבְיוֹם־סַגְרִיר יִכַּף הַפֶּרַח וְיֵרֵד לְמַטָּה, וְכָךְ הוּא מֵצֵל עַל עַצְמוֹ. עַל כָּךְ תִּקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת מִשְׁפַּחַת הַמְצִלִּים [משפחת המצליבים].

מִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח עָלוּל אָמְנָם לִמְשֹׁךְ אֶת הֲמוֹנֵי־הַחֲרוּקִים. אַךְ הַחֲרוּקִים לֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, כִּי הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים מְכִילִים אֶרֶס וּמְפִיצִים רֵיחַ רַע הַמַּבְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. רַק זְבוּבִים וְחִפּוּשִׁיוֹת מְעַטִּים יֵרְדוּ לִפְעָמִים עַל הַפְּרָחִים הָאַלָּה לֵהָנוֹת מֵאַבְקָתָם, כִּי צוּף אֵין בָּהֶם. וְכָךְ יָפְרוּ הַפְּרָחִים רֻבָּם הַפְרָיָה עַצְמִית. הַפֵּרוֹת – עֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים וְהֵם מְכִילִים הַרְבֵּה גַּרְעִינִים.

עֶרְכָּם שֶׁל הַזְּרָעִים הָאַלָּה קָטֹן מְאֹד, כִּי עַל כֵּן מִתְרַבֶּה הַצֶּמַח בְּעִיקָר עַל־יְדֵי הַפְּקָעוֹת. וְאָמְנָם, יֶשְׁנָם מִינֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲשֶׁר פִּרְחֵיהֶם לֹא יָאָבְקוּ כְּלָל. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפִּרְחֵיהֶם נוֹבְלִים וְנוֹשְׁרִים לִפְנֵי גָמְלָם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים.

צְמָחִים שֶׁגָּדְלוּ מִזֵּרְעוֹנִים עוֹשִׂים פְּקָעוֹת קְטַנּוֹת וְדַלּוֹת. אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ מִנִּצָּנֵי־הַפְּקָעוֹת פַּקְעוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ זוֹרְעִים אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה מֵחֲצִי טֵבֵת עַד סוֹף שְׁבָט. הוּא עוֹלֶה יָפֶה בְּקַרְקַע קַל וְדָשֵׁן. אַךְ מְעַט יִזְרְעוּהוּ אֶצְלֵנוּ. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יְגַדְּלוּהוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם. בִּשְׁנוֹת רָעָב יִחְיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְבָד.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הִיא אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. קָשָׁה הָיְתָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ. עוֹד טֶרֶם יָדְעוּ כִּי אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵירוֹתָיו, וְרַק פַּקְעוֹתָיו נֶאֱכָלוֹת. בַּכַּמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשְׁרוּ הָאִכָּרִים קֶשֶׁר נֶגֶד “תַּפּוּחַ הַשָּׂטָן” הַזֶּה. אַךְ לְאַט לְאַט הִכִּיר הָאָדָם בְּתוֹעַלְתּוֹ וְכָעֵת מְטַפְּלִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִינִים פִּתַח הָאָדָם מִמֶּנּוּ. בְּיִחוּד טוֹבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּ פְּרָחִים, כִּי אֶת הָחֳמָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא עַל הַפְּרָחִים, מַשְׁקִיעִים הֵם בַּפְּקָעוֹת.

הָאֶרֶס אֲשֶׁר בַּגִּבְעוֹל וּבֶעָלִים יָבִיא לַצֶּמַח תּוֹעֶלֶת לֹא מְעַט, כִּי הוּא מֵגֵן עָלָיו מִשֶּׁן הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה.

מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ נְפוֹצִים בְּיִחוּד הָעַגְבָּנִיָּה וְהֶחָצִיל.

הַשָּׁרָשִׁים הַגְּדוֹלִים הָאֲרֻכִּים וְהַשְּׂעָרוֹת הַמְכַסּוֹת אֶת הֶעָלִים יִתְּנוּ לָעַגְבָּנִיָּה אֵת הַיְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם גַּם בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶב הַגָּדוֹל.

לָעַגְבָּנִיָּה עָלֶה מָרְכָּב: עַל עֹקֶץ אֶחָד יֵשְׁבוּ הָעַלְעַלִּים, שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם וְאֶחָד מִלְּמַעְלָה. בִּכְתֵפָם שֶׁל הֶעָלִים יַעֲלוּ הַפְּרָחִים.

לְפֶרַח־הָעַגְבָּנִיָּה יֵשׁ גָּבִיעַ יָרוֹק וְכוֹתֶרֶת קְטַנָּה צְהֻבָּה. סְבִיב הָעֱלִי מִצְטַפְּפִים הָאַבְקָנִים בִּדְמוּת בַּקְבּוּק. פְּרִי הָעַגְבָּנִיָּה – תַּפּוּחַ עָגֹל עוֹטֶה קְלִפָּה דַּקָּה. הַצֶּמַח גָּדֵל כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. מוּבָן, כִּי בְּחָדְשֵׁי הַקֹּר הַגָּדוֹל וּבְחָדְשֵׁי הַחֹם הַגָּדוֹל מַמְעִיט הוּא אֶת פִּרְיוֹ. בְּכָל מִינֵי קַרְקַע יִגְדַּל, גַּם בַּחוֹל.

בַּגַּנָּה יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלוֹת אֶת הָעַגְבָּנִיָּה עַל כְּלוּנְסָאוֹת. זוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכָל־שָׁבוּעַ וּמַשְׁאִירִים בַּד אֶחָד, וְקוֹשְׁרִים אוֹתוֹ אֶל הַכְּלוּנָס. נִזְהָרִים, שֶׁהַפְּרָחִים יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הֶעָלִים, שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בָּהֶם הַשָּׁמֶשׁ.

הֶחָצִיל. עוֹנַת גִּדּוּלוֹ הַאֲרֻכָּה וִיבוּלוֹ הַטּוֹב עָשׂוּהוּ אֶזְרָח בְּאַרְצֵנוּ עוֹד מִימֵי קְדוּמִים. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים לְהִזָּרְעוֹ יַעֲשֶׂה פֶּרִי. הֶחָצִיל הַחוּם־שְׁחַרְחַר מַקְדִּים לְהִתְפַּתֵּחַ מִכָּל בְּנֵי־מִינוֹ, וְלָכֵן נָפוֹץ הוּא בְּיוֹתֵר. הוּא גָדֵל בְּקַרְקַע קַל, עָמֹק, וְטָעוּן הַשְׁקָאָה. בְּקַרְקַע כָּבֵד יְאַחֵר לִפְרֹחַ.

בְּטַיְּלַי בָּאָרֶץ נִתְקַלְתִּי פַּעַם בְּחִיצַת־שִׂיחִים סְבוּכִים וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲבוֹר בָּהּ. זֶה הָיָה וֶרֶד־הַבָּר.

אֵיךְ נוֹצְרָה הַחִיצָה הַזֹּאת?

הַנְּצָרִים הָרַכִּים אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים הָעֲמֻקִּים, לֹא יִזְדַקְּפוּ עָל, כִּי אִם יִטוּ בַּאֲלַכְסוֹן. בִּזְמָן קָצָר הֵם מִתְקַשִּׁים, נִכְפָּפִים כְּעֵין־הַקֶּשֶׁת וְחוֹדְרִים בְּקָצָם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יֵצְאוּ מִן הַקֶּשֶׁת הַזֹּאת עֲנָפִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם יְשָׁרִים וּזְקוּפִים נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים וְגַם אֲלַכְסוֹנִיִּים, אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לְהִתְעָרוֹת בָּאֲדָמָה. כֵּן יִהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה, עֲנָפִים עַל עֲנָפִים יַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיִתְעַבּוּ וְהָיוּ חִיצָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וְאוּלָם הַחִיצָה הַזֹּאת קָשֶׁה לַעֲבוֹר בָּהּ לֹא רַק מִפְּאַת הִסְתַּבְּכוּתָהּ כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי הַדּוּקְרָנִים הַמְרֻבִּים בְּיִחוּד עַל הָעֲנָפִים הָרַכִּים וְהַנִּמְצָאִים גַּם עַל עָקְצֵי־הַפְּרָחִים וְהֶעָלִים.

הַדּוּקְרָנִים הָאֵלֶּה אֵינָם מְחֻבָּרִים אֶל עֵץ הֶעָנָף, כִּי אִם אֶל קְלִפָּתוֹ. חַדִּים הֵם מְאֹד וּכְפוּפִים אֲחוֹרַנִּית, דְּמוּת מַגָּל, וְאֵימָתָם עַל הַחֶלְזוֹנוֹת וְיֶתֶר בַּעֲלֵי־הַחַיִּים. לָעֲנָפִים הַיְּשָׁנִים, הֶעָבִים, יַחַסְרוּ הַדּוּקְרָנִים, כִּי קְלִפָּתָם נִתְקַשְּׁתָה וְאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

בְּאָבִיב יַעֲדֶה הַוֶּרֶד אֶת אֲדַרְתּוֹ הָרַעֲנַנָּה: יוֹצִיא עָלִים מָרְכָּבִים בְּנֵי חֲמִשָּׁה וְלִפְעָמִים בְּנֵי שִׁבְעָה עַלְעַלִּים, יְרוֹקִים כֵּהִים, מַשּׂוֹרִיִּים, נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. אֶל עֹקֶץ הֶעָלֶה הַמָּרְכָּב הַזֶּה, בִּמְקוֹם צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָף, יִלָּווּ שְׁנֵי עָלִים צָרִים וּקְטַנִּים. עֲלֵי־הַלְוָאי הֵמָּה.

פִּרְחֵי־הַוֶּרֶד יַעֲלוּ בּוֹדְדִים וְלֹא אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת, כִּי גְּדוֹלִים הֵם וְנִרְאִים לְמֵרָחוֹק. הַגָּבִיעַ הַיָּרוֹק וְהַכּוֹתֶרֶת הַוְּרֻדָּה בְּנוּיִים חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָלִים. מֵרְאָם וְרֵיחָם הַטּוֹב יִמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. אַךְ הֵם מוֹצְאִים בַּוֶּרֶד רַק אַבְקָה רַבָּה, כִּי הַצּוּף יֶחְסַר בּוֹ.

הַשַּׁחֲלָה בַּעֲלַת הַפִּרְיוֹנִים הָרַבִּים שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַגָבִיעַ, דְבוּקָה בּוֹ וְצוֹמַחַת אִתּוֹ יָחַד.

כְּשֶׁהַפֶּרַח הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ תַּעֲמִיק הַשַּׁחֲלָה יוֹתַר וְיוֹתַר, וּבְהַעֲמִיקָהּ תַּבְלִיט אֶת צַלְעוֹתֶיהָ. הַגָּבִיעַ, בְּהִפָּרְדוֹ מִן הַשַּׁחֲלָה, יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְצַר וְיַעֲלֶה אִתּוֹ אֶת הָאַבְקָנִים הַמְחֻבָּרִים סָמוּךְ לִמְקוֹם הֵחָלְקוֹ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת.

לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפֶּרַח, וְאַחֲרֵי כֵן לַפְּרִי, צוּרַת כַּד.

בַּכַּד הָזָה טְמוּנִים הַפִּרְיוֹנִים הָעֲגֻלִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לִזְרָעִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם לוּלֵא עַמּוּדֵיהֶם הַפּוֹרְצִים דֶּרֶךְ בֵּין הֲמוֹן הָאַבְקָנִים וּמוֹפִיעִים בְּצַלְקוֹתֵיהֶם הַצְּהֻבּוֹת־בְּהִירוֹת (רְאֵה צִיּוּר 30).

[ציור – קובץ 78]

ציוּר 30 א – עָנָף. ב – פֶּרַח חָתוּךְ. ג – פֶּרִי. ד – פְּרִי חָתוּךְ.

נָאִים הֵם פִּרְחֵי וֶרֶד־הַבָּר, אַךְ לֹא יִשְׁווּ בְּיָפְיָם לְפִרְחֵי הַוֶּרֶד הַתַּרְבּוּתִי, הַגָּדֵל בַּגִּנּוֹת. בִּגְלַל נוֹי־פְּרָחָיו זָכָה הַוֶּרֶד לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ הַפְּרָחִים”. דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִתְעַנֵּג הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים שֻׁנָּה הַוֶּרֶד הַּתַרְבּוּתִי מִוֶּרֶד־הַבָּר תַּכְלִית שִׁנּוּי, אַבְקָנָיו מָעֲטוּ וַעֲלֵי כוֹתַרְתּוֹ רַבּוּ מְאֹד. אִם תְּטַפְּלוּ אַתֶּם בְּוֶרֶד־הַבָּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וְהָפְכוּ אַבְקָנָיו לֶעָלִים. מִינֵי הַוֶּרֶד רַבִּים מְאֹד, יֵשׁ גַּם כָּאַלָּה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם אַבְקָנִים כְּלָל. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי חֳטָרִים.

שֶׁמֶן יָקָר וְטוֹב מֵכִיל בְּתוֹכוֹ הַצֶּמַח הַזֶּה, הוּא שֶׁמֶן הַוְּרָדִים. בְּתוּרְקִיָּה וּבְפָרָס מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּמִסְפָּר רָב לְתַעֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן הָזָה.

הַצֶּמַח וּזְנָיו הַחֲדָשִׁים

הָאִכָּר וְהַגַּנָּן – כָּל מַעְיְנֵיהֶם בְּגִדּוּלֵי־קַרְקָעָם, לְהַרְבּוֹתָם וּלְהַשְׁבִּיחָם. הָאִכָּר שׁוֹאֵף לְקַבֵּל יְבוּל טוֹב, זְרָעִים גְדוֹלִים וְנָאִים. הַגַנָּן מִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל צִמְחֵי־נוֹי חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִצְטַיְּנוּ מֵאֲחֵיהֶם בִּיפִי־תַבְנִיתָם, בְּתִפְאֶרֶת־צִבְעֵיהֶם וּבְנֹעַם־רֵיחָם.

אַחַת הַדְּרָכִים לִיצִירַת זְנִים חֲדָשִׁים בַּצְּמָחִים הִיא הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית.

עוֹד מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רָאוּ הַגַּנָּנִים, כִּי שְׁנֵי זְנֵי־צֶמַח בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת הַגְדֵלִים בְּקִרְבַת מָקוֹם נוֹשְׂאִים זֶרַע אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לְזַן שְׁלִישִׁי, מְיוּחָד בְּמִינוֹ. הַזֶּרַע הָזֶּה מְאַחֵד בְּתוֹכוֹ עַל הָרֹב אֵת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּמָחִים הָרִאשׁוֹנִים, לְמָשָׁל, אֶת תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאֶחָד וְאֶת צִבְעוֹ אוֹ רֵיחוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. הַגַּנָּנִים אָז לֹא עָשׂוּ אֶת הַהַאֲבָקָה, כִּי לֹא יָדְעוּ טִיבָהּ. אוֹתָהּ עָשׂוּ הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים.

נִפְלָאוֹת הֵן הָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בֵּין הַגַּנָּנִים. אֶחָד מֵהֶם, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאַלָּה: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם רָאָה בְּעֵינָיו וְהִנֵּה מִן הַפְּרָחִים הַנִּפְתָּחִים מִתְמַתְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חוּטִים דַּקִּים וְהֵם מִתְעָרְבְּבִים בַּחוּטִים הַיּוֹצְאִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִיֶּתֶר הַפְּרָחִים. וְלַדְּבָרִים הָאַלָּה הֶאֱמִינוּ אָז רַבִּים, רַבִּים!

בְּאַרְצוֹת הוֹדוּ וְסִין יָדְעוּ עוֹד לִפְנֵי דּוֹרוֹת קְדוּמִים אֶת סוֹד־הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית. הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הָאַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אֶחָד וְזוֹרִים אוֹתָהּ עַל צַלֶּקֶת חֲבֵרוֹ. מוּבָן כִּי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּהַסְתֵּר. רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הֵחֵל לְהֵעָשׂוֹת בְּגָלוּי. זְנֵי־הַצֶּמַח הַחֲדָשִׁים לֹא כֻּלָּם נִשְׁמָרִים לָעוֹלָמִים. דּוֹר דּוֹר וְטַעֲמוֹ – וְהַזְּנִים הַחֲדָשִׁים – הֲלָלוּ נוֹצְצִים וַהֲלָלוּ נוֹבְלִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבֹא בְּשׂוֹרָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה: זַן צֶמַח חָדָשׁ נִמְצָא. זַן חָדָשׁ זֶה אֵינֶנּוּ מְצֻיָּן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אֶלָּא תַּבְנִית עָלָיו, לְמָשָׁל, שׁוֹנָה מִתַּבְנִית עֲלֵי יֶתֶר בְּנֵי מִינוֹ. וְהַגַּנָּנִים מִתְאַמְּצִים לִיצוֹר בְּעֵזֶר הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ הַזֶּה זְנִים חֲדָשִׁים.

וֶרֶד חָדָשׁ כִּי יִמָּצֵא וְחָרְדוּ הַגַּנָּנִים מְגַדְּלֵי־הַוְּרָדִים לְהַשִּׂיגוֹ וְלִיצוֹר וְרָדִים חֲדָשִׁים. מֶלֶךְ־פְּרָחִים זֶה – מָה רַבּוּ הַזְּנִים שֶׁלֹּו! עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יַגִּיעוּ, וּמִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וְרַב שָׁנָה שָׁנָה. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה גַּם עַל יְדֵי הַרְכָּבָה, אַךְ בְּעִקָּר יִרְבֶּה עַל יְדֵי הַאֲבָקָה.

כֵּן לָמַד הָאָדָם לִשְׁלוֹט בְּמַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ, לְרַכֵּב וְלִיצוֹר זְנִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ עַד הֵנָּה.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ טֵבֵת, עֵת הַכְּרָמִים וְהַפַּרְדֵּסִים עוֹדָם נִרְדָּמִים בַּדְּמָמָה, יִתְכַּסֶּה הַשָּׁקֵד בִּפְרָחָיו הַיָּפִים. שַׁקְדָּן הוּא מִכָּל עֲצֵי־הַפְּרִי, אַךְ יֵשׁ שֶׁיְּמַהֵר לִפְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּאי, וְאָז צְפוּיִים פְּרָחָיו לְסַכָּנָה – לִנְשׁוֹר לִנְשִׁיבַת־רוּחַ קַלָּה.

נָאֶה הוּא הַשָּׁקֵד בִּפְרִיחָתוֹ, רַךְ וְעָנֹג כַּחֲלוֹם־הָאָבִיב. הַדְּבוֹרִים תְּמַהֵרְנָה אֵלָיו בְּזִמְזוּם־נֹעַם, מִפֶּרַח לְפֶרַח תִּדֹּדְנָה, צוּף תִּינֵקְנָה.

[צִיּוּר –31 קובץ 80]

פִּרְחֵי הַשָּׁקֵד עוֹלִים בּוֹדְדִים אוֹ תְּאוֹמִים. כָּל פֶּרַח בָּנוּי חֲמִשָׁה עֲלֵי־גָבִיעַ יְרוֹקִים וַחֲמֵשֶׁת עֲלֵי־כוֹתֶרֶת. צֶבַע הַכּוֹתֶרֶת יֵשׁ שֶׁהוּא סָגֹל, לָבָן אוֹ אָדֹם־בָּהִיר. בְּכָל אֶחָד מֵעֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מְחֻבָּרִים אַבְקָנִים מְרֻבִּים. הָעֱלִי הָאָרֹךְ בּוֹלֵט חוּץ לָאַבְקָנִים וְהַהַאֲבָקָה נַעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַדְּבוֹרִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ לֶאֱסוֹף אֶת הַצּוּף.

בְּפֶרַח הַשָּׁקֵד הַמַּר יִשְׁוֶה הָעֱלִי בְּגָבְהוֹ לָאַבְקָנִים וְהַפְרָיָה עַצְמִית נַעֲשֵׂית בּוֹ.

פֶּרַח הַשָּׁקֵד דּוֹמֶה בְּמִבְנֵהוּ לְפֶרַח הַוֶּרֶד וְהוּא יֵחָשֵׁב עַל מִשְׁפַּחַת הַוַּרְדָּנִים.

נִרְאֶה, כִּי עוֹד בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה גָנַז הָעֵץ בַּעֲנָפָיו חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכֵּל אֶת רִבְבוֹת פְּרָחָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַכּוֹת, כְּיֶתֶר הָעֵצִים, עֵד שֶׁהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים יִיצְרוּ אֶת הַמְּזוֹנוֹת הַנְּחוּצִים.

לְעֵת גְּמַר הַפְּרִיחָה יוֹפִיעוּ הֶעָלִים הַמָּאֳרָכִים הַמַּשּׂוֹרִיִּים, אַרְכֵי־הָעֹקֶץ, וְהֵם סְדוּרִים לְסֵרוּגִין.

הַכַּפְתּוֹרִים, שֶׁמֵּהֵם פָּרְצוּ וְיָצְאוּ הַפְּרָחִים, עֲגֻלִּים, צִבְעָם לְבַנְבָּן, וְהֵם נִמְצָאִים עַל הַבַּדִּים הַצְּעִירִים. הַנִּצָּנִים, שֶׁבְּתוֹכָם הָיוּ חֲבוּיִים הֶעָלִים, אֲדַמְדַּמִּים הֵם, מִסְפָּרָם רַב וּמְקוֹמָם בְּרָאשֵׁי־הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים.

פְּרִי הַשָּׁקֵד עָטוּף צִיפָה רַכָּה, הַמִּתִבַּקַּעַת וְנוֹשֶׁרֶת לְעֵת הַגֶּמֶל.

פֵּרוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמַּר מִתְפַּשְּׁטִים לָרֹב עַל יְדֵי הָעוֹפוֹת. אֶת הַצִּיפָה יֹאכְלוּ וְאֵת הַגַּרְעִינִים יְפַצְּחוּ אוֹ יִבְלְעוּ שְׁלֵמִים וְאַחֲרֵי כֵן יָפִיצוּ אוֹתָם יַחַד עִם גֶּלְלֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. הַגַּרְעִין לֹא יִשָּׁחֵת בִּהְיוֹתוֹ מֻנָּח בְּקֵבַת הָעוֹף, כִּי קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה מְגִנָּה עָלָיו.

בְּעֵת הַקָּטִיף יִשְׁטְחוּ אֶת הַפֵּרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם, אֶת קְלִפָּתָם יָסִירוּ וְאֵת גַּרְעִינֵיהֶם יְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן־גָּפְרִית, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם בָּהִיר וְנָאֶה.

אֶת הַשָּׁקֵד יַרְבּוּ עַל יְדֵי זֶרַע וְעַל יְדֵי שְׁתִילִים. עֵץ שֶׁנִּזְרַע גָּדוֹל הִנֵּהוּ וְחָזָק וְהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל הַמַּחֲלוֹת. שָׁרָשָׁיו גְּדוֹלִים וַעֲמֻקִּים.

עֵץ שֶׁגָּדֵל מִשְּׁתִיל שָׁרָשָׁיו שִׁטְחִיִּים וְהֵם מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם רַק מִן הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ מַרְבִּים אֶת הַשָּׁקֵד לָרֹב עַל יְדֵי גַּרְעִינִים. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ אֶת הַגַּרְעִינִים בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים מַעֲבִירִים לִמְקוֹמָם הֶחָדָשׁ.

מְכִינִים עֲרֻגּוֹת מְעֻבָּדוֹת הֵיטֵב וְזוֹרְעִים בָּהֶם שְׁקֵדִים כְּבֵדִים וְיָפִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. נְבִיטַת הַגַּרְעִינִים מַתְחִילָה כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִים יוֹם.

אַחֲרֵי שָׁנָה מַעֲבִירִים אֶת הַצְּמָחִים לַמַּשְׁתֵּלוֹת, וְנִזְהָרִים מְאֹד לְהַשְׁאִיר אֶת הַשָּׁרָשִׁים בִּשְׁלֵמוּתָם. כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם מַעֲבִירִים אֶת הַשְּׁתִילִים מִן הַמַּשְׁתֵּלָה לִמְקוֹמָם הַתְּמִידִי. הַשְּׁתִיל נִלְקָח תָּמִיד יַחַד עִם רִגְבֵי הָאֲדָמָה שֶׁהוּא מִתְעָרֶה בָּהּ.

אֶת הַבּוֹרוֹת לַשְּׁתִילִים מְכִינִים בְּסוֹף הַקַּיִץ בְּעֹמֶק 80־60 ס"מ. מְבִיאִים כָּל מִינֵי זֶבֶל וְאַשְׁפָּה, מְעָרְבִים אוֹתָם בֶּעָפָר וְצוֹבְרִים אוֹתָם בְּתַחְתִּית הַבּוֹר בִּדְמוּת תְּלוּלִית. עַל הַתְּלוּלִית שָׂמִים אֶת הַשְּׁתִיל וּמְמַלְּאִים אֶת הַבּוֹר.

מַשְׁבִּיחִים אֶת הַשָּׁקֵד עַל יְדֵי הַרְכָּבָה.

מְבִיאִים עָנָף קָטֹן רַעֲנָן מִשָּׁקֵד בָּרִיא וְטוֹב, הוּא הָרוֹכֵב, וּמַרְכִּיבִים אוֹתוֹ אֶל הַכַּנָּה, הַגֶּזַע שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמָּר. וּמִפְּנֵי־מַה מְגַדְּלִים שָׁקֵד מַר הַטָּעוּן הַרְכָּבָה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְאֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ. לִפְעָמִים מַרְכִּיבִים גַּם עַל עֵצִים אֲחֵרִים בְּנֵי–הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, כְּמוֹ עַל עֲצֵי־שְׁזִיף. עֵצִים אֵלֶּה, הַכַּנּוֹת, קַיָּמִים גַּם בַּאֲדָמָה לֶחָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשָּׁקֵד עוֹלֶה יָפֶה.

שְׁנֵי מִינֵי־הַרְכָּבָה הֵם: הַרְכָּבַת־עַיִן והַרְכָּבַת־רֹאשׁ.

הַרְכָּבַת־עַיִן כֵּיצָד? עוֹשִׂים עַל הַכַּנָּה, בְּסַכִּין מְיֻחָד לְכָךְ, נִתּוּחַ בְּצוּרַת T.

הַנִּתּוּחַ נַעֲשָׂה רַק בַּקְּלִפָּה. מִן הָרוֹכֵב מוֹצִיאִים חֶנֶט אֶחָד, הוּא הַכַּפְתּוֹר, וַחֲתִיכַת־קְלִפָּה קְטַנָּה מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו, הַנִּקְרֵאת שֶׁלֶט. פּוֹתְחִים אֶת שְׁתֵּי שְׂפוֹת־הַנִּתּוּחַ וּמַכְנִיסִים אֶל תַּחְתָּן אֶת הַשֶּׁלֶט, רַק הַחֶנֶט יִשָּׁאֵר גָּלוּי.

הַרְכָּבַת־רֹאשׁ כֵּיצַד? כּוֹרְתִים אֶת רֹאשׁ־הַכַּנָּה, עוֹשִׂים בָּהּ סֶדֶק וּמַכְנִיסִים לְתוֹכוֹ אֶת הָרוֹכֵב, הַמְחֻדָּד גַּם הוּא, אֶת מְקוֹם־הַהַרְכָּבָה מוֹשְׁחִים בְּמִשְׁחָה מְיֻחֶדֶת לְכָךְ וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ הֵיטֵב.

יְלִיד אַרְצוֹת יַם־הַתִּיכוֹן הוּא הַשָּׁקֵד וּמִשָּׁם עָבַר לְאַרְצֵנוּ. עוֹד מִימֵי קְדוּמִים הֵחֵל הָאָדָם לְטַפֵּל בּוֹ, בִּגְלַל פֵּרוֹתָיו הַטּוֹבִים. כָּעֵת נָפוֹץ הוּא מְאֹד בְּכָל מוֹשְׁבוֹת־אַרְצֵנוּ, מַטָּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. אֵין כִּמְעַט מְקוֹם יִשּׁוּב בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְדַּל בּוֹ הַשָּׁקֵד.

גְּוִיָּתָהּ הַגְּדוֹלָה, הַמְסֻרְבֶּלֶת שְׁרִירִים עָבִים, יַרְאוּ עַל כֹּחָהּ הָרָב. בְּיִחוּד רַבִּים וּגְדוֹלִים שְׁרִירֵי־עָרְפָּהּ.

הַפָּרָה הִיא חַיַּת־מִרְעֶה, הַנִּמְצֵאת תָּמִיד בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּאֲפָר. גְּוִיָּתָהּ הַכְּבֵדָה נִשְׁעֶנֶת עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת וַחֲזָקוֹת. רַגְלֶיהָ תָּעֵדְנָה כִּי הִיא אֵינֶנָּהּ יוֹדַעַת לָרוּץ. הִלּוּכָהּ בְּשֶׁקֶט וּבְנָחַת. בִּשְׁעַת־רָגְזָה תִּקְפֹּץ וְתָרוּץ בְּבֶהָלָה וְכַעֲבוֹר רִגְעֵי־מִסְפָּר תִּשְׁקֹט וְתֵלֵךְ לְאַט לְאָט. הַפָּרָה הוֹלֶכֶת בְּרָאשֵׁי־שְׁתֵּי־אֶצְבָּעוֹת, הַנְּעוּלוֹת פְּרָסוֹת קַרְנִיּוֹת קָשׁוֹת. מַפְרִיסַת־פַּרְסָה הִיא.

הִלּוּכָהּ הָאִטִּי תָּלוּי גַּם בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָהּ. אוֹכֶלֶת־צְמָחִים הִיא וְעָלֶיהָ לַעֲמוֹד כָּל הַיּוֹם לִתְלוֹשׁ עֵשֶׂב. נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בִּימֵי־קְדוּמִים, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ, בְּאֵין חֲסוּת־הָאָדָם עָלֶיהָ, לֹא מִהֲרָה הַפָּרָה לָרוּץ וָלֹא נִסְּתָה לִבְרוֹחַ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ, כִּי בָּטְחָה בְּכֹחָהּ.

[ציּוּר 32 – קובץ 84]

כְּלֵי־נִשְׁקָהּ – כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה גַם כַּיּוֹם בְּמִלְחֶמֶת־הַשְּׁוָרִים – הֲלֹא הֵן קַרְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת וְהַנְּבוּבוֹת.

אִם נְנַסֵּר בְּמַשּׂוֹר אַחַת הַקַּרְנַיִם וְרָאִינוּ בָּהּ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִבִּפְנִים יִמָּצֵא הַזִּיז, הַצּוֹמֵחַ וּבוֹלֵט מִתּוֹךְ עֶצֶם־הַמֵּצַח, וְעָלָיו נָתוּן הַנַּרְתִּיק הֶעָשׂוּי חֹמֶר קַרְנִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲשׂוּיָה גַם הַפַּרְסָה. חֹמֶר זֶה שָׁקוּף הוּא, יֵרַךְ בַּמַּיִם וְיֵחָתֵךְ בְּסַכִּין.

בְּקַרְנֶיהָ מוּעֶדֶת הַפָּרָה, בְּעֶזְרַת שְׁרִירַי־עָרְפָּהּ הַחֲזָקִים, לִנְגֹּחַ בְּעֹז, עַד כְּדֵי לְהָמִית. גַּם בְּרַגְלֶיהָ תִּבְעַט בְּאוֹיְבָהּ הַקָּרֵב אֵלֶיהָ מֵאָחוֹר.

בִּכְלֵי־נִשְׁקָהּ אַלָּה תִּשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּרָה נֶגֶד אוֹיְבֶיהָ הַגְּדוֹלִים. אַךְ אוֹיְבִים קְטַנִּים יֵשׁ לָהּ, הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ הֲמוֹנֵי־הֲמוֹנִים וּמְצִיקִים לָהּ עַד מְאֹד. אוֹיְבֶיהָ אֵלֶּה הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת הַשּׁוֹנִים.

הַקְּרָדוֹת מְטִילוֹת עַל־פְּנֵי עֲטִינֵי־הַפָּרָה אֶת בֵּצֵיהֶן, וּמֵהֶן מִתְפַּתְּחוֹת קְרָדוֹת קְטַנּוֹת הַיּוֹנְקוֹת אֶת חֲלֵב־הַפָּרָה וְגוֹרְמוֹת לָהּ כְּאֵב רָב. וְאֵיךְ תִּלָּחֵם בָּהֶם? תְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ, תְּנַעֲנֵעַ אֶת עוֹרָהּ, אֶת אָזְנֶיהָ וְהִבְרִיחָתָם.

מִכָּל חוּשֵׁי־הַפָּרָה מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ. נְחִירֶיהָ רְחָבוֹת וּרְטֻבּוֹת תָּמִיד וְלָכֵן תַּבְחִין הֵיטֵב בֵּין עֵשֶׂב טוֹב וָרָע. אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת תַּרְאֶינָה כִּי גַם חוּשׁ־שְׁמִיעָתָהּ חַד וָטוֹב.

נִסְתַּכֵּל בַּפָּרָה בִּרְעוֹתָהּ.

בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה וְהַמְחֻסְפֶּסֶת תִּלְפֹּת אֶת הָעֵשֶׂב חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת וּתְבִיאֵן אֶל פִּיהָ.

אֶת הָעֵשֶׂב הִיא קוֹטֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹתֶכֶת, כִּי רַק בְּלִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יֵשׁ לָהּ שְׁמוֹנֶה שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת אֲרֻכּוֹת וַעֲקֻמּוֹת. בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה חֲסֵרוֹת הַחוֹתְכוֹת.

וְאֵיךְ תִּקְטֹף אֶת הָעֵשֶׂב? מְהַדֶּקֶת הִיא אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה אֶל הָעֶלְיוֹנָה, מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ בְּחָזְקָה לְפָנִים וְלַצְּדָדִים – וְהַמַּאֲכָל בְּפִיהָ.

רַב הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר תִּקְטֹף וְאֵין לָהּ הַסִּפֵּק לְלָעֳסוֹ הֵיטֵב, וּבָלְעָה אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַכּוֹסוֹת, הוּא הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִקֵּבָתָהּ, וּמִמֶּנּוּ – אַחַר זְמַן־מָה – אֶל הַהַמְסֵס, הַמָּלֵא קְמָטִים רַבִּים כְּרֶשֶׁת. אַחֲרֵי־אָכְלָהּ דַּיָּה תִּרְבַּץ לָנוּחַ. אָז יַעֲלֶה הַמָּזוֹן מִן הַקֵּבָה וְיָשׁוּב אֶל פִּיהָ גּוּשִׁים גּוּשִׁים. מַעֲלָה גֵרָה הִיא.

[ציּוּר 33 – קובץ 86]

הַוֶּשֶׁט……….הַהַמְסֵס בֵּית הַכּוֹסוֹת……….הַכָּרֶס הַפְּנִימִי….הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית

לְאַט־לְאַט תִּלְעַס אֶת מְזוֹנָהּ, בַּהֲנִיעָהּ בְּלִי הֶרֶף אֶת לִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. נִטְחָן הַמָּזוֹן וְהוֹרִידַתּוּ אֶל הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִקֵּבָתָהּ – הוּא הַכָּרֶס הַפְּנִימִי שֶׁכְּתָלָיו מְקֻפָּלִים בְּצוּרַת עָלִים. בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית – נִגְמָר הָעִכּוּל.

מְעֵי־הַפָּרָה, כִּמְעֵי כָּל אוֹכְלֵי־הַצְּמָחִים, אֲרֻכִּים מְאֹד, פִּי עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מֵאֹרֶךְ כָּל גּוּפָהּ.

הַמָּזוֹן הַמְעֻכָּל יִשְׁתַּנֶּה בְּגוּף הַפָּרָה וְהָיָה לְדָם, חָלָב וּבָשָׂר.

הָעוֹרְקִים הַמּוֹלִיכִים אֶת הַדָּם יִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַגְּוִיָּה וְיִתְאַחֲדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הוּא הַלֵּב. הַדָּם הַלָּבָן יִשְׁטֹף בְּעוֹרְקֵי־הֶחָלָב הַנִּמְצָאִים בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַגְּוִיָּה וְהַמִּתְאַחֲדִים בַּכָּחָל¹.

הַפָּרָה תֵּלֵד אַחַת בַּשָּׁנָה וְתֵינִיק אֶת עֶגְלָהּ בַּחֲלָבָהּ. בִּמְלֹאת לָעֵגֶל שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים תִּצְמַחְנָה לוֹ קַרְנָיִם.

פָּרַת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִשּׁוֹר־הַבָּר, אֲשֶׁר שָׁכַן בִּימֵי קֶדֶם בְּיַעֲרוֹת־אַרְצֵנוּ. פָּרַת־הַבָּר מַסְפִּיקָה חָלָב רַק לְעֶגְלָהּ דֵי סִפְקוֹ. נִגְמַל הָעֵגֶל וְחָדַל הֶחָלָב בַּעֲטִינֵי אִמּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים טִפַּח וְרִבָּה אוֹתָהּ הָאָדָם, הָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, וְכֵן פִּתַּח מִמֶּנָּה וְהֵקִים גְּזָעִים שׁוֹנִים.

חֵלֶף טִפּוּלוֹ מְשִׁיבָה לוֹ הַפָּרָה כִּגְמוּלוֹ: שֶׁפַע־חָלָב, מָזוֹן טוֹב וּמַבְרִיא לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ.

מְכֹעָר הוּא מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: גְּוִיָּתוֹ כְּבֵדָה וּמְסֻרְבָּלָה, זְנָבוֹ קָצָר וּמְדֻלְדָּל, צַוָּארוֹ אָרֹךְ, רַגְלָיו גְּדוֹלוֹת וְגַסּוֹת. תָּמִיד יַז קֶצֶף מִפִּיו, יִחַרְחֵר בְּחֵמָה עֵת יַבְרִיכוּהוּ לִטְעוֹן מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ. עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת רַק הֵן מְפִיקוֹת תְּבוּנָה וְנֹעַם.

עוֹד מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים כְּבָשׁוֹ הָאָדָם, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְכָל הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָפִיק מִמֶּנּוּ. “סְפִינַת־הַמִּדְבָּר” – כֵּן יִקְרְאוּ לִיצִיר זֶה. “שִׁפְעַת גְמַלִּים תְּכַסֵּךְ… זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ”. מִכָּל חַיּוֹת־הַמַּשָּׂא, יֵיטִיב הַגָּמָל לַעֲלוֹת בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים טְעוּן מַשָּׂא כָּבֵד, יַעֲבֹר עַל פִּי־תְהֹם וְלֹא יִפֹּל.

חוֹלוֹת־יְשִׁימוֹן לוֹהֲטִים. בְּבִטְחָה יַעֲשֶׂה שָׁם הַגָּמָל אֶת דַּרְכּוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁקוּעוֹת וְכַף רַגְלוֹ רְחָבָה וּמְכֻסָּה מִלְּמַטָה עוֹר־יַבָּלוֹת קָשֶׁה לָכֵן לֹא יָחוּשׁ כְּאֵב בְּצָעֳדוֹ עַל פְּנֵי חוֹל קָלוּי וְעַל חֻדֵּי־צוּרִים. וְגַם בְּרָבְצוֹ לֹא יִירָא אֶת לַהַט־הַחוֹל וְאֶת חֻדֵּי הַסְּלָעִים, כִּי חָזֵהוּ, אַרְכְּבוֹתָיו וְקַרְסֻלָּיו מְכֻסִּים גַם הֵם יַבָּלוֹת קַרְנִיּוֹת.

גְמַל־מַשָּׂא יַעֲבֹר שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה וְלֹא יִירָא. הוּא אֵינוֹ מָהִיר מִטִבְעוֹ, אַךְ בְּרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת יִפְסַע פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת. בְּסַבְלָנוּת נִפְלָאָה וּבְשֶׁקֶט יִצְעַד, אַךְ אִם נָפַל פַּעַם לֹא יוֹסִיף קוּם.

קוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה נוֹתֶנֶת לוֹ לִסְקֹר מֶרְחָק רַב, וְלִרְאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים יָחוּשׁ אֶת קִרְבַת־הַמַּעְיָן. כֵּן יַרְגִּישׁ גַם בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא, וְאָז יַרְחִיב צְעָדָיו לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם־מַחְסֶה, וְלֹא פַּעַם יַצִּיל אֶת בְּעָלָיו מִמָּוֶת נוֹרָא.

הַגָּמָל מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. מְלֹא חָפְנַיִם שְׂעוֹרִים אוֹ פּוּלִים יִקַּח יוֹם יוֹם מִבְּעָלָיו, וְאֶת יֶתֶר מְזוֹנוֹ יְבַקֵּשׁ לוֹ לְבַדּוֹ. אָכוֹל יֹאכַל צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר הַנִּקְשִׁים וְיִלְעָסֵם בְּשִׁנָּיו הַגְדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת. שְׂפָתָיו, לְשׁוֹנוֹ וְחִכּוֹ מְכֻסִּים עוֹר קָשֶׁה וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּקוֹצֵיהֶם. נְמוּכִים הֵם צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר, אַךְ הַגָמָל יַשִּׂיגֵם, כִּי צַוָּארוֹ אָרֹךְ. אָכֵן כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ עוֹמְדִים לוֹ לַגָמָל לְהִתְקַיֵּם בַּיְּשִׁימוֹן לוּלֵא הֵכִין לוֹ צֵידָה לַדָּרֶךְ – הֲלֹא הוּא הַשּׁוּמָן הַנֶּאֱצָר בְּדַבַּשְׁתּוֹ. מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים לְלֹא אֹכֶל תִּרְזֶה הַדַּבֶּשֶׁת וְתִכְחָשׁ.

גַם אֶת הַצִּמָּאוֹן יִשָּׂא הַגָּמָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמְּנִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ צְמָחִים מְלֵאִים מִיץ יָכוֹל הַגָמָל לָלֶכֶת בְּלִי מַיִם גַם שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הַ“הַמְסֵס” שֶׁלּוֹ עָשׂוּי כְּרֶשֶׁת וּבְגוּמוֹת־דְּפָנָיו נֶאֱצָרִים הַמַּיִם וְנִשְׁמָרִים לְיָמִים רַבִּים. בְּבוֹאוֹ לִמְקוֹם מַיִם יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת בְּפַעַם אֶחָת.

אַךְ הַגָמָל יִסְכּוֹן לֹא רַק לְהַפְלִיג בְּמִדְבָּרִיוֹת, לַעֲלוֹת הָרִים וּלְהַסִּיעַ מַשָּׂא. הוּא גַם מַסְפִּיק מְזוֹנוֹת לִבְעָלָיו: חָלָב, גְבִינָה וְחֶמְאָה טוֹבָה. בְּמוֹתוֹ יָכִינוּ מֵעוֹרוֹ לְבוּשׁ וְאֹהֶל. גְלָלָיו יְשַׁמְּשׁוּ דֶלֶק טוֹב וְזֶבֶל לְדַשֵּׁן בּוֹ אֵת הַשָּׂדֶה הַדָּל.

בְּנֶגֶב אַרְצֵנוּ יַחַרְשׁוּ בּוֹ.

הַבֶּכֶר הַקַּל שׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ וְעוֹבֵר עַד עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה.

בַּאֲרָם־נַהֲרַיִם, בְּמִצְרִים וּבִדְרוֹם אַרְצֵנוּ יְגַדְּלוּ אֶת הַגָמָל בְּמִסְפָּר רָב. יֶשְׁנָם שִׁבְטֵי־בֶּדוּאִים שֶׁמִּסְפַּר גְמַלֵּיהֶם מַגִּיעַ עַד חֲמִשִּׁים אָלֶף.

הַחוּשִׁים

הַחוּשִׁים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָנוּ לֹא בְּשִׁעוּר אֶחָד נִתְּנוּ וְלֹא אֵצֶל כָּל אָדָם שָׁוִים הֵם. פְּלוֹנִי מֵיטִיב לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, אַךְ לֹא מִקָּרוֹב. אַלְמוֹנִי לֹא יַרְחִיק רְאוֹת. אִישׁ זֶה יְמַשֵּׁשׁ עֶצֶם אֶחָד וְיַכִּירוֹ מִיָּד, חֲבֵרוֹ יְמַשְּׁשׁוֹ זְמָן רַב וְלֹא יֵדַע אִם נְיָר אוֹ עֵץ בְּיָדוֹ. גַּם אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים אֵין הַחוּשִׁים שָׁוִים, אַךְ הֵם חַדִּים וּמְפֻתָּחִים מֵאֲשֶׁר חוּשֵׁי־הָאָדָם.

חָפֵץ הָאָדָם לְהַכִּיר עֶצֶם אֶחָד – וְהֶאֱזִין אֵלָיו, יְרִיחוֹ אַף יִטְעַם מִמֶּנּוּ. אַךְ טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַשְּׁשׁוֹ, כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ הוּא הַנֶּאֱמָן מִכָּל הַחוּשִׁים. וְאִלּוּ חוּשֵׁי־הַחַיָּה – חַד מִכֻּלָם הוּא חוּשׁ־הָרֵיחַ. הַסּוּס, הַזְּאֵב, הַכֶּלֶב, הַפָּרָה לֹא יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם יָרִיחוּ.

הַסּוּס נִבְעַת בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹשֵׁף בְּחָזְקָה. בִּנְשִׁיפָתוֹ זוֹ יְנַקֶּה אֶת חָטְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיב לְהָרִיחַ.

הַכֶּלֶב יָרוּץ בְּעִקְּבוֹת בְּעָלָיו וְכַאֲשֶׁר יַשִּׂיגֵהוּ יִבָּהֵל וְנָבָח. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵרִיחַ הֵיטֵב נוֹכַח כִּי בְּעָלָיו לְפָנָיו.

הַשּׁוֹר רוֹאֶה בְּהַכּוֹת הָאָדָם אֶת אֶחָיו הַשְּׁוָרִים וָלֹא יָבִין דָּבָר. אַךְ כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר פָּרָה עַל יַד הַמִּטְבָּחַיִם וְרֵיחַ־דָּם עוֹלֶה בְּאַפָּהּ – וְעָמְדָה לִגְעוֹת בְּקוֹל זְוָעָה.

אִכָּרָה אַחַת חָלְתָה וַתִּפֹּל לְמִשְׁכָּב, וְהָאִכָּר הָלַךְ תַּחְתֶּיהָ לַחֲלוֹב אֶת הַפָּרָה. הַפָּרָה הִתְרַגְּזָה וְלֹא נָתְנָה אֶת חֲלָבָהּ. הָאִישׁ לָבַשׁ אֶת מְעִיל אִשְׁתּוֹ וְאֶת מִטְפַּחְתָּהּ צָנַף לְרֹאשׁוֹ. הַפָּרָה נִשְׁמְעָה לוֹ וַתִּתֵּן אֶת חֲלָבָהּ.

כֶּלֶב הַצַּיָד, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַבּוֹרַחַת, לֹא יָרוּץ בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל שֶׁבּוֹ רָצָה הַחַיָּה, כִּי אִם בְּצַד הַשְּׁבִיל, מֶרְחַק עֶשְׂרִים צָעַד. רֵיחַ הַחַיָּה חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַכֶּלֶב צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק כְּדֵי לְהַכִּיר לְאֵיזֶה צַד בָּרָחָה. הֲלֹא גַם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁמַע הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר יִגַּשׁ אִישׁ וְיִצְעַק לְתוֹךְ אָזְנֵינוּ.

דַּקִּים לְהַפְלִיא הֵם חוּשֵׁי־הַחֲרוּק. הַדְּבוֹרָה תָּעוּף מֶרְחָק רַב אֶל הַפֶּרַח אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ. הַתּוֹלַעַת תִּזְחַל וְתִמְצָא אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ אֹכֶל רַק לָהּ. הַפִּשְׁפֵּשׁ יִמְצָא אֶת הָאָדָם בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲלָפִים צָעַד. מוּבָן, צַעֲדֵי פִּשְׁפָּשׁ.

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעָה בְּאַרְצֵנוּ הַכַּלָּנִית. צוֹמַחַת הִיא בַּמּוֹרָד וּבַבִּקְעָה, בֶּהָרִים וּלְרַגְלֵי־הַסְּלָעִים. פְּרָחֶיהָ רֻבָּם אֲדֻמִּים, אַךְ יֵשׁ גַּם וְרֻדִּים וּלְבָנִים.

[ציור – קובץ 90]

ציּוּר 34 הַכַּלָּנִית. אַבְקָן. פֵּרוֹת.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים בּוֹקְעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּפוּפִים בִּדְמוּת בֶּרֶךְ, עָקְצֵי־הֶעָלִים. אַחֲרֵיהֶם יוֹפִיעוּ גִּבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים, עֲטוּרִים שְׁלשָׁה עָלִים יְרוֹקִים, עָלִים מַקְדִּימִים, הַמְשַׁמְּשִׁים גָּבִיעַ.

עֲלֵי־הַכַּלָּנִית, הַשְּׁסוּעִים וְהַמְפֻצָּלִים, וְגַם גִּבְעוֹלָהּ, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת.

מַה תִּתֵּנָּה הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה לַצֶּמַח?

הַכַּלָּנִית, כְּכָל הַצְּמָחִים, שׁוֹאֶפֶת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית, הַנַּעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַחֲרוּקִים. הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה, בַּת שִׁבֵעָה וְלִפְעָמִים בַּת תִּשְׁעָה עָלִים, וְהָאַבְקָה הָרַבָּה נוֹעֲדוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאוֹרְחִים הָאַלָּה מֵרָחוֹק.

אַךְ לֹא כָּל החֲרוּקִים רְצוּיִים לָהּ. הוֹעֵל יוֹעִילוּ רַק אֵלֶּה הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר. הַחֲרוּקִים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא גַּם מַזִּיקִים לָהּ, כִּי הֵם מִתְכַּוְּנִים לֹא אֶל הַפֶּרַח, כִּי אִם אֶל הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים, לְאָכְלָם וּלְהַשְׁחִיתָם.

נְשַׁעֵר בְּנַפְשֵׁנוּ רֶגַע, כִּי הִנֵּה חִפּוּשִׁית אַחַת בָּאָה אֶל הַפֶּרַח, לָקְחָה מֵאַבְקָתוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ. לוּ עָבְרָה הַחִפּוּשִׁית בּוֹ בָּרֶגַע לְפֶרַח אַחֵר וְהֶעֱבִירָה עִמָּהּ גַּם אֶת הָאַבְקָה וְהָיְתָה מְסַיַּעַת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית. אַךְ אִם תֵּרֵד לִזְחוֹל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְאַחַר תַּעֲלֶה עַל פֶּרַח אַחֵר וְנִנְעֲרָה מֵעַל גּוּפָהּ הָאַבְקָה כֻּלָּהּ. הַחֲרוּק לֹא יוֹעִיל לַפֶּרַח, הוּא רַק יַשְׁחִית אֶת הָאַבְקָה.

הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת עַל הַצֶּמַח מִסַּכָּנָה זוֹ. בְּעֵינֵי הַחֲרוּק נִרְאוֹת הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלֶּה כְּיַעַר גָּדוֹל עָבֹת אֲשֶׁר אֵין לַעֲבוֹר בּוֹ.

מוּבָן, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הָאַלָּה מְגִנּוֹת גַּם מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת. כַּלָּנִית הַצּוֹמַחַת מְגֻלָּה לְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת יוֹתֵר וְגַם עָלֶיהָ רְחָבִים יוֹתֵר.

פְּרָחִים שֶׁלֹּא הָאָבְקוּ מַאֲרִיכִים לִפְרֹחַ.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת. הָעֱלִי, בַּעַל הַפִּרְיוֹנִים הַמְרֻבִּים, הָחָפְשִׁים, מַתְחִיל תּוֹפֵחַ. הַפֶּרַח יִיבַשׁ כֻּלּוֹ וְהַזֵּרְעוֹנִים יִפְּלוּ אָרְצָה.

זֵרְעוֹנֵי הַכַּלָּנִית נוֹצִיִּים, שְׂעִירִים. מִתְפַּזְּרִים הֵם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בָּרוּחַ, נִצְמָדִים אֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, עֵד שֶׁיִּפְּלוּ אֵי־שָׁם וְיִקָּלֵטוּ.

הַפֶּרַח מֵת, גַּם הֶעָלִים הוֹלְכִים וְנִכְמָשִׁים, וְחָמְרֵי־הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם עוֹבְרִים וְחוֹזְרִים אֶל תַּחַת הָאֲדָמָה, אֵל הַפְּקָעַת. בַּפְּקַעַת נִצְבָּר חֹמֶר, רֻבּוֹ עֲמִילָן אֲשֶׁר יָזוּן אֶת הַצֶּמַח הַצָּעִיר בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

כָּל הַקַּיִץ טְמוּנָה הַפְּקַעַת בַּקַּרְקַע. הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה הָעוֹטֵף אוֹתָהּ לֹא יִתֵּן לָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים לִנְגוֹעַ בָּהּ לְרָעָה וְלַמַּיִם שֶׁבָּהּ לְהִתְאַדּוֹת. מְכִילָה הִיא מִין רַעַל, שֶׁכָּל הַטּוֹעֵם מִמֶּנּוּ יָקִיא וְיִתְעַטֵּשׁ.

הַנּוּרִית, כַּפְתּוֹר־הַזָּהָב, הַדְּמוּמִית, הַזַּלְזֶלֶת – פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה־הָעֱלִי וּבְמִסְפַּר־הָאַבְקָנִים הָרַב לְפֶרַח הַכַּלָּנִית וְכֻלָּם יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַנּוּרִית אוֹ הָאַרְזָפִים.

כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר צִנַּת הַסְּתָו, הָאֲוִיר נַעֲשָׂה זַךְ וְצָלוּל, הַמֶּרְחַקִּים מַבְהִירִים, וְהֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הָרַקָּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

מִשְׁכָּנָן – סַלְעֵי־הֶהָרִים וְצוּקֵי־הַגְּבָעוֹת. נָאוֹת הֵן הָרַקָּפוֹת הַמְּצִיצוֹת מִמְּרוֹמֵי הַכֵּפִים בְּגֵיא־הִנּוֹם וְעַל יַד “אֶשֶׁד הַטַּחֲנָה” בִּמְטוּלָה, כְּמוֹ תֹּאמַרְנָה לַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן: “אַל תַּעְפִּיל עֲלוֹת אֵלֵינוּ, כִּי לֹא תּוּכָלָה”.

תְּחִלָּה מוֹפִיעִים עָקְצֵי־הֶעָלִים, אַחֲרֵיהֶם יַעֲלוּ גִבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים. לַעֲלֵי־הָרַקֶּפֶת תַּבְנִית־לֵב. רְחָבִים הֵם, מְחֻסְפָּסִים וּזְרוּעִים כְּתָמִים כֵּהִים.

מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח.

מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת עֲלֵי־הַגָּבִיעַ הַיְּרוֹקִים בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת כּוֹתֶרֶת אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן אוֹ וָרֹד. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס הַמְּכִילָה אֶת הַגָּבִיעַ וְאֶת הָעֱלִי וּבְחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן יִתְפָּרְדוּ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת. בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן מְקֻפָּלוֹת לְשׁוֹנוֹת־הַכּוֹתֶרֶת וּשְׁזוּרוֹת יַחַד, אַךְ לְאַט לְאַט הֵן מִתְבַּדְּרוֹת, מִתְעַקְּמוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִזְדַּקְּפוֹת עָל וְנִרְאוֹת לְעֵינֵינוּ מִצִּדָּן הַפְּנִימִי. חֲמֵשֶׁת הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֱלִי הַחַד, הַמִּזְדַּקֵּר מִתּוֹכָם, בּוֹלְטִים הַחוּצָה, מָפְנִים מָטָּה. בַּקַּרְקָעִית נִמְצָאִים הַבַּלּוּטִים הַשּׁוֹפְעִים צוּף.

אֵיזוֹהִי הַהַפְרָיָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בַּפֶּרַח הַזֶּה?

מוּבָן, הַפְרָיָה עַצְמִית – יַגִּידוּ רַבִּים. הָעֱלִי מִזְדַּקֵּר וְיוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ וְהָאַבְקָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

אוּלָם כָּל הַחוֹשְׁבִים כָּךְ טוֹעִים.

[ציור 33 – קובץ 93]

הָרַקֶּפֶת (צֶמַח שָׁלֵם)

עֹקֶץ מִתְפַּתֵּל (מִשְּׂמֹאל)

הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים אֵינָם מַבְשִׁילִים בִּזְמָן אֶחָד. בְּהַבְשִׁיל הָעֱלִי אָזְלָה כְּבָר הָאַבְקָה מִתּוֹךְ הַפֶּרַח, וְהַחֲרוּקִים, הַבָּאִים בֶּהָמוֹן לָמוֹץ אֵת הַצּוּף, יְבִיאוּהָ מִפֶּרַח אַחֵר. וְאֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח פְּנִימָה? הַכּוֹתֶרֶת בִּמְקוֹם הַכִּפָּה כְּחַלְחַלָּה, כְּמוֹ תַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְתַזְמִין אֶת אוֹרְחֶיהָ לֵהָנוֹת מִן הָאַבְקָה וְהַצּוּף.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה תִּבּוֹל הַכּוֹתֶרֶת וְאִתָּהּ הָאַבְקָנִים הַדְּבוּקִים בָּהּ, רַק הַשַּׁחֲלָה נִשְׁאֶרֶת בִּדְמוּת הַלְקֵט עָגֹל מָלֵא זֵרְעוֹנִים דַּקִּים. עֲלֵי־הַגָּבִיעַ נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל הַהַלְקֵט, עַד שֶׁיִּגְמָלוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפַּתֵּל עֹקֶץ הַפֶּרַח כִּקְפִיץ זֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹן וְהִטָּה אֶת הַהַלְקֵט אֶל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים. מְגוּפַת־הַהַלְקֵט, שֶׁדְּמוּת מַשְׁפֵּךְ לָהּ, תִּנָּתֵק וְהַזֵּרְעוֹנִים יִתְפַּזֵּרוּ.

פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת גְדוֹלָה מְאֹד. מָזוֹן עֲמִילָנִי רַב נֶאֱצָר בָּהּ וְגַם בְּהֵעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְתָשְׁלַךְ בַּשָּׂדֶה לֹא תֶּחְדַּל לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. מְכִילָה הִיא מִיץ אַרְסִי, וְאֵין הָרְמָשִׂים נוֹגְעִים בָּהּ לְרָעָה.

יְמֵי הַחֹרֶף. גְּשָׁמִים עַזִּים נִתָּכִים וְהַצִנָּה גּוֹבֶרֶת בַּלֵּילוֹת. פֹּה וְשָׁם מַאֲדִימָה כַּלָּנִית, מַבְהִירָה רַקֶּפֶת עַלִּיזָה, אַךְ הַשָּׂדוֹת עוֹדָם שׁוֹמְמִים וַחֲשׂוּפִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַלָּה יֵרָאֶה פִּתְאוֹם הַנַּרְקִיס הַנֶּהְדָּר בְּזִיו־מַרְאֵהוּ וּבְרֵיחוֹ הַטוֹב.

אֵיךְ הִצְלִיחַ לְשַׂגְשֵׂג וְלִפְרוֹחַ בְּעוֹנָה קָשָׁה זוֹ?

עוֹד עִם הָרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ נִתְרַכְּכָה הָאֲדָמָה, נֵעוֹר הַנַּרְקִיס וְשָׁב לִתְחִיָּה. זָעִיר הָיָה אָז, סָמוּי מִן הָעַיִן, בְּתוֹךְ הַבָּצָל שָׁכָן. וּמָתַי הוּכַן הַבָּצָל? בַּחֹרֶף שֶׁעָבָר.

הָבָה נִסְתַּכְּלָה בִּבְצַל־הַנַּרְקִיס.

[ציּוּר 35 – קובץ 94]

מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפּוֹת חוּמוֹת. תַּחַת הַקְּלִפּוֹת נִמְצָאִים הַגְּלָדִים הַחוֹפִים אֶחָד עַל רֵעֵהוּ. הַגְלָדִים הַחִיצוֹנִיִּים חוּמִים וִיבֵשִׁים וְהַפְּנִימִיִּים עָבִים וּרְווּיֵי־לֵחַ. תַּחְתִּית הַבָּצָל קָשֶׁה וּדְמוּת מְשֻׁלָּשׁ לָהּ, הִיא עֻגַת־הַבָּצָל. מֵרֹאשׁ הָעֻגָה, בְּתוֹךְ הַגְלָדִים, עוֹלֶה וּמִתְנַשֵּׂא עַמּוּד לָבָן.

כָּל הַקַּיִץ טָמוּן הַבָּצָל בַּקַּרְקַע, שָׁרוּי בְּתַרְדֵמָה. הַקְּלִפּוֹת שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִפְּנֵי הַחֹרֶב וְגַם מִפְּנֵי הַחֲרוּקִים הַמַּזִּיקִים כִּי מְכִילוֹת הֵן מִיץ אַרְסִי וְרֵיחָן חָרִיף.

עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הֵחֵלָּה בַּבָּצָל תְּסִיסַת־חַיִּים. מִן הָעֻגָה פָּשְׁטָה וְיָרְדָה צִיצַת־שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהָעַמּוּד גָדֵל וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאָט. מִתּוֹךְ הָעַמּוּד הַזֶּה עוֹלִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים.

הִכָּה הַנַּרְקִיס שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת הֶעָלִים. עֲלֵי־הַנַּרְקִיס מַבְקִיעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עֲטוּפִים בְּחִתּוּל קָשֶׁה הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּגִיחָם הַחוּצָה יִקָּרַע הַחִתּוּל וְנָבָל.

כִּגְדֹל הֶעָלִים יֵלְכוּ הַגְלָדִים הָלוֹךְ וְהִצְטַמֵּק כִּי חָמְרֵי־הַמָּזוֹן עוֹבְרִים אֶל הַגִּבְעוֹל. בְּאוֹתוֹ זְמָן מוֹפִיעִים בַּבָּצָל־הָאֵם נִצָּנִים צְעִירִים, הַפּוֹרְצִים וּמַבְקִיעִים בֵּין הַגְלָדִים וְהַקְּלִפּוֹת. גִלְדֵי הַבָּצָל יְשֻׁנּוּ אָז וְהָיוּ לִקְלִפּוֹת הַמְגִנּוֹת עַל הַבְּצַלְצוּלִים הָרַכִּים.

הַגִבְעוֹל חָבוּי בֵּין הֶעָלִים הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו. בְּרֹאשׁ הַגִבְעוֹל תֵּרָאֶה אֲגֻדַּת־פְּרָחִים, שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד עֲשָׂרָה וְגַם הֵם נְתוּנִים בְּחִתּוּל דַּק.

בְּהִקָּרְעוֹ יוֹפִיעוּ הַפְּרָחִים בִּמְלֹא־הֲדָרָם.

נִפְלָאִים הֵם צִבְעֵי־הַפֶּרַח הַזֶּה. שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבַנְבַּנִּים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹכָב וּבְתוֹכָם מִתְנוֹסֵס כְּעֵין סֵפֶל צָהֹב. שֵׁשֶׁת הָאַבְקָנִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ צִנּוֹר־הַפֶּרַח בִּשְׁנֵי טוּרִים, שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּטוּר. הַזִּירִים, כְּמוּבָן, קְצָרִים מְאֹד. תַּחְתָּם יִמָּצֵא הָעֱלִי, שֶׁצַּלַּקְתּוֹ תֵּחָלֵק לִשְׁלשָׁה.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ בְּתַחְתִּיתוֹ צוּף מָתוֹק והחֲרוּקִים מְמַהֲרִים אֵלָיו עוֹד מֵרָחוֹק.

פִּרְחֵי־הַנַּרְקִיס כְּפוּפִים וּמֻרְכָּנִים לְמַטָה לִפְנֵי הָפְרוֹתָם. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה מִתְיַשְּׁרִים הֵם וּמִזְדַּקְּפִים.

רְבִיַּת הַנַּרְקִיס נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַזֵּרְעוֹנִים וְגַם עַל יְדֵי הַבְּצַלְצוּלִים.

“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…

גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.

[ציור 36 – קובץ 96]

שַׂלְוִים

כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.

קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.

אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.

רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.

אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.

יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.

מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.

בִּימֵי הַחֹרֶף יֵרָאֶה עַל שְׂפַת הַפְּלָגִים וְהַנְּחָלִים בְּאַרְצֵנוּ הָעוֹף הַנֶּחְמָד וְהֶחָבִיב – הַנַּחְלִיאֵלִי. לְאַט לְאַט יֵלֵךְ וּזְנָבוֹ הַמּוּרָם יִתְנוֹעֵעַ בְּלִי הֶרֶף. הִנֵּה בָּא אֶל הַמַּיִם וְיִצְעַד בָּהֶם בְּרַגְלָיו הַגְּבֹהוֹת. רִחֵף יַתּוֹשׁ –וְהַנַּחְלִיאֵלִי מִהַר לָטוּס אֵלָיו. הַיַּתּוֹשׁ בָּרַח וְהַנַּחְלִיאֵלִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו עֵד אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנּוּ.

כְּנָפָיו וּזְנָבוֹ אֲרֻכִּים. לָכֵן יֵיטִיב כֹּה לָעוּף. אֵין דַּרְכּוֹ לָעוּף יָשָׁר נִכְחוֹ, כִּי אִם יַעֲלֶה וְיֵרֵד, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־צִפְצוּף: “צוֹ־וִי! צוֹ־וִי!”

[ציור 37 – קובץ 98]

הַנַּחְלִיאֵלִי

מִשְׁכָּנוֹ – כֹּל נַחַל וּמִקְוֵה־מַיִם, וְעַל שֵׁם מִשְׁכָּנוֹ יִקָּרֵא “נַחְלִיאֵלִי”. כָּל הַיּוֹם יָרוּץ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְיִטְרֹף אֶת הַיַּתּוֹשִׁים וְהַזְּבוּבִים הַשּׁוֹרְצִים סָבִיב.

מִצְחוֹ וְתַחְתִּיתוֹ לְבָנִים, קָדְקָדוֹ, עָרְפּוֹ וַחֲזֵהוּ שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹ אָפוֹר.

אֶת קִנּוֹ יָכִין בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים: בְּסִדְקֵי־חוֹמָה, בֵּין שָׁרָשֵׁי־עֵצִים, בִּגְזָעִים נְבוּבִים. הַקֵּן עָשׂוּי קְנֵי קַשׁ וְעָלִים וּמְרֻפָּד מִבִּפְנִים בְּנוֹצוֹת וּבִשְׂעָרוֹת.

הַנַּחְלִיאֵלִי דּוֹגֵר פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תָּטִיל הַנְּקֵבָה 6 –8 בֵּצִים, וּבַשְּׁנִיָּה מֵאַרְבַּע עֵד שֵׁשׁ. בֵּצֵי הַנַּחְלִיאֵלִי תְּכֻלּוֹת־לְבַנְבַּנּוֹת וּמְלֵאוֹת כְּתָמִים אֲפוֹרִים־חוּמִים. נִבְקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים וְטִפְּלוּ הַהוֹרִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם.

עֵר וּמְלֵא־תְנוּעָה הוּא הָעוֹף הַזֶּה וְקָשֶׁה מְאֹד לְגַדְּלוֹ בַּבַּיִת וּלְהַחֲזִיקוֹ בַּכְּלוּב.

פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה

“מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה… אָעוּפָה… אַרְחִיקָה נְדֹד”…

דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִשְׁאַף הָאָדָם לְהִדַּמּוֹת אֶל הָעוֹף, לָעוּף כָּמֹהוּ “עַל הָרִים וְעַל יַמִּים”. בִּימֵי־קְדוּמִים עוֹד טֶרֶם הֶאֱמִינוּ כִּי יָבֹא יוֹם וְהָאָדָם יִנָּשֵׂא בַּאֲוִירוֹן בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר. דִּמּוּ אָז, כִּי כְּדֵי לְהִתְעוֹפֵף אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּנָפַיִם. לֹא מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי־הַדִּמְיוֹן הָאֵלֶּה עָשׂוּ לָהֶם, אָמְנָם, כְּנָפַיִם, עָלוּ עַל הַגַּג וְנִסּוּ לְהִתְעוֹפֵף… מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ מֶה הָיָה סוֹפָם: הֵם נָפְלוּ אַרְצָה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּם לְכָל יְמֵי־חַיֵּיהֶם…

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ הֵיטֵב אֶת דְּבַר תְּעוּפַת־הָעוֹפוֹת הִנְנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח, לָקַחַת עוֹף שָׁחוּט (יוֹנָה, לְמָשָׁל) וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַקַּל הַזֶּה: שַׁבְּרוּ כְנָפָהּ הָאַחַת וְאַחַר שִׂימוּ אֶת הָעוֹף בְּמַיִם; נַעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ אַבּוּב זְכוּכִית וְנִשְׁפוּ בְּחָזְקָה: מִתּוֹךְ עֶצֶם הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה צָפוֹת וְעוֹלוֹת בַּמַּיִם בּוּעוֹת־אֲוִיר. חִדְלוּ מִנְּשֹׁף – וְחָדַל הָאֲוִיר. אֵין זֶה כִּי הָאֲוִיר עוֹבֵר עַל נְקַלָּה מִקְּנֵה־הַנְּשִׁימָה לְתוֹךְ עֶצֶם־הַכָּנָף הַנְּבוּבָה.

עַצְמוֹת הָעוֹף, רֻבָּן אוֹ קְצָתָן, נְבוּבוֹת הֵן.

אִם נַחְתּוֹךְ אֶת בֶּטֶן־הָעוֹף וּמָצָאנוּ בָּהּ אֶת הַקֵּבָה, הַכָּבֵד וְיֶתֶר הַקְּרָבַיִם, וּבֵינֵיהֶם כִּיסִים דַּקִּים שְׁקוּפִים מְלֵאִים אֲוִיר.

הָאֲוִיר חוֹדֵר לְתוֹךְ גּוּף הָעוֹף דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם הַפְּתוּחִים תָּמִיד, עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת וְאֶל כִּיסֵי הָאֲוִיר וּמִשָּׁם אֶל הָעֲצָמוֹת הַנְּבוּבוֹת.

[ציור 38 – קובץ 100]

שלד העוף:

מַקּוֹר……….גֻלְגֹּלֶת שְׁדֵרַת הַצַּוָּאר……..עַצְמוֹת שֹׁרֶשׁ־הַכַּף

….הָאַמָּה וְהַסּוֹבֵב….עֶצֶם הַזְּרוֹעַ צְלָעוֹת…….עֶצֶם הֶעָצֶה עֶצֶם הֶחָזֶה….

…..שְׁדֵרַת הַזָּנָב עֶצֶם הַקּוּלִית…. הָאִסְתַּוְרָה…. שְׁרַשְׁכַּף…. אֶצְבָּעוֹת….

נְשִׁימַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית אֵיפוֹא בְּקַלּוּת נִפְלָאָה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף לִקְרַאת הָרוּחַ.

בִּרְצוֹת הָעוֹף לִנְשֹׁף יִמְחָא וְיוֹרִיד כְּנָפָיו וּמִיָּד מִתְכַּוְּצִים כִּיסֵי־הָאֲוִיר, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַמּוּנָחִים בֵּין פִּרְקֵי־הַכְּנָפַיִם וּשְׁרִירֵי־הֶחָזֶה, וְהָאֲוִיר נִדְחֶה הַחוּצָה.

כִּיסֵי־הָאֲוִיר כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ הֵם לִנְשִׁימַת־הָעוֹף בְּשַׁעַת מְעוּפוֹ. אַךְ הֵם מְמַלְּאִים עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד רַב־עֶרֶךְ: בָּהֶם מְסַדֵּר הָעוֹף וְקוֹבֵעַ אֶת גֹּבַהּ הַמְּעוּף.

בְּנָשְׁמוֹ יֵקַּל גּוּפוֹ וְיַגְבִּיהַּ וּבְנָשְׁפוֹ יִכִבַּד וְיַשְׁפִּיל לָעוּף.

גַּם בַּנּוֹצָה יֵעָזֵר הָעוֹף בִּמְעוּפוֹ.

מַבְחִינִים בֵּין מִינֵי־הַנּוֹצָה הָאֵלֶּה: א) נוֹצוֹת – הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶחְפֶּה הָעוֹף מִלְּמַעְלָה. ב) הַפְּלוּמָה – הִיא הַנּוֹצָה הָרַכָּה וְהַמְסֻלְסֶלֶת הַנִּמְצֵאת מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

נוֹצוֹת־הַכָּנָף הַגְּדוֹלוֹת נִקְרָאוֹת אֲבָרוֹת.

אִם תִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בְּנוֹצָה גְדוֹלָה וּמְצָאתֶם בָּהּ אֶת הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה: הַקְּשָׁב – הוּא הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, הַנָּבוּב, הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ מִכְסֵה־הָעוֹר, וְנִקְרָא גַם קְנֶה אוֹ קוֹלְמוֹס. הַדֶּגֶל – הוּא שֶׁטַח הַנּוֹצָה גוּפָהּ, הַמָּרְכָּב מִן הָעֲנָפִים, הָעוֹלִים בַּאֲלַכְסוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה לַנִּצָּב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי כָּל עָנָף יוֹצְאִים צִיצִים. גַּם מִצִּדֵּי הַצִּיצִים צוֹמְחִים לָרֹב פְּתִילִים דַּקִּים וּוָוִים זְעִירִים הַמְשֻׁלָּבִים וּמְסֻבָּכִים הֵיטֵב, עַד כִּי לֹא יָבוֹא הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם.

כֵּן יַעֲטֶה הָעוֹף אֶת נוצתו וְהִיא כְּמִכְסֶה חַם לְכָל גוּפוֹ.

הָעוֹף הַמְעוֹפֵף לְמַה הוּא דוֹמֶה? – לִסְפִינַת־אֲוִיר. כְּנָפָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מְשׁוֹטִים וּזְנָבוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהֶגֶה.

תַּבְנִית הַכְּנָפַיִם וְהַזָּנָב אֵינָהּ שָׁוָה בְּכָל מִינֵי הָעוֹפוֹת. רֹב הָעוֹפוֹת הַקַּלִּים וּמַתְמִידִים בִּמְעוּפָם נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְחֻדָּדוֹת – אֵלֶּה הֵם “מַלְכֵי־הָאֲוִיר”. כְּנָפַיִם עֲגֻלּוֹת מְצַיְּנוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַמְסֻרְבָּלִים כִּבְדֵי־הַתְּנוּעָה.

בְּשׁוּט הָעוֹף בְּיָם־הָאֲוִיר כְּנָפָיו וְנוֹצוֹת־זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת. אָז יִגְדַּל נֶפַח גוּפוֹ וּפְרִיחָתוֹ תֵּקַל. גַּם בְּהִתְנַפְּלוֹ אַרְצָה וּכְנָפָיו מִתְקַפְּלוֹת תִּהְיֶינָה עוֹד נוֹצוֹת זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת מְעַט וּ“נְפִילָתוֹ” לֹא תְּסַכֵּן אֶת חַיָּיו.

נוֹצַת הָעוֹף עֲשׂוּיָה חֹמֶר קַל מְאֹד וְכִמְעַט כָּל חֲלָקֶיהָ מְלֵאִים אֲוִיר. –

זֶה פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה.

הַמַּיִם – פְּאֵר־הַבְּרִיאָה. חַיִּים הֵם, נָעִים־נִשָּׂאִים, וְיִחַיּוּ אֶת־סְבִיבָם. אַךְ לֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל־עִקָּרָם: בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין צֶמַח וּבַעַל־חַי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. יֶחֶרְבוּ הַמַּיִם – וְנָבְלוּ הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת, וְשָׁמְמוּ הַכָּרִים וְהַשָּׂדוֹת. כָּל הַחַיִּים יִתָּמּוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם בְּגוּפִים, הַנִּרְאִים לָנוּ יְבֵשִׁים, יִמָּצְאוּ מָיִם. שִׂימוּ בְּמַבְחֵנָה נְסֹרֶת־עֵץ, אוֹ גֶפֶס מְעַט, וּקְלוּם בָּאֵשׁ. מִכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְרוֹמְמִים אֵדֵי־מַיִם הַשּׁוֹקְעִים רְסִיסִים רְסִיסִים עַל דָּפְנֵי־הַמַּבְחֵנָה.

כָּל בַּעַל־חַי שֶׁבָּעוֹלָם מֵכִיל בְּגוּפוֹ מָיִם. מוּבָן, כִּי גַם בְּגוּפֵנוּ אָנוּ יִמָּצְאוּ מָיִם. אֲנַחְנוּ מַפְרִישִׁים אוֹתָם מִקִּרְבֵּנוּ בְּצוּרַת זֵעָה וְעַל כָּרְחֵנוּ נְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם וְנִשְׁתֶּה מָיִם.

אִם לֹא יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתִיָּה בְּמֶשֶׁךְ 12־10 יוֹם יִסְבֹּל עִנּוּיֵי־צָמָא נוֹרָאִים, רוּחוֹ תִּתְבַּלָּע, וָמֵת.

רַבִּים הַמַּיִם: מְכַסִּים הֵם כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשֶּׁטַח כַּדּוּר הָאָרֶץ. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל אַדְמַת־נִיר – יַרְטִיבֶנָּה, יַחְדֹּר וְיִשְׁקַע בָּהּ עָמֹק עָמֹק. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל סִבְכַי־יַעַר – וְנֶאֶחְזוּ אֶגְלֵי־הַמַּיִם בֶּעָלִים, בַּדְּשָׁאִים, וְיִתְרָם גַם הֵם שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה.

פֹּה וְשָׁם בָּאֲדָמָה תִּמָּצֶאנָה שְׁכָבוֹת קָשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַמַּיִם בָּהֶן. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים וְנֶעֱצָרִים עַל פְּנֵי הַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה מִשְׂתָּרְעוֹת עַל מֶרְחַקִּים רַבִּים וְהַמַּיִם מִצְטַבְּרִים וְעוֹמְדִים. כֹּה תִּוָּצֵר הַבִּצָּה.

אִם תֵּרֵד הַשְּׁכָבָה בַּאֲלַכְסוֹן יָעִיקוּ הַמַּיִם עַד מָצְאָם לָהֶם מוֹצָא לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. מַעְיָן יִוָּלֵד שָׁם (רְאֵה צִיּוּר 39)

[צִיּוּר 39 – קובץ 102]

פֶּלֶג־הַמַּיִם יִקַּח אֶת לִבֵּנוּ וִישַׁעַשְׁעֵנוּ. עַל דִּשְׁאֵי־גְדוֹתָיו נִשְׂתָּרֵעַ, נַבִּיט בְּשֶׁטֶף הַגַלִּים וְנַקְשִׁיב לְהֶמְיָתָם, נַשְׁלִיךְ בָּהֶם שִׁבְרֵי־עֵץ וּנְשִׁיטֵם בַּזֶּרֶם.

הַמַּיִם בָּאֲדָמָה

הַגְּשָׁמִים הַדּוֹלְפִים – קְצָתָם מִתְאַדִּים בָּאֲוִיר, קְצָתָם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה וּקְצָתָם יִקָּוּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לִהְיוֹתָם תּוֹצָאוֹת מַעְיָן וְנַחַל, גַּם יְמַלְּאוּ אֶת־הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים אֶל הַיָּם. בְּעָבְרָם בָּאֲדָמָה יִפְגְּשׁוּ הַמַּיִם חֳמָרִים מִינֶּרַלִּיִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר יַמְסוּם וַיִּשָּׂאוּם אִתָּם. אִם תִּקְּחוּ צַלַּחַת־מַיִם וּתְשִׂימוּהָ בַּשֶּׁמֶשׁ עֵד שֶׁיִּתְאַדּוּ מֵאֲלֵיהֶם, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַצַּלַּחַת נִשְׁאֲרוּ כְּתָמִים כֵּהִים: חֳמָרִים מִינֶרַלִּיִים הֵם שֶׁהָיוּ נְמַסִּים בַּמָּיִם. יֵשׁ שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם בְּשִׁכְבָה, שֶׁהַמִּינֶרַלִּים מְצוּיִים בָּהּ בְּמִסְפָּר רָב. כֵּן יָקוּמוּ הַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֶרַלִּיִים.

רַבִּים מֵהַנְּחָלִים תּוֹלַדְתָּם בַּבִּצּוֹת, אֲחֵרִים יְפַכּוּ מִתּוֹךְ אֲגַמִּים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים וְיוֹרְדִים מֵרָאשֵׁי־הֶהָרִים. הֲלָלוּ זוֹרְמִים וְיוֹרְדִים בְּחָזְקָה, גּוֹרְפִים אֶת־אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם, נוֹפְלִים גַּם מֵעַל סְלָעִים זְקוּפִים. הֵם הֵם הָאֲשָׁדוֹת.

סִפַּרְנוּ כְּבָר אֵיךְ יִתְהַוּוּ הַמַּעְיָן וְהַבִּצָּה. יֶשְׁנָם מַעְיָנוֹת הַנִּזְרָקִים עָל. כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֵיךְ יִזָרְקוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאֲלֵיהֶם לַגֹּבַהּ נַעֲרֹךְ נִסְיוֹנוֹת אֲחָדִים.

נִקַּח מַשְׁפֵּךְ־זְכוּכִית וּנְשִׂימוֹ בְּצִנּוֹר־גּוּמִי. נִיצַק בַּמַּשְׁפֵּךְ מַיִם וְאֶת קְצֵה־הַצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי נָרִים לְמַעְלָה – הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּצִּנּוֹר וּבַמַּשְׁפֵּךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד (רְאֵה צִיּוּר 40).

[ציוּר 40 – קובץ 103]

כִּי זֶה הַכְּלָל: בְּכֵלִים שְׁלוּבִים יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּגֹבַהּ אֶחָד.

נָרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְאֵת הַצִּנּוֹר נַשְׁאִיר כְּשֶׁהָיָה: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ וְיִזָּרְקוּ מִן הַצִּנּוֹר, כִּי יִשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַהּ־הַמַּיִם שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ.

כֵּן יִהְיֶה גַּם בַּטֶּבַע.

[ציור 41 – קובץ 104]

בְּאֵר

[ציור 42 – קובץ 104]

דּוּגְמָא שֶׁל בְּאֵר אַרְטֶזִיאַנִּית

יֵשׁ שֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם בֵּין הַשְּׁכָבוֹת וְיִפְרְצוּ לָהֶם מוֹצָא שֶׁהוּא נָמוּךְ מִמְּקוֹם הִקָּווֹתָם. מֵי־הַמַּעְיָן הַזֶּה יִזָּרְקוּ אָז לְמַעְלָה, בְּשָׁאֳפָם לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַה־הַמַּיִם שֶׁבֵּין שִׁכְבוֹת־הָאֲדָמָה. מְקוֹמוֹת יֵשׁ, שֶׁאֵין

נָהָר קָרוֹב אֲלֵיהֶם אוֹ מַעְיָן לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מָיִם. יוֹשְׁבַי־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִמְצֹא לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – הִיא הִיא בְּאֵר. אֶת כָּתְלֵי־הַבְּאֵר יְצַפּוּ אֶבֶן אוֹ עֵץ. מוּבָן, כִּי גֹבַהּ הַמַּיִם בַּבְּאֵר הוּא כְּגֹבַהּ הַמַּיִם בַּשְּׁכָבָה. (רְאֵה צִיּוּר 41).

אָמַרְנוּ כְּבָר, כִּי אִם מִקְוֵה־הַמַּיִם שֶׁבָּאֲדָמָה יִגְבַּהּ מִן הַבְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה – וְעָלוּ הַמַּיִם וְנִזְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם לְמָעְלָה.

[ציור 43 – קובץ 105]

בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית

בְּאֵר כָּזֹאת נֶחְפְּרָה רִאשׁוֹנָה בְּאַרְטוּאַ, בְּאֶרֶץ צָרְפָת, וְזֶה שְׁמָהּ: בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית. יֵשׁ שֶׁיֵּאָסְפוּ הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָיוּ לְנָהָר גָּדוֹל אֶחָד. בִּרְבּוֹת הַיָּמִים יָקוּם לָהֶם מוֹצָא וְהַבְּרֵכָה תִּתְרוֹקֵן. כֵּן יִיצְרוּ הַמַּיִם מְעָרוֹת בָּאֲדָמָה.

הַמַּיִם בָּאֲוִיר

מֶלַח כִּי יִמַּס בַּמַּיִם וְשֻׁנָּה וְהָיָה מִגּוּף מוּצָק לְגוּף נוֹזֵל. מַיִם שֶׁהִתְאַדּוּ יֶחְדְּלוּ מִהְיוֹת גּוּף נוֹזֵל וְהָיוּ לְגוּף אֲוִירִיִי.

מֶלַח נָמֵס לֹא יֵרָאֶה בַּמָּיִם. מַיִּם שֶׁהִתְאַדּוּ לֹא יֵרָאוּ בָּאֲוִיר.

הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר מֵיטִיבִים לְהִמַּס. הַסִּיד נָמֵס בְּקֹשִׁי. גַּם הַגּוּפִים הַנּוֹזְלִים יֵשׁ בָּהֶם הַמְמַהֲרִים לְהִתְאַדּוֹת וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַדִּים לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁהַגּוּף הַמּוּצָק חָדֵל לְהִמַּס וְהָיְתָה אָז תְּמִסָּה מְרֻוָּה. גַּם אֵדֵי־הַמַּיִם אַחֲרֵי רַוּוֹתָם אֶת הָאֲוִיר יִשְׁתַּנּוּ וְיִהְיוּ לַהֲמוֹן רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים נִרְאִים לָעָיִן.

מַיִם חַמִּים מַמְסִים בְּתוֹכָם גּוּף מוּצָק בְּשֵׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַיִם קָרִים. גַּם אֲוִיר חַם מַרְבֶּה לִקְלוֹט אֶת אֵדֵי־הַמַּיִם מֵאֲשֶׁר אֲוִיר קָר.

אִם נִקַּח תְּמִסָּה חַמָּה וּנְשִׂימֶנָּה עַל הַקֶּרַח לְהִצְטַנֵּן יוֹפִיעַ חֵלֶק הַחֹמֶר הַנָּמֵס בָּהּ בְּהֶוְיַת מוּצָק.

אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל שֶׁפַע אֵדִים, יַהַפְכֵם בְּהִצְטַנְּנוֹ לְמַיִם נוֹזְלִים.

בַּטֶּבַע רוֹאִים אָנוּ כַּדָּבָר הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת.

יוֹמָם תְּחַמֵּם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת, הַנְּחָלִים, הַבִּצּוֹת. אֵדֵי־מַיִם רַבִּים מִצְטַבְּרִים אָז וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר.

בָּעֶרֶב תְּמַהֵר הַיַּבָּשָׁה לְהִצְטַנֵּן מֵאֲשֶׁר הַמָּיִם. אֲוִיר קָרִיר זוֹרֵם אָז מֵעָלֶיהָ אֶל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶרֶם זֶה מְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים, וְהָאֵדִים נֶהְפָּכִים לְאַט לְאַט לַעֲרָפֶל.

הָעֲרָפֶל יִתְהַוֶּה כְּהִפָּגֵשׁ זֶרֶם אֲוִיר קַר עִם זֶרֶם אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל אֵדֵי־מָיִם.

קְחוּ כּוֹס קֶרַח מְכֻסָּה מֶלַח וְנִשְׁפוּ בָּהּ. הֶבֶל פִּיכֶם יִצְטַנֵּן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵיכֶם. זֶהוּ עֲרָפֶל מְלָאכוּתִי

[ציור 44 – קובץ 106]

הָאֲוִיר הַחַם יִצְטַנֵּן תָּמִיד בְּנָגְעוֹ בְּגוּפִים קָרִים. אִם תָּשִׂימוּ כּוֹס מַיִם קָרִים בְּחֶדֶר חַם וּרְאִיתֶם כַּעֲבוֹר זְמָן וְהִנֵּה הַכּוֹס מְכֻסָּה מִבַּחוּץ רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים.

לִרְסִיסֵי־הַמַּיִם הַשּׁוֹקְעִים מִן הָאֲוִיר עַל גּוּפִים קָרִים יִקָּרֵא טָל.

הַיַּבָּשָׁה תְּמַהֵר לְהִצְטַנֵּן בַּלַּיְלָה וְהָאֵדִים שֶׁבָּאֲוִיר נוֹגְעִים בָּהּ וְנֶהְפָּכִים לְטָל.

בְּיוֹם מְעֻנָּן לֹא יֵרֵד הַטַּל: הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים אֵת הַיַּבָּשָׁה יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ מֵהִתְקָרֵר. הָאֲוִיר כְּכֹל שֶׁיַּרֹם יִמְעַט חֻמּוֹ. הָאֲוִיר שֶׁעַל הַבִּצָּה אוֹ הָאֲגָם יִצְטַנֵּן בַּעֲלוֹתוֹ וְהָאֵדִים שֶׁבּוֹ יִהְיוּ לַעֲרָפֶל.

לַעֲרָפֶל הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר יִקָּרֵא עָנָן.

נוּכַל לְהָכִין עַל נְקַלָּה עָנָן מְלָאכוּתִי: נִיצַק מְעַט כֹּהַל בְּכוֹס גְּדוֹלָה, נָשִׂים עָלֶיהָ מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם נִקְשֹׁר סֵפֶל קָטֹן וְקֶרַח בּוֹ. נְחַמֵּם אֶת הַכֹּהַל לְאַט לְאָט. הוּא יָחֵל לַהִתְאַדּוֹת וּבְפָגְעוֹ בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁמִּסְּבִיב הַסֵּפֶל יִצְטַנֵּן וְהָיָה לְעָנָן קָטָן. נוֹסִיף לְחַמֵּם וְאֵדֵי־הַכֹּהַל יִצְטַבְּרוּ וִימַלְּאוּ אֶת הַכּוֹס כֻּלָּהּ. עַל תַּחְתִּית הַסֵּפֶל הַקַּר מַבְהִיקִים אֶגְלֵי כֹּהַל עָבִים וְהֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים מָטָּה. הִנֵּה עָשִׂינוּ גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי! (רְאֵה צִיּוּר 45).

[צִיּוּר 45 – קובץ 107]

עַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם – לֹא צוּרָה אַחַת לָהֶם וְלֹא בְּגֹבַהּ אֶחָד יַעֲמֹדוּ. יֵשׁ מֵהֶם הַמַּשְׁפִּילִים רַחֵף וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים שׁוּט עַד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים וְיוֹתֵר. בִּימֵי־הַחֹרֶף יִשְׁפְּלוּ הָעֲנָנִים וּבַקַּיִץ יִגְבָּהוּ. גַּם עָבְיָם שׁוֹנֶה. יֵשׁ עֲנָנִים דַּקִּים מְאֹד אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יִזְרְחוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְיֵשׁ עֲנָנִים מְעֻבִּים־קוֹדְרִים. לִפְעָמִים עֲרוּכִים הָעֲנָנִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

יֵשׁ שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָעֲנָנִים שָׁטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים: שָׁטִים הֵם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵם הָרוּחַ.

בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר מִתְחַבְּרִים רְסִיסֵי־הַמַּיִם וְהָיוּ גְּדוֹלִים וְעָבִים, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר תְּלוּיִים, וְהֵם נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים מָטָּה. הוּא הַגֶּשֶׁם.

בְּמִדְבַּר צִיָּה לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם גַּם אִם יִפְקְדוּהוּ עֲנָנִים: רְסִיסֵי־הַמַּיִם הַדַּקִּים הַמִּצְטַנְּנִים בַּמְּרוֹמִים יִתְאַדּוּ אַגַּב־נְפִילָתָם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ וְהַחַם, אֲוִיר הַצִּיָּה.

אִם יִתְרוֹמֵם מְאֹד הֶעָנָן אוֹ בִּגְבֹר הַקָּרָה בַּחֹרֶף וְקָפְאוּ הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת, טִפּוֹת־הָעֲנָנִים, וְתַחַת הַגֶּשֶׁם יִפֹּל שֶׁלֶג. פִּתֵּי־הַשֶּׁלֶג הֵם רְסִיסֵי־קֶרַח דַּקִּים וְיָפִים. לִפְעָמִים תֵּרַדְנָה טִפּוֹת־הָעֲנָנִים גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת. הוּא הַבָּרָד.

הספר הזה נועד לשׁמשׁ ספר־עזר לתלמידים ולכל המתענינים בלמוּדי הטבע.

יסוֹד הלמוד הזה הוא ההסתכלות, ולכן הוּשׂם לב בבחירת־הנוֹשׂאים רק לאלה השׁכיחים והרגילים ביותר, שהלומד נתקל בהם ורואה אותם יוֹם יום.

הספר חֻבר על פי שיטת “רשׁוּיות־החיים”: השׂדה, גן־הירק, הכרם – כּל אחד מהם בתור “רשׁוּת־חיים” מיוּחדת, עם החי, הצומח והדומם שבו.

רבים הם הנושׂאים (למשׁל, האויר) שׁאפשר להכניסם לתוך “רשׁוּיות” שׁונות, והמורה יוּכל לאחר ולהקדים כפי שקוּל דעתוֹ.

בסדור החֹמר שמתי לב ל“תכנית בתי־הספר העממיים העירוניים”, שׁאֻשׁרה והוּצאה על ידי מחלקת החנוךְ של ההנהלה הציונית.

לא נמנעתי מלהביא בספר גם ספורים קטנים שישׁ בהם כדי לגלות לעיני הקורא מכל הנעשׂה בטבע.

קביעת הטרמינים נעשׂתה בזהירות רבה.

כמה וכמה טרמינים חדשׁים קבלתי מפי מר ח. נ. ביאליק.

הרבה מן המלים בפרקי הזואולוגיה, שנִתַּן להן בספר הזה פרוּשׁ חדשׁ (כמו: השׁלחוּפה, הצב), קבלתי מפי החוֹקר הידוע מר אהרֹני.

בפרקי הבוטניקה השׁתמשתי בהערותיו של חברי מר אביזֹהר.

לכל אלה אשׁר עזרו לי בעבודתי נתונה בזה תודתי הנאמנה.

עֵת עָלִים רְטֻבִּים רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמֹּר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר.

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ יֶהְגֶּה הַתּוֹר –

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי־עֹנֶג וָאוֹר.

ש. טשרניחובסקי

בִּימֵי־הַגְשָׁמִים בַּשָּׂדֶה

רֵאשִׁית הַסְּתָו. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תַּכֶּה בְּחֻמָּהּ, אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב תִּשֹּׁב רוּחַ צֶחָה קְרִירָה. בִּפְאַת מַעֲרָב עִם הַשְּׁקִיעָה יִגָּלוּ הֶעָבִים וְהֵם שְׁטוּפֵי־אֹדֶם וּמְבַשְּׂרֵי־רָעַם.

בַּיָּמִים הָאַלָּה תָּקוּם לָצֵאת אֶת הָעִיר וּפָנֶיךָ אֶל הַשָּׂדֶה. כָּלָה קָצִיר. תַּם הַבָּצִיר. בַּשְּׁדֵמוֹת הָעֲזוּבוֹת תֵּתַע, בַּכָּרִים אֲשֶׁר יָבְשׁוּ בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ – וּבְלִבְּךָ יַעֲלֶה זֵכֶר הָאָבִיב שֶׁחָלָף. הֲדַר־הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נֶעֱלָמוּ. וּבְלֶכְתְּךָ כֹּה וָכֹה יֵרָאוּ לְךָ פִּתְאֹם פְּרָחִים חַיִּים, פְּרָחִים רַכִּים, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ רַק זֶה מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. אֵלֶּה הֵן הַסְּתָוָנִיּוֹת.

כְּמוֹ בְּמַגַּע־קֶסֶם הוֹפִיעוּ מִנְּקִיקֵי־הַסְּלָעִים. שָׂדוֹת קְטַנִים שֶׁל סְתָוָנִיּוֹת וְרֻדּוֹת, אַף עֲלֶה יָרוֹק אֶחָד לֹא יֵרָאֶה. הֲלָלוּ הִזְדָרְזוּ וְיָצְאוּ בִּמְלֹא גָדְלָן, הֲלָלוּ עוֹמְדוֹת עֲדַיִין סְגוּרוֹת, צְנוּפוֹת וּמְלֻפָּתוֹת. פֹּה וְשָׁם מְסֻדָּק קְרוּם־הָאֲדָמָה וְנִבְקָע, כְּאוֹתָהּ בֵּצָה בְּצֵאת הָאֶפְרֹחַ. כֹּה תּוֹפַעְנָה הַסְּתָוָנִיּוֹת אַחַת עַל יַד חֲבֶרְתָּהּ בַּכָּרִים וּבְצֵל־הַסְּלָעִים.

וּמַהֵר תְּמַהֵרְנָה לִפְרֹחַ. יוֹם יוֹמַיִם, וּבְרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ מִשִּׁשָּׁה עַד שְׁמוֹנָה פְּרָחִים. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן נְתוּנִים הֵם בְּחִתּוּל־קְרוּם דַּק הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּהִתְבַּשְּׁלָם יִקְרְעוּ אֶת הַחִתּוּל, יִתְאָרְכוּ וְיִשַּׁחוּ מֵרֹב כֹּבֶד.

[ציוּר 1 (הַסְּתָוָנִית) – קובץ 8]

פֶּרַח שָׁלֵם. הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן הַלְקֵט שֶׁנִּפְתָּח. שֶׁל הַצֶּמַח. עָלִים יְרוֹקִים וָפֶרִי. זֵרְעוֹן (מֻגְדָּל)

שִׁשָּׁה עֲלֵי־כוֹתֶרֶת וְרוּדִים לְכָל פֶּרַח, וּבְתוֹכָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים. הַמַּאֲבָק הַצָּהֹב מְחֻבָּר אֶל־רֹאשׁ הַזִּיר בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה. מִבֵּינוֹתָם תִּתְרוֹמֵמְנָה שְׁלשׁ צַלְקוֹת הָעֱלִי.

הֶעָלִים מְחֻבָּרִים בְּתַחְתִּיתָם כְּאַבּוּב אָרֹךְ וְאֵינָם מִתְפָּרְדִּים אֶלָּא בְּחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן.

בַּבֹּקֶר, בַּעֲלוֹת הַטַּל מִן הָאָרֶץ, יִתְבַּדְּרוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהַפְּרָחִים יַעַמְדוּ פְּתוּחִים לִקְרַאת שָׁמֶשׁ.

אָז יִתְלַקְּטוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים לָמֹץ אֵת הַצּוּף שֶׁבָּאַבּוּב וְלָקַחַת מִן הָאַבְקָה אִתָּם.

וְהַסְתָוָנִיּוֹת תַּעֲלֶינָה חֲדָשׁוֹת יוֹם יוֹם, בְּמִסְפָּר רַב תִּפְרֹצְנָה.

וּמַה גְּדוֹלָה יִרְאָתָן מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. אַךְ תִּפֹּלְנָה הַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִסְגְּרוּ הַפְּרָחִים, הֶעָלִים יִתְקָרְבוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי וְהָיוּ לְמִסְתּוֹר לָאַבְקָנִים הָרַכִּים, לְבַל יְבֻלַּע לָהֶם. בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ יָשׁוּבוּ לְהִפָּתֵחַ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם בְּלִי חָשָׂךְ וְאֵין פַּרְפָּר וְאֵין דְּבוֹרָה לִפְקוֹד וּלְהֶאֱבִיק אֵת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים. אָז יִגְדְּלוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מִשֶּׁהָיוּ וְלָחֲצוּ עַל הָאַבְקָנִים וְאֵלֶּה יִשְׁפְּכוּ אֶת אַבְקָתָם עַל הַצַּלָּקוֹת. הַפֶּרַח יָפְרֶה וְעָשָׂה פֶּרִי.

מְעַטִּים הֵם יְמֵי חַיֵּיהֶן שֶׁל הַסְּתָוָנִיּוֹת, כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי וּפָחוֹת מִזֶּה. רַבִּים מִפִּרְחֵיהֶן יֹאבְדוּ בַּגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר זֶרַע, וְהֵן מִזְדָּרְזוֹת לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, לַעֲשׂוֹת פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

פְּקַעַת הַסְּתָוָנִית פְּחוּסָה, כִּי הֶחָצָץ וְהַסְּלָעִים יִלְחֲצוּ עָלֶיהָ. עוֹטָה הִיא קְרוּמִים חוּמִים דַּקִּים, כְּגִלְדֵי הַבָּצָל, הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי חֹרֶב־הַקַּיִץ וּמִפְּנֵי הָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תּוֹצִיא הַפְּקָעַת פְּרָחִים חֲדָשִׁים, כִּי מְכִילָה הִיא בְּתוֹכָהּ אֶת הַנֶּבֶט וְגַם חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן.

כִּנְבֹל הַפְּרָחִים יְבַצְבְּצוּ הֶעָלִים הַדּוֹמִים לִסְרָטִים.

יָמִים רַבִּים עוֹבְרִים וְהוֹפִיעַ פְּרִי־הַסְּתָוָנִית – הַלְקֵט בַּעַל שָׁלשׁ–לִשְׁכוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה תַּבְשִׁילוֹ עַד שֶׁיִּסָּדֵק וְיוֹצִיא אֶת זֵרְעוֹנָיו מִתּוֹכוֹ. זֵרְעוֹנֵי הַסְּתָוָנִית קְטַנִּים הֵם. בְּהֵרָטְבָם יַפְרִישׁוּ מִקִּרְבָּם רִיר צָמִיג, יִדְבְּקוּ בְּרֶגֶל הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה וְנִשְּׂאוּ לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים לֹא יִגְּעוּ בַּסְּתָוָנִית לְרָעָה, כִּי כָּל חֲלָקֶיהָ מְכִילִים רָעַל.

אַךְ תִּכְלֶה הַסְּתָוָנִית וְתוֹרוֹ שֶׁל הַכַּרְכֹּם הִגִּיעַ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, פִּרְחֵי־הַסְּתָוָנִית עִם פִּרְחֵי־הַכַּרְכֹּם, וְהָיָה מַרְאֵה הַשָּׂדֶה לָבָן־וָרֹד. אַךְ עֵין הַהוֹלֵךְ נִמְשֶׁכֶת בְּיִחוּד אֶל הַכַּרְכֹּם הַמַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ הָעֲדִינָה, הַמֵּפִיץ רֵיחַ נָעִים.

עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַכַּרְכֹּם גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, וְהֵם מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס קְטַנָּה. בְּתוֹכָם נִמְצָאִים שְׁלשֶׁת אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, כְּחַלְחַלִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם. אַךְ אֵין עֲרֹךְ לִיפִי־הַצַּלָּקוֹת הַכְּתֻמּוֹת, הַמְּפֻצָּלוֹת כְּעַנְפֵי־עֵץ אוֹ כְּקַרְנֵי הָאַיָּל. גַּם הֶעָלִים הָאֲרֻכִּים, הַזְרוּעִים בְּאֶמְצָעִיתָם פַּסִים וּבַהֲרוֹת־כֶּסֶף וְהָעוֹלִים יַחַד עִם הַפֶּרַח, יַגְדִּילוּ אֶת יָפְיוֹ.

[ציוּר 2 (הַכַּרְכֹּם) – קובץ 10]

פָּתוּחַ בַּיּוֹם סָגוּר בַּלַּיְלָה

מִן הַבֹּקֶר יִתְעוֹפְפוּ אֶל הַכַּרְכֹּם פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים, כִּי רֵיחוֹ הֶחָרִיף יַאַסְפֵם.

עַל בְּנֵי־הָאָדָם נִתְחַבֵּב הַכַּרְכֹּם לֹא רַק בְּיָפְיוֹ, כִּי אִם גַּם בְּתוֹעַלְתּוֹ. עוֹד מִימֵי־קֶדֶם יָדַע הָאָדָם לְהוֹצִיא מִן הַצֶּמַח הַזֶּה אֶת הַצֶּבַע הַמְּפֻרְסָם, צֶבַע הַכּוּרְכְּמָא אוֹ הַזַּפְרָן. הָיָה אוֹסֵף אֶת הַצַּלָּקוֹת וּמְיַבְּשָׁן עַד שֶׁתִּצְטַמֵּקְנָה כְּחוּטִים דַּקִּים. טַעֲמָם שֶׁל אַלָּה חָרִיף מְאֹד וְהַלּוֹעֵס אוֹתָם יְצֻבַּע רִירוֹ צְהֹב־מָזְהָב. עֵד הַיּוֹם שָׂמִים אֶת הַזַּפְרָן בְּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹשְׁחִים בּוֹ אֶת הַחַלּוֹת וְהָעֻגּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם מַבְהִיק כְּזָהָב.

הַכַּרְכֹּם הַטּוֹב בָּא מִפָּרָס וּמֵאַסִּיָּה הַקְּטַנָּה, אַרְצוֹת מוֹלַדְתּוֹ. גַּם הַיְּהוּדִים גִּדְּלוּהוּ לְפָנִים וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

הַצֶּמַח הַזֶּה אֵינֶנּוּ מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זְרָעָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ, הַדּוֹמָה לְתַפּוּחַ־אֲדָמָה קָטֹן שֶׁתּוֹכוֹ לָבָן וּמְעֻטָּף מִבַּחוּץ קְרוּמִים חוּמִים. בְּאֲרָצוֹת אֲחָדוֹת יְגַדְּלוּהוּ לְתַעֲשִׂיַּת הַצֶּבַע וְזוֹרְעִים אוֹתוֹ שָׂדוֹת שְׁלֵמִים. מְחִיר הַצֶּבַע יָקָר מְאֹד, כִּי שִׁשִּׁים אֶלֶף פֶּרַח יְכוֹלִים לְהַסְפִּיק קִילוֹגְרַם צֶבַע.

הַפְּרָחִים נִקְטָפִים בַּבֹּקֶר. עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ נַעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם לַפּוֹעֲלִים כְּאֵב־רֹאשׁ הַבָּא מִן הָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁל הַכַּרְכֹּם.

הַפְּרָחִים הָרַבִּים, הַמְּעַנְּגִים אוֹתָנוּ בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם – עַל מָה וְלָמָה הֵם?

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי לְפֶתַע פִּתְאֹם חָדְלוּ הַצְּמָחִים לִפְרֹחַ וְלֹא יֵרָאֶה עוֹד פֶּרַח בָּאָרֶץ – צַר, צַר יִהְיֶה עַל יוֹפִי זֶה שֶׁחָלָף… רַק עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים, רַק עֵצִים וְשִׂיחִים… יֶרֶק וְיֶרֶק בְּלִי קֵץ!

שַׁעֲרוּ עוֹד בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי הַפְּרָחִים לֹא נִכְחֲדוּ אָמְנָם כָּלִיל, אַךְ נַעֲשׂה נַעֲשׂוּ כֻּלָּם בְּנֵי צוּרָה אַחַת וְצֶבַע אֶחָד. הַאֻמְנָם תִּמְצְאוּ אָז בָּהֶם יוֹפִי אַף מְעָט?

בְּאֵין פְּרָחִים יֵעָלֵם הַיּוֹפִי. אָמְנָם כֵּן! אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבָד. בְּלִי הַפְּרָחִים לֹא יוֹסִיפוּ הַצְּמָחִים, נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים, לְהִתְקַיֵּם. יֶחְדְּלוּ הַפְּרָחִים – וְחָדַל כָּל עֵשֶׂב, וְנִכְחַד כָּל צֶמַח מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַצְּמָחִים רֻבָּם מִתְרַבִּים עַל יְדֵי הַזְּרָעִים. אֶת גַּרְגְּרֵי־הַזֶּרַע טוֹמְנִים אָנוּ בַּעֲרוּגָה בַּגַּן, מַשְׁקִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם וְהֵם גְּדֵלִים וְיִהְיוּ לִצְמָחִים. אַךְ גַּרְגֵּר־זֶרַע זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא וְאֵיךְ בָּא? הוּא הָיָה חָבוּי בַּפֶּרַח, בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָעֱלִי, בַּשַּׁחֲלָה. הַפֶּרַח נָבַל, הָעֱלִי שָׂרַד וַיִּגְמַל וַיְּהִי לִפְרִי נוֹשֵׂא זֶרַע. רוֹעִים אָנוּ, כִּי הָעֱלִי הוּא הַנִּכְבָּד מִכָּל חֶלְקֵי־הַפֶּרַח.

וְהָאַבְקָנִים – מַה מַעֲשֵׂיהֶם הֵם? לְפֵרוֹת לֹא יִהְיוּ – מַה־יִּתְּנוּ, מַה יוֹסִיפוּ הֵם לַפֶּרַח? הָבָה נְכַסֶּה אֶת הָעֱלִי בְּפִסַּת נְיָר דַּק אוֹ נִכְרֹת בְּאוּלָר אֶת הָאַבְקָנִים וּנְסִירֵם. לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, הָעֱלִי הַזֶּה לֹא יוֹסִיף לִגְדֹּל, נָבֹל יִבֹּל עִם הַפֶּרַח.

נִקַּח־נָא אַבְקָן אֶחָד וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ. שְׁנֵי חֲלָקִים לוֹ: הַזִּיר וְהַמַּאֲבָק. נַחְתֹּךְ אֶת הַמַּאֲבָק וּמָצָאנוּ בּוֹ גַּרְגְּרֵי אַבְקָה מְרֻבִּים דַּקִּים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל הַפֶּרַח מִתְפַּקֵּעַ הַמַּאֲבָק וְהָאַבְקָה הַבְּשֵׁלָה תִּזָּרֵק לַצְּדָדִים. בָּא גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת מִיָּד יִמָּתַח כְּחוּט וְעָבַר דֶּרֶךְ הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחֲלָה.

בַּשַׁחֲלָה פְּנִימָה יִמַּס הַחוּט שׁוֹב. רַק קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִשָּׁאֵר וִיהִי לְגַרְגֵּר. וּבְחַיַּי הָעֱלִי תְּקוּפַת־חַיִּים חֲדָשָׁה מַתְחִילָה. גָּדֵל הוּא וְתוֹפֵחַ, כִּי גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה הִפְרָהוּ. הָעֱלִי הָיָה לְפֶרִי.

אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בָּאַבְקָנִים וְיַחַד עִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת נוֹבְלִים הֵם וְנוֹשְׁרִים. שְׁנֵי אֵלֶּה, הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים, הֵם חֶלְקֵי־הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם יַחַד יִוָּצֵר הַפְּרִי.

וְהַגָּבִיעַ?

אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַגָּבִיעַ נָבִין בְּנָקֵל. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּרַח הָרַךְ בִּהְיוֹתוֹ סָגוּר וְיָגֵן עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַפֶּרַח שֶׁלֹּא תִּתְלְשֵׁם הָרוּחַ.

וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת – הֲגַם הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַפֶּרַח?

מֵרָחוֹק, מֵרָחוֹק יֵרָאוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת. יָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּרַח הֵם, הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. כָּלוֹל יִכְלְלוּ אֶת קֶסֶם־הַצְּבָעִים, אֶת עֶדְנַת־הַנִּיחֹחַ. בִּגְלַל עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יוֹצְאִים אָנוּ לִלְקֹט אֶת הַפְּרָחִים וּלְאַגְּדָם זֵרִים זֵרִים.

אַךְ הַאֻמְנָם הֵם נוֹצְרוּ אַךְ וְרַק לְהָבִיא לָנוּ עֹנֶג וְקוֹרַת רוּחַ?

כַּמּוּבָן, לֹא.

רָאִינוּ כִּי הַשַּׁחֲלָה תֵּהָפֵךְ לִפְרִי כַּאֲשֶׁר יִפֹּל גַּרְגֵּר הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת. אַךְ אִם תֹּאמְרוּ: עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה הִיא, הַמַּאֲבָק מִתְפּוֹצֵץ וְהָאַבְקָה נִזְרֶקֶת עַל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרַח – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים.

לִפְעָמִים, אָמְנָם, יִהְיֶה כָּכָה. הַפֶּרַח מַפְרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְקָנָיו הוּא – זוֹהִי הַפְרָיָה עַצְמִית.

אַךְ הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ כִּי אִם יָפְרֶה הַפֶּרַח הַפְרָיָה עַצְמִית פַּעַם וּפַעֲמַיִם יֵלְכוּ פֵּירוֹתָיו וְיִתְמַעֲטוּ, זְרָעָיו יִדַּלּוּ וְגִדּוּלָּיו יִהְיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים. לְהֵיפֶךְ, אִם נָשִׂים עַל הָעֱלִי שֶׁל אֶחָד מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה, לְמָשָׁל, גַּרְגְּרֵי־אַבְקָה מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה הַצּוֹמַחַת בְּרִחוּק מָקוֹם, הַזְּרָעִים יִרְבּוּ אָז וְהַפֵּירוֹת יִהְיוּ גְדוֹלִים וְטוֹבִים. זוֹהִי הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אֵיךְ יִמָּנְעוּ הַצְּמָחִים מֵהַפְרָיָה עַצְמִית?

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים לֹא יִבְשְׁלוּ אֶצְלָם בְּבַת אֶחָת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָעֱלִי בָּשַׁל כְּבָר וְהוּא עוֹמֵד לְהֵאָבֵק, אַךְ הָאַבְקָנִים טֶרֶם בָּשְׁלוּ, עוֹד לֹא גָמְלָה אַבְקָתָם. בְּאוֹתוֹ זְמָן מִתְבַּשְּׁלִים הָאַבְקָנִים בְּפֶרַח אַחֵר, אֲשֶׁר הָפְרָה כְּבָר, וְאַבְקָתָם עוֹבֶרֶת אֶל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

וְאוּלָם מִי מַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח?

לִפְעָמִים יִשָׂאֶנָּה הָרוּחַ וְיַעֲבִירֶנָּה, אַךְ אִם הַצְּמָחִים מְרֻחָקִים אֶחָד מֵרֵעֵהוּ, אוֹ אִם לֹא תִּשֹׁב הָרוּחַ זְמָן רָב – מַה יִהְיֶה אָז?

הַחֲרוּקִים הַמְעוֹפְפִים בֶּהָמוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֵם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֵם אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח.

יָשֹׁב תֵּשֵׁב הַדְּבוֹרָה עַל אַחַד הַפְּרָחִים וְאֶת חִדְקָהּ תִּנְעַץ בּוֹ לָמֹץ אֵת הַצּוּף. רֶגַע וְהִיא מִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה לְפֶרַח אַחֵר, אַךְ בְּגוּפָהּ הַשָּׂעִיר דָּבְקָה הָאַבְקָה הַצְּהֻבָּה שֶׁל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

בְּבוֹאָהּ אֶל הַפֶּרַח הַשֵּׁנִי יִגַּע גוּפָהּ הַמְאֻבָּק בָּעֱלִי – וְהַהַפְרָיָה הַהֲדָדִית נֶעֱשָׂתָה.

אַךְ מַדּוּעַ יְבַקְּרוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים? הַאֻמְנָם בָּאִים הֵם בְכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַפְרוֹתָם הַפְרָיָה הֲדָדִית?

אֵין הַחֲרוּק בָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאֲחֵרִים. אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְעַל יַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ.

הַדְּבוֹרָה תָּכִין מִן הַצּוּף אֲשֶׁר אָסְפָה אֶת הַדְּבָשׁ וְאֶת הָאַבְקָה תִּשָּׂא לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בָּהּ אֶת יְלָדֶיהָ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: הַצּוּף אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים לֹא יָבִיא לָהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת. הוּא כְּאִלּוּ נוֹצָר לְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַחֲרוּקִים־הָאוֹרְחִים.

וְלֹא רַק צוּף וְאַבְקָה יְחַפְּשׂוּ הַחֲרוּקִים בַּפְּרָחִים, כִּי אִם גַּם מְקוֹם־לִינָה, מִסְתּוֹר מִגֶּשֶׁם וּמִקֹּר.

רַבִּים הֵם הַחֲרוּקִים הַקְּטַנִּים הַלָּנִים בַּפְּרָחִים כָּל חַיֵּיהֶם. הַפְּרָחִים נִסְגְּרוּ – חַם וְטוֹב לָהֶם שָׁם! וְכַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח יַפְרוּם הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אַךְ אֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים, אִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יַחְסְרוּ לָאֵלֶּה? הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים קְטַנִּים הֵם וּזְעִירִים. לְהֵיפֶךְ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, עֲשִׁירֵי־הַצְּבָעִים, שׁוֹפְעֵי־הָרֵיחַ – עוֹד מֵרָחוֹק יַרְגִּישׁ בָּהֶם הַחֲרוּק וִימַהֵר אֲלֵיהֶם.

עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הֵם כְּעֵין “שֶׁלֶט”, הַמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

בִּסְבִיבַת יַם־הַמֶּלַח וּבְעַרְבַת־הַיַּרְדֵּן שׁוֹכֶנֶת צִפּוֹר קְטַנָּה, יוֹנֵק הַדְּבָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִפּוֹר זוֹ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם מִפֶּרַח לְפֶרַח וּמוֹצֶצֶת בִּלְשׁוֹנָהּ הַדַּקָּה הַאֲרֻכָּה אֶת הַצּוּף שֶׁבָּהֶם. גַּם הִיא עוֹזֶרֶת לֹא מְעַט לְהַפְרָיָתָם הַהֲדָדִית שֶׁל הַפְּרָחִים הָאַלָּה.

נִפְלָא הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח – הָאֵין זֹאת?

הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אֶת שָׂדֵהוּ, יְפַלַּח אֶת הָאֲדָמָה תְּלָמִים תְּלָמִים. בָּרְגָבִים יֵרָאוּ פֹּה וְשָׁם שָׁרְשַׁי־צְמָחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים מְפַרְכְּסִים.

שִׁכְבַת־הֶעָפָר הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ לָרֹב כֵּהֶה, טוֹבָה לַצְּמָחִים יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנָה. לְזוֹ הָעֶלְיוֹנָה יִקָּרֵא קַרְקָע. עָמְקָה כִּשְׁלשִׁים ס"מ. הַשְּׁכָבָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ הִיא הַשָּׁתִית. קַרְקַע שֶׁהַחוֹל מְרֻבֶּה בּוֹ – יִקָּרֵא קַרְקַע־חוֹל; שֶׁהַחֹמֶר מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־חֹמֶר הוּא אוֹ קַרְקַע מְטֻנָּן; שֶׁהַסִּיד מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־סִיד.

[ציוּר 3 – קובץ 15]

1) הַקַּרְקַע 2) הַשָּׁתִית

קַרְקַע־חוֹל מְמַהֵר לְהִתְחַמֵּם, וְהוּא נִקְרָא גַם אֲדָמָה חַמָּה. הַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בּוֹ יָפֶה, רַק הַנְּטִיעוֹת תַּצְלֵחְנָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּאַדְמַת־חֹמֶר.

קַרְקַע־חֹמֶר הוּא הוּא קַרְקַע כָּבֵד. הַמַּיִם לֹא יִסָּפְגוּ בּוֹ מְהֵרָה כִּבְאַדְמַת־חוֹל, אַךְ הֵם שְׁמוּרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַקַּרְקָעוֹת.

קַרְקַע־סִיד הוּא קַרְקַע קַל. פּוֹרִיּוּתוֹ מוּעֶטֶת. לְעֻמַּת־זֶה אֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בַּצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ.

מִינֵי הַקַּרְקַע יִבָּדְּלוּ גַּם עַל פִּי הַצֶּבַע.

קַרְקַע אָדֹם – הוּא מֵכִיל בַּרְזֶל הַרְבָּה הַמּוֹסִיף לוֹ אֶת הַצֶּבַע הָאָדֹם.

קַרְקַע לָבָן הוּא קַרְקַע־הַסִּיד. בִּמְקוֹם־חֳרָבוֹת יִתְעָרֵב בּוֹ הָאֵפֶר שֶׁנִּצְבַּר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. צִבְעוֹ יַהֲפֹךְ אָפוֹר וּפוֹרִיּוּתוֹ תִּגְדָּל.

קַרְקַע שָׁחוֹר – הוּא הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר. וְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר מִנָּיִן?

עַל זֶה נְדַבֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.

הָרֶקֶב

שָׁנָה תִּרְדֹּף שָׁנָה.

בַּחֹרֶף יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהָאָרֶץ תַּדְשֵׁא דֶשֶׁא.

יָבֹא הַקַּיִץ אֶל־קִצּוֹ – וְנֶחֶשְׂפָה הָאֲדָמָה, הַצּוֹמֵחַ יִבֹּל.

“נְבִילָה” זוֹ – מַה הִיא?

הַצֶּמַח יֶחְוַר, יִיבַשׁ וְיִשְׁקַע בָּאֲדָמָה.

וְאַחַר כָּךְ?

הֲלֹא נֵדַע מַה־יִּהְיֶה בּוֹ אַחַר כָּךְ: הַצֶּמַח יִבְלֶה וְיִרְקָב.

הֲמוֹן יַעֲרוֹת־עַד יַשִּׁירוּ אֶת־עֲלֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה. הֶעָלִים שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה וְהֵם רְקֵבִים.

וְלֹא רַק הַצְּמָחִים. גַּם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים: הַנְּמָלִים, הַחֲפַרְפַּרוֹת, הַזְּבוּבִים, חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר. אַלְפֵי־אַלְפֵי רִבְבוֹת מֵהֶם יָמוּתוּ.

אָנָה יָבֹאוּ? אָנָה יֵעָלֵמוּ?

בְּעָבְדְּכֶם בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן הוֹפֵעַ יוֹפִיעוּ לְעֵינֵיכֶם אֲגַב־עֲדִירָה עֶצֶם שְׁבוּרָה, גִּבְעוֹל רָקוּב אוֹ עָלֶה נִכְמָשׁ. שְׂרִידִים הֵם מִן הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁחָיוּ וְצָמְחוּ לִפְנֵי זְמָן. דּוֹר חוֹלֵף הֵם. שְׁיָרֵי־הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ הָאֵלֶּה הָרְקֵבִים בָּאֲדָמָה יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם רֶקֶב.

הָרֶקֶב יוֹסִיף לַקַּרְקַע צֶבַע שָׁחוֹר. הוּא יִסְפֹּג אֶת הָרְטִיבוּת וְיִשְׁמְרֶנָּה יָמִים רַבִּים. גַּם מִתּוֹךְ הָאֲוִיר יוֹצִיאֶנָּה. כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶקֶב כֵּן יֵרַךְ הַקַּרְקַע וּתְנוּבָתוֹ תִּגְדָּל.

בְּקַרְקַע שֶׁכֻּלּוֹ רֶקֶב לֹא יַעֲשׂוּ הַצְּמָחִים פְּרִי לְמַכְבִּיר.

הַחֲרִישָׁה

וְאוּלָם בִּרְכַּת הַיְבוּל לֹא רַק בְּטִיב הַקַּרְקַע הִיא תְּלוּיָה, כִּי אִם גַּם בְּאֹפֶן עִבּוּדוֹ. אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּתְחוּחָה שָׁמֹר תִּשְׁמֹר אֶת הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ מֵהִתְאַדּוֹת. מֵי־הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַדְרוּ לְתוֹכָהּ וְלֹא יִשְׁטְפוּ מֵעָלֶיהָ.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע וּתְפוֹרְרֵהוּ, וְהֶחֳמָרִים שֶׁבּוֹ, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן לַצְּמָחִים, מִתְעָרְבִים יַחַד וּמִתְחַלְּקִים בְּשֵׁעוּר שָׁוֶה לְכָל הַזֵּרוּעִים.

עִבּוּד הַקַּרְקַע יִתֵּן לַמַּיִם וְלָאֲוִיר, לַקֹּר וְלַחֹם לִפְעוֹל וּלְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע. עֵינֵינוּ לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הַשִּׁנּוּיִים הָאַלָּה, אַךְ הַצְּמָחִים חוֹשׁ יָחוּשׁוּ אוֹתָם.

שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת נְהוּגוֹת בְּאַרְצֵנוּ: מִיָּד לְאַחַר הַקָּצִיר, זוֹהִי חֲרִישַׁת־הַקַּיִץ, הַבָּאָה לִשְׁמֹר עַל הָרְטִיבוּת מִפְּנֵי הַחֹם, וַחֲרִישַׁת־הַחֹרֶף, הַמְּכִינָה אֶת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה.

לִתְבוּאוֹת הַקַּיִץ יַכְשִׁיר הָאִכָּר אֶת שָׂדֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. שָׁלשׁ־אַרְבַּע חֲרִישׁוֹת יַחַרְשֶׁנּוּ וְרַק עִם גִּשְׁמֵי־הַמַּלְקוֹשׁ יִזְרָעֶנּוּ.

הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נֶעֶבְדָה הָאֲדָמָה הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בַּד־עֵץ עָקֹם. מָצָא לוֹ הָאָדָם בַּד־עֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בַּסַּעַר וַיְרִימֵהוּ וַיְנַסֶּה לְתָקְעוֹ בָּאֲדָמָה וּלְפוֹרְרָהּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שִׁכְלֵל אֶת הַכְּלִי וַיְחַדֵּד אֶת רֹאשׁוֹ. הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית דּוֹמָה מְאֹד לַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּדוּמָה הַהִיא.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע רְגָבִים רְגָבִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְגַסִּים מְאֹד. שָׁרְשַׁי־הַצְּמָחִים הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵאָחֵז וְלִחְיוֹת בָּהֶם.

הַצְּמָחִים יֵיטִיבוּ לִצְמֹחַ כְּכָל שֶׁתֵּרַךְ הָאֲדָמָה וּכְכָל שֶׁיִּישְׁרוּ פָּנֶיהָ. מִיָּמִים מִקֶּדֶם הִמְצִיא הָאָדָם כְּלִי מְיֻחָד לְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים וְלַהֲדִיקָם – הֲלֹא הִיא הַמַּשְׁדֵּדָה.

הַרְכָּבַת הַקַּרְקָע

חַיָּב אָדָם לְהַכִּיר אֶת טִיב־הַקַּרְקַע אֲשֶׁר יַעֲבֹד. וְכֹה יַעֲשֶׂה:

יִקַּח מְעַט עָפָר, יְנַפֵּהוּ בְּנָפָה, יִשְׁחָקֵהוּ הָדַק הֵיטֵב, יִשְׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנַיִם וְיִשְׁטְחֵהוּ עַל פְּנֵי נְיָר אוֹ עַל לוּחַ־עֵץ חָלָק. אֶת הֶעָפָר הַזֶּה יָשִׂים בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בְּמָקוֹם חַם אַחֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר שׁוֹב וְהִנֵּה הוּא יָבֵשׁ מְאֹד וּמִשְׁקָלוֹ פָּחָת. יְבֹשֶׁת הֶעָפָר הִיא שֶׁהִפְחִיתָה אֶת מִשְׁקָלוֹ. כֵּן יֵדַע אֶת כַּמּוּת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ.

אֶת הֶעָפָר הַיָּבֵשׁ יָשִׂים בְּצַלַּחַת־פַּח וַיִּקְלֵהוּ בָּאֵשׁ. הֶעָפָר יַעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ־שְׂרֵפָה. הָרֶקֶב זֶה נֶחֱרָךְ וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ. יָשׁוּב לִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר וְהִנֵּה מִשְׁקָלוֹ הָלַךְ פָּחַת – הָרֶקֶב אֵין בּוֹ עוֹד.

לְפִי מְעוֹט הַמִּשְׁקָל יִמַּד הָרֶקֶב.

נוֹתְרוּ עוֹד חֳמָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיבְשׁוּ וְלֹא יְאֻכָּלוּ. אֵיךְ יַפְרִידֵם?

יָשִׂים אֶת הֶעָפָר בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְיִבְחָשֵׁהוּ יָפֶה יָפֶה. בְּשַׁעַת הַבְּחִישָׁה יִדְלְחוּ הַמַּיִם וְיֵעָכְרוּ, וּבְתַחְתִּית הַכּוֹס תֵּרָאֶה שְׁכָבָה שׁוֹקַעַת לְאַט לְאָט.

אֵין זֶה כִּי בֶּעָפָר יֵשׁ חֲלָקִים גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, הַשּׁוֹקְעִים מָטָּה, וַחֲלָקִים זְעִירִים, קַלִּים וְדַקִּים, הַצָּפִים בְּתוֹךְ הַמָּיִם.

הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים הֵם – גַּרְגְּרֵי הֶחָצָץ אוֹ הַחוֹל, הַקַּלִּים מֵהֶם – הַחֹמֶר, וּמִלְּמַעְלָה צָף הָרֶקֶב.

יְפַזֵּר הָאִכָּר אֶת זֶרַע־תְּבוּאָתוֹ עַל תַּלְמֵי־הַנִּיר וְעַל רֹאשׁוֹ הַיּוֹנִים לְהָקוֹת תִּתְעוֹפַפְנָה, יָרֹד וְלַקֵּט אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַם בַּקָּצִיר תָּבֹאנָה אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָן.

חֲבִיבִים עַל הַיּוֹנִים הַצִּיצִים הָרַכִּים, גַּרְגְּרֵי הַלֶּפֶת וְהַדָּגָן, וְהֵן מַשְׁמִידוֹת אוֹתָם בְּכָל פֶּה, אַךְ גַּם תּוֹעֶלֶת רַבָּה תָּבֵאנָה, בְּכַלּוֹתָן הַרְבֵּה זְרָעִים מִזֶּרַע עֶשְׂבוֹת־הַבָּר, וְלָכֵן לֹא יְגָרְשֵׁן הָאִכָּר וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן.

קַלָּה וּפְזִיזָה הִיא הַיּוֹנָה בְּהִנָּשְׂאָהּ בָּאֲוִיר, תְּנוּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת, מַה־נֶּחְמָדוֹת. רֹאשָׁה הַקָּט, גוּפָתָהּ הַסְּגַלְגַּלָּה וְחָזָהּ הַבּוֹלֵט, כְּנָפֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת וּזְנָבָהּ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב – כָּל אֵלָּה יוֹסִיפוּ עֹז וּמְהִירוּת לִמְעוּפָהּ.

נוֹצוֹת כְּנָפֶיהָ רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בָּהֶן וְהוֹמָה, וְלָכֵן תַּשְׁמִיעַ הַיּוֹנָה בְּעוּפָהּ מַשָּׁק עַז וְנָעִים. יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ אֶת זְנָבָהּ הָרָחָב וּבְלִי נִדְנוּד קַל תַּעֲבֹר מֶרְחָק רָב. בְּחֶפְצָהּ לָרֶדֶת תִּשְׁהֶה רֶגַע וּתְרַפְרֵף וְאַחַר תֵּרֵד וְתַעֲמוֹד.

יוֹנַת־הַבַּיִת עוֹבֶרֶת בְּשָׁעָה כְּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטְרִים. יוֹנֵי־הַדֹּאַר עוֹשׂוֹת בְּשָׁעָה עֵד שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים.

הַיּוֹנָה לֹא תִּלְעַס אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים כַּאֲשֶׁר נִלְעַס אֲנַחְנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵם שְׁלֵמִים. הַגַּרְגְּרִים יֵרְדּוּ אֶל הַזֶּפֶק וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאַצְטוּמְכָא. דַּפְנוֹת־הַזֶּפֶק וְהָאַצְטוּמְכָא מוֹצִיאִים מִקִּרְבָּם מִיץ מְיוּחָד הַמְרַכֵּך אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַּם חוֹל וּצְרוֹרוֹת־עָפָר תִּבְלַע וְהֵם יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הָאֹכֶל.

הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּיּוֹנָה בִּשְׁעַת שְׁתִיָּתָהּ: אֶת כָּל מַקּוֹרָהּ מַכְנִיסָה הִיא אֶל הַמַּיִם, סוֹגֶרֶת אֶת נְחִירֶיהָ, מוֹצֶצֶת וְגוֹמָעַת. הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה יְמַסְמְסוּ גַּם הֵם אֶת הַמָּזוֹן.

מִשִּׂיא־מְעוּפָה תִּרְאֶה הַיּוֹנָה בִּרְאִיָּתָהּ הַטּוֹבָה אֶת קְטַנֵּי־הַגַּרְגְּרִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת תְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי־רַגְלַיִם חֲזָקוֹת לָהּ, אַךְ לֹא תּוּכַל לָרוּץ. אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לָרֶגֶל, שָׁלשׁ מִפָּנִים וְאַחַת מֵאָחוֹר, וּבָהֶן תֵּאָחֵז בְּעַנְפֵי־הָעֵצִים.

הַאֻמְנָם לֹא רְאִיתֶם אֶת הַיּוֹנָה מַתְקִינָה קֵן לְגוֹזָלֶיהָ?

מִן הַבֹּקֶר יֶאֱסֹף הַזּוּג, הָאָב וְהָאֵם, חֹמֶר לְבִנְיָן: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ וַחֲתִיכוֹת־צָמֶר. אֶת כָּל אַלָּה תְּסַדֵּר הַיּוֹנָה בְּצוּרַת עִגּוּל וְהָיָה הַקֵּן עָמֹק בְּאֶמְצָעִיתוֹ. בְּעֵת הָעֲבוֹדָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל־הֲמִית רַךְ וְעָנֹג.

עִוְּרִים, עֵירֻמִּים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יֵדְעוּ דָבָר כִּי אִם פָּעֹר פֶּה וּבַקַּשׁ אֹכֶל, וְהוֹרֵיהֶם, הַדּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם חֲלִיפוֹת, יְכַלְכְּלוּם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יַאֲכִילוּם מִין בְּלִיל גְּבִינִי אֲשֶׁר יִפְלְטוּ מִזִּפְקָם. הַיּוֹנָה תָּשִׂים אֶת מַקּוֹרָהּ בְּמַקּוֹר־הָאֶפְרֹחַ, תִּתְנַעֲנֵעַ וְתִתְעַוֵּת וְתַכְנִיס אֶת הַמָּזוֹן אל פִּי בְּנָהּ. גָּדְלוּ הַנִּפּוֹלִים – הֵם בְּנֵי־הַיּוֹנָה – וְהֶאֱכִילוּם הוֹרֵיהֶם גַּרְגְּרִים מְרֻכָּכִים. בְּנֵי חֹדֶשׁ יָמִים יַעַזְבוּ הַקְּטַנִּים אֶת הַקֵּן וְהִתְחִילוּ לָעוף.

רַב הוּא “צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים” וְאֵין הַיּוֹנָה מְטִילָה אֶלָּא שְׁתֵּי בֵּצִים.

מְכָּל הָעוֹפוֹת יֶאֱהַב הָאָדָם אֶת הַיּוֹנָה. וְאֵיךְ לֹא יֶאֱהָבֶנָּה? שְׁקֵטָה הִיא, תַּמַּת־נֶפֶשׁ וַחֲמוּדַת־תֹּאַר. נָאָה וּזְקוּפָה גּוּפָתָהּ. מְלֵאִים חֵן רֹאשָׁהּ הַקָּטֹן וְרַגְלֶיהָ הָאֲדַמְדַּמּוֹת. נוֹצוֹתֶיהָ דְבֵקוֹת בְּגוּפָתָהּ, חֲלָקוֹת וּמַבְהִיקוֹת. נָאוֹת לְהַפְלִיא הֵן נוֹצוֹת הַצַּוָּאר וְהֶחָזֶה. וּבְהַלֵּךְ הַזּוּג בֶּחָצֵר, מְנַשְּׁקִים וּמְלַפְּפִים זֶה אֶת זוֹ – מִי יִדְמֶה לָרֵעִים הַנֶּאֱמָנִים, לַיְּצִירִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?

[ציוּר 4 יוֹנַת־הַבָּר – קובץ 20]

מֵאָז מִקֶּדֶם הָיְתָה הַיּוֹנָה לָאָדָם סֵמֶל הַטֹּהַר, הַשָּׁלוֹם, הַחֶסֶד וְהַתֹּם. הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַמַּבּוּל שָׁבָה רִאשׁוֹנָה אֶל הַתֵּבָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”, וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה “כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.

אוֹרַחַת לֹא־קְרוּאָה הִיא בַּשָּׂדֶה וְלָכֵן יַרְבּוּ לְגַדְּלָהּ בֶּעָרִים, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הַיּוֹנָה לְ“בַת־כְּרָךְ”.

הָאָדָם יָכִין לָהּ שׂבָךְ לָשֶׁבֶת בּוֹ.

זָעוֹת־בָּאוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת וְיַחַד עִמָּן יֵרָאוּ הַזַּרְזִירִים.

בְּמִסְפָּר רַב יָבֹאוּ, יָפוּצוּ בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדוֹת יָשׁוּטוּ, אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים יָצִיצוּ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. שַׁבְּלוּלִים וּרְכִיכוֹת, תּוֹלָעִים וַחֲגָבִים – אוֹתָם יָצוּד הַזַּרְזִיר בְּלֶכְתּוֹ וּבְעוּפוֹ.

יוֹדֵעַ הַזַּרְזִיר כִּי הַתּוֹלָעִים מְגִיחִים מִן הָאֲדָמָה בְּעֵת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא מְלַוֶּה אֶת הַחוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, בְּהִתְנַדְנְדוֹ עַל רַגְלָיו הַחֲזָקוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה.

[ציוּר 5 הַזַּרְזִיר – קובץ 21]

עוֹף נוֹדֵד הוּא. דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה־אֲרֻכָּה עָבַר. מֵאֶרֶץ־הַצָּפוֹן בָּא אֵלֵינוּ – וְכֹה רַב תַּאֲבוֹנוֹ, כֹּה גָדוֹל רַעֲבוֹנוֹ! עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שַׁבְּלוּלִים וּשְׁרָצִים אוֹכֶלֶת מִשְׁפַּחַת זַרְזִירִים יוֹם יוֹם – צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָבִיא הַזַּרְזִיר לָאִכָּר!

אַךְ לֹא רַק בִּשְׁבִיל תּוֹעַלְתּוֹ נִתְחַבֵּב הַזַּרְזִיר עַל הָאָדָם. אֵין בֵּין הָעוֹפוֹת עֵר וְעַלִּיז כָּמֹהוּ. צְלִילֵי־שִׁירוֹ הַצּוֹהֲלִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. כֵּן יוֹדֵעַ הוּא לְחַקּוֹת קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. יוֹדֵעַ הוּא לִרְעֹשׁ כִּרְעֹשׁ הַטַּחֲנָה, לִשְׁרֹק כְּרוֹעֶה, לִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. וְכִי יַעֲבֹר אִישׁ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הָאַלָּה – וְעָמַד מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב לוֹ רַב קָשֶׁב.

הַזַּרְזִיר מַשְׂכִּיל לִלְמֹד “לָשׁוֹן” וּלְבַטֵּא מִלִּים שְׁלֵמוֹת, אַךְ מְמַהֵר הוּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ וְאָז יִלְמַד לְבַטֵּא מִלִּים אֲחֵרוֹת.

אַךְ לֹא רַק “אֳמָן־דַּבְּרָן” הוּא הַזַּרְזִיר – כֹּחוֹ רַב גַּם בְּלֵיצָנוּת. הִנֵּה נִזְדָּרֵז, טָס טִיסָה חֲטוּפָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְסֻלְסָל וּפָנָיו אֶל הָעֵדֶר הָרוֹעֶה שָׁם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד עַל גַּב אַחַת הַכְּבָשׂוֹת. נִתְפַּחֲדָה הַכִּבְשָׂה, וְהַזַּרְזִיר עוֹמֵד וּמְזַמֵּר כְּחַזָּן וָתִיק… פִּתְאֹם – פִּיק פִּיק! הִנֵּה זְבוּב בְּצֶמֶר הַכִּבְשָׂה, קְרָדָה שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהּ בְּעֹז – וְזַרְזִירֵנוּ חוֹטְפָם וּמְזַמֵּר, בּוֹלְעָם וּמְזַמֵּר…

וְלִפְעָמִים יָבֹא לְלַמֵּד “הִלְכוֹת נִקָּיוֹן” אֵת הַבָּקָר וְהַצֹּאן: “לְעוֹלָם תִּהְיֶינָה הָעֵינַיִם נְקִיוֹת!” אוֹהֵב הוּא אֶת הַלִּפְלוּף שֶׁבָּעֵינַיִם וְהוּא מְנַקֵּר בּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ. בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה יָרֵעַ הַזַּרְזִיר לֹא מְעַט, כִּי יַעֲבִיר אֶת הַמַּחֲלוֹת מֵעֵינֵי הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וְהַזַּרְזִירִים יִתְאַסְּפוּ מַחֲנֶה גָדוֹל וִיחַפְּשׂוּ מְקוֹם־לִינָה. אֶל שְׂפַת־הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כִּי יֶאֱהָבוּ מְאֹד לִטְבֹּל בַּמָּיִם. בִּצְרִיחוֹת־צָהֳלָה יֵרְדוּ עַל הַסְּבָכִים וְהָעֵצִים, יִשְׁכְּנוּ עַל עַנְפֵיהֶם לִישׁוֹן שְׁנָתָם. רַבִּים מֵהָעֲנָפִים יִשָּׁבְרוּ מִכֹּבֶד־הַמַּשָּׂא.

עָלָה הַשַּׁחַר וְהַזַּרְזִירִים יָקוּמוּ יִתְעוֹרֵרוּ. כָּל הַמַּחְנֶה יִתְנַעֵר וּבִשְׁאוֹן־עַלִּיזִים יֵחָלֵק לִפְלוּגוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶל הַשָּׂדוֹת וְהָאֲפָרִים.

נוֹצוֹת הַזַּרְזִיר מַבְהִיקוֹת מִשְּׁחוֹר בַּחֹרֶף, וּבִקְצֵה כָּל נוֹצָה בַּהֶרֶת לְבָנָה קְטַנָּה. לְעֵת הַסְּתָו תִּגְדַּלְנָה הַבֶּהָרוֹת וְצֶבַע הָעוֹף יַהֲפֹךְ וְהָיָה לְבַנְבָּן־אָפוֹר.

בְּסוֹף אֲדָר יָשׁוּבוּ הַזַּרְזִירִים לְמוֹלַדְתָּם, אֶל הַצָּפוֹן.

מַה־יָּגִילוּ תּוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן לִקְרָאתָם! הָאִכָּרִים יִזְדָּרְזוּ לְהַתְקִין לָהֶם תֵּבוֹת־קִנִּים לָשֶׁבֶת.

אַךְ הַזַּרְזִירִים לֹא יְמַהֲרוּ לָסוּר אֶל הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה. מִסְתַּכְּלִים הֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה, בּוֹדְקִים הֵיטֵב, וְיֵשׁ שֶׁהַתֵּבָה פְּסוּלָה וְלֹא יֵשְׁבוּ בָּהּ. יֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת וּמְהֻדֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ וְרוּחַ מְצוּיָה בָּאָה וְעוֹקַרְתָּהּ; יֵשׁ שֶׁהִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר וְהֶחָתוּל יָכֹל לִקְפֹּץ וְלִטְעֹם מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחִים. זָהִיר וְנָבוֹן הוּא הַזַּרְזִיר!

מִבְנֵה קִנּוֹ פָּשׁוּט מְאֹד: קְנֵי־קַשׁ וְגִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב הַמֻּנָּחִים בְּעִגּוּל וּבָאֶמְצַע נוֹצוֹת וָצָמֶר. בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תָּטִיל הָאֵם 5 – 7 בֵּצִים גְּדוֹלוֹת, בְּהִירוֹת־לִבְנוֹת, וְכַעֲבֹר יֶרַח־יָמִים יִבָּקְעוּ מֵהֶן הָאֶפְרוֹחִים.

הַזַּרְזִיר יָבִיא גַם נֶזֶק בְּהַשְׁחִיתוֹ גַּרְגְּרֵי־הַפֵּרוֹת בַּכֶּרֶם וּבַפַּרְדֵּס. אַךְ נִזְקוֹ זֶה מַה הוּא לְעוּמַת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָבִיא בְּהַשְׁמִידוֹ אֶת הֲמוֹנֵי־הַתּוֹלָעִים – הַזּוֹלְלִים הַמַּזִּיקִים.

בִּגְלִילַת יַם־הַמֶּלַח יִמָּצֵא מִין זַרְזִיר שָׁחוֹר וְגָדוֹל, הוּא הַשַּׁחֲרוּר. הָעוֹף הַזֶּה יַרְנִין אֶת מִדְבַּר־הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹ הָעֲרֵבִים. יְלִידֵי־הָאָרֶץ יְצוּדוּהוּ בְּמַעֲרוֹתָיו אֲשֶׁר יָלוּן בָּהֶן וְיַאַסְפוּהוּ אֶל בֵּיתָם לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם־שִׁירָתוֹ.

הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בְּמִנְזַר מַר־סַבָּא מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַצִּפֳּרִים הַנֶּחְמָדוֹת הָאֵלֶּה: הֵם זוֹרְקִים צִמּוּקִים וְהַשַּׁחֲרוּרִים יִקְלְטוּם מִן הָאֲוִיר. כֹּה נַעֲשׂוּ שָׁם הַשַּׁחֲרוּרִים כִּמְעַט לִבְנֵי תַּרְבּוּת.

הָעוֹף הוּא קַל וְזָרִיז מִכָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם. חִישׁ מְהֵרָה יִנָּשֵׂא וְיָעוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָעוֹפוֹת שׁוֹכְנֵי־הָהָר יֵשׁ יָבֹאוּ לִשְׁכֹּן בָּעֵמֶק, וּלְהֵיפֶךְ. נוֹדְדִים הֵם לַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּזוֹנָם מָצוּי שָׁם בְּשֶּׁפַע. אַךְ עִתִּים יִתְאַסְּפוּ יַחַד, עֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצֻמּוֹת, וּבְצִפְצוּף־תְּרוּעָה וּבִשְּׁאוֹן־אַדִּירִים יַעַזְבוּ אֶת אַרְצָם לָנוּד אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת.

סוֹף הַקַּיִץ, בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הַחֹרֶף הָעָז. עוֹד מְעַט וּמַרְבַדֵּי־שֶׁלֶג צַחִים יְכַסּוּ כְּתַכְרִיכֵי־מֵת אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָרְמָשִׁים יִתְחַבְּאוּ עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶם, הַפְּרָחִים וְהַצִּיצִים יֻכּוּ בַּקֹּר. עוֹנָה זוֹ – מַה תַּעֲשֶׂינָה בָּהּ הַצִּפֳּרִים, שֶׁהָרְמָשִׁים וְהַצִּיצִים הָרַכִּים לֶחֶם־חֻקָּן?

וְהָיָה אַךְ יִתֵּן הַחֹרֶף אוֹתוֹתָיו וְהִתְאַסְּפוּ הָעוֹפוֹת וְנָדוּ לְ“אֶרֶץ חַמָּה וְיָפָה, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים”.

[ציוּר 6 הָעוֹפוֹת בִּנְדִידָתָם –קובץ 24]

יְצִירִים זְעִירִים אֵלֶּה – מָה רַבָּה, מַה כְּבֵדָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם! אַךְ בִּגְבוּרָתָם וּבִתְבוּנָתָם יִשְׂאוּ אֶת כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה וְיָבֹאוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצָם.

לְעֵת צֵאתָם לַדֶּרֶךְ תִּתְאַסֵּפְנָה כָּל הָעֵדוֹת, עֵדָה עֵדָה וּמַנְהִיגָהּ. הַמַּנְהִיגִים עוֹפוֹת זְקֵנִים הֵם, שֶׁשְּׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ נְהִירִים לָהֶם, כִּי לֹא פַּעַם עָבְרוּ בָּהּ. הַמַּנְהִיג יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעֵדָה, יַתְוֶה לְפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, יַרְאֶה לָהּ מְקוֹם־חֲנוֹת וּמְקוֹם־לִינָה. גַּם בְּשַׁעַת־הַמְּנוּחָה יַשְׁגִּיחַ הַמַּנְהִיג עַל עֲדָתוֹ צוֹפֶה הֲלִיכוֹתֶיהָ וּמַזְהִירָהּ לְכָל סַכָּנָה קְרֵבָה.

חֲשׂוּכֵי־דְאָגָה הֵם הָעוֹפוֹת בָּעֵת הַהִיא. בִּימֵי הַקַּיִץ הִסְפִּיקוּ כְּבָר לְגַדֵּל אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם, גַּם לִמְּדוּם לָצוּד חֲרוּקִים וּלְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

וּרְאוּ פֶּלֶא! הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה – דֶּרֶךְ תְּנוּדָתָם קְבוּעָה, שָׁנָה שָׁנָה יַעַבְרוּהָ, שָׁנָה שָׁנָה יָבֹאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד לַחֲרֹף בּוֹ. וּבַמָּקוֹם הַהוּא יֵדַע כָּל עוֹף אֶת מִשְׁכָּנוֹ וְיַכִּיר אֶת קִנּוֹ שֶׁבָּנָה לִפְנֵי שָׁנָה.

אֵיךְ הֵם מַכִּירִים אֶת דַּרְכָּם הַאֲרֻכָּה־הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? – חִידָה הִיא לָנוּ, חִידָה לְלֹא־פִּתְרוֹנִים.

יֵשׁ בָּהֶם הָעוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּיּוֹם. יְכוֹלִים לְשַׁעֵר אֵיפֹא, כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת הַדֶּרֶךְ עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. אַךְ רֻבָּם עוֹף יָעוּפוּ בַּלֵּילוֹת, גַּם בַּעֲלָטָה גְדוֹלָה. לֹא יִרְאוּ אָז דָּבָר.

וּבְאַחַד הָעֲרָבִים תִּרְאֶה פִּתְאֹם עוֹפוֹת לְאֵין־סְפוֹר מְרַחֲפִים בְּאוֹר־הַסַּהַר – מַה־נִשְׂגָב הַמַּרְאֶה.

הַגָּדוֹל מִכָּל הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה בְּדַרְכָּם הוּא הָרוּחַ. מוּזָר וְנִפְלָא! רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת נִכְחָם אוֹ מִן הַצַּד נוֹחָה הִיא לָהֶם. רוּחַ הַמְּלַוָּה אוֹתָם תַּכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת מְעוּפָם וְתַתִּישׁ אֶת כֹּחָם.

[ציור 7 הַמִּגְדָּלוֹר – קובץ 25]

הִנֵּה בָּאוּ אֶל יַמִּים רְחָבִים. אֲחָדִים מִן הָעוֹפוֹת יֵשְׁבוּ עַל הַגַּלִּים וְנִשְׂאוּ יַחַד עִם הַזֶּרֶם. אַךְ הֵן לֹא כֻּלָּם יֵדְעוּ לִשְׂחוֹת, וְרַק הַגִּבּוֹרִים יֵצְאוּ בְּשָׁלוֹם. רַבִּים מֵהֶם יֵחָשְׁלוּ, יִפְּלוּ הַתְּהוֹמָה, וְרַבִּים יִמְצְאוּ אֶת־מוֹתָם עַל יַד הַמִּגְדָּלוֹר וְתָרְנֵי־הַסְּפִינוֹת.

סוּפָה. הַשָּׁמַיִם – תְּהוֹם אֲפֵלָה. גֶּשֶׁם נִתָּךְ יַרְטִיב אֶת כַּנְפֵי־הַנּוֹדְדִים הַלֵּאִים. וְהִנֵּה הַרְחֵק הַרְחֵק שְׁבִיב נוֹצֵץ.

הַמִּסְכֵּנִים יָשִׂימוּ אֵלָיו אֶת פְּנֵיהֶם, יַאַזְרוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם וִימַהֵרוּ – רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים יְנֻפְּצוּ אָז בְּעֹז אֶל זְכוּכִיּוֹת־הַמִּגְדָּלוֹת הֶעָבוֹת וַהֲמוֹנֵי־הָאֻמְלָלִים יִפְּלוּ אֶל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

טוֹרְפִים אַכְזָרִים יִרְדְּפוּם תָּמִיד וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. הָאָדָם יָבֹא וְהִכָּה בָּהֶם בְּמַטֵּהוּ אוֹ יִלְכְּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ.

וְהִנֵּה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם.

שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, אֲוִיר חַם, מֶרְחֲבֵי־שָׂדֶה רַעֲנַנִּים. בִּזְמָן קָצָר יָשׁוּבוּ הָעוֹפוֹת לְאֵיתָנָם. אוּלָם פֹּה, בְּנוֹף־הָעֲדָנִים, לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת הַצָּפוֹן הַקַּר וְהַזּוֹעֵם. וְעִם בֹּא הָאָבִיב יָשׁוּבוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת, אֶל מוֹלַדְתָּם הַחֲבִיבָה יָבֹאוּ.

מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.

מִינֵי־הַכֶּלֶב רַבִּים וְשׁוֹנִים. נִבְדָּלִים הֵם זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם, בְּפַרְצוּפָם וְגַם בִּתְכוּנוֹת־רוּחָם.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד אָסַף הָאָדָם אֶת הַכֶּלֶב לְבֵיתוֹ. מִן הַגּוּרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּחַר לוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַמְּיוּחָדוֹת, וְאֶת הַנּוֹתָרִים הִשְׁמִיד. בְּחִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה דּוֹרוֹת רַבִּים וְכֵן נוֹצְרוּ גִּזְעֵי־הַכֶּלֶב הַשּׁוֹנִים: כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, כַּלְבֵּי־הַצֹּאן, הַשַּׁפְלָנִים, וְעוֹד.

[ציוּר 10 הַכֶּלֶב לִגְזָעָיו הַשּׁוֹנִים –קובץ 30]

מַה מָצָא הָאָדָם בַּכֶּלֶב לְקָרְבֵהוּ?

חוּשׁ רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב דַּק לְהַפְלִיא. בְּחוּשׁוֹ זֶה יַכִּיר אֶת בְּעָלָיו בֵּין הֲמוֹן־אֲנָשִׁים עָצוּם וָרָב. כַּאֲשֶׁר יָרְחַק הַכֶּלֶב מִבֵּיתוֹ – וְשָׁב אֵלָיו כַּעֲבֹר זְמָן, כִּי יִמְצָא אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר פַּעַם עָבַר בָּהּ. נְחִירָיו רְחָבִים וְלַחִים, לָכֵן יֵיטִיב לְהָרִיחַ. אִם יִיבַשׁ חָטְמוֹ – סִמַּן־מַחֲלָה הוּא.

בְּיִחוּד מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ אֵצֶל כַּלְבֵּי־הַצַּיִד וְהַצֹּאן.

בִּלְעֲדֵי הַכֶּלֶב לֹא יֵצֵא הַצַּיָד לָצוּד. הַכֶּלֶב יָרוּץ וְיָתוּר בְּלִי הֶרֶף עַד אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַטֶּרֶף בְּקָמַת־הָעֵשֶׂב אוֹ בְּצֶאֱלֵי־הַסְּבָכִים, יִשָּׂאֶנוּ וִיבִיאֶנּוּ לַאֲדוֹנָיו.

[ציוּר 11 כְּלָבִים עֲרָבִיִּים (זַרְזִירֵי־מָתְנָיִם) – קובץ 31]

גַּם כֶּלֶב־הַצֹּאן – בִּלְעָדָיו אֵין תְּקוּמָה לָרוֹעֶה. תָּמִיד יִשְׁמֹר וְיָגֵן עַל הַצֹּאן מִשִּׁנֵּי־הַטּוֹרְפִים. בְּרֵיחוֹ יַכִּיר אֶת עִקְּבֵי־הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה וִימַהֵר לְאָסְפֶנָּה. בְּשַׁעַת הַמְּנוּחָה יֵשֵׁב לוֹ מוּל הָרוֹעֶה, יְחַכֶּה לְמוֹצָא פִיו וּלְכָל רֶמֶז קַל יִתְעוֹרֵר לָרוּץ.

וְלֹא רַק בַּצַּיִד וּבַמִּרְעֶה, גַּם בַּחֲצֵרֵנוּ יַעֲזֹר לָנוּ עֵזֶר רָב.

הַכֶּלֶב – שׁוֹמְרֵנוּ.

עַל הַשּׁוֹמֵר לִהְיוֹת עֵר כָּל הַלַּיְלָה, לִתְפֹּס כָּל רַחַשׁ, לְעוֹרֵר קוֹל־בֶּהָלָה בְּשַׁעַת־הַצֹּרֶךְ, לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּנָּב וּלְהִלָּחֵם בּוֹ.

בְּכָל אֵלֶּה יַשְׂכִּיל הַכֶּלֶב לְהַפְלִיא.

שְׁנָתוֹ קַלָּה מְאֹד וּלְכָל הֲמוּלָה דַקָּה יִתְעוֹרֵר. כִּי יִשְׁכַּב בַּחֶדֶר וְשָׁם, הַרְחֵק בָּרְחוֹב, צַעֲדֵי־אִישׁ נִשְׁמָעִים – וְנֵעוֹר מִיָּד וְנָבָח. עַל הַגַּנָּב יִתְנַפֵּל בֶּחָרוֹן, יִשָּׁכֶנּוּ בְּלִי רַחֵם.

כַּלְבֵּי־הַשְּׁמִירָה – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם זְקוּפָה תָּמִיד, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבָם. כַּלְבֵּי הַצַּיִד וְהַצֹּאן – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם סְרוּחָה, כִּי נֶעֱזָרִים הֵם בְּרֵיחָם הַדַּק, וְרַגְלֵיהֶם אֲרֻכּוֹת וְקַלּוֹת.

רַגְלֵי הַשַּׁפְלָנִים קְצָרוֹת וַעֲקֻמּוֹת. הַכְּלָבִים הָאַלָּה יַחַדְרוּ לִמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָל, יִלָּחֲמוּ בּוֹ וְיַסְגִירוּהוּ בִּידֵי הַצַּיָּד.

בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן הָרְחוֹקוֹת הַכֶּלֶב הוּא חַיַּת־הַבַּיִת הַיְחִידָה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַם לְהוֹבָלַת מַשָּׂא.

הַכֶּלֶב אוֹכֵל־כֹּל, אַךְ אָהֹב יֶאֱהַב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וּלְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת. שִׁנָּיו חֲזָקוֹת מְאֹד. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת, שְׁנֵי נִיבִים, שֵׁשׁ טוֹחֲנוֹת בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁבַע בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. הַטּוֹחֲנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַבְנוּנִיּוֹת.

יְדִיד טוֹב הוּא לָאָדָם וְעוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן. כָּל יָמָיו יִרְחַשׁ לַאֲדוֹנָיו אַהֲבָה רַבָּה, מְסִירוּת וְאֵמוּן. בַּכֹּל יְלַוֵּהוּ, תָּמִיד יְשָׁרְתֵהוּ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָמִיט עַל בְּעָלָיו שׁוֹאָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה בְּמַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן: לֹא יֹאכַל דָּבָר, קוֹל נִבְחָתוֹ יְשֻׁנֶּה וְהָיָה לִילָלָה מָרָה, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה תִּשְׁתָרְבֵּב וּמִפִּיו הַפָּעוּר יִז קֶצֶף. לֵאֶה וּמַשְׁמִים יָרוּץ, יִתְנוֹדֵד, יִשֹּׁךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְגּשׁ, יִפֹּל וְיָמוּת.

כֶּלֶב זֶה מַעֲבִיר אֶת מַחֲלָתוֹ עַל יֶתֶר חַיּוֹת־הַבַּיִת. נְשִׁיכָתוֹ מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

כֵּן עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִתֵּת לַכֶּלֶב לְלַקֵּק אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו. בְּשַׁעַת־לְקִיקָה עָלוּל הוּא לְהַעֲבִיר אֶת בֵּצֵי תּוֹלָעֵי־הַכֶּלֶב, הַגּוֹרְמִים לָאָדָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.

מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.

הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…

בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.

גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.

בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.

רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.

בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.

הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.

אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.

שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.

כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.

כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.

עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.

טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.

עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…

תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.

עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.

גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.

כָּל הַיּוֹם תְּהַלֵּךְ הַתַּרְנְגֹלֶת וְתָרוּץ בַּחֲצַר־בֵּיתֵנוּ. עוֹף הָאֲדָמָה הִיא. גַּם בִּרְדֹף אוֹיֵב אַחֲרֶיהָ תִּבְרַח בְּרַגְלֶיהָ, וְרַק בַּאֲבֹד מָנוֹס מִמֶּנָּה תִּצְלַח עָלֶיהָ רוּחַ עֹז, תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִתְעוֹפֵף. מְעוּפָהּ כָּבֵד וְרוֹעֵשׁ.

רַגְלֵי הַתַּרְנְגֹלֶת חֲזָקוֹת וּשְׁרִירַי־שׁוֹקֶיהָ גְדוֹלִים וְעָבִים. כְּנָפֶיהָ קְצָרוֹת וּמֵעֻגָּלוֹת – רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. גַּם צִפָּרְנֶיהָ מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲמָד טוֹב.

כָּל הַיּוֹם תְּנַקֵּר וּתְחַטֵּט בֶּעָפָר אוֹ בְּגַלֵּי־אַשְׁפָּה, תְּחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל מִינֵי זַרְעֵי־צְמָחִים, תּוֹלָעִים וּזְחָלִים. צִפָּרְנֶיהָ נְבוּבוֹת בְּתַחְתִּיתָן וְהַתַּרְנְגֹלֶת תַּפְלִיא לִגְרֹף בָּהֶן. כָּל פֵּרוּר, כָּל גַּרְגֵּר לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֶיהָ – רְאִיָּתָהּ חַדָּה מְאֹד. אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁהּ מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בַּעֲמָלָה וְהִנֶּהָ זְקוּקָה לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מַחֲסוֹרָהּ.

עַצְמוֹת־הַמַּקּוֹר שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת רַכּוֹת מְאֹד, אַךְ הֵן מְצֻפּוֹת שְׁכָבָה קַרְנִית קָשָׁה, וְלָכֵן תּוּכַל לְפוֹרֵר וּלְרוֹצֵץ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים: חִפּוּשִׁיוֹת, פֵּרוּרֵי־לָחֶם. מֵעֲלֵי־הַיְּרָקוֹת קוֹטֶפֶת הִיא וְגוֹזֶרֶת גְּזָרִים גְּזָרִים. חַרְטֻמָּהּ הָעֶלְיוֹן חַד מְאֹד וּבִהְיוֹתוֹ מְהֻדָּק אֶל הַחַרְטֹם הַתַּחְתּוֹן יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. אֵין הַתַּרְנְגֹלֶת לוֹעֶסֶת אֶת מְזוֹנָהּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵנוּ וְתוֹרִידֶנּוּ אֶל הַזֶּפֶק. בַּזֶּפֶק יְרֻכָּךְ הַמָּזוֹן וְיֵרֵד מִשָּׁם אֶל הָאַצְטוּמְכָא וְאֶל הַקּוּרְקְבָן. שְׁרִירֵי הַקּוּרְקְבָן חֲזָקִים וְהֵם טוֹחֲנִים וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמָּזוֹן עַד אֲשֶׁר יְעֻכָּל.

גַּם גַּרְגְּרֵי־הֶחָצָץ אֲשֶׁר תְּלַקֵּט יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הַמָּזוֹן.

בִּנְחִירַי־הַתַּרְנְגֹלֶת יִמָּצְאוּ מַסְתְּמִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּגֵרוּ. חַרְטֻמָּהּ הַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי כְּעֵין מִרְדֶה. בִּרְצוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת תְּמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם, תָּרִים אֶת רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְתַזִּילֵם אֶל תּוֹךְ לוֹעָהּ.

הַתַּרְנְגֹלֶת מְטִילָה בֵּצִים, אֲשֶׁר מֵהֶן יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים. הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, מְחַמַּמְתָּן בְּגוּפָה וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים. בְּצֵאתָם לַאֲוִיר־הָעוֹלָם יַעֲטוּ הָאֶפְרוֹחִים פְּלוּמָה רַכָּה, צְהֻבָּה לָרֹב. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יָרוּצוּ אַחֲרֵי אִמָּם הָרַחֲמָנִיָּה מְחַפְּשִׂים וּמְלַקְּטִים אֹכֶל. כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ מְעַט תְּגָרְשֵׁם אִמָּם מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם.

אֶת הַתַּרְנְגֹל נַכִּיר בְּגָדְלוֹ, בִּזְנָבוֹ הַכָּפוּף כְּמַגָּל וְהַמִּתְפַּתֵּל לְמַעְלָה, בְּכַרְבָּלְתּוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוּנוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הַמִּדַּלְדְלוֹת מִגְּרוֹנוֹ, אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה. קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, צַעֲדוֹ אֵיתָן, בָּטוּחַ וְאִטִּי. אֲדוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה הוּא, וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. תַּרְנְגֹל זָר כִּי יָבֹא – וְהִתְלַקְּחָה מִלְחָמָה עַזָּה וַהֲמוֹן נוֹצוֹת תִּתְעוֹפֵפְנָה מִסָּבִיב. כְּלֵי־זֵינוֹ הֵם הַמָּקוֹר וְהַדָּרְבָן הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לָאֶצְבַּע הָאֲחוֹרִית.

לְפָנִים הָיוּ עוֹרְכִים מִלְחֶמֶת־תַּרְנְגֹלִים וְהָיוּ מְזַיְּנִים אֶת דָּרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמַסְמְרוֹת־בַּרְזֶל.

קְרִיאַת־הַתַּרְנְגֹל קְבוּעָה לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְיוֹדֵעַ הוּא “לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה”. תַּרְנְגֹלֶת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִתַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, הַנִּמְצֵאת עוֹד כַּיּוֹם בִּצְפוֹן הוֹדוּ וּבְאִיִּים אֲחָדִים סְמוּכִים לָהּ.

תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר מְטִילָה רַק בֵּצִים מִסְפָּר, לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ. מִשְּׁנוֹת־קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וּמְטַפֵּל בָּהּ. כֹּה הֵקִים בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת גִּזְעֵי־תַּרְנְגֹלֶת שׁוֹנִים.

יֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת הַמְּטִילוֹת כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּצָה בְּשָׁנָה.

בֵּצַת־הָעוֹף

לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי בֵּצֵי תַּרְנְגֹלֶת, הַדּוֹמוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה. הָבָה נְשַׁבְּרֵן וְנִרְאֶה מַה־בְּתוֹכָן: הָרִאשׁוֹנָה מְכִילָה חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן. בּוֹ־בָּרֶגַע נוּכַל לְטַגֵּן חֲבִיתָה נִפְלָאָה! בַּשְּׁנִיָּה… מִן הַשְּׁנִיָּה קָפַץ וְיָצָא אֶפְרֹחַ חַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יֵדַע לָרוּץ.

לְמַרְאִית־עַיִן לֹא נִבְדְּלוּ הַבֵּצִים זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה הַיּוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הוּצְאָה מִתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת דָּגְרָה וְחִמְּמָה אוֹתָהּ. וְאֵיךְ נוֹלַד הָאֶפְרֹחַ? הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן שֻׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבֵּצָה וְהָיוּ עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, דָּם. וּרְאוּ: בֶּן־חַיִל הוּא אֶפְרוֹחֵנוּ, חָכָם וְנָבוֹן. יוֹדֵעַ הוּא גַּם לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

חֲבָל שֶׁאֵין תַּחַת יָדִי אֶפְרֹחַ־אַוָּז. הֱיִיתֶם רוֹאִים כִּי מִיָּד לְהִבָּקְעוֹ מִן הַבֵּצָה יוֹדֵעַ הוּא גַּם לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם.

הַאִם אֶפְרוֹחֵי כָּל הָעוֹפוֹת חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים?

רְאִיתֶם אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַיּוֹנִים. עִוְּרִים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ, וְלוּלֵא הוֹרֵיהֶם הַמְטַפְּלִים בָּהֶם הָיוּ מֵתִים מִיָּד.

עַתָּה נִקַּח בֵּצָה מְבֻשֶּׁלֶת, נַחְתְּכָהּ וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ:

[ציור – קובץ 38]

חֲתָךְ בְּבֵצַת הָעוֹף: V – הַחֶלְמוֹן, B – הַחֶלְבּוֹן, C – הַחוּטִים.

קְלִפָּתָהּ קָשָׁה וּשְׁבִירָה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה יִמָּצֵא קְרוּם דַּק לָבָן וּבְתוֹכוֹ הַחֶלְבּוֹן הַלָּבָן וְהַחֶלְמוֹן הַצָּהֹב. עַל פְּנֵי הַחֶלְמוֹן– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב – גּוּף זָעִיר שָׁט. הוּא הָעֻבָּר.

קְלִפַּת הַבֵּצָה עֲשׂוּיָה סִיד. אִם נִטְבְּלֶנָּה בְּחֹמֶץ חָרִיף וְנָמַסָּה מַהֵר. נָשִׂים אוֹתָהּ בְּכוֹס מָיִם. בּוּעוֹת־אֲוִיר קְטַנּוֹת כִּנְקוּדוֹת־כֶּסֶף עוֹלוֹת וְצָפוֹת עָלֶיהָ. הַקְּלִפָּה מְלֵאָה נְקָבִים דַּקִּים אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יַחְדֹּר הָאֲוִיר. אוּלָם גַּם בְּתוֹךְ הַבֵּצָה יִמָּצֵא אֲוִיר מְעָט. הִנֵּה פֹּה לְמַעְלָה, בְּקָצֶהָ הַכַּד שֶׁל הַבֵּצָה, חָלָל רֵיק וְהוּא מָלֵא אֲוִיר. בְּלִי אֲוִיר לֹא יוּכַל הָעֻבָּר לְהִתְפַּתֵּחַ.

הַחֶלְמוֹן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע־הַבֵּצָה מְעֻטָּף גַּם הוּא קְרוּם דַּק אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִתְעָרֵב וּלְהִתְבּוֹלֵל בַּחֶלְבּוֹן. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַחֶלְמוֹן הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים חוּטִים דַּקִּים אֲשֶׁר יִקְשְׁרוּהוּ לִשְׁנֵי קְצוֹת הַבֵּצָה. אִם יְנַדְנְדוּ אֶת הַבֵּצָה בְּחָזְקָה וְנִתְּקוּ הַחוּטִים וְהַבֵּצָה תָּשְׁחַת וְתִתְקַלְקֵל.

הָעֻבָּר קַל מְאֹד וְהוּא שָׁט תָּמִיד וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הֲלֹא תָּבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן: תִּהְיֶה הַבֵּצָה מֻנַּחַת אֵיךְ־שֶׁהִיא, הָעֻבָּר יִמָּצֵא לְמַעְלָה וְיִקְלוֹט אֶת חֹם הַדּוֹגֶרֶת. כִּי הַחֹם רַק הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעֻבָּר לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים גַּם בְּאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת. הִתְקִינוּ מְכוֹנָה אַחַת, הִיא הַמַּדְגֵּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יְסַדְּרוּ אֶת הַבֵּצִים עַל פְּנֵי שְׂבָכוֹת וּמִדַּת־הַחֹם קְבוּעָה בָּהּ תָּמִיד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים.

“רְדוּ בִדְגַּת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה…”

בִּימֵי קֶדֶם צַיָּד הָיָה הָאָדָם, חַי עַל חַרְבּוֹ וְעַל קַשְׁתּוֹ. וְחַיֵּי־הַצַּיָּד – מָה רָעִים הֵם וְקָשִׁים! יָמִים רְצוּפִים יֵתַע לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וְלֹא יִמְצָא. בְּחַיָּה רָעָה יִפְגַּע, בָּאֲרִי אוֹ בַּנָּמֵר, וְנָפַל חָלָל. לִפְעָמִים יָבֹא צַיָּד שֵׁנִי לִסְבִיבָתוֹ וְצַר הַמָּקוֹם לִשְׁנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִלְחֶמֶת־דָּמִים.

נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי לֹא אַחַת נִצְנְצָה בְּלֶב־הַצַּיָּד הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת: “מַה־מְּאֻשָּׁר הָיִיתִי לוּלֵא אֻלַּצְתִּי לְשׁוֹטֵט וְלִרְדֹּף כָּל הַיָּמִים; לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשְׁכִּין בִּמְעוֹנִי חַיָּה, אֲשֶׁר תֵּינִיקֵנִי מֵחֲלָבָהּ, תַּאֲכִילֵנִי מִבְּשָׂרָהּ, תַּלְבִּישֵׁנִי מִצַּמְרָהּ”.

אֵיךְ אָסַף הָאָדָם רִאשׁוֹנָה אֶת הַחַיָּה לִמְעוֹנוֹ?

הָלוֹךְ הָלַךְ לוֹ בְּאַחַד־הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַיָּה לְפָנָיו, אֵם עַל בָּנֶיהָ. הַצַּיָּד דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיּוֹר בָּאֵם. מֵתָה הָאֵם וְהַקְּטַנִּים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, לֹא יֵדְעוּ מַה מָוֶת וּמִי הַיְצִיר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. הַצַּיָּד אָסַף אֶת הַקְּטַנִּים אֶחָד אֶחָד וַיְבִיאֵם לִמְעוֹנוֹ. בִּמְעוֹן־הָאָדָם גָּדְלוּ הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה, פָּרוּ וְרָבוּ – חַיּוֹת־הַבַּיִת הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לֹא רַבּוֹת הֵן הַחַיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיּוֹת בָּיִת. הַפִּיל, לְמָשָׁל, זֶה דוֹרוֹת רַבִּים יְאַלְּפוֹ הָאָדָם, יַרְגִּילֵהוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. אַךְ הַפִּיל לֹא יִפְרֶה וְלֹא יִרְבֶּה בְּהִמָצְאוֹ תַּחַת יַד הָאָדָם. חַיַּת־תַּרְבּוּת הוּא וְלֹא חַיַּת־בָּיִת. גַּם אֶת הַצְּבִי בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן יְגַדֵּל הָאָדָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוּא לֹא יָקִים זֶרַע בִּהְיוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חַיַּת־בָּיִת כִּי אִם חַיַּת־תַּרְבּוּת.

טִפּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׁנָּה אֶת הַחַיָּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. בְּנֵי־הַחַיָּה, כְּיַלְדֵי הָאָדָם, שׁוֹנִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, וְהָאָדָם בָּחַר מֵהֶם אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַמְעֻלִּים וַיַּשְׁמֵד אֶת הַנּוֹתָרִים. כֵּן הִתְפַּתְּחָה הַחַיָּה לִגְזָעֶיהָ הָרַבִּים. הַבָּקָר, לְמָשָׁל – הֲלָלוּ בָּחֲרוּ מִמֶּנּוּ וְלָדוֹת אֲשֶׁר בְּשָׂרָם טוֹב לְמַאֲכָל, הֲלָלוּ – בִּגְלַל שֶׁפַע הֶחָלָב, וַהֲלָלוּ בָּחֲרוּ וַיְּפַתְּחוּ חַיּוֹת חֲזָקוֹת וּבְרִיאוֹת לַעֲבוֹדַת־הַשָּׂדֶה. בִּרְבוֹת־הַיָּמִים שֻׁנְּתָה חַיַּת־הַבַּיִת, שֻׁנּוּ סְגֻלּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ עַד אֲשֶׁר לֹא תִּדְמֶה לְחַיַּת־הַבָּר בַּת־מִינָהּ.

אִם יֶחְדַּל הָאָדָם לְטַפֵּל בְּאַחַת מֵחַיּוֹת־הַבַּיִת וְיַעַזְבֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה לִהְיוֹת חַיַּת־בָּר כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. אָכֵן אֲחָדוֹת מֵהֶן, כְּמוֹ הַכֶּבֶשׂ, אִבְּדוּ כָּלִיל אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶן וּבְאֵין חֲסוּת־הָאָדָם לֹא תּוּכַלְנָה עֲמוֹד וְתִתַּמְנָה לִגְוֹעַ.

וְלֹא רַק לָאָדָם מוֹעִילוֹת חַיּוֹת הַבַּיִת, כִּי מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן גַּם אַחַת אֶת רְעוּתָהּ. הַסּוּס יַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדֶה מִזְרַע לְמִסְפֹּא וְיוֹבִילֶנּוּ מִן הַגֹּרֶן – מַאֲכָל לַבָּקָר. מֵחֲלֵב־הַפָּרָה יֶהָנֶה הֶחָתוּל, וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָמְלוּ עָלָיו הַסּוּס וְהַבָּקָר יֹאכַל גַּם הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

בְּיַלְדוּתִי אוֹהֵב הָיִיתִי לָשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּשֵׁיט הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. צַר, צַר הָיָה לִי לִרְאוֹתָם נְתוּנִים בַּזֶּרֶם הַסּוֹעֵר, בַּגַּלִּים הַנִּשָׂאִים. מַדּוּעַ – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – יִסְבְּלוּ הַדָּגִים כָּל יְמֵי־חַיֵּיהֶם וְלֹא יִחְיוּ כָּמוֹנוּ בַּחֹפֶשׁ, בְּאֵין מַה־שֶׁהוּא מֵעִיק עֲלֵיהֶם סָבִיב?

גָּדַלְתִּי וָאֶלְמַד לָדַעַת כִּי אַךְ מִשְׁגֶה הָיָה אִתִּי.

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים הִנְנוּ בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס נִשָּׂא וְסוֹעֵר, הֲלֹא הוּא אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִּיר. וּמַדּוּעַ לֹא נִרְאֵהוּ? רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהִנְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ, וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁגּוּף אֲוִירִי (גּוּף אֲוִירִי יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם גָז) לֹא יֵרָאֶה לָעָיִן.

דַּמּוּ נָא בְּנַפְשְׁכֶם רֶגַע, כִּי שָׁם, בִּמְרוֹמֵי־הַמֶּרְחַקִּים, קָם מִין יְצִיר הַמְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כִּרְאוֹתֵנוּ אָנוּ אֶת הַמַּיִם הַנּוֹזְלִים. הוּא יִרְאֶה אֶת הָאֲוִיר, הָעוֹטֵף אֶת כַּדּוּר־הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בְּתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְעוֹפְפִים וּבְתַחְתִּיּוֹתָיו בְּנֵי־אָדָם וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת מְהַלְּכִים. הַיְצִיר הַזֶּה לֹא יִרְאֶה הֵיטֵב אֶת הָעוֹפוֹת, כִּי אֵין עוֹף כָּזֶה אֲשֶׁר יִתְרוֹמֵם עַד שְׂפַת־אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִיר שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד כְּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים.

לוּ אָמַר הַיְצִיר הַזֶּה לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה לִמְשׁוֹתֵנוּ מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה אֲנַחְנוּ אֶת הַדָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְרָאָה אוֹתָנוּ, בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָאֲוִיר, מִתְרוֹצְצִים וּמְפַרְפְּרִים, גּוֹסְסִים וָמֵתִים.

הַיְצִיר הַזֶּה יִרְאֶה זִרְמֵי־אֲוִיר מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָאֲדָמָה, הֲלֹא הֵם הָרוּחוֹת; חַשְׁרַת עַרְפַּלִּים, נֶעֱרָמִים וּנְמוֹגִים, אֵלֶּה הֵם הָעֲנָנִים. הַבְּרָקִים, הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים בְּדִמְמַת־הָעֲרָבִים – כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ בְּעֵינֵי הַיְצִיר כִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּקִרְבַת הָאָרֶץ, סָמוּךְ לְכַדּוּר־הָאֲדָמָה.

אַךְ יְצִיר כָּזֶה אַיִן אֲשֶׁר יִרְאֶה וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָבָה נִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ בְּעֵזֶר הַנִּסְיוֹנוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל רְאוֹת בְּעֵינֵינוּ.

__________________

שִׂימוּ עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹצָה קְטַנָּה וְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ. לֹא נְגַעְתֶּם בַּנּוֹצָה, וּמַדּוּעַ הִתְעוֹפְפָה וַתִּפֹּל אָרְצָה? נִרְאֶה, שֶׁבֵּין הַסֵּפֶר וְהַנּוֹצָה נִמְצָא דְבַר־מָה, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הֲנִיעוֹנוּהוּ בַּסֵּפֶר, וְהַדָּבָר הָזָה הִפִּיל אֶת הַנּוֹצָה. זֶהוּ – הָאֲוִיר.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא – בַּגַּן, בַּשָּׂדֶה, בַּחֶדֶר – הָאֲוִיר שָׁם הוּא. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ וְאֵין אָנוּ חָשִׁים בְּמַגָּעוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא נָחוּשׁ בְּמַגַּע־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר נִלְבַּשׁ תָּמִיד, כִּי הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו. בָּאֲוִיר רְגִילִים אָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֶת הַבֶּגֶד נוּכַל לִפְשֹׁט. אֶת הָאֲוִיר לֹא נַרְחִיק מֵעִמָּנוּ לְעוֹלָם.

אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאֲוִיר, אַךְ רְאִינוּהוּ מֵנִיעַ אֶת הַנּוֹצָה. חוּשׁ־רְאִיָּתֵנוּ יוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. בְּנוֹעַ עַנְפֵי־הָעֵצִים בָּרוּחַ יַשְׁמִיעוּ קוֹל אִוְשָׁה. אֶת הָאִוְשָׁה שׁוֹמְעִים אָנוּ בְּאָזְנֵינוּ: חוּשׁ־הַשְּׁמִיעָה יוֹכִיחַ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. אִם תְּסוֹבְבוּ בְּמַקֵּל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּחָזְקָה וְעָלָה בְּאָזְנֵיכֶם קוֹל שָׁאוֹן: הַמַּקֵּל לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל, הָאֲוִיר הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁאוֹן.

בְּרוּצְכֶם בָּרְחוֹב מַרְגִּישִׁים הִנְּכֶם דְּבַר־מָה מְטַפֵּחַ עַל פְּנֵיכֶם. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת – כֵּן תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם. כִּי הָרוּחַ הֲלֹא הוּא אֲוִיר נָע. חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ גַּם הוּא יָעִיד עַל מְצִיאוּת־הָאֲוִיר.

טַעַם וְרֵיחַ יַחְסְרוּ לָאֲוִיר. הוּא גַם חֲסַר־צֶבַע. גַם הַמַּיִם, גַם הַזְּכוּכִית שֶׁבַּחַלּוֹן חַסְרֵי־צֶבַע הֵם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לַמַּיִם שֶׁבַּיָּם יֵשׁ וָיֵשׁ צֶבַע מְיֻחָד. הַזְּכוּכִית, אִם נִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ בָּהּ בִּנְיָר וְרָאִינוּ אֶת צִבְעוֹ הָאֲמִתִּי, אַךְ אִם נִסְתַּכֵּל בַּנְּיָר דֶּרֶךְ עֶשֶׂר זְכוּכִיּוֹת יְשֻׁנֶּה צֶבַע־הַנְּיָר מְעָט.

גַּם הָאֲוִיר כָּךְ. מְעַט מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל הָאֲוִיר שֶׁבַּחֶדֶר, יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ, כִּי חֲסַר־צֶבַע הוּא. אַךְ אִם נֵצֵא בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הַחוּצָה וְנִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ וְרָאִינוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת גְּבֹהִים. שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת הֵם הֵם הָאֲוִיר. רוֹאִים אָנוּ, כִּי לְשִׁכְבַת־אֲוִיר עָבָה יֵשׁ צֶבַע הַתְּכֵלֶת.

הָאֲוִיר אֵינֶנּוּ מַסְתִּיר מֵעֵינֵינוּ אֶת הַגּוּפִים שֶׁמִּסָּבִיב לָנוּ: שָׁקוּף הוּא.

___________

בָּאֲוִיר הִנְנוּ נוֹשְׁמִים. כָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר. הַדָּגִים חַיִּים תָּמִיד בַּמַּיִם – בַּמַּיִם יִמָּצֵא אֲוִיר. אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נָמֵס בַּמָּיִם. אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ.

מַלְּאוּ כּוֹס מַיִם קָרִים וְהַעֲמִידוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּעֲבֹר זְמָן נִרְאֶה עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס בּוּעוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, מַבְהִיקוֹת כְּכֶסֶף. אֵלּוּ הֵן בּוּעוֹת־הָאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְהָאֲוִיר לֹא נִרְאָה בָּהֶם. הֵם הִתְחַמְּמוּ מְעַט וְהָאֲוִיר צָף וְעָלָה עַל פְּנֵי דָּפְנֵי־הַכּוֹס.

גַּם הַסֻּכָּר, גַּם הַמֶּלַח נְמַסִּים בְּמַיִם, וּכְכָל שֶׁיֵּחַמּוּ הַמַּיִם כֵּן יִרְבּוּ הַסֻּכָּר אוֹ הַמֶּלַח לְהִמֵּס. בְּיַחַס לָאֲוִיר רוֹאִים הִנְנוּ אֶת הַהֶפֶךְ: בְּמַיִם קָרִים נָמֵס הוּא בְּשִׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַיִם חַמִּים.

בּוּעוֹת הַמַּיִם אֲשֶּׁר עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס מַבְהִיקוֹת כְּכָסֶף. גַּם קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל שְׂפַת־הַיָּם מַבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ. הָאֲוִיר הוּא אֲשֶׁר יֶאֱצֹל אֶת צֶבַע־הַלּוֹבֶן. מַפָּה לְבָנָה רְטֻבָּה לֹא תַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתָהּ כְּמַפָּה לְבָנָה יְבֵשָׁה: הַמַּיִם הִרְחִיקוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲוִיר וְהַלּוֹבֶן סָר מִמֶּנָּה.

וְלֹא רַק הַגּוּפִים הַלְּבָנִים כָּךְ. קְחוּ פֶּחָם אֶחָד וְטִבְלוּהוּ בְּמָיִם. עַל פְּנֵי הַפֶּחָם תִּתְנוֹצֵצְנָה בּוּעוֹת קְטַנּוֹת. הוּא הָאֲוִיר שֶׁהָיָה חָבוּי בְּסִדְקֵי־הַפֶּחָם.

הִנֵּה הֵבֵאתִי בַּקְבּוּק “רֵיק” וּסְתַמְתִּיו בְּפֶקֶק. בַּחוֹר שֶׁבַּפֶּקֶק שַׂמְתִּי מַשְׁפֵּךְ. יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁהַפֶּקֶק יְהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב בְּצַוַאר הַבַּקְבּוּק, בְּלִי כָּל רֶוַח בֵּינֵיהֶם. נְנַסֶּה לִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ. הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּמַּשְׁפֵּךְ וְאֶל הַצִּנְצֶנֶת לֹא יֵרֵדוּ. בָּרוּר, הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא נָתַן לָהֶם לָרֶדֶת.

כָּל דָּבָר הַתּוֹפֵס מָקוֹם יִקָּרֵא גּוּף. הָאֲוִיר גַּם הוּא גּוּף.

תְּמֵהִים הִנְּכֶם לִשְׁמֹעַ כִּי קָרָאנוּ לָאֲוִיר בְּשֵׁם גּוּף. רְגִילִים אַתֶּם בְּגּוּפִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַחְתָּם בַּיָּד, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, לְהַעְתִּיקָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמְנָם, בֵּין גּוּפִים כָּאֵלֶּה לֹא יִמָּנֶה הָאֲוִיר. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר, לְמָשָׁל, לְדַמּוֹתוֹ לָאָבֶן. אַךְ הֲלֹא גַם הַמַּיִם לֹא יִדְמוּ לָאָבֶן. בַּיָּד לֹא תִּקְּחוּם כְּקַחְתְּכֶם אֶת הָאֶבֶן, עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא תְּשִׂימוּם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי הַמַּיִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִקְפְּאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח. וְאָז אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָם לָאָבֶן. מִגּוּף נוֹזֵל נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם וְהָיוּ לְגוּף מוּצָק. כֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם, כִּי הַמַּיִם יִתְאַדּוּ וְיֵעָלְמוּ. הֵם יִתְמַזְּגוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיֹה יִהְיוּ אֵפוֹא לֹא רַק בְּהֶוְיַת־נוֹזֵל וְלֹא רַק בְּהֶוְיַת־מוּצָק, כִּי אִם גַּם בְּהֶוְיַת גָּז, אוֹ – גּוּף אֲוִירִי.

עוֹד תִּלְמְדוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְצַנֵּן וּלְהָפְכוֹ לְנוֹזֵל וְאֶת הָאֲוִיר הַנּוֹזֵל אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיא וּלְהָפְכוֹ לְגוּף כְּחַלְחָל.

קְפִיזוּת הָאֲוִיר וְלַחֲצוֹ

קְחוּ בְּיֶדְכֶם הָאַחַת אֶבֶן קְטַנָּה וּבִשְׁנִיָּה עֻגָּה רַכָּה, אֲשֶׁר רַק זֶה נֶאֶפְתָה, וְכַוְּצוּן הֵיטֵב. הָעֻגָּה תְּכֻוַּץ וּתְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ. הָאֶבֶן לֹא תִּשְׁתַּנֶּה בִּמְאוּמָה. יֶשְׁנָם, אֵפוֹא, גּוּפִים מִתְכַּוְּצִים וּבִלְתִּי־מִתְכַּוְּצִים. קְחוּ עַתָּה בְּיֶדְכֶם סְפוֹג שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִרְחִיצָה. כַּוְּצוּהוּ וַהֲנִיחוּהוּ – וְשָׁב לְצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. יֵשׁ גּוּפִים הַמְשַׁנִּים אֶת צוּרָתָם בְּהִתְכַּוְּצָם, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבִים הֵם לְצוּרָתָם הַקּוֹדֶמֶת. גּוּפִים כָּאֵלֶּה קְפֻזִּים הֵם. הָאֶבֶן, הָעֻגָּה הֵם גּוּפִים בִּלְתִּי־קְפֻזִּים.

קְחוּ בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם וְסִתְמוּהוּ בְּפֶקֶק, רַק בּוּעַת־אֲוִיר תַּשְׁאִירוּ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק תִּתְכַּוֵּץ הַבּוּעָה וְתִקְטָן וְכַאֲשֶׁר תוֹצִיאוּהוּ מְעַט תִּתְפַּשֵּׁט וְתִגְדָּל. וּבְכֵן, אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ. אֲוִיר מְכֻוָּץ שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִתְפּוֹס מָקוֹם אֲשֶׁר תָּפַס לִפְנֵי הִתְכַּוְּצוֹ. הָאֲוִיר הוּא גּוּף קָפֹז.

הִפְכוּ כּוֹס רֵיקָה וְהוֹרִידוּהָ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם. הַמַּיִם יָבֹאוּ אֶל קִרְבָּהּ רַק מְעָט. וְאָנָה נֶעֱלַם אוֹתוֹ חֵלֶק־הָאֲוִיר שֶׁאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ הַמָּיִם? הוּא לֹא נֶעֱלָם. הוּא הִתְכַּוֵּץ. הַמַּיִם לָחֲצוּ עָלָיו וְכִוְּצוּהוּ.

נִקַּח צִנְצֶנֶת מְלֵאָה מַיִם עַד מַחֲצִיתָהּ וְנִסְתְּמָהּ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. בַּחוֹר הָאֶחָד נַעֲמִיד שְׁפוֹפֶרֶת כְּפוּפָה קְצָרָה, אֲשֶׁר לֹא תִּגַּע בַּמַּיִם, וּבַחוֹר הַשֵּׁנִי נִנְעַץ שְׁפוֹפֶרֶת יְשָׁרָה אֲרֻכָּה וְקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן בַּמָּיִם. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא יוּכַל צֵאת דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה, כִּי הֲלֹא קָצֶהָ נָתוּן

בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נִקַּח בְּפִינוּ אֶת קְצֵה הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַכְּפוּפָה וְנִשֹּׁף בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק יִתְכַּוֵּץ, וּבְשָאֳפוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט יִלְחַץ עַל דָּפְנֵי־הַבַּקְבּוּק, עַל הַפֶּקֶק, עַל הַמָּיִם. הַמַּיִם יִסּוֹגוּ מֵרֹב לַחֵץ – וְאָנָה יִבְרָחוּ? הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם עוֹלִים בָּהּ וְנִזְרָקִים לְמַעְלָה. הִנֵּה הֲכִינוֹנוּ מַזְרֵקָה נָאָה! (רְאֵה צִיוּר 13)

[ציור – קובץ 45]

ציוּר 14 ציוּר 13

אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ אֲוִיר בְּתוֹךְ כְּלִי־מַיִם סָגוּר. בְּהִפָּתְחוֹ יִזָּרְקוּ הַמַּיִם מֵאֲלֵיהֶם. זֶה מַעֲשֵׂה הַגִּשְׁתָּה (רְאֵה צִיּוּר 14).

בַּקְבּוּק הַגָּזוֹז אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ כְּחֹם הַקַּיִץ – כְּדַאי לָשִׂים לֵב אֵלָיו.

כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם אוֹתוֹ רְאִיתֶם וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ אֲוִיר מִתּוֹכוֹ. לוּ אָסַפְנוּ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל אַחֵר. וַהֲלֹא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם מָלֵא הוּא מָיִם! אֵיךְ הֵכִיל גַּם אֶת הָאֲוִיר?

הָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לְהִמָּצֵא שָׁם מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ מְכֻוָּץ. גַּם מִקֹּדֶם שָׁאַף הָאֲוִיר לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ הַפֶּקֶק לֹא נָתַן לוֹ.

הָאֲוִיר נִלְחַץ לֹא רַק אֶל צַד אֶחָד, כִּי אִם גַּם אֶל כָּל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הַנִּיחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק אֵיךְ־שֶׁהוּא, הִפְכוּ אֶת פִּיו לְמַטָּה, לְמַעְלָה – הַפֶּקֶק יִזָּרֵק בְעֹז.

לְחִיצַת הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי

וְאוּלָם לֹא רַק אֲוִיר מְכֻוָּץ, כִּי גַּם אֲוִיר חָפְשִׁי יִלְחַץ עַל כָּל סְבִיבָיו.

קְחוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם רְתוּחִים (שֶׁאֵין בָּהֶם אֲוִיר) וְכַסּוּהָ בְּגֶזֶר־קַרְטוֹן, שֶׁיְּהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב וְנוֹגֵעַ בַּמָּיִם. הַחֲזִיקוּ בַּקַּרְטוֹן בְּאֶצְבָּעֲכֶם וְהִפְכוּ אֶת הַכּוֹס וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה הַקַּרְטוֹן לֹא יִפֹּל וְהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ אָרְצָה. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?

בַּכּוֹס אֵין אֲוִיר. מִבַּחוּץ יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן וְלֹא יִתֵּן לוֹ לִנְפֹּל. הַכֹּחַ, שֶׁבּוֹ יִלְחַץ הָאֲוִיר, רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא עוֹצֵר בְּעֵד הַמַּיִם הַכְּבֵדִים שֶׁבַּכּוֹס. נַסּוּ לִנְקֹב נֶקֶב בִּקְצֵה־הַמַּחַט בַּקַּרְטוֹן: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ מִיָּד. מַדּוּעַ? דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב חָדַר הָאֲוִיר. עַתָּה יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן מִשְׁנֵי צִדָּיו, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אַךְ מִלְּמַעְלָה יִלְחֲצוּ גַּם הַמַּיִם. לָכֵן אֵין הַקַּרְטוֹן נִשְׁאַר מְהֻדָּק לִשְׂפוֹת־הַכּוֹס הַהֲפוּכָה.

[ציוּר 15 – קובץ 46]

נַעֲשֶׂה עוֹד נִסָּיוֹן:

קְחוּ צִנְצֶנֶת גְּדוֹלָה וְסִתְמוּהָ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. שִׂימוּ בַּפֶּקֶק שְׁנֵי אַבּוּבֵי־זְכוּכִית. אֶל קְצֵה הָאֶחָד, בַּצִּנְצֶנֶת פְּנִימָה, קִשְׁרוּ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן. בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת יִמָּצֵא אֲוִיר כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִחוּצָה לָהּ, וְהוּא לוֹחֵץ אֶל כָּל צַד כַּאֲשֶׁר יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי. לָכֵן אֵין כַּדּוּר הַגּוּמִי מִתְכַּוֵּץ אוֹ מִתְפַּשֵּׁט.

נַסּוּ לִנְשֹׁם בְּחָזְקָה דֶּרֶךְ אַחַד הָאַבּוּבִים וּלְהוֹצִיא אֲוִיר מִן הַצִּנְצֶנֶת, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה כַּדּוּר־הַגּוּמִי מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי, הֶחָפְשִׁי, לוֹחֵץ עָלָיו וּמְמַתְּחוֹ.

בַּצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת נוּכַל עֲשׂוֹת עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד:

נַחֲלוֹץ אֶת הַפֶּקֶק עַם הָאַבּוּבִים יַחַד וְאֶת כַּדּוּר־הַגּוּמִי נָסִיר. נִסְתְּמֶנָּה בּוֹ שׁוֹב וּנְשַׁקְּעֶנָּה לְתוֹךְ צַלַּחַת־מָיִם. בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוּבָן, יִהְיֶה נָעוּץ פִּי־הָאַבּוּב הַיָּשָׁר. אֶת הָאַבּוּב הַשֵּׁנִי הַכָּפוּף נָשִׂים בְּפִינוּ וְנִשֹּׁם בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר בַּצִּנְצֶנֶת פָּחַת וְהַמַּיִם הִתְחִילוּ עוֹלִים בָּאַבּוּב וְנִזְרָקִים לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת.

מַה־דָּחַף אוֹתָם לְנַשְּׂאֵם? הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לָחֵץ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲלֵם.

הַמַּשְׁאֵבָה

רָאִינוּ כִּי בְּכֹחַ לְחִיצַת־הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּיִם. הַאִם נוּכַל לְהַעֲלוֹת גַּם אֶת מֵי־הַבְּאֵר?

נִקַּח אַבּוּב גָּדוֹל וְעָבֶה, וּבְתוֹכוֹ מוֹט דַּק אָרֹךְ. אֶת קְצֵה הַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן נַחְתּוֹל חֲתוּלַת־חוּטִים, עֵד הֱיוֹתָהּ צְמוּדָה אֶל דָּפְנֵי־הָאַבּוּב וְהָאֲוִיר לֹא יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. טוֹב לִטְבֹּל אֶת חֲתוּלַת־הַחוּטִים בְּשָׁמֶן.

נַכְנִיס אֶת הָאַבּוּב לְתוֹךְ כְּלִי־מַיִם וְנָרִים לְאַט לְאַט אֶת הַסֶּכֶר – הוּא הַמּוֹט הַמְחֻתָּל בְּקָצֵהוּ. כְּהִתְרוֹמֵם הַסֶּכֶר יַעֲלוּ הַמָּיִם. מוּבָן כִּי הַמַּיִם אֵינָם נִכְנָסִים מֵעֲלֵיהֶם, הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי הֶחָפְשִׁי לוֹחֵץ עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסָם אֶל חֲלַל־הָאַבּוּב הָרֵיק מֵאֲוִיר.

הַמַּיִם יַעֲלוּ בָּאַבּוּב גַּם אִם יִשָּׁאֵר בּוֹ מְעַט אֲוִיר, כִּי לַחֲצוֹ קָטֹן מִלַּחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי (רְאֵה צִיּוּר 16).

נוֹרִיד אֶת הָאַבּוּב אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר. גַּם שָׁם יִמָּצֵא אֲוִיר הַלּוֹחֵץ עַל־סְבִיבָיו. נְנַסֶּה לִשְׁאֹב – הַמַּיִם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַסֶּכֶר. אַךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיגָם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם? לְהוֹצִיא אֶת הַסֶּכֶר מִן הָאַבּוּב אִי־אֶפְשָׁר, כִּי אָז יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי עַל הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְשָׁבוּ לָרֶדֶת מַהֵר. אִם נוֹרִיד אֶת הַסֶּכֶר וְיָרְדוּ גַם הַמַּיִם עִמּוֹ.

כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ מִתּוֹךְ הָאַבּוּב בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְנֵה־הָאַבּוּב הַתַּחְתּוֹן מְחֻדָּד וְצַר, וְלָשִׂים בּוֹ פֶּקֶק־זְכוּכִית, מְחֻדָּד גַּם הוּא. כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַסֶּכֶר יֶהְדְּפוּ אֶת פֶּקֶק־הַזְּכוּכִית וּמִלְּאוּ אֶת הָאַבּוּב. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְלָחַץ עַל הַמַּיִם וְאֵלֶּה יִלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק אֲשֶׁר יִסְתֹּם אֶת פִּי־הָאַבּוּב וְלֹא יִתְּנֵם לָצֵאת.

אַךְ אֵיךְ נַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם מִתַּחַת לַסָּכֶר?

[ציור – קובץ 48]

ציוּר 18 ציוּר 17 ציוּר 16

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְצֵה־הַסֶּכֶר נָבוּב וּמִמַּעַל לַחֲתוּלַת־הַחוּטִים חוֹר. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְיִלְחַץ עַל הַמַּיִם. הַפֶּקֶק בְּפִי־הָאַבּוּב לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִשָּׁפֵךְ וְהֵם יִדָּחֲפוּ וְיָבֹאוּ לְתוֹךְ הַסֶּכֶר פְּנִימָה וְיֵצְאוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

אַךְ הִנֵּה עוֹד מִכְשׁוֹל: דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּצַד־הַסֶּכֶר יָשׁוּבוּ הַמַּיִם אֶל הָאַבּוּב תָּחַת. וְאֵיךְ, סוֹף סוֹף, נַשִּׂיגֵם?

מִכְשׁוֹל כָּזֶה הֲסִירוֹנוּ כְּבָר, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ אֶת פִּי־הָאַבּוּב צַר בְּסוֹפוֹ וּבְשִׂימֵנוּ בּוֹ פֶּקֶק מְחֻדָּד. כֵּן נַעֲשֶׂה גַם הַפַּעַם. אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁבַּסֶּכֶר נַעֲשֶׂה מְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ, וּבָהּ נָשִׂים פֶּקֶק קָטָן. בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר יָעְתָּק הַפֶּקֶק הַזֶּה הַצִּדָּה וְהַמַּיִם יַעֲלוּ וּבַעֲלוֹת הַסֶּכֶר יְמַהֵר הַפֶּקֶק לִסְתֹּם אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת כִּי הַמַּיִם יִלְחֲצוּ עָלָיו. בְּצַד־הָאַבּוּב יֶשְׁנוֹ צִנּוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת הַמָּיִם (רְאֵה צִיּוּר 17).

זוֹהִי מַשְׁאֵבָה מוֹצֶצֶת.

אַךְ אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁהַמַּשְׁאֵבָה לֹא רַק תָּמֹץ אֶת הַמַּיִם, כִּי אִם תִּזְרְקֵּם עָל, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁנּוּיִים אֲחָדִים.

רֵאשִׁית כֹּל, אֶת הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נַעֲשֶׂה לֹא מִמַּעַל לַסֶּכֶר, כִּי אִם מִתַּחְתָּיו. מוּבָן, כִּי עַתָּה אֵין כָּל צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת חוֹר בַּסֶּכֶר. הַמַּיִם יִכָּנְסוּ מִיַּד אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי. בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים פֶּקֶק קָטֹן, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לַמַּיִם לָשׁוּב.

נַעֲלֶה אֶת הַסֶּכֶר וְנוֹרִידוֹ בִּמְהִירוּת: הָאֲוִיר יִתְכַּוֵּץ וְיִלְחַץ בְּחָזְקָה עַל הַמַּיִם וְיִדְחָפֵם אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי לִבְלִי שׁוּב, כִּי הַפֶּקֶק לֹא יִתְּנֵם רֶדֶת. בִּקְצֵה הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים צִנּוֹר־זְכוּכִית דַּק וְנַטֶּה אֶת הַמַּיִם אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. (רְאֵה צִיוּר 18)

זֶה מַעֲשֵׂה הַמַּשְׁאֵבָה הַזּוֹרֶקֶת.

מִשְׁקַל־הָאֲוִיר. הַבָּרוֹמֶטֶר

רָאִינוּ כִּי הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי יִלְחַץ לֹא רַק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אִם לְכָל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט. – אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹב אֶת כַּדּוּר־הָאָרֶץ וְיָעוּף מָעְלָה מָעְלָה?

הָרִימוּ אֶבֶן וְזִרְקוּהָ. הָאֶבֶן תִּפֹּל מָטָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּהִזָּרְקָהּ: אֶת רֵאשִׁית דַּרְכָּהּ תַּעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, אַחַר תְּעַכֵּב אֶת מְרוּצָתָהּ, תַּעֲמֹד רֶגַע וּלְבַסּוֹף תֵּרֵד וְתִפֹּל. כֵּן יִהְיֶה בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִזָּרֵק. כֵּן יִהְיֶה גַם בָּאֲוִיר.

הָאֶבֶן תֵּרֵד וְתִפֹּל מִפְּנֵי כָּבְדָהּ אֲשֶׁר יִמְשְׁכֶנָּה אֶל הָאָרֶץ. גַם הָאֲוִיר מְחֻבָּר וְעוֹמֵד אֶל סְבִיב־הָאָרֶץ מִפְּנֵי כָּבְדוֹ.

כְּדֵי שֶׁנִּוָּכַח שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר, נַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה.

[ציור 19 – קובץ 49]

נִקַּח 50 גְּרַם מַיִם, נַרְתִּיחֵם, וּמִיָּד לִרְתִיחָתָם נְמַהֵר לַהֲסִירָם מִן הָאֵשׁ. הַמַּיִם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַהִתְאַדּוֹת. נִשְׁקְלֵם עַתָּה וּמָצָאנוּ כִּי מִשְׁקָלָם פָּחַת בִּשְׁנֵי גְּרַמִּים בְּעֶרֶךְ. הָאֲוִיר שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם גָּרַם לִפְחֶתֶת זוֹ. וּבְכֵן, הָאֲוִיר בֶּן־מִשְׁקָל הוּא.

אָמְנָם, מִשְׁקָלוֹ קַל מְאֹד, קַל מִשֶּׁל הַגּוּפִים הָאֲחֵרִים. וּמַדּוּעַ לַחֲצוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ? מִפָּנַי שֶׁשִּׁכְבַת־הָאֲוִיר גְּדוֹלָה וְעָבָה עַד לִמְאֹד. שָׁכְבָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת לְכַמָּה וְכַמָּה פַּרְסָאוֹת. מוּבָן שֶׁהָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַעְלָה יִלְחַץ עַל הָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַטָה וִיכַוְּצֵהוּ. הָאֲוִיר שֶׁעַל פְּנֵי־הָאָרֶץ הוּא אֵפוֹא מְכֻוָּץ תָּמִיד. כָּל־עֻמַּת שֶׁיִּתְרוֹמֵם תִּקְטַן הִתְכַּוְּצוּתוֹ.

הֲנוּכֵל לִמְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ הָאֲוִיר?

הַדָּבָר אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל.

זִכְרוּ נָא, אֵיךְ הָפַכְנוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם וְגֶזֶר קַרְטוֹן נִתָּן עַל פִּיהָ וְלֹא נָפָל. לַחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי גָבַר עַל לַחֵץ הַמַּיִם שֶׁבַּכּוֹס. בִּמְקוֹם כּוֹס נִקַּח אַבּוּב אָרֹךְ, הַפָּתוּחַ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד. כְּכָל שֶׁיֶּאֱרַךְ הָאַבּוּב יִגְדַּל עַמּוּד־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִרְבֶּה לַחֲצוֹ. אִם נַאֲרִיךְ אֶת הָאַבּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל לַחֵץ־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִגְבַּר סוֹף סוֹף עַל לַחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי: הַקַּרְטוֹן יִפֹּל וְהַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב יִשָּׁפֵכוּ.

לְמַעַן מְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ־הַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב עַל הַקַּרְטוֹן, עָלֵינוּ לְשָׁקְלָם. וְהִנֵּה מָצְאוּ כִּי לְשֵׁם כָּךְ, עָלֵינוּ לָקַחַת אַבּוּב שֶׁגָּבְהוֹ כְּבַיִת בֶּן שָׁלשׁ קוֹמוֹת. מוּבָן, כִּי בְּאַבּוּב כָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת. אַךְ לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצְאוּ נוֹזְלִים אֲחֵרִים, הַכְּבֵדִים הַרְבֵּה מִן הַמַּיִם. הַכַּסְפִּית, לְמָשָׁל, כְּבֵדָה מִן הַמַּיִם פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. גַּם הָאַבּוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת קָצָר פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. בַּכַּסְפִּית הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ לִמְצֹא אֶת מִדַּת כֹּבֶד הָאֲוִיר, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים, יִקָּרֵא בָּרוֹמֶטְר. (פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעִבְרִית הוּא: מַדְכֹּבֶד).

מִבְנֵה הַבָּרוֹמֶטְר פָּשׁוּט מְאֹד.

אֶל לוּחַ עֵץ מְחֻבָּר אַבּוּב־זְכוּכִית. קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאַבּוּב סָגוּר וְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן מִתְעַקֵּם וְעוֹלֶה וּמִתְרַחֵב בְּסוֹפוֹ כְּעֵין גָּבִיעַ. אִם נְמַלֵּא אֶת הָאַבּוּב הַזֶּה כַּסְפִּית וְנַהַפְכֵהוּ וְנִשְׁפְּכָה הַכַּסְפִּית, אַךְ חֵלֶק מִמֶּנָּה יִשָּׁאֵר בָּאַבּוּב. אֶת הַסִּבָּה יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית רַק מִצַּד אֶחָד, מִצַּד פֶּתַח הָאַבּוּב. בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, הַסָּגוּר, אֵין שְׁלִיטָה לְלַחַץ־הָאֲוִיר. הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית, מַכְנִיס אוֹתָהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל קְצֵה־הָאַבּוּב הָעֶלְיוֹן, הַסָּגוּר. בִּגְדוֹל הַלַּחַץ תַּעֲלֶה הַכַּסְפִּית וּבְהִתְמָעֲטוֹ תֵּרֵד גַּם הִיא. עַל הַלּוּחַ יֶשְׁנָהּ טַבְלָה קְטַנָּה וְעָלֶיהָ רְשׁוּמִים קַוִּים, וּמִסְפָּרִים בְּצִדֵּיהֶם. עַל פִּיהֶם מַכִּירִים אָנוּ אֶת גֹּבַהּ־הַכַּסְפִּית בָּאַבּוּב (רְאֵה צִיּוּר 19).

גֹּבַהּ הַכַּסְפִּית מַרְאֶה עַל לַחֵץ־הָאֲוִיר הַלּוֹחֵץ עָלֶיהָ. אִם נַעֲלֶה בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ תַּתְחִיל הַכַּסְפִּית לָרֶדֶת, כִּי הַלַּחַץ הוֹלֵךְ שָׁם הָלוֹךְ וְקָטוֹן.

מַדּוּעַ אֵין אֲנִי מַרְגִּישִׁים בַּלַּחַץ הַזֶּה?

הַסִּבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד: לַחֵץ־הָאֲוִיר קַיָּם מֵעוֹלְמֵי עֵד. בּוֹ נוֹלַדְנוּ, בּוֹ גָדַלְנוּ; אַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא יֶחְדָּל. אֲנַחְנוּ הִתְרַגַלְנוּ אֵלָיו וּבִלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם, כַּאֲשֶׁר לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר וּמָזוֹן.

שִׁנּוּי הָחָל בְּלַחַץ־הָאֲוִיר פּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתֵנוּ לְרָעָה, כִּי עַל כֵּן יַקִיפֵנוּ הָאֲוִיר מִכָּל צָד. וְעוֹד זֹאת: גַם בְּקֶרֶב גוּפֵנוּ יִמָּצֵא אֲוִיר וְגַם בּוֹ שׁוֹלֵט הַלָּחַץ.

הַכְּרוּב – הֲדַר־הַגָּן. מְעַטִּים הַיְרָקוֹת הַטּוֹבִים כָּמֹהוּ לְמַאֲכָל. תַּבְשִׁילִים רַבִּים וְשׁוֹנִים יָכִינוּ מִמֶּנּוּ. גַּם נֶחְמָד הוּא לְמַרְאֶה. אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיוֹ בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר, עֵת אֶגְלֵי־הַטַּל זְרוּעִים כִּפְנִינִים וּמְנַצְנְצִים עַל־פְּנֵי עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים.

[ציוּר 20 – קובץ 52]

שׁוֹנִים הֵם מִינֵי הַכְּרוּב. הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא כְּרוּב־הַקּוּלָס, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְּפִי רַבִּים, הַכְּרוּב “בַּעַל־הֶעָלִים”.

כְּרוּב זֶה גִבְעוֹלוֹ קָצָר וְהוּא מַרְבֶּה לְגַדֵּל עָלִים עָבִים. הֶעָלִים גְּדוֹלִים וּצְפוּפִים מְאֹד, מְלַפְּפִים אֶחָד אֶת רֵעֵהוּ, עַד אֲשֶׁר הַפְּנִימִיִּים לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן. וְכֵן יֵלֵךְ הַצֶּמַח הָלוֹךְ וְהִתְעַגֵּל עַד הֱיוֹתוֹ לְכַדּוּר גָּדוֹל.

בִּגְלַל הֶעָלִים הָאַלָּה יְגַדֵּל הָאָדָם אֶת כְּרוּב־הַקּוּלָס, כִּי אוֹתָם יֹאכַל.

נִקַּח עָלֶה אֶחָד וְנַחְתְּכֵהוּ בְּסַכִּין. הֶעָלֶה מָלֵא לַחָה. רוֹאִים אָנוּ כִּי הַכְּרוּב מַרְבֶּה לִסְפֹּג מָיִם. וְאָמְנָם, הוּא עוֹלֶה יָפֶה רַק כַּאֲשֶׁר מַרְבִּים לְהַשְׁקוֹתוֹ.

שֹׁרֶשׁ־הַכְּרוּב – צִיצַת נִימִים דַּקּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה מְיוּחָדִים לְרֹב הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בְּקַרְקַע כָּבֵד לַח. הַכְּרוּב מִתְפַּתֵּחַ יָפֶה בְּצָמְחוֹ בְּקַרְקַע כָּבֵד רָטֹב, מְזֻבָּל הֵיטֵב. אִם לֹא נִקְטֹף אֶת הַכְּרוּב בִּזְמַנּוֹ וְנַשְׁאִירֵהוּ בַּגַּן יָחֵל לִפְרֹחַ. כְּרוּב פּוֹרֵחַ אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל. עָלָיו הוֹלְכִים וּמִצְטַמְּקִים, גִבְעוֹלוֹ יִיבַשׁ וְיִקְשֶׁה כְּעֵץ.

הַכְּרוּב יַעֲשֶׂה אֶת הֶעָלִים לֹא כְּדֵי סַפֵּק לָנוּ מָזוֹן. הוּא לֹא יִדְאַג לָנוּ.

בֶּעָלִים הָאֵלֶּה אוֹצַר הַכְּרוּב וְגוֹנֵז אֶת הֶחֳמָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. הַפֶּרַח יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן לִפְרִי נוֹשֵׂא זָרַע.

כִּי הֵן אַךְ לָזֶה יִשְׁאַף כָּל צֶמַח: גַדֵּל זֶרַע, הָקֵם דּוֹר חָדָשׁ.

מִלְּבַד כְּרוּב־הַקּוּלָס נְפוֹצָה בְּאַרְצֵנוּ גַּם הַכְּרוּבִית, שֶׁתִּפְרַחְתָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַאֲכָל לִפְנֵי הִפָּתְחָהּ.

הַכְּרוּב בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִּבְעוֹלִים דַּקִּים וַעֲלֵיהֶם יִתְנוֹסְסוּ הַפְּרָחִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת.

פִּרְחֵי־הַכְּרוּב עֲגֻמּים־עֲנֻגִּים, לְבַנְבַּנִּים־יְרַקְרַקִּים.

[ציוּר 21 – קובץ 53]

כָּל פֶּרַח נָתוּן בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים יְרוֹקִים. גַּם לַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה עָלִים. בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה אַבְקָנִים. יֵשׁ אָמְנָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַךְ שְׁנַיִם מֵהֶם נְמוּכִים וְהֵם מִסְתַּתְּרִים בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

עֲלֵי־הַגָּבִיעַ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהָאַבְקָנִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת צְלָב. רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר פְּרָחִים כָּאֵלֶּה לָהֶם. כֻּלָּם יַחַד יַחְבְּרוּ וְהָיוּ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המַצְלִיבִים]

פְּרִי־הַכְּרוּב – תַּרְמִיל אָרֹךְ וְצַר וְגַרְגְּרִים דַּקִּים בּוֹ, הֵם הַזְּרָעִים.

אֵין הַצְּנוֹן יָרָק בֵּין הַיְרָקוֹת, אַךְ גַּדֵּל נְגַדְּלֶנּוּ לְתַבְלִין, בִּגְלַל הַטַּעַם הֶחָרִיף אֲשֶׁר לְשָׁרְשׁוֹ.

מִינֵי הַצְּנוֹן רַבִּים מְאֹד. מֵהֶם יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת הַצְּנוּנִית, אוֹ אֶת “הַצְּנוֹן הֶחָדְשִׁי”.

הַצְּנוֹן עוֹלֶה יָפֶה בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה וְלֶחָה. מִן הַזֵּרְעוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַשְּׂאִים וְעוֹלִים עָלִים גְּדוֹלִים, מָאֳרָכִים וּמְפֹרָצִים. גִּבְעוֹל לֹא יֵרָאֶה בַּצְּנוֹן. אַךְ כְּלוּם יֵשׁ שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא עָלִים? אֵין זֹאת כִּי גַם גִּבְעוֹל נִמְצָא בּוֹ. וְאָמְנָם, לַצְּנוֹן יֵשׁ גִּבְעוֹל, קָצָר וְדַק מְאֹד, הַנִּמְצָא בִּדְמוּת עִגּוּל עָבֶה בְּרֹאשׁ־הַשֹּׁרֶשׁ.

[ציוּר 22 – קובץ 54]

שֹׁרֶשׁ הַצְּנוֹן מְעֻגָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ וְחַד בְּקָצֵהוּ. כִּי עַל כֵּן יֵרֵד וְיִקֹב בָּאֲדָמָה. נִימִים רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל צַד. תּוֹכוֹ שֶׁל הַצְּנוֹן לָבָן, כֻּלּוֹ צִיפָה רַכָּה. מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפָּה דַּקָּה.

אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הָזֶה, שֶׁטַעֲמוֹ טוֹב וְעָרֵב, אוֹכְלִים אָנוּ לְתֵיאָבוֹן.

אִם לֹא נוֹצִיא אֶת הַצְּנוֹן בְּעוֹד הַצִּיפָה רַכָּה וְנַשְׁאִירֶנּוּ בַּגַּן וְהֵחֵל לִפְרֹחַ. הוּא יִפְרַח גַּם אִם נוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְנִטְמְנֶנּוּ בִּמְקוֹם־שֶׁהוּא.

בַּשֹּׁרֶשׁ אָסַף הַצְּנוֹן וְגָנַז אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. כֵּיוָן שֶׁהֵחֵל לִפְרֹחַ נַעֲשָׂה הַשֹּׁרֶשׁ נָבוּב, יָבֵשׁ וְקָשֶׁה כָּעֵץ.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן יֵחָשֵׁב הַצְּנוֹן לְצֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְעָמַד מֵהִתְפַּתֵּחַ: בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה יִתְרוֹקֵן הַשֹּׁרֶשׁ וְיַעֲשֶׂה פֶּרַח וָזָרַע.

בְּאַרְצֵנוּ גָדֵל הַצְּנוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף. עָלָיו אֵפוֹא לְהַפְסִיק אֶת גִּדּוּלוֹ בְּסוֹף־הַחֹרֶף וְלִפְרֹחַ בְּחֹרֶף הַשָּׁנָה הַבָּאָה. אַךְ אֵיךְ יֵרָדֵם הַצְּנוֹן וְלֹא יִתְפַּתֵּחַ בְּעוֹנַת הָאָבִיב, שֶׁבָּהּ כֹּחוֹת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֱזוּזָם? עַל כֵּן יִפְרַח הַצְּנוֹן בְּאַרְצֵנוּ עוֹד בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.

הַצְּנוֹן בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִבְעוֹלִים דַּקִּים אֲרֻכִּים נוֹשְׂאֵי־פְרָחִים. פִּרְחֵי הַצְּנוֹן קְטַנִּים, צְהֻבִּים־סְגֻלִּים. מִבְנָם כְּמִבְנֵה פִּרְחֵי־הַכְּרוּב. לְכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה עֲלֵי גָּבִיעַ, אַרְבָּעָה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, מֵהֶם אַרְבָּעָה גְּבוֹהִים וּשְׁנַיִם נְמוּכִים, וֶעֱלִי אֶחָד. עֲלֵי־הַכֹּתֶרֶת מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים, וְהָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי מִתְבַּלְּטִים בְּיוֹתֵר. הַצְּנוֹן יֵחָשֵׁב אֵפוֹא לְמִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המצליבים].

פִּרְיוֹ – תַּרְמִיל קָטֹן וְצַר, וּבוֹ גַרְגְּרִים דַּקִּים, גַּרְגְּרֵי הַזָּרַע.

מִימֵי קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַבָּצָל לְאָכְלָה. בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה גָּדַל לְמַכְבִּיר וְזִכְרוֹ לֹא מָשׁ מִלֵּב־אֲבוֹתֵינוּ בְּנוּדָם בַּמִּדְבָּר. שָׁם הִצְטַיֵּן בְּגָדְלוֹ וּבְטַעֲמוֹ וְהָיָה נֶאֱכָל צָלוּי, תַּבְלִין לַפָּת.

זֵרְעוֹן־הַבָּצָל שָׁחוֹר וּמְשֻׁלָּשׁ, כִּי שָׁלשׁ צְלָעוֹת לוֹ. בִּנְבִיטָתוֹ תּוֹפֵחַ הוּא, שׁוֹלֵחַ שָׁרְשׁוֹן לְמַטָּה וְגִבְעוֹל זָעִיר, נוֹשֵׂא כַּפְתּוֹר רַךְ, לְמָעְלָה. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יִתְנַוֵּן הַשָּׁרְשׁוֹן וּבְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן יִתְפַּצֵּל לְחוּטִים רַבִּים, לְצִיצָה רְחָבָה, הַנֶּאֱחֶזֶת בַּאֲדָמָה בְּחָזְקָה. הַגִּבְעוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה מִיּוֹם לְיוֹם.

הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבָּצָל הֵיכָן הוּא טָמוּן? בִּפְנִים הֶעָלֶה שֶׁל הַנָּבֶט. עֲלֵה־הַנֶּבֶט יִקָּרַע בְּרֹאשׁוֹ וְדַרְכּוֹ עוֹלֶה וּמְבַצְבֵּץ הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן. עֲלֵה־הַנֶּבֶט מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא חִתּוּל לֶעָלֶה הַזֶּה. כֵּן יִהְיֶה בְּיֶתֶר הֶעָלִים, אֶחָד נָתוּן בְּתוֹךְ חֲבֵרוֹ, אֶחָד חוֹפֶה עַל חֲבֵרוֹ. עָלוּ אַרְבָּעָה־חֲמִשָׁה עָלִים וְנָבַל עֲלֵה־הַנֶּבֶט וְנִשְׁאַר חִפּוּי לַבָּצָל הַקְּטַנְטָן. אַחֲרָיו יִבְּלוּ הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לוֹ, יִקְשׁוּ וְיִיבְשׁוּ, וְהָיוּ מָגֵן לַבָּצָל, הֲלֹא הִיא קְלִפַּת־הַבָּצָל. הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים לְבָנִים, עָבִים וּבְשָׂרִיִּים – אֵלֶּה הֵם הַגְּלָדִים.

[ציוּר 23 – קובץ 56]

מִן הַבָּצָל מִתְנַשְּׂאִים עָלִים צָרִים נְבוּבִים. עֲלֵה־הַבָּצָל חֲסַר־עוֹרְקִים קָשִׁים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּהוּ וְיִמְתְּחוּהוּ, וּלְכָל רוּחַ סוֹעֶרֶת יִכַּף וְשַׁח עַל פְּנֵי־הָאָרֶץ. לְצַד פְּנִימָה עָשׂוּי הוּא תַּבְנִית מַרְזֵב, לְהַטּוֹת אֶת הַמַּיִם אֶל פְּנֵי חוּץ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתַּעֲפִים. שִׁכְבַת־דּוֹנַג דַּקָּה תְּכַסֵּהוּ וְהַמַּיִם נוֹפְלִים וּמִתְגַּלְגְּלִים מֵעָלָיו חִישׁ קַל.

הָרוֹצֶה בְּצָלִים יְרוֹקִים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת אֱלוּל וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה חֲדָשִׁים יוֹצִיאֵם. הָרוֹצֶה יְבֵשִׁים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת תִּשְׁרֵי וְיוֹצִיאֵם בְּסוֹף יֶרַח תַּמּוּז.

בָּצָל גָּדוֹל שֶׁנִּשְׁתַּל מוֹצִיא עָלִים חֲדָשִׁים וּמִתּוֹכָם קָנֶה יָרוֹק גָּבֹהַ, עָגֹל וָרֵיק. בְּרֹאשׁ־הַקָּנֶה יַעֲלוּ הֲמוֹן־פְּרָחִים זְעִירִים חֲבוּיִים בְּחִתּוּל. הַחִתּוּל יִקָּרַע וְנִרְאוּ פְּרָחִים רַבִּים שֶׁעָקְצֵיהֶם הַצָּרִים יוֹצְאִים מִמָּקוֹם אֶחָד, תַּבְנִית שִׁמְשִׁיָּה קְטַנָּה.

פִּרְחֵי־הַבָּצָל יְרוֹקִים לְבַנְבַּנִּים וּבְהִתְאַגְּדָם יַחַד יֵרָאוּ מֵרָחוֹק וְהַדְּבוֹרִים וְהַצְּרָעִים תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם. קִרְעֵי־הַחִתּוּל יִשָּׁאֲרוּ תְּלוּיִים עַד אֲשֶׁר יִבְּלוּ וְיִשָּׁרוּ.

לְפֶרַח הַבָּצָל שִׁשָּׁה עֲלֵי־כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם בַּלּוּטֵי־הַצּוּף. הָעֱלִי קָטֹן מְאֹד, וְלָכֵן אִי־אֶפְשָׁר לָהּ, לְהַפְרָיָה עַצְמִית, לִהְיוֹת. לְאַט לְאַט יִגְדַּל הָעֱלִי וְגָבַהּ וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאַבְקָנִים הַמַּתְחִילִים כְּבַר לְהִכָּמֵשׁ, וְעַל צַלַּקְתּוֹ תִּדְבַּק אַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אַחֵר.

פְּרִי הַבָּצָל – הַלְקֵט מֵכִיל זֵרְעוֹנִים.

אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַבָּצָל נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים, הַבְּצַלְצוּלִים, מַעֲבִירִים אֶל הַשָּׂדֶה אוֹ אֶל הַגָּן.

הַבָּצָל גָּדֵל בַּחֹרֶף, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַךְ בְּאַדְמַת מַשְׁקֶה יִגְדַּל גַּם בַּקָּיִץ.

כָּל הַצְּמָחִים, שֶׁפִּרְחֵיהֶם בְּנוּיִים כְּפֶרַח הַבָּצָל, יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת.

אֶת פִּרְחֵי־הַגֶּזֶר מִי יוֹדֵעַ? בְּוַדַּאי אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא רָאָה אוֹתָם וְלֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם. לְעוּמַת־זֶה אֶת שֹׁרֶשׁ הַגֶּזֶר מַכִּירִים הִנְּכֶם וְיוֹדְעִים הֵיטֵב. בְּיוֹם־שַׁבָּת וְחַג מְכִינִים מִמֶּנּוּ מַטְעַמִּים טוֹבִים, תַּאֲוָה לְחֵיךְ.

[ציוּר 23 – קובץ 57]

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וּבַשָּׂדוֹת מָצֹא תִּמְצְאוּ אֶת גֶּזֶר־הַבָּר, שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ לְמֶטְר וְיוֹתֵר. מִמֶּנּוּ פִּתַח הָאָדָם וְרִבָּה אֶת הַגֶּזֶר הַתַּרְבּוּתִי הַטָּעִים וְהַטּוֹב.

קְחוּ מְעַט מִזֵּרְעוֹנֵי גֶּזֶר־הַבָּר וְזִרְעוּם בָּאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת וּמְזֻבֶּלֶת. שָׁרְשׁוֹ שֶׁל זֶה יִבָּדֵּל תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁל גֶּזֶר־הַבָּר. לְגֶזֶר־הַבָּר שֹׁרֶשׁ קָשֶׁה, עֵצִיִּי, וְאוּלָם זֶה הַנִּזְרָע שָׁרְשׁוֹ רַךְ וּבְשָׂרִיִּי יוֹתֵר. אֶסְפוּ אֶת זֵרְעוֹנָיו וְגַדְּלוּ מֵהֶם צְמָחִים חֲדָשִׁים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים יִהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ בְּשָׂרִיִּי, טָעִים, טוֹב לְאָכְלָה.

יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר אֵינָם מְהִירִים לִנְבּוֹט וְצָרִיךְ מִתְּחִלָּה לִשְׁרוֹתָם בַּמָּיִם.

בִּזְמָן מוּעָט יוֹצִיא הַגֶּזֶר עָלִים רַבִּים וּגְדוֹלִים. בֶּעָלִים יִוָּצְרוּ חֳמָרִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשֹּׁרֶשׁ. מִן הָעִקָּר יוֹצְאִים הַרְבֵּה שָׁרָשִׁים צְדָדִיִּים, בִּדְמוּת חוּטִים, הַיּוֹנְקִים אֶת לְשַׁד־הָאֲדָמָה. בַּאֲדָמָה יְבֵשָׁה יֶאֶרְכוּ הַחוּטִים הָאֵלֶּה וְהֶעֱמִיקוּ לַחֲדוֹר לִמְצוֹא אֶת הַלְּשַׁד הַדָּרוּשׁ לָהֶם. עַל כֵּן מְגַדְּלִים אֶת הַגֶּזֶר רַק בַּאֲדָמָה לֶחָה.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַגֶּזֶר הִנֵּהוּ צֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת שָׁרְשׁוֹ הֶעָבֶה וּבַשְּׁנִיָּה יַעֲשֶׂה פְּרָחִים וּזְרָעִים. אַךְ בְּאַרְצֵנוּ יִפְרַח בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

גִּבְעוֹל הַגֶּזֶר נָבוּב, מָלֵא חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ, וְהוּא מְכֻסֶּה מִבַּחוּץ שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת. הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה וְהָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁהוּא מֵפִיץ שׁוֹמְרִים עָלָיו מִשֶּׁן בַּעֲלֵי־הֶחָיִים.

עֲלֵי הַגֶּזֶר גְּדוֹלִים, אַךְ אֵין הָאֶחָד מַסְתִּיר אֶת הַשֵּׁנִי מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי שְׁסוּעִים הֵם וּמְפֹרָצִים. עָקְצֵי־הֶעָלִים בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מִתְרַחֲבִים וְלוֹפְתִים אֶת הַגִּבְעוֹל מִסָּבִיב, דְּמוּת מַרְזֵב, וּמְגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים, הַקֹּר וְהַהִתְאַדּוּת.

פִּרְחֵי הַגֶּזֶר קְטֵנִים מְאֹד. לוּ עָלוּ אֶחָד אֶחָד הָיוּ נֶעֱלָמִים מֵעֵין רוֹאֶה. אַךְ הֵם מִתְאַגְּדִים לַאֲגוּדוֹת שְׁלֵמוֹת, לְתִפְרָחוֹת. מְקוֹמָם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל וְהַבַּדִּים, בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. כָּל שִׁמְשִׁיָּה מָרְכֶּבֶת מֵאֲגוּדוֹת־פְּרָחִים קְטַנּוֹת, הַמְסֻדָּרוֹת גַּם הֵן בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. זוֹהִי שִׁמְשִׁיָּה מָרְכָּבֶת.

מִתַּחַת לַשִּׁמְשִׁיָּה יִמָּצְאוּ עָלִים מְנֻצִּים יְרוֹקִים הָעוֹטְפִים אֶת הַפְּרָחִים בְּעוֹדָם רַכִּים.

לְעֵת עֶרֶב וּבִגְדֹל הַחֹם תִּכַּף הַשִּׁמְשִׁיָּה וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְמַטָּה, וְאֵין הַטַּל וְהַחֹם מַזִּיקִים לָהּ. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה יִזְדַּקְּפוּ הַפְּרָחִים וְלֹא יִכַּפּוּ עוֹד, כִּי אָז אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

גְּבִיעַ הַפֶּרַח עָשׂוּי חֲמֵשֶׁת עָלִים יְרוֹקִים, קְטַנִּים וְצָרִים מְאֹד. לַכּוֹתֶרֶת חֲמִשָּׁה עָלִים לְבָנִים וּבֵינֵיהֶם חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים. הַשַּׁחֲלָה נְתוּנָה בִּפְנִים עִגּוּל בְּשָׂרִיִּי, שׁוֹפֵעַ צוּף. מִתּוֹכוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה הָעֱלִי – שְׁנֵי אַבּוּבִים עִם צַלְקוֹתֵיהֶם.

החֲרוּקִים מְבַקְּרִים אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה בְּחֵשֶׁק רַב, לֵהָנוֹת מִצּוּפָם וּמֵאַבְקָתָם הָרַבָּה. אַךְ גַּם בְּלִי החֲרוּקִים יָפְרוּ הַפְּרָחִים הַפְרָיָה הֲדָדִית, כִּי הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְאַבְקָנֵיהֶם אֲרֻכִּים, וְהָרוּחַ מְנַעְנַעְתָּם וּמַעֲבִירָה אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לַחֲבֵרוֹ.

מִיָּד לְהַפְרָיַת הַפְּרָחִים יִקְרְבוּ עָקְצֵיהֶם צְפוּפִים זֶה לָזֶה בִּדְמוּת “קֵן”. בְּהִתְבַּשֵׁל הַזֵּרְעוֹנִים יָשׁוּבוּ הֶעֳקָצִים לְהִתְפָּרֵד אֶחָד מֵרֵעֵהוּ.

פְּרִי הַגֶּזֶר עָשׂוּי שְׁנֵי חֲלָקִים הַמְחֻבָּרִים בִּקְצוֹתֵיהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת, קְצָרוֹת וַאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת בְּסוֹפָן בְּצוּרַת אוּנְקָלִיּוֹת. הַזֵּרְעוֹנִים הָאֵלֶּה יֵאָחֲזוּ בְּנָקֵל בְּשַׂעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָעוֹבְרִים עַל יָדָם וְכָךְ הֵם מִתְפַּשְּׁטִים לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר, וְכֵן גַּם יֶתֶר חֲלָקָיו, מְכִילִים שֶׁמֶן רֵיחָנִי.

הֲתִזְכְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַיָּפָה, מַעֲשֶׂה בְּבַת־מַלְכָּה שֶׁתְּקָפַתָּהּ תַּרְדֵּמָה? בַּת־הַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה טָוְתָה צֶמֶר וַתִּשְׂרוֹט בַּפֶּלֶךְ אֶת יָדֶיהָ. בּוֹ בָּרֶגַע נָפְלָה עָלֶיהָ תַּרְדֵּמָה גְדוֹלָה, וַיֵּרָדֵם עִמָּהּ כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב. נִרְדְּמוּ הַכְּלָבִים בֶּחָצֵר, נִרְדְּמוּ הַיּוֹנִים עַל הַגַּג, הַסּוּסִים בָּאוּרָוָה. גַּם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם שָׁקְעוּ בְּתַרְדֵּמָה. מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עָלְתָה גָּדֵר גְּבוֹהָה, חִיצַת־קָנִים, אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה.

עָבְרוּ מֵאָה שָׁנָה. בֶּן־מֶלֶךְ גֵא, נֶאְדָּר בַּעֲלוּמָיו, בָּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ. הַגָּדֵר הַחֲזָקָה נִבְקְעָה לְפָנָיו וְהוּא עָבַר בֵּין הַיְּשֵׁנִים מֵחֶדֶר לְחָדֶר. אֶל בַּת־הַמַּלְכָּה הַיָּפָה קָרֵב וַיִּקְרָאֶנָּה בִּשְׁמָהּ. וַתִּתְעוֹרֵר בַּת־הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ, וַיִּתְעוֹרֵר כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָה, וַיִּגַּשׁ אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא נוֹדַע דְבַר הַשֵּׁנָה.

אַגָּדָה יָפָה, לוֹקַחַת לֵב! הַאִם לֹא תָּקוּם לִפְנֵיכֶם הָאַגָּדָה הַזֹּאת בְּצֵאתְכֶם בַּיָּמִים הָאַלָּה אֶל הַשָּׂדֶה?

רַק לִפְנֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יְרָחִים הָיְתָה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ דוֹמְמָה־שׁוֹמֵמָה. עֲגוּמֵי־עֶרְיָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת, חֲשׂוּפִים נָחוּ הַכָּרִים. וְעַתָּה?… הַשָּׂדוֹת עוֹטִים מַרְבַדִּים רַעֲנַנִּים, גִּבְעוֹלִים קְטַנִּים רַכְרַכִּים. עַל פְּנֵי הַכָּרִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים עֲשָׂבִים נָאִים. מִי עָשָׂה אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה? מִי הָפַךְ אֶת הַמִּדְבָּר לְגַן־אֱלֹהִים?

רָאִינוּ בְּפַזֵּר הָאִכָּר אֶת הַזָּרַע. יָמִים רַבִּים הָיוּ הַזֵּרְעוֹנִים מֻנָּחִים בָּאֹסֶם כְּגוּפִים דּוֹמְמִים, בְּלִי כָּל תְּנוּעָה, בְּלִי כָּל שִׁנּוּי. אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ עַתָּה בְּחֵיק־הָאֲדָמָה לִתְחִיָּה? מַה נַעֲשָׂה בָּהֶם כַּהֲחִלָּם לִצְמוֹחַ?

מַה־טּוֹב לֶכֶת יוֹם יוֹם אֶל הַשָּׂדֶה וְהִתְבּוֹנֵן בַּגִּדּוּלִים הָרַכִּים. אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה כָּבֵד לַעֲשׁוֹתוֹ. מוּטָב שֶׁנִּזְרַע בְּעֶצֶם יָדֵינוּ בַּבַּיִת וְנִרְאֶה אֶת הַזֵּרוּעִים בְּהִתְפַּתְּחוּתָם.

נָבֹר לָנוּ זְרָעִים גְּדוֹלִים, זַרְעֵי הַשְּׁעוֹעִית. חֵלֶק מֵהֶם נָשִׂים בְּכוֹס מַיִם וְחֵלֶק מֵהֶם בְּתוֹךְ נְיָר סוֹפֵג רָטֹב. קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה וְהַחֲלָקָה שֶׁל הַזֶּרַע נֶעֶשְׂתָה בַּמַּיִם רַכָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

כַּאֲשֶׁר נְסִירֶנָּה נִרְאֶה אֶת הַזֶּרַע נֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲצָאִים שָׁוִים – אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים. הַפְּסִיגִים מְאֻחִים בְּצִדָּם הָאֶחָד עַל יְדֵי הַנָּבֶט. בְּעֵת הַנְּבִיטָה תִּפָּתַח הַקְּלִפָּה וְרֹאשׁוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַנֶּבֶט יוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים בְּצוּרַת תּוֹלַעַת קְטַנָה. נָסִיר בִּזְהִירוּת רַבָּה פְּסִיג אֶחָד וּלְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּבֶט נִצָּן זָעִיר בַּעַל שְׁנֵי עַלְעַלִּים בִּדְמוּת שְׁתֵּי קַשְׂקַשּׂוֹת לְבַנְבַּנּוֹת.

לְאַט לְאַט בּוֹקְעִים וְיוֹצְאִים הַפְּסִיגִים. בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֵם מוֹרִיקִים, לִבְסוֹף הֵם מִצְטַמְּקִים וְנוֹשְׁרִים.

הַפְּסִיגִים, הַשֹּׁרֶשׁ וְהַנִּצָּן מְאֻחִים בְּגוּף אֶחָד הַנִּקְרָא עֻבָּר.

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ קָטָן זֶה יֵצֵא שֹׁרֶשׁ־הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ. מֵהַחֵלֶק הַתִּיכוֹן שֶׁל הַנֶּבֶט יִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל וּמֵהַנִּצָּן – שְׁנֵי הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

[ציוּר 24 הַצֶּמַח הָרַךְ שֶׁל הַשְּׁעוֹעִית – קובץ 61]

[שָׁרְשֵׁי הַצֶּמַח הָרַךְ, הַפְּסִיגִים הַמִּצְטַמְּקִים, הֶעָלִים הַצְּעִירִים.

מִיָּמִין לַצֶּמַח: הַפְּסִיגִים שֶׁל זֶרַע הַשְּׁעוֹעִית: א – בְּלִי הַקְּלִפָּה

ע – הָעֻבָּר. ב) פְּסִיג אֶחָד. ש – שֹׁרֶשׁ הַנֶּבֶט ג) נִצָּן הַנֶּבֶט.]

אַךְ לָמָה הֵם הַפְּסִיגִים? מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לַזָּרַע?

שִׂימוּ נָא לֵב לְגוֹרָלוֹ שֶׁל יִלּוֹד קָטָן, חַלָּשׁ. יִלוֹד בַּעַל־חַי – הוֹרָיו יְכַלְכְּלוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עָלָיו עַד שֶׁיִּגְדָּל. יִלּוֹד־הַצֶּמַח, הָעֻבָּר – מִי יְכַלְכְּלֵהוּ וּמִי יָגֵן עָלָיו? הוּא רָחַק מֵעַל הַצֶּמַח־הָאֵם, הָרוּחַ נְשָׂאַתּוּ לַמֶּרְחַקִּים. אַךְ הָאֵם־הַבְּרִיאָה דּוֹאֶגֶת לוֹ. הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ קְלִפָּה קָשָׁה לִשְׁמוֹר עָלָיו וּמַחְסְנֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בְּרֵאשִׁית חַיָּיו. מַחְסְנֵי־מָזוֹן אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים.

הַפְּסִיגִים אֵינָם אֶלָּא עָלִים שֶׁהִקְדִּימוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בַּזֶּרַע וְהֵם מְכִילִים חֹמֶר זָן. כְּעָלִים קְשׁוּרִים הַפְּסִיגִים לַגִבְעוֹל, כְּמוֹהֶם שְׁטוּחִים הֵם וּכְמוֹהֶם יוֹרִיקוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

גָדֵל הָעֻבָּר מְעַט וְהִתְרוֹקְנוּ הַפְּסִיגִים וְנָשָׁרוּ.

הַשֹּׁרֶשׁ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ וְהוּא פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מָטָה. הַנִּצָּן מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים וּפוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעֲלָה. וּרְאוּ פֶּלֶא: אוֹתָם הַזְּרָעִים שֶׁהָיוּ מוּנָחִים בָּאֲדָמָה וְשָׁרְשֵׁי־עֻבָּרֵיהֶם מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי מַעֲלָה מְעַקְּמִים אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בְּתַבְנִית קֶשֶׁת וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם לְמַטָה, לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בְּעוֹד שֶׁגִּבְעוֹלָם מִתְעַקֵּם גַם הוּא וְיוֹצֵא בְּגַב כָּפוּף לְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ הָעֻבָּר מִתְפַּתֵּחַ וְהָיָה לְשֹׁרֶשׁ רָאשִׁי אוֹ לְעִקָּר, הָעוֹטֶה בְּקָצֵהוּ שִׁרְיוֹן קָשֶׁה לְהַבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בָּאֲדָמָה. מֵחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעִקָּר יֵצְאוּ סְעִיפִים, אֵלֶּה הֵם הַשָּׁרָשִׁים הַצְּדָדִיִּים, וּמֵחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן, הַדַּק, יִתְפַּשְּׁטוּ הַיּוֹנְקוֹת.

מִן הַנִּצָּן מִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל הַדַּק נוֹשֵׂא הֶעָלִים.

בְּזַרְעֵי־הָאָפוּן, הָעֲדָשִׁים, הַשְּׁקֵדִים יִמָּצְאוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁבְּזֶרַע־הַשְּׁעוֹעִית. וְאוּלָם פְּסִיגֵי־הָאָפוּן וְהָעֲדָשִׁים נִשְׁאָרִים חֲבוּיִים בְּתוֹךְ הַזֶּרַע וְאֵינָם יוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ.

הַשְּׁעוֹעִית, הָאָפוּן, הַשָּׁקֵד הֵם צְמָחִים דּוּפְסִיגִיִּים, כִּי זַרְעֵיהֶם מְכִילִים שְׁנֵי פְּסִיגִים. זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הַתֹּמֶר יָכִילוּ פְּסִיג אֶחָד. אֵלֶּה הֵם צְמָחִים חַדְפְּסִיגִיִּים

זַרְעֵי רֹב הַמַּחְטָנִים, כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ וְהָאֹרֶן, מְכִילִים פְּסִיגִים אֲחָדִים, אַלָּה הֵם צְמָחִים רַבְפְּסִיגִיִּים.

_____________

מַה מְעוֹרֵר אֶת הַזְּרָעִים לִנְבּוֹט?

בְּמָקוֹם יָבֵשׁ הָיוּ הַזְּרָעִים מֻנָּחִים כְּגוּפִים מֵתִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְפַּתֵּחַ אַחֲרֵי שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם הָרְטִיבוּת.

נְבִיטַת הַזְּרָעִים זְקוּקָה לִרְטִיבוּת. בְּעִמְקֵי הַמַּיִם לֹא יִתְפַּתְּחוּ הַזְּרָעִים, כִּי יִרְקְבוּ בָּהֶם.

נַסּוּ לְהָנִיחַ זְרָעִים בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים בַּחוּץ. יָמִים רַבִּים יַעַבְרוּ עַד שֶׁיָחֵלּוּ לִנְבּוֹט. הַנְּבִיטָה זְקוּקָה לְחֹם.

קֹר גָּדוֹל וְכֵן גַּם חֹם גָּדוֹל מְמִיתִים אֶת הַזְּרָעִים.

וְעוֹד לְדָבָר אֶחָד זְקוּקָה הִיא: לָאֲוִיר. בְּצִנְצֶנֶת מוּגֶפֶת הֵיטֵב לֹא תַּעֲלֶה הַנְּבִיטָה יָפֶה. הַזְּרָעִים נוֹשְׁמִים. בְּאֵין אֲוִיר טוֹב יֶחְדְלוּ הַזְּרָעִים מִנְּשֹׁם וְיָמוּתוּ.

לֹא כָּל הַצְּמָחִים מְקַיְּמִים אֶת כֹּחַ־נְבִיטָתָם בְּמִדָּה שָׁוָה. יֶשְׁנָם זַרְעֵי־צְמָחִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת כֹּחַ נְבִיטָתָם יַרְחֵי־מִסְפָּר, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמְקַיְּמִים אוֹתוֹ לַעֲשָׂרוֹת וְגַם לְמֵאוֹת שָׁנָה.

כֵּן אֵין כָּל זַרְעֵי־הַצְּמָחִים דּוֹרְשִׁים בִּנְבִיטָתָם מִדַּת־חֹם שָׁוָה.

לְמָשָׁל,

הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּ – – – 1 מַעֲלַת־חֹם.

הַבָּצָל, הַפֶּרֶג בְּ 5 – 1 " "

הַתִּירָס, הַחַמָּן בְּ 11 – 5 " "

הָעַגְבָּנִיָּה בְּ 16 – 11 " "

הַדְּלַעַת בְּ 16 – 14 " "

עַתָּה מְבִינִים הִנְכֶם הֵיטֵב אֶת אַגָּדַת הָאַרְמוֹן הַנִּרְדָּם.

בַּחֹרֶב, עֵת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת צוֹרְבוֹת כָּל הַיּוֹם את הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה וְגֶשֶׁם אַיִן לְהַרְטִיבָהּ, נִרְדְּמוּ זַרְעֵי־הַבָּר טְמוּנִים בָּאֲדָמָה וְלֹא יִתְעוֹרֵרוּ. יָרַד הַיּוֹרֶה, הָאֲדָמָה שָׁתְתָה לִרְוָיָה. אוֹרוֹת־שֶׁמֶשׁ רַכִּים יְלַטְּפוּהָ, יִשָּׁקוּהָ. אָז מִתְעוֹרְרִים הַזְּרָעִים. מַתְחִילָה נְבִיטָתָם.

אֶסְפוּ נָא, קוֹרְאַי, זְרָעִים שׁוֹנִים – זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הָאָפוּן וְעוֹד רַבִּים. הָנִיחוּם בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה, בִּנְסֹרֶת רְטֻבָּה, וְהִסְתַּכְּלוּ בִּנְבִיטָתָם, זוֹהִי עֲבוֹדָה קַלָּה וּמְעַנְיֶנֶת. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה עֹנֶג וְקוֹרַת־רוּחַ יָבִיאוּ לָכֶם.

הָאָפוּן יֵיטִיב לִצְמֹחַ בַּחֹרֶף. הוּא נִזְרַע עוֹד לִפְנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים יַרְהִיב כְּבָר אֶת עֵינֵינוּ בְּתַרְמִילָיו הַיְרוֹקִים הַנֶּחְמָדִים.

שֹׁרֶשׁ הָאָפוּן גָּדוֹל וּמִסְתָּעֵף לִצְדָדִים וְהוּא מַעֲמִיק לַחֲדֹר בָּאֲדָמָה. גִּבְעוֹלוֹ נָבוּב וְדַק וְאֵין בִּיְכֹלְתוֹ לַעֲמֹד זָקוּף וְלָשֵׂאת אֶת הֶעָלִים, הַפְּרָחִים וְהַפֵּירוֹת. וְאִם אֵין מַשְּׁעֵנָה לְהֵאָחֵז בָּהּ יִזְחַל הַגִּבְעוֹל וְהִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

צֶמַח הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ זְמָן רַב יַעֲמֹד מִשַּׂגְשֵׂג וּמֵהִתְפַּתֵּחַ. מִתְקַפֵּל הוּא וּמִסְתַּבֵּךְ, הָאוֹר וְהָאֲוִיר לֹא יַחַדְרוּ אֶל תּוֹכוֹ וְהַלֵּחָה הוֹלֶכֶת וְרַבָּה תַּחְתָּיו. סוֹפוֹ – רִקָּבוֹן וּכְלָיָה.

לָכֵן יִזְדָּרֵז הָאִכָּר לְהַעֲמִיד אֵצֶל צִמְחֵי הָאָפוּן קָנִים אֲרֻכִּים, וְהוּא נֶאֱחָז בָּהֶם, מְטַפֵּס וְעוֹלֶה.

עֲלֵי הָאָפוּן – כְּדָאִים הֵם לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם.

מִן הַגִּבְעוֹל עֹקֶץ אָרֹךְ יוֹצֵא וְלִשְׁנֵי צִדָּיו, מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּעֵין שִׁזְרָה נָאָה מִתְרַקְּמָה, זוּגוֹת טְרָפִים סְגַלְגַּלִּים.

בִּמְקוֹם פְּרָץ הָעֹקֶץ יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, הַמְלַפְּפִים אֶת הַגִּבְעוֹל. עָלִים אֵלֶּה נִצָּבִים מִתְּחִלָּה זְקוּפִים וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים מָגֵן לְשִׁזְרַת־הֶעָלִים וְלַפְּרָחִים הָרַכִּים. כַּעֲבֹר זְמָן פּוֹנִים הֵם וּמִתְפַּשְּׁטִים לַצְּדָדִים.

בְּקָצֵהוּ יוֹצִיא הָעֹקֶץ חוּטִים דַּקִּים, הַקְּנוֹקְנוֹת, אֲשֶׁר זֶה דַּרְכָּן לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִסְתּוֹבֵב, עִגּוּלִים עִגּוּלִים. הַקְּנוֹקְנוֹת הָאֵלֶּה “יְדֵי”־הָאָפוּן הֵן, כִּי בָּהֶן נֶאֱחָז הוּא וּמְטַפֵּס עַל סְמוּכוֹתָיו (רְאֵה צִיּוּר 25).

[ציור – קובץ 65]

הַדֶּגֶל………….

הַכְּנָפַיִם……….

הַסִּירָה………..

צִיּוּר 27 צִיּוּר 26 צִיּוּר 25

עֹקֶץ אֶחָד נוֹשֵׂא טְרָפִים אֲחָדִים – לוֹ יֵאָמֵר עָלֶה מָרְכָּב. (לֶעָלֶה שְׁנֵי חֲלָקִים: הָעֹקֶץ – הַחֵלֶק הַדַּק, וְהַטָּרָף – הַחֵלֶק הָרָחָב, הוּא גוּף הֶעָלֶה). עֲלֵה־הַזַּיִת, לְמָשָׁל, שֶׁעַל עָקְצוֹ יִמָּצֵא טָרָף אֶחָד, הוּא עָלֶה פָּשׁוּט.

עֲלֵי־הָאָפוּן רֻבָּם בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה זוּגוֹת וּקְנוֹקְנוֹת בְּסוֹפָם, קְצָתָם בַּעֲלֵי שְׁנֵי זוּגוֹת, וְיֵשׁ גַּם בַּעֲלֵי זוּג אֶחָד. בִּמְקוֹם הַטְּרָפִים, אוֹ הָעַלְעַלִּים, הַחֲסֵרִים תַּעֲלֶינָה קְנוֹקְנוֹת, מִלְּבַד אֵלֶּה הַצּוֹמְחוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֹקֶץ. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יִצְמַח עַלְעַל אֶחָד, וּלְעֻמָּתוֹ, בִּמְקוֹם בֶּן־זוּגוֹ, קְנוֹקֶנֶת מִתְנוֹעָעַת.

נִקַּח נָּא עָלֶה אֶחָד מֵעֲלֵי־הָאָפוּן. נִפְרְשֵׂהוּ וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּעוֹרְקָיו וּבָרֹךְ שֶׁבֵּינֵיהֶם. אוּלַי הַקְּנוֹקְנוֹת הֵן הֵן הָעוֹרְקִים שֶׁבֶּעָלֶה? אָמְנָם כֵּן הַדָּבָר. לְעֵת הַצֹּרֶךְ אֵין הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הָרֹךְ שֶׁבֶּעָלֶה, כִּי אִם אֶת הָעוֹרְקִים שֶׁבּוֹ, וְהֵם יִהְיוּ לִקְנוֹקְנוֹת.

הַקְּנוֹקְנוֹת בְּרֵאשִׁיתָן קְטַנּוֹת הֵן וְרַכּוֹת. הֵן מְמַהֲרוֹת לְהִתְמַתֵּחַ, מִסְתּוֹבְבוֹת וְחוֹזְרוֹת וּמִסְתּוֹבְבוֹת כִּמְחַפְּשׂוֹת דְּבַר־מָה. כְּאִישׁ עִוֵּר תּוֹעוֹת הֵן וּמְגַשְּׁשׁוֹת. זִיז כָּל שֶׁהוּא נִקְרֶה לָהֶן. הַקְּנוֹקְנוֹת נִכְרָכוֹת עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, לְסוֹף הֵן עוֹמְדוֹת מֵהִתְפַּתֵּחַ וּמִתְקַשּׁוֹת. וְגִבְעוֹל הָאָפוּן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שׁוֹלֵחַ קְנוֹקְנוֹת חֲדָשׁוֹת, נֶעֱזָר בָּהֶן וְשׁוֹאֵף לָרֹם.

קְנוֹקְנוֹת־הָאָפוּן הֵן קְנוֹקְנוֹת־עָלִים, כִּי הֵן בָּאוֹת בִּמְקוֹם־הֶעָלִים. קְנוֹקְנוֹת־הַגֶּפֶן, לְמָשָׁל, הֵן קְנוֹקְנוֹת־עֲנָפִים. לָעֵת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנָּה הַגֶּפֶן אֲחָדִים מֵעֲנָפֶיהָ וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לִקְנוֹקְנוֹת.

נִסְתַּכֵּל עַתָּה בְּפֶרַח־הָאָפוּן.

בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל חֲמֵשֶׁת עָלִים קְבוּעָה הַכּוֹתֶרֶת, הַדּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְפַרְפָּר. חֲמִשָּׁה עָלִים לַכּוֹתֶרֶת. הָעֶלְיוֹן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, מִתְנַשֵּׂא וּמִזְדַּקֵּף לְמַעְלָה – הוּא הַ“דֶּגֶל”. מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים – “מְשׁוֹטִים” אוֹ “כְּנָפָיִם”. שְׁנֵי הֶעָלִים הַנִּשְׁאָרִים מְעֹרִים כְּאֶחָד בִּדְמוּת “סִירָה”. (רְאֵה צִיּוּר 27)

הַדֶּגֶל הָדָר הוּא לַפֶּרַח, כִּי הוּא בּוֹלֵט וְנִרְאֶה לְמֵרָחוֹק. מָגַן הוּא לוֹ, כִּי בִּימֵי הַפְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנִים וּבְעֵת־סַגְרִיר יַעַטְפֵהוּ וְיִשְׁמֹר עָלָיו.

בַּסִּירָה פְּנִימָה חָבוּי הָעֱלִי, שֶׁצּוּרָתוֹ כְּוָו כָּפוּף בְּסוֹפוֹ. הַצַּלֶּקֶת מְעֻלֶּפֶת שְׂעָרוֹת רַבּוֹת דַּקּוֹת, וְהִיא תִּקָּרֵא בְּשֵׁם מַבְרֵשִׁית. עֲשָׂרָה אַבְקָנִים מִסָּבִיב לָעֱלִי, תִּשְׁעָה מֵהֶם מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת צִנּוֹר וְהָעֲשִׂירִי, הָעֶלְיוֹן, נִפְרָד מֵהֶם וְהוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְנוֹעֵעַ.

הַצַּלֶּקֶת וְהַמַּאֲבָקִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַסִּירָה וְאֵין הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם מַזִּיקִים לָהֶם. כְּשֶׁנִּקַּח פֶּרַח כָּזֶה בְּיָדֵנוּ הַשְּׂמָאלִית וּבַיְּמָנִית נַרְכִּין אֶת הַסִּירָה לְמַטָּה יֵרָאוּ לָנוּ חֶלְקֵי הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ מִבִּפְנִים צוּף מָתוֹק. גַּם תַּבְנִית הַפֶּרַח, בְּיִחוּד הַדֶּגֶל, גַּם הַצּוּף, מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. הַחֲרוּק בָּא אֶל הַפֶּרַח וְחוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַצִּנּוֹר, אֶל הַצּוּף. בְּכֹבֶד גּוּפוֹ יוֹרִיד אֶת הַסִּירָה וְהָאַבְקָה תִּדְבַּק בּוֹ. בְּבֹאוּ לְפֶרַח אַחֵר יַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה אֶל הַפֶּרַח הַהוּא, וְכֵן תֵּעָשֶׂה הַפְרָיָה הֲדָדִית.

מוּבָן, כִּי חֲרוּק קַל לֹא יוּכַל לְהַכְרִיעַ וּלְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה. הַדְּבוֹרִים רַק הֵן מוּעָדוֹת לִפְתֹחַ אֵת הַפֶּרַח וְלֵהָנוֹת מִצּוּפוֹ.

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים. כֻּלָּם הֵם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִים. מֵהֶם יְכֻנּוּ גַם בְּשֵׁם קִטְנִיּוֹת.

רַבִּים אוֹיְבֵי־הַיְרָקוֹת, וְהַחֹלֶד הוּא אֶחָד מֵהֶם. הַבְּצָלִים, תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה, שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר – אֶת כָּל אֵלֶּה יֹאכַל וְיַשְׁמִיד בְּכָל פֶּה.

עוֹבֵר אַתָּה בַּגָּן אוֹ בָּאֲפָר, בְּקִרְבַת־חֳרָבוֹת, וּלְעֵינֶיךָ יֵרָאוּ בַּאֲדָמָה “צִנּוֹרוֹת” רַבִּים מְכֻסִּים גַּבְשׁוּשׁיּוֹת תְּחוּחוֹת. הַחֹלֶד הוּא שֶׁהֶחֱלִיד אֶת הַקַּרְקַע וְהֶעֱלָה אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ. הַ“צִּנּוֹרוֹת” שֶׁבָּאֲדָמָה – מִקְצָתָם מְשַׁמְּשִׁים עֲרִיסוֹת לִוַלְדוֹת, מִקְצָתָם אוֹצְרוֹת־מָזוֹן וְיִתְרָם הֵם בָּתֵּי־קִבּוּל לָאֲוִיר מִן הַחוּץ; כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים בִּמְחִלָּה מֶרְכָּזִית אַחַת, הַמְרֻפֶּדֶת עֵשֶׂב יָבֵשׁ.

אֶת כָּל חַיָּיו מְבַלֶּה הַחֹלֶד מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וְאָמְנָם, מִבְנֶה גוּפוֹ מַתְאִים לְחַיָּיו אֵלֶּה.

כַּפּוֹת “יָדָיו” הָרְחָבוֹת וְהַחֲשׂוּפוֹת, שֶׁאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וַחֲזָקוֹת, מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מַעֲדֵרִים טוֹבִים. בְּכַפּוֹתָיו אֵלֶּה יְגָרֵד אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲפִירָה. שְׁרִירֵיהֶן וְעַצְמוֹתֵיהֶן חֲזָקִים מְאֹד.

לֹא כֵן רַגְלָיו – הֵן אֵינָן חוֹפְרוֹת, אֶלָּא זוֹרוֹת וְגוֹרְפוֹת אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, וְלָכֵן דַּקּוֹת הֵן וְחַלָּשׁוֹת מִ“יָּדָיו” וְטוֹבוֹת רַק לַהֲלִיכָה. הַחֹלֶד הוּא מְהַלַּךְ־כַּפּוֹת, כִּי בְּלֶכְתּוֹ דּוֹרֵך הוּא בְּכָל רֹחַב כַּפּוֹתָיו.

בְּחָפְרוֹ בָּאֲדָמָה רַכָּה, בְּיִחוּד בְּאַדְמַת־חוֹל, יֵעָזֵר הַחֹלֶד גַּם בְּרֹאשׁוֹ הָרָחָב וְהַשָּׁטוּחַ מְאֹד. חָטְמוֹ מָאֳרָךְ וְהָיָה לְחֶדֶק חָשׂוּף וְשָׁטוּחַ מְאֹד מִלְּמַעְלָה לְמַטָה, מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ וּמְכֻסֶּה סְחוּס קָשֶׁה וְגָמִישׁ, שֶׁאֵינֶנּוּ נִפְצָע בִּשְׁעַת נְבִירָה. רֹאשׁ־הַחֹלֶד רָחָב מִגּוּפוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּעֵין רַחַת: בְּהִצָבֵר חָמְרֵי־הֶעָפָר הַתְּחוּחִים בַּ“צִּנּוֹרוֹת” יִקּוֹב לוֹ חוֹר אֶל פְּנֵי־הָאֲדָמָה, יִגְרֹף וְיִדְחַף בְּרֹאשׁוֹ וּבַאֲחוֹרָיו אֶת הַחֳמָרִים הַחוּצָה. וְכָךְ נֶעֱרָמוֹת הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה. זָנָב אֵין לַחֹלֶד.

[צִיּוּר 28 הַחֹלֶד – קובץ 68]

גּוּפָתוֹ מְסֻרְבֶּלֶת וְתַבְנִית־גָּלִיל לָהּ. הַשֵּׂעָר, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, קָצָר וְסָמִיךְ מְאֹד, וְלֹא יִתֵּן לֶעָפָר וְלַמַּיִם לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ אֶל עוֹרוֹ. וְעוֹד יִתְרוֹן לִשְׂעָרוֹ זֶה: אֵין לוֹ כָּל “נְטִיָּה” מְסֻיָּמָה לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר, וְהַחֹלֶד יָכוֹל עַל נְקַלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ קָדִימָה וַאֲחוֹרָנִית.

צִבְעוֹ הָאָפוֹר־הַכַּסְפִּי מַעֲלִים אוֹתוֹ מֵעֵינֵי־אוֹיְבָיו, בְּצֵאתוֹ מִמַּחְתַּרְתּוֹ בַּלָּיְלָה.

אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנַיִם חִיצוֹנִיּוֹת, וְכֵן גַּם עֵינַיִם, תֶּחְסַרְנָה לַחֹלֶד. וְאָמְנָם אֵלֶּה תַּפְרַעְנָה אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַ“צִּנּוֹרוֹת”. מִלְּבַד זֹאת, אֵין הַחֹלֶד זָקוּק לַאֲפַרְכְּסוֹת, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִקְלוֹט אֶת הַקּוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָאֲוִיר. הָאֲדָמָה מַעֲבִירָה אֶת הַקּוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. מִתַּחַת לְעוֹרוֹ יֶשְׁנוֹ חֲלַל־אֹזֶן רָחָב.

גַם עֵינָיו, הַזְּעִירוֹת עַד מְאֹד, חֲבוּיוֹת תַּחַת הָעוֹר. וְהַדָּבָר מוּבָן: בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת אֵין לוֹ צֹרֶךְ, רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַי בַּחֹשֶׁךְ, וְשֵׁנִית, הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּשַׁעַת־נְבִירָה.

עִוֵּר הוּא הַחֹלֶד, לְעֻמַּת־זֹאת מְפֻתָּחִים אֶצְלוֹ חוּשֵׁי הָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהֵם מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בְּחֶשְׁכַּת מִשְׁכָּנוֹ. גַם שְׁמִיעָתוֹ טוֹבָה מְאֹד.

נְחִירָיו הַרְחָבוֹת תִּמָּצֶאנָה בִּקְצֵה הַחֶדֶק, וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִסָּגֵר, וְאֵין הֶעָפָר חוֹדֵר אֶל תּוֹכָן.

שִׁנֵּי־הַחֹלֶד דּוֹמוֹת לְשִׁנֵּי הָעַכְבָּר.

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקַּרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת מְיַבְּשׁוֹת וּמַקְשׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה אֵין לִמְצוֹא אֶת הַחֹלֶד, רַק בִּמְקוֹם צְמָחִים – שָׁם מִשְׁכָּנוֹ. כְּמוֹ כֵּן אֵין לְמָצְאוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּשְׁטָפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אוֹ בַּבִּצּוֹת, אוֹ בְּחוֹל עָמֹק.

לַחֹלֶד יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם אִישׁוּת וְגַם חֲפַרְפַּרָה.

הָאָדָם יִרְדְפֵהוּ תָּמִיד וִיצוּדֵהוּ. גַּם הַשּׁוּעָל, הַלִּילִית, הָעוֹרְבִים וְהַחֲסִידוֹת יִרְדְפוּהוּ וְיַשְׁמִידוּהוּ.

הָאֲדָמָה – אֵם כָּל חַי וְתִתֵּן לְעוֹבְדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים אֶת לַחְמָם. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יִיגַע הָאָדָם לְשַׁכְלֵל אֶת אָפְנֵי עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, מְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת יַמְצִיא כָּל מִינֵי מְכוֹנוֹת לְהַעֲמִיק אֶת הַחֲרִישָׁה וּלְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים – –

וְהִנֵּה יְצִיר פָּעוּט, אֲשֶׁר בָּרֶגֶל נִרְמְסֶנוּ וְנֵשְׂט מֵעָלָיו בְּבוּז נֶפֶשׁ, עוֹסֵק תָּמִיד בַּחֲרִישָׁה וּמַפְלִיא לְתַחֵחַ אֶת הֶעָפָר. הַיְצִיר הַזֶּה הוּא הַשִּׁלְשׁוּל.

הַשִּׁלְשׁוּל שׁוֹכֵן בַּאֲדָמָה וְנַקֵּב יְנַקְּבֶנָּה לְכָל צָד. נָפוֹץ הוּא בְּכָל הָעוֹלָם. בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יִמָּצֵא לָרֹב וּבַמְּקוֹמוֹת הַיְבֵשִׁים, בֵּין סְלָעִים וּבְאַדְמַת טְרָשִׁים, יֵרָאֶה לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת.

בְּחֹם הַקַּיִץ יִסְתַּתֵּר עָמֹק בָּאֲדָמָה וְלֹא יַעַזְבֶנָּה. אַחֲרֵי רֶדֶת הַגֶּשֶׁם יָחֵל לְהָגִיחַ וּלְהֵרָאוֹת בְּחֶשְׁכַּת־הַלֵּילוֹת. מַדוּעַ יִשְׂנָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶת אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ? הַאֻמְנָם יִירָא לְנַפְשׁוֹ מֵחֲמַת הַטּוֹרְפִים הָרַבִּים? יֵשׁ עוֹד טַעַם לַדָּבָר.

לַשִּׁלְשׁוּל אֵין רֵאוֹת וְהוּא נוֹשֵׁם דֶּרֶךְ עוֹרוֹ הַלָּח. אִם יִיבַשׁ עוֹרוֹ וְחָדָל הַשִּׁלְשׁוּל מִנְשֹׁם וָמֵת.

שָׁרוּי הוּא כָּל יָמָיו בַּחשֶׁךְ, בְּעִמְקֵי־הָאֲדָמָה – וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם לָמָה לוֹ? הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּזָחֳלוֹ בָּאֲדָמָה. חוּשׁ אֶחָד וּמְיֻּחָד יֵשׁ לוֹ, חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ, הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי עוֹרוֹ.

גּוּפַת הַשִּׁלְשׁוּל בְּנוּיָה טַבָּעוֹת רַבּוֹת. מִכָּל טַבַּעַת, לִשְׁנֵי צִדֵּי הַבֶּטֶן, בּוֹלְטוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם קְטַנְטַנּוֹת־זְעִירוֹת. בָּהֶן יִתְנוֹעֵעַ הַשִּׁלְשׁוּל, יִזְחַל עַל גְחוֹנוֹ.

עוֹרוֹ מְחֻפֶּה שְׁרִירִים דַּקִּים. בִּרְצוֹתוֹ לָלֶכֶת יִשָּׂא תְּחִלָּה אֶת חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי, יִמְתְּחֶנּוּ וְיִשְׁלְחֶנּוּ לְפָנִים. הָאֲחוֹרִי יִשָּׁאֵר כְּשֶׁהָיָה. אַחַר יִמְתַּח אֶת חֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי וְיָזוּז קָדִימָה.

כֵּיצַד מְנַקֵּב הַיְצִיר הַזֶּה בָּאֲדָמָה?

בְּרֹאשׁוֹ הַדַּק וְהַחַד הוּא מְקַדֵּחַ, בּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב בֵּין גַּרְגְּרֵי הֶעָפָר. צַר הַחוֹר – וּבָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶל קִרְבּוֹ, וְהִתְכַּוֵּץ וְהִתְעַבָּה, וְהִתְרַחֵב גַּם הַחוֹר. אִם קָשָׁה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיא רִיר וְהִרְטִיבָהּ, וְנֶעֶשְׂתָה נוֹחָה לַחֲפִירָה.

חִתְכוּ נָא אֶת הַשִּׁלְשׁוּל לִשְׁנַיִם וּמְצָאתֶם בּוֹ גַרְגְּרֵי־עָפָר. הוּא לֹא יֹאכַל אֶת הֶעָפָר, כִּי אִם אֶת שְׂרִידַי־הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בּוֹ.

אַךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהָבִיא אֶת מְזוֹנוֹ גַּם מִמֶּרְחָק!

בַּלַּיְלָה יֵצֵא עַד חֶצְיוֹ, כְּשֶׁחֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי נָעוּץ בְּתוֹךְ הַחוֹר, יִפְנֶה מִסְּבִיבוֹ, יִמְצָא פַּס־עָלֶה כָּמוּשׁ אוֹ גִּבְעוֹל יָבֵשׁ, יִבְלְעֵם וְיוֹרִידֵם דֶּרֶךְ מְעִי־גּוּפוֹ אֶל הַחוֹר. אִם גָּדוֹל הֶעָלֶה וְאָחַז בּוֹ הַשִּׁלְשׁוּל בְּפִיו בְּחָזְקָה וּסְחָבוֹ אֵלָיו. צְמָחִים אֵלֶּה יְמַהֲרוּ לִרְקַב בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהָיוּ לַשִּׁלְשׁוּל לְמַאֲכָל.

לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹצְאִים אָנוּ בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן, כַּחֲלוֹף לֵיל גְּשָׁמִים עַזִּים, הֲמוֹן שִׁלְשׁוּלִים מֵתִים. הַאֻמְנָם הֵם טָבְעוּ בַּמָּיִם? נִרְאֶה, שֶׁהָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים וְקֵץ חַיֵּיהֶם בָּא…

אֶת חוֹרָיו לֹא יַשְׁאִיר הַשִּׁלְשׁוּל פְּתוּחִים כִּי אִם יִסְתְּמֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ, גִּזְרֵי־נְיָר, מַחֲטֵי־אֹרֶן.

[ציור – קובץ 71]

צִיּוּר 29 הַשִּׁלְשׁוּל: 1) בִּזְחִילָתוֹ (לְמַעְלָה) 2) בְּבֹאוֹ אֶל הַחוֹר 3) בְּסָחֳבוֹ אִתּוֹ עֲלֵי־צְמָחִים אֶל הַחוֹר.

זְהִירִים הֵם הַשִּׁלְשׁוּלִים וְצַר לָהֶם עַל אוֹצְרוֹת מְזוֹנָם, שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתֵם הַגֶּשֶׁם. הֵם אֵינָם אוֹהֲבִים, כַּנִּרְאֶה, “אַמְבַּטִּיָּה תְּמִידִית”, וּבְעִיקָר, נִשְׁמָרִים הֵם לְנַפְשָׁם מִמַּקּוֹרֵי־הָעוֹפוֹת הָעַזִּים…

לְלֹא הוֹעִיל!

בְּשַׂר הַשִּׁלְשׁוּל רַךְ וְטוֹב, אֵין בּוֹ עֶצֶם אַחַת (וְלָכֵן יְחָשֵׁב עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מְחֻסְּרֵי־הַחוּלְיוֹת!) וְרַבִּים הַקּוֹפְצִים עָלָיו וּתְאֵבִים לְאָכְלוֹ. הַזַּרְזִיר, הָעוֹרֵב, הַקִּפּוֹד, גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת – כֻּלָּם יְחַפְּשׂוּהוּ, כִּי יֶעֱרַב לְחִכָּם. וּלוּלֵא תַּרְבִּיתוֹ הָיָה נִכְחָד מִכְּבָר מֵעַל פְּנֵי הָעוֹלָם.

הַשִּׁלְשׁוּל יַטִּיל הֲמוֹן בֵּיצִיּוֹת אֲשֶׁר תֵּהָפַכְנָה וְהָיוּ בִּזְמַן קָצָר לְתוֹלָעִים קְטַנִּים.

אֵין עֲרוֹךְ לַשִּׁנּוּיִים הַכַּבִּירִים שֶׁיְּחוֹלֵל יְצִיר זֶה בְּמִבְנֵה הָאֲדָמָה. מִמַּעֲמַקִּים יַעֲלֶה אֶת גַּרְגְּרֵי־הֶעָפָר וְיִשְׁטְחֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְאֶת חָמְרֵי־הַצְּמָחִים שֶׁמִּלְּמַעְלָה יְשַׁלְשֵׁל לְעִמְקֵי־הַחוֹרִים. מוּבָן, כִּי בִּרְצוֹתוֹ לִכְנוֹס מָזוֹן יוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חוֹרוֹ וּבִרְצוֹתוֹ לְהוֹצִיא גְלָלִים יִשְׁלַח אֶת זְנָבוֹ.

דֶּרֶךְ הַחוֹרִים אֲשֶׁר יַחְפֹּר הַשִּׁלְשׁוּל, יָבֹאוּ וְיַחְדְּרוּ לְעִמְקֵי־הָאֲדָמָה הָאֲוִיר, הַחֹם וְהָרְטִיבוּת.

מְעַטִּים הַיְצִירִים הַמּוֹעִילִים כַּשִּׁלְשׁוּל!

הִנֵּה הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲחָדִים שֶׁהוֹצֵאנוּ הַיּוֹם מִקַּרְקַע גִּנָּתֵנוּ. אֵלֶּה הֵם קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים שֶׁתָּפְחוּ וְנִתְעַבּוּ בְּצוּרַת פְּקָעוֹת.

– קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים? וַהֲלֹא מָצָאנוּ אוֹתָם בָּאֲדָמָה, וּבָאֲדָמָה, כְּיָדוּעַ, יִמָּצֵא רַק הַשֹּׁרֶשׁ?

– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּפְּקַעַת. הִיא מְכִילָה עֵינָיִם. עֵינַיִם אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַלְעַלִּים לֹא־מְפֻתָּחִים, שֶׁבְּחֵיקָם, בְּתוֹךְ גְּמָמִיּוֹת, יוֹשְׁבִים נִצָּנִים. וְהַאִם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא נִצָּנִים? הַגִּבְעוֹל רַק הוּא יוֹצִיאֵם וּמֵהֶם יִתְפַּתְּחוּ וְיִגְדְּלוּ הָעֲנָפִים. לְתַפּוּחַ־הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם אֵפוֹא שְׁנֵי מִינֵי גִּבְעוֹלִים: גִּבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים עָלִים וּפְרָחִים, וְגִבְעוֹלִים תַּחְתּוֹנִים, הֵם הַקְּלָחִים, הַטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה. הַקְּלָחִים, כַּגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים, מִסְתָּעֲפִים לִסְעִיפִים רַבִּים וְרָאשֵׁי־הַסְּעִיפִים הָאַלָּה יִתְעַבּוּ וְהָיוּ לִפְקָעוֹת.

– מַה־טּוֹב הָיָה לוּ יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַפְּקָעוֹת!

– הַדָּבָר קַל לַעֲשׁוֹתוֹ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְגַדֵּל אֶת הַצֶּמַח לֹא עַל יְדֵי פְּקָעוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי זְרָעִים. מִיַד לִנְבִיטָתוֹ יוֹצִיא הַזֵּרְעוֹן עִיקָר מְטֻפָּל בְּנִימִים רַבּוֹת. בַּגִּבְעוֹל הָרָאשִׁי הַמִּתְרוֹמֵם נִרְאִים עָלִים לֹא־מְפֻתָּחִים, דְּמוּת קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵהַנִּצָּנִים הַחֲבוּיִים בָּהֶם מִתְפַּתְּחִים הַגִּבְעוֹלִים הַצְּדָדִּיִּים, הַמִּתְפַּשְּׁטִים לָרֹחַב וּמִתְעַבִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

הַצֶּמַח הַזֶּה זָקוּק לְשֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן עָלָיו לֶאֱסֹף דַּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל הַפְּקָעוֹת. כְּשֶׁנַּשְׁאִיר אֶת הַפְּקָעוֹת בָּאֲדָמָה יִבְּלוּ הַגִּבְעוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אוֹתָן וְהֵן תִּפָּרֵדְנָה אַחַת מֵרְעוּתָהּ. יַעֲבֹר זְמָן וְכָל פְּקַעַת תַּתְחִיל לְהוֹצִיא מִנִּצָּנֶיהָ קְלָחִים חֲדָשִׁים וְאֵלֶּה יַעֲשׂוּ פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְלֹא רַק פְּקַעַת שְׁלֵמָה, כִּי גַּם חֵלֶק מִמֶּנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צֶמַח חָדָשׁ. כָּל נִצָּן יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְרַבּוֹת.

– הֲנוּכַל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָחִים לְגִבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים?

– יָכֹל נוּכַל. כְּשֶׁנּוֹצִיא גִּבְעוֹל תַּחְתּוֹן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְהָפַךְ יָרוֹק, וְהִתְפַּתֵּחַ כְּיֶתֶר הַגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים. לְהֵיפֶךְ, אִם “נְתַלֵּל” גִּבְעוֹל עֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, נִצְבֹּר עָפָר מִסְּבִיבוֹ וְחָוְרוּ בַּדָּיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְעָשׂוּ לֹא עָלִים, כִּי אִם פְּקָעוֹת.

נִתְבּוֹנֵן עַתָּה בְּחֶלְקֵי הַפְּקָעַת. עֲטוּפָה הִיא קְלִפָּה וּבְתוֹכָהּ חֹמֶר רַךְ עֲסִיסִיִּי בָּנוּי תָּאִים תָּאִים, הוּא הַצִּיפָה. פְּקַעַת צְעִירָה קְלִפָּתָהּ דַּקָּה, כְּעֵין הַקְּרוּם. זָקְנָה מְעַט וְהָיְתָה קְלִפָּתָהּ עָבָה, מַעֲשֵׂה־פֶּקֶק.

הֲתוֹעִיל הַקְּלִפָּה לַפְּקָעַת?

נִקַּח שְׁתֵּי פְּקָעוֹת, אַחַת כְּשֶׁהִיא וְאַחַת מְקֻלֶּפֶת, וּנְשִׂימֵן בַּשָּׁמֶשׁ. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נִשְׁקֹל אֶת שְׁתֵּיהֶן. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי. הַשְּׁנִיָּה תִּיבַשׁ, תִּצְטַמֵּק וְתִקְטַן כְּדֵי שְׁלִישׁ מִמִּשְׁקָלָהּ. אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יוּכַל כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת וּלְהִוָּכַח.

וְהַצִּיפָה – מַה הִיא?

הָבָה נְפוֹרְרֶנָּה בְּמַגְרֵדָה עַד הֱיוֹתָהּ כְּתִיתָה כֻּלָּהּ. אֶת הֶחֳמָרִים הַקָּשִׁים נוֹצִיא. כַּעֲבוֹר זְמָן נִרְאֶה בְּתַחְתִּית הַכְּלִי מִשְׁקַע זָךְ. נִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עֵד הַבְהִירוֹ, וּנְיַבְּשֶׁנּוּ. לְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה עֲמִילָן צַח וְנָאֶה.

הַפְּקַעַת מְכִילָה עֲמִילָן בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי חֲמִישִׁיתָהּ.

רָאִינוּ כִּי הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הַפְּקָעוֹת לְשֵׁם רְבִיָּתוֹ. אַךְ הֲלֹא יֵשׁ לוֹ פְּרָחִים לְהִתְרַבּוֹת, וְהַפְּקָעוֹת לָמָה לוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַצֶּמַח הָעֶלְיוֹנִים.

[צִיּוּר 30 תַּפּוּחַ־אֲדָמָה – קובץ 74]

a – צֶמַח שָׁלֵם. b – פֶּרַח. c – פֶּרַח חָתוּךְ.d – פֶּרִי.

הַגִּבְעוֹל בַּעַל־צְלָעוֹת הוּא. עֲלֵי־הַצֶּמַח גְּדוֹלִים, מְנֻצִּים, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת. בֵּין הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ גַם קְטַנִּים. הָרֶוַח אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם יִתֵּן לְקַרְנֵי־הָאוֹר לַחְדֹּר גַּם אֶל הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים.

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ הַפְּרָחִים אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. לַגָּבִיעַ חֲמִשָּׁה עָלִים יְרוֹקִים, הַמְחֻבָּרִים לְמָטָּה. לַכֹּתֶרֶת תַּבְנִית כּוֹכָב וַחֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ, שֶׁצִּבְעָם לָבָן אוֹ וָרֹד־בָּהִיר, מְחֻבָּרִים גַּם הֵם בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן וְהָיוּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת. מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִתְנַשְּׂאִים חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים הַסּוֹבְבִים צְפוּפִים אֶת הָעֱלִי.

לְעֵת־עֶרֶב וּבְיוֹם־סַגְרִיר יִכַּף הַפֶּרַח וְיֵרֵד לְמַטָּה, וְכָךְ הוּא מֵצֵל עַל עַצְמוֹ. עַל כָּךְ תִּקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת מִשְׁפַּחַת הַמְצִלִּים [משפחת המצליבים].

מִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח עָלוּל אָמְנָם לִמְשֹׁךְ אֶת הֲמוֹנֵי־הַחֲרוּקִים. אַךְ הַחֲרוּקִים לֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, כִּי הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים מְכִילִים אֶרֶס וּמְפִיצִים רֵיחַ רַע הַמַּבְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. רַק זְבוּבִים וְחִפּוּשִׁיוֹת מְעַטִּים יֵרְדוּ לִפְעָמִים עַל הַפְּרָחִים הָאַלָּה לֵהָנוֹת מֵאַבְקָתָם, כִּי צוּף אֵין בָּהֶם. וְכָךְ יָפְרוּ הַפְּרָחִים רֻבָּם הַפְרָיָה עַצְמִית. הַפֵּרוֹת – עֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים וְהֵם מְכִילִים הַרְבֵּה גַּרְעִינִים.

עֶרְכָּם שֶׁל הַזְּרָעִים הָאַלָּה קָטֹן מְאֹד, כִּי עַל כֵּן מִתְרַבֶּה הַצֶּמַח בְּעִיקָר עַל־יְדֵי הַפְּקָעוֹת. וְאָמְנָם, יֶשְׁנָם מִינֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲשֶׁר פִּרְחֵיהֶם לֹא יָאָבְקוּ כְּלָל. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפִּרְחֵיהֶם נוֹבְלִים וְנוֹשְׁרִים לִפְנֵי גָמְלָם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים.

צְמָחִים שֶׁגָּדְלוּ מִזֵּרְעוֹנִים עוֹשִׂים פְּקָעוֹת קְטַנּוֹת וְדַלּוֹת. אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ מִנִּצָּנֵי־הַפְּקָעוֹת פַּקְעוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ זוֹרְעִים אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה מֵחֲצִי טֵבֵת עַד סוֹף שְׁבָט. הוּא עוֹלֶה יָפֶה בְּקַרְקַע קַל וְדָשֵׁן. אַךְ מְעַט יִזְרְעוּהוּ אֶצְלֵנוּ. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יְגַדְּלוּהוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם. בִּשְׁנוֹת רָעָב יִחְיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְבָד.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הִיא אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. קָשָׁה הָיְתָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ. עוֹד טֶרֶם יָדְעוּ כִּי אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵירוֹתָיו, וְרַק פַּקְעוֹתָיו נֶאֱכָלוֹת. בַּכַּמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשְׁרוּ הָאִכָּרִים קֶשֶׁר נֶגֶד “תַּפּוּחַ הַשָּׂטָן” הַזֶּה. אַךְ לְאַט לְאַט הִכִּיר הָאָדָם בְּתוֹעַלְתּוֹ וְכָעֵת מְטַפְּלִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִינִים פִּתַח הָאָדָם מִמֶּנּוּ. בְּיִחוּד טוֹבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּ פְּרָחִים, כִּי אֶת הָחֳמָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא עַל הַפְּרָחִים, מַשְׁקִיעִים הֵם בַּפְּקָעוֹת.

הָאֶרֶס אֲשֶׁר בַּגִּבְעוֹל וּבֶעָלִים יָבִיא לַצֶּמַח תּוֹעֶלֶת לֹא מְעַט, כִּי הוּא מֵגֵן עָלָיו מִשֶּׁן הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה.

מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ נְפוֹצִים בְּיִחוּד הָעַגְבָּנִיָּה וְהֶחָצִיל.

הַשָּׁרָשִׁים הַגְּדוֹלִים הָאֲרֻכִּים וְהַשְּׂעָרוֹת הַמְכַסּוֹת אֶת הֶעָלִים יִתְּנוּ לָעַגְבָּנִיָּה אֵת הַיְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם גַּם בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶב הַגָּדוֹל.

לָעַגְבָּנִיָּה עָלֶה מָרְכָּב: עַל עֹקֶץ אֶחָד יֵשְׁבוּ הָעַלְעַלִּים, שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם וְאֶחָד מִלְּמַעְלָה. בִּכְתֵפָם שֶׁל הֶעָלִים יַעֲלוּ הַפְּרָחִים.

לְפֶרַח־הָעַגְבָּנִיָּה יֵשׁ גָּבִיעַ יָרוֹק וְכוֹתֶרֶת קְטַנָּה צְהֻבָּה. סְבִיב הָעֱלִי מִצְטַפְּפִים הָאַבְקָנִים בִּדְמוּת בַּקְבּוּק. פְּרִי הָעַגְבָּנִיָּה – תַּפּוּחַ עָגֹל עוֹטֶה קְלִפָּה דַּקָּה. הַצֶּמַח גָּדֵל כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. מוּבָן, כִּי בְּחָדְשֵׁי הַקֹּר הַגָּדוֹל וּבְחָדְשֵׁי הַחֹם הַגָּדוֹל מַמְעִיט הוּא אֶת פִּרְיוֹ. בְּכָל מִינֵי קַרְקַע יִגְדַּל, גַּם בַּחוֹל.

בַּגַּנָּה יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלוֹת אֶת הָעַגְבָּנִיָּה עַל כְּלוּנְסָאוֹת. זוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכָל־שָׁבוּעַ וּמַשְׁאִירִים בַּד אֶחָד, וְקוֹשְׁרִים אוֹתוֹ אֶל הַכְּלוּנָס. נִזְהָרִים, שֶׁהַפְּרָחִים יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הֶעָלִים, שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בָּהֶם הַשָּׁמֶשׁ.

הֶחָצִיל. עוֹנַת גִּדּוּלוֹ הַאֲרֻכָּה וִיבוּלוֹ הַטּוֹב עָשׂוּהוּ אֶזְרָח בְּאַרְצֵנוּ עוֹד מִימֵי קְדוּמִים. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים לְהִזָּרְעוֹ יַעֲשֶׂה פֶּרִי. הֶחָצִיל הַחוּם־שְׁחַרְחַר מַקְדִּים לְהִתְפַּתֵּחַ מִכָּל בְּנֵי־מִינוֹ, וְלָכֵן נָפוֹץ הוּא בְּיוֹתֵר. הוּא גָדֵל בְּקַרְקַע קַל, עָמֹק, וְטָעוּן הַשְׁקָאָה. בְּקַרְקַע כָּבֵד יְאַחֵר לִפְרֹחַ.

בְּטַיְּלַי בָּאָרֶץ נִתְקַלְתִּי פַּעַם בְּחִיצַת־שִׂיחִים סְבוּכִים וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲבוֹר בָּהּ. זֶה הָיָה וֶרֶד־הַבָּר.

אֵיךְ נוֹצְרָה הַחִיצָה הַזֹּאת?

הַנְּצָרִים הָרַכִּים אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים הָעֲמֻקִּים, לֹא יִזְדַקְּפוּ עָל, כִּי אִם יִטוּ בַּאֲלַכְסוֹן. בִּזְמָן קָצָר הֵם מִתְקַשִּׁים, נִכְפָּפִים כְּעֵין־הַקֶּשֶׁת וְחוֹדְרִים בְּקָצָם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יֵצְאוּ מִן הַקֶּשֶׁת הַזֹּאת עֲנָפִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם יְשָׁרִים וּזְקוּפִים נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים וְגַם אֲלַכְסוֹנִיִּים, אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לְהִתְעָרוֹת בָּאֲדָמָה. כֵּן יִהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה, עֲנָפִים עַל עֲנָפִים יַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיִתְעַבּוּ וְהָיוּ חִיצָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וְאוּלָם הַחִיצָה הַזֹּאת קָשֶׁה לַעֲבוֹר בָּהּ לֹא רַק מִפְּאַת הִסְתַּבְּכוּתָהּ כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי הַדּוּקְרָנִים הַמְרֻבִּים בְּיִחוּד עַל הָעֲנָפִים הָרַכִּים וְהַנִּמְצָאִים גַּם עַל עָקְצֵי־הַפְּרָחִים וְהֶעָלִים.

הַדּוּקְרָנִים הָאֵלֶּה אֵינָם מְחֻבָּרִים אֶל עֵץ הֶעָנָף, כִּי אִם אֶל קְלִפָּתוֹ. חַדִּים הֵם מְאֹד וּכְפוּפִים אֲחוֹרַנִּית, דְּמוּת מַגָּל, וְאֵימָתָם עַל הַחֶלְזוֹנוֹת וְיֶתֶר בַּעֲלֵי־הַחַיִּים. לָעֲנָפִים הַיְּשָׁנִים, הֶעָבִים, יַחַסְרוּ הַדּוּקְרָנִים, כִּי קְלִפָּתָם נִתְקַשְּׁתָה וְאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

בְּאָבִיב יַעֲדֶה הַוֶּרֶד אֶת אֲדַרְתּוֹ הָרַעֲנַנָּה: יוֹצִיא עָלִים מָרְכָּבִים בְּנֵי חֲמִשָּׁה וְלִפְעָמִים בְּנֵי שִׁבְעָה עַלְעַלִּים, יְרוֹקִים כֵּהִים, מַשּׂוֹרִיִּים, נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. אֶל עֹקֶץ הֶעָלֶה הַמָּרְכָּב הַזֶּה, בִּמְקוֹם צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָף, יִלָּווּ שְׁנֵי עָלִים צָרִים וּקְטַנִּים. עֲלֵי־הַלְוָאי הֵמָּה.

פִּרְחֵי־הַוֶּרֶד יַעֲלוּ בּוֹדְדִים וְלֹא אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת, כִּי גְּדוֹלִים הֵם וְנִרְאִים לְמֵרָחוֹק. הַגָּבִיעַ הַיָּרוֹק וְהַכּוֹתֶרֶת הַוְּרֻדָּה בְּנוּיִים חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָלִים. מֵרְאָם וְרֵיחָם הַטּוֹב יִמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. אַךְ הֵם מוֹצְאִים בַּוֶּרֶד רַק אַבְקָה רַבָּה, כִּי הַצּוּף יֶחְסַר בּוֹ.

הַשַּׁחֲלָה בַּעֲלַת הַפִּרְיוֹנִים הָרַבִּים שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַגָבִיעַ, דְבוּקָה בּוֹ וְצוֹמַחַת אִתּוֹ יָחַד.

כְּשֶׁהַפֶּרַח הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ תַּעֲמִיק הַשַּׁחֲלָה יוֹתַר וְיוֹתַר, וּבְהַעֲמִיקָהּ תַּבְלִיט אֶת צַלְעוֹתֶיהָ. הַגָּבִיעַ, בְּהִפָּרְדוֹ מִן הַשַּׁחֲלָה, יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְצַר וְיַעֲלֶה אִתּוֹ אֶת הָאַבְקָנִים הַמְחֻבָּרִים סָמוּךְ לִמְקוֹם הֵחָלְקוֹ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת.

לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפֶּרַח, וְאַחֲרֵי כֵן לַפְּרִי, צוּרַת כַּד.

בַּכַּד הָזָה טְמוּנִים הַפִּרְיוֹנִים הָעֲגֻלִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לִזְרָעִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם לוּלֵא עַמּוּדֵיהֶם הַפּוֹרְצִים דֶּרֶךְ בֵּין הֲמוֹן הָאַבְקָנִים וּמוֹפִיעִים בְּצַלְקוֹתֵיהֶם הַצְּהֻבּוֹת־בְּהִירוֹת (רְאֵה צִיּוּר 30).

[ציור – קובץ 78]

ציוּר 30 א – עָנָף. ב – פֶּרַח חָתוּךְ. ג – פֶּרִי. ד – פְּרִי חָתוּךְ.

נָאִים הֵם פִּרְחֵי וֶרֶד־הַבָּר, אַךְ לֹא יִשְׁווּ בְּיָפְיָם לְפִרְחֵי הַוֶּרֶד הַתַּרְבּוּתִי, הַגָּדֵל בַּגִּנּוֹת. בִּגְלַל נוֹי־פְּרָחָיו זָכָה הַוֶּרֶד לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ הַפְּרָחִים”. דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִתְעַנֵּג הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים שֻׁנָּה הַוֶּרֶד הַּתַרְבּוּתִי מִוֶּרֶד־הַבָּר תַּכְלִית שִׁנּוּי, אַבְקָנָיו מָעֲטוּ וַעֲלֵי כוֹתַרְתּוֹ רַבּוּ מְאֹד. אִם תְּטַפְּלוּ אַתֶּם בְּוֶרֶד־הַבָּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וְהָפְכוּ אַבְקָנָיו לֶעָלִים. מִינֵי הַוֶּרֶד רַבִּים מְאֹד, יֵשׁ גַּם כָּאַלָּה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם אַבְקָנִים כְּלָל. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי חֳטָרִים.

שֶׁמֶן יָקָר וְטוֹב מֵכִיל בְּתוֹכוֹ הַצֶּמַח הַזֶּה, הוּא שֶׁמֶן הַוְּרָדִים. בְּתוּרְקִיָּה וּבְפָרָס מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּמִסְפָּר רָב לְתַעֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן הָזָה.

הַצֶּמַח וּזְנָיו הַחֲדָשִׁים

הָאִכָּר וְהַגַּנָּן – כָּל מַעְיְנֵיהֶם בְּגִדּוּלֵי־קַרְקָעָם, לְהַרְבּוֹתָם וּלְהַשְׁבִּיחָם. הָאִכָּר שׁוֹאֵף לְקַבֵּל יְבוּל טוֹב, זְרָעִים גְדוֹלִים וְנָאִים. הַגַנָּן מִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל צִמְחֵי־נוֹי חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִצְטַיְּנוּ מֵאֲחֵיהֶם בִּיפִי־תַבְנִיתָם, בְּתִפְאֶרֶת־צִבְעֵיהֶם וּבְנֹעַם־רֵיחָם.

אַחַת הַדְּרָכִים לִיצִירַת זְנִים חֲדָשִׁים בַּצְּמָחִים הִיא הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית.

עוֹד מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רָאוּ הַגַּנָּנִים, כִּי שְׁנֵי זְנֵי־צֶמַח בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת הַגְדֵלִים בְּקִרְבַת מָקוֹם נוֹשְׂאִים זֶרַע אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לְזַן שְׁלִישִׁי, מְיוּחָד בְּמִינוֹ. הַזֶּרַע הָזֶּה מְאַחֵד בְּתוֹכוֹ עַל הָרֹב אֵת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּמָחִים הָרִאשׁוֹנִים, לְמָשָׁל, אֶת תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאֶחָד וְאֶת צִבְעוֹ אוֹ רֵיחוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. הַגַּנָּנִים אָז לֹא עָשׂוּ אֶת הַהַאֲבָקָה, כִּי לֹא יָדְעוּ טִיבָהּ. אוֹתָהּ עָשׂוּ הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים.

נִפְלָאוֹת הֵן הָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בֵּין הַגַּנָּנִים. אֶחָד מֵהֶם, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאַלָּה: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם רָאָה בְּעֵינָיו וְהִנֵּה מִן הַפְּרָחִים הַנִּפְתָּחִים מִתְמַתְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חוּטִים דַּקִּים וְהֵם מִתְעָרְבְּבִים בַּחוּטִים הַיּוֹצְאִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִיֶּתֶר הַפְּרָחִים. וְלַדְּבָרִים הָאַלָּה הֶאֱמִינוּ אָז רַבִּים, רַבִּים!

בְּאַרְצוֹת הוֹדוּ וְסִין יָדְעוּ עוֹד לִפְנֵי דּוֹרוֹת קְדוּמִים אֶת סוֹד־הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית. הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הָאַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אֶחָד וְזוֹרִים אוֹתָהּ עַל צַלֶּקֶת חֲבֵרוֹ. מוּבָן כִּי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּהַסְתֵּר. רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הֵחֵל לְהֵעָשׂוֹת בְּגָלוּי. זְנֵי־הַצֶּמַח הַחֲדָשִׁים לֹא כֻּלָּם נִשְׁמָרִים לָעוֹלָמִים. דּוֹר דּוֹר וְטַעֲמוֹ – וְהַזְּנִים הַחֲדָשִׁים – הֲלָלוּ נוֹצְצִים וַהֲלָלוּ נוֹבְלִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבֹא בְּשׂוֹרָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה: זַן צֶמַח חָדָשׁ נִמְצָא. זַן חָדָשׁ זֶה אֵינֶנּוּ מְצֻיָּן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אֶלָּא תַּבְנִית עָלָיו, לְמָשָׁל, שׁוֹנָה מִתַּבְנִית עֲלֵי יֶתֶר בְּנֵי מִינוֹ. וְהַגַּנָּנִים מִתְאַמְּצִים לִיצוֹר בְּעֵזֶר הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ הַזֶּה זְנִים חֲדָשִׁים.

וֶרֶד חָדָשׁ כִּי יִמָּצֵא וְחָרְדוּ הַגַּנָּנִים מְגַדְּלֵי־הַוְּרָדִים לְהַשִּׂיגוֹ וְלִיצוֹר וְרָדִים חֲדָשִׁים. מֶלֶךְ־פְּרָחִים זֶה – מָה רַבּוּ הַזְּנִים שֶׁלֹּו! עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יַגִּיעוּ, וּמִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וְרַב שָׁנָה שָׁנָה. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה גַּם עַל יְדֵי הַרְכָּבָה, אַךְ בְּעִקָּר יִרְבֶּה עַל יְדֵי הַאֲבָקָה.

כֵּן לָמַד הָאָדָם לִשְׁלוֹט בְּמַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ, לְרַכֵּב וְלִיצוֹר זְנִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ עַד הֵנָּה.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ טֵבֵת, עֵת הַכְּרָמִים וְהַפַּרְדֵּסִים עוֹדָם נִרְדָּמִים בַּדְּמָמָה, יִתְכַּסֶּה הַשָּׁקֵד בִּפְרָחָיו הַיָּפִים. שַׁקְדָּן הוּא מִכָּל עֲצֵי־הַפְּרִי, אַךְ יֵשׁ שֶׁיְּמַהֵר לִפְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּאי, וְאָז צְפוּיִים פְּרָחָיו לְסַכָּנָה – לִנְשׁוֹר לִנְשִׁיבַת־רוּחַ קַלָּה.

נָאֶה הוּא הַשָּׁקֵד בִּפְרִיחָתוֹ, רַךְ וְעָנֹג כַּחֲלוֹם־הָאָבִיב. הַדְּבוֹרִים תְּמַהֵרְנָה אֵלָיו בְּזִמְזוּם־נֹעַם, מִפֶּרַח לְפֶרַח תִּדֹּדְנָה, צוּף תִּינֵקְנָה.

[צִיּוּר –31 קובץ 80]

פִּרְחֵי הַשָּׁקֵד עוֹלִים בּוֹדְדִים אוֹ תְּאוֹמִים. כָּל פֶּרַח בָּנוּי חֲמִשָׁה עֲלֵי־גָבִיעַ יְרוֹקִים וַחֲמֵשֶׁת עֲלֵי־כוֹתֶרֶת. צֶבַע הַכּוֹתֶרֶת יֵשׁ שֶׁהוּא סָגֹל, לָבָן אוֹ אָדֹם־בָּהִיר. בְּכָל אֶחָד מֵעֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מְחֻבָּרִים אַבְקָנִים מְרֻבִּים. הָעֱלִי הָאָרֹךְ בּוֹלֵט חוּץ לָאַבְקָנִים וְהַהַאֲבָקָה נַעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַדְּבוֹרִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ לֶאֱסוֹף אֶת הַצּוּף.

בְּפֶרַח הַשָּׁקֵד הַמַּר יִשְׁוֶה הָעֱלִי בְּגָבְהוֹ לָאַבְקָנִים וְהַפְרָיָה עַצְמִית נַעֲשֵׂית בּוֹ.

פֶּרַח הַשָּׁקֵד דּוֹמֶה בְּמִבְנֵהוּ לְפֶרַח הַוֶּרֶד וְהוּא יֵחָשֵׁב עַל מִשְׁפַּחַת הַוַּרְדָּנִים.

נִרְאֶה, כִּי עוֹד בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה גָנַז הָעֵץ בַּעֲנָפָיו חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכֵּל אֶת רִבְבוֹת פְּרָחָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַכּוֹת, כְּיֶתֶר הָעֵצִים, עֵד שֶׁהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים יִיצְרוּ אֶת הַמְּזוֹנוֹת הַנְּחוּצִים.

לְעֵת גְּמַר הַפְּרִיחָה יוֹפִיעוּ הֶעָלִים הַמָּאֳרָכִים הַמַּשּׂוֹרִיִּים, אַרְכֵי־הָעֹקֶץ, וְהֵם סְדוּרִים לְסֵרוּגִין.

הַכַּפְתּוֹרִים, שֶׁמֵּהֵם פָּרְצוּ וְיָצְאוּ הַפְּרָחִים, עֲגֻלִּים, צִבְעָם לְבַנְבָּן, וְהֵם נִמְצָאִים עַל הַבַּדִּים הַצְּעִירִים. הַנִּצָּנִים, שֶׁבְּתוֹכָם הָיוּ חֲבוּיִים הֶעָלִים, אֲדַמְדַּמִּים הֵם, מִסְפָּרָם רַב וּמְקוֹמָם בְּרָאשֵׁי־הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים.

פְּרִי הַשָּׁקֵד עָטוּף צִיפָה רַכָּה, הַמִּתִבַּקַּעַת וְנוֹשֶׁרֶת לְעֵת הַגֶּמֶל.

פֵּרוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמַּר מִתְפַּשְּׁטִים לָרֹב עַל יְדֵי הָעוֹפוֹת. אֶת הַצִּיפָה יֹאכְלוּ וְאֵת הַגַּרְעִינִים יְפַצְּחוּ אוֹ יִבְלְעוּ שְׁלֵמִים וְאַחֲרֵי כֵן יָפִיצוּ אוֹתָם יַחַד עִם גֶּלְלֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. הַגַּרְעִין לֹא יִשָּׁחֵת בִּהְיוֹתוֹ מֻנָּח בְּקֵבַת הָעוֹף, כִּי קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה מְגִנָּה עָלָיו.

בְּעֵת הַקָּטִיף יִשְׁטְחוּ אֶת הַפֵּרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם, אֶת קְלִפָּתָם יָסִירוּ וְאֵת גַּרְעִינֵיהֶם יְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן־גָּפְרִית, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם בָּהִיר וְנָאֶה.

אֶת הַשָּׁקֵד יַרְבּוּ עַל יְדֵי זֶרַע וְעַל יְדֵי שְׁתִילִים. עֵץ שֶׁנִּזְרַע גָּדוֹל הִנֵּהוּ וְחָזָק וְהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל הַמַּחֲלוֹת. שָׁרָשָׁיו גְּדוֹלִים וַעֲמֻקִּים.

עֵץ שֶׁגָּדֵל מִשְּׁתִיל שָׁרָשָׁיו שִׁטְחִיִּים וְהֵם מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם רַק מִן הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ מַרְבִּים אֶת הַשָּׁקֵד לָרֹב עַל יְדֵי גַּרְעִינִים. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ אֶת הַגַּרְעִינִים בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים מַעֲבִירִים לִמְקוֹמָם הֶחָדָשׁ.

מְכִינִים עֲרֻגּוֹת מְעֻבָּדוֹת הֵיטֵב וְזוֹרְעִים בָּהֶם שְׁקֵדִים כְּבֵדִים וְיָפִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. נְבִיטַת הַגַּרְעִינִים מַתְחִילָה כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִים יוֹם.

אַחֲרֵי שָׁנָה מַעֲבִירִים אֶת הַצְּמָחִים לַמַּשְׁתֵּלוֹת, וְנִזְהָרִים מְאֹד לְהַשְׁאִיר אֶת הַשָּׁרָשִׁים בִּשְׁלֵמוּתָם. כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם מַעֲבִירִים אֶת הַשְּׁתִילִים מִן הַמַּשְׁתֵּלָה לִמְקוֹמָם הַתְּמִידִי. הַשְּׁתִיל נִלְקָח תָּמִיד יַחַד עִם רִגְבֵי הָאֲדָמָה שֶׁהוּא מִתְעָרֶה בָּהּ.

אֶת הַבּוֹרוֹת לַשְּׁתִילִים מְכִינִים בְּסוֹף הַקַּיִץ בְּעֹמֶק 80־60 ס"מ. מְבִיאִים כָּל מִינֵי זֶבֶל וְאַשְׁפָּה, מְעָרְבִים אוֹתָם בֶּעָפָר וְצוֹבְרִים אוֹתָם בְּתַחְתִּית הַבּוֹר בִּדְמוּת תְּלוּלִית. עַל הַתְּלוּלִית שָׂמִים אֶת הַשְּׁתִיל וּמְמַלְּאִים אֶת הַבּוֹר.

מַשְׁבִּיחִים אֶת הַשָּׁקֵד עַל יְדֵי הַרְכָּבָה.

מְבִיאִים עָנָף קָטֹן רַעֲנָן מִשָּׁקֵד בָּרִיא וְטוֹב, הוּא הָרוֹכֵב, וּמַרְכִּיבִים אוֹתוֹ אֶל הַכַּנָּה, הַגֶּזַע שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמָּר. וּמִפְּנֵי־מַה מְגַדְּלִים שָׁקֵד מַר הַטָּעוּן הַרְכָּבָה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְאֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ. לִפְעָמִים מַרְכִּיבִים גַּם עַל עֵצִים אֲחֵרִים בְּנֵי–הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, כְּמוֹ עַל עֲצֵי־שְׁזִיף. עֵצִים אֵלֶּה, הַכַּנּוֹת, קַיָּמִים גַּם בַּאֲדָמָה לֶחָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשָּׁקֵד עוֹלֶה יָפֶה.

שְׁנֵי מִינֵי־הַרְכָּבָה הֵם: הַרְכָּבַת־עַיִן והַרְכָּבַת־רֹאשׁ.

הַרְכָּבַת־עַיִן כֵּיצָד? עוֹשִׂים עַל הַכַּנָּה, בְּסַכִּין מְיֻחָד לְכָךְ, נִתּוּחַ בְּצוּרַת T.

הַנִּתּוּחַ נַעֲשָׂה רַק בַּקְּלִפָּה. מִן הָרוֹכֵב מוֹצִיאִים חֶנֶט אֶחָד, הוּא הַכַּפְתּוֹר, וַחֲתִיכַת־קְלִפָּה קְטַנָּה מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו, הַנִּקְרֵאת שֶׁלֶט. פּוֹתְחִים אֶת שְׁתֵּי שְׂפוֹת־הַנִּתּוּחַ וּמַכְנִיסִים אֶל תַּחְתָּן אֶת הַשֶּׁלֶט, רַק הַחֶנֶט יִשָּׁאֵר גָּלוּי.

הַרְכָּבַת־רֹאשׁ כֵּיצַד? כּוֹרְתִים אֶת רֹאשׁ־הַכַּנָּה, עוֹשִׂים בָּהּ סֶדֶק וּמַכְנִיסִים לְתוֹכוֹ אֶת הָרוֹכֵב, הַמְחֻדָּד גַּם הוּא, אֶת מְקוֹם־הַהַרְכָּבָה מוֹשְׁחִים בְּמִשְׁחָה מְיֻחֶדֶת לְכָךְ וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ הֵיטֵב.

יְלִיד אַרְצוֹת יַם־הַתִּיכוֹן הוּא הַשָּׁקֵד וּמִשָּׁם עָבַר לְאַרְצֵנוּ. עוֹד מִימֵי קְדוּמִים הֵחֵל הָאָדָם לְטַפֵּל בּוֹ, בִּגְלַל פֵּרוֹתָיו הַטּוֹבִים. כָּעֵת נָפוֹץ הוּא מְאֹד בְּכָל מוֹשְׁבוֹת־אַרְצֵנוּ, מַטָּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. אֵין כִּמְעַט מְקוֹם יִשּׁוּב בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְדַּל בּוֹ הַשָּׁקֵד.

גְּוִיָּתָהּ הַגְּדוֹלָה, הַמְסֻרְבֶּלֶת שְׁרִירִים עָבִים, יַרְאוּ עַל כֹּחָהּ הָרָב. בְּיִחוּד רַבִּים וּגְדוֹלִים שְׁרִירֵי־עָרְפָּהּ.

הַפָּרָה הִיא חַיַּת־מִרְעֶה, הַנִּמְצֵאת תָּמִיד בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּאֲפָר. גְּוִיָּתָהּ הַכְּבֵדָה נִשְׁעֶנֶת עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת וַחֲזָקוֹת. רַגְלֶיהָ תָּעֵדְנָה כִּי הִיא אֵינֶנָּהּ יוֹדַעַת לָרוּץ. הִלּוּכָהּ בְּשֶׁקֶט וּבְנָחַת. בִּשְׁעַת־רָגְזָה תִּקְפֹּץ וְתָרוּץ בְּבֶהָלָה וְכַעֲבוֹר רִגְעֵי־מִסְפָּר תִּשְׁקֹט וְתֵלֵךְ לְאַט לְאָט. הַפָּרָה הוֹלֶכֶת בְּרָאשֵׁי־שְׁתֵּי־אֶצְבָּעוֹת, הַנְּעוּלוֹת פְּרָסוֹת קַרְנִיּוֹת קָשׁוֹת. מַפְרִיסַת־פַּרְסָה הִיא.

הִלּוּכָהּ הָאִטִּי תָּלוּי גַּם בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָהּ. אוֹכֶלֶת־צְמָחִים הִיא וְעָלֶיהָ לַעֲמוֹד כָּל הַיּוֹם לִתְלוֹשׁ עֵשֶׂב. נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בִּימֵי־קְדוּמִים, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ, בְּאֵין חֲסוּת־הָאָדָם עָלֶיהָ, לֹא מִהֲרָה הַפָּרָה לָרוּץ וָלֹא נִסְּתָה לִבְרוֹחַ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ, כִּי בָּטְחָה בְּכֹחָהּ.

[ציּוּר 32 – קובץ 84]

כְּלֵי־נִשְׁקָהּ – כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה גַם כַּיּוֹם בְּמִלְחֶמֶת־הַשְּׁוָרִים – הֲלֹא הֵן קַרְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת וְהַנְּבוּבוֹת.

אִם נְנַסֵּר בְּמַשּׂוֹר אַחַת הַקַּרְנַיִם וְרָאִינוּ בָּהּ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִבִּפְנִים יִמָּצֵא הַזִּיז, הַצּוֹמֵחַ וּבוֹלֵט מִתּוֹךְ עֶצֶם־הַמֵּצַח, וְעָלָיו נָתוּן הַנַּרְתִּיק הֶעָשׂוּי חֹמֶר קַרְנִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲשׂוּיָה גַם הַפַּרְסָה. חֹמֶר זֶה שָׁקוּף הוּא, יֵרַךְ בַּמַּיִם וְיֵחָתֵךְ בְּסַכִּין.

בְּקַרְנֶיהָ מוּעֶדֶת הַפָּרָה, בְּעֶזְרַת שְׁרִירַי־עָרְפָּהּ הַחֲזָקִים, לִנְגֹּחַ בְּעֹז, עַד כְּדֵי לְהָמִית. גַּם בְּרַגְלֶיהָ תִּבְעַט בְּאוֹיְבָהּ הַקָּרֵב אֵלֶיהָ מֵאָחוֹר.

בִּכְלֵי־נִשְׁקָהּ אַלָּה תִּשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּרָה נֶגֶד אוֹיְבֶיהָ הַגְּדוֹלִים. אַךְ אוֹיְבִים קְטַנִּים יֵשׁ לָהּ, הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ הֲמוֹנֵי־הֲמוֹנִים וּמְצִיקִים לָהּ עַד מְאֹד. אוֹיְבֶיהָ אֵלֶּה הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת הַשּׁוֹנִים.

הַקְּרָדוֹת מְטִילוֹת עַל־פְּנֵי עֲטִינֵי־הַפָּרָה אֶת בֵּצֵיהֶן, וּמֵהֶן מִתְפַּתְּחוֹת קְרָדוֹת קְטַנּוֹת הַיּוֹנְקוֹת אֶת חֲלֵב־הַפָּרָה וְגוֹרְמוֹת לָהּ כְּאֵב רָב. וְאֵיךְ תִּלָּחֵם בָּהֶם? תְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ, תְּנַעֲנֵעַ אֶת עוֹרָהּ, אֶת אָזְנֶיהָ וְהִבְרִיחָתָם.

מִכָּל חוּשֵׁי־הַפָּרָה מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ. נְחִירֶיהָ רְחָבוֹת וּרְטֻבּוֹת תָּמִיד וְלָכֵן תַּבְחִין הֵיטֵב בֵּין עֵשֶׂב טוֹב וָרָע. אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת תַּרְאֶינָה כִּי גַם חוּשׁ־שְׁמִיעָתָהּ חַד וָטוֹב.

נִסְתַּכֵּל בַּפָּרָה בִּרְעוֹתָהּ.

בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה וְהַמְחֻסְפֶּסֶת תִּלְפֹּת אֶת הָעֵשֶׂב חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת וּתְבִיאֵן אֶל פִּיהָ.

אֶת הָעֵשֶׂב הִיא קוֹטֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹתֶכֶת, כִּי רַק בְּלִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יֵשׁ לָהּ שְׁמוֹנֶה שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת אֲרֻכּוֹת וַעֲקֻמּוֹת. בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה חֲסֵרוֹת הַחוֹתְכוֹת.

וְאֵיךְ תִּקְטֹף אֶת הָעֵשֶׂב? מְהַדֶּקֶת הִיא אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה אֶל הָעֶלְיוֹנָה, מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ בְּחָזְקָה לְפָנִים וְלַצְּדָדִים – וְהַמַּאֲכָל בְּפִיהָ.

רַב הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר תִּקְטֹף וְאֵין לָהּ הַסִּפֵּק לְלָעֳסוֹ הֵיטֵב, וּבָלְעָה אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַכּוֹסוֹת, הוּא הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִקֵּבָתָהּ, וּמִמֶּנּוּ – אַחַר זְמַן־מָה – אֶל הַהַמְסֵס, הַמָּלֵא קְמָטִים רַבִּים כְּרֶשֶׁת. אַחֲרֵי־אָכְלָהּ דַּיָּה תִּרְבַּץ לָנוּחַ. אָז יַעֲלֶה הַמָּזוֹן מִן הַקֵּבָה וְיָשׁוּב אֶל פִּיהָ גּוּשִׁים גּוּשִׁים. מַעֲלָה גֵרָה הִיא.

[ציּוּר 33 – קובץ 86]

הַוֶּשֶׁט……….הַהַמְסֵס בֵּית הַכּוֹסוֹת……….הַכָּרֶס הַפְּנִימִי….הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית

לְאַט־לְאַט תִּלְעַס אֶת מְזוֹנָהּ, בַּהֲנִיעָהּ בְּלִי הֶרֶף אֶת לִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. נִטְחָן הַמָּזוֹן וְהוֹרִידַתּוּ אֶל הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִקֵּבָתָהּ – הוּא הַכָּרֶס הַפְּנִימִי שֶׁכְּתָלָיו מְקֻפָּלִים בְּצוּרַת עָלִים. בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית – נִגְמָר הָעִכּוּל.

מְעֵי־הַפָּרָה, כִּמְעֵי כָּל אוֹכְלֵי־הַצְּמָחִים, אֲרֻכִּים מְאֹד, פִּי עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מֵאֹרֶךְ כָּל גּוּפָהּ.

הַמָּזוֹן הַמְעֻכָּל יִשְׁתַּנֶּה בְּגוּף הַפָּרָה וְהָיָה לְדָם, חָלָב וּבָשָׂר.

הָעוֹרְקִים הַמּוֹלִיכִים אֶת הַדָּם יִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַגְּוִיָּה וְיִתְאַחֲדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הוּא הַלֵּב. הַדָּם הַלָּבָן יִשְׁטֹף בְּעוֹרְקֵי־הֶחָלָב הַנִּמְצָאִים בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַגְּוִיָּה וְהַמִּתְאַחֲדִים בַּכָּחָל¹.

הַפָּרָה תֵּלֵד אַחַת בַּשָּׁנָה וְתֵינִיק אֶת עֶגְלָהּ בַּחֲלָבָהּ. בִּמְלֹאת לָעֵגֶל שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים תִּצְמַחְנָה לוֹ קַרְנָיִם.

פָּרַת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִשּׁוֹר־הַבָּר, אֲשֶׁר שָׁכַן בִּימֵי קֶדֶם בְּיַעֲרוֹת־אַרְצֵנוּ. פָּרַת־הַבָּר מַסְפִּיקָה חָלָב רַק לְעֶגְלָהּ דֵי סִפְקוֹ. נִגְמַל הָעֵגֶל וְחָדַל הֶחָלָב בַּעֲטִינֵי אִמּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים טִפַּח וְרִבָּה אוֹתָהּ הָאָדָם, הָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, וְכֵן פִּתַּח מִמֶּנָּה וְהֵקִים גְּזָעִים שׁוֹנִים.

חֵלֶף טִפּוּלוֹ מְשִׁיבָה לוֹ הַפָּרָה כִּגְמוּלוֹ: שֶׁפַע־חָלָב, מָזוֹן טוֹב וּמַבְרִיא לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ.

מְכֹעָר הוּא מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: גְּוִיָּתוֹ כְּבֵדָה וּמְסֻרְבָּלָה, זְנָבוֹ קָצָר וּמְדֻלְדָּל, צַוָּארוֹ אָרֹךְ, רַגְלָיו גְּדוֹלוֹת וְגַסּוֹת. תָּמִיד יַז קֶצֶף מִפִּיו, יִחַרְחֵר בְּחֵמָה עֵת יַבְרִיכוּהוּ לִטְעוֹן מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ. עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת רַק הֵן מְפִיקוֹת תְּבוּנָה וְנֹעַם.

עוֹד מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים כְּבָשׁוֹ הָאָדָם, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְכָל הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָפִיק מִמֶּנּוּ. “סְפִינַת־הַמִּדְבָּר” – כֵּן יִקְרְאוּ לִיצִיר זֶה. “שִׁפְעַת גְמַלִּים תְּכַסֵּךְ… זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ”. מִכָּל חַיּוֹת־הַמַּשָּׂא, יֵיטִיב הַגָּמָל לַעֲלוֹת בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים טְעוּן מַשָּׂא כָּבֵד, יַעֲבֹר עַל פִּי־תְהֹם וְלֹא יִפֹּל.

חוֹלוֹת־יְשִׁימוֹן לוֹהֲטִים. בְּבִטְחָה יַעֲשֶׂה שָׁם הַגָּמָל אֶת דַּרְכּוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁקוּעוֹת וְכַף רַגְלוֹ רְחָבָה וּמְכֻסָּה מִלְּמַטָה עוֹר־יַבָּלוֹת קָשֶׁה לָכֵן לֹא יָחוּשׁ כְּאֵב בְּצָעֳדוֹ עַל פְּנֵי חוֹל קָלוּי וְעַל חֻדֵּי־צוּרִים. וְגַם בְּרָבְצוֹ לֹא יִירָא אֶת לַהַט־הַחוֹל וְאֶת חֻדֵּי הַסְּלָעִים, כִּי חָזֵהוּ, אַרְכְּבוֹתָיו וְקַרְסֻלָּיו מְכֻסִּים גַם הֵם יַבָּלוֹת קַרְנִיּוֹת.

גְמַל־מַשָּׂא יַעֲבֹר שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה וְלֹא יִירָא. הוּא אֵינוֹ מָהִיר מִטִבְעוֹ, אַךְ בְּרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת יִפְסַע פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת. בְּסַבְלָנוּת נִפְלָאָה וּבְשֶׁקֶט יִצְעַד, אַךְ אִם נָפַל פַּעַם לֹא יוֹסִיף קוּם.

קוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה נוֹתֶנֶת לוֹ לִסְקֹר מֶרְחָק רַב, וְלִרְאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים יָחוּשׁ אֶת קִרְבַת־הַמַּעְיָן. כֵּן יַרְגִּישׁ גַם בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא, וְאָז יַרְחִיב צְעָדָיו לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם־מַחְסֶה, וְלֹא פַּעַם יַצִּיל אֶת בְּעָלָיו מִמָּוֶת נוֹרָא.

הַגָּמָל מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. מְלֹא חָפְנַיִם שְׂעוֹרִים אוֹ פּוּלִים יִקַּח יוֹם יוֹם מִבְּעָלָיו, וְאֶת יֶתֶר מְזוֹנוֹ יְבַקֵּשׁ לוֹ לְבַדּוֹ. אָכוֹל יֹאכַל צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר הַנִּקְשִׁים וְיִלְעָסֵם בְּשִׁנָּיו הַגְדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת. שְׂפָתָיו, לְשׁוֹנוֹ וְחִכּוֹ מְכֻסִּים עוֹר קָשֶׁה וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּקוֹצֵיהֶם. נְמוּכִים הֵם צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר, אַךְ הַגָמָל יַשִּׂיגֵם, כִּי צַוָּארוֹ אָרֹךְ. אָכֵן כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ עוֹמְדִים לוֹ לַגָמָל לְהִתְקַיֵּם בַּיְּשִׁימוֹן לוּלֵא הֵכִין לוֹ צֵידָה לַדָּרֶךְ – הֲלֹא הוּא הַשּׁוּמָן הַנֶּאֱצָר בְּדַבַּשְׁתּוֹ. מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים לְלֹא אֹכֶל תִּרְזֶה הַדַּבֶּשֶׁת וְתִכְחָשׁ.

גַם אֶת הַצִּמָּאוֹן יִשָּׂא הַגָּמָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמְּנִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ צְמָחִים מְלֵאִים מִיץ יָכוֹל הַגָמָל לָלֶכֶת בְּלִי מַיִם גַם שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הַ“הַמְסֵס” שֶׁלּוֹ עָשׂוּי כְּרֶשֶׁת וּבְגוּמוֹת־דְּפָנָיו נֶאֱצָרִים הַמַּיִם וְנִשְׁמָרִים לְיָמִים רַבִּים. בְּבוֹאוֹ לִמְקוֹם מַיִם יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת בְּפַעַם אֶחָת.

אַךְ הַגָמָל יִסְכּוֹן לֹא רַק לְהַפְלִיג בְּמִדְבָּרִיוֹת, לַעֲלוֹת הָרִים וּלְהַסִּיעַ מַשָּׂא. הוּא גַם מַסְפִּיק מְזוֹנוֹת לִבְעָלָיו: חָלָב, גְבִינָה וְחֶמְאָה טוֹבָה. בְּמוֹתוֹ יָכִינוּ מֵעוֹרוֹ לְבוּשׁ וְאֹהֶל. גְלָלָיו יְשַׁמְּשׁוּ דֶלֶק טוֹב וְזֶבֶל לְדַשֵּׁן בּוֹ אֵת הַשָּׂדֶה הַדָּל.

בְּנֶגֶב אַרְצֵנוּ יַחַרְשׁוּ בּוֹ.

הַבֶּכֶר הַקַּל שׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ וְעוֹבֵר עַד עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה.

בַּאֲרָם־נַהֲרַיִם, בְּמִצְרִים וּבִדְרוֹם אַרְצֵנוּ יְגַדְּלוּ אֶת הַגָמָל בְּמִסְפָּר רָב. יֶשְׁנָם שִׁבְטֵי־בֶּדוּאִים שֶׁמִּסְפַּר גְמַלֵּיהֶם מַגִּיעַ עַד חֲמִשִּׁים אָלֶף.

הַחוּשִׁים

הַחוּשִׁים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָנוּ לֹא בְּשִׁעוּר אֶחָד נִתְּנוּ וְלֹא אֵצֶל כָּל אָדָם שָׁוִים הֵם. פְּלוֹנִי מֵיטִיב לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, אַךְ לֹא מִקָּרוֹב. אַלְמוֹנִי לֹא יַרְחִיק רְאוֹת. אִישׁ זֶה יְמַשֵּׁשׁ עֶצֶם אֶחָד וְיַכִּירוֹ מִיָּד, חֲבֵרוֹ יְמַשְּׁשׁוֹ זְמָן רַב וְלֹא יֵדַע אִם נְיָר אוֹ עֵץ בְּיָדוֹ. גַּם אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים אֵין הַחוּשִׁים שָׁוִים, אַךְ הֵם חַדִּים וּמְפֻתָּחִים מֵאֲשֶׁר חוּשֵׁי־הָאָדָם.

חָפֵץ הָאָדָם לְהַכִּיר עֶצֶם אֶחָד – וְהֶאֱזִין אֵלָיו, יְרִיחוֹ אַף יִטְעַם מִמֶּנּוּ. אַךְ טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַשְּׁשׁוֹ, כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ הוּא הַנֶּאֱמָן מִכָּל הַחוּשִׁים. וְאִלּוּ חוּשֵׁי־הַחַיָּה – חַד מִכֻּלָם הוּא חוּשׁ־הָרֵיחַ. הַסּוּס, הַזְּאֵב, הַכֶּלֶב, הַפָּרָה לֹא יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם יָרִיחוּ.

הַסּוּס נִבְעַת בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹשֵׁף בְּחָזְקָה. בִּנְשִׁיפָתוֹ זוֹ יְנַקֶּה אֶת חָטְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיב לְהָרִיחַ.

הַכֶּלֶב יָרוּץ בְּעִקְּבוֹת בְּעָלָיו וְכַאֲשֶׁר יַשִּׂיגֵהוּ יִבָּהֵל וְנָבָח. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵרִיחַ הֵיטֵב נוֹכַח כִּי בְּעָלָיו לְפָנָיו.

הַשּׁוֹר רוֹאֶה בְּהַכּוֹת הָאָדָם אֶת אֶחָיו הַשְּׁוָרִים וָלֹא יָבִין דָּבָר. אַךְ כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר פָּרָה עַל יַד הַמִּטְבָּחַיִם וְרֵיחַ־דָּם עוֹלֶה בְּאַפָּהּ – וְעָמְדָה לִגְעוֹת בְּקוֹל זְוָעָה.

אִכָּרָה אַחַת חָלְתָה וַתִּפֹּל לְמִשְׁכָּב, וְהָאִכָּר הָלַךְ תַּחְתֶּיהָ לַחֲלוֹב אֶת הַפָּרָה. הַפָּרָה הִתְרַגְּזָה וְלֹא נָתְנָה אֶת חֲלָבָהּ. הָאִישׁ לָבַשׁ אֶת מְעִיל אִשְׁתּוֹ וְאֶת מִטְפַּחְתָּהּ צָנַף לְרֹאשׁוֹ. הַפָּרָה נִשְׁמְעָה לוֹ וַתִּתֵּן אֶת חֲלָבָהּ.

כֶּלֶב הַצַּיָד, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַבּוֹרַחַת, לֹא יָרוּץ בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל שֶׁבּוֹ רָצָה הַחַיָּה, כִּי אִם בְּצַד הַשְּׁבִיל, מֶרְחַק עֶשְׂרִים צָעַד. רֵיחַ הַחַיָּה חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַכֶּלֶב צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק כְּדֵי לְהַכִּיר לְאֵיזֶה צַד בָּרָחָה. הֲלֹא גַם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁמַע הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר יִגַּשׁ אִישׁ וְיִצְעַק לְתוֹךְ אָזְנֵינוּ.

דַּקִּים לְהַפְלִיא הֵם חוּשֵׁי־הַחֲרוּק. הַדְּבוֹרָה תָּעוּף מֶרְחָק רַב אֶל הַפֶּרַח אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ. הַתּוֹלַעַת תִּזְחַל וְתִמְצָא אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ אֹכֶל רַק לָהּ. הַפִּשְׁפֵּשׁ יִמְצָא אֶת הָאָדָם בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲלָפִים צָעַד. מוּבָן, צַעֲדֵי פִּשְׁפָּשׁ.

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעָה בְּאַרְצֵנוּ הַכַּלָּנִית. צוֹמַחַת הִיא בַּמּוֹרָד וּבַבִּקְעָה, בֶּהָרִים וּלְרַגְלֵי־הַסְּלָעִים. פְּרָחֶיהָ רֻבָּם אֲדֻמִּים, אַךְ יֵשׁ גַּם וְרֻדִּים וּלְבָנִים.

[ציור – קובץ 90]

ציּוּר 34 הַכַּלָּנִית. אַבְקָן. פֵּרוֹת.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים בּוֹקְעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּפוּפִים בִּדְמוּת בֶּרֶךְ, עָקְצֵי־הֶעָלִים. אַחֲרֵיהֶם יוֹפִיעוּ גִּבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים, עֲטוּרִים שְׁלשָׁה עָלִים יְרוֹקִים, עָלִים מַקְדִּימִים, הַמְשַׁמְּשִׁים גָּבִיעַ.

עֲלֵי־הַכַּלָּנִית, הַשְּׁסוּעִים וְהַמְפֻצָּלִים, וְגַם גִּבְעוֹלָהּ, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת.

מַה תִּתֵּנָּה הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה לַצֶּמַח?

הַכַּלָּנִית, כְּכָל הַצְּמָחִים, שׁוֹאֶפֶת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית, הַנַּעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַחֲרוּקִים. הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה, בַּת שִׁבֵעָה וְלִפְעָמִים בַּת תִּשְׁעָה עָלִים, וְהָאַבְקָה הָרַבָּה נוֹעֲדוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאוֹרְחִים הָאַלָּה מֵרָחוֹק.

אַךְ לֹא כָּל החֲרוּקִים רְצוּיִים לָהּ. הוֹעֵל יוֹעִילוּ רַק אֵלֶּה הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר. הַחֲרוּקִים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא גַּם מַזִּיקִים לָהּ, כִּי הֵם מִתְכַּוְּנִים לֹא אֶל הַפֶּרַח, כִּי אִם אֶל הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים, לְאָכְלָם וּלְהַשְׁחִיתָם.

נְשַׁעֵר בְּנַפְשֵׁנוּ רֶגַע, כִּי הִנֵּה חִפּוּשִׁית אַחַת בָּאָה אֶל הַפֶּרַח, לָקְחָה מֵאַבְקָתוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ. לוּ עָבְרָה הַחִפּוּשִׁית בּוֹ בָּרֶגַע לְפֶרַח אַחֵר וְהֶעֱבִירָה עִמָּהּ גַּם אֶת הָאַבְקָה וְהָיְתָה מְסַיַּעַת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית. אַךְ אִם תֵּרֵד לִזְחוֹל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְאַחַר תַּעֲלֶה עַל פֶּרַח אַחֵר וְנִנְעֲרָה מֵעַל גּוּפָהּ הָאַבְקָה כֻּלָּהּ. הַחֲרוּק לֹא יוֹעִיל לַפֶּרַח, הוּא רַק יַשְׁחִית אֶת הָאַבְקָה.

הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת עַל הַצֶּמַח מִסַּכָּנָה זוֹ. בְּעֵינֵי הַחֲרוּק נִרְאוֹת הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלֶּה כְּיַעַר גָּדוֹל עָבֹת אֲשֶׁר אֵין לַעֲבוֹר בּוֹ.

מוּבָן, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הָאַלָּה מְגִנּוֹת גַּם מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת. כַּלָּנִית הַצּוֹמַחַת מְגֻלָּה לְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת יוֹתֵר וְגַם עָלֶיהָ רְחָבִים יוֹתֵר.

פְּרָחִים שֶׁלֹּא הָאָבְקוּ מַאֲרִיכִים לִפְרֹחַ.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת. הָעֱלִי, בַּעַל הַפִּרְיוֹנִים הַמְרֻבִּים, הָחָפְשִׁים, מַתְחִיל תּוֹפֵחַ. הַפֶּרַח יִיבַשׁ כֻּלּוֹ וְהַזֵּרְעוֹנִים יִפְּלוּ אָרְצָה.

זֵרְעוֹנֵי הַכַּלָּנִית נוֹצִיִּים, שְׂעִירִים. מִתְפַּזְּרִים הֵם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בָּרוּחַ, נִצְמָדִים אֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, עֵד שֶׁיִּפְּלוּ אֵי־שָׁם וְיִקָּלֵטוּ.

הַפֶּרַח מֵת, גַּם הֶעָלִים הוֹלְכִים וְנִכְמָשִׁים, וְחָמְרֵי־הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם עוֹבְרִים וְחוֹזְרִים אֶל תַּחַת הָאֲדָמָה, אֵל הַפְּקָעַת. בַּפְּקַעַת נִצְבָּר חֹמֶר, רֻבּוֹ עֲמִילָן אֲשֶׁר יָזוּן אֶת הַצֶּמַח הַצָּעִיר בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

כָּל הַקַּיִץ טְמוּנָה הַפְּקַעַת בַּקַּרְקַע. הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה הָעוֹטֵף אוֹתָהּ לֹא יִתֵּן לָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים לִנְגוֹעַ בָּהּ לְרָעָה וְלַמַּיִם שֶׁבָּהּ לְהִתְאַדּוֹת. מְכִילָה הִיא מִין רַעַל, שֶׁכָּל הַטּוֹעֵם מִמֶּנּוּ יָקִיא וְיִתְעַטֵּשׁ.

הַנּוּרִית, כַּפְתּוֹר־הַזָּהָב, הַדְּמוּמִית, הַזַּלְזֶלֶת – פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה־הָעֱלִי וּבְמִסְפַּר־הָאַבְקָנִים הָרַב לְפֶרַח הַכַּלָּנִית וְכֻלָּם יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַנּוּרִית אוֹ הָאַרְזָפִים.

כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר צִנַּת הַסְּתָו, הָאֲוִיר נַעֲשָׂה זַךְ וְצָלוּל, הַמֶּרְחַקִּים מַבְהִירִים, וְהֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הָרַקָּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

מִשְׁכָּנָן – סַלְעֵי־הֶהָרִים וְצוּקֵי־הַגְּבָעוֹת. נָאוֹת הֵן הָרַקָּפוֹת הַמְּצִיצוֹת מִמְּרוֹמֵי הַכֵּפִים בְּגֵיא־הִנּוֹם וְעַל יַד “אֶשֶׁד הַטַּחֲנָה” בִּמְטוּלָה, כְּמוֹ תֹּאמַרְנָה לַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן: “אַל תַּעְפִּיל עֲלוֹת אֵלֵינוּ, כִּי לֹא תּוּכָלָה”.

תְּחִלָּה מוֹפִיעִים עָקְצֵי־הֶעָלִים, אַחֲרֵיהֶם יַעֲלוּ גִבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים. לַעֲלֵי־הָרַקֶּפֶת תַּבְנִית־לֵב. רְחָבִים הֵם, מְחֻסְפָּסִים וּזְרוּעִים כְּתָמִים כֵּהִים.

מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח.

מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת עֲלֵי־הַגָּבִיעַ הַיְּרוֹקִים בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת כּוֹתֶרֶת אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן אוֹ וָרֹד. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס הַמְּכִילָה אֶת הַגָּבִיעַ וְאֶת הָעֱלִי וּבְחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן יִתְפָּרְדוּ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת. בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן מְקֻפָּלוֹת לְשׁוֹנוֹת־הַכּוֹתֶרֶת וּשְׁזוּרוֹת יַחַד, אַךְ לְאַט לְאַט הֵן מִתְבַּדְּרוֹת, מִתְעַקְּמוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִזְדַּקְּפוֹת עָל וְנִרְאוֹת לְעֵינֵינוּ מִצִּדָּן הַפְּנִימִי. חֲמֵשֶׁת הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֱלִי הַחַד, הַמִּזְדַּקֵּר מִתּוֹכָם, בּוֹלְטִים הַחוּצָה, מָפְנִים מָטָּה. בַּקַּרְקָעִית נִמְצָאִים הַבַּלּוּטִים הַשּׁוֹפְעִים צוּף.

אֵיזוֹהִי הַהַפְרָיָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בַּפֶּרַח הַזֶּה?

מוּבָן, הַפְרָיָה עַצְמִית – יַגִּידוּ רַבִּים. הָעֱלִי מִזְדַּקֵּר וְיוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ וְהָאַבְקָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

אוּלָם כָּל הַחוֹשְׁבִים כָּךְ טוֹעִים.

[ציור 33 – קובץ 93]

הָרַקֶּפֶת (צֶמַח שָׁלֵם)

עֹקֶץ מִתְפַּתֵּל (מִשְּׂמֹאל)

הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים אֵינָם מַבְשִׁילִים בִּזְמָן אֶחָד. בְּהַבְשִׁיל הָעֱלִי אָזְלָה כְּבָר הָאַבְקָה מִתּוֹךְ הַפֶּרַח, וְהַחֲרוּקִים, הַבָּאִים בֶּהָמוֹן לָמוֹץ אֵת הַצּוּף, יְבִיאוּהָ מִפֶּרַח אַחֵר. וְאֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח פְּנִימָה? הַכּוֹתֶרֶת בִּמְקוֹם הַכִּפָּה כְּחַלְחַלָּה, כְּמוֹ תַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְתַזְמִין אֶת אוֹרְחֶיהָ לֵהָנוֹת מִן הָאַבְקָה וְהַצּוּף.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה תִּבּוֹל הַכּוֹתֶרֶת וְאִתָּהּ הָאַבְקָנִים הַדְּבוּקִים בָּהּ, רַק הַשַּׁחֲלָה נִשְׁאֶרֶת בִּדְמוּת הַלְקֵט עָגֹל מָלֵא זֵרְעוֹנִים דַּקִּים. עֲלֵי־הַגָּבִיעַ נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל הַהַלְקֵט, עַד שֶׁיִּגְמָלוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפַּתֵּל עֹקֶץ הַפֶּרַח כִּקְפִיץ זֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹן וְהִטָּה אֶת הַהַלְקֵט אֶל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים. מְגוּפַת־הַהַלְקֵט, שֶׁדְּמוּת מַשְׁפֵּךְ לָהּ, תִּנָּתֵק וְהַזֵּרְעוֹנִים יִתְפַּזֵּרוּ.

פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת גְדוֹלָה מְאֹד. מָזוֹן עֲמִילָנִי רַב נֶאֱצָר בָּהּ וְגַם בְּהֵעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְתָשְׁלַךְ בַּשָּׂדֶה לֹא תֶּחְדַּל לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. מְכִילָה הִיא מִיץ אַרְסִי, וְאֵין הָרְמָשִׂים נוֹגְעִים בָּהּ לְרָעָה.

יְמֵי הַחֹרֶף. גְּשָׁמִים עַזִּים נִתָּכִים וְהַצִנָּה גּוֹבֶרֶת בַּלֵּילוֹת. פֹּה וְשָׁם מַאֲדִימָה כַּלָּנִית, מַבְהִירָה רַקֶּפֶת עַלִּיזָה, אַךְ הַשָּׂדוֹת עוֹדָם שׁוֹמְמִים וַחֲשׂוּפִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַלָּה יֵרָאֶה פִּתְאוֹם הַנַּרְקִיס הַנֶּהְדָּר בְּזִיו־מַרְאֵהוּ וּבְרֵיחוֹ הַטוֹב.

אֵיךְ הִצְלִיחַ לְשַׂגְשֵׂג וְלִפְרוֹחַ בְּעוֹנָה קָשָׁה זוֹ?

עוֹד עִם הָרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ נִתְרַכְּכָה הָאֲדָמָה, נֵעוֹר הַנַּרְקִיס וְשָׁב לִתְחִיָּה. זָעִיר הָיָה אָז, סָמוּי מִן הָעַיִן, בְּתוֹךְ הַבָּצָל שָׁכָן. וּמָתַי הוּכַן הַבָּצָל? בַּחֹרֶף שֶׁעָבָר.

הָבָה נִסְתַּכְּלָה בִּבְצַל־הַנַּרְקִיס.

[ציּוּר 35 – קובץ 94]

מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפּוֹת חוּמוֹת. תַּחַת הַקְּלִפּוֹת נִמְצָאִים הַגְּלָדִים הַחוֹפִים אֶחָד עַל רֵעֵהוּ. הַגְלָדִים הַחִיצוֹנִיִּים חוּמִים וִיבֵשִׁים וְהַפְּנִימִיִּים עָבִים וּרְווּיֵי־לֵחַ. תַּחְתִּית הַבָּצָל קָשֶׁה וּדְמוּת מְשֻׁלָּשׁ לָהּ, הִיא עֻגַת־הַבָּצָל. מֵרֹאשׁ הָעֻגָה, בְּתוֹךְ הַגְלָדִים, עוֹלֶה וּמִתְנַשֵּׂא עַמּוּד לָבָן.

כָּל הַקַּיִץ טָמוּן הַבָּצָל בַּקַּרְקַע, שָׁרוּי בְּתַרְדֵמָה. הַקְּלִפּוֹת שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִפְּנֵי הַחֹרֶב וְגַם מִפְּנֵי הַחֲרוּקִים הַמַּזִּיקִים כִּי מְכִילוֹת הֵן מִיץ אַרְסִי וְרֵיחָן חָרִיף.

עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הֵחֵלָּה בַּבָּצָל תְּסִיסַת־חַיִּים. מִן הָעֻגָה פָּשְׁטָה וְיָרְדָה צִיצַת־שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהָעַמּוּד גָדֵל וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאָט. מִתּוֹךְ הָעַמּוּד הַזֶּה עוֹלִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים.

הִכָּה הַנַּרְקִיס שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת הֶעָלִים. עֲלֵי־הַנַּרְקִיס מַבְקִיעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עֲטוּפִים בְּחִתּוּל קָשֶׁה הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּגִיחָם הַחוּצָה יִקָּרַע הַחִתּוּל וְנָבָל.

כִּגְדֹל הֶעָלִים יֵלְכוּ הַגְלָדִים הָלוֹךְ וְהִצְטַמֵּק כִּי חָמְרֵי־הַמָּזוֹן עוֹבְרִים אֶל הַגִּבְעוֹל. בְּאוֹתוֹ זְמָן מוֹפִיעִים בַּבָּצָל־הָאֵם נִצָּנִים צְעִירִים, הַפּוֹרְצִים וּמַבְקִיעִים בֵּין הַגְלָדִים וְהַקְּלִפּוֹת. גִלְדֵי הַבָּצָל יְשֻׁנּוּ אָז וְהָיוּ לִקְלִפּוֹת הַמְגִנּוֹת עַל הַבְּצַלְצוּלִים הָרַכִּים.

הַגִבְעוֹל חָבוּי בֵּין הֶעָלִים הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו. בְּרֹאשׁ הַגִבְעוֹל תֵּרָאֶה אֲגֻדַּת־פְּרָחִים, שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד עֲשָׂרָה וְגַם הֵם נְתוּנִים בְּחִתּוּל דַּק.

בְּהִקָּרְעוֹ יוֹפִיעוּ הַפְּרָחִים בִּמְלֹא־הֲדָרָם.

נִפְלָאִים הֵם צִבְעֵי־הַפֶּרַח הַזֶּה. שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבַנְבַּנִּים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹכָב וּבְתוֹכָם מִתְנוֹסֵס כְּעֵין סֵפֶל צָהֹב. שֵׁשֶׁת הָאַבְקָנִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ צִנּוֹר־הַפֶּרַח בִּשְׁנֵי טוּרִים, שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּטוּר. הַזִּירִים, כְּמוּבָן, קְצָרִים מְאֹד. תַּחְתָּם יִמָּצֵא הָעֱלִי, שֶׁצַּלַּקְתּוֹ תֵּחָלֵק לִשְׁלשָׁה.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ בְּתַחְתִּיתוֹ צוּף מָתוֹק והחֲרוּקִים מְמַהֲרִים אֵלָיו עוֹד מֵרָחוֹק.

פִּרְחֵי־הַנַּרְקִיס כְּפוּפִים וּמֻרְכָּנִים לְמַטָה לִפְנֵי הָפְרוֹתָם. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה מִתְיַשְּׁרִים הֵם וּמִזְדַּקְּפִים.

רְבִיַּת הַנַּרְקִיס נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַזֵּרְעוֹנִים וְגַם עַל יְדֵי הַבְּצַלְצוּלִים.

“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…

גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.

[ציור 36 – קובץ 96]

שַׂלְוִים

כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.

קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.

אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.

רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.

אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.

יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.

מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.

בִּימֵי הַחֹרֶף יֵרָאֶה עַל שְׂפַת הַפְּלָגִים וְהַנְּחָלִים בְּאַרְצֵנוּ הָעוֹף הַנֶּחְמָד וְהֶחָבִיב – הַנַּחְלִיאֵלִי. לְאַט לְאַט יֵלֵךְ וּזְנָבוֹ הַמּוּרָם יִתְנוֹעֵעַ בְּלִי הֶרֶף. הִנֵּה בָּא אֶל הַמַּיִם וְיִצְעַד בָּהֶם בְּרַגְלָיו הַגְּבֹהוֹת. רִחֵף יַתּוֹשׁ –וְהַנַּחְלִיאֵלִי מִהַר לָטוּס אֵלָיו. הַיַּתּוֹשׁ בָּרַח וְהַנַּחְלִיאֵלִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו עֵד אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנּוּ.

כְּנָפָיו וּזְנָבוֹ אֲרֻכִּים. לָכֵן יֵיטִיב כֹּה לָעוּף. אֵין דַּרְכּוֹ לָעוּף יָשָׁר נִכְחוֹ, כִּי אִם יַעֲלֶה וְיֵרֵד, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־צִפְצוּף: “צוֹ־וִי! צוֹ־וִי!”

[ציור 37 – קובץ 98]

הַנַּחְלִיאֵלִי

מִשְׁכָּנוֹ – כֹּל נַחַל וּמִקְוֵה־מַיִם, וְעַל שֵׁם מִשְׁכָּנוֹ יִקָּרֵא “נַחְלִיאֵלִי”. כָּל הַיּוֹם יָרוּץ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְיִטְרֹף אֶת הַיַּתּוֹשִׁים וְהַזְּבוּבִים הַשּׁוֹרְצִים סָבִיב.

מִצְחוֹ וְתַחְתִּיתוֹ לְבָנִים, קָדְקָדוֹ, עָרְפּוֹ וַחֲזֵהוּ שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹ אָפוֹר.

אֶת קִנּוֹ יָכִין בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים: בְּסִדְקֵי־חוֹמָה, בֵּין שָׁרָשֵׁי־עֵצִים, בִּגְזָעִים נְבוּבִים. הַקֵּן עָשׂוּי קְנֵי קַשׁ וְעָלִים וּמְרֻפָּד מִבִּפְנִים בְּנוֹצוֹת וּבִשְׂעָרוֹת.

הַנַּחְלִיאֵלִי דּוֹגֵר פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תָּטִיל הַנְּקֵבָה 6 –8 בֵּצִים, וּבַשְּׁנִיָּה מֵאַרְבַּע עֵד שֵׁשׁ. בֵּצֵי הַנַּחְלִיאֵלִי תְּכֻלּוֹת־לְבַנְבַּנּוֹת וּמְלֵאוֹת כְּתָמִים אֲפוֹרִים־חוּמִים. נִבְקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים וְטִפְּלוּ הַהוֹרִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם.

עֵר וּמְלֵא־תְנוּעָה הוּא הָעוֹף הַזֶּה וְקָשֶׁה מְאֹד לְגַדְּלוֹ בַּבַּיִת וּלְהַחֲזִיקוֹ בַּכְּלוּב.

פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה

“מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה… אָעוּפָה… אַרְחִיקָה נְדֹד”…

דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִשְׁאַף הָאָדָם לְהִדַּמּוֹת אֶל הָעוֹף, לָעוּף כָּמֹהוּ “עַל הָרִים וְעַל יַמִּים”. בִּימֵי־קְדוּמִים עוֹד טֶרֶם הֶאֱמִינוּ כִּי יָבֹא יוֹם וְהָאָדָם יִנָּשֵׂא בַּאֲוִירוֹן בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר. דִּמּוּ אָז, כִּי כְּדֵי לְהִתְעוֹפֵף אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּנָפַיִם. לֹא מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי־הַדִּמְיוֹן הָאֵלֶּה עָשׂוּ לָהֶם, אָמְנָם, כְּנָפַיִם, עָלוּ עַל הַגַּג וְנִסּוּ לְהִתְעוֹפֵף… מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ מֶה הָיָה סוֹפָם: הֵם נָפְלוּ אַרְצָה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּם לְכָל יְמֵי־חַיֵּיהֶם…

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ הֵיטֵב אֶת דְּבַר תְּעוּפַת־הָעוֹפוֹת הִנְנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח, לָקַחַת עוֹף שָׁחוּט (יוֹנָה, לְמָשָׁל) וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַקַּל הַזֶּה: שַׁבְּרוּ כְנָפָהּ הָאַחַת וְאַחַר שִׂימוּ אֶת הָעוֹף בְּמַיִם; נַעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ אַבּוּב זְכוּכִית וְנִשְׁפוּ בְּחָזְקָה: מִתּוֹךְ עֶצֶם הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה צָפוֹת וְעוֹלוֹת בַּמַּיִם בּוּעוֹת־אֲוִיר. חִדְלוּ מִנְּשֹׁף – וְחָדַל הָאֲוִיר. אֵין זֶה כִּי הָאֲוִיר עוֹבֵר עַל נְקַלָּה מִקְּנֵה־הַנְּשִׁימָה לְתוֹךְ עֶצֶם־הַכָּנָף הַנְּבוּבָה.

עַצְמוֹת הָעוֹף, רֻבָּן אוֹ קְצָתָן, נְבוּבוֹת הֵן.

אִם נַחְתּוֹךְ אֶת בֶּטֶן־הָעוֹף וּמָצָאנוּ בָּהּ אֶת הַקֵּבָה, הַכָּבֵד וְיֶתֶר הַקְּרָבַיִם, וּבֵינֵיהֶם כִּיסִים דַּקִּים שְׁקוּפִים מְלֵאִים אֲוִיר.

הָאֲוִיר חוֹדֵר לְתוֹךְ גּוּף הָעוֹף דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם הַפְּתוּחִים תָּמִיד, עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת וְאֶל כִּיסֵי הָאֲוִיר וּמִשָּׁם אֶל הָעֲצָמוֹת הַנְּבוּבוֹת.

[ציור 38 – קובץ 100]

שלד העוף:

מַקּוֹר……….גֻלְגֹּלֶת שְׁדֵרַת הַצַּוָּאר……..עַצְמוֹת שֹׁרֶשׁ־הַכַּף

….הָאַמָּה וְהַסּוֹבֵב….עֶצֶם הַזְּרוֹעַ צְלָעוֹת…….עֶצֶם הֶעָצֶה עֶצֶם הֶחָזֶה….

…..שְׁדֵרַת הַזָּנָב עֶצֶם הַקּוּלִית…. הָאִסְתַּוְרָה…. שְׁרַשְׁכַּף…. אֶצְבָּעוֹת….

נְשִׁימַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית אֵיפוֹא בְּקַלּוּת נִפְלָאָה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף לִקְרַאת הָרוּחַ.

בִּרְצוֹת הָעוֹף לִנְשֹׁף יִמְחָא וְיוֹרִיד כְּנָפָיו וּמִיָּד מִתְכַּוְּצִים כִּיסֵי־הָאֲוִיר, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַמּוּנָחִים בֵּין פִּרְקֵי־הַכְּנָפַיִם וּשְׁרִירֵי־הֶחָזֶה, וְהָאֲוִיר נִדְחֶה הַחוּצָה.

כִּיסֵי־הָאֲוִיר כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ הֵם לִנְשִׁימַת־הָעוֹף בְּשַׁעַת מְעוּפוֹ. אַךְ הֵם מְמַלְּאִים עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד רַב־עֶרֶךְ: בָּהֶם מְסַדֵּר הָעוֹף וְקוֹבֵעַ אֶת גֹּבַהּ הַמְּעוּף.

בְּנָשְׁמוֹ יֵקַּל גּוּפוֹ וְיַגְבִּיהַּ וּבְנָשְׁפוֹ יִכִבַּד וְיַשְׁפִּיל לָעוּף.

גַּם בַּנּוֹצָה יֵעָזֵר הָעוֹף בִּמְעוּפוֹ.

מַבְחִינִים בֵּין מִינֵי־הַנּוֹצָה הָאֵלֶּה: א) נוֹצוֹת – הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶחְפֶּה הָעוֹף מִלְּמַעְלָה. ב) הַפְּלוּמָה – הִיא הַנּוֹצָה הָרַכָּה וְהַמְסֻלְסֶלֶת הַנִּמְצֵאת מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

נוֹצוֹת־הַכָּנָף הַגְּדוֹלוֹת נִקְרָאוֹת אֲבָרוֹת.

אִם תִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בְּנוֹצָה גְדוֹלָה וּמְצָאתֶם בָּהּ אֶת הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה: הַקְּשָׁב – הוּא הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, הַנָּבוּב, הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ מִכְסֵה־הָעוֹר, וְנִקְרָא גַם קְנֶה אוֹ קוֹלְמוֹס. הַדֶּגֶל – הוּא שֶׁטַח הַנּוֹצָה גוּפָהּ, הַמָּרְכָּב מִן הָעֲנָפִים, הָעוֹלִים בַּאֲלַכְסוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה לַנִּצָּב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי כָּל עָנָף יוֹצְאִים צִיצִים. גַּם מִצִּדֵּי הַצִּיצִים צוֹמְחִים לָרֹב פְּתִילִים דַּקִּים וּוָוִים זְעִירִים הַמְשֻׁלָּבִים וּמְסֻבָּכִים הֵיטֵב, עַד כִּי לֹא יָבוֹא הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם.

כֵּן יַעֲטֶה הָעוֹף אֶת נוצתו וְהִיא כְּמִכְסֶה חַם לְכָל גוּפוֹ.

הָעוֹף הַמְעוֹפֵף לְמַה הוּא דוֹמֶה? – לִסְפִינַת־אֲוִיר. כְּנָפָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מְשׁוֹטִים וּזְנָבוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהֶגֶה.

תַּבְנִית הַכְּנָפַיִם וְהַזָּנָב אֵינָהּ שָׁוָה בְּכָל מִינֵי הָעוֹפוֹת. רֹב הָעוֹפוֹת הַקַּלִּים וּמַתְמִידִים בִּמְעוּפָם נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְחֻדָּדוֹת – אֵלֶּה הֵם “מַלְכֵי־הָאֲוִיר”. כְּנָפַיִם עֲגֻלּוֹת מְצַיְּנוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַמְסֻרְבָּלִים כִּבְדֵי־הַתְּנוּעָה.

בְּשׁוּט הָעוֹף בְּיָם־הָאֲוִיר כְּנָפָיו וְנוֹצוֹת־זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת. אָז יִגְדַּל נֶפַח גוּפוֹ וּפְרִיחָתוֹ תֵּקַל. גַּם בְּהִתְנַפְּלוֹ אַרְצָה וּכְנָפָיו מִתְקַפְּלוֹת תִּהְיֶינָה עוֹד נוֹצוֹת זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת מְעַט וּ“נְפִילָתוֹ” לֹא תְּסַכֵּן אֶת חַיָּיו.

נוֹצַת הָעוֹף עֲשׂוּיָה חֹמֶר קַל מְאֹד וְכִמְעַט כָּל חֲלָקֶיהָ מְלֵאִים אֲוִיר. –

זֶה פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה.

הַמַּיִם – פְּאֵר־הַבְּרִיאָה. חַיִּים הֵם, נָעִים־נִשָּׂאִים, וְיִחַיּוּ אֶת־סְבִיבָם. אַךְ לֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל־עִקָּרָם: בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין צֶמַח וּבַעַל־חַי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. יֶחֶרְבוּ הַמַּיִם – וְנָבְלוּ הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת, וְשָׁמְמוּ הַכָּרִים וְהַשָּׂדוֹת. כָּל הַחַיִּים יִתָּמּוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם בְּגוּפִים, הַנִּרְאִים לָנוּ יְבֵשִׁים, יִמָּצְאוּ מָיִם. שִׂימוּ בְּמַבְחֵנָה נְסֹרֶת־עֵץ, אוֹ גֶפֶס מְעַט, וּקְלוּם בָּאֵשׁ. מִכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְרוֹמְמִים אֵדֵי־מַיִם הַשּׁוֹקְעִים רְסִיסִים רְסִיסִים עַל דָּפְנֵי־הַמַּבְחֵנָה.

כָּל בַּעַל־חַי שֶׁבָּעוֹלָם מֵכִיל בְּגוּפוֹ מָיִם. מוּבָן, כִּי גַם בְּגוּפֵנוּ אָנוּ יִמָּצְאוּ מָיִם. אֲנַחְנוּ מַפְרִישִׁים אוֹתָם מִקִּרְבֵּנוּ בְּצוּרַת זֵעָה וְעַל כָּרְחֵנוּ נְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם וְנִשְׁתֶּה מָיִם.

אִם לֹא יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתִיָּה בְּמֶשֶׁךְ 12־10 יוֹם יִסְבֹּל עִנּוּיֵי־צָמָא נוֹרָאִים, רוּחוֹ תִּתְבַּלָּע, וָמֵת.

רַבִּים הַמַּיִם: מְכַסִּים הֵם כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשֶּׁטַח כַּדּוּר הָאָרֶץ. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל אַדְמַת־נִיר – יַרְטִיבֶנָּה, יַחְדֹּר וְיִשְׁקַע בָּהּ עָמֹק עָמֹק. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל סִבְכַי־יַעַר – וְנֶאֶחְזוּ אֶגְלֵי־הַמַּיִם בֶּעָלִים, בַּדְּשָׁאִים, וְיִתְרָם גַם הֵם שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה.

פֹּה וְשָׁם בָּאֲדָמָה תִּמָּצֶאנָה שְׁכָבוֹת קָשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַמַּיִם בָּהֶן. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים וְנֶעֱצָרִים עַל פְּנֵי הַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה מִשְׂתָּרְעוֹת עַל מֶרְחַקִּים רַבִּים וְהַמַּיִם מִצְטַבְּרִים וְעוֹמְדִים. כֹּה תִּוָּצֵר הַבִּצָּה.

אִם תֵּרֵד הַשְּׁכָבָה בַּאֲלַכְסוֹן יָעִיקוּ הַמַּיִם עַד מָצְאָם לָהֶם מוֹצָא לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. מַעְיָן יִוָּלֵד שָׁם (רְאֵה צִיּוּר 39)

[צִיּוּר 39 – קובץ 102]

פֶּלֶג־הַמַּיִם יִקַּח אֶת לִבֵּנוּ וִישַׁעַשְׁעֵנוּ. עַל דִּשְׁאֵי־גְדוֹתָיו נִשְׂתָּרֵעַ, נַבִּיט בְּשֶׁטֶף הַגַלִּים וְנַקְשִׁיב לְהֶמְיָתָם, נַשְׁלִיךְ בָּהֶם שִׁבְרֵי־עֵץ וּנְשִׁיטֵם בַּזֶּרֶם.

הַמַּיִם בָּאֲדָמָה

הַגְּשָׁמִים הַדּוֹלְפִים – קְצָתָם מִתְאַדִּים בָּאֲוִיר, קְצָתָם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה וּקְצָתָם יִקָּוּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לִהְיוֹתָם תּוֹצָאוֹת מַעְיָן וְנַחַל, גַּם יְמַלְּאוּ אֶת־הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים אֶל הַיָּם. בְּעָבְרָם בָּאֲדָמָה יִפְגְּשׁוּ הַמַּיִם חֳמָרִים מִינֶּרַלִּיִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר יַמְסוּם וַיִּשָּׂאוּם אִתָּם. אִם תִּקְּחוּ צַלַּחַת־מַיִם וּתְשִׂימוּהָ בַּשֶּׁמֶשׁ עֵד שֶׁיִּתְאַדּוּ מֵאֲלֵיהֶם, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַצַּלַּחַת נִשְׁאֲרוּ כְּתָמִים כֵּהִים: חֳמָרִים מִינֶרַלִּיִים הֵם שֶׁהָיוּ נְמַסִּים בַּמָּיִם. יֵשׁ שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם בְּשִׁכְבָה, שֶׁהַמִּינֶרַלִּים מְצוּיִים בָּהּ בְּמִסְפָּר רָב. כֵּן יָקוּמוּ הַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֶרַלִּיִים.

רַבִּים מֵהַנְּחָלִים תּוֹלַדְתָּם בַּבִּצּוֹת, אֲחֵרִים יְפַכּוּ מִתּוֹךְ אֲגַמִּים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים וְיוֹרְדִים מֵרָאשֵׁי־הֶהָרִים. הֲלָלוּ זוֹרְמִים וְיוֹרְדִים בְּחָזְקָה, גּוֹרְפִים אֶת־אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם, נוֹפְלִים גַּם מֵעַל סְלָעִים זְקוּפִים. הֵם הֵם הָאֲשָׁדוֹת.

סִפַּרְנוּ כְּבָר אֵיךְ יִתְהַוּוּ הַמַּעְיָן וְהַבִּצָּה. יֶשְׁנָם מַעְיָנוֹת הַנִּזְרָקִים עָל. כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֵיךְ יִזָרְקוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאֲלֵיהֶם לַגֹּבַהּ נַעֲרֹךְ נִסְיוֹנוֹת אֲחָדִים.

נִקַּח מַשְׁפֵּךְ־זְכוּכִית וּנְשִׂימוֹ בְּצִנּוֹר־גּוּמִי. נִיצַק בַּמַּשְׁפֵּךְ מַיִם וְאֶת קְצֵה־הַצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי נָרִים לְמַעְלָה – הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּצִּנּוֹר וּבַמַּשְׁפֵּךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד (רְאֵה צִיּוּר 40).

[ציוּר 40 – קובץ 103]

כִּי זֶה הַכְּלָל: בְּכֵלִים שְׁלוּבִים יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּגֹבַהּ אֶחָד.

נָרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְאֵת הַצִּנּוֹר נַשְׁאִיר כְּשֶׁהָיָה: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ וְיִזָּרְקוּ מִן הַצִּנּוֹר, כִּי יִשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַהּ־הַמַּיִם שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ.

כֵּן יִהְיֶה גַּם בַּטֶּבַע.

[ציור 41 – קובץ 104]

בְּאֵר

[ציור 42 – קובץ 104]

דּוּגְמָא שֶׁל בְּאֵר אַרְטֶזִיאַנִּית

יֵשׁ שֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם בֵּין הַשְּׁכָבוֹת וְיִפְרְצוּ לָהֶם מוֹצָא שֶׁהוּא נָמוּךְ מִמְּקוֹם הִקָּווֹתָם. מֵי־הַמַּעְיָן הַזֶּה יִזָּרְקוּ אָז לְמַעְלָה, בְּשָׁאֳפָם לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַה־הַמַּיִם שֶׁבֵּין שִׁכְבוֹת־הָאֲדָמָה. מְקוֹמוֹת יֵשׁ, שֶׁאֵין

נָהָר קָרוֹב אֲלֵיהֶם אוֹ מַעְיָן לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מָיִם. יוֹשְׁבַי־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִמְצֹא לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – הִיא הִיא בְּאֵר. אֶת כָּתְלֵי־הַבְּאֵר יְצַפּוּ אֶבֶן אוֹ עֵץ. מוּבָן, כִּי גֹבַהּ הַמַּיִם בַּבְּאֵר הוּא כְּגֹבַהּ הַמַּיִם בַּשְּׁכָבָה. (רְאֵה צִיּוּר 41).

אָמַרְנוּ כְּבָר, כִּי אִם מִקְוֵה־הַמַּיִם שֶׁבָּאֲדָמָה יִגְבַּהּ מִן הַבְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה – וְעָלוּ הַמַּיִם וְנִזְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם לְמָעְלָה.

[ציור 43 – קובץ 105]

בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית

בְּאֵר כָּזֹאת נֶחְפְּרָה רִאשׁוֹנָה בְּאַרְטוּאַ, בְּאֶרֶץ צָרְפָת, וְזֶה שְׁמָהּ: בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית. יֵשׁ שֶׁיֵּאָסְפוּ הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָיוּ לְנָהָר גָּדוֹל אֶחָד. בִּרְבּוֹת הַיָּמִים יָקוּם לָהֶם מוֹצָא וְהַבְּרֵכָה תִּתְרוֹקֵן. כֵּן יִיצְרוּ הַמַּיִם מְעָרוֹת בָּאֲדָמָה.

הַמַּיִם בָּאֲוִיר

מֶלַח כִּי יִמַּס בַּמַּיִם וְשֻׁנָּה וְהָיָה מִגּוּף מוּצָק לְגוּף נוֹזֵל. מַיִם שֶׁהִתְאַדּוּ יֶחְדְּלוּ מִהְיוֹת גּוּף נוֹזֵל וְהָיוּ לְגוּף אֲוִירִיִי.

מֶלַח נָמֵס לֹא יֵרָאֶה בַּמָּיִם. מַיִּם שֶׁהִתְאַדּוּ לֹא יֵרָאוּ בָּאֲוִיר.

הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר מֵיטִיבִים לְהִמַּס. הַסִּיד נָמֵס בְּקֹשִׁי. גַּם הַגּוּפִים הַנּוֹזְלִים יֵשׁ בָּהֶם הַמְמַהֲרִים לְהִתְאַדּוֹת וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַדִּים לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁהַגּוּף הַמּוּצָק חָדֵל לְהִמַּס וְהָיְתָה אָז תְּמִסָּה מְרֻוָּה. גַּם אֵדֵי־הַמַּיִם אַחֲרֵי רַוּוֹתָם אֶת הָאֲוִיר יִשְׁתַּנּוּ וְיִהְיוּ לַהֲמוֹן רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים נִרְאִים לָעָיִן.

מַיִם חַמִּים מַמְסִים בְּתוֹכָם גּוּף מוּצָק בְּשֵׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַיִם קָרִים. גַּם אֲוִיר חַם מַרְבֶּה לִקְלוֹט אֶת אֵדֵי־הַמַּיִם מֵאֲשֶׁר אֲוִיר קָר.

אִם נִקַּח תְּמִסָּה חַמָּה וּנְשִׂימֶנָּה עַל הַקֶּרַח לְהִצְטַנֵּן יוֹפִיעַ חֵלֶק הַחֹמֶר הַנָּמֵס בָּהּ בְּהֶוְיַת מוּצָק.

אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל שֶׁפַע אֵדִים, יַהַפְכֵם בְּהִצְטַנְּנוֹ לְמַיִם נוֹזְלִים.

בַּטֶּבַע רוֹאִים אָנוּ כַּדָּבָר הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת.

יוֹמָם תְּחַמֵּם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת, הַנְּחָלִים, הַבִּצּוֹת. אֵדֵי־מַיִם רַבִּים מִצְטַבְּרִים אָז וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר.

בָּעֶרֶב תְּמַהֵר הַיַּבָּשָׁה לְהִצְטַנֵּן מֵאֲשֶׁר הַמָּיִם. אֲוִיר קָרִיר זוֹרֵם אָז מֵעָלֶיהָ אֶל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶרֶם זֶה מְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים, וְהָאֵדִים נֶהְפָּכִים לְאַט לְאַט לַעֲרָפֶל.

הָעֲרָפֶל יִתְהַוֶּה כְּהִפָּגֵשׁ זֶרֶם אֲוִיר קַר עִם זֶרֶם אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל אֵדֵי־מָיִם.

קְחוּ כּוֹס קֶרַח מְכֻסָּה מֶלַח וְנִשְׁפוּ בָּהּ. הֶבֶל פִּיכֶם יִצְטַנֵּן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵיכֶם. זֶהוּ עֲרָפֶל מְלָאכוּתִי

[ציור 44 – קובץ 106]

הָאֲוִיר הַחַם יִצְטַנֵּן תָּמִיד בְּנָגְעוֹ בְּגוּפִים קָרִים. אִם תָּשִׂימוּ כּוֹס מַיִם קָרִים בְּחֶדֶר חַם וּרְאִיתֶם כַּעֲבוֹר זְמָן וְהִנֵּה הַכּוֹס מְכֻסָּה מִבַּחוּץ רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים.

לִרְסִיסֵי־הַמַּיִם הַשּׁוֹקְעִים מִן הָאֲוִיר עַל גּוּפִים קָרִים יִקָּרֵא טָל.

הַיַּבָּשָׁה תְּמַהֵר לְהִצְטַנֵּן בַּלַּיְלָה וְהָאֵדִים שֶׁבָּאֲוִיר נוֹגְעִים בָּהּ וְנֶהְפָּכִים לְטָל.

בְּיוֹם מְעֻנָּן לֹא יֵרֵד הַטַּל: הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים אֵת הַיַּבָּשָׁה יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ מֵהִתְקָרֵר. הָאֲוִיר כְּכֹל שֶׁיַּרֹם יִמְעַט חֻמּוֹ. הָאֲוִיר שֶׁעַל הַבִּצָּה אוֹ הָאֲגָם יִצְטַנֵּן בַּעֲלוֹתוֹ וְהָאֵדִים שֶׁבּוֹ יִהְיוּ לַעֲרָפֶל.

לַעֲרָפֶל הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר יִקָּרֵא עָנָן.

נוּכַל לְהָכִין עַל נְקַלָּה עָנָן מְלָאכוּתִי: נִיצַק מְעַט כֹּהַל בְּכוֹס גְּדוֹלָה, נָשִׂים עָלֶיהָ מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם נִקְשֹׁר סֵפֶל קָטֹן וְקֶרַח בּוֹ. נְחַמֵּם אֶת הַכֹּהַל לְאַט לְאָט. הוּא יָחֵל לַהִתְאַדּוֹת וּבְפָגְעוֹ בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁמִּסְּבִיב הַסֵּפֶל יִצְטַנֵּן וְהָיָה לְעָנָן קָטָן. נוֹסִיף לְחַמֵּם וְאֵדֵי־הַכֹּהַל יִצְטַבְּרוּ וִימַלְּאוּ אֶת הַכּוֹס כֻּלָּהּ. עַל תַּחְתִּית הַסֵּפֶל הַקַּר מַבְהִיקִים אֶגְלֵי כֹּהַל עָבִים וְהֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים מָטָּה. הִנֵּה עָשִׂינוּ גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי! (רְאֵה צִיּוּר 45).

[צִיּוּר 45 – קובץ 107]

עַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם – לֹא צוּרָה אַחַת לָהֶם וְלֹא בְּגֹבַהּ אֶחָד יַעֲמֹדוּ. יֵשׁ מֵהֶם הַמַּשְׁפִּילִים רַחֵף וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים שׁוּט עַד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים וְיוֹתֵר. בִּימֵי־הַחֹרֶף יִשְׁפְּלוּ הָעֲנָנִים וּבַקַּיִץ יִגְבָּהוּ. גַּם עָבְיָם שׁוֹנֶה. יֵשׁ עֲנָנִים דַּקִּים מְאֹד אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יִזְרְחוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְיֵשׁ עֲנָנִים מְעֻבִּים־קוֹדְרִים. לִפְעָמִים עֲרוּכִים הָעֲנָנִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

יֵשׁ שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָעֲנָנִים שָׁטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים: שָׁטִים הֵם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵם הָרוּחַ.

בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר מִתְחַבְּרִים רְסִיסֵי־הַמַּיִם וְהָיוּ גְּדוֹלִים וְעָבִים, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר תְּלוּיִים, וְהֵם נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים מָטָּה. הוּא הַגֶּשֶׁם.

בְּמִדְבַּר צִיָּה לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם גַּם אִם יִפְקְדוּהוּ עֲנָנִים: רְסִיסֵי־הַמַּיִם הַדַּקִּים הַמִּצְטַנְּנִים בַּמְּרוֹמִים יִתְאַדּוּ אַגַּב־נְפִילָתָם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ וְהַחַם, אֲוִיר הַצִּיָּה.

אִם יִתְרוֹמֵם מְאֹד הֶעָנָן אוֹ בִּגְבֹר הַקָּרָה בַּחֹרֶף וְקָפְאוּ הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת, טִפּוֹת־הָעֲנָנִים, וְתַחַת הַגֶּשֶׁם יִפֹּל שֶׁלֶג. פִּתֵּי־הַשֶּׁלֶג הֵם רְסִיסֵי־קֶרַח דַּקִּים וְיָפִים. לִפְעָמִים תֵּרַדְנָה טִפּוֹת־הָעֲנָנִים גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת. הוּא הַבָּרָד.

הספר הזה נועד לשׁמשׁ ספר־עזר לתלמידים ולכל המתענינים בלמוּדי הטבע.

יסוֹד הלמוד הזה הוא ההסתכלות, ולכן הוּשׂם לב בבחירת־הנוֹשׂאים רק לאלה השׁכיחים והרגילים ביותר, שהלומד נתקל בהם ורואה אותם יוֹם יום.

הספר חֻבר על פי שיטת “רשׁוּיות־החיים”: השׂדה, גן־הירק, הכרם – כּל אחד מהם בתור “רשׁוּת־חיים” מיוּחדת, עם החי, הצומח והדומם שבו.

רבים הם הנושׂאים (למשׁל, האויר) שׁאפשר להכניסם לתוך “רשׁוּיות” שׁונות, והמורה יוּכל לאחר ולהקדים כפי שקוּל דעתוֹ.

בסדור החֹמר שמתי לב ל“תכנית בתי־הספר העממיים העירוניים”, שׁאֻשׁרה והוּצאה על ידי מחלקת החנוךְ של ההנהלה הציונית.

לא נמנעתי מלהביא בספר גם ספורים קטנים שישׁ בהם כדי לגלות לעיני הקורא מכל הנעשׂה בטבע.

קביעת הטרמינים נעשׂתה בזהירות רבה.

כמה וכמה טרמינים חדשׁים קבלתי מפי מר ח. נ. ביאליק.

הרבה מן המלים בפרקי הזואולוגיה, שנִתַּן להן בספר הזה פרוּשׁ חדשׁ (כמו: השׁלחוּפה, הצב), קבלתי מפי החוֹקר הידוע מר אהרֹני.

בפרקי הבוטניקה השׁתמשתי בהערותיו של חברי מר אביזֹהר.

לכל אלה אשׁר עזרו לי בעבודתי נתונה בזה תודתי הנאמנה.

עֵת עָלִים רְטֻבִּים רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמֹּר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר.

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ יֶהְגֶּה הַתּוֹר –

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי־עֹנֶג וָאוֹר.

ש. טשרניחובסקי

בִּימֵי־הַגְשָׁמִים בַּשָּׂדֶה

רֵאשִׁית הַסְּתָו. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תַּכֶּה בְּחֻמָּהּ, אַךְ לִפְנוֹת עֶרֶב תִּשֹּׁב רוּחַ צֶחָה קְרִירָה. בִּפְאַת מַעֲרָב עִם הַשְּׁקִיעָה יִגָּלוּ הֶעָבִים וְהֵם שְׁטוּפֵי־אֹדֶם וּמְבַשְּׂרֵי־רָעַם.

בַּיָּמִים הָאַלָּה תָּקוּם לָצֵאת אֶת הָעִיר וּפָנֶיךָ אֶל הַשָּׂדֶה. כָּלָה קָצִיר. תַּם הַבָּצִיר. בַּשְּׁדֵמוֹת הָעֲזוּבוֹת תֵּתַע, בַּכָּרִים אֲשֶׁר יָבְשׁוּ בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ – וּבְלִבְּךָ יַעֲלֶה זֵכֶר הָאָבִיב שֶׁחָלָף. הֲדַר־הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נֶעֱלָמוּ. וּבְלֶכְתְּךָ כֹּה וָכֹה יֵרָאוּ לְךָ פִּתְאֹם פְּרָחִים חַיִּים, פְּרָחִים רַכִּים, שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ רַק זֶה מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. אֵלֶּה הֵן הַסְּתָוָנִיּוֹת.

כְּמוֹ בְּמַגַּע־קֶסֶם הוֹפִיעוּ מִנְּקִיקֵי־הַסְּלָעִים. שָׂדוֹת קְטַנִים שֶׁל סְתָוָנִיּוֹת וְרֻדּוֹת, אַף עֲלֶה יָרוֹק אֶחָד לֹא יֵרָאֶה. הֲלָלוּ הִזְדָרְזוּ וְיָצְאוּ בִּמְלֹא גָדְלָן, הֲלָלוּ עוֹמְדוֹת עֲדַיִין סְגוּרוֹת, צְנוּפוֹת וּמְלֻפָּתוֹת. פֹּה וְשָׁם מְסֻדָּק קְרוּם־הָאֲדָמָה וְנִבְקָע, כְּאוֹתָהּ בֵּצָה בְּצֵאת הָאֶפְרֹחַ. כֹּה תּוֹפַעְנָה הַסְּתָוָנִיּוֹת אַחַת עַל יַד חֲבֶרְתָּהּ בַּכָּרִים וּבְצֵל־הַסְּלָעִים.

וּמַהֵר תְּמַהֵרְנָה לִפְרֹחַ. יוֹם יוֹמַיִם, וּבְרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ מִשִּׁשָּׁה עַד שְׁמוֹנָה פְּרָחִים. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן נְתוּנִים הֵם בְּחִתּוּל־קְרוּם דַּק הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּהִתְבַּשְּׁלָם יִקְרְעוּ אֶת הַחִתּוּל, יִתְאָרְכוּ וְיִשַּׁחוּ מֵרֹב כֹּבֶד.

[ציוּר 1 (הַסְּתָוָנִית) – קובץ 8]

פֶּרַח שָׁלֵם. הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן הַלְקֵט שֶׁנִּפְתָּח. שֶׁל הַצֶּמַח. עָלִים יְרוֹקִים וָפֶרִי. זֵרְעוֹן (מֻגְדָּל)

שִׁשָּׁה עֲלֵי־כוֹתֶרֶת וְרוּדִים לְכָל פֶּרַח, וּבְתוֹכָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים. הַמַּאֲבָק הַצָּהֹב מְחֻבָּר אֶל־רֹאשׁ הַזִּיר בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה. מִבֵּינוֹתָם תִּתְרוֹמֵמְנָה שְׁלשׁ צַלְקוֹת הָעֱלִי.

הֶעָלִים מְחֻבָּרִים בְּתַחְתִּיתָם כְּאַבּוּב אָרֹךְ וְאֵינָם מִתְפָּרְדִּים אֶלָּא בְּחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן.

בַּבֹּקֶר, בַּעֲלוֹת הַטַּל מִן הָאָרֶץ, יִתְבַּדְּרוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהַפְּרָחִים יַעַמְדוּ פְּתוּחִים לִקְרַאת שָׁמֶשׁ.

אָז יִתְלַקְּטוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים לָמֹץ אֵת הַצּוּף שֶׁבָּאַבּוּב וְלָקַחַת מִן הָאַבְקָה אִתָּם.

וְהַסְתָוָנִיּוֹת תַּעֲלֶינָה חֲדָשׁוֹת יוֹם יוֹם, בְּמִסְפָּר רַב תִּפְרֹצְנָה.

וּמַה גְּדוֹלָה יִרְאָתָן מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. אַךְ תִּפֹּלְנָה הַטִּפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִסְגְּרוּ הַפְּרָחִים, הֶעָלִים יִתְקָרְבוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי וְהָיוּ לְמִסְתּוֹר לָאַבְקָנִים הָרַכִּים, לְבַל יְבֻלַּע לָהֶם. בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ יָשׁוּבוּ לְהִפָּתֵחַ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם בְּלִי חָשָׂךְ וְאֵין פַּרְפָּר וְאֵין דְּבוֹרָה לִפְקוֹד וּלְהֶאֱבִיק אֵת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים. אָז יִגְדְּלוּ עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מִשֶּׁהָיוּ וְלָחֲצוּ עַל הָאַבְקָנִים וְאֵלֶּה יִשְׁפְּכוּ אֶת אַבְקָתָם עַל הַצַּלָּקוֹת. הַפֶּרַח יָפְרֶה וְעָשָׂה פֶּרִי.

מְעַטִּים הֵם יְמֵי חַיֵּיהֶן שֶׁל הַסְּתָוָנִיּוֹת, כְּחֹדֶשׁ וָחֵצִי וּפָחוֹת מִזֶּה. רַבִּים מִפִּרְחֵיהֶן יֹאבְדוּ בַּגֶּשֶׁם הַסּוֹחֵף, מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר זֶרַע, וְהֵן מִזְדָּרְזוֹת לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הַקַּרְקַע, לַעֲשׂוֹת פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת.

פְּקַעַת הַסְּתָוָנִית פְּחוּסָה, כִּי הֶחָצָץ וְהַסְּלָעִים יִלְחֲצוּ עָלֶיהָ. עוֹטָה הִיא קְרוּמִים חוּמִים דַּקִּים, כְּגִלְדֵי הַבָּצָל, הַשּׁוֹמְרִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי חֹרֶב־הַקַּיִץ וּמִפְּנֵי הָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים שֶׁבָּאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תּוֹצִיא הַפְּקָעַת פְּרָחִים חֲדָשִׁים, כִּי מְכִילָה הִיא בְּתוֹכָהּ אֶת הַנֶּבֶט וְגַם חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן.

כִּנְבֹל הַפְּרָחִים יְבַצְבְּצוּ הֶעָלִים הַדּוֹמִים לִסְרָטִים.

יָמִים רַבִּים עוֹבְרִים וְהוֹפִיעַ פְּרִי־הַסְּתָוָנִית – הַלְקֵט בַּעַל שָׁלשׁ–לִשְׁכוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמָּה תַּבְשִׁילוֹ עַד שֶׁיִּסָּדֵק וְיוֹצִיא אֶת זֵרְעוֹנָיו מִתּוֹכוֹ. זֵרְעוֹנֵי הַסְּתָוָנִית קְטַנִּים הֵם. בְּהֵרָטְבָם יַפְרִישׁוּ מִקִּרְבָּם רִיר צָמִיג, יִדְבְּקוּ בְּרֶגֶל הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה וְנִשְּׂאוּ לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים.

בַּעֲלֵי־הַחַיִּים לֹא יִגְּעוּ בַּסְּתָוָנִית לְרָעָה, כִּי כָּל חֲלָקֶיהָ מְכִילִים רָעַל.

אַךְ תִּכְלֶה הַסְּתָוָנִית וְתוֹרוֹ שֶׁל הַכַּרְכֹּם הִגִּיעַ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, פִּרְחֵי־הַסְּתָוָנִית עִם פִּרְחֵי־הַכַּרְכֹּם, וְהָיָה מַרְאֵה הַשָּׂדֶה לָבָן־וָרֹד. אַךְ עֵין הַהוֹלֵךְ נִמְשֶׁכֶת בְּיִחוּד אֶל הַכַּרְכֹּם הַמַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ הָעֲדִינָה, הַמֵּפִיץ רֵיחַ נָעִים.

עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַכַּרְכֹּם גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, וְהֵם מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס קְטַנָּה. בְּתוֹכָם נִמְצָאִים שְׁלשֶׁת אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, כְּחַלְחַלִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם. אַךְ אֵין עֲרֹךְ לִיפִי־הַצַּלָּקוֹת הַכְּתֻמּוֹת, הַמְּפֻצָּלוֹת כְּעַנְפֵי־עֵץ אוֹ כְּקַרְנֵי הָאַיָּל. גַּם הֶעָלִים הָאֲרֻכִּים, הַזְרוּעִים בְּאֶמְצָעִיתָם פַּסִים וּבַהֲרוֹת־כֶּסֶף וְהָעוֹלִים יַחַד עִם הַפֶּרַח, יַגְדִּילוּ אֶת יָפְיוֹ.

[ציוּר 2 (הַכַּרְכֹּם) – קובץ 10]

פָּתוּחַ בַּיּוֹם סָגוּר בַּלַּיְלָה

מִן הַבֹּקֶר יִתְעוֹפְפוּ אֶל הַכַּרְכֹּם פַּרְפָּרִים וּדְבוֹרִים, כִּי רֵיחוֹ הֶחָרִיף יַאַסְפֵם.

עַל בְּנֵי־הָאָדָם נִתְחַבֵּב הַכַּרְכֹּם לֹא רַק בְּיָפְיוֹ, כִּי אִם גַּם בְּתוֹעַלְתּוֹ. עוֹד מִימֵי־קֶדֶם יָדַע הָאָדָם לְהוֹצִיא מִן הַצֶּמַח הַזֶּה אֶת הַצֶּבַע הַמְּפֻרְסָם, צֶבַע הַכּוּרְכְּמָא אוֹ הַזַּפְרָן. הָיָה אוֹסֵף אֶת הַצַּלָּקוֹת וּמְיַבְּשָׁן עַד שֶׁתִּצְטַמֵּקְנָה כְּחוּטִים דַּקִּים. טַעֲמָם שֶׁל אַלָּה חָרִיף מְאֹד וְהַלּוֹעֵס אוֹתָם יְצֻבַּע רִירוֹ צְהֹב־מָזְהָב. עֵד הַיּוֹם שָׂמִים אֶת הַזַּפְרָן בְּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹשְׁחִים בּוֹ אֶת הַחַלּוֹת וְהָעֻגּוֹת, שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם מַבְהִיק כְּזָהָב.

הַכַּרְכֹּם הַטּוֹב בָּא מִפָּרָס וּמֵאַסִּיָּה הַקְּטַנָּה, אַרְצוֹת מוֹלַדְתּוֹ. גַּם הַיְּהוּדִים גִּדְּלוּהוּ לְפָנִים וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

הַצֶּמַח הַזֶּה אֵינֶנּוּ מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי זְרָעָיו, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ, הַדּוֹמָה לְתַפּוּחַ־אֲדָמָה קָטֹן שֶׁתּוֹכוֹ לָבָן וּמְעֻטָּף מִבַּחוּץ קְרוּמִים חוּמִים. בְּאֲרָצוֹת אֲחָדוֹת יְגַדְּלוּהוּ לְתַעֲשִׂיַּת הַצֶּבַע וְזוֹרְעִים אוֹתוֹ שָׂדוֹת שְׁלֵמִים. מְחִיר הַצֶּבַע יָקָר מְאֹד, כִּי שִׁשִּׁים אֶלֶף פֶּרַח יְכוֹלִים לְהַסְפִּיק קִילוֹגְרַם צֶבַע.

הַפְּרָחִים נִקְטָפִים בַּבֹּקֶר. עֲבוֹדַת הַיִּבּוּשׁ נַעֲשֵׂית בַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִגְרֹם לַפּוֹעֲלִים כְּאֵב־רֹאשׁ הַבָּא מִן הָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁל הַכַּרְכֹּם.

הַפְּרָחִים הָרַבִּים, הַמְּעַנְּגִים אוֹתָנוּ בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם – עַל מָה וְלָמָה הֵם?

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי לְפֶתַע פִּתְאֹם חָדְלוּ הַצְּמָחִים לִפְרֹחַ וְלֹא יֵרָאֶה עוֹד פֶּרַח בָּאָרֶץ – צַר, צַר יִהְיֶה עַל יוֹפִי זֶה שֶׁחָלָף… רַק עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים, רַק עֵצִים וְשִׂיחִים… יֶרֶק וְיֶרֶק בְּלִי קֵץ!

שַׁעֲרוּ עוֹד בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי הַפְּרָחִים לֹא נִכְחֲדוּ אָמְנָם כָּלִיל, אַךְ נַעֲשׂה נַעֲשׂוּ כֻּלָּם בְּנֵי צוּרָה אַחַת וְצֶבַע אֶחָד. הַאֻמְנָם תִּמְצְאוּ אָז בָּהֶם יוֹפִי אַף מְעָט?

בְּאֵין פְּרָחִים יֵעָלֵם הַיּוֹפִי. אָמְנָם כֵּן! אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבָד. בְּלִי הַפְּרָחִים לֹא יוֹסִיפוּ הַצְּמָחִים, נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים, לְהִתְקַיֵּם. יֶחְדְּלוּ הַפְּרָחִים – וְחָדַל כָּל עֵשֶׂב, וְנִכְחַד כָּל צֶמַח מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַצְּמָחִים רֻבָּם מִתְרַבִּים עַל יְדֵי הַזְּרָעִים. אֶת גַּרְגְּרֵי־הַזֶּרַע טוֹמְנִים אָנוּ בַּעֲרוּגָה בַּגַּן, מַשְׁקִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם וְהֵם גְּדֵלִים וְיִהְיוּ לִצְמָחִים. אַךְ גַּרְגֵּר־זֶרַע זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא וְאֵיךְ בָּא? הוּא הָיָה חָבוּי בַּפֶּרַח, בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָעֱלִי, בַּשַּׁחֲלָה. הַפֶּרַח נָבַל, הָעֱלִי שָׂרַד וַיִּגְמַל וַיְּהִי לִפְרִי נוֹשֵׂא זֶרַע. רוֹעִים אָנוּ, כִּי הָעֱלִי הוּא הַנִּכְבָּד מִכָּל חֶלְקֵי־הַפֶּרַח.

וְהָאַבְקָנִים – מַה מַעֲשֵׂיהֶם הֵם? לְפֵרוֹת לֹא יִהְיוּ – מַה־יִּתְּנוּ, מַה יוֹסִיפוּ הֵם לַפֶּרַח? הָבָה נְכַסֶּה אֶת הָעֱלִי בְּפִסַּת נְיָר דַּק אוֹ נִכְרֹת בְּאוּלָר אֶת הָאַבְקָנִים וּנְסִירֵם. לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, הָעֱלִי הַזֶּה לֹא יוֹסִיף לִגְדֹּל, נָבֹל יִבֹּל עִם הַפֶּרַח.

נִקַּח־נָא אַבְקָן אֶחָד וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ. שְׁנֵי חֲלָקִים לוֹ: הַזִּיר וְהַמַּאֲבָק. נַחְתֹּךְ אֶת הַמַּאֲבָק וּמָצָאנוּ בּוֹ גַּרְגְּרֵי אַבְקָה מְרֻבִּים דַּקִּים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל הַפֶּרַח מִתְפַּקֵּעַ הַמַּאֲבָק וְהָאַבְקָה הַבְּשֵׁלָה תִּזָּרֵק לַצְּדָדִים. בָּא גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת מִיָּד יִמָּתַח כְּחוּט וְעָבַר דֶּרֶךְ הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחֲלָה.

בַּשַׁחֲלָה פְּנִימָה יִמַּס הַחוּט שׁוֹב. רַק קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִשָּׁאֵר וִיהִי לְגַרְגֵּר. וּבְחַיַּי הָעֱלִי תְּקוּפַת־חַיִּים חֲדָשָׁה מַתְחִילָה. גָּדֵל הוּא וְתוֹפֵחַ, כִּי גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה הִפְרָהוּ. הָעֱלִי הָיָה לְפֶרִי.

אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בָּאַבְקָנִים וְיַחַד עִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת נוֹבְלִים הֵם וְנוֹשְׁרִים. שְׁנֵי אֵלֶּה, הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים, הֵם חֶלְקֵי־הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם יַחַד יִוָּצֵר הַפְּרִי.

וְהַגָּבִיעַ?

אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַגָּבִיעַ נָבִין בְּנָקֵל. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּרַח הָרַךְ בִּהְיוֹתוֹ סָגוּר וְיָגֵן עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַפֶּרַח שֶׁלֹּא תִּתְלְשֵׁם הָרוּחַ.

וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת – הֲגַם הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַפֶּרַח?

מֵרָחוֹק, מֵרָחוֹק יֵרָאוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת. יָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּרַח הֵם, הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. כָּלוֹל יִכְלְלוּ אֶת קֶסֶם־הַצְּבָעִים, אֶת עֶדְנַת־הַנִּיחֹחַ. בִּגְלַל עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יוֹצְאִים אָנוּ לִלְקֹט אֶת הַפְּרָחִים וּלְאַגְּדָם זֵרִים זֵרִים.

אַךְ הַאֻמְנָם הֵם נוֹצְרוּ אַךְ וְרַק לְהָבִיא לָנוּ עֹנֶג וְקוֹרַת רוּחַ?

כַּמּוּבָן, לֹא.

רָאִינוּ כִּי הַשַּׁחֲלָה תֵּהָפֵךְ לִפְרִי כַּאֲשֶׁר יִפֹּל גַּרְגֵּר הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת. אַךְ אִם תֹּאמְרוּ: עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה הִיא, הַמַּאֲבָק מִתְפּוֹצֵץ וְהָאַבְקָה נִזְרֶקֶת עַל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרַח – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים.

לִפְעָמִים, אָמְנָם, יִהְיֶה כָּכָה. הַפֶּרַח מַפְרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְקָנָיו הוּא – זוֹהִי הַפְרָיָה עַצְמִית.

אַךְ הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ כִּי אִם יָפְרֶה הַפֶּרַח הַפְרָיָה עַצְמִית פַּעַם וּפַעֲמַיִם יֵלְכוּ פֵּירוֹתָיו וְיִתְמַעֲטוּ, זְרָעָיו יִדַּלּוּ וְגִדּוּלָּיו יִהְיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים. לְהֵיפֶךְ, אִם נָשִׂים עַל הָעֱלִי שֶׁל אֶחָד מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה, לְמָשָׁל, גַּרְגְּרֵי־אַבְקָה מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה הַצּוֹמַחַת בְּרִחוּק מָקוֹם, הַזְּרָעִים יִרְבּוּ אָז וְהַפֵּירוֹת יִהְיוּ גְדוֹלִים וְטוֹבִים. זוֹהִי הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אֵיךְ יִמָּנְעוּ הַצְּמָחִים מֵהַפְרָיָה עַצְמִית?

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים לֹא יִבְשְׁלוּ אֶצְלָם בְּבַת אֶחָת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָעֱלִי בָּשַׁל כְּבָר וְהוּא עוֹמֵד לְהֵאָבֵק, אַךְ הָאַבְקָנִים טֶרֶם בָּשְׁלוּ, עוֹד לֹא גָמְלָה אַבְקָתָם. בְּאוֹתוֹ זְמָן מִתְבַּשְּׁלִים הָאַבְקָנִים בְּפֶרַח אַחֵר, אֲשֶׁר הָפְרָה כְּבָר, וְאַבְקָתָם עוֹבֶרֶת אֶל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

וְאוּלָם מִי מַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח?

לִפְעָמִים יִשָׂאֶנָּה הָרוּחַ וְיַעֲבִירֶנָּה, אַךְ אִם הַצְּמָחִים מְרֻחָקִים אֶחָד מֵרֵעֵהוּ, אוֹ אִם לֹא תִּשֹׁב הָרוּחַ זְמָן רָב – מַה יִהְיֶה אָז?

הַחֲרוּקִים הַמְעוֹפְפִים בֶּהָמוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֵם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֵם אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח.

יָשֹׁב תֵּשֵׁב הַדְּבוֹרָה עַל אַחַד הַפְּרָחִים וְאֶת חִדְקָהּ תִּנְעַץ בּוֹ לָמֹץ אֵת הַצּוּף. רֶגַע וְהִיא מִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה לְפֶרַח אַחֵר, אַךְ בְּגוּפָהּ הַשָּׂעִיר דָּבְקָה הָאַבְקָה הַצְּהֻבָּה שֶׁל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.

בְּבוֹאָהּ אֶל הַפֶּרַח הַשֵּׁנִי יִגַּע גוּפָהּ הַמְאֻבָּק בָּעֱלִי – וְהַהַפְרָיָה הַהֲדָדִית נֶעֱשָׂתָה.

אַךְ מַדּוּעַ יְבַקְּרוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים? הַאֻמְנָם בָּאִים הֵם בְכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַפְרוֹתָם הַפְרָיָה הֲדָדִית?

אֵין הַחֲרוּק בָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאֲחֵרִים. אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְעַל יַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ.

הַדְּבוֹרָה תָּכִין מִן הַצּוּף אֲשֶׁר אָסְפָה אֶת הַדְּבָשׁ וְאֶת הָאַבְקָה תִּשָּׂא לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בָּהּ אֶת יְלָדֶיהָ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: הַצּוּף אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים לֹא יָבִיא לָהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת. הוּא כְּאִלּוּ נוֹצָר לְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַחֲרוּקִים־הָאוֹרְחִים.

וְלֹא רַק צוּף וְאַבְקָה יְחַפְּשׂוּ הַחֲרוּקִים בַּפְּרָחִים, כִּי אִם גַּם מְקוֹם־לִינָה, מִסְתּוֹר מִגֶּשֶׁם וּמִקֹּר.

רַבִּים הֵם הַחֲרוּקִים הַקְּטַנִּים הַלָּנִים בַּפְּרָחִים כָּל חַיֵּיהֶם. הַפְּרָחִים נִסְגְּרוּ – חַם וְטוֹב לָהֶם שָׁם! וְכַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח יַפְרוּם הַפְרָיָה הֲדָדִית.

אַךְ אֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים, אִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יַחְסְרוּ לָאֵלֶּה? הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים קְטַנִּים הֵם וּזְעִירִים. לְהֵיפֶךְ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, עֲשִׁירֵי־הַצְּבָעִים, שׁוֹפְעֵי־הָרֵיחַ – עוֹד מֵרָחוֹק יַרְגִּישׁ בָּהֶם הַחֲרוּק וִימַהֵר אֲלֵיהֶם.

עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הֵם כְּעֵין “שֶׁלֶט”, הַמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

בִּסְבִיבַת יַם־הַמֶּלַח וּבְעַרְבַת־הַיַּרְדֵּן שׁוֹכֶנֶת צִפּוֹר קְטַנָּה, יוֹנֵק הַדְּבָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִפּוֹר זוֹ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם מִפֶּרַח לְפֶרַח וּמוֹצֶצֶת בִּלְשׁוֹנָהּ הַדַּקָּה הַאֲרֻכָּה אֶת הַצּוּף שֶׁבָּהֶם. גַּם הִיא עוֹזֶרֶת לֹא מְעַט לְהַפְרָיָתָם הַהֲדָדִית שֶׁל הַפְּרָחִים הָאַלָּה.

נִפְלָא הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח – הָאֵין זֹאת?

הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אֶת שָׂדֵהוּ, יְפַלַּח אֶת הָאֲדָמָה תְּלָמִים תְּלָמִים. בָּרְגָבִים יֵרָאוּ פֹּה וְשָׁם שָׁרְשַׁי־צְמָחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים מְפַרְכְּסִים.

שִׁכְבַת־הֶעָפָר הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ לָרֹב כֵּהֶה, טוֹבָה לַצְּמָחִים יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנָה. לְזוֹ הָעֶלְיוֹנָה יִקָּרֵא קַרְקָע. עָמְקָה כִּשְׁלשִׁים ס"מ. הַשְּׁכָבָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ הִיא הַשָּׁתִית. קַרְקַע שֶׁהַחוֹל מְרֻבֶּה בּוֹ – יִקָּרֵא קַרְקַע־חוֹל; שֶׁהַחֹמֶר מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־חֹמֶר הוּא אוֹ קַרְקַע מְטֻנָּן; שֶׁהַסִּיד מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־סִיד.

[ציוּר 3 – קובץ 15]

1) הַקַּרְקַע 2) הַשָּׁתִית

קַרְקַע־חוֹל מְמַהֵר לְהִתְחַמֵּם, וְהוּא נִקְרָא גַם אֲדָמָה חַמָּה. הַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בּוֹ יָפֶה, רַק הַנְּטִיעוֹת תַּצְלֵחְנָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּאַדְמַת־חֹמֶר.

קַרְקַע־חֹמֶר הוּא הוּא קַרְקַע כָּבֵד. הַמַּיִם לֹא יִסָּפְגוּ בּוֹ מְהֵרָה כִּבְאַדְמַת־חוֹל, אַךְ הֵם שְׁמוּרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַקַּרְקָעוֹת.

קַרְקַע־סִיד הוּא קַרְקַע קַל. פּוֹרִיּוּתוֹ מוּעֶטֶת. לְעֻמַּת־זֶה אֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בַּצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ.

מִינֵי הַקַּרְקַע יִבָּדְּלוּ גַּם עַל פִּי הַצֶּבַע.

קַרְקַע אָדֹם – הוּא מֵכִיל בַּרְזֶל הַרְבָּה הַמּוֹסִיף לוֹ אֶת הַצֶּבַע הָאָדֹם.

קַרְקַע לָבָן הוּא קַרְקַע־הַסִּיד. בִּמְקוֹם־חֳרָבוֹת יִתְעָרֵב בּוֹ הָאֵפֶר שֶׁנִּצְבַּר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. צִבְעוֹ יַהֲפֹךְ אָפוֹר וּפוֹרִיּוּתוֹ תִּגְדָּל.

קַרְקַע שָׁחוֹר – הוּא הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר. וְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר מִנָּיִן?

עַל זֶה נְדַבֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.

הָרֶקֶב

שָׁנָה תִּרְדֹּף שָׁנָה.

בַּחֹרֶף יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהָאָרֶץ תַּדְשֵׁא דֶשֶׁא.

יָבֹא הַקַּיִץ אֶל־קִצּוֹ – וְנֶחֶשְׂפָה הָאֲדָמָה, הַצּוֹמֵחַ יִבֹּל.

“נְבִילָה” זוֹ – מַה הִיא?

הַצֶּמַח יֶחְוַר, יִיבַשׁ וְיִשְׁקַע בָּאֲדָמָה.

וְאַחַר כָּךְ?

הֲלֹא נֵדַע מַה־יִּהְיֶה בּוֹ אַחַר כָּךְ: הַצֶּמַח יִבְלֶה וְיִרְקָב.

הֲמוֹן יַעֲרוֹת־עַד יַשִּׁירוּ אֶת־עֲלֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה. הֶעָלִים שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה וְהֵם רְקֵבִים.

וְלֹא רַק הַצְּמָחִים. גַּם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים: הַנְּמָלִים, הַחֲפַרְפַּרוֹת, הַזְּבוּבִים, חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר. אַלְפֵי־אַלְפֵי רִבְבוֹת מֵהֶם יָמוּתוּ.

אָנָה יָבֹאוּ? אָנָה יֵעָלֵמוּ?

בְּעָבְדְּכֶם בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן הוֹפֵעַ יוֹפִיעוּ לְעֵינֵיכֶם אֲגַב־עֲדִירָה עֶצֶם שְׁבוּרָה, גִּבְעוֹל רָקוּב אוֹ עָלֶה נִכְמָשׁ. שְׂרִידִים הֵם מִן הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁחָיוּ וְצָמְחוּ לִפְנֵי זְמָן. דּוֹר חוֹלֵף הֵם. שְׁיָרֵי־הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ הָאֵלֶּה הָרְקֵבִים בָּאֲדָמָה יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם רֶקֶב.

הָרֶקֶב יוֹסִיף לַקַּרְקַע צֶבַע שָׁחוֹר. הוּא יִסְפֹּג אֶת הָרְטִיבוּת וְיִשְׁמְרֶנָּה יָמִים רַבִּים. גַּם מִתּוֹךְ הָאֲוִיר יוֹצִיאֶנָּה. כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶקֶב כֵּן יֵרַךְ הַקַּרְקַע וּתְנוּבָתוֹ תִּגְדָּל.

בְּקַרְקַע שֶׁכֻּלּוֹ רֶקֶב לֹא יַעֲשׂוּ הַצְּמָחִים פְּרִי לְמַכְבִּיר.

הַחֲרִישָׁה

וְאוּלָם בִּרְכַּת הַיְבוּל לֹא רַק בְּטִיב הַקַּרְקַע הִיא תְּלוּיָה, כִּי אִם גַּם בְּאֹפֶן עִבּוּדוֹ. אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּתְחוּחָה שָׁמֹר תִּשְׁמֹר אֶת הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ מֵהִתְאַדּוֹת. מֵי־הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַדְרוּ לְתוֹכָהּ וְלֹא יִשְׁטְפוּ מֵעָלֶיהָ.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע וּתְפוֹרְרֵהוּ, וְהֶחֳמָרִים שֶׁבּוֹ, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן לַצְּמָחִים, מִתְעָרְבִים יַחַד וּמִתְחַלְּקִים בְּשֵׁעוּר שָׁוֶה לְכָל הַזֵּרוּעִים.

עִבּוּד הַקַּרְקַע יִתֵּן לַמַּיִם וְלָאֲוִיר, לַקֹּר וְלַחֹם לִפְעוֹל וּלְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע. עֵינֵינוּ לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הַשִּׁנּוּיִים הָאַלָּה, אַךְ הַצְּמָחִים חוֹשׁ יָחוּשׁוּ אוֹתָם.

שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת נְהוּגוֹת בְּאַרְצֵנוּ: מִיָּד לְאַחַר הַקָּצִיר, זוֹהִי חֲרִישַׁת־הַקַּיִץ, הַבָּאָה לִשְׁמֹר עַל הָרְטִיבוּת מִפְּנֵי הַחֹם, וַחֲרִישַׁת־הַחֹרֶף, הַמְּכִינָה אֶת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה.

לִתְבוּאוֹת הַקַּיִץ יַכְשִׁיר הָאִכָּר אֶת שָׂדֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. שָׁלשׁ־אַרְבַּע חֲרִישׁוֹת יַחַרְשֶׁנּוּ וְרַק עִם גִּשְׁמֵי־הַמַּלְקוֹשׁ יִזְרָעֶנּוּ.

הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נֶעֶבְדָה הָאֲדָמָה הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בַּד־עֵץ עָקֹם. מָצָא לוֹ הָאָדָם בַּד־עֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בַּסַּעַר וַיְרִימֵהוּ וַיְנַסֶּה לְתָקְעוֹ בָּאֲדָמָה וּלְפוֹרְרָהּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שִׁכְלֵל אֶת הַכְּלִי וַיְחַדֵּד אֶת רֹאשׁוֹ. הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית דּוֹמָה מְאֹד לַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּדוּמָה הַהִיא.

הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע רְגָבִים רְגָבִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְגַסִּים מְאֹד. שָׁרְשַׁי־הַצְּמָחִים הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵאָחֵז וְלִחְיוֹת בָּהֶם.

הַצְּמָחִים יֵיטִיבוּ לִצְמֹחַ כְּכָל שֶׁתֵּרַךְ הָאֲדָמָה וּכְכָל שֶׁיִּישְׁרוּ פָּנֶיהָ. מִיָּמִים מִקֶּדֶם הִמְצִיא הָאָדָם כְּלִי מְיֻחָד לְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים וְלַהֲדִיקָם – הֲלֹא הִיא הַמַּשְׁדֵּדָה.

הַרְכָּבַת הַקַּרְקָע

חַיָּב אָדָם לְהַכִּיר אֶת טִיב־הַקַּרְקַע אֲשֶׁר יַעֲבֹד. וְכֹה יַעֲשֶׂה:

יִקַּח מְעַט עָפָר, יְנַפֵּהוּ בְּנָפָה, יִשְׁחָקֵהוּ הָדַק הֵיטֵב, יִשְׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנַיִם וְיִשְׁטְחֵהוּ עַל פְּנֵי נְיָר אוֹ עַל לוּחַ־עֵץ חָלָק. אֶת הֶעָפָר הַזֶּה יָשִׂים בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בְּמָקוֹם חַם אַחֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר שׁוֹב וְהִנֵּה הוּא יָבֵשׁ מְאֹד וּמִשְׁקָלוֹ פָּחָת. יְבֹשֶׁת הֶעָפָר הִיא שֶׁהִפְחִיתָה אֶת מִשְׁקָלוֹ. כֵּן יֵדַע אֶת כַּמּוּת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ.

אֶת הֶעָפָר הַיָּבֵשׁ יָשִׂים בְּצַלַּחַת־פַּח וַיִּקְלֵהוּ בָּאֵשׁ. הֶעָפָר יַעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ־שְׂרֵפָה. הָרֶקֶב זֶה נֶחֱרָךְ וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ. יָשׁוּב לִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר וְהִנֵּה מִשְׁקָלוֹ הָלַךְ פָּחַת – הָרֶקֶב אֵין בּוֹ עוֹד.

לְפִי מְעוֹט הַמִּשְׁקָל יִמַּד הָרֶקֶב.

נוֹתְרוּ עוֹד חֳמָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיבְשׁוּ וְלֹא יְאֻכָּלוּ. אֵיךְ יַפְרִידֵם?

יָשִׂים אֶת הֶעָפָר בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְיִבְחָשֵׁהוּ יָפֶה יָפֶה. בְּשַׁעַת הַבְּחִישָׁה יִדְלְחוּ הַמַּיִם וְיֵעָכְרוּ, וּבְתַחְתִּית הַכּוֹס תֵּרָאֶה שְׁכָבָה שׁוֹקַעַת לְאַט לְאָט.

אֵין זֶה כִּי בֶּעָפָר יֵשׁ חֲלָקִים גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, הַשּׁוֹקְעִים מָטָּה, וַחֲלָקִים זְעִירִים, קַלִּים וְדַקִּים, הַצָּפִים בְּתוֹךְ הַמָּיִם.

הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים הֵם – גַּרְגְּרֵי הֶחָצָץ אוֹ הַחוֹל, הַקַּלִּים מֵהֶם – הַחֹמֶר, וּמִלְּמַעְלָה צָף הָרֶקֶב.

יְפַזֵּר הָאִכָּר אֶת זֶרַע־תְּבוּאָתוֹ עַל תַּלְמֵי־הַנִּיר וְעַל רֹאשׁוֹ הַיּוֹנִים לְהָקוֹת תִּתְעוֹפַפְנָה, יָרֹד וְלַקֵּט אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַם בַּקָּצִיר תָּבֹאנָה אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָן.

חֲבִיבִים עַל הַיּוֹנִים הַצִּיצִים הָרַכִּים, גַּרְגְּרֵי הַלֶּפֶת וְהַדָּגָן, וְהֵן מַשְׁמִידוֹת אוֹתָם בְּכָל פֶּה, אַךְ גַּם תּוֹעֶלֶת רַבָּה תָּבֵאנָה, בְּכַלּוֹתָן הַרְבֵּה זְרָעִים מִזֶּרַע עֶשְׂבוֹת־הַבָּר, וְלָכֵן לֹא יְגָרְשֵׁן הָאִכָּר וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן.

קַלָּה וּפְזִיזָה הִיא הַיּוֹנָה בְּהִנָּשְׂאָהּ בָּאֲוִיר, תְּנוּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת, מַה־נֶּחְמָדוֹת. רֹאשָׁה הַקָּט, גוּפָתָהּ הַסְּגַלְגַּלָּה וְחָזָהּ הַבּוֹלֵט, כְּנָפֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת וּזְנָבָהּ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב – כָּל אֵלָּה יוֹסִיפוּ עֹז וּמְהִירוּת לִמְעוּפָהּ.

נוֹצוֹת כְּנָפֶיהָ רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בָּהֶן וְהוֹמָה, וְלָכֵן תַּשְׁמִיעַ הַיּוֹנָה בְּעוּפָהּ מַשָּׁק עַז וְנָעִים. יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ אֶת זְנָבָהּ הָרָחָב וּבְלִי נִדְנוּד קַל תַּעֲבֹר מֶרְחָק רָב. בְּחֶפְצָהּ לָרֶדֶת תִּשְׁהֶה רֶגַע וּתְרַפְרֵף וְאַחַר תֵּרֵד וְתַעֲמוֹד.

יוֹנַת־הַבַּיִת עוֹבֶרֶת בְּשָׁעָה כְּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטְרִים. יוֹנֵי־הַדֹּאַר עוֹשׂוֹת בְּשָׁעָה עֵד שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים.

הַיּוֹנָה לֹא תִּלְעַס אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים כַּאֲשֶׁר נִלְעַס אֲנַחְנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵם שְׁלֵמִים. הַגַּרְגְּרִים יֵרְדּוּ אֶל הַזֶּפֶק וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאַצְטוּמְכָא. דַּפְנוֹת־הַזֶּפֶק וְהָאַצְטוּמְכָא מוֹצִיאִים מִקִּרְבָּם מִיץ מְיוּחָד הַמְרַכֵּך אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַּם חוֹל וּצְרוֹרוֹת־עָפָר תִּבְלַע וְהֵם יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הָאֹכֶל.

הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּיּוֹנָה בִּשְׁעַת שְׁתִיָּתָהּ: אֶת כָּל מַקּוֹרָהּ מַכְנִיסָה הִיא אֶל הַמַּיִם, סוֹגֶרֶת אֶת נְחִירֶיהָ, מוֹצֶצֶת וְגוֹמָעַת. הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה יְמַסְמְסוּ גַּם הֵם אֶת הַמָּזוֹן.

מִשִּׂיא־מְעוּפָה תִּרְאֶה הַיּוֹנָה בִּרְאִיָּתָהּ הַטּוֹבָה אֶת קְטַנֵּי־הַגַּרְגְּרִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת תְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי־רַגְלַיִם חֲזָקוֹת לָהּ, אַךְ לֹא תּוּכַל לָרוּץ. אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לָרֶגֶל, שָׁלשׁ מִפָּנִים וְאַחַת מֵאָחוֹר, וּבָהֶן תֵּאָחֵז בְּעַנְפֵי־הָעֵצִים.

הַאֻמְנָם לֹא רְאִיתֶם אֶת הַיּוֹנָה מַתְקִינָה קֵן לְגוֹזָלֶיהָ?

מִן הַבֹּקֶר יֶאֱסֹף הַזּוּג, הָאָב וְהָאֵם, חֹמֶר לְבִנְיָן: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ וַחֲתִיכוֹת־צָמֶר. אֶת כָּל אַלָּה תְּסַדֵּר הַיּוֹנָה בְּצוּרַת עִגּוּל וְהָיָה הַקֵּן עָמֹק בְּאֶמְצָעִיתוֹ. בְּעֵת הָעֲבוֹדָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל־הֲמִית רַךְ וְעָנֹג.

עִוְּרִים, עֵירֻמִּים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יֵדְעוּ דָבָר כִּי אִם פָּעֹר פֶּה וּבַקַּשׁ אֹכֶל, וְהוֹרֵיהֶם, הַדּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם חֲלִיפוֹת, יְכַלְכְּלוּם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יַאֲכִילוּם מִין בְּלִיל גְּבִינִי אֲשֶׁר יִפְלְטוּ מִזִּפְקָם. הַיּוֹנָה תָּשִׂים אֶת מַקּוֹרָהּ בְּמַקּוֹר־הָאֶפְרֹחַ, תִּתְנַעֲנֵעַ וְתִתְעַוֵּת וְתַכְנִיס אֶת הַמָּזוֹן אל פִּי בְּנָהּ. גָּדְלוּ הַנִּפּוֹלִים – הֵם בְּנֵי־הַיּוֹנָה – וְהֶאֱכִילוּם הוֹרֵיהֶם גַּרְגְּרִים מְרֻכָּכִים. בְּנֵי חֹדֶשׁ יָמִים יַעַזְבוּ הַקְּטַנִּים אֶת הַקֵּן וְהִתְחִילוּ לָעוף.

רַב הוּא “צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים” וְאֵין הַיּוֹנָה מְטִילָה אֶלָּא שְׁתֵּי בֵּצִים.

מְכָּל הָעוֹפוֹת יֶאֱהַב הָאָדָם אֶת הַיּוֹנָה. וְאֵיךְ לֹא יֶאֱהָבֶנָּה? שְׁקֵטָה הִיא, תַּמַּת־נֶפֶשׁ וַחֲמוּדַת־תֹּאַר. נָאָה וּזְקוּפָה גּוּפָתָהּ. מְלֵאִים חֵן רֹאשָׁהּ הַקָּטֹן וְרַגְלֶיהָ הָאֲדַמְדַּמּוֹת. נוֹצוֹתֶיהָ דְבֵקוֹת בְּגוּפָתָהּ, חֲלָקוֹת וּמַבְהִיקוֹת. נָאוֹת לְהַפְלִיא הֵן נוֹצוֹת הַצַּוָּאר וְהֶחָזֶה. וּבְהַלֵּךְ הַזּוּג בֶּחָצֵר, מְנַשְּׁקִים וּמְלַפְּפִים זֶה אֶת זוֹ – מִי יִדְמֶה לָרֵעִים הַנֶּאֱמָנִים, לַיְּצִירִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?

[ציוּר 4 יוֹנַת־הַבָּר – קובץ 20]

מֵאָז מִקֶּדֶם הָיְתָה הַיּוֹנָה לָאָדָם סֵמֶל הַטֹּהַר, הַשָּׁלוֹם, הַחֶסֶד וְהַתֹּם. הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַמַּבּוּל שָׁבָה רִאשׁוֹנָה אֶל הַתֵּבָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”, וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה “כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.

אוֹרַחַת לֹא־קְרוּאָה הִיא בַּשָּׂדֶה וְלָכֵן יַרְבּוּ לְגַדְּלָהּ בֶּעָרִים, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הַיּוֹנָה לְ“בַת־כְּרָךְ”.

הָאָדָם יָכִין לָהּ שׂבָךְ לָשֶׁבֶת בּוֹ.

זָעוֹת־בָּאוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת וְיַחַד עִמָּן יֵרָאוּ הַזַּרְזִירִים.

בְּמִסְפָּר רַב יָבֹאוּ, יָפוּצוּ בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדוֹת יָשׁוּטוּ, אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים יָצִיצוּ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. שַׁבְּלוּלִים וּרְכִיכוֹת, תּוֹלָעִים וַחֲגָבִים – אוֹתָם יָצוּד הַזַּרְזִיר בְּלֶכְתּוֹ וּבְעוּפוֹ.

יוֹדֵעַ הַזַּרְזִיר כִּי הַתּוֹלָעִים מְגִיחִים מִן הָאֲדָמָה בְּעֵת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא מְלַוֶּה אֶת הַחוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, בְּהִתְנַדְנְדוֹ עַל רַגְלָיו הַחֲזָקוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה.

[ציוּר 5 הַזַּרְזִיר – קובץ 21]

עוֹף נוֹדֵד הוּא. דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה־אֲרֻכָּה עָבַר. מֵאֶרֶץ־הַצָּפוֹן בָּא אֵלֵינוּ – וְכֹה רַב תַּאֲבוֹנוֹ, כֹּה גָדוֹל רַעֲבוֹנוֹ! עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שַׁבְּלוּלִים וּשְׁרָצִים אוֹכֶלֶת מִשְׁפַּחַת זַרְזִירִים יוֹם יוֹם – צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָבִיא הַזַּרְזִיר לָאִכָּר!

אַךְ לֹא רַק בִּשְׁבִיל תּוֹעַלְתּוֹ נִתְחַבֵּב הַזַּרְזִיר עַל הָאָדָם. אֵין בֵּין הָעוֹפוֹת עֵר וְעַלִּיז כָּמֹהוּ. צְלִילֵי־שִׁירוֹ הַצּוֹהֲלִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. כֵּן יוֹדֵעַ הוּא לְחַקּוֹת קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. יוֹדֵעַ הוּא לִרְעֹשׁ כִּרְעֹשׁ הַטַּחֲנָה, לִשְׁרֹק כְּרוֹעֶה, לִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. וְכִי יַעֲבֹר אִישׁ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הָאַלָּה – וְעָמַד מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב לוֹ רַב קָשֶׁב.

הַזַּרְזִיר מַשְׂכִּיל לִלְמֹד “לָשׁוֹן” וּלְבַטֵּא מִלִּים שְׁלֵמוֹת, אַךְ מְמַהֵר הוּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ וְאָז יִלְמַד לְבַטֵּא מִלִּים אֲחֵרוֹת.

אַךְ לֹא רַק “אֳמָן־דַּבְּרָן” הוּא הַזַּרְזִיר – כֹּחוֹ רַב גַּם בְּלֵיצָנוּת. הִנֵּה נִזְדָּרֵז, טָס טִיסָה חֲטוּפָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְסֻלְסָל וּפָנָיו אֶל הָעֵדֶר הָרוֹעֶה שָׁם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד עַל גַּב אַחַת הַכְּבָשׂוֹת. נִתְפַּחֲדָה הַכִּבְשָׂה, וְהַזַּרְזִיר עוֹמֵד וּמְזַמֵּר כְּחַזָּן וָתִיק… פִּתְאֹם – פִּיק פִּיק! הִנֵּה זְבוּב בְּצֶמֶר הַכִּבְשָׂה, קְרָדָה שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהּ בְּעֹז – וְזַרְזִירֵנוּ חוֹטְפָם וּמְזַמֵּר, בּוֹלְעָם וּמְזַמֵּר…

וְלִפְעָמִים יָבֹא לְלַמֵּד “הִלְכוֹת נִקָּיוֹן” אֵת הַבָּקָר וְהַצֹּאן: “לְעוֹלָם תִּהְיֶינָה הָעֵינַיִם נְקִיוֹת!” אוֹהֵב הוּא אֶת הַלִּפְלוּף שֶׁבָּעֵינַיִם וְהוּא מְנַקֵּר בּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ. בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה יָרֵעַ הַזַּרְזִיר לֹא מְעַט, כִּי יַעֲבִיר אֶת הַמַּחֲלוֹת מֵעֵינֵי הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וְהַזַּרְזִירִים יִתְאַסְּפוּ מַחֲנֶה גָדוֹל וִיחַפְּשׂוּ מְקוֹם־לִינָה. אֶל שְׂפַת־הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כִּי יֶאֱהָבוּ מְאֹד לִטְבֹּל בַּמָּיִם. בִּצְרִיחוֹת־צָהֳלָה יֵרְדוּ עַל הַסְּבָכִים וְהָעֵצִים, יִשְׁכְּנוּ עַל עַנְפֵיהֶם לִישׁוֹן שְׁנָתָם. רַבִּים מֵהָעֲנָפִים יִשָּׁבְרוּ מִכֹּבֶד־הַמַּשָּׂא.

עָלָה הַשַּׁחַר וְהַזַּרְזִירִים יָקוּמוּ יִתְעוֹרֵרוּ. כָּל הַמַּחְנֶה יִתְנַעֵר וּבִשְׁאוֹן־עַלִּיזִים יֵחָלֵק לִפְלוּגוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶל הַשָּׂדוֹת וְהָאֲפָרִים.

נוֹצוֹת הַזַּרְזִיר מַבְהִיקוֹת מִשְּׁחוֹר בַּחֹרֶף, וּבִקְצֵה כָּל נוֹצָה בַּהֶרֶת לְבָנָה קְטַנָּה. לְעֵת הַסְּתָו תִּגְדַּלְנָה הַבֶּהָרוֹת וְצֶבַע הָעוֹף יַהֲפֹךְ וְהָיָה לְבַנְבָּן־אָפוֹר.

בְּסוֹף אֲדָר יָשׁוּבוּ הַזַּרְזִירִים לְמוֹלַדְתָּם, אֶל הַצָּפוֹן.

מַה־יָּגִילוּ תּוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן לִקְרָאתָם! הָאִכָּרִים יִזְדָּרְזוּ לְהַתְקִין לָהֶם תֵּבוֹת־קִנִּים לָשֶׁבֶת.

אַךְ הַזַּרְזִירִים לֹא יְמַהֲרוּ לָסוּר אֶל הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה. מִסְתַּכְּלִים הֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה, בּוֹדְקִים הֵיטֵב, וְיֵשׁ שֶׁהַתֵּבָה פְּסוּלָה וְלֹא יֵשְׁבוּ בָּהּ. יֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת וּמְהֻדֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ וְרוּחַ מְצוּיָה בָּאָה וְעוֹקַרְתָּהּ; יֵשׁ שֶׁהִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר וְהֶחָתוּל יָכֹל לִקְפֹּץ וְלִטְעֹם מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחִים. זָהִיר וְנָבוֹן הוּא הַזַּרְזִיר!

מִבְנֵה קִנּוֹ פָּשׁוּט מְאֹד: קְנֵי־קַשׁ וְגִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב הַמֻּנָּחִים בְּעִגּוּל וּבָאֶמְצַע נוֹצוֹת וָצָמֶר. בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תָּטִיל הָאֵם 5 – 7 בֵּצִים גְּדוֹלוֹת, בְּהִירוֹת־לִבְנוֹת, וְכַעֲבֹר יֶרַח־יָמִים יִבָּקְעוּ מֵהֶן הָאֶפְרוֹחִים.

הַזַּרְזִיר יָבִיא גַם נֶזֶק בְּהַשְׁחִיתוֹ גַּרְגְּרֵי־הַפֵּרוֹת בַּכֶּרֶם וּבַפַּרְדֵּס. אַךְ נִזְקוֹ זֶה מַה הוּא לְעוּמַת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָבִיא בְּהַשְׁמִידוֹ אֶת הֲמוֹנֵי־הַתּוֹלָעִים – הַזּוֹלְלִים הַמַּזִּיקִים.

בִּגְלִילַת יַם־הַמֶּלַח יִמָּצֵא מִין זַרְזִיר שָׁחוֹר וְגָדוֹל, הוּא הַשַּׁחֲרוּר. הָעוֹף הַזֶּה יַרְנִין אֶת מִדְבַּר־הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹ הָעֲרֵבִים. יְלִידֵי־הָאָרֶץ יְצוּדוּהוּ בְּמַעֲרוֹתָיו אֲשֶׁר יָלוּן בָּהֶן וְיַאַסְפוּהוּ אֶל בֵּיתָם לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם־שִׁירָתוֹ.

הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בְּמִנְזַר מַר־סַבָּא מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַצִּפֳּרִים הַנֶּחְמָדוֹת הָאֵלֶּה: הֵם זוֹרְקִים צִמּוּקִים וְהַשַּׁחֲרוּרִים יִקְלְטוּם מִן הָאֲוִיר. כֹּה נַעֲשׂוּ שָׁם הַשַּׁחֲרוּרִים כִּמְעַט לִבְנֵי תַּרְבּוּת.

הָעוֹף הוּא קַל וְזָרִיז מִכָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם. חִישׁ מְהֵרָה יִנָּשֵׂא וְיָעוּף מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָעוֹפוֹת שׁוֹכְנֵי־הָהָר יֵשׁ יָבֹאוּ לִשְׁכֹּן בָּעֵמֶק, וּלְהֵיפֶךְ. נוֹדְדִים הֵם לַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּזוֹנָם מָצוּי שָׁם בְּשֶּׁפַע. אַךְ עִתִּים יִתְאַסְּפוּ יַחַד, עֵדוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצֻמּוֹת, וּבְצִפְצוּף־תְּרוּעָה וּבִשְּׁאוֹן־אַדִּירִים יַעַזְבוּ אֶת אַרְצָם לָנוּד אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת.

סוֹף הַקַּיִץ, בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הַחֹרֶף הָעָז. עוֹד מְעַט וּמַרְבַדֵּי־שֶׁלֶג צַחִים יְכַסּוּ כְּתַכְרִיכֵי־מֵת אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. הָרְמָשִׁים יִתְחַבְּאוּ עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶם, הַפְּרָחִים וְהַצִּיצִים יֻכּוּ בַּקֹּר. עוֹנָה זוֹ – מַה תַּעֲשֶׂינָה בָּהּ הַצִּפֳּרִים, שֶׁהָרְמָשִׁים וְהַצִּיצִים הָרַכִּים לֶחֶם־חֻקָּן?

וְהָיָה אַךְ יִתֵּן הַחֹרֶף אוֹתוֹתָיו וְהִתְאַסְּפוּ הָעוֹפוֹת וְנָדוּ לְ“אֶרֶץ חַמָּה וְיָפָה, הָאָבִיב בָּהּ יִנְוֶה עוֹלָמִים”.

[ציוּר 6 הָעוֹפוֹת בִּנְדִידָתָם –קובץ 24]

יְצִירִים זְעִירִים אֵלֶּה – מָה רַבָּה, מַה כְּבֵדָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם! אַךְ בִּגְבוּרָתָם וּבִתְבוּנָתָם יִשְׂאוּ אֶת כָּל הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה וְיָבֹאוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצָם.

לְעֵת צֵאתָם לַדֶּרֶךְ תִּתְאַסֵּפְנָה כָּל הָעֵדוֹת, עֵדָה עֵדָה וּמַנְהִיגָהּ. הַמַּנְהִיגִים עוֹפוֹת זְקֵנִים הֵם, שֶׁשְּׁבִילֵי הַדֶּרֶךְ נְהִירִים לָהֶם, כִּי לֹא פַּעַם עָבְרוּ בָּהּ. הַמַּנְהִיג יֵלֵךְ בְּרֹאשׁ הָעֵדָה, יַתְוֶה לְפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, יַרְאֶה לָהּ מְקוֹם־חֲנוֹת וּמְקוֹם־לִינָה. גַּם בְּשַׁעַת־הַמְּנוּחָה יַשְׁגִּיחַ הַמַּנְהִיג עַל עֲדָתוֹ צוֹפֶה הֲלִיכוֹתֶיהָ וּמַזְהִירָהּ לְכָל סַכָּנָה קְרֵבָה.

חֲשׂוּכֵי־דְאָגָה הֵם הָעוֹפוֹת בָּעֵת הַהִיא. בִּימֵי הַקַּיִץ הִסְפִּיקוּ כְּבָר לְגַדֵּל אֶת אֶפְרוֹחֵיהֶם, גַּם לִמְּדוּם לָצוּד חֲרוּקִים וּלְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

וּרְאוּ פֶּלֶא! הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה – דֶּרֶךְ תְּנוּדָתָם קְבוּעָה, שָׁנָה שָׁנָה יַעַבְרוּהָ, שָׁנָה שָׁנָה יָבֹאוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד לַחֲרֹף בּוֹ. וּבַמָּקוֹם הַהוּא יֵדַע כָּל עוֹף אֶת מִשְׁכָּנוֹ וְיַכִּיר אֶת קִנּוֹ שֶׁבָּנָה לִפְנֵי שָׁנָה.

אֵיךְ הֵם מַכִּירִים אֶת דַּרְכָּם הַאֲרֻכָּה־הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? – חִידָה הִיא לָנוּ, חִידָה לְלֹא־פִּתְרוֹנִים.

יֵשׁ בָּהֶם הָעוֹשִׂים אֶת דַּרְכָּם בַּיּוֹם. יְכוֹלִים לְשַׁעֵר אֵיפֹא, כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת הַדֶּרֶךְ עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. אַךְ רֻבָּם עוֹף יָעוּפוּ בַּלֵּילוֹת, גַּם בַּעֲלָטָה גְדוֹלָה. לֹא יִרְאוּ אָז דָּבָר.

וּבְאַחַד הָעֲרָבִים תִּרְאֶה פִּתְאֹם עוֹפוֹת לְאֵין־סְפוֹר מְרַחֲפִים בְּאוֹר־הַסַּהַר – מַה־נִשְׂגָב הַמַּרְאֶה.

הַגָּדוֹל מִכָּל הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר יִמְצְאוּ הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה בְּדַרְכָּם הוּא הָרוּחַ. מוּזָר וְנִפְלָא! רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת נִכְחָם אוֹ מִן הַצַּד נוֹחָה הִיא לָהֶם. רוּחַ הַמְּלַוָּה אוֹתָם תַּכְבִּיד עֲלֵיהֶם אֶת מְעוּפָם וְתַתִּישׁ אֶת כֹּחָם.

[ציור 7 הַמִּגְדָּלוֹר – קובץ 25]

הִנֵּה בָּאוּ אֶל יַמִּים רְחָבִים. אֲחָדִים מִן הָעוֹפוֹת יֵשְׁבוּ עַל הַגַּלִּים וְנִשְׂאוּ יַחַד עִם הַזֶּרֶם. אַךְ הֵן לֹא כֻּלָּם יֵדְעוּ לִשְׂחוֹת, וְרַק הַגִּבּוֹרִים יֵצְאוּ בְּשָׁלוֹם. רַבִּים מֵהֶם יֵחָשְׁלוּ, יִפְּלוּ הַתְּהוֹמָה, וְרַבִּים יִמְצְאוּ אֶת־מוֹתָם עַל יַד הַמִּגְדָּלוֹר וְתָרְנֵי־הַסְּפִינוֹת.

סוּפָה. הַשָּׁמַיִם – תְּהוֹם אֲפֵלָה. גֶּשֶׁם נִתָּךְ יַרְטִיב אֶת כַּנְפֵי־הַנּוֹדְדִים הַלֵּאִים. וְהִנֵּה הַרְחֵק הַרְחֵק שְׁבִיב נוֹצֵץ.

הַמִּסְכֵּנִים יָשִׂימוּ אֵלָיו אֶת פְּנֵיהֶם, יַאַזְרוּ אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם וִימַהֵרוּ – רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים יְנֻפְּצוּ אָז בְּעֹז אֶל זְכוּכִיּוֹת־הַמִּגְדָּלוֹת הֶעָבוֹת וַהֲמוֹנֵי־הָאֻמְלָלִים יִפְּלוּ אֶל הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים.

טוֹרְפִים אַכְזָרִים יִרְדְּפוּם תָּמִיד וְיַעֲשׂוּ בָּהֶם שַׁמּוֹת. הָאָדָם יָבֹא וְהִכָּה בָּהֶם בְּמַטֵּהוּ אוֹ יִלְכְּדֵם בְּרִשְׁתּוֹ.

וְהִנֵּה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם.

שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, אֲוִיר חַם, מֶרְחֲבֵי־שָׂדֶה רַעֲנַנִּים. בִּזְמָן קָצָר יָשׁוּבוּ הָעוֹפוֹת לְאֵיתָנָם. אוּלָם פֹּה, בְּנוֹף־הָעֲדָנִים, לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת הַצָּפוֹן הַקַּר וְהַזּוֹעֵם. וְעִם בֹּא הָאָבִיב יָשׁוּבוּ לְהָקוֹת לְהָקוֹת, אֶל מוֹלַדְתָּם הַחֲבִיבָה יָבֹאוּ.

מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.

מִינֵי־הַכֶּלֶב רַבִּים וְשׁוֹנִים. נִבְדָּלִים הֵם זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם, בְּפַרְצוּפָם וְגַם בִּתְכוּנוֹת־רוּחָם.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד אָסַף הָאָדָם אֶת הַכֶּלֶב לְבֵיתוֹ. מִן הַגּוּרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּחַר לוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַמְּיוּחָדוֹת, וְאֶת הַנּוֹתָרִים הִשְׁמִיד. בְּחִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה דּוֹרוֹת רַבִּים וְכֵן נוֹצְרוּ גִּזְעֵי־הַכֶּלֶב הַשּׁוֹנִים: כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, כַּלְבֵּי־הַצֹּאן, הַשַּׁפְלָנִים, וְעוֹד.

[ציוּר 10 הַכֶּלֶב לִגְזָעָיו הַשּׁוֹנִים –קובץ 30]

מַה מָצָא הָאָדָם בַּכֶּלֶב לְקָרְבֵהוּ?

חוּשׁ רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב דַּק לְהַפְלִיא. בְּחוּשׁוֹ זֶה יַכִּיר אֶת בְּעָלָיו בֵּין הֲמוֹן־אֲנָשִׁים עָצוּם וָרָב. כַּאֲשֶׁר יָרְחַק הַכֶּלֶב מִבֵּיתוֹ – וְשָׁב אֵלָיו כַּעֲבֹר זְמָן, כִּי יִמְצָא אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר פַּעַם עָבַר בָּהּ. נְחִירָיו רְחָבִים וְלַחִים, לָכֵן יֵיטִיב לְהָרִיחַ. אִם יִיבַשׁ חָטְמוֹ – סִמַּן־מַחֲלָה הוּא.

בְּיִחוּד מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ אֵצֶל כַּלְבֵּי־הַצַּיִד וְהַצֹּאן.

בִּלְעֲדֵי הַכֶּלֶב לֹא יֵצֵא הַצַּיָד לָצוּד. הַכֶּלֶב יָרוּץ וְיָתוּר בְּלִי הֶרֶף עַד אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַטֶּרֶף בְּקָמַת־הָעֵשֶׂב אוֹ בְּצֶאֱלֵי־הַסְּבָכִים, יִשָּׂאֶנוּ וִיבִיאֶנּוּ לַאֲדוֹנָיו.

[ציוּר 11 כְּלָבִים עֲרָבִיִּים (זַרְזִירֵי־מָתְנָיִם) – קובץ 31]

גַּם כֶּלֶב־הַצֹּאן – בִּלְעָדָיו אֵין תְּקוּמָה לָרוֹעֶה. תָּמִיד יִשְׁמֹר וְיָגֵן עַל הַצֹּאן מִשִּׁנֵּי־הַטּוֹרְפִים. בְּרֵיחוֹ יַכִּיר אֶת עִקְּבֵי־הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה וִימַהֵר לְאָסְפֶנָּה. בְּשַׁעַת הַמְּנוּחָה יֵשֵׁב לוֹ מוּל הָרוֹעֶה, יְחַכֶּה לְמוֹצָא פִיו וּלְכָל רֶמֶז קַל יִתְעוֹרֵר לָרוּץ.

וְלֹא רַק בַּצַּיִד וּבַמִּרְעֶה, גַּם בַּחֲצֵרֵנוּ יַעֲזֹר לָנוּ עֵזֶר רָב.

הַכֶּלֶב – שׁוֹמְרֵנוּ.

עַל הַשּׁוֹמֵר לִהְיוֹת עֵר כָּל הַלַּיְלָה, לִתְפֹּס כָּל רַחַשׁ, לְעוֹרֵר קוֹל־בֶּהָלָה בְּשַׁעַת־הַצֹּרֶךְ, לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּנָּב וּלְהִלָּחֵם בּוֹ.

בְּכָל אֵלֶּה יַשְׂכִּיל הַכֶּלֶב לְהַפְלִיא.

שְׁנָתוֹ קַלָּה מְאֹד וּלְכָל הֲמוּלָה דַקָּה יִתְעוֹרֵר. כִּי יִשְׁכַּב בַּחֶדֶר וְשָׁם, הַרְחֵק בָּרְחוֹב, צַעֲדֵי־אִישׁ נִשְׁמָעִים – וְנֵעוֹר מִיָּד וְנָבָח. עַל הַגַּנָּב יִתְנַפֵּל בֶּחָרוֹן, יִשָּׁכֶנּוּ בְּלִי רַחֵם.

כַּלְבֵּי־הַשְּׁמִירָה – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם זְקוּפָה תָּמִיד, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבָם. כַּלְבֵּי הַצַּיִד וְהַצֹּאן – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם סְרוּחָה, כִּי נֶעֱזָרִים הֵם בְּרֵיחָם הַדַּק, וְרַגְלֵיהֶם אֲרֻכּוֹת וְקַלּוֹת.

רַגְלֵי הַשַּׁפְלָנִים קְצָרוֹת וַעֲקֻמּוֹת. הַכְּלָבִים הָאַלָּה יַחַדְרוּ לִמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָל, יִלָּחֲמוּ בּוֹ וְיַסְגִירוּהוּ בִּידֵי הַצַּיָּד.

בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן הָרְחוֹקוֹת הַכֶּלֶב הוּא חַיַּת־הַבַּיִת הַיְחִידָה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַם לְהוֹבָלַת מַשָּׂא.

הַכֶּלֶב אוֹכֵל־כֹּל, אַךְ אָהֹב יֶאֱהַב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וּלְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת. שִׁנָּיו חֲזָקוֹת מְאֹד. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת, שְׁנֵי נִיבִים, שֵׁשׁ טוֹחֲנוֹת בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁבַע בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. הַטּוֹחֲנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַבְנוּנִיּוֹת.

יְדִיד טוֹב הוּא לָאָדָם וְעוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן. כָּל יָמָיו יִרְחַשׁ לַאֲדוֹנָיו אַהֲבָה רַבָּה, מְסִירוּת וְאֵמוּן. בַּכֹּל יְלַוֵּהוּ, תָּמִיד יְשָׁרְתֵהוּ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָמִיט עַל בְּעָלָיו שׁוֹאָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה בְּמַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן: לֹא יֹאכַל דָּבָר, קוֹל נִבְחָתוֹ יְשֻׁנֶּה וְהָיָה לִילָלָה מָרָה, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה תִּשְׁתָרְבֵּב וּמִפִּיו הַפָּעוּר יִז קֶצֶף. לֵאֶה וּמַשְׁמִים יָרוּץ, יִתְנוֹדֵד, יִשֹּׁךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְגּשׁ, יִפֹּל וְיָמוּת.

כֶּלֶב זֶה מַעֲבִיר אֶת מַחֲלָתוֹ עַל יֶתֶר חַיּוֹת־הַבַּיִת. נְשִׁיכָתוֹ מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

כֵּן עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִתֵּת לַכֶּלֶב לְלַקֵּק אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו. בְּשַׁעַת־לְקִיקָה עָלוּל הוּא לְהַעֲבִיר אֶת בֵּצֵי תּוֹלָעֵי־הַכֶּלֶב, הַגּוֹרְמִים לָאָדָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.

מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.

הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…

בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.

גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.

בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.

רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.

בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.

הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.

אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.

שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.

כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.

כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.

עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.

טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.

עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…

תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.

עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.

גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.

כָּל הַיּוֹם תְּהַלֵּךְ הַתַּרְנְגֹלֶת וְתָרוּץ בַּחֲצַר־בֵּיתֵנוּ. עוֹף הָאֲדָמָה הִיא. גַּם בִּרְדֹף אוֹיֵב אַחֲרֶיהָ תִּבְרַח בְּרַגְלֶיהָ, וְרַק בַּאֲבֹד מָנוֹס מִמֶּנָּה תִּצְלַח עָלֶיהָ רוּחַ עֹז, תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִתְעוֹפֵף. מְעוּפָהּ כָּבֵד וְרוֹעֵשׁ.

רַגְלֵי הַתַּרְנְגֹלֶת חֲזָקוֹת וּשְׁרִירַי־שׁוֹקֶיהָ גְדוֹלִים וְעָבִים. כְּנָפֶיהָ קְצָרוֹת וּמֵעֻגָּלוֹת – רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. גַּם צִפָּרְנֶיהָ מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲמָד טוֹב.

כָּל הַיּוֹם תְּנַקֵּר וּתְחַטֵּט בֶּעָפָר אוֹ בְּגַלֵּי־אַשְׁפָּה, תְּחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל מִינֵי זַרְעֵי־צְמָחִים, תּוֹלָעִים וּזְחָלִים. צִפָּרְנֶיהָ נְבוּבוֹת בְּתַחְתִּיתָן וְהַתַּרְנְגֹלֶת תַּפְלִיא לִגְרֹף בָּהֶן. כָּל פֵּרוּר, כָּל גַּרְגֵּר לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֶיהָ – רְאִיָּתָהּ חַדָּה מְאֹד. אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁהּ מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בַּעֲמָלָה וְהִנֶּהָ זְקוּקָה לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מַחֲסוֹרָהּ.

עַצְמוֹת־הַמַּקּוֹר שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת רַכּוֹת מְאֹד, אַךְ הֵן מְצֻפּוֹת שְׁכָבָה קַרְנִית קָשָׁה, וְלָכֵן תּוּכַל לְפוֹרֵר וּלְרוֹצֵץ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים: חִפּוּשִׁיוֹת, פֵּרוּרֵי־לָחֶם. מֵעֲלֵי־הַיְּרָקוֹת קוֹטֶפֶת הִיא וְגוֹזֶרֶת גְּזָרִים גְּזָרִים. חַרְטֻמָּהּ הָעֶלְיוֹן חַד מְאֹד וּבִהְיוֹתוֹ מְהֻדָּק אֶל הַחַרְטֹם הַתַּחְתּוֹן יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. אֵין הַתַּרְנְגֹלֶת לוֹעֶסֶת אֶת מְזוֹנָהּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵנוּ וְתוֹרִידֶנּוּ אֶל הַזֶּפֶק. בַּזֶּפֶק יְרֻכָּךְ הַמָּזוֹן וְיֵרֵד מִשָּׁם אֶל הָאַצְטוּמְכָא וְאֶל הַקּוּרְקְבָן. שְׁרִירֵי הַקּוּרְקְבָן חֲזָקִים וְהֵם טוֹחֲנִים וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמָּזוֹן עַד אֲשֶׁר יְעֻכָּל.

גַּם גַּרְגְּרֵי־הֶחָצָץ אֲשֶׁר תְּלַקֵּט יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הַמָּזוֹן.

בִּנְחִירַי־הַתַּרְנְגֹלֶת יִמָּצְאוּ מַסְתְּמִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּגֵרוּ. חַרְטֻמָּהּ הַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי כְּעֵין מִרְדֶה. בִּרְצוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת תְּמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם, תָּרִים אֶת רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְתַזִּילֵם אֶל תּוֹךְ לוֹעָהּ.

הַתַּרְנְגֹלֶת מְטִילָה בֵּצִים, אֲשֶׁר מֵהֶן יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים. הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, מְחַמַּמְתָּן בְּגוּפָה וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים. בְּצֵאתָם לַאֲוִיר־הָעוֹלָם יַעֲטוּ הָאֶפְרוֹחִים פְּלוּמָה רַכָּה, צְהֻבָּה לָרֹב. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יָרוּצוּ אַחֲרֵי אִמָּם הָרַחֲמָנִיָּה מְחַפְּשִׂים וּמְלַקְּטִים אֹכֶל. כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ מְעַט תְּגָרְשֵׁם אִמָּם מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם.

אֶת הַתַּרְנְגֹל נַכִּיר בְּגָדְלוֹ, בִּזְנָבוֹ הַכָּפוּף כְּמַגָּל וְהַמִּתְפַּתֵּל לְמַעְלָה, בְּכַרְבָּלְתּוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוּנוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הַמִּדַּלְדְלוֹת מִגְּרוֹנוֹ, אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה. קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, צַעֲדוֹ אֵיתָן, בָּטוּחַ וְאִטִּי. אֲדוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה הוּא, וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. תַּרְנְגֹל זָר כִּי יָבֹא – וְהִתְלַקְּחָה מִלְחָמָה עַזָּה וַהֲמוֹן נוֹצוֹת תִּתְעוֹפֵפְנָה מִסָּבִיב. כְּלֵי־זֵינוֹ הֵם הַמָּקוֹר וְהַדָּרְבָן הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לָאֶצְבַּע הָאֲחוֹרִית.

לְפָנִים הָיוּ עוֹרְכִים מִלְחֶמֶת־תַּרְנְגֹלִים וְהָיוּ מְזַיְּנִים אֶת דָּרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמַסְמְרוֹת־בַּרְזֶל.

קְרִיאַת־הַתַּרְנְגֹל קְבוּעָה לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְיוֹדֵעַ הוּא “לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה”. תַּרְנְגֹלֶת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִתַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, הַנִּמְצֵאת עוֹד כַּיּוֹם בִּצְפוֹן הוֹדוּ וּבְאִיִּים אֲחָדִים סְמוּכִים לָהּ.

תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר מְטִילָה רַק בֵּצִים מִסְפָּר, לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ. מִשְּׁנוֹת־קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וּמְטַפֵּל בָּהּ. כֹּה הֵקִים בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת גִּזְעֵי־תַּרְנְגֹלֶת שׁוֹנִים.

יֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת הַמְּטִילוֹת כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּצָה בְּשָׁנָה.

בֵּצַת־הָעוֹף

לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי בֵּצֵי תַּרְנְגֹלֶת, הַדּוֹמוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה. הָבָה נְשַׁבְּרֵן וְנִרְאֶה מַה־בְּתוֹכָן: הָרִאשׁוֹנָה מְכִילָה חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן. בּוֹ־בָּרֶגַע נוּכַל לְטַגֵּן חֲבִיתָה נִפְלָאָה! בַּשְּׁנִיָּה… מִן הַשְּׁנִיָּה קָפַץ וְיָצָא אֶפְרֹחַ חַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יֵדַע לָרוּץ.

לְמַרְאִית־עַיִן לֹא נִבְדְּלוּ הַבֵּצִים זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה הַיּוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הוּצְאָה מִתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת דָּגְרָה וְחִמְּמָה אוֹתָהּ. וְאֵיךְ נוֹלַד הָאֶפְרֹחַ? הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן שֻׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבֵּצָה וְהָיוּ עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, דָּם. וּרְאוּ: בֶּן־חַיִל הוּא אֶפְרוֹחֵנוּ, חָכָם וְנָבוֹן. יוֹדֵעַ הוּא גַּם לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

חֲבָל שֶׁאֵין תַּחַת יָדִי אֶפְרֹחַ־אַוָּז. הֱיִיתֶם רוֹאִים כִּי מִיָּד לְהִבָּקְעוֹ מִן הַבֵּצָה יוֹדֵעַ הוּא גַּם לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם.

הַאִם אֶפְרוֹחֵי כָּל הָעוֹפוֹת חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים?

רְאִיתֶם אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַיּוֹנִים. עִוְּרִים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ, וְלוּלֵא הוֹרֵיהֶם הַמְטַפְּלִים בָּהֶם הָיוּ מֵתִים מִיָּד.

עַתָּה נִקַּח בֵּצָה מְבֻשֶּׁלֶת, נַחְתְּכָהּ וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ:

[ציור – קובץ 38]

חֲתָךְ בְּבֵצַת הָעוֹף: V – הַחֶלְמוֹן, B – הַחֶלְבּוֹן, C – הַחוּטִים.

קְלִפָּתָהּ קָשָׁה וּשְׁבִירָה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה יִמָּצֵא קְרוּם דַּק לָבָן וּבְתוֹכוֹ הַחֶלְבּוֹן הַלָּבָן וְהַחֶלְמוֹן הַצָּהֹב. עַל פְּנֵי הַחֶלְמוֹן– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב – גּוּף זָעִיר שָׁט. הוּא הָעֻבָּר.

קְלִפַּת הַבֵּצָה עֲשׂוּיָה סִיד. אִם נִטְבְּלֶנָּה בְּחֹמֶץ חָרִיף וְנָמַסָּה מַהֵר. נָשִׂים אוֹתָהּ בְּכוֹס מָיִם. בּוּעוֹת־אֲוִיר קְטַנּוֹת כִּנְקוּדוֹת־כֶּסֶף עוֹלוֹת וְצָפוֹת עָלֶיהָ. הַקְּלִפָּה מְלֵאָה נְקָבִים דַּקִּים אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יַחְדֹּר הָאֲוִיר. אוּלָם גַּם בְּתוֹךְ הַבֵּצָה יִמָּצֵא אֲוִיר מְעָט. הִנֵּה פֹּה לְמַעְלָה, בְּקָצֶהָ הַכַּד שֶׁל הַבֵּצָה, חָלָל רֵיק וְהוּא מָלֵא אֲוִיר. בְּלִי אֲוִיר לֹא יוּכַל הָעֻבָּר לְהִתְפַּתֵּחַ.

הַחֶלְמוֹן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע־הַבֵּצָה מְעֻטָּף גַּם הוּא קְרוּם דַּק אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִתְעָרֵב וּלְהִתְבּוֹלֵל בַּחֶלְבּוֹן. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַחֶלְמוֹן הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים חוּטִים דַּקִּים אֲשֶׁר יִקְשְׁרוּהוּ לִשְׁנֵי קְצוֹת הַבֵּצָה. אִם יְנַדְנְדוּ אֶת הַבֵּצָה בְּחָזְקָה וְנִתְּקוּ הַחוּטִים וְהַבֵּצָה תָּשְׁחַת וְתִתְקַלְקֵל.

הָעֻבָּר קַל מְאֹד וְהוּא שָׁט תָּמִיד וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הֲלֹא תָּבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן: תִּהְיֶה הַבֵּצָה מֻנַּחַת אֵיךְ־שֶׁהִיא, הָעֻבָּר יִמָּצֵא לְמַעְלָה וְיִקְלוֹט אֶת חֹם הַדּוֹגֶרֶת. כִּי הַחֹם רַק הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעֻבָּר לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים גַּם בְּאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת. הִתְקִינוּ מְכוֹנָה אַחַת, הִיא הַמַּדְגֵּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יְסַדְּרוּ אֶת הַבֵּצִים עַל פְּנֵי שְׂבָכוֹת וּמִדַּת־הַחֹם קְבוּעָה בָּהּ תָּמִיד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים.

“רְדוּ בִדְגַּת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה…”

בִּימֵי קֶדֶם צַיָּד הָיָה הָאָדָם, חַי עַל חַרְבּוֹ וְעַל קַשְׁתּוֹ. וְחַיֵּי־הַצַּיָּד – מָה רָעִים הֵם וְקָשִׁים! יָמִים רְצוּפִים יֵתַע לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וְלֹא יִמְצָא. בְּחַיָּה רָעָה יִפְגַּע, בָּאֲרִי אוֹ בַּנָּמֵר, וְנָפַל חָלָל. לִפְעָמִים יָבֹא צַיָּד שֵׁנִי לִסְבִיבָתוֹ וְצַר הַמָּקוֹם לִשְׁנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִלְחֶמֶת־דָּמִים.

נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי לֹא אַחַת נִצְנְצָה בְּלֶב־הַצַּיָּד הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת: “מַה־מְּאֻשָּׁר הָיִיתִי לוּלֵא אֻלַּצְתִּי לְשׁוֹטֵט וְלִרְדֹּף כָּל הַיָּמִים; לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשְׁכִּין בִּמְעוֹנִי חַיָּה, אֲשֶׁר תֵּינִיקֵנִי מֵחֲלָבָהּ, תַּאֲכִילֵנִי מִבְּשָׂרָהּ, תַּלְבִּישֵׁנִי מִצַּמְרָהּ”.

אֵיךְ אָסַף הָאָדָם רִאשׁוֹנָה אֶת הַחַיָּה לִמְעוֹנוֹ?

הָלוֹךְ הָלַךְ לוֹ בְּאַחַד־הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַיָּה לְפָנָיו, אֵם עַל בָּנֶיהָ. הַצַּיָּד דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיּוֹר בָּאֵם. מֵתָה הָאֵם וְהַקְּטַנִּים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, לֹא יֵדְעוּ מַה מָוֶת וּמִי הַיְצִיר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. הַצַּיָּד אָסַף אֶת הַקְּטַנִּים אֶחָד אֶחָד וַיְבִיאֵם לִמְעוֹנוֹ. בִּמְעוֹן־הָאָדָם גָּדְלוּ הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה, פָּרוּ וְרָבוּ – חַיּוֹת־הַבַּיִת הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לֹא רַבּוֹת הֵן הַחַיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיּוֹת בָּיִת. הַפִּיל, לְמָשָׁל, זֶה דוֹרוֹת רַבִּים יְאַלְּפוֹ הָאָדָם, יַרְגִּילֵהוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. אַךְ הַפִּיל לֹא יִפְרֶה וְלֹא יִרְבֶּה בְּהִמָצְאוֹ תַּחַת יַד הָאָדָם. חַיַּת־תַּרְבּוּת הוּא וְלֹא חַיַּת־בָּיִת. גַּם אֶת הַצְּבִי בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן יְגַדֵּל הָאָדָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוּא לֹא יָקִים זֶרַע בִּהְיוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חַיַּת־בָּיִת כִּי אִם חַיַּת־תַּרְבּוּת.

טִפּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׁנָּה אֶת הַחַיָּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. בְּנֵי־הַחַיָּה, כְּיַלְדֵי הָאָדָם, שׁוֹנִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, וְהָאָדָם בָּחַר מֵהֶם אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַמְעֻלִּים וַיַּשְׁמֵד אֶת הַנּוֹתָרִים. כֵּן הִתְפַּתְּחָה הַחַיָּה לִגְזָעֶיהָ הָרַבִּים. הַבָּקָר, לְמָשָׁל – הֲלָלוּ בָּחֲרוּ מִמֶּנּוּ וְלָדוֹת אֲשֶׁר בְּשָׂרָם טוֹב לְמַאֲכָל, הֲלָלוּ – בִּגְלַל שֶׁפַע הֶחָלָב, וַהֲלָלוּ בָּחֲרוּ וַיְּפַתְּחוּ חַיּוֹת חֲזָקוֹת וּבְרִיאוֹת לַעֲבוֹדַת־הַשָּׂדֶה. בִּרְבוֹת־הַיָּמִים שֻׁנְּתָה חַיַּת־הַבַּיִת, שֻׁנּוּ סְגֻלּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ עַד אֲשֶׁר לֹא תִּדְמֶה לְחַיַּת־הַבָּר בַּת־מִינָהּ.

אִם יֶחְדַּל הָאָדָם לְטַפֵּל בְּאַחַת מֵחַיּוֹת־הַבַּיִת וְיַעַזְבֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה לִהְיוֹת חַיַּת־בָּר כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. אָכֵן אֲחָדוֹת מֵהֶן, כְּמוֹ הַכֶּבֶשׂ, אִבְּדוּ כָּלִיל אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶן וּבְאֵין חֲסוּת־הָאָדָם לֹא תּוּכַלְנָה עֲמוֹד וְתִתַּמְנָה לִגְוֹעַ.

וְלֹא רַק לָאָדָם מוֹעִילוֹת חַיּוֹת הַבַּיִת, כִּי מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן גַּם אַחַת אֶת רְעוּתָהּ. הַסּוּס יַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדֶה מִזְרַע לְמִסְפֹּא וְיוֹבִילֶנּוּ מִן הַגֹּרֶן – מַאֲכָל לַבָּקָר. מֵחֲלֵב־הַפָּרָה יֶהָנֶה הֶחָתוּל, וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָמְלוּ עָלָיו הַסּוּס וְהַבָּקָר יֹאכַל גַּם הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

בְּיַלְדוּתִי אוֹהֵב הָיִיתִי לָשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּשֵׁיט הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. צַר, צַר הָיָה לִי לִרְאוֹתָם נְתוּנִים בַּזֶּרֶם הַסּוֹעֵר, בַּגַּלִּים הַנִּשָׂאִים. מַדּוּעַ – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – יִסְבְּלוּ הַדָּגִים כָּל יְמֵי־חַיֵּיהֶם וְלֹא יִחְיוּ כָּמוֹנוּ בַּחֹפֶשׁ, בְּאֵין מַה־שֶׁהוּא מֵעִיק עֲלֵיהֶם סָבִיב?

גָּדַלְתִּי וָאֶלְמַד לָדַעַת כִּי אַךְ מִשְׁגֶה הָיָה אִתִּי.

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים הִנְנוּ בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס נִשָּׂא וְסוֹעֵר, הֲלֹא הוּא אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִּיר. וּמַדּוּעַ לֹא נִרְאֵהוּ? רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהִנְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ, וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁגּוּף אֲוִירִי (גּוּף אֲוִירִי יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם גָז) לֹא יֵרָאֶה לָעָיִן.

דַּמּוּ נָא בְּנַפְשְׁכֶם רֶגַע, כִּי שָׁם, בִּמְרוֹמֵי־הַמֶּרְחַקִּים, קָם מִין יְצִיר הַמְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כִּרְאוֹתֵנוּ אָנוּ אֶת הַמַּיִם הַנּוֹזְלִים. הוּא יִרְאֶה אֶת הָאֲוִיר, הָעוֹטֵף אֶת כַּדּוּר־הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בְּתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְעוֹפְפִים וּבְתַחְתִּיּוֹתָיו בְּנֵי־אָדָם וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת מְהַלְּכִים. הַיְצִיר הַזֶּה לֹא יִרְאֶה הֵיטֵב אֶת הָעוֹפוֹת, כִּי אֵין עוֹף כָּזֶה אֲשֶׁר יִתְרוֹמֵם עַד שְׂפַת־אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִיר שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד כְּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים.

לוּ אָמַר הַיְצִיר הַזֶּה לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה לִמְשׁוֹתֵנוּ מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה אֲנַחְנוּ אֶת הַדָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְרָאָה אוֹתָנוּ, בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָאֲוִיר, מִתְרוֹצְצִים וּמְפַרְפְּרִים, גּוֹסְסִים וָמֵתִים.

הַיְצִיר הַזֶּה יִרְאֶה זִרְמֵי־אֲוִיר מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָאֲדָמָה, הֲלֹא הֵם הָרוּחוֹת; חַשְׁרַת עַרְפַּלִּים, נֶעֱרָמִים וּנְמוֹגִים, אֵלֶּה הֵם הָעֲנָנִים. הַבְּרָקִים, הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים בְּדִמְמַת־הָעֲרָבִים – כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ בְּעֵינֵי הַיְצִיר כִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּקִרְבַת הָאָרֶץ, סָמוּךְ לְכַדּוּר־הָאֲדָמָה.

אַךְ יְצִיר כָּזֶה אַיִן אֲשֶׁר יִרְאֶה וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָבָה נִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ בְּעֵזֶר הַנִּסְיוֹנוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל רְאוֹת בְּעֵינֵינוּ.

__________________

שִׂימוּ עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹצָה קְטַנָּה וְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ. לֹא נְגַעְתֶּם בַּנּוֹצָה, וּמַדּוּעַ הִתְעוֹפְפָה וַתִּפֹּל אָרְצָה? נִרְאֶה, שֶׁבֵּין הַסֵּפֶר וְהַנּוֹצָה נִמְצָא דְבַר־מָה, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הֲנִיעוֹנוּהוּ בַּסֵּפֶר, וְהַדָּבָר הָזָה הִפִּיל אֶת הַנּוֹצָה. זֶהוּ – הָאֲוִיר.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא – בַּגַּן, בַּשָּׂדֶה, בַּחֶדֶר – הָאֲוִיר שָׁם הוּא. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ וְאֵין אָנוּ חָשִׁים בְּמַגָּעוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא נָחוּשׁ בְּמַגַּע־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר נִלְבַּשׁ תָּמִיד, כִּי הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו. בָּאֲוִיר רְגִילִים אָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֶת הַבֶּגֶד נוּכַל לִפְשֹׁט. אֶת הָאֲוִיר לֹא נַרְחִיק מֵעִמָּנוּ לְעוֹלָם.

אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאֲוִיר, אַךְ רְאִינוּהוּ מֵנִיעַ אֶת הַנּוֹצָה. חוּשׁ־רְאִיָּתֵנוּ יוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. בְּנוֹעַ עַנְפֵי־הָעֵצִים בָּרוּחַ יַשְׁמִיעוּ קוֹל אִוְשָׁה. אֶת הָאִוְשָׁה שׁוֹמְעִים אָנוּ בְּאָזְנֵינוּ: חוּשׁ־הַשְּׁמִיעָה יוֹכִיחַ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. אִם תְּסוֹבְבוּ בְּמַקֵּל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּחָזְקָה וְעָלָה בְּאָזְנֵיכֶם קוֹל שָׁאוֹן: הַמַּקֵּל לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל, הָאֲוִיר הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁאוֹן.

בְּרוּצְכֶם בָּרְחוֹב מַרְגִּישִׁים הִנְּכֶם דְּבַר־מָה מְטַפֵּחַ עַל פְּנֵיכֶם. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת – כֵּן תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם. כִּי הָרוּחַ הֲלֹא הוּא אֲוִיר נָע. חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ גַּם הוּא יָעִיד עַל מְצִיאוּת־הָאֲוִיר.

טַעַם וְרֵיחַ יַחְסְרוּ לָאֲוִיר. הוּא גַם חֲסַר־צֶבַע. גַם הַמַּיִם, גַם הַזְּכוּכִית שֶׁבַּחַלּוֹן חַסְרֵי־צֶבַע הֵם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לַמַּיִם שֶׁבַּיָּם יֵשׁ וָיֵשׁ צֶבַע מְיֻחָד. הַזְּכוּכִית, אִם נִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ בָּהּ בִּנְיָר וְרָאִינוּ אֶת צִבְעוֹ הָאֲמִתִּי, אַךְ אִם נִסְתַּכֵּל בַּנְּיָר דֶּרֶךְ עֶשֶׂר זְכוּכִיּוֹת יְשֻׁנֶּה צֶבַע־הַנְּיָר מְעָט.

גַּם הָאֲוִיר כָּךְ. מְעַט מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל הָאֲוִיר שֶׁבַּחֶדֶר, יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ, כִּי חֲסַר־צֶבַע הוּא. אַךְ אִם נֵצֵא בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הַחוּצָה וְנִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ וְרָאִינוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת גְּבֹהִים. שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת הֵם הֵם הָאֲוִיר. רוֹאִים אָנוּ, כִּי לְשִׁכְבַת־אֲוִיר עָבָה יֵשׁ צֶבַע הַתְּכֵלֶת.

הָאֲוִיר אֵינֶנּוּ מַסְתִּיר מֵעֵינֵינוּ אֶת הַגּוּפִים שֶׁמִּסָּבִיב לָנוּ: שָׁקוּף הוּא.

___________

בָּאֲוִיר הִנְנוּ נוֹשְׁמִים. כָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר. הַדָּגִים חַיִּים תָּמִיד בַּמַּיִם – בַּמַּיִם יִמָּצֵא אֲוִיר. אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נָמֵס בַּמָּיִם. אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ.

מַלְּאוּ כּוֹס מַיִם קָרִים וְהַעֲמִידוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּעֲבֹר זְמָן נִרְאֶה עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס בּוּעוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, מַבְהִיקוֹת כְּכֶסֶף. אֵלּוּ הֵן בּוּעוֹת־הָאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְהָאֲוִיר לֹא נִרְאָה בָּהֶם. הֵם הִתְחַמְּמוּ מְעַט וְהָאֲוִיר צָף וְעָלָה עַל פְּנֵי דָּפְנֵי־הַכּוֹס.

גַּם הַסֻּכָּר, גַּם הַמֶּלַח נְמַסִּים בְּמַיִם, וּכְכָל שֶׁיֵּחַמּוּ הַמַּיִם כֵּן יִרְבּוּ הַסֻּכָּר אוֹ הַמֶּלַח לְהִמֵּס. בְּיַחַס לָאֲוִיר רוֹאִים הִנְנוּ אֶת הַהֶפֶךְ: בְּמַיִם קָרִים נָמֵס הוּא בְּשִׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַיִם חַמִּים.

בּוּעוֹת הַמַּיִם אֲשֶּׁר עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס מַבְהִיקוֹת כְּכָסֶף. גַּם קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל שְׂפַת־הַיָּם מַבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ. הָאֲוִיר הוּא אֲשֶׁר יֶאֱצֹל אֶת צֶבַע־הַלּוֹבֶן. מַפָּה לְבָנָה רְטֻבָּה לֹא תַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתָהּ כְּמַפָּה לְבָנָה יְבֵשָׁה: הַמַּיִם הִרְחִיקוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲוִיר וְהַלּוֹבֶן סָר מִמֶּנָּה.

וְלֹא רַק הַגּוּפִים הַלְּבָנִים כָּךְ. קְחוּ פֶּחָם אֶחָד וְטִבְלוּהוּ בְּמָיִם. עַל פְּנֵי הַפֶּחָם תִּתְנוֹצֵצְנָה בּוּעוֹת קְטַנּוֹת. הוּא הָאֲוִיר שֶׁהָיָה חָבוּי בְּסִדְקֵי־הַפֶּחָם.

הִנֵּה הֵבֵאתִי בַּקְבּוּק “רֵיק” וּסְתַמְתִּיו בְּפֶקֶק. בַּחוֹר שֶׁבַּפֶּקֶק שַׂמְתִּי מַשְׁפֵּךְ. יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁהַפֶּקֶק יְהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב בְּצַוַאר הַבַּקְבּוּק, בְּלִי כָּל רֶוַח בֵּינֵיהֶם. נְנַסֶּה לִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ. הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּמַּשְׁפֵּךְ וְאֶל הַצִּנְצֶנֶת לֹא יֵרֵדוּ. בָּרוּר, הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא נָתַן לָהֶם לָרֶדֶת.

כָּל דָּבָר הַתּוֹפֵס מָקוֹם יִקָּרֵא גּוּף. הָאֲוִיר גַּם הוּא גּוּף.

תְּמֵהִים הִנְּכֶם לִשְׁמֹעַ כִּי קָרָאנוּ לָאֲוִיר בְּשֵׁם גּוּף. רְגִילִים אַתֶּם בְּגּוּפִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַחְתָּם בַּיָּד, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, לְהַעְתִּיקָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמְנָם, בֵּין גּוּפִים כָּאֵלֶּה לֹא יִמָּנֶה הָאֲוִיר. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר, לְמָשָׁל, לְדַמּוֹתוֹ לָאָבֶן. אַךְ הֲלֹא גַם הַמַּיִם לֹא יִדְמוּ לָאָבֶן. בַּיָּד לֹא תִּקְּחוּם כְּקַחְתְּכֶם אֶת הָאֶבֶן, עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא תְּשִׂימוּם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי הַמַּיִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִקְפְּאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח. וְאָז אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָם לָאָבֶן. מִגּוּף נוֹזֵל נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם וְהָיוּ לְגוּף מוּצָק. כֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם, כִּי הַמַּיִם יִתְאַדּוּ וְיֵעָלְמוּ. הֵם יִתְמַזְּגוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיֹה יִהְיוּ אֵפוֹא לֹא רַק בְּהֶוְיַת־נוֹזֵל וְלֹא רַק בְּהֶוְיַת־מוּצָק, כִּי אִם גַּם בְּהֶוְיַת גָּז, אוֹ – גּוּף אֲוִירִי.

עוֹד תִּלְמְדוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְצַנֵּן וּלְהָפְכוֹ לְנוֹזֵל וְאֶת הָאֲוִיר הַנּוֹזֵל אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיא וּלְהָפְכוֹ לְגוּף כְּחַלְחָל.

קְפִיזוּת הָאֲוִיר וְלַחֲצוֹ

קְחוּ בְּיֶדְכֶם הָאַחַת אֶבֶן קְטַנָּה וּבִשְׁנִיָּה עֻגָּה רַכָּה, אֲשֶׁר רַק זֶה נֶאֶפְתָה, וְכַוְּצוּן הֵיטֵב. הָעֻגָּה תְּכֻוַּץ וּתְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ. הָאֶבֶן לֹא תִּשְׁתַּנֶּה בִּמְאוּמָה. יֶשְׁנָם, אֵפוֹא, גּוּפִים מִתְכַּוְּצִים וּבִלְתִּי־מִתְכַּוְּצִים. קְחוּ עַתָּה בְּיֶדְכֶם סְפוֹג שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִרְחִיצָה. כַּוְּצוּהוּ וַהֲנִיחוּהוּ – וְשָׁב לְצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. יֵשׁ גּוּפִים הַמְשַׁנִּים אֶת צוּרָתָם בְּהִתְכַּוְּצָם, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבִים הֵם לְצוּרָתָם הַקּוֹדֶמֶת. גּוּפִים כָּאֵלֶּה קְפֻזִּים הֵם. הָאֶבֶן, הָעֻגָּה הֵם גּוּפִים בִּלְתִּי־קְפֻזִּים.

קְחוּ בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם וְסִתְמוּהוּ בְּפֶקֶק, רַק בּוּעַת־אֲוִיר תַּשְׁאִירוּ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק תִּתְכַּוֵּץ הַבּוּעָה וְתִקְטָן וְכַאֲשֶׁר תוֹצִיאוּהוּ מְעַט תִּתְפַּשֵּׁט וְתִגְדָּל. וּבְכֵן, אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ. אֲוִיר מְכֻוָּץ שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִתְפּוֹס מָקוֹם אֲשֶׁר תָּפַס לִפְנֵי הִתְכַּוְּצוֹ. הָאֲוִיר הוּא גּוּף קָפֹז.

הִפְכוּ כּוֹס רֵיקָה וְהוֹרִידוּהָ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם. הַמַּיִם יָבֹאוּ אֶל קִרְבָּהּ רַק מְעָט. וְאָנָה נֶעֱלַם אוֹתוֹ חֵלֶק־הָאֲוִיר שֶׁאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ הַמָּיִם? הוּא לֹא נֶעֱלָם. הוּא הִתְכַּוֵּץ. הַמַּיִם לָחֲצוּ עָלָיו וְכִוְּצוּהוּ.

נִקַּח צִנְצֶנֶת מְלֵאָה מַיִם עַד מַחֲצִיתָהּ וְנִסְתְּמָהּ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. בַּחוֹר הָאֶחָד נַעֲמִיד שְׁפוֹפֶרֶת כְּפוּפָה קְצָרָה, אֲשֶׁר לֹא תִּגַּע בַּמַּיִם, וּבַחוֹר הַשֵּׁנִי נִנְעַץ שְׁפוֹפֶרֶת יְשָׁרָה אֲרֻכָּה וְקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן בַּמָּיִם. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא יוּכַל צֵאת דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה, כִּי הֲלֹא קָצֶהָ נָתוּן

בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נִקַּח בְּפִינוּ אֶת קְצֵה הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַכְּפוּפָה וְנִשֹּׁף בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק יִתְכַּוֵּץ, וּבְשָאֳפוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט יִלְחַץ עַל דָּפְנֵי־הַבַּקְבּוּק, עַל הַפֶּקֶק, עַל הַמָּיִם. הַמַּיִם יִסּוֹגוּ מֵרֹב לַחֵץ – וְאָנָה יִבְרָחוּ? הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם עוֹלִים בָּהּ וְנִזְרָקִים לְמַעְלָה. הִנֵּה הֲכִינוֹנוּ מַזְרֵקָה נָאָה! (רְאֵה צִיוּר 13)

[ציור – קובץ 45]

ציוּר 14 ציוּר 13

אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ אֲוִיר בְּתוֹךְ כְּלִי־מַיִם סָגוּר. בְּהִפָּתְחוֹ יִזָּרְקוּ הַמַּיִם מֵאֲלֵיהֶם. זֶה מַעֲשֵׂה הַגִּשְׁתָּה (רְאֵה צִיּוּר 14).

בַּקְבּוּק הַגָּזוֹז אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ כְּחֹם הַקַּיִץ – כְּדַאי לָשִׂים לֵב אֵלָיו.

כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם אוֹתוֹ רְאִיתֶם וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ אֲוִיר מִתּוֹכוֹ. לוּ אָסַפְנוּ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל אַחֵר. וַהֲלֹא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם מָלֵא הוּא מָיִם! אֵיךְ הֵכִיל גַּם אֶת הָאֲוִיר?

הָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לְהִמָּצֵא שָׁם מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ מְכֻוָּץ. גַּם מִקֹּדֶם שָׁאַף הָאֲוִיר לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ הַפֶּקֶק לֹא נָתַן לוֹ.

הָאֲוִיר נִלְחַץ לֹא רַק אֶל צַד אֶחָד, כִּי אִם גַּם אֶל כָּל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הַנִּיחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק אֵיךְ־שֶׁהוּא, הִפְכוּ אֶת פִּיו לְמַטָּה, לְמַעְלָה – הַפֶּקֶק יִזָּרֵק בְעֹז.

לְחִיצַת הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי

וְאוּלָם לֹא רַק אֲוִיר מְכֻוָּץ, כִּי גַּם אֲוִיר חָפְשִׁי יִלְחַץ עַל כָּל סְבִיבָיו.

קְחוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם רְתוּחִים (שֶׁאֵין בָּהֶם אֲוִיר) וְכַסּוּהָ בְּגֶזֶר־קַרְטוֹן, שֶׁיְּהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב וְנוֹגֵעַ בַּמָּיִם. הַחֲזִיקוּ בַּקַּרְטוֹן בְּאֶצְבָּעֲכֶם וְהִפְכוּ אֶת הַכּוֹס וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה הַקַּרְטוֹן לֹא יִפֹּל וְהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ אָרְצָה. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?

בַּכּוֹס אֵין אֲוִיר. מִבַּחוּץ יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן וְלֹא יִתֵּן לוֹ לִנְפֹּל. הַכֹּחַ, שֶׁבּוֹ יִלְחַץ הָאֲוִיר, רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא עוֹצֵר בְּעֵד הַמַּיִם הַכְּבֵדִים שֶׁבַּכּוֹס. נַסּוּ לִנְקֹב נֶקֶב בִּקְצֵה־הַמַּחַט בַּקַּרְטוֹן: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ מִיָּד. מַדּוּעַ? דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב חָדַר הָאֲוִיר. עַתָּה יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן מִשְׁנֵי צִדָּיו, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אַךְ מִלְּמַעְלָה יִלְחֲצוּ גַּם הַמַּיִם. לָכֵן אֵין הַקַּרְטוֹן נִשְׁאַר מְהֻדָּק לִשְׂפוֹת־הַכּוֹס הַהֲפוּכָה.

[ציוּר 15 – קובץ 46]

נַעֲשֶׂה עוֹד נִסָּיוֹן:

קְחוּ צִנְצֶנֶת גְּדוֹלָה וְסִתְמוּהָ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. שִׂימוּ בַּפֶּקֶק שְׁנֵי אַבּוּבֵי־זְכוּכִית. אֶל קְצֵה הָאֶחָד, בַּצִּנְצֶנֶת פְּנִימָה, קִשְׁרוּ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן. בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת יִמָּצֵא אֲוִיר כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִחוּצָה לָהּ, וְהוּא לוֹחֵץ אֶל כָּל צַד כַּאֲשֶׁר יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי. לָכֵן אֵין כַּדּוּר הַגּוּמִי מִתְכַּוֵּץ אוֹ מִתְפַּשֵּׁט.

נַסּוּ לִנְשֹׁם בְּחָזְקָה דֶּרֶךְ אַחַד הָאַבּוּבִים וּלְהוֹצִיא אֲוִיר מִן הַצִּנְצֶנֶת, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה כַּדּוּר־הַגּוּמִי מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי, הֶחָפְשִׁי, לוֹחֵץ עָלָיו וּמְמַתְּחוֹ.

בַּצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת נוּכַל עֲשׂוֹת עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד:

נַחֲלוֹץ אֶת הַפֶּקֶק עַם הָאַבּוּבִים יַחַד וְאֶת כַּדּוּר־הַגּוּמִי נָסִיר. נִסְתְּמֶנָּה בּוֹ שׁוֹב וּנְשַׁקְּעֶנָּה לְתוֹךְ צַלַּחַת־מָיִם. בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוּבָן, יִהְיֶה נָעוּץ פִּי־הָאַבּוּב הַיָּשָׁר. אֶת הָאַבּוּב הַשֵּׁנִי הַכָּפוּף נָשִׂים בְּפִינוּ וְנִשֹּׁם בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר בַּצִּנְצֶנֶת פָּחַת וְהַמַּיִם הִתְחִילוּ עוֹלִים בָּאַבּוּב וְנִזְרָקִים לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת.

מַה־דָּחַף אוֹתָם לְנַשְּׂאֵם? הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לָחֵץ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲלֵם.

הַמַּשְׁאֵבָה

רָאִינוּ כִּי בְּכֹחַ לְחִיצַת־הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּיִם. הַאִם נוּכַל לְהַעֲלוֹת גַּם אֶת מֵי־הַבְּאֵר?

נִקַּח אַבּוּב גָּדוֹל וְעָבֶה, וּבְתוֹכוֹ מוֹט דַּק אָרֹךְ. אֶת קְצֵה הַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן נַחְתּוֹל חֲתוּלַת־חוּטִים, עֵד הֱיוֹתָהּ צְמוּדָה אֶל דָּפְנֵי־הָאַבּוּב וְהָאֲוִיר לֹא יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. טוֹב לִטְבֹּל אֶת חֲתוּלַת־הַחוּטִים בְּשָׁמֶן.

נַכְנִיס אֶת הָאַבּוּב לְתוֹךְ כְּלִי־מַיִם וְנָרִים לְאַט לְאַט אֶת הַסֶּכֶר – הוּא הַמּוֹט הַמְחֻתָּל בְּקָצֵהוּ. כְּהִתְרוֹמֵם הַסֶּכֶר יַעֲלוּ הַמָּיִם. מוּבָן כִּי הַמַּיִם אֵינָם נִכְנָסִים מֵעֲלֵיהֶם, הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי הֶחָפְשִׁי לוֹחֵץ עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסָם אֶל חֲלַל־הָאַבּוּב הָרֵיק מֵאֲוִיר.

הַמַּיִם יַעֲלוּ בָּאַבּוּב גַּם אִם יִשָּׁאֵר בּוֹ מְעַט אֲוִיר, כִּי לַחֲצוֹ קָטֹן מִלַּחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי (רְאֵה צִיּוּר 16).

נוֹרִיד אֶת הָאַבּוּב אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר. גַּם שָׁם יִמָּצֵא אֲוִיר הַלּוֹחֵץ עַל־סְבִיבָיו. נְנַסֶּה לִשְׁאֹב – הַמַּיִם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַסֶּכֶר. אַךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיגָם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם? לְהוֹצִיא אֶת הַסֶּכֶר מִן הָאַבּוּב אִי־אֶפְשָׁר, כִּי אָז יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי עַל הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְשָׁבוּ לָרֶדֶת מַהֵר. אִם נוֹרִיד אֶת הַסֶּכֶר וְיָרְדוּ גַם הַמַּיִם עִמּוֹ.

כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ מִתּוֹךְ הָאַבּוּב בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְנֵה־הָאַבּוּב הַתַּחְתּוֹן מְחֻדָּד וְצַר, וְלָשִׂים בּוֹ פֶּקֶק־זְכוּכִית, מְחֻדָּד גַּם הוּא. כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַסֶּכֶר יֶהְדְּפוּ אֶת פֶּקֶק־הַזְּכוּכִית וּמִלְּאוּ אֶת הָאַבּוּב. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְלָחַץ עַל הַמַּיִם וְאֵלֶּה יִלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק אֲשֶׁר יִסְתֹּם אֶת פִּי־הָאַבּוּב וְלֹא יִתְּנֵם לָצֵאת.

אַךְ אֵיךְ נַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם מִתַּחַת לַסָּכֶר?

[ציור – קובץ 48]

ציוּר 18 ציוּר 17 ציוּר 16

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְצֵה־הַסֶּכֶר נָבוּב וּמִמַּעַל לַחֲתוּלַת־הַחוּטִים חוֹר. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְיִלְחַץ עַל הַמַּיִם. הַפֶּקֶק בְּפִי־הָאַבּוּב לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִשָּׁפֵךְ וְהֵם יִדָּחֲפוּ וְיָבֹאוּ לְתוֹךְ הַסֶּכֶר פְּנִימָה וְיֵצְאוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

אַךְ הִנֵּה עוֹד מִכְשׁוֹל: דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּצַד־הַסֶּכֶר יָשׁוּבוּ הַמַּיִם אֶל הָאַבּוּב תָּחַת. וְאֵיךְ, סוֹף סוֹף, נַשִּׂיגֵם?

מִכְשׁוֹל כָּזֶה הֲסִירוֹנוּ כְּבָר, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ אֶת פִּי־הָאַבּוּב צַר בְּסוֹפוֹ וּבְשִׂימֵנוּ בּוֹ פֶּקֶק מְחֻדָּד. כֵּן נַעֲשֶׂה גַם הַפַּעַם. אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁבַּסֶּכֶר נַעֲשֶׂה מְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ, וּבָהּ נָשִׂים פֶּקֶק קָטָן. בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר יָעְתָּק הַפֶּקֶק הַזֶּה הַצִּדָּה וְהַמַּיִם יַעֲלוּ וּבַעֲלוֹת הַסֶּכֶר יְמַהֵר הַפֶּקֶק לִסְתֹּם אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת כִּי הַמַּיִם יִלְחֲצוּ עָלָיו. בְּצַד־הָאַבּוּב יֶשְׁנוֹ צִנּוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת הַמָּיִם (רְאֵה צִיּוּר 17).

זוֹהִי מַשְׁאֵבָה מוֹצֶצֶת.

אַךְ אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁהַמַּשְׁאֵבָה לֹא רַק תָּמֹץ אֶת הַמַּיִם, כִּי אִם תִּזְרְקֵּם עָל, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁנּוּיִים אֲחָדִים.

רֵאשִׁית כֹּל, אֶת הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נַעֲשֶׂה לֹא מִמַּעַל לַסֶּכֶר, כִּי אִם מִתַּחְתָּיו. מוּבָן, כִּי עַתָּה אֵין כָּל צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת חוֹר בַּסֶּכֶר. הַמַּיִם יִכָּנְסוּ מִיַּד אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי. בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים פֶּקֶק קָטֹן, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לַמַּיִם לָשׁוּב.

נַעֲלֶה אֶת הַסֶּכֶר וְנוֹרִידוֹ בִּמְהִירוּת: הָאֲוִיר יִתְכַּוֵּץ וְיִלְחַץ בְּחָזְקָה עַל הַמַּיִם וְיִדְחָפֵם אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי לִבְלִי שׁוּב, כִּי הַפֶּקֶק לֹא יִתְּנֵם רֶדֶת. בִּקְצֵה הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים צִנּוֹר־זְכוּכִית דַּק וְנַטֶּה אֶת הַמַּיִם אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. (רְאֵה צִיוּר 18)

זֶה מַעֲשֵׂה הַמַּשְׁאֵבָה הַזּוֹרֶקֶת.

מִשְׁקַל־הָאֲוִיר. הַבָּרוֹמֶטֶר

רָאִינוּ כִּי הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי יִלְחַץ לֹא רַק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אִם לְכָל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט. – אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹב אֶת כַּדּוּר־הָאָרֶץ וְיָעוּף מָעְלָה מָעְלָה?

הָרִימוּ אֶבֶן וְזִרְקוּהָ. הָאֶבֶן תִּפֹּל מָטָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּהִזָּרְקָהּ: אֶת רֵאשִׁית דַּרְכָּהּ תַּעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, אַחַר תְּעַכֵּב אֶת מְרוּצָתָהּ, תַּעֲמֹד רֶגַע וּלְבַסּוֹף תֵּרֵד וְתִפֹּל. כֵּן יִהְיֶה בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִזָּרֵק. כֵּן יִהְיֶה גַם בָּאֲוִיר.

הָאֶבֶן תֵּרֵד וְתִפֹּל מִפְּנֵי כָּבְדָהּ אֲשֶׁר יִמְשְׁכֶנָּה אֶל הָאָרֶץ. גַם הָאֲוִיר מְחֻבָּר וְעוֹמֵד אֶל סְבִיב־הָאָרֶץ מִפְּנֵי כָּבְדוֹ.

כְּדֵי שֶׁנִּוָּכַח שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר, נַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה.

[ציור 19 – קובץ 49]

נִקַּח 50 גְּרַם מַיִם, נַרְתִּיחֵם, וּמִיָּד לִרְתִיחָתָם נְמַהֵר לַהֲסִירָם מִן הָאֵשׁ. הַמַּיִם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַהִתְאַדּוֹת. נִשְׁקְלֵם עַתָּה וּמָצָאנוּ כִּי מִשְׁקָלָם פָּחַת בִּשְׁנֵי גְּרַמִּים בְּעֶרֶךְ. הָאֲוִיר שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם גָּרַם לִפְחֶתֶת זוֹ. וּבְכֵן, הָאֲוִיר בֶּן־מִשְׁקָל הוּא.

אָמְנָם, מִשְׁקָלוֹ קַל מְאֹד, קַל מִשֶּׁל הַגּוּפִים הָאֲחֵרִים. וּמַדּוּעַ לַחֲצוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ? מִפָּנַי שֶׁשִּׁכְבַת־הָאֲוִיר גְּדוֹלָה וְעָבָה עַד לִמְאֹד. שָׁכְבָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת לְכַמָּה וְכַמָּה פַּרְסָאוֹת. מוּבָן שֶׁהָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַעְלָה יִלְחַץ עַל הָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַטָה וִיכַוְּצֵהוּ. הָאֲוִיר שֶׁעַל פְּנֵי־הָאָרֶץ הוּא אֵפוֹא מְכֻוָּץ תָּמִיד. כָּל־עֻמַּת שֶׁיִּתְרוֹמֵם תִּקְטַן הִתְכַּוְּצוּתוֹ.

הֲנוּכֵל לִמְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ הָאֲוִיר?

הַדָּבָר אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל.

זִכְרוּ נָא, אֵיךְ הָפַכְנוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם וְגֶזֶר קַרְטוֹן נִתָּן עַל פִּיהָ וְלֹא נָפָל. לַחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי גָבַר עַל לַחֵץ הַמַּיִם שֶׁבַּכּוֹס. בִּמְקוֹם כּוֹס נִקַּח אַבּוּב אָרֹךְ, הַפָּתוּחַ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד. כְּכָל שֶׁיֶּאֱרַךְ הָאַבּוּב יִגְדַּל עַמּוּד־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִרְבֶּה לַחֲצוֹ. אִם נַאֲרִיךְ אֶת הָאַבּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל לַחֵץ־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִגְבַּר סוֹף סוֹף עַל לַחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי: הַקַּרְטוֹן יִפֹּל וְהַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב יִשָּׁפֵכוּ.

לְמַעַן מְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ־הַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב עַל הַקַּרְטוֹן, עָלֵינוּ לְשָׁקְלָם. וְהִנֵּה מָצְאוּ כִּי לְשֵׁם כָּךְ, עָלֵינוּ לָקַחַת אַבּוּב שֶׁגָּבְהוֹ כְּבַיִת בֶּן שָׁלשׁ קוֹמוֹת. מוּבָן, כִּי בְּאַבּוּב כָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת. אַךְ לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצְאוּ נוֹזְלִים אֲחֵרִים, הַכְּבֵדִים הַרְבֵּה מִן הַמַּיִם. הַכַּסְפִּית, לְמָשָׁל, כְּבֵדָה מִן הַמַּיִם פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. גַּם הָאַבּוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת קָצָר פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. בַּכַּסְפִּית הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ לִמְצֹא אֶת מִדַּת כֹּבֶד הָאֲוִיר, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים, יִקָּרֵא בָּרוֹמֶטְר. (פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעִבְרִית הוּא: מַדְכֹּבֶד).

מִבְנֵה הַבָּרוֹמֶטְר פָּשׁוּט מְאֹד.

אֶל לוּחַ עֵץ מְחֻבָּר אַבּוּב־זְכוּכִית. קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאַבּוּב סָגוּר וְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן מִתְעַקֵּם וְעוֹלֶה וּמִתְרַחֵב בְּסוֹפוֹ כְּעֵין גָּבִיעַ. אִם נְמַלֵּא אֶת הָאַבּוּב הַזֶּה כַּסְפִּית וְנַהַפְכֵהוּ וְנִשְׁפְּכָה הַכַּסְפִּית, אַךְ חֵלֶק מִמֶּנָּה יִשָּׁאֵר בָּאַבּוּב. אֶת הַסִּבָּה יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית רַק מִצַּד אֶחָד, מִצַּד פֶּתַח הָאַבּוּב. בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, הַסָּגוּר, אֵין שְׁלִיטָה לְלַחַץ־הָאֲוִיר. הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית, מַכְנִיס אוֹתָהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל קְצֵה־הָאַבּוּב הָעֶלְיוֹן, הַסָּגוּר. בִּגְדוֹל הַלַּחַץ תַּעֲלֶה הַכַּסְפִּית וּבְהִתְמָעֲטוֹ תֵּרֵד גַּם הִיא. עַל הַלּוּחַ יֶשְׁנָהּ טַבְלָה קְטַנָּה וְעָלֶיהָ רְשׁוּמִים קַוִּים, וּמִסְפָּרִים בְּצִדֵּיהֶם. עַל פִּיהֶם מַכִּירִים אָנוּ אֶת גֹּבַהּ־הַכַּסְפִּית בָּאַבּוּב (רְאֵה צִיּוּר 19).

גֹּבַהּ הַכַּסְפִּית מַרְאֶה עַל לַחֵץ־הָאֲוִיר הַלּוֹחֵץ עָלֶיהָ. אִם נַעֲלֶה בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ תַּתְחִיל הַכַּסְפִּית לָרֶדֶת, כִּי הַלַּחַץ הוֹלֵךְ שָׁם הָלוֹךְ וְקָטוֹן.

מַדּוּעַ אֵין אֲנִי מַרְגִּישִׁים בַּלַּחַץ הַזֶּה?

הַסִּבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד: לַחֵץ־הָאֲוִיר קַיָּם מֵעוֹלְמֵי עֵד. בּוֹ נוֹלַדְנוּ, בּוֹ גָדַלְנוּ; אַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא יֶחְדָּל. אֲנַחְנוּ הִתְרַגַלְנוּ אֵלָיו וּבִלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם, כַּאֲשֶׁר לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר וּמָזוֹן.

שִׁנּוּי הָחָל בְּלַחַץ־הָאֲוִיר פּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתֵנוּ לְרָעָה, כִּי עַל כֵּן יַקִיפֵנוּ הָאֲוִיר מִכָּל צָד. וְעוֹד זֹאת: גַם בְּקֶרֶב גוּפֵנוּ יִמָּצֵא אֲוִיר וְגַם בּוֹ שׁוֹלֵט הַלָּחַץ.

הַכְּרוּב – הֲדַר־הַגָּן. מְעַטִּים הַיְרָקוֹת הַטּוֹבִים כָּמֹהוּ לְמַאֲכָל. תַּבְשִׁילִים רַבִּים וְשׁוֹנִים יָכִינוּ מִמֶּנּוּ. גַּם נֶחְמָד הוּא לְמַרְאֶה. אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיוֹ בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר, עֵת אֶגְלֵי־הַטַּל זְרוּעִים כִּפְנִינִים וּמְנַצְנְצִים עַל־פְּנֵי עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים.

[ציוּר 20 – קובץ 52]

שׁוֹנִים הֵם מִינֵי הַכְּרוּב. הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא כְּרוּב־הַקּוּלָס, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְּפִי רַבִּים, הַכְּרוּב “בַּעַל־הֶעָלִים”.

כְּרוּב זֶה גִבְעוֹלוֹ קָצָר וְהוּא מַרְבֶּה לְגַדֵּל עָלִים עָבִים. הֶעָלִים גְּדוֹלִים וּצְפוּפִים מְאֹד, מְלַפְּפִים אֶחָד אֶת רֵעֵהוּ, עַד אֲשֶׁר הַפְּנִימִיִּים לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן. וְכֵן יֵלֵךְ הַצֶּמַח הָלוֹךְ וְהִתְעַגֵּל עַד הֱיוֹתוֹ לְכַדּוּר גָּדוֹל.

בִּגְלַל הֶעָלִים הָאַלָּה יְגַדֵּל הָאָדָם אֶת כְּרוּב־הַקּוּלָס, כִּי אוֹתָם יֹאכַל.

נִקַּח עָלֶה אֶחָד וְנַחְתְּכֵהוּ בְּסַכִּין. הֶעָלֶה מָלֵא לַחָה. רוֹאִים אָנוּ כִּי הַכְּרוּב מַרְבֶּה לִסְפֹּג מָיִם. וְאָמְנָם, הוּא עוֹלֶה יָפֶה רַק כַּאֲשֶׁר מַרְבִּים לְהַשְׁקוֹתוֹ.

שֹׁרֶשׁ־הַכְּרוּב – צִיצַת נִימִים דַּקּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה מְיוּחָדִים לְרֹב הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בְּקַרְקַע כָּבֵד לַח. הַכְּרוּב מִתְפַּתֵּחַ יָפֶה בְּצָמְחוֹ בְּקַרְקַע כָּבֵד רָטֹב, מְזֻבָּל הֵיטֵב. אִם לֹא נִקְטֹף אֶת הַכְּרוּב בִּזְמַנּוֹ וְנַשְׁאִירֵהוּ בַּגַּן יָחֵל לִפְרֹחַ. כְּרוּב פּוֹרֵחַ אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל. עָלָיו הוֹלְכִים וּמִצְטַמְּקִים, גִבְעוֹלוֹ יִיבַשׁ וְיִקְשֶׁה כְּעֵץ.

הַכְּרוּב יַעֲשֶׂה אֶת הֶעָלִים לֹא כְּדֵי סַפֵּק לָנוּ מָזוֹן. הוּא לֹא יִדְאַג לָנוּ.

בֶּעָלִים הָאֵלֶּה אוֹצַר הַכְּרוּב וְגוֹנֵז אֶת הֶחֳמָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. הַפֶּרַח יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן לִפְרִי נוֹשֵׂא זָרַע.

כִּי הֵן אַךְ לָזֶה יִשְׁאַף כָּל צֶמַח: גַדֵּל זֶרַע, הָקֵם דּוֹר חָדָשׁ.

מִלְּבַד כְּרוּב־הַקּוּלָס נְפוֹצָה בְּאַרְצֵנוּ גַּם הַכְּרוּבִית, שֶׁתִּפְרַחְתָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַאֲכָל לִפְנֵי הִפָּתְחָהּ.

הַכְּרוּב בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִּבְעוֹלִים דַּקִּים וַעֲלֵיהֶם יִתְנוֹסְסוּ הַפְּרָחִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת.

פִּרְחֵי־הַכְּרוּב עֲגֻמּים־עֲנֻגִּים, לְבַנְבַּנִּים־יְרַקְרַקִּים.

[ציוּר 21 – קובץ 53]

כָּל פֶּרַח נָתוּן בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים יְרוֹקִים. גַּם לַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה עָלִים. בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה אַבְקָנִים. יֵשׁ אָמְנָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַךְ שְׁנַיִם מֵהֶם נְמוּכִים וְהֵם מִסְתַּתְּרִים בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

עֲלֵי־הַגָּבִיעַ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהָאַבְקָנִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת צְלָב. רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר פְּרָחִים כָּאֵלֶּה לָהֶם. כֻּלָּם יַחַד יַחְבְּרוּ וְהָיוּ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המַצְלִיבִים]

פְּרִי־הַכְּרוּב – תַּרְמִיל אָרֹךְ וְצַר וְגַרְגְּרִים דַּקִּים בּוֹ, הֵם הַזְּרָעִים.

אֵין הַצְּנוֹן יָרָק בֵּין הַיְרָקוֹת, אַךְ גַּדֵּל נְגַדְּלֶנּוּ לְתַבְלִין, בִּגְלַל הַטַּעַם הֶחָרִיף אֲשֶׁר לְשָׁרְשׁוֹ.

מִינֵי הַצְּנוֹן רַבִּים מְאֹד. מֵהֶם יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת הַצְּנוּנִית, אוֹ אֶת “הַצְּנוֹן הֶחָדְשִׁי”.

הַצְּנוֹן עוֹלֶה יָפֶה בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה וְלֶחָה. מִן הַזֵּרְעוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַשְּׂאִים וְעוֹלִים עָלִים גְּדוֹלִים, מָאֳרָכִים וּמְפֹרָצִים. גִּבְעוֹל לֹא יֵרָאֶה בַּצְּנוֹן. אַךְ כְּלוּם יֵשׁ שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא עָלִים? אֵין זֹאת כִּי גַם גִּבְעוֹל נִמְצָא בּוֹ. וְאָמְנָם, לַצְּנוֹן יֵשׁ גִּבְעוֹל, קָצָר וְדַק מְאֹד, הַנִּמְצָא בִּדְמוּת עִגּוּל עָבֶה בְּרֹאשׁ־הַשֹּׁרֶשׁ.

[ציוּר 22 – קובץ 54]

שֹׁרֶשׁ הַצְּנוֹן מְעֻגָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ וְחַד בְּקָצֵהוּ. כִּי עַל כֵּן יֵרֵד וְיִקֹב בָּאֲדָמָה. נִימִים רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל צַד. תּוֹכוֹ שֶׁל הַצְּנוֹן לָבָן, כֻּלּוֹ צִיפָה רַכָּה. מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפָּה דַּקָּה.

אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הָזֶה, שֶׁטַעֲמוֹ טוֹב וְעָרֵב, אוֹכְלִים אָנוּ לְתֵיאָבוֹן.

אִם לֹא נוֹצִיא אֶת הַצְּנוֹן בְּעוֹד הַצִּיפָה רַכָּה וְנַשְׁאִירֶנּוּ בַּגַּן וְהֵחֵל לִפְרֹחַ. הוּא יִפְרַח גַּם אִם נוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְנִטְמְנֶנּוּ בִּמְקוֹם־שֶׁהוּא.

בַּשֹּׁרֶשׁ אָסַף הַצְּנוֹן וְגָנַז אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. כֵּיוָן שֶׁהֵחֵל לִפְרֹחַ נַעֲשָׂה הַשֹּׁרֶשׁ נָבוּב, יָבֵשׁ וְקָשֶׁה כָּעֵץ.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן יֵחָשֵׁב הַצְּנוֹן לְצֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְעָמַד מֵהִתְפַּתֵּחַ: בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה יִתְרוֹקֵן הַשֹּׁרֶשׁ וְיַעֲשֶׂה פֶּרַח וָזָרַע.

בְּאַרְצֵנוּ גָדֵל הַצְּנוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף. עָלָיו אֵפוֹא לְהַפְסִיק אֶת גִּדּוּלוֹ בְּסוֹף־הַחֹרֶף וְלִפְרֹחַ בְּחֹרֶף הַשָּׁנָה הַבָּאָה. אַךְ אֵיךְ יֵרָדֵם הַצְּנוֹן וְלֹא יִתְפַּתֵּחַ בְּעוֹנַת הָאָבִיב, שֶׁבָּהּ כֹּחוֹת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֱזוּזָם? עַל כֵּן יִפְרַח הַצְּנוֹן בְּאַרְצֵנוּ עוֹד בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.

הַצְּנוֹן בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִבְעוֹלִים דַּקִּים אֲרֻכִּים נוֹשְׂאֵי־פְרָחִים. פִּרְחֵי הַצְּנוֹן קְטַנִּים, צְהֻבִּים־סְגֻלִּים. מִבְנָם כְּמִבְנֵה פִּרְחֵי־הַכְּרוּב. לְכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה עֲלֵי גָּבִיעַ, אַרְבָּעָה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, מֵהֶם אַרְבָּעָה גְּבוֹהִים וּשְׁנַיִם נְמוּכִים, וֶעֱלִי אֶחָד. עֲלֵי־הַכֹּתֶרֶת מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים, וְהָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי מִתְבַּלְּטִים בְּיוֹתֵר. הַצְּנוֹן יֵחָשֵׁב אֵפוֹא לְמִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המצליבים].

פִּרְיוֹ – תַּרְמִיל קָטֹן וְצַר, וּבוֹ גַרְגְּרִים דַּקִּים, גַּרְגְּרֵי הַזָּרַע.

מִימֵי קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַבָּצָל לְאָכְלָה. בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה גָּדַל לְמַכְבִּיר וְזִכְרוֹ לֹא מָשׁ מִלֵּב־אֲבוֹתֵינוּ בְּנוּדָם בַּמִּדְבָּר. שָׁם הִצְטַיֵּן בְּגָדְלוֹ וּבְטַעֲמוֹ וְהָיָה נֶאֱכָל צָלוּי, תַּבְלִין לַפָּת.

זֵרְעוֹן־הַבָּצָל שָׁחוֹר וּמְשֻׁלָּשׁ, כִּי שָׁלשׁ צְלָעוֹת לוֹ. בִּנְבִיטָתוֹ תּוֹפֵחַ הוּא, שׁוֹלֵחַ שָׁרְשׁוֹן לְמַטָּה וְגִבְעוֹל זָעִיר, נוֹשֵׂא כַּפְתּוֹר רַךְ, לְמָעְלָה. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יִתְנַוֵּן הַשָּׁרְשׁוֹן וּבְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן יִתְפַּצֵּל לְחוּטִים רַבִּים, לְצִיצָה רְחָבָה, הַנֶּאֱחֶזֶת בַּאֲדָמָה בְּחָזְקָה. הַגִּבְעוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה מִיּוֹם לְיוֹם.

הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבָּצָל הֵיכָן הוּא טָמוּן? בִּפְנִים הֶעָלֶה שֶׁל הַנָּבֶט. עֲלֵה־הַנֶּבֶט יִקָּרַע בְּרֹאשׁוֹ וְדַרְכּוֹ עוֹלֶה וּמְבַצְבֵּץ הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן. עֲלֵה־הַנֶּבֶט מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא חִתּוּל לֶעָלֶה הַזֶּה. כֵּן יִהְיֶה בְּיֶתֶר הֶעָלִים, אֶחָד נָתוּן בְּתוֹךְ חֲבֵרוֹ, אֶחָד חוֹפֶה עַל חֲבֵרוֹ. עָלוּ אַרְבָּעָה־חֲמִשָׁה עָלִים וְנָבַל עֲלֵה־הַנֶּבֶט וְנִשְׁאַר חִפּוּי לַבָּצָל הַקְּטַנְטָן. אַחֲרָיו יִבְּלוּ הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לוֹ, יִקְשׁוּ וְיִיבְשׁוּ, וְהָיוּ מָגֵן לַבָּצָל, הֲלֹא הִיא קְלִפַּת־הַבָּצָל. הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים לְבָנִים, עָבִים וּבְשָׂרִיִּים – אֵלֶּה הֵם הַגְּלָדִים.

[ציוּר 23 – קובץ 56]

מִן הַבָּצָל מִתְנַשְּׂאִים עָלִים צָרִים נְבוּבִים. עֲלֵה־הַבָּצָל חֲסַר־עוֹרְקִים קָשִׁים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּהוּ וְיִמְתְּחוּהוּ, וּלְכָל רוּחַ סוֹעֶרֶת יִכַּף וְשַׁח עַל פְּנֵי־הָאָרֶץ. לְצַד פְּנִימָה עָשׂוּי הוּא תַּבְנִית מַרְזֵב, לְהַטּוֹת אֶת הַמַּיִם אֶל פְּנֵי חוּץ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתַּעֲפִים. שִׁכְבַת־דּוֹנַג דַּקָּה תְּכַסֵּהוּ וְהַמַּיִם נוֹפְלִים וּמִתְגַּלְגְּלִים מֵעָלָיו חִישׁ קַל.

הָרוֹצֶה בְּצָלִים יְרוֹקִים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת אֱלוּל וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה חֲדָשִׁים יוֹצִיאֵם. הָרוֹצֶה יְבֵשִׁים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת תִּשְׁרֵי וְיוֹצִיאֵם בְּסוֹף יֶרַח תַּמּוּז.

בָּצָל גָּדוֹל שֶׁנִּשְׁתַּל מוֹצִיא עָלִים חֲדָשִׁים וּמִתּוֹכָם קָנֶה יָרוֹק גָּבֹהַ, עָגֹל וָרֵיק. בְּרֹאשׁ־הַקָּנֶה יַעֲלוּ הֲמוֹן־פְּרָחִים זְעִירִים חֲבוּיִים בְּחִתּוּל. הַחִתּוּל יִקָּרַע וְנִרְאוּ פְּרָחִים רַבִּים שֶׁעָקְצֵיהֶם הַצָּרִים יוֹצְאִים מִמָּקוֹם אֶחָד, תַּבְנִית שִׁמְשִׁיָּה קְטַנָּה.

פִּרְחֵי־הַבָּצָל יְרוֹקִים לְבַנְבַּנִּים וּבְהִתְאַגְּדָם יַחַד יֵרָאוּ מֵרָחוֹק וְהַדְּבוֹרִים וְהַצְּרָעִים תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם. קִרְעֵי־הַחִתּוּל יִשָּׁאֲרוּ תְּלוּיִים עַד אֲשֶׁר יִבְּלוּ וְיִשָּׁרוּ.

לְפֶרַח הַבָּצָל שִׁשָּׁה עֲלֵי־כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם בַּלּוּטֵי־הַצּוּף. הָעֱלִי קָטֹן מְאֹד, וְלָכֵן אִי־אֶפְשָׁר לָהּ, לְהַפְרָיָה עַצְמִית, לִהְיוֹת. לְאַט לְאַט יִגְדַּל הָעֱלִי וְגָבַהּ וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאַבְקָנִים הַמַּתְחִילִים כְּבַר לְהִכָּמֵשׁ, וְעַל צַלַּקְתּוֹ תִּדְבַּק אַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אַחֵר.

פְּרִי הַבָּצָל – הַלְקֵט מֵכִיל זֵרְעוֹנִים.

אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַבָּצָל נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים, הַבְּצַלְצוּלִים, מַעֲבִירִים אֶל הַשָּׂדֶה אוֹ אֶל הַגָּן.

הַבָּצָל גָּדֵל בַּחֹרֶף, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַךְ בְּאַדְמַת מַשְׁקֶה יִגְדַּל גַּם בַּקָּיִץ.

כָּל הַצְּמָחִים, שֶׁפִּרְחֵיהֶם בְּנוּיִים כְּפֶרַח הַבָּצָל, יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת.

אֶת פִּרְחֵי־הַגֶּזֶר מִי יוֹדֵעַ? בְּוַדַּאי אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא רָאָה אוֹתָם וְלֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם. לְעוּמַת־זֶה אֶת שֹׁרֶשׁ הַגֶּזֶר מַכִּירִים הִנְּכֶם וְיוֹדְעִים הֵיטֵב. בְּיוֹם־שַׁבָּת וְחַג מְכִינִים מִמֶּנּוּ מַטְעַמִּים טוֹבִים, תַּאֲוָה לְחֵיךְ.

[ציוּר 23 – קובץ 57]

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וּבַשָּׂדוֹת מָצֹא תִּמְצְאוּ אֶת גֶּזֶר־הַבָּר, שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ לְמֶטְר וְיוֹתֵר. מִמֶּנּוּ פִּתַח הָאָדָם וְרִבָּה אֶת הַגֶּזֶר הַתַּרְבּוּתִי הַטָּעִים וְהַטּוֹב.

קְחוּ מְעַט מִזֵּרְעוֹנֵי גֶּזֶר־הַבָּר וְזִרְעוּם בָּאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת וּמְזֻבֶּלֶת. שָׁרְשׁוֹ שֶׁל זֶה יִבָּדֵּל תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁל גֶּזֶר־הַבָּר. לְגֶזֶר־הַבָּר שֹׁרֶשׁ קָשֶׁה, עֵצִיִּי, וְאוּלָם זֶה הַנִּזְרָע שָׁרְשׁוֹ רַךְ וּבְשָׂרִיִּי יוֹתֵר. אֶסְפוּ אֶת זֵרְעוֹנָיו וְגַדְּלוּ מֵהֶם צְמָחִים חֲדָשִׁים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים יִהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ בְּשָׂרִיִּי, טָעִים, טוֹב לְאָכְלָה.

יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר אֵינָם מְהִירִים לִנְבּוֹט וְצָרִיךְ מִתְּחִלָּה לִשְׁרוֹתָם בַּמָּיִם.

בִּזְמָן מוּעָט יוֹצִיא הַגֶּזֶר עָלִים רַבִּים וּגְדוֹלִים. בֶּעָלִים יִוָּצְרוּ חֳמָרִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשֹּׁרֶשׁ. מִן הָעִקָּר יוֹצְאִים הַרְבֵּה שָׁרָשִׁים צְדָדִיִּים, בִּדְמוּת חוּטִים, הַיּוֹנְקִים אֶת לְשַׁד־הָאֲדָמָה. בַּאֲדָמָה יְבֵשָׁה יֶאֶרְכוּ הַחוּטִים הָאֵלֶּה וְהֶעֱמִיקוּ לַחֲדוֹר לִמְצוֹא אֶת הַלְּשַׁד הַדָּרוּשׁ לָהֶם. עַל כֵּן מְגַדְּלִים אֶת הַגֶּזֶר רַק בַּאֲדָמָה לֶחָה.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַגֶּזֶר הִנֵּהוּ צֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת שָׁרְשׁוֹ הֶעָבֶה וּבַשְּׁנִיָּה יַעֲשֶׂה פְּרָחִים וּזְרָעִים. אַךְ בְּאַרְצֵנוּ יִפְרַח בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

גִּבְעוֹל הַגֶּזֶר נָבוּב, מָלֵא חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ, וְהוּא מְכֻסֶּה מִבַּחוּץ שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת. הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה וְהָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁהוּא מֵפִיץ שׁוֹמְרִים עָלָיו מִשֶּׁן בַּעֲלֵי־הֶחָיִים.

עֲלֵי הַגֶּזֶר גְּדוֹלִים, אַךְ אֵין הָאֶחָד מַסְתִּיר אֶת הַשֵּׁנִי מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי שְׁסוּעִים הֵם וּמְפֹרָצִים. עָקְצֵי־הֶעָלִים בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מִתְרַחֲבִים וְלוֹפְתִים אֶת הַגִּבְעוֹל מִסָּבִיב, דְּמוּת מַרְזֵב, וּמְגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים, הַקֹּר וְהַהִתְאַדּוּת.

פִּרְחֵי הַגֶּזֶר קְטֵנִים מְאֹד. לוּ עָלוּ אֶחָד אֶחָד הָיוּ נֶעֱלָמִים מֵעֵין רוֹאֶה. אַךְ הֵם מִתְאַגְּדִים לַאֲגוּדוֹת שְׁלֵמוֹת, לְתִפְרָחוֹת. מְקוֹמָם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל וְהַבַּדִּים, בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. כָּל שִׁמְשִׁיָּה מָרְכֶּבֶת מֵאֲגוּדוֹת־פְּרָחִים קְטַנּוֹת, הַמְסֻדָּרוֹת גַּם הֵן בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. זוֹהִי שִׁמְשִׁיָּה מָרְכָּבֶת.

מִתַּחַת לַשִּׁמְשִׁיָּה יִמָּצְאוּ עָלִים מְנֻצִּים יְרוֹקִים הָעוֹטְפִים אֶת הַפְּרָחִים בְּעוֹדָם רַכִּים.

לְעֵת עֶרֶב וּבִגְדֹל הַחֹם תִּכַּף הַשִּׁמְשִׁיָּה וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְמַטָּה, וְאֵין הַטַּל וְהַחֹם מַזִּיקִים לָהּ. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה יִזְדַּקְּפוּ הַפְּרָחִים וְלֹא יִכַּפּוּ עוֹד, כִּי אָז אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

גְּבִיעַ הַפֶּרַח עָשׂוּי חֲמֵשֶׁת עָלִים יְרוֹקִים, קְטַנִּים וְצָרִים מְאֹד. לַכּוֹתֶרֶת חֲמִשָּׁה עָלִים לְבָנִים וּבֵינֵיהֶם חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים. הַשַּׁחֲלָה נְתוּנָה בִּפְנִים עִגּוּל בְּשָׂרִיִּי, שׁוֹפֵעַ צוּף. מִתּוֹכוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה הָעֱלִי – שְׁנֵי אַבּוּבִים עִם צַלְקוֹתֵיהֶם.

החֲרוּקִים מְבַקְּרִים אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה בְּחֵשֶׁק רַב, לֵהָנוֹת מִצּוּפָם וּמֵאַבְקָתָם הָרַבָּה. אַךְ גַּם בְּלִי החֲרוּקִים יָפְרוּ הַפְּרָחִים הַפְרָיָה הֲדָדִית, כִּי הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְאַבְקָנֵיהֶם אֲרֻכִּים, וְהָרוּחַ מְנַעְנַעְתָּם וּמַעֲבִירָה אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לַחֲבֵרוֹ.

מִיָּד לְהַפְרָיַת הַפְּרָחִים יִקְרְבוּ עָקְצֵיהֶם צְפוּפִים זֶה לָזֶה בִּדְמוּת “קֵן”. בְּהִתְבַּשֵׁל הַזֵּרְעוֹנִים יָשׁוּבוּ הֶעֳקָצִים לְהִתְפָּרֵד אֶחָד מֵרֵעֵהוּ.

פְּרִי הַגֶּזֶר עָשׂוּי שְׁנֵי חֲלָקִים הַמְחֻבָּרִים בִּקְצוֹתֵיהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת, קְצָרוֹת וַאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת בְּסוֹפָן בְּצוּרַת אוּנְקָלִיּוֹת. הַזֵּרְעוֹנִים הָאֵלֶּה יֵאָחֲזוּ בְּנָקֵל בְּשַׂעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָעוֹבְרִים עַל יָדָם וְכָךְ הֵם מִתְפַּשְּׁטִים לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר, וְכֵן גַּם יֶתֶר חֲלָקָיו, מְכִילִים שֶׁמֶן רֵיחָנִי.

הֲתִזְכְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַיָּפָה, מַעֲשֶׂה בְּבַת־מַלְכָּה שֶׁתְּקָפַתָּהּ תַּרְדֵּמָה? בַּת־הַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה טָוְתָה צֶמֶר וַתִּשְׂרוֹט בַּפֶּלֶךְ אֶת יָדֶיהָ. בּוֹ בָּרֶגַע נָפְלָה עָלֶיהָ תַּרְדֵּמָה גְדוֹלָה, וַיֵּרָדֵם עִמָּהּ כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב. נִרְדְּמוּ הַכְּלָבִים בֶּחָצֵר, נִרְדְּמוּ הַיּוֹנִים עַל הַגַּג, הַסּוּסִים בָּאוּרָוָה. גַּם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם שָׁקְעוּ בְּתַרְדֵּמָה. מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עָלְתָה גָּדֵר גְּבוֹהָה, חִיצַת־קָנִים, אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה.

עָבְרוּ מֵאָה שָׁנָה. בֶּן־מֶלֶךְ גֵא, נֶאְדָּר בַּעֲלוּמָיו, בָּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ. הַגָּדֵר הַחֲזָקָה נִבְקְעָה לְפָנָיו וְהוּא עָבַר בֵּין הַיְּשֵׁנִים מֵחֶדֶר לְחָדֶר. אֶל בַּת־הַמַּלְכָּה הַיָּפָה קָרֵב וַיִּקְרָאֶנָּה בִּשְׁמָהּ. וַתִּתְעוֹרֵר בַּת־הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ, וַיִּתְעוֹרֵר כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָה, וַיִּגַּשׁ אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא נוֹדַע דְבַר הַשֵּׁנָה.

אַגָּדָה יָפָה, לוֹקַחַת לֵב! הַאִם לֹא תָּקוּם לִפְנֵיכֶם הָאַגָּדָה הַזֹּאת בְּצֵאתְכֶם בַּיָּמִים הָאַלָּה אֶל הַשָּׂדֶה?

רַק לִפְנֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יְרָחִים הָיְתָה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ דוֹמְמָה־שׁוֹמֵמָה. עֲגוּמֵי־עֶרְיָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת, חֲשׂוּפִים נָחוּ הַכָּרִים. וְעַתָּה?… הַשָּׂדוֹת עוֹטִים מַרְבַדִּים רַעֲנַנִּים, גִּבְעוֹלִים קְטַנִּים רַכְרַכִּים. עַל פְּנֵי הַכָּרִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים עֲשָׂבִים נָאִים. מִי עָשָׂה אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה? מִי הָפַךְ אֶת הַמִּדְבָּר לְגַן־אֱלֹהִים?

רָאִינוּ בְּפַזֵּר הָאִכָּר אֶת הַזָּרַע. יָמִים רַבִּים הָיוּ הַזֵּרְעוֹנִים מֻנָּחִים בָּאֹסֶם כְּגוּפִים דּוֹמְמִים, בְּלִי כָּל תְּנוּעָה, בְּלִי כָּל שִׁנּוּי. אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ עַתָּה בְּחֵיק־הָאֲדָמָה לִתְחִיָּה? מַה נַעֲשָׂה בָּהֶם כַּהֲחִלָּם לִצְמוֹחַ?

מַה־טּוֹב לֶכֶת יוֹם יוֹם אֶל הַשָּׂדֶה וְהִתְבּוֹנֵן בַּגִּדּוּלִים הָרַכִּים. אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה כָּבֵד לַעֲשׁוֹתוֹ. מוּטָב שֶׁנִּזְרַע בְּעֶצֶם יָדֵינוּ בַּבַּיִת וְנִרְאֶה אֶת הַזֵּרוּעִים בְּהִתְפַּתְּחוּתָם.

נָבֹר לָנוּ זְרָעִים גְּדוֹלִים, זַרְעֵי הַשְּׁעוֹעִית. חֵלֶק מֵהֶם נָשִׂים בְּכוֹס מַיִם וְחֵלֶק מֵהֶם בְּתוֹךְ נְיָר סוֹפֵג רָטֹב. קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה וְהַחֲלָקָה שֶׁל הַזֶּרַע נֶעֶשְׂתָה בַּמַּיִם רַכָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

כַּאֲשֶׁר נְסִירֶנָּה נִרְאֶה אֶת הַזֶּרַע נֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲצָאִים שָׁוִים – אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים. הַפְּסִיגִים מְאֻחִים בְּצִדָּם הָאֶחָד עַל יְדֵי הַנָּבֶט. בְּעֵת הַנְּבִיטָה תִּפָּתַח הַקְּלִפָּה וְרֹאשׁוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַנֶּבֶט יוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים בְּצוּרַת תּוֹלַעַת קְטַנָה. נָסִיר בִּזְהִירוּת רַבָּה פְּסִיג אֶחָד וּלְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּבֶט נִצָּן זָעִיר בַּעַל שְׁנֵי עַלְעַלִּים בִּדְמוּת שְׁתֵּי קַשְׂקַשּׂוֹת לְבַנְבַּנּוֹת.

לְאַט לְאַט בּוֹקְעִים וְיוֹצְאִים הַפְּסִיגִים. בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֵם מוֹרִיקִים, לִבְסוֹף הֵם מִצְטַמְּקִים וְנוֹשְׁרִים.

הַפְּסִיגִים, הַשֹּׁרֶשׁ וְהַנִּצָּן מְאֻחִים בְּגוּף אֶחָד הַנִּקְרָא עֻבָּר.

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ קָטָן זֶה יֵצֵא שֹׁרֶשׁ־הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ. מֵהַחֵלֶק הַתִּיכוֹן שֶׁל הַנֶּבֶט יִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל וּמֵהַנִּצָּן – שְׁנֵי הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

[ציוּר 24 הַצֶּמַח הָרַךְ שֶׁל הַשְּׁעוֹעִית – קובץ 61]

[שָׁרְשֵׁי הַצֶּמַח הָרַךְ, הַפְּסִיגִים הַמִּצְטַמְּקִים, הֶעָלִים הַצְּעִירִים.

מִיָּמִין לַצֶּמַח: הַפְּסִיגִים שֶׁל זֶרַע הַשְּׁעוֹעִית: א – בְּלִי הַקְּלִפָּה

ע – הָעֻבָּר. ב) פְּסִיג אֶחָד. ש – שֹׁרֶשׁ הַנֶּבֶט ג) נִצָּן הַנֶּבֶט.]

אַךְ לָמָה הֵם הַפְּסִיגִים? מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לַזָּרַע?

שִׂימוּ נָא לֵב לְגוֹרָלוֹ שֶׁל יִלּוֹד קָטָן, חַלָּשׁ. יִלוֹד בַּעַל־חַי – הוֹרָיו יְכַלְכְּלוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עָלָיו עַד שֶׁיִּגְדָּל. יִלּוֹד־הַצֶּמַח, הָעֻבָּר – מִי יְכַלְכְּלֵהוּ וּמִי יָגֵן עָלָיו? הוּא רָחַק מֵעַל הַצֶּמַח־הָאֵם, הָרוּחַ נְשָׂאַתּוּ לַמֶּרְחַקִּים. אַךְ הָאֵם־הַבְּרִיאָה דּוֹאֶגֶת לוֹ. הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ קְלִפָּה קָשָׁה לִשְׁמוֹר עָלָיו וּמַחְסְנֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בְּרֵאשִׁית חַיָּיו. מַחְסְנֵי־מָזוֹן אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים.

הַפְּסִיגִים אֵינָם אֶלָּא עָלִים שֶׁהִקְדִּימוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בַּזֶּרַע וְהֵם מְכִילִים חֹמֶר זָן. כְּעָלִים קְשׁוּרִים הַפְּסִיגִים לַגִבְעוֹל, כְּמוֹהֶם שְׁטוּחִים הֵם וּכְמוֹהֶם יוֹרִיקוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

גָדֵל הָעֻבָּר מְעַט וְהִתְרוֹקְנוּ הַפְּסִיגִים וְנָשָׁרוּ.

הַשֹּׁרֶשׁ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ וְהוּא פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מָטָה. הַנִּצָּן מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים וּפוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעֲלָה. וּרְאוּ פֶּלֶא: אוֹתָם הַזְּרָעִים שֶׁהָיוּ מוּנָחִים בָּאֲדָמָה וְשָׁרְשֵׁי־עֻבָּרֵיהֶם מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי מַעֲלָה מְעַקְּמִים אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בְּתַבְנִית קֶשֶׁת וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם לְמַטָה, לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בְּעוֹד שֶׁגִּבְעוֹלָם מִתְעַקֵּם גַם הוּא וְיוֹצֵא בְּגַב כָּפוּף לְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ הָעֻבָּר מִתְפַּתֵּחַ וְהָיָה לְשֹׁרֶשׁ רָאשִׁי אוֹ לְעִקָּר, הָעוֹטֶה בְּקָצֵהוּ שִׁרְיוֹן קָשֶׁה לְהַבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בָּאֲדָמָה. מֵחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעִקָּר יֵצְאוּ סְעִיפִים, אֵלֶּה הֵם הַשָּׁרָשִׁים הַצְּדָדִיִּים, וּמֵחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן, הַדַּק, יִתְפַּשְּׁטוּ הַיּוֹנְקוֹת.

מִן הַנִּצָּן מִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל הַדַּק נוֹשֵׂא הֶעָלִים.

בְּזַרְעֵי־הָאָפוּן, הָעֲדָשִׁים, הַשְּׁקֵדִים יִמָּצְאוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁבְּזֶרַע־הַשְּׁעוֹעִית. וְאוּלָם פְּסִיגֵי־הָאָפוּן וְהָעֲדָשִׁים נִשְׁאָרִים חֲבוּיִים בְּתוֹךְ הַזֶּרַע וְאֵינָם יוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ.

הַשְּׁעוֹעִית, הָאָפוּן, הַשָּׁקֵד הֵם צְמָחִים דּוּפְסִיגִיִּים, כִּי זַרְעֵיהֶם מְכִילִים שְׁנֵי פְּסִיגִים. זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הַתֹּמֶר יָכִילוּ פְּסִיג אֶחָד. אֵלֶּה הֵם צְמָחִים חַדְפְּסִיגִיִּים

זַרְעֵי רֹב הַמַּחְטָנִים, כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ וְהָאֹרֶן, מְכִילִים פְּסִיגִים אֲחָדִים, אַלָּה הֵם צְמָחִים רַבְפְּסִיגִיִּים.

_____________

מַה מְעוֹרֵר אֶת הַזְּרָעִים לִנְבּוֹט?

בְּמָקוֹם יָבֵשׁ הָיוּ הַזְּרָעִים מֻנָּחִים כְּגוּפִים מֵתִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְפַּתֵּחַ אַחֲרֵי שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם הָרְטִיבוּת.

נְבִיטַת הַזְּרָעִים זְקוּקָה לִרְטִיבוּת. בְּעִמְקֵי הַמַּיִם לֹא יִתְפַּתְּחוּ הַזְּרָעִים, כִּי יִרְקְבוּ בָּהֶם.

נַסּוּ לְהָנִיחַ זְרָעִים בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים בַּחוּץ. יָמִים רַבִּים יַעַבְרוּ עַד שֶׁיָחֵלּוּ לִנְבּוֹט. הַנְּבִיטָה זְקוּקָה לְחֹם.

קֹר גָּדוֹל וְכֵן גַּם חֹם גָּדוֹל מְמִיתִים אֶת הַזְּרָעִים.

וְעוֹד לְדָבָר אֶחָד זְקוּקָה הִיא: לָאֲוִיר. בְּצִנְצֶנֶת מוּגֶפֶת הֵיטֵב לֹא תַּעֲלֶה הַנְּבִיטָה יָפֶה. הַזְּרָעִים נוֹשְׁמִים. בְּאֵין אֲוִיר טוֹב יֶחְדְלוּ הַזְּרָעִים מִנְּשֹׁם וְיָמוּתוּ.

לֹא כָּל הַצְּמָחִים מְקַיְּמִים אֶת כֹּחַ־נְבִיטָתָם בְּמִדָּה שָׁוָה. יֶשְׁנָם זַרְעֵי־צְמָחִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת כֹּחַ נְבִיטָתָם יַרְחֵי־מִסְפָּר, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמְקַיְּמִים אוֹתוֹ לַעֲשָׂרוֹת וְגַם לְמֵאוֹת שָׁנָה.

כֵּן אֵין כָּל זַרְעֵי־הַצְּמָחִים דּוֹרְשִׁים בִּנְבִיטָתָם מִדַּת־חֹם שָׁוָה.

לְמָשָׁל,

הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּ – – – 1 מַעֲלַת־חֹם.

הַבָּצָל, הַפֶּרֶג בְּ 5 – 1 " "

הַתִּירָס, הַחַמָּן בְּ 11 – 5 " "

הָעַגְבָּנִיָּה בְּ 16 – 11 " "

הַדְּלַעַת בְּ 16 – 14 " "

עַתָּה מְבִינִים הִנְכֶם הֵיטֵב אֶת אַגָּדַת הָאַרְמוֹן הַנִּרְדָּם.

בַּחֹרֶב, עֵת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת צוֹרְבוֹת כָּל הַיּוֹם את הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה וְגֶשֶׁם אַיִן לְהַרְטִיבָהּ, נִרְדְּמוּ זַרְעֵי־הַבָּר טְמוּנִים בָּאֲדָמָה וְלֹא יִתְעוֹרֵרוּ. יָרַד הַיּוֹרֶה, הָאֲדָמָה שָׁתְתָה לִרְוָיָה. אוֹרוֹת־שֶׁמֶשׁ רַכִּים יְלַטְּפוּהָ, יִשָּׁקוּהָ. אָז מִתְעוֹרְרִים הַזְּרָעִים. מַתְחִילָה נְבִיטָתָם.

אֶסְפוּ נָא, קוֹרְאַי, זְרָעִים שׁוֹנִים – זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הָאָפוּן וְעוֹד רַבִּים. הָנִיחוּם בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה, בִּנְסֹרֶת רְטֻבָּה, וְהִסְתַּכְּלוּ בִּנְבִיטָתָם, זוֹהִי עֲבוֹדָה קַלָּה וּמְעַנְיֶנֶת. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה עֹנֶג וְקוֹרַת־רוּחַ יָבִיאוּ לָכֶם.

הָאָפוּן יֵיטִיב לִצְמֹחַ בַּחֹרֶף. הוּא נִזְרַע עוֹד לִפְנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים יַרְהִיב כְּבָר אֶת עֵינֵינוּ בְּתַרְמִילָיו הַיְרוֹקִים הַנֶּחְמָדִים.

שֹׁרֶשׁ הָאָפוּן גָּדוֹל וּמִסְתָּעֵף לִצְדָדִים וְהוּא מַעֲמִיק לַחֲדֹר בָּאֲדָמָה. גִּבְעוֹלוֹ נָבוּב וְדַק וְאֵין בִּיְכֹלְתוֹ לַעֲמֹד זָקוּף וְלָשֵׂאת אֶת הֶעָלִים, הַפְּרָחִים וְהַפֵּירוֹת. וְאִם אֵין מַשְּׁעֵנָה לְהֵאָחֵז בָּהּ יִזְחַל הַגִּבְעוֹל וְהִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

צֶמַח הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ זְמָן רַב יַעֲמֹד מִשַּׂגְשֵׂג וּמֵהִתְפַּתֵּחַ. מִתְקַפֵּל הוּא וּמִסְתַּבֵּךְ, הָאוֹר וְהָאֲוִיר לֹא יַחַדְרוּ אֶל תּוֹכוֹ וְהַלֵּחָה הוֹלֶכֶת וְרַבָּה תַּחְתָּיו. סוֹפוֹ – רִקָּבוֹן וּכְלָיָה.

לָכֵן יִזְדָּרֵז הָאִכָּר לְהַעֲמִיד אֵצֶל צִמְחֵי הָאָפוּן קָנִים אֲרֻכִּים, וְהוּא נֶאֱחָז בָּהֶם, מְטַפֵּס וְעוֹלֶה.

עֲלֵי הָאָפוּן – כְּדָאִים הֵם לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם.

מִן הַגִּבְעוֹל עֹקֶץ אָרֹךְ יוֹצֵא וְלִשְׁנֵי צִדָּיו, מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּעֵין שִׁזְרָה נָאָה מִתְרַקְּמָה, זוּגוֹת טְרָפִים סְגַלְגַּלִּים.

בִּמְקוֹם פְּרָץ הָעֹקֶץ יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, הַמְלַפְּפִים אֶת הַגִּבְעוֹל. עָלִים אֵלֶּה נִצָּבִים מִתְּחִלָּה זְקוּפִים וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים מָגֵן לְשִׁזְרַת־הֶעָלִים וְלַפְּרָחִים הָרַכִּים. כַּעֲבֹר זְמָן פּוֹנִים הֵם וּמִתְפַּשְּׁטִים לַצְּדָדִים.

בְּקָצֵהוּ יוֹצִיא הָעֹקֶץ חוּטִים דַּקִּים, הַקְּנוֹקְנוֹת, אֲשֶׁר זֶה דַּרְכָּן לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִסְתּוֹבֵב, עִגּוּלִים עִגּוּלִים. הַקְּנוֹקְנוֹת הָאֵלֶּה “יְדֵי”־הָאָפוּן הֵן, כִּי בָּהֶן נֶאֱחָז הוּא וּמְטַפֵּס עַל סְמוּכוֹתָיו (רְאֵה צִיּוּר 25).

[ציור – קובץ 65]

הַדֶּגֶל………….

הַכְּנָפַיִם……….

הַסִּירָה………..

צִיּוּר 27 צִיּוּר 26 צִיּוּר 25

עֹקֶץ אֶחָד נוֹשֵׂא טְרָפִים אֲחָדִים – לוֹ יֵאָמֵר עָלֶה מָרְכָּב. (לֶעָלֶה שְׁנֵי חֲלָקִים: הָעֹקֶץ – הַחֵלֶק הַדַּק, וְהַטָּרָף – הַחֵלֶק הָרָחָב, הוּא גוּף הֶעָלֶה). עֲלֵה־הַזַּיִת, לְמָשָׁל, שֶׁעַל עָקְצוֹ יִמָּצֵא טָרָף אֶחָד, הוּא עָלֶה פָּשׁוּט.

עֲלֵי־הָאָפוּן רֻבָּם בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה זוּגוֹת וּקְנוֹקְנוֹת בְּסוֹפָם, קְצָתָם בַּעֲלֵי שְׁנֵי זוּגוֹת, וְיֵשׁ גַּם בַּעֲלֵי זוּג אֶחָד. בִּמְקוֹם הַטְּרָפִים, אוֹ הָעַלְעַלִּים, הַחֲסֵרִים תַּעֲלֶינָה קְנוֹקְנוֹת, מִלְּבַד אֵלֶּה הַצּוֹמְחוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֹקֶץ. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יִצְמַח עַלְעַל אֶחָד, וּלְעֻמָּתוֹ, בִּמְקוֹם בֶּן־זוּגוֹ, קְנוֹקֶנֶת מִתְנוֹעָעַת.

נִקַּח נָּא עָלֶה אֶחָד מֵעֲלֵי־הָאָפוּן. נִפְרְשֵׂהוּ וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּעוֹרְקָיו וּבָרֹךְ שֶׁבֵּינֵיהֶם. אוּלַי הַקְּנוֹקְנוֹת הֵן הֵן הָעוֹרְקִים שֶׁבֶּעָלֶה? אָמְנָם כֵּן הַדָּבָר. לְעֵת הַצֹּרֶךְ אֵין הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הָרֹךְ שֶׁבֶּעָלֶה, כִּי אִם אֶת הָעוֹרְקִים שֶׁבּוֹ, וְהֵם יִהְיוּ לִקְנוֹקְנוֹת.

הַקְּנוֹקְנוֹת בְּרֵאשִׁיתָן קְטַנּוֹת הֵן וְרַכּוֹת. הֵן מְמַהֲרוֹת לְהִתְמַתֵּחַ, מִסְתּוֹבְבוֹת וְחוֹזְרוֹת וּמִסְתּוֹבְבוֹת כִּמְחַפְּשׂוֹת דְּבַר־מָה. כְּאִישׁ עִוֵּר תּוֹעוֹת הֵן וּמְגַשְּׁשׁוֹת. זִיז כָּל שֶׁהוּא נִקְרֶה לָהֶן. הַקְּנוֹקְנוֹת נִכְרָכוֹת עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, לְסוֹף הֵן עוֹמְדוֹת מֵהִתְפַּתֵּחַ וּמִתְקַשּׁוֹת. וְגִבְעוֹל הָאָפוּן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שׁוֹלֵחַ קְנוֹקְנוֹת חֲדָשׁוֹת, נֶעֱזָר בָּהֶן וְשׁוֹאֵף לָרֹם.

קְנוֹקְנוֹת־הָאָפוּן הֵן קְנוֹקְנוֹת־עָלִים, כִּי הֵן בָּאוֹת בִּמְקוֹם־הֶעָלִים. קְנוֹקְנוֹת־הַגֶּפֶן, לְמָשָׁל, הֵן קְנוֹקְנוֹת־עֲנָפִים. לָעֵת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנָּה הַגֶּפֶן אֲחָדִים מֵעֲנָפֶיהָ וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לִקְנוֹקְנוֹת.

נִסְתַּכֵּל עַתָּה בְּפֶרַח־הָאָפוּן.

בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל חֲמֵשֶׁת עָלִים קְבוּעָה הַכּוֹתֶרֶת, הַדּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְפַרְפָּר. חֲמִשָּׁה עָלִים לַכּוֹתֶרֶת. הָעֶלְיוֹן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, מִתְנַשֵּׂא וּמִזְדַּקֵּף לְמַעְלָה – הוּא הַ“דֶּגֶל”. מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים – “מְשׁוֹטִים” אוֹ “כְּנָפָיִם”. שְׁנֵי הֶעָלִים הַנִּשְׁאָרִים מְעֹרִים כְּאֶחָד בִּדְמוּת “סִירָה”. (רְאֵה צִיּוּר 27)

הַדֶּגֶל הָדָר הוּא לַפֶּרַח, כִּי הוּא בּוֹלֵט וְנִרְאֶה לְמֵרָחוֹק. מָגַן הוּא לוֹ, כִּי בִּימֵי הַפְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנִים וּבְעֵת־סַגְרִיר יַעַטְפֵהוּ וְיִשְׁמֹר עָלָיו.

בַּסִּירָה פְּנִימָה חָבוּי הָעֱלִי, שֶׁצּוּרָתוֹ כְּוָו כָּפוּף בְּסוֹפוֹ. הַצַּלֶּקֶת מְעֻלֶּפֶת שְׂעָרוֹת רַבּוֹת דַּקּוֹת, וְהִיא תִּקָּרֵא בְּשֵׁם מַבְרֵשִׁית. עֲשָׂרָה אַבְקָנִים מִסָּבִיב לָעֱלִי, תִּשְׁעָה מֵהֶם מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת צִנּוֹר וְהָעֲשִׂירִי, הָעֶלְיוֹן, נִפְרָד מֵהֶם וְהוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְנוֹעֵעַ.

הַצַּלֶּקֶת וְהַמַּאֲבָקִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַסִּירָה וְאֵין הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם מַזִּיקִים לָהֶם. כְּשֶׁנִּקַּח פֶּרַח כָּזֶה בְּיָדֵנוּ הַשְּׂמָאלִית וּבַיְּמָנִית נַרְכִּין אֶת הַסִּירָה לְמַטָּה יֵרָאוּ לָנוּ חֶלְקֵי הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ מִבִּפְנִים צוּף מָתוֹק. גַּם תַּבְנִית הַפֶּרַח, בְּיִחוּד הַדֶּגֶל, גַּם הַצּוּף, מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. הַחֲרוּק בָּא אֶל הַפֶּרַח וְחוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַצִּנּוֹר, אֶל הַצּוּף. בְּכֹבֶד גּוּפוֹ יוֹרִיד אֶת הַסִּירָה וְהָאַבְקָה תִּדְבַּק בּוֹ. בְּבֹאוּ לְפֶרַח אַחֵר יַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה אֶל הַפֶּרַח הַהוּא, וְכֵן תֵּעָשֶׂה הַפְרָיָה הֲדָדִית.

מוּבָן, כִּי חֲרוּק קַל לֹא יוּכַל לְהַכְרִיעַ וּלְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה. הַדְּבוֹרִים רַק הֵן מוּעָדוֹת לִפְתֹחַ אֵת הַפֶּרַח וְלֵהָנוֹת מִצּוּפוֹ.

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים. כֻּלָּם הֵם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִים. מֵהֶם יְכֻנּוּ גַם בְּשֵׁם קִטְנִיּוֹת.

רַבִּים אוֹיְבֵי־הַיְרָקוֹת, וְהַחֹלֶד הוּא אֶחָד מֵהֶם. הַבְּצָלִים, תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה, שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר – אֶת כָּל אֵלֶּה יֹאכַל וְיַשְׁמִיד בְּכָל פֶּה.

עוֹבֵר אַתָּה בַּגָּן אוֹ בָּאֲפָר, בְּקִרְבַת־חֳרָבוֹת, וּלְעֵינֶיךָ יֵרָאוּ בַּאֲדָמָה “צִנּוֹרוֹת” רַבִּים מְכֻסִּים גַּבְשׁוּשׁיּוֹת תְּחוּחוֹת. הַחֹלֶד הוּא שֶׁהֶחֱלִיד אֶת הַקַּרְקַע וְהֶעֱלָה אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ. הַ“צִּנּוֹרוֹת” שֶׁבָּאֲדָמָה – מִקְצָתָם מְשַׁמְּשִׁים עֲרִיסוֹת לִוַלְדוֹת, מִקְצָתָם אוֹצְרוֹת־מָזוֹן וְיִתְרָם הֵם בָּתֵּי־קִבּוּל לָאֲוִיר מִן הַחוּץ; כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים בִּמְחִלָּה מֶרְכָּזִית אַחַת, הַמְרֻפֶּדֶת עֵשֶׂב יָבֵשׁ.

אֶת כָּל חַיָּיו מְבַלֶּה הַחֹלֶד מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וְאָמְנָם, מִבְנֶה גוּפוֹ מַתְאִים לְחַיָּיו אֵלֶּה.

כַּפּוֹת “יָדָיו” הָרְחָבוֹת וְהַחֲשׂוּפוֹת, שֶׁאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וַחֲזָקוֹת, מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מַעֲדֵרִים טוֹבִים. בְּכַפּוֹתָיו אֵלֶּה יְגָרֵד אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲפִירָה. שְׁרִירֵיהֶן וְעַצְמוֹתֵיהֶן חֲזָקִים מְאֹד.

לֹא כֵן רַגְלָיו – הֵן אֵינָן חוֹפְרוֹת, אֶלָּא זוֹרוֹת וְגוֹרְפוֹת אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, וְלָכֵן דַּקּוֹת הֵן וְחַלָּשׁוֹת מִ“יָּדָיו” וְטוֹבוֹת רַק לַהֲלִיכָה. הַחֹלֶד הוּא מְהַלַּךְ־כַּפּוֹת, כִּי בְּלֶכְתּוֹ דּוֹרֵך הוּא בְּכָל רֹחַב כַּפּוֹתָיו.

בְּחָפְרוֹ בָּאֲדָמָה רַכָּה, בְּיִחוּד בְּאַדְמַת־חוֹל, יֵעָזֵר הַחֹלֶד גַּם בְּרֹאשׁוֹ הָרָחָב וְהַשָּׁטוּחַ מְאֹד. חָטְמוֹ מָאֳרָךְ וְהָיָה לְחֶדֶק חָשׂוּף וְשָׁטוּחַ מְאֹד מִלְּמַעְלָה לְמַטָה, מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ וּמְכֻסֶּה סְחוּס קָשֶׁה וְגָמִישׁ, שֶׁאֵינֶנּוּ נִפְצָע בִּשְׁעַת נְבִירָה. רֹאשׁ־הַחֹלֶד רָחָב מִגּוּפוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּעֵין רַחַת: בְּהִצָבֵר חָמְרֵי־הֶעָפָר הַתְּחוּחִים בַּ“צִּנּוֹרוֹת” יִקּוֹב לוֹ חוֹר אֶל פְּנֵי־הָאֲדָמָה, יִגְרֹף וְיִדְחַף בְּרֹאשׁוֹ וּבַאֲחוֹרָיו אֶת הַחֳמָרִים הַחוּצָה. וְכָךְ נֶעֱרָמוֹת הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה. זָנָב אֵין לַחֹלֶד.

[צִיּוּר 28 הַחֹלֶד – קובץ 68]

גּוּפָתוֹ מְסֻרְבֶּלֶת וְתַבְנִית־גָּלִיל לָהּ. הַשֵּׂעָר, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, קָצָר וְסָמִיךְ מְאֹד, וְלֹא יִתֵּן לֶעָפָר וְלַמַּיִם לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ אֶל עוֹרוֹ. וְעוֹד יִתְרוֹן לִשְׂעָרוֹ זֶה: אֵין לוֹ כָּל “נְטִיָּה” מְסֻיָּמָה לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר, וְהַחֹלֶד יָכוֹל עַל נְקַלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ קָדִימָה וַאֲחוֹרָנִית.

צִבְעוֹ הָאָפוֹר־הַכַּסְפִּי מַעֲלִים אוֹתוֹ מֵעֵינֵי־אוֹיְבָיו, בְּצֵאתוֹ מִמַּחְתַּרְתּוֹ בַּלָּיְלָה.

אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנַיִם חִיצוֹנִיּוֹת, וְכֵן גַּם עֵינַיִם, תֶּחְסַרְנָה לַחֹלֶד. וְאָמְנָם אֵלֶּה תַּפְרַעְנָה אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַ“צִּנּוֹרוֹת”. מִלְּבַד זֹאת, אֵין הַחֹלֶד זָקוּק לַאֲפַרְכְּסוֹת, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִקְלוֹט אֶת הַקּוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָאֲוִיר. הָאֲדָמָה מַעֲבִירָה אֶת הַקּוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. מִתַּחַת לְעוֹרוֹ יֶשְׁנוֹ חֲלַל־אֹזֶן רָחָב.

גַם עֵינָיו, הַזְּעִירוֹת עַד מְאֹד, חֲבוּיוֹת תַּחַת הָעוֹר. וְהַדָּבָר מוּבָן: בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת אֵין לוֹ צֹרֶךְ, רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַי בַּחֹשֶׁךְ, וְשֵׁנִית, הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּשַׁעַת־נְבִירָה.

עִוֵּר הוּא הַחֹלֶד, לְעֻמַּת־זֹאת מְפֻתָּחִים אֶצְלוֹ חוּשֵׁי הָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהֵם מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בְּחֶשְׁכַּת מִשְׁכָּנוֹ. גַם שְׁמִיעָתוֹ טוֹבָה מְאֹד.

נְחִירָיו הַרְחָבוֹת תִּמָּצֶאנָה בִּקְצֵה הַחֶדֶק, וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִסָּגֵר, וְאֵין הֶעָפָר חוֹדֵר אֶל תּוֹכָן.

שִׁנֵּי־הַחֹלֶד דּוֹמוֹת לְשִׁנֵּי הָעַכְבָּר.

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקַּרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת מְיַבְּשׁוֹת וּמַקְשׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה אֵין לִמְצוֹא אֶת הַחֹלֶד, רַק בִּמְקוֹם צְמָחִים – שָׁם מִשְׁכָּנוֹ. כְּמוֹ כֵּן אֵין לְמָצְאוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּשְׁטָפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אוֹ בַּבִּצּוֹת, אוֹ בְּחוֹל עָמֹק.

לַחֹלֶד יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם אִישׁוּת וְגַם חֲפַרְפַּרָה.

הָאָדָם יִרְדְפֵהוּ תָּמִיד וִיצוּדֵהוּ. גַּם הַשּׁוּעָל, הַלִּילִית, הָעוֹרְבִים וְהַחֲסִידוֹת יִרְדְפוּהוּ וְיַשְׁמִידוּהוּ.

הָאֲדָמָה – אֵם כָּל חַי וְתִתֵּן לְעוֹבְדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים אֶת לַחְמָם. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יִיגַע הָאָדָם לְשַׁכְלֵל אֶת אָפְנֵי עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, מְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת יַמְצִיא כָּל מִינֵי מְכוֹנוֹת לְהַעֲמִיק אֶת הַחֲרִישָׁה וּלְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים – –

וְהִנֵּה יְצִיר פָּעוּט, אֲשֶׁר בָּרֶגֶל נִרְמְסֶנוּ וְנֵשְׂט מֵעָלָיו בְּבוּז נֶפֶשׁ, עוֹסֵק תָּמִיד בַּחֲרִישָׁה וּמַפְלִיא לְתַחֵחַ אֶת הֶעָפָר. הַיְצִיר הַזֶּה הוּא הַשִּׁלְשׁוּל.

הַשִּׁלְשׁוּל שׁוֹכֵן בַּאֲדָמָה וְנַקֵּב יְנַקְּבֶנָּה לְכָל צָד. נָפוֹץ הוּא בְּכָל הָעוֹלָם. בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יִמָּצֵא לָרֹב וּבַמְּקוֹמוֹת הַיְבֵשִׁים, בֵּין סְלָעִים וּבְאַדְמַת טְרָשִׁים, יֵרָאֶה לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת.

בְּחֹם הַקַּיִץ יִסְתַּתֵּר עָמֹק בָּאֲדָמָה וְלֹא יַעַזְבֶנָּה. אַחֲרֵי רֶדֶת הַגֶּשֶׁם יָחֵל לְהָגִיחַ וּלְהֵרָאוֹת בְּחֶשְׁכַּת־הַלֵּילוֹת. מַדוּעַ יִשְׂנָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶת אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ? הַאֻמְנָם יִירָא לְנַפְשׁוֹ מֵחֲמַת הַטּוֹרְפִים הָרַבִּים? יֵשׁ עוֹד טַעַם לַדָּבָר.

לַשִּׁלְשׁוּל אֵין רֵאוֹת וְהוּא נוֹשֵׁם דֶּרֶךְ עוֹרוֹ הַלָּח. אִם יִיבַשׁ עוֹרוֹ וְחָדָל הַשִּׁלְשׁוּל מִנְשֹׁם וָמֵת.

שָׁרוּי הוּא כָּל יָמָיו בַּחשֶׁךְ, בְּעִמְקֵי־הָאֲדָמָה – וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם לָמָה לוֹ? הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּזָחֳלוֹ בָּאֲדָמָה. חוּשׁ אֶחָד וּמְיֻּחָד יֵשׁ לוֹ, חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ, הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי עוֹרוֹ.

גּוּפַת הַשִּׁלְשׁוּל בְּנוּיָה טַבָּעוֹת רַבּוֹת. מִכָּל טַבַּעַת, לִשְׁנֵי צִדֵּי הַבֶּטֶן, בּוֹלְטוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם קְטַנְטַנּוֹת־זְעִירוֹת. בָּהֶן יִתְנוֹעֵעַ הַשִּׁלְשׁוּל, יִזְחַל עַל גְחוֹנוֹ.

עוֹרוֹ מְחֻפֶּה שְׁרִירִים דַּקִּים. בִּרְצוֹתוֹ לָלֶכֶת יִשָּׂא תְּחִלָּה אֶת חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי, יִמְתְּחֶנּוּ וְיִשְׁלְחֶנּוּ לְפָנִים. הָאֲחוֹרִי יִשָּׁאֵר כְּשֶׁהָיָה. אַחַר יִמְתַּח אֶת חֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי וְיָזוּז קָדִימָה.

כֵּיצַד מְנַקֵּב הַיְצִיר הַזֶּה בָּאֲדָמָה?

בְּרֹאשׁוֹ הַדַּק וְהַחַד הוּא מְקַדֵּחַ, בּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב בֵּין גַּרְגְּרֵי הֶעָפָר. צַר הַחוֹר – וּבָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶל קִרְבּוֹ, וְהִתְכַּוֵּץ וְהִתְעַבָּה, וְהִתְרַחֵב גַּם הַחוֹר. אִם קָשָׁה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיא רִיר וְהִרְטִיבָהּ, וְנֶעֶשְׂתָה נוֹחָה לַחֲפִירָה.

חִתְכוּ נָא אֶת הַשִּׁלְשׁוּל לִשְׁנַיִם וּמְצָאתֶם בּוֹ גַרְגְּרֵי־עָפָר. הוּא לֹא יֹאכַל אֶת הֶעָפָר, כִּי אִם אֶת שְׂרִידַי־הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בּוֹ.

אַךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהָבִיא אֶת מְזוֹנוֹ גַּם מִמֶּרְחָק!

בַּלַּיְלָה יֵצֵא עַד חֶצְיוֹ, כְּשֶׁחֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי נָעוּץ בְּתוֹךְ הַחוֹר, יִפְנֶה מִסְּבִיבוֹ, יִמְצָא פַּס־עָלֶה כָּמוּשׁ אוֹ גִּבְעוֹל יָבֵשׁ, יִבְלְעֵם וְיוֹרִידֵם דֶּרֶךְ מְעִי־גּוּפוֹ אֶל הַחוֹר. אִם גָּדוֹל הֶעָלֶה וְאָחַז בּוֹ הַשִּׁלְשׁוּל בְּפִיו בְּחָזְקָה וּסְחָבוֹ אֵלָיו. צְמָחִים אֵלֶּה יְמַהֲרוּ לִרְקַב בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהָיוּ לַשִּׁלְשׁוּל לְמַאֲכָל.

לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹצְאִים אָנוּ בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן, כַּחֲלוֹף לֵיל גְּשָׁמִים עַזִּים, הֲמוֹן שִׁלְשׁוּלִים מֵתִים. הַאֻמְנָם הֵם טָבְעוּ בַּמָּיִם? נִרְאֶה, שֶׁהָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים וְקֵץ חַיֵּיהֶם בָּא…

אֶת חוֹרָיו לֹא יַשְׁאִיר הַשִּׁלְשׁוּל פְּתוּחִים כִּי אִם יִסְתְּמֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ, גִּזְרֵי־נְיָר, מַחֲטֵי־אֹרֶן.

[ציור – קובץ 71]

צִיּוּר 29 הַשִּׁלְשׁוּל: 1) בִּזְחִילָתוֹ (לְמַעְלָה) 2) בְּבֹאוֹ אֶל הַחוֹר 3) בְּסָחֳבוֹ אִתּוֹ עֲלֵי־צְמָחִים אֶל הַחוֹר.

זְהִירִים הֵם הַשִּׁלְשׁוּלִים וְצַר לָהֶם עַל אוֹצְרוֹת מְזוֹנָם, שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתֵם הַגֶּשֶׁם. הֵם אֵינָם אוֹהֲבִים, כַּנִּרְאֶה, “אַמְבַּטִּיָּה תְּמִידִית”, וּבְעִיקָר, נִשְׁמָרִים הֵם לְנַפְשָׁם מִמַּקּוֹרֵי־הָעוֹפוֹת הָעַזִּים…

לְלֹא הוֹעִיל!

בְּשַׂר הַשִּׁלְשׁוּל רַךְ וְטוֹב, אֵין בּוֹ עֶצֶם אַחַת (וְלָכֵן יְחָשֵׁב עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מְחֻסְּרֵי־הַחוּלְיוֹת!) וְרַבִּים הַקּוֹפְצִים עָלָיו וּתְאֵבִים לְאָכְלוֹ. הַזַּרְזִיר, הָעוֹרֵב, הַקִּפּוֹד, גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת – כֻּלָּם יְחַפְּשׂוּהוּ, כִּי יֶעֱרַב לְחִכָּם. וּלוּלֵא תַּרְבִּיתוֹ הָיָה נִכְחָד מִכְּבָר מֵעַל פְּנֵי הָעוֹלָם.

הַשִּׁלְשׁוּל יַטִּיל הֲמוֹן בֵּיצִיּוֹת אֲשֶׁר תֵּהָפַכְנָה וְהָיוּ בִּזְמַן קָצָר לְתוֹלָעִים קְטַנִּים.

אֵין עֲרוֹךְ לַשִּׁנּוּיִים הַכַּבִּירִים שֶׁיְּחוֹלֵל יְצִיר זֶה בְּמִבְנֵה הָאֲדָמָה. מִמַּעֲמַקִּים יַעֲלֶה אֶת גַּרְגְּרֵי־הֶעָפָר וְיִשְׁטְחֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְאֶת חָמְרֵי־הַצְּמָחִים שֶׁמִּלְּמַעְלָה יְשַׁלְשֵׁל לְעִמְקֵי־הַחוֹרִים. מוּבָן, כִּי בִּרְצוֹתוֹ לִכְנוֹס מָזוֹן יוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חוֹרוֹ וּבִרְצוֹתוֹ לְהוֹצִיא גְלָלִים יִשְׁלַח אֶת זְנָבוֹ.

דֶּרֶךְ הַחוֹרִים אֲשֶׁר יַחְפֹּר הַשִּׁלְשׁוּל, יָבֹאוּ וְיַחְדְּרוּ לְעִמְקֵי־הָאֲדָמָה הָאֲוִיר, הַחֹם וְהָרְטִיבוּת.

מְעַטִּים הַיְצִירִים הַמּוֹעִילִים כַּשִּׁלְשׁוּל!

הִנֵּה הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲחָדִים שֶׁהוֹצֵאנוּ הַיּוֹם מִקַּרְקַע גִּנָּתֵנוּ. אֵלֶּה הֵם קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים שֶׁתָּפְחוּ וְנִתְעַבּוּ בְּצוּרַת פְּקָעוֹת.

– קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים? וַהֲלֹא מָצָאנוּ אוֹתָם בָּאֲדָמָה, וּבָאֲדָמָה, כְּיָדוּעַ, יִמָּצֵא רַק הַשֹּׁרֶשׁ?

– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּפְּקַעַת. הִיא מְכִילָה עֵינָיִם. עֵינַיִם אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַלְעַלִּים לֹא־מְפֻתָּחִים, שֶׁבְּחֵיקָם, בְּתוֹךְ גְּמָמִיּוֹת, יוֹשְׁבִים נִצָּנִים. וְהַאִם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא נִצָּנִים? הַגִּבְעוֹל רַק הוּא יוֹצִיאֵם וּמֵהֶם יִתְפַּתְּחוּ וְיִגְדְּלוּ הָעֲנָפִים. לְתַפּוּחַ־הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם אֵפוֹא שְׁנֵי מִינֵי גִּבְעוֹלִים: גִּבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים עָלִים וּפְרָחִים, וְגִבְעוֹלִים תַּחְתּוֹנִים, הֵם הַקְּלָחִים, הַטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה. הַקְּלָחִים, כַּגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים, מִסְתָּעֲפִים לִסְעִיפִים רַבִּים וְרָאשֵׁי־הַסְּעִיפִים הָאַלָּה יִתְעַבּוּ וְהָיוּ לִפְקָעוֹת.

– מַה־טּוֹב הָיָה לוּ יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַפְּקָעוֹת!

– הַדָּבָר קַל לַעֲשׁוֹתוֹ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְגַדֵּל אֶת הַצֶּמַח לֹא עַל יְדֵי פְּקָעוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי זְרָעִים. מִיַד לִנְבִיטָתוֹ יוֹצִיא הַזֵּרְעוֹן עִיקָר מְטֻפָּל בְּנִימִים רַבּוֹת. בַּגִּבְעוֹל הָרָאשִׁי הַמִּתְרוֹמֵם נִרְאִים עָלִים לֹא־מְפֻתָּחִים, דְּמוּת קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵהַנִּצָּנִים הַחֲבוּיִים בָּהֶם מִתְפַּתְּחִים הַגִּבְעוֹלִים הַצְּדָדִּיִּים, הַמִּתְפַּשְּׁטִים לָרֹחַב וּמִתְעַבִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

הַצֶּמַח הַזֶּה זָקוּק לְשֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן עָלָיו לֶאֱסֹף דַּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל הַפְּקָעוֹת. כְּשֶׁנַּשְׁאִיר אֶת הַפְּקָעוֹת בָּאֲדָמָה יִבְּלוּ הַגִּבְעוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אוֹתָן וְהֵן תִּפָּרֵדְנָה אַחַת מֵרְעוּתָהּ. יַעֲבֹר זְמָן וְכָל פְּקַעַת תַּתְחִיל לְהוֹצִיא מִנִּצָּנֶיהָ קְלָחִים חֲדָשִׁים וְאֵלֶּה יַעֲשׂוּ פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְלֹא רַק פְּקַעַת שְׁלֵמָה, כִּי גַּם חֵלֶק מִמֶּנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צֶמַח חָדָשׁ. כָּל נִצָּן יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְרַבּוֹת.

– הֲנוּכַל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָחִים לְגִבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים?

– יָכֹל נוּכַל. כְּשֶׁנּוֹצִיא גִּבְעוֹל תַּחְתּוֹן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְהָפַךְ יָרוֹק, וְהִתְפַּתֵּחַ כְּיֶתֶר הַגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים. לְהֵיפֶךְ, אִם “נְתַלֵּל” גִּבְעוֹל עֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, נִצְבֹּר עָפָר מִסְּבִיבוֹ וְחָוְרוּ בַּדָּיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְעָשׂוּ לֹא עָלִים, כִּי אִם פְּקָעוֹת.

נִתְבּוֹנֵן עַתָּה בְּחֶלְקֵי הַפְּקָעַת. עֲטוּפָה הִיא קְלִפָּה וּבְתוֹכָהּ חֹמֶר רַךְ עֲסִיסִיִּי בָּנוּי תָּאִים תָּאִים, הוּא הַצִּיפָה. פְּקַעַת צְעִירָה קְלִפָּתָהּ דַּקָּה, כְּעֵין הַקְּרוּם. זָקְנָה מְעַט וְהָיְתָה קְלִפָּתָהּ עָבָה, מַעֲשֵׂה־פֶּקֶק.

הֲתוֹעִיל הַקְּלִפָּה לַפְּקָעַת?

נִקַּח שְׁתֵּי פְּקָעוֹת, אַחַת כְּשֶׁהִיא וְאַחַת מְקֻלֶּפֶת, וּנְשִׂימֵן בַּשָּׁמֶשׁ. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נִשְׁקֹל אֶת שְׁתֵּיהֶן. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי. הַשְּׁנִיָּה תִּיבַשׁ, תִּצְטַמֵּק וְתִקְטַן כְּדֵי שְׁלִישׁ מִמִּשְׁקָלָהּ. אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יוּכַל כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת וּלְהִוָּכַח.

וְהַצִּיפָה – מַה הִיא?

הָבָה נְפוֹרְרֶנָּה בְּמַגְרֵדָה עַד הֱיוֹתָהּ כְּתִיתָה כֻּלָּהּ. אֶת הֶחֳמָרִים הַקָּשִׁים נוֹצִיא. כַּעֲבוֹר זְמָן נִרְאֶה בְּתַחְתִּית הַכְּלִי מִשְׁקַע זָךְ. נִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עֵד הַבְהִירוֹ, וּנְיַבְּשֶׁנּוּ. לְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה עֲמִילָן צַח וְנָאֶה.

הַפְּקַעַת מְכִילָה עֲמִילָן בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי חֲמִישִׁיתָהּ.

רָאִינוּ כִּי הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הַפְּקָעוֹת לְשֵׁם רְבִיָּתוֹ. אַךְ הֲלֹא יֵשׁ לוֹ פְּרָחִים לְהִתְרַבּוֹת, וְהַפְּקָעוֹת לָמָה לוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַצֶּמַח הָעֶלְיוֹנִים.

[צִיּוּר 30 תַּפּוּחַ־אֲדָמָה – קובץ 74]

a – צֶמַח שָׁלֵם. b – פֶּרַח. c – פֶּרַח חָתוּךְ.d – פֶּרִי.

הַגִּבְעוֹל בַּעַל־צְלָעוֹת הוּא. עֲלֵי־הַצֶּמַח גְּדוֹלִים, מְנֻצִּים, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת. בֵּין הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ גַם קְטַנִּים. הָרֶוַח אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם יִתֵּן לְקַרְנֵי־הָאוֹר לַחְדֹּר גַּם אֶל הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים.

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ הַפְּרָחִים אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. לַגָּבִיעַ חֲמִשָּׁה עָלִים יְרוֹקִים, הַמְחֻבָּרִים לְמָטָּה. לַכֹּתֶרֶת תַּבְנִית כּוֹכָב וַחֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ, שֶׁצִּבְעָם לָבָן אוֹ וָרֹד־בָּהִיר, מְחֻבָּרִים גַּם הֵם בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן וְהָיוּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת. מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִתְנַשְּׂאִים חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים הַסּוֹבְבִים צְפוּפִים אֶת הָעֱלִי.

לְעֵת־עֶרֶב וּבְיוֹם־סַגְרִיר יִכַּף הַפֶּרַח וְיֵרֵד לְמַטָּה, וְכָךְ הוּא מֵצֵל עַל עַצְמוֹ. עַל כָּךְ תִּקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת מִשְׁפַּחַת הַמְצִלִּים [משפחת המצליבים].

מִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח עָלוּל אָמְנָם לִמְשֹׁךְ אֶת הֲמוֹנֵי־הַחֲרוּקִים. אַךְ הַחֲרוּקִים לֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, כִּי הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים מְכִילִים אֶרֶס וּמְפִיצִים רֵיחַ רַע הַמַּבְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. רַק זְבוּבִים וְחִפּוּשִׁיוֹת מְעַטִּים יֵרְדוּ לִפְעָמִים עַל הַפְּרָחִים הָאַלָּה לֵהָנוֹת מֵאַבְקָתָם, כִּי צוּף אֵין בָּהֶם. וְכָךְ יָפְרוּ הַפְּרָחִים רֻבָּם הַפְרָיָה עַצְמִית. הַפֵּרוֹת – עֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים וְהֵם מְכִילִים הַרְבֵּה גַּרְעִינִים.

עֶרְכָּם שֶׁל הַזְּרָעִים הָאַלָּה קָטֹן מְאֹד, כִּי עַל כֵּן מִתְרַבֶּה הַצֶּמַח בְּעִיקָר עַל־יְדֵי הַפְּקָעוֹת. וְאָמְנָם, יֶשְׁנָם מִינֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲשֶׁר פִּרְחֵיהֶם לֹא יָאָבְקוּ כְּלָל. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפִּרְחֵיהֶם נוֹבְלִים וְנוֹשְׁרִים לִפְנֵי גָמְלָם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים.

צְמָחִים שֶׁגָּדְלוּ מִזֵּרְעוֹנִים עוֹשִׂים פְּקָעוֹת קְטַנּוֹת וְדַלּוֹת. אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ מִנִּצָּנֵי־הַפְּקָעוֹת פַּקְעוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ זוֹרְעִים אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה מֵחֲצִי טֵבֵת עַד סוֹף שְׁבָט. הוּא עוֹלֶה יָפֶה בְּקַרְקַע קַל וְדָשֵׁן. אַךְ מְעַט יִזְרְעוּהוּ אֶצְלֵנוּ. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יְגַדְּלוּהוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם. בִּשְׁנוֹת רָעָב יִחְיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְבָד.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הִיא אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. קָשָׁה הָיְתָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ. עוֹד טֶרֶם יָדְעוּ כִּי אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵירוֹתָיו, וְרַק פַּקְעוֹתָיו נֶאֱכָלוֹת. בַּכַּמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשְׁרוּ הָאִכָּרִים קֶשֶׁר נֶגֶד “תַּפּוּחַ הַשָּׂטָן” הַזֶּה. אַךְ לְאַט לְאַט הִכִּיר הָאָדָם בְּתוֹעַלְתּוֹ וְכָעֵת מְטַפְּלִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִינִים פִּתַח הָאָדָם מִמֶּנּוּ. בְּיִחוּד טוֹבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּ פְּרָחִים, כִּי אֶת הָחֳמָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא עַל הַפְּרָחִים, מַשְׁקִיעִים הֵם בַּפְּקָעוֹת.

הָאֶרֶס אֲשֶׁר בַּגִּבְעוֹל וּבֶעָלִים יָבִיא לַצֶּמַח תּוֹעֶלֶת לֹא מְעַט, כִּי הוּא מֵגֵן עָלָיו מִשֶּׁן הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה.

מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ נְפוֹצִים בְּיִחוּד הָעַגְבָּנִיָּה וְהֶחָצִיל.

הַשָּׁרָשִׁים הַגְּדוֹלִים הָאֲרֻכִּים וְהַשְּׂעָרוֹת הַמְכַסּוֹת אֶת הֶעָלִים יִתְּנוּ לָעַגְבָּנִיָּה אֵת הַיְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם גַּם בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶב הַגָּדוֹל.

לָעַגְבָּנִיָּה עָלֶה מָרְכָּב: עַל עֹקֶץ אֶחָד יֵשְׁבוּ הָעַלְעַלִּים, שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם וְאֶחָד מִלְּמַעְלָה. בִּכְתֵפָם שֶׁל הֶעָלִים יַעֲלוּ הַפְּרָחִים.

לְפֶרַח־הָעַגְבָּנִיָּה יֵשׁ גָּבִיעַ יָרוֹק וְכוֹתֶרֶת קְטַנָּה צְהֻבָּה. סְבִיב הָעֱלִי מִצְטַפְּפִים הָאַבְקָנִים בִּדְמוּת בַּקְבּוּק. פְּרִי הָעַגְבָּנִיָּה – תַּפּוּחַ עָגֹל עוֹטֶה קְלִפָּה דַּקָּה. הַצֶּמַח גָּדֵל כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. מוּבָן, כִּי בְּחָדְשֵׁי הַקֹּר הַגָּדוֹל וּבְחָדְשֵׁי הַחֹם הַגָּדוֹל מַמְעִיט הוּא אֶת פִּרְיוֹ. בְּכָל מִינֵי קַרְקַע יִגְדַּל, גַּם בַּחוֹל.

בַּגַּנָּה יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלוֹת אֶת הָעַגְבָּנִיָּה עַל כְּלוּנְסָאוֹת. זוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכָל־שָׁבוּעַ וּמַשְׁאִירִים בַּד אֶחָד, וְקוֹשְׁרִים אוֹתוֹ אֶל הַכְּלוּנָס. נִזְהָרִים, שֶׁהַפְּרָחִים יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הֶעָלִים, שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בָּהֶם הַשָּׁמֶשׁ.

הֶחָצִיל. עוֹנַת גִּדּוּלוֹ הַאֲרֻכָּה וִיבוּלוֹ הַטּוֹב עָשׂוּהוּ אֶזְרָח בְּאַרְצֵנוּ עוֹד מִימֵי קְדוּמִים. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים לְהִזָּרְעוֹ יַעֲשֶׂה פֶּרִי. הֶחָצִיל הַחוּם־שְׁחַרְחַר מַקְדִּים לְהִתְפַּתֵּחַ מִכָּל בְּנֵי־מִינוֹ, וְלָכֵן נָפוֹץ הוּא בְּיוֹתֵר. הוּא גָדֵל בְּקַרְקַע קַל, עָמֹק, וְטָעוּן הַשְׁקָאָה. בְּקַרְקַע כָּבֵד יְאַחֵר לִפְרֹחַ.

בְּטַיְּלַי בָּאָרֶץ נִתְקַלְתִּי פַּעַם בְּחִיצַת־שִׂיחִים סְבוּכִים וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲבוֹר בָּהּ. זֶה הָיָה וֶרֶד־הַבָּר.

אֵיךְ נוֹצְרָה הַחִיצָה הַזֹּאת?

הַנְּצָרִים הָרַכִּים אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים הָעֲמֻקִּים, לֹא יִזְדַקְּפוּ עָל, כִּי אִם יִטוּ בַּאֲלַכְסוֹן. בִּזְמָן קָצָר הֵם מִתְקַשִּׁים, נִכְפָּפִים כְּעֵין־הַקֶּשֶׁת וְחוֹדְרִים בְּקָצָם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יֵצְאוּ מִן הַקֶּשֶׁת הַזֹּאת עֲנָפִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם יְשָׁרִים וּזְקוּפִים נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים וְגַם אֲלַכְסוֹנִיִּים, אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לְהִתְעָרוֹת בָּאֲדָמָה. כֵּן יִהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה, עֲנָפִים עַל עֲנָפִים יַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיִתְעַבּוּ וְהָיוּ חִיצָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וְאוּלָם הַחִיצָה הַזֹּאת קָשֶׁה לַעֲבוֹר בָּהּ לֹא רַק מִפְּאַת הִסְתַּבְּכוּתָהּ כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי הַדּוּקְרָנִים הַמְרֻבִּים בְּיִחוּד עַל הָעֲנָפִים הָרַכִּים וְהַנִּמְצָאִים גַּם עַל עָקְצֵי־הַפְּרָחִים וְהֶעָלִים.

הַדּוּקְרָנִים הָאֵלֶּה אֵינָם מְחֻבָּרִים אֶל עֵץ הֶעָנָף, כִּי אִם אֶל קְלִפָּתוֹ. חַדִּים הֵם מְאֹד וּכְפוּפִים אֲחוֹרַנִּית, דְּמוּת מַגָּל, וְאֵימָתָם עַל הַחֶלְזוֹנוֹת וְיֶתֶר בַּעֲלֵי־הַחַיִּים. לָעֲנָפִים הַיְּשָׁנִים, הֶעָבִים, יַחַסְרוּ הַדּוּקְרָנִים, כִּי קְלִפָּתָם נִתְקַשְּׁתָה וְאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

בְּאָבִיב יַעֲדֶה הַוֶּרֶד אֶת אֲדַרְתּוֹ הָרַעֲנַנָּה: יוֹצִיא עָלִים מָרְכָּבִים בְּנֵי חֲמִשָּׁה וְלִפְעָמִים בְּנֵי שִׁבְעָה עַלְעַלִּים, יְרוֹקִים כֵּהִים, מַשּׂוֹרִיִּים, נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. אֶל עֹקֶץ הֶעָלֶה הַמָּרְכָּב הַזֶּה, בִּמְקוֹם צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָף, יִלָּווּ שְׁנֵי עָלִים צָרִים וּקְטַנִּים. עֲלֵי־הַלְוָאי הֵמָּה.

פִּרְחֵי־הַוֶּרֶד יַעֲלוּ בּוֹדְדִים וְלֹא אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת, כִּי גְּדוֹלִים הֵם וְנִרְאִים לְמֵרָחוֹק. הַגָּבִיעַ הַיָּרוֹק וְהַכּוֹתֶרֶת הַוְּרֻדָּה בְּנוּיִים חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָלִים. מֵרְאָם וְרֵיחָם הַטּוֹב יִמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. אַךְ הֵם מוֹצְאִים בַּוֶּרֶד רַק אַבְקָה רַבָּה, כִּי הַצּוּף יֶחְסַר בּוֹ.

הַשַּׁחֲלָה בַּעֲלַת הַפִּרְיוֹנִים הָרַבִּים שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַגָבִיעַ, דְבוּקָה בּוֹ וְצוֹמַחַת אִתּוֹ יָחַד.

כְּשֶׁהַפֶּרַח הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ תַּעֲמִיק הַשַּׁחֲלָה יוֹתַר וְיוֹתַר, וּבְהַעֲמִיקָהּ תַּבְלִיט אֶת צַלְעוֹתֶיהָ. הַגָּבִיעַ, בְּהִפָּרְדוֹ מִן הַשַּׁחֲלָה, יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְצַר וְיַעֲלֶה אִתּוֹ אֶת הָאַבְקָנִים הַמְחֻבָּרִים סָמוּךְ לִמְקוֹם הֵחָלְקוֹ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת.

לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפֶּרַח, וְאַחֲרֵי כֵן לַפְּרִי, צוּרַת כַּד.

בַּכַּד הָזָה טְמוּנִים הַפִּרְיוֹנִים הָעֲגֻלִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לִזְרָעִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם לוּלֵא עַמּוּדֵיהֶם הַפּוֹרְצִים דֶּרֶךְ בֵּין הֲמוֹן הָאַבְקָנִים וּמוֹפִיעִים בְּצַלְקוֹתֵיהֶם הַצְּהֻבּוֹת־בְּהִירוֹת (רְאֵה צִיּוּר 30).

[ציור – קובץ 78]

ציוּר 30 א – עָנָף. ב – פֶּרַח חָתוּךְ. ג – פֶּרִי. ד – פְּרִי חָתוּךְ.

נָאִים הֵם פִּרְחֵי וֶרֶד־הַבָּר, אַךְ לֹא יִשְׁווּ בְּיָפְיָם לְפִרְחֵי הַוֶּרֶד הַתַּרְבּוּתִי, הַגָּדֵל בַּגִּנּוֹת. בִּגְלַל נוֹי־פְּרָחָיו זָכָה הַוֶּרֶד לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ הַפְּרָחִים”. דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִתְעַנֵּג הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים שֻׁנָּה הַוֶּרֶד הַּתַרְבּוּתִי מִוֶּרֶד־הַבָּר תַּכְלִית שִׁנּוּי, אַבְקָנָיו מָעֲטוּ וַעֲלֵי כוֹתַרְתּוֹ רַבּוּ מְאֹד. אִם תְּטַפְּלוּ אַתֶּם בְּוֶרֶד־הַבָּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וְהָפְכוּ אַבְקָנָיו לֶעָלִים. מִינֵי הַוֶּרֶד רַבִּים מְאֹד, יֵשׁ גַּם כָּאַלָּה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם אַבְקָנִים כְּלָל. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי חֳטָרִים.

שֶׁמֶן יָקָר וְטוֹב מֵכִיל בְּתוֹכוֹ הַצֶּמַח הַזֶּה, הוּא שֶׁמֶן הַוְּרָדִים. בְּתוּרְקִיָּה וּבְפָרָס מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּמִסְפָּר רָב לְתַעֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן הָזָה.

הַצֶּמַח וּזְנָיו הַחֲדָשִׁים

הָאִכָּר וְהַגַּנָּן – כָּל מַעְיְנֵיהֶם בְּגִדּוּלֵי־קַרְקָעָם, לְהַרְבּוֹתָם וּלְהַשְׁבִּיחָם. הָאִכָּר שׁוֹאֵף לְקַבֵּל יְבוּל טוֹב, זְרָעִים גְדוֹלִים וְנָאִים. הַגַנָּן מִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל צִמְחֵי־נוֹי חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִצְטַיְּנוּ מֵאֲחֵיהֶם בִּיפִי־תַבְנִיתָם, בְּתִפְאֶרֶת־צִבְעֵיהֶם וּבְנֹעַם־רֵיחָם.

אַחַת הַדְּרָכִים לִיצִירַת זְנִים חֲדָשִׁים בַּצְּמָחִים הִיא הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית.

עוֹד מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רָאוּ הַגַּנָּנִים, כִּי שְׁנֵי זְנֵי־צֶמַח בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת הַגְדֵלִים בְּקִרְבַת מָקוֹם נוֹשְׂאִים זֶרַע אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לְזַן שְׁלִישִׁי, מְיוּחָד בְּמִינוֹ. הַזֶּרַע הָזֶּה מְאַחֵד בְּתוֹכוֹ עַל הָרֹב אֵת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּמָחִים הָרִאשׁוֹנִים, לְמָשָׁל, אֶת תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאֶחָד וְאֶת צִבְעוֹ אוֹ רֵיחוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. הַגַּנָּנִים אָז לֹא עָשׂוּ אֶת הַהַאֲבָקָה, כִּי לֹא יָדְעוּ טִיבָהּ. אוֹתָהּ עָשׂוּ הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים.

נִפְלָאוֹת הֵן הָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בֵּין הַגַּנָּנִים. אֶחָד מֵהֶם, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאַלָּה: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם רָאָה בְּעֵינָיו וְהִנֵּה מִן הַפְּרָחִים הַנִּפְתָּחִים מִתְמַתְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חוּטִים דַּקִּים וְהֵם מִתְעָרְבְּבִים בַּחוּטִים הַיּוֹצְאִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִיֶּתֶר הַפְּרָחִים. וְלַדְּבָרִים הָאַלָּה הֶאֱמִינוּ אָז רַבִּים, רַבִּים!

בְּאַרְצוֹת הוֹדוּ וְסִין יָדְעוּ עוֹד לִפְנֵי דּוֹרוֹת קְדוּמִים אֶת סוֹד־הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית. הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הָאַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אֶחָד וְזוֹרִים אוֹתָהּ עַל צַלֶּקֶת חֲבֵרוֹ. מוּבָן כִּי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּהַסְתֵּר. רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הֵחֵל לְהֵעָשׂוֹת בְּגָלוּי. זְנֵי־הַצֶּמַח הַחֲדָשִׁים לֹא כֻּלָּם נִשְׁמָרִים לָעוֹלָמִים. דּוֹר דּוֹר וְטַעֲמוֹ – וְהַזְּנִים הַחֲדָשִׁים – הֲלָלוּ נוֹצְצִים וַהֲלָלוּ נוֹבְלִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבֹא בְּשׂוֹרָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה: זַן צֶמַח חָדָשׁ נִמְצָא. זַן חָדָשׁ זֶה אֵינֶנּוּ מְצֻיָּן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אֶלָּא תַּבְנִית עָלָיו, לְמָשָׁל, שׁוֹנָה מִתַּבְנִית עֲלֵי יֶתֶר בְּנֵי מִינוֹ. וְהַגַּנָּנִים מִתְאַמְּצִים לִיצוֹר בְּעֵזֶר הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ הַזֶּה זְנִים חֲדָשִׁים.

וֶרֶד חָדָשׁ כִּי יִמָּצֵא וְחָרְדוּ הַגַּנָּנִים מְגַדְּלֵי־הַוְּרָדִים לְהַשִּׂיגוֹ וְלִיצוֹר וְרָדִים חֲדָשִׁים. מֶלֶךְ־פְּרָחִים זֶה – מָה רַבּוּ הַזְּנִים שֶׁלֹּו! עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יַגִּיעוּ, וּמִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וְרַב שָׁנָה שָׁנָה. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה גַּם עַל יְדֵי הַרְכָּבָה, אַךְ בְּעִקָּר יִרְבֶּה עַל יְדֵי הַאֲבָקָה.

כֵּן לָמַד הָאָדָם לִשְׁלוֹט בְּמַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ, לְרַכֵּב וְלִיצוֹר זְנִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ עַד הֵנָּה.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ טֵבֵת, עֵת הַכְּרָמִים וְהַפַּרְדֵּסִים עוֹדָם נִרְדָּמִים בַּדְּמָמָה, יִתְכַּסֶּה הַשָּׁקֵד בִּפְרָחָיו הַיָּפִים. שַׁקְדָּן הוּא מִכָּל עֲצֵי־הַפְּרִי, אַךְ יֵשׁ שֶׁיְּמַהֵר לִפְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּאי, וְאָז צְפוּיִים פְּרָחָיו לְסַכָּנָה – לִנְשׁוֹר לִנְשִׁיבַת־רוּחַ קַלָּה.

נָאֶה הוּא הַשָּׁקֵד בִּפְרִיחָתוֹ, רַךְ וְעָנֹג כַּחֲלוֹם־הָאָבִיב. הַדְּבוֹרִים תְּמַהֵרְנָה אֵלָיו בְּזִמְזוּם־נֹעַם, מִפֶּרַח לְפֶרַח תִּדֹּדְנָה, צוּף תִּינֵקְנָה.

[צִיּוּר –31 קובץ 80]

פִּרְחֵי הַשָּׁקֵד עוֹלִים בּוֹדְדִים אוֹ תְּאוֹמִים. כָּל פֶּרַח בָּנוּי חֲמִשָׁה עֲלֵי־גָבִיעַ יְרוֹקִים וַחֲמֵשֶׁת עֲלֵי־כוֹתֶרֶת. צֶבַע הַכּוֹתֶרֶת יֵשׁ שֶׁהוּא סָגֹל, לָבָן אוֹ אָדֹם־בָּהִיר. בְּכָל אֶחָד מֵעֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מְחֻבָּרִים אַבְקָנִים מְרֻבִּים. הָעֱלִי הָאָרֹךְ בּוֹלֵט חוּץ לָאַבְקָנִים וְהַהַאֲבָקָה נַעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַדְּבוֹרִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ לֶאֱסוֹף אֶת הַצּוּף.

בְּפֶרַח הַשָּׁקֵד הַמַּר יִשְׁוֶה הָעֱלִי בְּגָבְהוֹ לָאַבְקָנִים וְהַפְרָיָה עַצְמִית נַעֲשֵׂית בּוֹ.

פֶּרַח הַשָּׁקֵד דּוֹמֶה בְּמִבְנֵהוּ לְפֶרַח הַוֶּרֶד וְהוּא יֵחָשֵׁב עַל מִשְׁפַּחַת הַוַּרְדָּנִים.

נִרְאֶה, כִּי עוֹד בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה גָנַז הָעֵץ בַּעֲנָפָיו חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכֵּל אֶת רִבְבוֹת פְּרָחָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַכּוֹת, כְּיֶתֶר הָעֵצִים, עֵד שֶׁהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים יִיצְרוּ אֶת הַמְּזוֹנוֹת הַנְּחוּצִים.

לְעֵת גְּמַר הַפְּרִיחָה יוֹפִיעוּ הֶעָלִים הַמָּאֳרָכִים הַמַּשּׂוֹרִיִּים, אַרְכֵי־הָעֹקֶץ, וְהֵם סְדוּרִים לְסֵרוּגִין.

הַכַּפְתּוֹרִים, שֶׁמֵּהֵם פָּרְצוּ וְיָצְאוּ הַפְּרָחִים, עֲגֻלִּים, צִבְעָם לְבַנְבָּן, וְהֵם נִמְצָאִים עַל הַבַּדִּים הַצְּעִירִים. הַנִּצָּנִים, שֶׁבְּתוֹכָם הָיוּ חֲבוּיִים הֶעָלִים, אֲדַמְדַּמִּים הֵם, מִסְפָּרָם רַב וּמְקוֹמָם בְּרָאשֵׁי־הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים.

פְּרִי הַשָּׁקֵד עָטוּף צִיפָה רַכָּה, הַמִּתִבַּקַּעַת וְנוֹשֶׁרֶת לְעֵת הַגֶּמֶל.

פֵּרוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמַּר מִתְפַּשְּׁטִים לָרֹב עַל יְדֵי הָעוֹפוֹת. אֶת הַצִּיפָה יֹאכְלוּ וְאֵת הַגַּרְעִינִים יְפַצְּחוּ אוֹ יִבְלְעוּ שְׁלֵמִים וְאַחֲרֵי כֵן יָפִיצוּ אוֹתָם יַחַד עִם גֶּלְלֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. הַגַּרְעִין לֹא יִשָּׁחֵת בִּהְיוֹתוֹ מֻנָּח בְּקֵבַת הָעוֹף, כִּי קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה מְגִנָּה עָלָיו.

בְּעֵת הַקָּטִיף יִשְׁטְחוּ אֶת הַפֵּרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם, אֶת קְלִפָּתָם יָסִירוּ וְאֵת גַּרְעִינֵיהֶם יְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן־גָּפְרִית, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם בָּהִיר וְנָאֶה.

אֶת הַשָּׁקֵד יַרְבּוּ עַל יְדֵי זֶרַע וְעַל יְדֵי שְׁתִילִים. עֵץ שֶׁנִּזְרַע גָּדוֹל הִנֵּהוּ וְחָזָק וְהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל הַמַּחֲלוֹת. שָׁרָשָׁיו גְּדוֹלִים וַעֲמֻקִּים.

עֵץ שֶׁגָּדֵל מִשְּׁתִיל שָׁרָשָׁיו שִׁטְחִיִּים וְהֵם מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם רַק מִן הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ מַרְבִּים אֶת הַשָּׁקֵד לָרֹב עַל יְדֵי גַּרְעִינִים. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ אֶת הַגַּרְעִינִים בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים מַעֲבִירִים לִמְקוֹמָם הֶחָדָשׁ.

מְכִינִים עֲרֻגּוֹת מְעֻבָּדוֹת הֵיטֵב וְזוֹרְעִים בָּהֶם שְׁקֵדִים כְּבֵדִים וְיָפִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. נְבִיטַת הַגַּרְעִינִים מַתְחִילָה כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִים יוֹם.

אַחֲרֵי שָׁנָה מַעֲבִירִים אֶת הַצְּמָחִים לַמַּשְׁתֵּלוֹת, וְנִזְהָרִים מְאֹד לְהַשְׁאִיר אֶת הַשָּׁרָשִׁים בִּשְׁלֵמוּתָם. כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם מַעֲבִירִים אֶת הַשְּׁתִילִים מִן הַמַּשְׁתֵּלָה לִמְקוֹמָם הַתְּמִידִי. הַשְּׁתִיל נִלְקָח תָּמִיד יַחַד עִם רִגְבֵי הָאֲדָמָה שֶׁהוּא מִתְעָרֶה בָּהּ.

אֶת הַבּוֹרוֹת לַשְּׁתִילִים מְכִינִים בְּסוֹף הַקַּיִץ בְּעֹמֶק 80־60 ס"מ. מְבִיאִים כָּל מִינֵי זֶבֶל וְאַשְׁפָּה, מְעָרְבִים אוֹתָם בֶּעָפָר וְצוֹבְרִים אוֹתָם בְּתַחְתִּית הַבּוֹר בִּדְמוּת תְּלוּלִית. עַל הַתְּלוּלִית שָׂמִים אֶת הַשְּׁתִיל וּמְמַלְּאִים אֶת הַבּוֹר.

מַשְׁבִּיחִים אֶת הַשָּׁקֵד עַל יְדֵי הַרְכָּבָה.

מְבִיאִים עָנָף קָטֹן רַעֲנָן מִשָּׁקֵד בָּרִיא וְטוֹב, הוּא הָרוֹכֵב, וּמַרְכִּיבִים אוֹתוֹ אֶל הַכַּנָּה, הַגֶּזַע שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמָּר. וּמִפְּנֵי־מַה מְגַדְּלִים שָׁקֵד מַר הַטָּעוּן הַרְכָּבָה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְאֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ. לִפְעָמִים מַרְכִּיבִים גַּם עַל עֵצִים אֲחֵרִים בְּנֵי–הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, כְּמוֹ עַל עֲצֵי־שְׁזִיף. עֵצִים אֵלֶּה, הַכַּנּוֹת, קַיָּמִים גַּם בַּאֲדָמָה לֶחָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשָּׁקֵד עוֹלֶה יָפֶה.

שְׁנֵי מִינֵי־הַרְכָּבָה הֵם: הַרְכָּבַת־עַיִן והַרְכָּבַת־רֹאשׁ.

הַרְכָּבַת־עַיִן כֵּיצָד? עוֹשִׂים עַל הַכַּנָּה, בְּסַכִּין מְיֻחָד לְכָךְ, נִתּוּחַ בְּצוּרַת T.

הַנִּתּוּחַ נַעֲשָׂה רַק בַּקְּלִפָּה. מִן הָרוֹכֵב מוֹצִיאִים חֶנֶט אֶחָד, הוּא הַכַּפְתּוֹר, וַחֲתִיכַת־קְלִפָּה קְטַנָּה מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו, הַנִּקְרֵאת שֶׁלֶט. פּוֹתְחִים אֶת שְׁתֵּי שְׂפוֹת־הַנִּתּוּחַ וּמַכְנִיסִים אֶל תַּחְתָּן אֶת הַשֶּׁלֶט, רַק הַחֶנֶט יִשָּׁאֵר גָּלוּי.

הַרְכָּבַת־רֹאשׁ כֵּיצַד? כּוֹרְתִים אֶת רֹאשׁ־הַכַּנָּה, עוֹשִׂים בָּהּ סֶדֶק וּמַכְנִיסִים לְתוֹכוֹ אֶת הָרוֹכֵב, הַמְחֻדָּד גַּם הוּא, אֶת מְקוֹם־הַהַרְכָּבָה מוֹשְׁחִים בְּמִשְׁחָה מְיֻחֶדֶת לְכָךְ וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ הֵיטֵב.

יְלִיד אַרְצוֹת יַם־הַתִּיכוֹן הוּא הַשָּׁקֵד וּמִשָּׁם עָבַר לְאַרְצֵנוּ. עוֹד מִימֵי קְדוּמִים הֵחֵל הָאָדָם לְטַפֵּל בּוֹ, בִּגְלַל פֵּרוֹתָיו הַטּוֹבִים. כָּעֵת נָפוֹץ הוּא מְאֹד בְּכָל מוֹשְׁבוֹת־אַרְצֵנוּ, מַטָּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. אֵין כִּמְעַט מְקוֹם יִשּׁוּב בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְדַּל בּוֹ הַשָּׁקֵד.

גְּוִיָּתָהּ הַגְּדוֹלָה, הַמְסֻרְבֶּלֶת שְׁרִירִים עָבִים, יַרְאוּ עַל כֹּחָהּ הָרָב. בְּיִחוּד רַבִּים וּגְדוֹלִים שְׁרִירֵי־עָרְפָּהּ.

הַפָּרָה הִיא חַיַּת־מִרְעֶה, הַנִּמְצֵאת תָּמִיד בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּאֲפָר. גְּוִיָּתָהּ הַכְּבֵדָה נִשְׁעֶנֶת עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת וַחֲזָקוֹת. רַגְלֶיהָ תָּעֵדְנָה כִּי הִיא אֵינֶנָּהּ יוֹדַעַת לָרוּץ. הִלּוּכָהּ בְּשֶׁקֶט וּבְנָחַת. בִּשְׁעַת־רָגְזָה תִּקְפֹּץ וְתָרוּץ בְּבֶהָלָה וְכַעֲבוֹר רִגְעֵי־מִסְפָּר תִּשְׁקֹט וְתֵלֵךְ לְאַט לְאָט. הַפָּרָה הוֹלֶכֶת בְּרָאשֵׁי־שְׁתֵּי־אֶצְבָּעוֹת, הַנְּעוּלוֹת פְּרָסוֹת קַרְנִיּוֹת קָשׁוֹת. מַפְרִיסַת־פַּרְסָה הִיא.

הִלּוּכָהּ הָאִטִּי תָּלוּי גַּם בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָהּ. אוֹכֶלֶת־צְמָחִים הִיא וְעָלֶיהָ לַעֲמוֹד כָּל הַיּוֹם לִתְלוֹשׁ עֵשֶׂב. נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בִּימֵי־קְדוּמִים, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ, בְּאֵין חֲסוּת־הָאָדָם עָלֶיהָ, לֹא מִהֲרָה הַפָּרָה לָרוּץ וָלֹא נִסְּתָה לִבְרוֹחַ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ, כִּי בָּטְחָה בְּכֹחָהּ.

[ציּוּר 32 – קובץ 84]

כְּלֵי־נִשְׁקָהּ – כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה גַם כַּיּוֹם בְּמִלְחֶמֶת־הַשְּׁוָרִים – הֲלֹא הֵן קַרְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת וְהַנְּבוּבוֹת.

אִם נְנַסֵּר בְּמַשּׂוֹר אַחַת הַקַּרְנַיִם וְרָאִינוּ בָּהּ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִבִּפְנִים יִמָּצֵא הַזִּיז, הַצּוֹמֵחַ וּבוֹלֵט מִתּוֹךְ עֶצֶם־הַמֵּצַח, וְעָלָיו נָתוּן הַנַּרְתִּיק הֶעָשׂוּי חֹמֶר קַרְנִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲשׂוּיָה גַם הַפַּרְסָה. חֹמֶר זֶה שָׁקוּף הוּא, יֵרַךְ בַּמַּיִם וְיֵחָתֵךְ בְּסַכִּין.

בְּקַרְנֶיהָ מוּעֶדֶת הַפָּרָה, בְּעֶזְרַת שְׁרִירַי־עָרְפָּהּ הַחֲזָקִים, לִנְגֹּחַ בְּעֹז, עַד כְּדֵי לְהָמִית. גַּם בְּרַגְלֶיהָ תִּבְעַט בְּאוֹיְבָהּ הַקָּרֵב אֵלֶיהָ מֵאָחוֹר.

בִּכְלֵי־נִשְׁקָהּ אַלָּה תִּשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּרָה נֶגֶד אוֹיְבֶיהָ הַגְּדוֹלִים. אַךְ אוֹיְבִים קְטַנִּים יֵשׁ לָהּ, הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ הֲמוֹנֵי־הֲמוֹנִים וּמְצִיקִים לָהּ עַד מְאֹד. אוֹיְבֶיהָ אֵלֶּה הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת הַשּׁוֹנִים.

הַקְּרָדוֹת מְטִילוֹת עַל־פְּנֵי עֲטִינֵי־הַפָּרָה אֶת בֵּצֵיהֶן, וּמֵהֶן מִתְפַּתְּחוֹת קְרָדוֹת קְטַנּוֹת הַיּוֹנְקוֹת אֶת חֲלֵב־הַפָּרָה וְגוֹרְמוֹת לָהּ כְּאֵב רָב. וְאֵיךְ תִּלָּחֵם בָּהֶם? תְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ, תְּנַעֲנֵעַ אֶת עוֹרָהּ, אֶת אָזְנֶיהָ וְהִבְרִיחָתָם.

מִכָּל חוּשֵׁי־הַפָּרָה מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ. נְחִירֶיהָ רְחָבוֹת וּרְטֻבּוֹת תָּמִיד וְלָכֵן תַּבְחִין הֵיטֵב בֵּין עֵשֶׂב טוֹב וָרָע. אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת תַּרְאֶינָה כִּי גַם חוּשׁ־שְׁמִיעָתָהּ חַד וָטוֹב.

נִסְתַּכֵּל בַּפָּרָה בִּרְעוֹתָהּ.

בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה וְהַמְחֻסְפֶּסֶת תִּלְפֹּת אֶת הָעֵשֶׂב חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת וּתְבִיאֵן אֶל פִּיהָ.

אֶת הָעֵשֶׂב הִיא קוֹטֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹתֶכֶת, כִּי רַק בְּלִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יֵשׁ לָהּ שְׁמוֹנֶה שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת אֲרֻכּוֹת וַעֲקֻמּוֹת. בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה חֲסֵרוֹת הַחוֹתְכוֹת.

וְאֵיךְ תִּקְטֹף אֶת הָעֵשֶׂב? מְהַדֶּקֶת הִיא אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה אֶל הָעֶלְיוֹנָה, מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ בְּחָזְקָה לְפָנִים וְלַצְּדָדִים – וְהַמַּאֲכָל בְּפִיהָ.

רַב הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר תִּקְטֹף וְאֵין לָהּ הַסִּפֵּק לְלָעֳסוֹ הֵיטֵב, וּבָלְעָה אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַכּוֹסוֹת, הוּא הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִקֵּבָתָהּ, וּמִמֶּנּוּ – אַחַר זְמַן־מָה – אֶל הַהַמְסֵס, הַמָּלֵא קְמָטִים רַבִּים כְּרֶשֶׁת. אַחֲרֵי־אָכְלָהּ דַּיָּה תִּרְבַּץ לָנוּחַ. אָז יַעֲלֶה הַמָּזוֹן מִן הַקֵּבָה וְיָשׁוּב אֶל פִּיהָ גּוּשִׁים גּוּשִׁים. מַעֲלָה גֵרָה הִיא.

[ציּוּר 33 – קובץ 86]

הַוֶּשֶׁט……….הַהַמְסֵס בֵּית הַכּוֹסוֹת……….הַכָּרֶס הַפְּנִימִי….הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית

לְאַט־לְאַט תִּלְעַס אֶת מְזוֹנָהּ, בַּהֲנִיעָהּ בְּלִי הֶרֶף אֶת לִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. נִטְחָן הַמָּזוֹן וְהוֹרִידַתּוּ אֶל הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִקֵּבָתָהּ – הוּא הַכָּרֶס הַפְּנִימִי שֶׁכְּתָלָיו מְקֻפָּלִים בְּצוּרַת עָלִים. בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית – נִגְמָר הָעִכּוּל.

מְעֵי־הַפָּרָה, כִּמְעֵי כָּל אוֹכְלֵי־הַצְּמָחִים, אֲרֻכִּים מְאֹד, פִּי עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מֵאֹרֶךְ כָּל גּוּפָהּ.

הַמָּזוֹן הַמְעֻכָּל יִשְׁתַּנֶּה בְּגוּף הַפָּרָה וְהָיָה לְדָם, חָלָב וּבָשָׂר.

הָעוֹרְקִים הַמּוֹלִיכִים אֶת הַדָּם יִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַגְּוִיָּה וְיִתְאַחֲדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הוּא הַלֵּב. הַדָּם הַלָּבָן יִשְׁטֹף בְּעוֹרְקֵי־הֶחָלָב הַנִּמְצָאִים בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַגְּוִיָּה וְהַמִּתְאַחֲדִים בַּכָּחָל¹.

הַפָּרָה תֵּלֵד אַחַת בַּשָּׁנָה וְתֵינִיק אֶת עֶגְלָהּ בַּחֲלָבָהּ. בִּמְלֹאת לָעֵגֶל שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים תִּצְמַחְנָה לוֹ קַרְנָיִם.

פָּרַת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִשּׁוֹר־הַבָּר, אֲשֶׁר שָׁכַן בִּימֵי קֶדֶם בְּיַעֲרוֹת־אַרְצֵנוּ. פָּרַת־הַבָּר מַסְפִּיקָה חָלָב רַק לְעֶגְלָהּ דֵי סִפְקוֹ. נִגְמַל הָעֵגֶל וְחָדַל הֶחָלָב בַּעֲטִינֵי אִמּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים טִפַּח וְרִבָּה אוֹתָהּ הָאָדָם, הָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, וְכֵן פִּתַּח מִמֶּנָּה וְהֵקִים גְּזָעִים שׁוֹנִים.

חֵלֶף טִפּוּלוֹ מְשִׁיבָה לוֹ הַפָּרָה כִּגְמוּלוֹ: שֶׁפַע־חָלָב, מָזוֹן טוֹב וּמַבְרִיא לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ.

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעָה בְּאַרְצֵנוּ הַכַּלָּנִית. צוֹמַחַת הִיא בַּמּוֹרָד וּבַבִּקְעָה, בֶּהָרִים וּלְרַגְלֵי־הַסְּלָעִים. פְּרָחֶיהָ רֻבָּם אֲדֻמִּים, אַךְ יֵשׁ גַּם וְרֻדִּים וּלְבָנִים.

[ציור – קובץ 90]

ציּוּר 34 הַכַּלָּנִית. אַבְקָן. פֵּרוֹת.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים בּוֹקְעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּפוּפִים בִּדְמוּת בֶּרֶךְ, עָקְצֵי־הֶעָלִים. אַחֲרֵיהֶם יוֹפִיעוּ גִּבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים, עֲטוּרִים שְׁלשָׁה עָלִים יְרוֹקִים, עָלִים מַקְדִּימִים, הַמְשַׁמְּשִׁים גָּבִיעַ.

עֲלֵי־הַכַּלָּנִית, הַשְּׁסוּעִים וְהַמְפֻצָּלִים, וְגַם גִּבְעוֹלָהּ, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת.

מַה תִּתֵּנָּה הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה לַצֶּמַח?

הַכַּלָּנִית, כְּכָל הַצְּמָחִים, שׁוֹאֶפֶת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית, הַנַּעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַחֲרוּקִים. הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה, בַּת שִׁבֵעָה וְלִפְעָמִים בַּת תִּשְׁעָה עָלִים, וְהָאַבְקָה הָרַבָּה נוֹעֲדוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאוֹרְחִים הָאַלָּה מֵרָחוֹק.

אַךְ לֹא כָּל החֲרוּקִים רְצוּיִים לָהּ. הוֹעֵל יוֹעִילוּ רַק אֵלֶּה הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר. הַחֲרוּקִים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא גַּם מַזִּיקִים לָהּ, כִּי הֵם מִתְכַּוְּנִים לֹא אֶל הַפֶּרַח, כִּי אִם אֶל הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים, לְאָכְלָם וּלְהַשְׁחִיתָם.

נְשַׁעֵר בְּנַפְשֵׁנוּ רֶגַע, כִּי הִנֵּה חִפּוּשִׁית אַחַת בָּאָה אֶל הַפֶּרַח, לָקְחָה מֵאַבְקָתוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ. לוּ עָבְרָה הַחִפּוּשִׁית בּוֹ בָּרֶגַע לְפֶרַח אַחֵר וְהֶעֱבִירָה עִמָּהּ גַּם אֶת הָאַבְקָה וְהָיְתָה מְסַיַּעַת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית. אַךְ אִם תֵּרֵד לִזְחוֹל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְאַחַר תַּעֲלֶה עַל פֶּרַח אַחֵר וְנִנְעֲרָה מֵעַל גּוּפָהּ הָאַבְקָה כֻּלָּהּ. הַחֲרוּק לֹא יוֹעִיל לַפֶּרַח, הוּא רַק יַשְׁחִית אֶת הָאַבְקָה.

הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת עַל הַצֶּמַח מִסַּכָּנָה זוֹ. בְּעֵינֵי הַחֲרוּק נִרְאוֹת הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלֶּה כְּיַעַר גָּדוֹל עָבֹת אֲשֶׁר אֵין לַעֲבוֹר בּוֹ.

מוּבָן, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הָאַלָּה מְגִנּוֹת גַּם מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת. כַּלָּנִית הַצּוֹמַחַת מְגֻלָּה לְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת יוֹתֵר וְגַם עָלֶיהָ רְחָבִים יוֹתֵר.

פְּרָחִים שֶׁלֹּא הָאָבְקוּ מַאֲרִיכִים לִפְרֹחַ.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת. הָעֱלִי, בַּעַל הַפִּרְיוֹנִים הַמְרֻבִּים, הָחָפְשִׁים, מַתְחִיל תּוֹפֵחַ. הַפֶּרַח יִיבַשׁ כֻּלּוֹ וְהַזֵּרְעוֹנִים יִפְּלוּ אָרְצָה.

זֵרְעוֹנֵי הַכַּלָּנִית נוֹצִיִּים, שְׂעִירִים. מִתְפַּזְּרִים הֵם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בָּרוּחַ, נִצְמָדִים אֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, עֵד שֶׁיִּפְּלוּ אֵי־שָׁם וְיִקָּלֵטוּ.

הַפֶּרַח מֵת, גַּם הֶעָלִים הוֹלְכִים וְנִכְמָשִׁים, וְחָמְרֵי־הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם עוֹבְרִים וְחוֹזְרִים אֶל תַּחַת הָאֲדָמָה, אֵל הַפְּקָעַת. בַּפְּקַעַת נִצְבָּר חֹמֶר, רֻבּוֹ עֲמִילָן אֲשֶׁר יָזוּן אֶת הַצֶּמַח הַצָּעִיר בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

כָּל הַקַּיִץ טְמוּנָה הַפְּקַעַת בַּקַּרְקַע. הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה הָעוֹטֵף אוֹתָהּ לֹא יִתֵּן לָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים לִנְגוֹעַ בָּהּ לְרָעָה וְלַמַּיִם שֶׁבָּהּ לְהִתְאַדּוֹת. מְכִילָה הִיא מִין רַעַל, שֶׁכָּל הַטּוֹעֵם מִמֶּנּוּ יָקִיא וְיִתְעַטֵּשׁ.

הַנּוּרִית, כַּפְתּוֹר־הַזָּהָב, הַדְּמוּמִית, הַזַּלְזֶלֶת – פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה־הָעֱלִי וּבְמִסְפַּר־הָאַבְקָנִים הָרַב לְפֶרַח הַכַּלָּנִית וְכֻלָּם יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַנּוּרִית אוֹ הָאַרְזָפִים.

כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר צִנַּת הַסְּתָו, הָאֲוִיר נַעֲשָׂה זַךְ וְצָלוּל, הַמֶּרְחַקִּים מַבְהִירִים, וְהֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הָרַקָּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

מִשְׁכָּנָן – סַלְעֵי־הֶהָרִים וְצוּקֵי־הַגְּבָעוֹת. נָאוֹת הֵן הָרַקָּפוֹת הַמְּצִיצוֹת מִמְּרוֹמֵי הַכֵּפִים בְּגֵיא־הִנּוֹם וְעַל יַד “אֶשֶׁד הַטַּחֲנָה” בִּמְטוּלָה, כְּמוֹ תֹּאמַרְנָה לַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן: “אַל תַּעְפִּיל עֲלוֹת אֵלֵינוּ, כִּי לֹא תּוּכָלָה”.

תְּחִלָּה מוֹפִיעִים עָקְצֵי־הֶעָלִים, אַחֲרֵיהֶם יַעֲלוּ גִבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים. לַעֲלֵי־הָרַקֶּפֶת תַּבְנִית־לֵב. רְחָבִים הֵם, מְחֻסְפָּסִים וּזְרוּעִים כְּתָמִים כֵּהִים.

מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח.

מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת עֲלֵי־הַגָּבִיעַ הַיְּרוֹקִים בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת כּוֹתֶרֶת אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן אוֹ וָרֹד. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס הַמְּכִילָה אֶת הַגָּבִיעַ וְאֶת הָעֱלִי וּבְחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן יִתְפָּרְדוּ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת. בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן מְקֻפָּלוֹת לְשׁוֹנוֹת־הַכּוֹתֶרֶת וּשְׁזוּרוֹת יַחַד, אַךְ לְאַט לְאַט הֵן מִתְבַּדְּרוֹת, מִתְעַקְּמוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִזְדַּקְּפוֹת עָל וְנִרְאוֹת לְעֵינֵינוּ מִצִּדָּן הַפְּנִימִי. חֲמֵשֶׁת הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֱלִי הַחַד, הַמִּזְדַּקֵּר מִתּוֹכָם, בּוֹלְטִים הַחוּצָה, מָפְנִים מָטָּה. בַּקַּרְקָעִית נִמְצָאִים הַבַּלּוּטִים הַשּׁוֹפְעִים צוּף.

אֵיזוֹהִי הַהַפְרָיָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בַּפֶּרַח הַזֶּה?

מוּבָן, הַפְרָיָה עַצְמִית – יַגִּידוּ רַבִּים. הָעֱלִי מִזְדַּקֵּר וְיוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ וְהָאַבְקָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

אוּלָם כָּל הַחוֹשְׁבִים כָּךְ טוֹעִים.

[ציור 33 – קובץ 93]

הָרַקֶּפֶת (צֶמַח שָׁלֵם)

עֹקֶץ מִתְפַּתֵּל (מִשְּׂמֹאל)

הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים אֵינָם מַבְשִׁילִים בִּזְמָן אֶחָד. בְּהַבְשִׁיל הָעֱלִי אָזְלָה כְּבָר הָאַבְקָה מִתּוֹךְ הַפֶּרַח, וְהַחֲרוּקִים, הַבָּאִים בֶּהָמוֹן לָמוֹץ אֵת הַצּוּף, יְבִיאוּהָ מִפֶּרַח אַחֵר. וְאֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח פְּנִימָה? הַכּוֹתֶרֶת בִּמְקוֹם הַכִּפָּה כְּחַלְחַלָּה, כְּמוֹ תַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְתַזְמִין אֶת אוֹרְחֶיהָ לֵהָנוֹת מִן הָאַבְקָה וְהַצּוּף.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה תִּבּוֹל הַכּוֹתֶרֶת וְאִתָּהּ הָאַבְקָנִים הַדְּבוּקִים בָּהּ, רַק הַשַּׁחֲלָה נִשְׁאֶרֶת בִּדְמוּת הַלְקֵט עָגֹל מָלֵא זֵרְעוֹנִים דַּקִּים. עֲלֵי־הַגָּבִיעַ נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל הַהַלְקֵט, עַד שֶׁיִּגְמָלוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפַּתֵּל עֹקֶץ הַפֶּרַח כִּקְפִיץ זֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹן וְהִטָּה אֶת הַהַלְקֵט אֶל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים. מְגוּפַת־הַהַלְקֵט, שֶׁדְּמוּת מַשְׁפֵּךְ לָהּ, תִּנָּתֵק וְהַזֵּרְעוֹנִים יִתְפַּזֵּרוּ.

פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת גְדוֹלָה מְאֹד. מָזוֹן עֲמִילָנִי רַב נֶאֱצָר בָּהּ וְגַם בְּהֵעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְתָשְׁלַךְ בַּשָּׂדֶה לֹא תֶּחְדַּל לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. מְכִילָה הִיא מִיץ אַרְסִי, וְאֵין הָרְמָשִׂים נוֹגְעִים בָּהּ לְרָעָה.

יְמֵי הַחֹרֶף. גְּשָׁמִים עַזִּים נִתָּכִים וְהַצִנָּה גּוֹבֶרֶת בַּלֵּילוֹת. פֹּה וְשָׁם מַאֲדִימָה כַּלָּנִית, מַבְהִירָה רַקֶּפֶת עַלִּיזָה, אַךְ הַשָּׂדוֹת עוֹדָם שׁוֹמְמִים וַחֲשׂוּפִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַלָּה יֵרָאֶה פִּתְאוֹם הַנַּרְקִיס הַנֶּהְדָּר בְּזִיו־מַרְאֵהוּ וּבְרֵיחוֹ הַטוֹב.

אֵיךְ הִצְלִיחַ לְשַׂגְשֵׂג וְלִפְרוֹחַ בְּעוֹנָה קָשָׁה זוֹ?

עוֹד עִם הָרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ נִתְרַכְּכָה הָאֲדָמָה, נֵעוֹר הַנַּרְקִיס וְשָׁב לִתְחִיָּה. זָעִיר הָיָה אָז, סָמוּי מִן הָעַיִן, בְּתוֹךְ הַבָּצָל שָׁכָן. וּמָתַי הוּכַן הַבָּצָל? בַּחֹרֶף שֶׁעָבָר.

הָבָה נִסְתַּכְּלָה בִּבְצַל־הַנַּרְקִיס.

[ציּוּר 35 – קובץ 94]

מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפּוֹת חוּמוֹת. תַּחַת הַקְּלִפּוֹת נִמְצָאִים הַגְּלָדִים הַחוֹפִים אֶחָד עַל רֵעֵהוּ. הַגְלָדִים הַחִיצוֹנִיִּים חוּמִים וִיבֵשִׁים וְהַפְּנִימִיִּים עָבִים וּרְווּיֵי־לֵחַ. תַּחְתִּית הַבָּצָל קָשֶׁה וּדְמוּת מְשֻׁלָּשׁ לָהּ, הִיא עֻגַת־הַבָּצָל. מֵרֹאשׁ הָעֻגָה, בְּתוֹךְ הַגְלָדִים, עוֹלֶה וּמִתְנַשֵּׂא עַמּוּד לָבָן.

כָּל הַקַּיִץ טָמוּן הַבָּצָל בַּקַּרְקַע, שָׁרוּי בְּתַרְדֵמָה. הַקְּלִפּוֹת שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִפְּנֵי הַחֹרֶב וְגַם מִפְּנֵי הַחֲרוּקִים הַמַּזִּיקִים כִּי מְכִילוֹת הֵן מִיץ אַרְסִי וְרֵיחָן חָרִיף.

עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הֵחֵלָּה בַּבָּצָל תְּסִיסַת־חַיִּים. מִן הָעֻגָה פָּשְׁטָה וְיָרְדָה צִיצַת־שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהָעַמּוּד גָדֵל וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאָט. מִתּוֹךְ הָעַמּוּד הַזֶּה עוֹלִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים.

הִכָּה הַנַּרְקִיס שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת הֶעָלִים. עֲלֵי־הַנַּרְקִיס מַבְקִיעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עֲטוּפִים בְּחִתּוּל קָשֶׁה הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּגִיחָם הַחוּצָה יִקָּרַע הַחִתּוּל וְנָבָל.

כִּגְדֹל הֶעָלִים יֵלְכוּ הַגְלָדִים הָלוֹךְ וְהִצְטַמֵּק כִּי חָמְרֵי־הַמָּזוֹן עוֹבְרִים אֶל הַגִּבְעוֹל. בְּאוֹתוֹ זְמָן מוֹפִיעִים בַּבָּצָל־הָאֵם נִצָּנִים צְעִירִים, הַפּוֹרְצִים וּמַבְקִיעִים בֵּין הַגְלָדִים וְהַקְּלִפּוֹת. גִלְדֵי הַבָּצָל יְשֻׁנּוּ אָז וְהָיוּ לִקְלִפּוֹת הַמְגִנּוֹת עַל הַבְּצַלְצוּלִים הָרַכִּים.

הַגִבְעוֹל חָבוּי בֵּין הֶעָלִים הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו. בְּרֹאשׁ הַגִבְעוֹל תֵּרָאֶה אֲגֻדַּת־פְּרָחִים, שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד עֲשָׂרָה וְגַם הֵם נְתוּנִים בְּחִתּוּל דַּק.

בְּהִקָּרְעוֹ יוֹפִיעוּ הַפְּרָחִים בִּמְלֹא־הֲדָרָם.

נִפְלָאִים הֵם צִבְעֵי־הַפֶּרַח הַזֶּה. שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבַנְבַּנִּים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹכָב וּבְתוֹכָם מִתְנוֹסֵס כְּעֵין סֵפֶל צָהֹב. שֵׁשֶׁת הָאַבְקָנִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ צִנּוֹר־הַפֶּרַח בִּשְׁנֵי טוּרִים, שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּטוּר. הַזִּירִים, כְּמוּבָן, קְצָרִים מְאֹד. תַּחְתָּם יִמָּצֵא הָעֱלִי, שֶׁצַּלַּקְתּוֹ תֵּחָלֵק לִשְׁלשָׁה.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ בְּתַחְתִּיתוֹ צוּף מָתוֹק והחֲרוּקִים מְמַהֲרִים אֵלָיו עוֹד מֵרָחוֹק.

פִּרְחֵי־הַנַּרְקִיס כְּפוּפִים וּמֻרְכָּנִים לְמַטָה לִפְנֵי הָפְרוֹתָם. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה מִתְיַשְּׁרִים הֵם וּמִזְדַּקְּפִים.

רְבִיַּת הַנַּרְקִיס נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַזֵּרְעוֹנִים וְגַם עַל יְדֵי הַבְּצַלְצוּלִים.

“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…

גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.

[ציור 36 – קובץ 96]

שַׂלְוִים

כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.

קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.

אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.

רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.

אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.

יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.

מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.

מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.

מִינֵי־הַכֶּלֶב רַבִּים וְשׁוֹנִים. נִבְדָּלִים הֵם זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם, בְּפַרְצוּפָם וְגַם בִּתְכוּנוֹת־רוּחָם.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד אָסַף הָאָדָם אֶת הַכֶּלֶב לְבֵיתוֹ. מִן הַגּוּרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּחַר לוֹ אֶת אֵלֶּה שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתֵיהֶם הַמְּיוּחָדוֹת, וְאֶת הַנּוֹתָרִים הִשְׁמִיד. בְּחִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה דּוֹרוֹת רַבִּים וְכֵן נוֹצְרוּ גִּזְעֵי־הַכֶּלֶב הַשּׁוֹנִים: כַּלְבֵּי־הַצַּיִד, כַּלְבֵּי־הַצֹּאן, הַשַּׁפְלָנִים, וְעוֹד.

[ציוּר 10 הַכֶּלֶב לִגְזָעָיו הַשּׁוֹנִים –קובץ 30]

מַה מָצָא הָאָדָם בַּכֶּלֶב לְקָרְבֵהוּ?

חוּשׁ רֵיחוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב דַּק לְהַפְלִיא. בְּחוּשׁוֹ זֶה יַכִּיר אֶת בְּעָלָיו בֵּין הֲמוֹן־אֲנָשִׁים עָצוּם וָרָב. כַּאֲשֶׁר יָרְחַק הַכֶּלֶב מִבֵּיתוֹ – וְשָׁב אֵלָיו כַּעֲבֹר זְמָן, כִּי יִמְצָא אֶת הַמְּסִלָּה אֲשֶׁר פַּעַם עָבַר בָּהּ. נְחִירָיו רְחָבִים וְלַחִים, לָכֵן יֵיטִיב לְהָרִיחַ. אִם יִיבַשׁ חָטְמוֹ – סִמַּן־מַחֲלָה הוּא.

בְּיִחוּד מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ אֵצֶל כַּלְבֵּי־הַצַּיִד וְהַצֹּאן.

בִּלְעֲדֵי הַכֶּלֶב לֹא יֵצֵא הַצַּיָד לָצוּד. הַכֶּלֶב יָרוּץ וְיָתוּר בְּלִי הֶרֶף עַד אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַטֶּרֶף בְּקָמַת־הָעֵשֶׂב אוֹ בְּצֶאֱלֵי־הַסְּבָכִים, יִשָּׂאֶנוּ וִיבִיאֶנּוּ לַאֲדוֹנָיו.

[ציוּר 11 כְּלָבִים עֲרָבִיִּים (זַרְזִירֵי־מָתְנָיִם) – קובץ 31]

גַּם כֶּלֶב־הַצֹּאן – בִּלְעָדָיו אֵין תְּקוּמָה לָרוֹעֶה. תָּמִיד יִשְׁמֹר וְיָגֵן עַל הַצֹּאן מִשִּׁנֵּי־הַטּוֹרְפִים. בְּרֵיחוֹ יַכִּיר אֶת עִקְּבֵי־הַשֶּׂה הַפְּזוּרָה וִימַהֵר לְאָסְפֶנָּה. בְּשַׁעַת הַמְּנוּחָה יֵשֵׁב לוֹ מוּל הָרוֹעֶה, יְחַכֶּה לְמוֹצָא פִיו וּלְכָל רֶמֶז קַל יִתְעוֹרֵר לָרוּץ.

וְלֹא רַק בַּצַּיִד וּבַמִּרְעֶה, גַּם בַּחֲצֵרֵנוּ יַעֲזֹר לָנוּ עֵזֶר רָב.

הַכֶּלֶב – שׁוֹמְרֵנוּ.

עַל הַשּׁוֹמֵר לִהְיוֹת עֵר כָּל הַלַּיְלָה, לִתְפֹּס כָּל רַחַשׁ, לְעוֹרֵר קוֹל־בֶּהָלָה בְּשַׁעַת־הַצֹּרֶךְ, לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּנָּב וּלְהִלָּחֵם בּוֹ.

בְּכָל אֵלֶּה יַשְׂכִּיל הַכֶּלֶב לְהַפְלִיא.

שְׁנָתוֹ קַלָּה מְאֹד וּלְכָל הֲמוּלָה דַקָּה יִתְעוֹרֵר. כִּי יִשְׁכַּב בַּחֶדֶר וְשָׁם, הַרְחֵק בָּרְחוֹב, צַעֲדֵי־אִישׁ נִשְׁמָעִים – וְנֵעוֹר מִיָּד וְנָבָח. עַל הַגַּנָּב יִתְנַפֵּל בֶּחָרוֹן, יִשָּׁכֶנּוּ בְּלִי רַחֵם.

כַּלְבֵּי־הַשְּׁמִירָה – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם זְקוּפָה תָּמִיד, כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבָם. כַּלְבֵּי הַצַּיִד וְהַצֹּאן – אֲפַרְכֶּסֶת־אָזְנָם סְרוּחָה, כִּי נֶעֱזָרִים הֵם בְּרֵיחָם הַדַּק, וְרַגְלֵיהֶם אֲרֻכּוֹת וְקַלּוֹת.

רַגְלֵי הַשַּׁפְלָנִים קְצָרוֹת וַעֲקֻמּוֹת. הַכְּלָבִים הָאַלָּה יַחַדְרוּ לִמְאוּרוֹת הַשּׁוּעָל, יִלָּחֲמוּ בּוֹ וְיַסְגִירוּהוּ בִּידֵי הַצַּיָּד.

בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן הָרְחוֹקוֹת הַכֶּלֶב הוּא חַיַּת־הַבַּיִת הַיְחִידָה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ גַם לְהוֹבָלַת מַשָּׂא.

הַכֶּלֶב אוֹכֵל־כֹּל, אַךְ אָהֹב יֶאֱהַב לֶאֱכֹל בָּשָׂר וּלְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת. שִׁנָּיו חֲזָקוֹת מְאֹד. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת, שְׁנֵי נִיבִים, שֵׁשׁ טוֹחֲנוֹת בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁבַע בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. הַטּוֹחֲנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַבְנוּנִיּוֹת.

יְדִיד טוֹב הוּא לָאָדָם וְעוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן. כָּל יָמָיו יִרְחַשׁ לַאֲדוֹנָיו אַהֲבָה רַבָּה, מְסִירוּת וְאֵמוּן. בַּכֹּל יְלַוֵּהוּ, תָּמִיד יְשָׁרְתֵהוּ.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר יָמִיט עַל בְּעָלָיו שׁוֹאָה.

יֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה בְּמַחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן: לֹא יֹאכַל דָּבָר, קוֹל נִבְחָתוֹ יְשֻׁנֶּה וְהָיָה לִילָלָה מָרָה, לְשׁוֹנוֹ הָאֲדֻמָּה תִּשְׁתָרְבֵּב וּמִפִּיו הַפָּעוּר יִז קֶצֶף. לֵאֶה וּמַשְׁמִים יָרוּץ, יִתְנוֹדֵד, יִשֹּׁךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְגּשׁ, יִפֹּל וְיָמוּת.

כֶּלֶב זֶה מַעֲבִיר אֶת מַחֲלָתוֹ עַל יֶתֶר חַיּוֹת־הַבַּיִת. נְשִׁיכָתוֹ מְסֻכֶּנֶת מְאֹד.

כֵּן עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר מִתֵּת לַכֶּלֶב לְלַקֵּק אֶת יָדָיו וְאֶת פָּנָיו. בְּשַׁעַת־לְקִיקָה עָלוּל הוּא לְהַעֲבִיר אֶת בֵּצֵי תּוֹלָעֵי־הַכֶּלֶב, הַגּוֹרְמִים לָאָדָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.

בַּמַּרְתֵּף, בַּעֲלִיּוֹת־הַגָּג, בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָעַכְבָּרִים מְצוּיִים שָׁם יֵרָאֶה הֶחָתוּל. אָזְנָיו הַזְּקוּפוֹת מִתְנוֹעֲעוֹת בְּלִי הֶרֶף, סִמָּן לִשְׁמִיעָה חַדָּה.

מְהַלֵּךְ־אֶצְבָּעוֹת הוּא הֶחָתוּל וְהִלּוּכוֹ בְּנָחַת. בִּקְצוֹת־אֶצְבְּעוֹתָיו יִמָּצְאוּ כָּרִים רַכִּים, וּבָהֶם יִצְעַד בְּדִמְמַת הַשְׁקֵט. גַּם בְּצִפָּרְנַיִם קָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת מְזֻיָּן הוּא, אַךְ אֵלֶּה לֹא תִּגַּעְנָה בַּקַּרְקַע, כִּי טְמוּנוֹת הֵן בְּקִפְלֵי־הָעוֹר אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת־הַשְּׁרִירִים יָכוֹל הֶחָתוּל לִשְׁלוֹף אֶת צִפָּרְנָיו וּלְאָסְפָן מִיָּד. הַצִּפָּרְנַיִם חַדּוֹת, כִּי בִּהְיוֹתָן חֲבוּיוֹת תָּמִיד לֹא תִּשָּׁחֵקְנָה וְלֹא תִּפָּגֵמְנָה.

הַס, בְּפִנַּת־הַמַּרְתֵּף יְכַרְסֵם עַכְבָּר…

בְּבִטְחָה יִצְעַד הֶחָתוּל בָּאַפְלוּלִית, לֹא יִכָּשֵׁל וָלֹא יִנָּגֵף. אִישׁוֹן־עֵינוֹ, אֲשֶׁר דְּמוּתוֹ בַּיּוֹם כְּסֶדֶק אָרֹךְ, הִתְרַחֵב וַיְהִי לְעִגּוּל. לָכֵן יִרְאֶה הֶחָתוּל בַּאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים.

גַּם שַׂעֲרוֹת־הַחִישָׁה אֲשֶׁר בִּשְׂפָמוֹ, גַּם הַשְּׂעָרוֹת אֲשֶׁר עַל יַד עֵינָיו וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו תִּהְיֶינָה לוֹ לְעֵזֶר. בָּהֶן יְמַשֵּׁשׁ וְיִמְצָא בָּאֲפֵלָה אֶת דַּרְכּוֹ, כְּגַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בְּיָדָיו.

בְּמֶרְחָק פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת מִן הָעַכְבָּר עָמַד הֶחָתוּל פִּתְאֹם, זָקַף אֶת גְּוִיָּתוֹ עַד הֱיוֹתָהּ כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה, קָפַץ וַיִּתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ.

רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת וַחֲזָקוֹת. בִּהְיוֹתָן כְּפוּפוֹת דּוֹמוֹת הֵן לִקְפִיצִים מְכֻוָּצִים וּבְהִמָּתְחָן יִזָּרֵק כָּל הַגּוּף בִּמְהִירוּת אֵין כָּמֹהָ. גּוּפוֹ קַל וְעַמּוּד־שִׁדְרָתוֹ גָּמִישׁ מְאֹד. וּבְעָבְרוֹ בֵּין הַקְּדֵרוֹת וְהַקְּעָרוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא יִגַּע בָּהֶן וְלֹא יַפִּילֵן.

בִּקְפִיצָה אַחַת יָכוֹל הֶחָתוּל לַעֲבֹר מֶרְחַק אַרְבָּעָה מֶטְרִים.

הָעַכְבָּר נָצוֹד – וְהֶחָתוּל יִשְׁלַח אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרוֹ עֵד זָב דָּם. אֵין הֶחָתוּל מֵמִית אֶת טַרְפּוֹ, נָתֹן יִתֵּן לוֹ לִבְרֹחַ וְשָׁב וּתְפָשׂוֹ. כֹּה יְשַׂחֶק־בּוֹ, יְשַׁלְּחֶנּוּ וְיִתְפְּשֶׂנּוּ, עַד אֲשֶׁר יֶחְלַשׁ הָעַכְבָּר מֵרֹב פְּצָעָיו הַשּׁוֹתְתִים דָּם.

אָז יִשְׁלַח בּוֹ אֶת נִיבָיו הָאֲרֻכִּים וְהָעַכְבָּר יָמוּת כְּרֶגַע. אֶת טַרְפּוֹ יֹאכַל הֶחָתוּל בְּמַלְתְּעוֹתָיו הַחַדּוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַנִּיבִים. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הִיא הַמַּלְתְּעָה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הַשֵּׁן הַטּוֹרֶפֶת. כִּי כָּל חַיָּה, אֲשֶׁר הַשֵּׁן הַזֹּאת בְּפִיהָ, חַיָּה טוֹרֶפֶת הִיא.

שְׁנֵי טוּרֵי שִׁנֵּי־הֶחָתוּל לְמַה הֵם דּוֹמִים? לְלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לֹא יְהֻדְּקוּ אֶל רָאשֵׁי־הַשִּׁנַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי מִתְחַבְּרִים הֵם זֶה בְּצַד זֶה. עַל כֵּן יֵיטִיב הַחַי הַזֶּה לַחְתֹּךְ וְלִגְזֹר. אוֹכֵל־בָּשָׂר הוּא.

כֵּן יָכוֹל הוּא לִגְרֹם עֲצָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי פִיו רָחָב מְאֹד.

כְּחֹם הַיּוֹם יֶאֱהַב הֶחָתוּל לִשְׁכַּב בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְחַמֵּם. בּוֹחֵר הוּא תָּמִיד בִּמְקוֹמוֹת רַכִּים, בַּמִּטָּה, עַל הַסַּפָּה, וְעוֹד. אִוְשָׁה כִּי תְּגֻנַּב לְאָזְנָיו – וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו, אַךְ יוֹסִיף לְהִתְנַמְנֵם.

כְּדַאי לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל בְּאָרְבוֹ לַצִּפֹּר.

עַל עֲנַף־עֵץ יֵשֶׁב־לוֹ, יַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְבַל יִרְאֵנוּ אִישׁ, וְעֵינָיו לַצִּפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל הֶעָנָף הַקָּרוֹב. אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. הִנֵּה יְיַלֵּל בַּחֲשָׁאִי, כְּמוֹ יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ אֵת הַצִּפּוֹר בְּקוֹלוֹ. הַצִּפֹּר מַקְשִׁיבָה דּוּמָם… בִּקְפִיצַת־פִּתְאֹם יְצוּדֶנָּה וְיִטְרְפֶנָּה.

טוֹב לוֹ לֶחָתוּל – וְשָׁכַב וְרָטַן מֵעֹנֶג וּמִנַּחַת. אָכֵן אִם תִּגַּע בּוֹ לְמוֹרַת רוּחוֹ – וּשְׂרָטְךָ עַד לְהַכְאִיב.

עָרֹם וּמִתְחַסֵּד הוּא הֶחָתוּל, עֵינָיו כְּמוֹ תַּבַּעְנָה תָּמִיד: “מָה אָוֶן פָּעַלְתִּי?” אוֹהֵב הוּא לִחְיוֹת לְבַדּוֹ, בְּאֵין אֶחָיו עִמּוֹ. הָרָעָב לֹא יַפְחִידֵהוּ, גַּם הָאָדָם יִשְׁמֹר עָלָיו וּמַה יוֹעִילוּ לוֹ אֶחָיו? הֵם עוֹד יִדְרְשׁוּ חֵלֶק מִן הַצַּיִד…

תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה מְאֹד. בִּלְעָדָיו יְמַלְּאוּ הָעַכְבָּרִים אֶת בֵּיתֵנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת. לִפְעָמִים אָמְנָם יָבִיא גַם נֶזֶק, בְּטָרְפוֹ אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַתַּרְנְגֹלֶת אוֹ אֶת צִפֳּרִי הַזֶּמֶר שֶׁבַּגַּן – אַךְ בְּיָדֵינוּ הוּא לְאַלְּפוֹ וּלְהִרְחִיקוֹ מִמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. הֲלֹא גַם אֶת הַכֶּלֶב יִשְׂנָא הֶחָתוּל שִׂנְאָה עַזָּה, וּבְכָל זֹאת נִרְאֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם מִתְהַלְּכִים כְּרֵעִים וּכְאָחִים. כֵּן נוּכַל לִיצוֹר יַחֲסֵי־שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּין הֶחָתוּל וּבֵין הָעוֹף.

עוֹד בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה הָיוּ מְגַדְּלִים אֶת הֶחָתוּל בַּבַּיִת וַיְּחַלְּקוּ לוֹ כְּבוֹד־אֵלִים. וְעֵת אָחֲזָה אֵשׁ בַּבַּיִת – וּמִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים לְהַצִּיל רֵאשִׁית כֹּל אֶת… הֶחָתוּל.

גַּם כַּיוֹם חָבִיב הוּא עָלֵינוּ. אָהוֹב נֶאֱהָבֶנּוּ לֹא רַק בִּגְלַל הִשְׁמִידוֹ אֶת הָעַכְבָּרִים, כִּי אִם גַּם עַל נִקְּיוֹנוֹ, עַל חִין־תְּנוּעוֹתָיו, עַל חֶמְדַּת־מַרְאֵהוּ.

כָּל הַיּוֹם תְּהַלֵּךְ הַתַּרְנְגֹלֶת וְתָרוּץ בַּחֲצַר־בֵּיתֵנוּ. עוֹף הָאֲדָמָה

הִיא. גַּם בִּרְדֹף אוֹיֵב אַחֲרֶיהָ תִּבְרַח בְּרַגְלֶיהָ, וְרַק בַּאֲבֹד מָנוֹס מִמֶּנָּה תִּצְלַח עָלֶיהָ רוּחַ עֹז, תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ וְתִתְעוֹפֵף. מְעוּפָהּ כָּבֵד וְרוֹעֵשׁ.

רַגְלֵי הַתַּרְנְגֹלֶת חֲזָקוֹת וּשְׁרִירַי־שׁוֹקֶיהָ גְדוֹלִים וְעָבִים. כְּנָפֶיהָ קְצָרוֹת וּמֵעֻגָּלוֹת – רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. גַּם צִפָּרְנֶיהָ מְפֻשָּׂקוֹת לִרְוָחָה וְהֵן מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲמָד טוֹב.

כָּל הַיּוֹם תְּנַקֵּר וּתְחַטֵּט בֶּעָפָר אוֹ בְּגַלֵּי־אַשְׁפָּה, תְּחַפֵּשׂ אַחֲרֵי כָּל מִינֵי זַרְעֵי־צְמָחִים, תּוֹלָעִים וּזְחָלִים. צִפָּרְנֶיהָ נְבוּבוֹת בְּתַחְתִּיתָן וְהַתַּרְנְגֹלֶת תַּפְלִיא לִגְרֹף בָּהֶן. כָּל פֵּרוּר, כָּל גַּרְגֵּר לֹא יֵעָלֵם מֵעֵינֶיהָ – רְאִיָּתָהּ חַדָּה מְאֹד. אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשָׁהּ מִכָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בַּעֲמָלָה וְהִנֶּהָ זְקוּקָה לָאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מַחֲסוֹרָהּ.

עַצְמוֹת־הַמַּקּוֹר שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת רַכּוֹת מְאֹד, אַךְ הֵן מְצֻפּוֹת שְׁכָבָה קַרְנִית קָשָׁה, וְלָכֵן תּוּכַל לְפוֹרֵר וּלְרוֹצֵץ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים: חִפּוּשִׁיוֹת, פֵּרוּרֵי־לָחֶם. מֵעֲלֵי־הַיְּרָקוֹת קוֹטֶפֶת הִיא וְגוֹזֶרֶת גְּזָרִים גְּזָרִים. חַרְטֻמָּהּ הָעֶלְיוֹן חַד מְאֹד וּבִהְיוֹתוֹ מְהֻדָּק אֶל הַחַרְטֹם הַתַּחְתּוֹן יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם כְּלַהֲבֵי־הַמִּסְפָּרָיִם. אֵין הַתַּרְנְגֹלֶת לוֹעֶסֶת אֶת מְזוֹנָהּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵנוּ וְתוֹרִידֶנּוּ אֶל הַזֶּפֶק. בַּזֶּפֶק יְרֻכָּךְ הַמָּזוֹן וְיֵרֵד מִשָּׁם אֶל הָאַצְטוּמְכָא וְאֶל הַקּוּרְקְבָן. שְׁרִירֵי הַקּוּרְקְבָן חֲזָקִים וְהֵם טוֹחֲנִים וְשׁוֹחֲקִים אֶת הַמָּזוֹן עַד אֲשֶׁר יְעֻכָּל.

גַּם גַּרְגְּרֵי־הֶחָצָץ אֲשֶׁר תְּלַקֵּט יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הַמָּזוֹן.

בִּנְחִירַי־הַתַּרְנְגֹלֶת יִמָּצְאוּ מַסְתְּמִים קָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יִסָּגֵרוּ. חַרְטֻמָּהּ הַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי כְּעֵין מִרְדֶה. בִּרְצוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת תְּמַלֵּא אוֹתוֹ מַיִם, תָּרִים אֶת רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה וְתַזִּילֵם אֶל תּוֹךְ לוֹעָהּ.

הַתַּרְנְגֹלֶת מְטִילָה בֵּצִים, אֲשֶׁר מֵהֶן יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים. הָאֵם רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶן, מְחַמַּמְתָּן בְּגוּפָה וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים. בְּצֵאתָם לַאֲוִיר־הָעוֹלָם יַעֲטוּ הָאֶפְרוֹחִים פְּלוּמָה רַכָּה, צְהֻבָּה לָרֹב. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יָרוּצוּ אַחֲרֵי אִמָּם הָרַחֲמָנִיָּה מְחַפְּשִׂים וּמְלַקְּטִים אֹכֶל. כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ מְעַט תְּגָרְשֵׁם אִמָּם מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם יִדְאֲגוּ לְנַפְשָׁם.

אֶת הַתַּרְנְגֹל נַכִּיר בְּגָדְלוֹ, בִּזְנָבוֹ הַכָּפוּף כְּמַגָּל וְהַמִּתְפַּתֵּל לְמַעְלָה, בְּכַרְבָּלְתּוֹ הַגְּבוֹהָה וּבְאוּנוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת הַמִּדַּלְדְלוֹת מִגְּרוֹנוֹ, אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה. קוֹמָתוֹ זְקוּפָה, צַעֲדוֹ אֵיתָן, בָּטוּחַ וְאִטִּי. אֲדוֹן־הַמִּשְׁפָּחָה הוּא, וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים בְּקוֹלוֹ יִשְׁמָעוּ. תַּרְנְגֹל זָר כִּי יָבֹא – וְהִתְלַקְּחָה מִלְחָמָה עַזָּה וַהֲמוֹן נוֹצוֹת תִּתְעוֹפֵפְנָה מִסָּבִיב. כְּלֵי־זֵינוֹ הֵם הַמָּקוֹר וְהַדָּרְבָן הַיּוֹצֵא מִמַּעַל לָאֶצְבַּע הָאֲחוֹרִית.

לְפָנִים הָיוּ עוֹרְכִים מִלְחֶמֶת־תַּרְנְגֹלִים וְהָיוּ מְזַיְּנִים אֶת דָּרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמַסְמְרוֹת־בַּרְזֶל.

קְרִיאַת־הַתַּרְנְגֹל קְבוּעָה לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְיוֹדֵעַ הוּא “לְהַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה”. תַּרְנְגֹלֶת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִתַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר, הַנִּמְצֵאת עוֹד כַּיּוֹם בִּצְפוֹן הוֹדוּ וּבְאִיִּים אֲחָדִים סְמוּכִים לָהּ.

תַּרְנְגֹלֶת־הַבָּר מְטִילָה רַק בֵּצִים מִסְפָּר, לְהָקִים דּוֹר חָדָשׁ. מִשְּׁנוֹת־קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וּמְטַפֵּל בָּהּ. כֹּה הֵקִים בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת גִּזְעֵי־תַּרְנְגֹלֶת שׁוֹנִים.

יֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת הַמְּטִילוֹת כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בֵּצָה בְּשָׁנָה.

בֵּצַת־הָעוֹף

לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי בֵּצֵי תַּרְנְגֹלֶת, הַדּוֹמוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה. הָבָה נְשַׁבְּרֵן וְנִרְאֶה מַה־בְּתוֹכָן: הָרִאשׁוֹנָה מְכִילָה חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן. בּוֹ־בָּרֶגַע נוּכַל לְטַגֵּן חֲבִיתָה נִפְלָאָה! בַּשְּׁנִיָּה… מִן הַשְּׁנִיָּה קָפַץ וְיָצָא אֶפְרֹחַ חַי, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יֵדַע לָרוּץ.

לְמַרְאִית־עַיִן לֹא נִבְדְּלוּ הַבֵּצִים זוֹ מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה הַיּוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הוּצְאָה מִתַּחַת הַתַּרְנְגֹלֶת, אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת דָּגְרָה וְחִמְּמָה אוֹתָהּ. וְאֵיךְ נוֹלַד הָאֶפְרֹחַ? הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן שֻׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבֵּצָה וְהָיוּ עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, דָּם. וּרְאוּ: בֶּן־חַיִל הוּא אֶפְרוֹחֵנוּ, חָכָם וְנָבוֹן. יוֹדֵעַ הוּא גַּם לְלַקֵּט זֵרְעוֹנִים.

חֲבָל שֶׁאֵין תַּחַת יָדִי אֶפְרֹחַ־אַוָּז. הֱיִיתֶם רוֹאִים כִּי מִיָּד לְהִבָּקְעוֹ מִן הַבֵּצָה יוֹדֵעַ הוּא גַּם לִשְׂחוֹת בַּמָּיִם.

הַאִם אֶפְרוֹחֵי כָּל הָעוֹפוֹת חֲכָמִים וְגִבּוֹרִים?

רְאִיתֶם אֶת אֶפְרוֹחֵי־הַיּוֹנִים. עִוְּרִים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ, וְלוּלֵא הוֹרֵיהֶם הַמְטַפְּלִים בָּהֶם הָיוּ מֵתִים מִיָּד.

עַתָּה נִקַּח בֵּצָה מְבֻשֶּׁלֶת, נַחְתְּכָהּ וְנִסְתַּכֵּל בָּהּ:

[ציור – קובץ 38]

חֲתָךְ בְּבֵצַת הָעוֹף: V – הַחֶלְמוֹן, B – הַחֶלְבּוֹן, C – הַחוּטִים.

קְלִפָּתָהּ קָשָׁה וּשְׁבִירָה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה יִמָּצֵא קְרוּם דַּק לָבָן וּבְתוֹכוֹ הַחֶלְבּוֹן הַלָּבָן וְהַחֶלְמוֹן הַצָּהֹב. עַל פְּנֵי הַחֶלְמוֹן– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב – גּוּף זָעִיר שָׁט. הוּא הָעֻבָּר.

קְלִפַּת הַבֵּצָה עֲשׂוּיָה סִיד. אִם נִטְבְּלֶנָּה בְּחֹמֶץ חָרִיף וְנָמַסָּה מַהֵר. נָשִׂים אוֹתָהּ בְּכוֹס מָיִם. בּוּעוֹת־אֲוִיר קְטַנּוֹת כִּנְקוּדוֹת־כֶּסֶף עוֹלוֹת וְצָפוֹת עָלֶיהָ. הַקְּלִפָּה מְלֵאָה נְקָבִים דַּקִּים אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יַחְדֹּר הָאֲוִיר. אוּלָם גַּם בְּתוֹךְ הַבֵּצָה יִמָּצֵא אֲוִיר מְעָט. הִנֵּה פֹּה לְמַעְלָה, בְּקָצֶהָ הַכַּד שֶׁל הַבֵּצָה, חָלָל רֵיק וְהוּא מָלֵא אֲוִיר. בְּלִי אֲוִיר לֹא יוּכַל הָעֻבָּר לְהִתְפַּתֵּחַ.

הַחֶלְמוֹן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע־הַבֵּצָה מְעֻטָּף גַּם הוּא קְרוּם דַּק אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לוֹ לְהִתְעָרֵב וּלְהִתְבּוֹלֵל בַּחֶלְבּוֹן. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי־הַחֶלְמוֹן הוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים חוּטִים דַּקִּים אֲשֶׁר יִקְשְׁרוּהוּ לִשְׁנֵי קְצוֹת הַבֵּצָה. אִם יְנַדְנְדוּ אֶת הַבֵּצָה בְּחָזְקָה וְנִתְּקוּ הַחוּטִים וְהַבֵּצָה תָּשְׁחַת וְתִתְקַלְקֵל.

הָעֻבָּר קַל מְאֹד וְהוּא שָׁט תָּמִיד וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. הֲלֹא תָּבִינוּ אֶת פֵּשֶׁר הַחִזָּיוֹן: תִּהְיֶה הַבֵּצָה מֻנַּחַת אֵיךְ־שֶׁהִיא, הָעֻבָּר יִמָּצֵא לְמַעְלָה וְיִקְלוֹט אֶת חֹם הַדּוֹגֶרֶת. כִּי הַחֹם רַק הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעֻבָּר לִגְדֹּל וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים גַּם בְּאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת. הִתְקִינוּ מְכוֹנָה אַחַת, הִיא הַמַּדְגֵּרָה, אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ יְסַדְּרוּ אֶת הַבֵּצִים עַל פְּנֵי שְׂבָכוֹת וּמִדַּת־הַחֹם קְבוּעָה בָּהּ תָּמִיד. כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת יִבָּקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים.

“רְדוּ בִדְגַּת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה…”

בִּימֵי קֶדֶם צַיָּד הָיָה הָאָדָם, חַי עַל חַרְבּוֹ וְעַל קַשְׁתּוֹ. וְחַיֵּי־הַצַּיָּד – מָה רָעִים הֵם וְקָשִׁים! יָמִים רְצוּפִים יֵתַע לְבַקֵּשׁ טֶרֶף וְלֹא יִמְצָא. בְּחַיָּה רָעָה יִפְגַּע, בָּאֲרִי אוֹ בַּנָּמֵר, וְנָפַל חָלָל. לִפְעָמִים יָבֹא צַיָּד שֵׁנִי לִסְבִיבָתוֹ וְצַר הַמָּקוֹם לִשְׁנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו מִלְחֶמֶת־דָּמִים.

נָקֵל לְשַׁעַר, כִּי לֹא אַחַת נִצְנְצָה בְּלֶב־הַצַּיָּד הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת: “מַה־מְּאֻשָּׁר הָיִיתִי לוּלֵא אֻלַּצְתִּי לְשׁוֹטֵט וְלִרְדֹּף כָּל הַיָּמִים; לוּ יָכֹלְתִּי לְהַשְׁכִּין בִּמְעוֹנִי חַיָּה, אֲשֶׁר תֵּינִיקֵנִי מֵחֲלָבָהּ, תַּאֲכִילֵנִי מִבְּשָׂרָהּ, תַּלְבִּישֵׁנִי מִצַּמְרָהּ”.

אֵיךְ אָסַף הָאָדָם רִאשׁוֹנָה אֶת הַחַיָּה לִמְעוֹנוֹ?

הָלוֹךְ הָלַךְ לוֹ בְּאַחַד־הַיָּמִים בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַיָּה לְפָנָיו, אֵם עַל בָּנֶיהָ. הַצַּיָּד דָּרַךְ קַשְׁתוֹ וַיּוֹר בָּאֵם. מֵתָה הָאֵם וְהַקְּטַנִּים עוֹמְדִים עָלֶיהָ, לֹא יֵדְעוּ מַה מָוֶת וּמִי הַיְצִיר הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. הַצַּיָּד אָסַף אֶת הַקְּטַנִּים אֶחָד אֶחָד וַיְבִיאֵם לִמְעוֹנוֹ. בִּמְעוֹן־הָאָדָם גָּדְלוּ הַחַיּוֹת הָאֵלֶּה, פָּרוּ וְרָבוּ – חַיּוֹת־הַבַּיִת הֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

לֹא רַבּוֹת הֵן הַחַיּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְחַיּוֹת בָּיִת. הַפִּיל, לְמָשָׁל, זֶה דוֹרוֹת רַבִּים יְאַלְּפוֹ הָאָדָם, יַרְגִּילֵהוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. אַךְ הַפִּיל לֹא יִפְרֶה וְלֹא יִרְבֶּה בְּהִמָצְאוֹ תַּחַת יַד הָאָדָם. חַיַּת־תַּרְבּוּת הוּא וְלֹא חַיַּת־בָּיִת. גַּם אֶת הַצְּבִי בְּאַרְצוֹת־הַצָּפוֹן יְגַדֵּל הָאָדָם עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוּא לֹא יָקִים זֶרַע בִּהְיוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. גַּם הוּא אֵינֶנּוּ חַיַּת־בָּיִת כִּי אִם חַיַּת־תַּרְבּוּת.

טִפּוּלוֹ שֶׁל הָאָדָם שִׁנָּה אֶת הַחַיָּה תַּכְלִית שִׁנּוּי. בְּנֵי־הַחַיָּה, כְּיַלְדֵי הָאָדָם, שׁוֹנִים אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי, וְהָאָדָם בָּחַר מֵהֶם אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הַמְעֻלִּים וַיַּשְׁמֵד אֶת הַנּוֹתָרִים. כֵּן הִתְפַּתְּחָה הַחַיָּה לִגְזָעֶיהָ הָרַבִּים. הַבָּקָר, לְמָשָׁל – הֲלָלוּ בָּחֲרוּ מִמֶּנּוּ וְלָדוֹת אֲשֶׁר בְּשָׂרָם טוֹב לְמַאֲכָל, הֲלָלוּ – בִּגְלַל שֶׁפַע הֶחָלָב, וַהֲלָלוּ בָּחֲרוּ וַיְּפַתְּחוּ חַיּוֹת חֲזָקוֹת וּבְרִיאוֹת לַעֲבוֹדַת־הַשָּׂדֶה. בִּרְבוֹת־הַיָּמִים שֻׁנְּתָה חַיַּת־הַבַּיִת, שֻׁנּוּ סְגֻלּוֹתֶיהָ וּתְכוּנוֹתֶיהָ עַד אֲשֶׁר לֹא תִּדְמֶה לְחַיַּת־הַבָּר בַּת־מִינָהּ.

אִם יֶחְדַּל הָאָדָם לְטַפֵּל בְּאַחַת מֵחַיּוֹת־הַבַּיִת וְיַעַזְבֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁבָה לִהְיוֹת חַיַּת־בָּר כִּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. אָכֵן אֲחָדוֹת מֵהֶן, כְּמוֹ הַכֶּבֶשׂ, אִבְּדוּ כָּלִיל אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶן וּבְאֵין חֲסוּת־הָאָדָם לֹא תּוּכַלְנָה עֲמוֹד וְתִתַּמְנָה לִגְוֹעַ.

וְלֹא רַק לָאָדָם מוֹעִילוֹת חַיּוֹת הַבַּיִת, כִּי מְשַׁמְּשׁוֹת הֵן גַּם אַחַת אֶת רְעוּתָהּ. הַסּוּס יַחְרֹשׁ אֶת הַשָּׂדֶה מִזְרַע לְמִסְפֹּא וְיוֹבִילֶנּוּ מִן הַגֹּרֶן – מַאֲכָל לַבָּקָר. מֵחֲלֵב־הַפָּרָה יֶהָנֶה הֶחָתוּל, וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָמְלוּ עָלָיו הַסּוּס וְהַבָּקָר יֹאכַל גַּם הַכֶּלֶב הַשּׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

בְּיַלְדוּתִי אוֹהֵב הָיִיתִי לָשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּשֵׁיט הַדָּגִים הַקְּטַנִּים. צַר, צַר הָיָה לִי לִרְאוֹתָם נְתוּנִים בַּזֶּרֶם הַסּוֹעֵר, בַּגַּלִּים הַנִּשָׂאִים. מַדּוּעַ – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – יִסְבְּלוּ הַדָּגִים כָּל יְמֵי־חַיֵּיהֶם וְלֹא יִחְיוּ כָּמוֹנוּ בַּחֹפֶשׁ, בְּאֵין מַה־שֶׁהוּא מֵעִיק עֲלֵיהֶם סָבִיב?

גָּדַלְתִּי וָאֶלְמַד לָדַעַת כִּי אַךְ מִשְׁגֶה הָיָה אִתִּי.

גַּם אֲנַחְנוּ חַיִּים הִנְנוּ בְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס נִשָּׂא וְסוֹעֵר, הֲלֹא הוּא אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִּיר. וּמַדּוּעַ לֹא נִרְאֵהוּ? רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהִנְנוּ שְׁקוּעִים בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ, וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁגּוּף אֲוִירִי (גּוּף אֲוִירִי יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם גָז) לֹא יֵרָאֶה לָעָיִן.

דַּמּוּ נָא בְּנַפְשְׁכֶם רֶגַע, כִּי שָׁם, בִּמְרוֹמֵי־הַמֶּרְחַקִּים, קָם מִין יְצִיר הַמְסֻגָּל לִרְאוֹת אֶת הָאֲוִיר כִּרְאוֹתֵנוּ אָנוּ אֶת הַמַּיִם הַנּוֹזְלִים. הוּא יִרְאֶה אֶת הָאֲוִיר, הָעוֹטֵף אֶת כַּדּוּר־הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בְּתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְעוֹפְפִים וּבְתַחְתִּיּוֹתָיו בְּנֵי־אָדָם וּשְׁאָר בְּרִיּוֹת מְהַלְּכִים. הַיְצִיר הַזֶּה לֹא יִרְאֶה הֵיטֵב אֶת הָעוֹפוֹת, כִּי אֵין עוֹף כָּזֶה אֲשֶׁר יִתְרוֹמֵם עַד שְׂפַת־אוֹקְיָנוֹס־הָאֲוִיר שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ עַד כְּמָאתַיִם קִילוֹמֶטְרִים.

לוּ אָמַר הַיְצִיר הַזֶּה לְהַשְׁלִיךְ חַכָּה לִמְשׁוֹתֵנוּ מִתּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נַעֲלֶה אֲנַחְנוּ אֶת הַדָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְרָאָה אוֹתָנוּ, בְּעָזְבֵנוּ אֶת הָאֲוִיר, מִתְרוֹצְצִים וּמְפַרְפְּרִים, גּוֹסְסִים וָמֵתִים.

הַיְצִיר הַזֶּה יִרְאֶה זִרְמֵי־אֲוִיר מִתְנַשְּׂאִים סָבִיב לָאֲדָמָה, הֲלֹא הֵם הָרוּחוֹת; חַשְׁרַת עַרְפַּלִּים, נֶעֱרָמִים וּנְמוֹגִים, אֵלֶּה הֵם הָעֲנָנִים. הַבְּרָקִים, הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, הַכּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים בְּדִמְמַת־הָעֲרָבִים – כָּל אֵלֶּה יֵרָאוּ בְּעֵינֵי הַיְצִיר כִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּקִרְבַת הָאָרֶץ, סָמוּךְ לְכַדּוּר־הָאֲדָמָה.

אַךְ יְצִיר כָּזֶה אַיִן אֲשֶׁר יִרְאֶה וִיסַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הָבָה נִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת בְּדִמְיוֹנֵנוּ בְּעֵזֶר הַנִּסְיוֹנוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא נוּכַל רְאוֹת בְּעֵינֵינוּ.

__________________

שִׂימוּ עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹצָה קְטַנָּה וְנַפְנְפוּ עָלֶיהָ בְּסֵפֶר פָּתוּחַ. לֹא נְגַעְתֶּם בַּנּוֹצָה, וּמַדּוּעַ הִתְעוֹפְפָה וַתִּפֹּל אָרְצָה? נִרְאֶה, שֶׁבֵּין הַסֵּפֶר וְהַנּוֹצָה נִמְצָא דְבַר־מָה, נֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ, אֲשֶׁר הֲנִיעוֹנוּהוּ בַּסֵּפֶר, וְהַדָּבָר הָזָה הִפִּיל אֶת הַנּוֹצָה. זֶהוּ – הָאֲוִיר.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא – בַּגַּן, בַּשָּׂדֶה, בַּחֶדֶר – הָאֲוִיר שָׁם הוּא. אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים בִּמְצִיאוּתוֹ וְאֵין אָנוּ חָשִׁים בְּמַגָּעוֹ, כַּאֲשֶׁר לֹא נָחוּשׁ בְּמַגַּע־הַבֶּגֶד אֲשֶׁר נִלְבַּשׁ תָּמִיד, כִּי הִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו. בָּאֲוִיר רְגִילִים אָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר: אֶת הַבֶּגֶד נוּכַל לִפְשֹׁט. אֶת הָאֲוִיר לֹא נַרְחִיק מֵעִמָּנוּ לְעוֹלָם.

אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאֲוִיר, אַךְ רְאִינוּהוּ מֵנִיעַ אֶת הַנּוֹצָה. חוּשׁ־רְאִיָּתֵנוּ יוֹכִיחַ לָנוּ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. בְּנוֹעַ עַנְפֵי־הָעֵצִים בָּרוּחַ יַשְׁמִיעוּ קוֹל אִוְשָׁה. אֶת הָאִוְשָׁה שׁוֹמְעִים אָנוּ בְּאָזְנֵינוּ: חוּשׁ־הַשְּׁמִיעָה יוֹכִיחַ אֶת מְצִיאוּת־הָאֲוִיר. אִם תְּסוֹבְבוּ בְּמַקֵּל אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם בְּחָזְקָה וְעָלָה בְּאָזְנֵיכֶם קוֹל שָׁאוֹן: הַמַּקֵּל לֹא יַשְׁמִיעַ קוֹל, הָאֲוִיר הִשְׁמִיעַ אֶת הַשָּׁאוֹן.

בְּרוּצְכֶם בָּרְחוֹב מַרְגִּישִׁים הִנְּכֶם דְּבַר־מָה מְטַפֵּחַ עַל פְּנֵיכֶם. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת – כֵּן תֹּאמְרוּ בִּלְבַבְכֶם. כִּי הָרוּחַ הֲלֹא הוּא אֲוִיר נָע. חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ גַּם הוּא יָעִיד עַל מְצִיאוּת־הָאֲוִיר.

טַעַם וְרֵיחַ יַחְסְרוּ לָאֲוִיר. הוּא גַם חֲסַר־צֶבַע. גַם הַמַּיִם, גַם הַזְּכוּכִית שֶׁבַּחַלּוֹן חַסְרֵי־צֶבַע הֵם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אָנוּ כִּי לַמַּיִם שֶׁבַּיָּם יֵשׁ וָיֵשׁ צֶבַע מְיֻחָד. הַזְּכוּכִית, אִם נִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ בָּהּ בִּנְיָר וְרָאִינוּ אֶת צִבְעוֹ הָאֲמִתִּי, אַךְ אִם נִסְתַּכֵּל בַּנְּיָר דֶּרֶךְ עֶשֶׂר זְכוּכִיּוֹת יְשֻׁנֶּה צֶבַע־הַנְּיָר מְעָט.

גַּם הָאֲוִיר כָּךְ. מְעַט מִמֶּנּוּ, לְמָשָׁל הָאֲוִיר שֶׁבַּחֶדֶר, יֵעָלֵם מֵעֵינֵינוּ, כִּי חֲסַר־צֶבַע הוּא. אַךְ אִם נֵצֵא בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הַחוּצָה וְנִשָּׂא אֶת עֵינֵינוּ וְרָאִינוּ שְׁמֵי־תְּכֵלֶת גְּבֹהִים. שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת הֵם הֵם הָאֲוִיר. רוֹאִים אָנוּ, כִּי לְשִׁכְבַת־אֲוִיר עָבָה יֵשׁ צֶבַע הַתְּכֵלֶת.

הָאֲוִיר אֵינֶנּוּ מַסְתִּיר מֵעֵינֵינוּ אֶת הַגּוּפִים שֶׁמִּסָּבִיב לָנוּ: שָׁקוּף הוּא.

___________

בָּאֲוִיר הִנְנוּ נוֹשְׁמִים. כָּל הַחַי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר. הַדָּגִים חַיִּים תָּמִיד בַּמַּיִם – בַּמַּיִם יִמָּצֵא אֲוִיר. אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, כִּי הוּא נָמֵס בַּמָּיִם. אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר נִרְאֵהוּ.

מַלְּאוּ כּוֹס מַיִם קָרִים וְהַעֲמִידוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. כַּעֲבֹר זְמָן נִרְאֶה עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס בּוּעוֹת בּוּעוֹת קְטַנּוֹת, מַבְהִיקוֹת כְּכֶסֶף. אֵלּוּ הֵן בּוּעוֹת־הָאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְהָאֲוִיר לֹא נִרְאָה בָּהֶם. הֵם הִתְחַמְּמוּ מְעַט וְהָאֲוִיר צָף וְעָלָה עַל פְּנֵי דָּפְנֵי־הַכּוֹס.

גַּם הַסֻּכָּר, גַּם הַמֶּלַח נְמַסִּים בְּמַיִם, וּכְכָל שֶׁיֵּחַמּוּ הַמַּיִם כֵּן יִרְבּוּ הַסֻּכָּר אוֹ הַמֶּלַח לְהִמֵּס. בְּיַחַס לָאֲוִיר רוֹאִים הִנְנוּ אֶת הַהֶפֶךְ: בְּמַיִם קָרִים נָמֵס הוּא בְּשִׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַיִם חַמִּים.

בּוּעוֹת הַמַּיִם אֲשֶּׁר עַל דָּפְנֵי־הַכּוֹס מַבְהִיקוֹת כְּכָסֶף. גַּם קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל שְׂפַת־הַיָּם מַבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתוֹ. הָאֲוִיר הוּא אֲשֶׁר יֶאֱצֹל אֶת צֶבַע־הַלּוֹבֶן. מַפָּה לְבָנָה רְטֻבָּה לֹא תַּבְהִיק בְּלַבְנוּנִיתָהּ כְּמַפָּה לְבָנָה יְבֵשָׁה: הַמַּיִם הִרְחִיקוּ מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֲוִיר וְהַלּוֹבֶן סָר מִמֶּנָּה.

וְלֹא רַק הַגּוּפִים הַלְּבָנִים כָּךְ. קְחוּ פֶּחָם אֶחָד וְטִבְלוּהוּ בְּמָיִם. עַל פְּנֵי הַפֶּחָם תִּתְנוֹצֵצְנָה בּוּעוֹת קְטַנּוֹת. הוּא הָאֲוִיר שֶׁהָיָה חָבוּי בְּסִדְקֵי־הַפֶּחָם.

הִנֵּה הֵבֵאתִי בַּקְבּוּק “רֵיק” וּסְתַמְתִּיו בְּפֶקֶק. בַּחוֹר שֶׁבַּפֶּקֶק שַׂמְתִּי מַשְׁפֵּךְ. יֵשׁ לְהַקְפִּיד, שֶׁהַפֶּקֶק יְהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב בְּצַוַאר הַבַּקְבּוּק, בְּלִי כָּל רֶוַח בֵּינֵיהֶם. נְנַסֶּה לִשְׁפֹּךְ מַיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ. הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּמַּשְׁפֵּךְ וְאֶל הַצִּנְצֶנֶת לֹא יֵרֵדוּ. בָּרוּר, הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא נָתַן לָהֶם לָרֶדֶת.

כָּל דָּבָר הַתּוֹפֵס מָקוֹם יִקָּרֵא גּוּף. הָאֲוִיר גַּם הוּא גּוּף.

תְּמֵהִים הִנְּכֶם לִשְׁמֹעַ כִּי קָרָאנוּ לָאֲוִיר בְּשֵׁם גּוּף. רְגִילִים אַתֶּם בְּגּוּפִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַחְתָּם בַּיָּד, לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, לְהַעְתִּיקָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמְנָם, בֵּין גּוּפִים כָּאֵלֶּה לֹא יִמָּנֶה הָאֲוִיר. בְּשׁוּם אֹפֶן אִי־אֶפְשָׁר, לְמָשָׁל, לְדַמּוֹתוֹ לָאָבֶן. אַךְ הֲלֹא גַם הַמַּיִם לֹא יִדְמוּ לָאָבֶן. בַּיָּד לֹא תִּקְּחוּם כְּקַחְתְּכֶם אֶת הָאֶבֶן, עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא תְּשִׂימוּם. וְאוּלָם יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי הַמַּיִם יֵשׁ אֲשֶׁר יִקְפְּאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח. וְאָז אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר לְדַמּוֹתָם לָאָבֶן. מִגּוּף נוֹזֵל נֶהֶפְכוּ הַמַּיִם וְהָיוּ לְגוּף מוּצָק. כֵּן יוֹדְעִים אַתֶּם, כִּי הַמַּיִם יִתְאַדּוּ וְיֵעָלְמוּ. הֵם יִתְמַזְּגוּ וְיִבָּלְעוּ בָּאֲוִיר.

הַמַּיִם הָיֹה יִהְיוּ אֵפוֹא לֹא רַק בְּהֶוְיַת־נוֹזֵל וְלֹא רַק בְּהֶוְיַת־מוּצָק, כִּי אִם גַּם בְּהֶוְיַת גָּז, אוֹ – גּוּף אֲוִירִי.

עוֹד תִּלְמְדוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְצַנֵּן וּלְהָפְכוֹ לְנוֹזֵל וְאֶת הָאֲוִיר הַנּוֹזֵל אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיא וּלְהָפְכוֹ לְגוּף כְּחַלְחָל.

קְפִיזוּת הָאֲוִיר וְלַחֲצוֹ

קְחוּ בְּיֶדְכֶם הָאַחַת אֶבֶן קְטַנָּה וּבִשְׁנִיָּה עֻגָּה רַכָּה, אֲשֶׁר רַק זֶה נֶאֶפְתָה, וְכַוְּצוּן הֵיטֵב. הָעֻגָּה תְּכֻוַּץ וּתְשַׁנֶּה אֶת צוּרָתָהּ. הָאֶבֶן לֹא תִּשְׁתַּנֶּה בִּמְאוּמָה. יֶשְׁנָם, אֵפוֹא, גּוּפִים מִתְכַּוְּצִים וּבִלְתִּי־מִתְכַּוְּצִים. קְחוּ עַתָּה בְּיֶדְכֶם סְפוֹג שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לִרְחִיצָה. כַּוְּצוּהוּ וַהֲנִיחוּהוּ – וְשָׁב לְצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֶת. יֵשׁ גּוּפִים הַמְשַׁנִּים אֶת צוּרָתָם בְּהִתְכַּוְּצָם, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן שָׁבִים הֵם לְצוּרָתָם הַקּוֹדֶמֶת. גּוּפִים כָּאֵלֶּה קְפֻזִּים הֵם. הָאֶבֶן, הָעֻגָּה הֵם גּוּפִים בִּלְתִּי־קְפֻזִּים.

קְחוּ בַּקְבּוּק מָלֵא מַיִם וְסִתְמוּהוּ בְּפֶקֶק, רַק בּוּעַת־אֲוִיר תַּשְׁאִירוּ בּוֹ. כַּאֲשֶׁר תִּלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק תִּתְכַּוֵּץ הַבּוּעָה וְתִקְטָן וְכַאֲשֶׁר תוֹצִיאוּהוּ מְעַט תִּתְפַּשֵּׁט וְתִגְדָּל. וּבְכֵן, אֶת הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ. אֲוִיר מְכֻוָּץ שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִתְפּוֹס מָקוֹם אֲשֶׁר תָּפַס לִפְנֵי הִתְכַּוְּצוֹ. הָאֲוִיר הוּא גּוּף קָפֹז.

הִפְכוּ כּוֹס רֵיקָה וְהוֹרִידוּהָ אֶל תּוֹךְ הַמָּיִם. הַמַּיִם יָבֹאוּ אֶל קִרְבָּהּ רַק מְעָט. וְאָנָה נֶעֱלַם אוֹתוֹ חֵלֶק־הָאֲוִיר שֶׁאֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסוּ הַמָּיִם? הוּא לֹא נֶעֱלָם. הוּא הִתְכַּוֵּץ. הַמַּיִם לָחֲצוּ עָלָיו וְכִוְּצוּהוּ.

נִקַּח צִנְצֶנֶת מְלֵאָה מַיִם עַד מַחֲצִיתָהּ וְנִסְתְּמָהּ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. בַּחוֹר הָאֶחָד נַעֲמִיד שְׁפוֹפֶרֶת כְּפוּפָה קְצָרָה, אֲשֶׁר לֹא תִּגַּע בַּמַּיִם, וּבַחוֹר הַשֵּׁנִי נִנְעַץ שְׁפוֹפֶרֶת יְשָׁרָה אֲרֻכָּה וְקָצֶהָ הַתַּחְתּוֹן בַּמָּיִם. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק לֹא יוּכַל צֵאת דֶּרֶךְ הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה, כִּי הֲלֹא קָצֶהָ נָתוּן

בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נִקַּח בְּפִינוּ אֶת קְצֵה הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַכְּפוּפָה וְנִשֹּׁף בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר שֶׁבַּבַּקְבּוּק יִתְכַּוֵּץ, וּבְשָאֳפוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט יִלְחַץ עַל דָּפְנֵי־הַבַּקְבּוּק, עַל הַפֶּקֶק, עַל הַמָּיִם. הַמַּיִם יִסּוֹגוּ מֵרֹב לַחֵץ – וְאָנָה יִבְרָחוּ? הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַאֲרֻכָּה פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם וְהֵם עוֹלִים בָּהּ וְנִזְרָקִים לְמַעְלָה. הִנֵּה הֲכִינוֹנוּ מַזְרֵקָה נָאָה! (רְאֵה צִיוּר 13)

[ציור – קובץ 45]

ציוּר 14 ציוּר 13

אֶפְשָׁר לְכַוֵּץ אֲוִיר בְּתוֹךְ כְּלִי־מַיִם סָגוּר. בְּהִפָּתְחוֹ יִזָּרְקוּ הַמַּיִם מֵאֲלֵיהֶם. זֶה מַעֲשֵׂה הַגִּשְׁתָּה (רְאֵה צִיּוּר 14).

בַּקְבּוּק הַגָּזוֹז אֲשֶׁר תִּשְׁתּוּ כְּחֹם הַקַּיִץ – כְּדַאי לָשִׂים לֵב אֵלָיו.

כַּאֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם אוֹתוֹ רְאִיתֶם וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ אֲוִיר מִתּוֹכוֹ. לוּ אָסַפְנוּ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת בּוֹ בַּקְבּוּק גָּדוֹל אַחֵר. וַהֲלֹא הַבַּקְבּוּק אֲשֶׁר פְּתַחְתֶּם מָלֵא הוּא מָיִם! אֵיךְ הֵכִיל גַּם אֶת הָאֲוִיר?

הָאֲוִיר יָכֹל הָיָה לְהִמָּצֵא שָׁם מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ מְכֻוָּץ. גַּם מִקֹּדֶם שָׁאַף הָאֲוִיר לָצֵאת מִן הַבַּקְבּוּק, אַךְ הַפֶּקֶק לֹא נָתַן לוֹ.

הָאֲוִיר נִלְחַץ לֹא רַק אֶל צַד אֶחָד, כִּי אִם גַּם אֶל כָּל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הַנִּיחוּ אֶת הַבַּקְבּוּק אֵיךְ־שֶׁהוּא, הִפְכוּ אֶת פִּיו לְמַטָּה, לְמַעְלָה – הַפֶּקֶק יִזָּרֵק בְעֹז.

לְחִיצַת הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי

וְאוּלָם לֹא רַק אֲוִיר מְכֻוָּץ, כִּי גַּם אֲוִיר חָפְשִׁי יִלְחַץ עַל כָּל סְבִיבָיו.

קְחוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם רְתוּחִים (שֶׁאֵין בָּהֶם אֲוִיר) וְכַסּוּהָ בְּגֶזֶר־קַרְטוֹן, שֶׁיְּהֵא מְהֻדָּק הֵיטֵב וְנוֹגֵעַ בַּמָּיִם. הַחֲזִיקוּ בַּקַּרְטוֹן בְּאֶצְבָּעֲכֶם וְהִפְכוּ אֶת הַכּוֹס וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה הַקַּרְטוֹן לֹא יִפֹּל וְהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ אָרְצָה. אֵיךְ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה?

בַּכּוֹס אֵין אֲוִיר. מִבַּחוּץ יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן וְלֹא יִתֵּן לוֹ לִנְפֹּל. הַכֹּחַ, שֶׁבּוֹ יִלְחַץ הָאֲוִיר, רַב כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא עוֹצֵר בְּעֵד הַמַּיִם הַכְּבֵדִים שֶׁבַּכּוֹס. נַסּוּ לִנְקֹב נֶקֶב בִּקְצֵה־הַמַּחַט בַּקַּרְטוֹן: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ מִיָּד. מַדּוּעַ? דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב חָדַר הָאֲוִיר. עַתָּה יִלְחַץ הָאֲוִיר עַל הַקַּרְטוֹן מִשְׁנֵי צִדָּיו, מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אַךְ מִלְּמַעְלָה יִלְחֲצוּ גַּם הַמַּיִם. לָכֵן אֵין הַקַּרְטוֹן נִשְׁאַר מְהֻדָּק לִשְׂפוֹת־הַכּוֹס הַהֲפוּכָה.

[ציוּר 15 – קובץ 46]

נַעֲשֶׂה עוֹד נִסָּיוֹן:

קְחוּ צִנְצֶנֶת גְּדוֹלָה וְסִתְמוּהָ בְּפֶקֶק אֲשֶׁר שְׁנֵי חוֹרִים בּוֹ. שִׂימוּ בַּפֶּקֶק שְׁנֵי אַבּוּבֵי־זְכוּכִית. אֶל קְצֵה הָאֶחָד, בַּצִּנְצֶנֶת פְּנִימָה, קִשְׁרוּ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן. בְּתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת יִמָּצֵא אֲוִיר כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא מִחוּצָה לָהּ, וְהוּא לוֹחֵץ אֶל כָּל צַד כַּאֲשֶׁר יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי. לָכֵן אֵין כַּדּוּר הַגּוּמִי מִתְכַּוֵּץ אוֹ מִתְפַּשֵּׁט.

נַסּוּ לִנְשֹׁם בְּחָזְקָה דֶּרֶךְ אַחַד הָאַבּוּבִים וּלְהוֹצִיא אֲוִיר מִן הַצִּנְצֶנֶת, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה כַּדּוּר־הַגּוּמִי מַתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי, הֶחָפְשִׁי, לוֹחֵץ עָלָיו וּמְמַתְּחוֹ.

בַּצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת נוּכַל עֲשׂוֹת עוֹד נִסָּיוֹן אֶחָד:

נַחֲלוֹץ אֶת הַפֶּקֶק עַם הָאַבּוּבִים יַחַד וְאֶת כַּדּוּר־הַגּוּמִי נָסִיר. נִסְתְּמֶנָּה בּוֹ שׁוֹב וּנְשַׁקְּעֶנָּה לְתוֹךְ צַלַּחַת־מָיִם. בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוּבָן, יִהְיֶה נָעוּץ פִּי־הָאַבּוּב הַיָּשָׁר. אֶת הָאַבּוּב הַשֵּׁנִי הַכָּפוּף נָשִׂים בְּפִינוּ וְנִשֹּׁם בְּחָזְקָה. הָאֲוִיר בַּצִּנְצֶנֶת פָּחַת וְהַמַּיִם הִתְחִילוּ עוֹלִים בָּאַבּוּב וְנִזְרָקִים לְתוֹךְ הַצִּנְצֶנֶת.

מַה־דָּחַף אוֹתָם לְנַשְּׂאֵם? הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לָחֵץ עֲלֵיהֶם וַיַּעֲלֵם.

הַמַּשְׁאֵבָה

רָאִינוּ כִּי בְּכֹחַ לְחִיצַת־הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַמָּיִם. הַאִם נוּכַל לְהַעֲלוֹת גַּם אֶת מֵי־הַבְּאֵר?

נִקַּח אַבּוּב גָּדוֹל וְעָבֶה, וּבְתוֹכוֹ מוֹט דַּק אָרֹךְ. אֶת קְצֵה הַמּוֹט הַתַּחְתּוֹן נַחְתּוֹל חֲתוּלַת־חוּטִים, עֵד הֱיוֹתָהּ צְמוּדָה אֶל דָּפְנֵי־הָאַבּוּב וְהָאֲוִיר לֹא יַעֲבֹר בֵּינֵיהֶם. טוֹב לִטְבֹּל אֶת חֲתוּלַת־הַחוּטִים בְּשָׁמֶן.

נַכְנִיס אֶת הָאַבּוּב לְתוֹךְ כְּלִי־מַיִם וְנָרִים לְאַט לְאַט אֶת הַסֶּכֶר – הוּא הַמּוֹט הַמְחֻתָּל בְּקָצֵהוּ. כְּהִתְרוֹמֵם הַסֶּכֶר יַעֲלוּ הַמָּיִם. מוּבָן כִּי הַמַּיִם אֵינָם נִכְנָסִים מֵעֲלֵיהֶם, הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי הֶחָפְשִׁי לוֹחֵץ עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסָם אֶל חֲלַל־הָאַבּוּב הָרֵיק מֵאֲוִיר.

הַמַּיִם יַעֲלוּ בָּאַבּוּב גַּם אִם יִשָּׁאֵר בּוֹ מְעַט אֲוִיר, כִּי לַחֲצוֹ קָטֹן מִלַּחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי (רְאֵה צִיּוּר 16).

נוֹרִיד אֶת הָאַבּוּב אֶל תּוֹךְ הַבְּאֵר. גַּם שָׁם יִמָּצֵא אֲוִיר הַלּוֹחֵץ עַל־סְבִיבָיו. נְנַסֶּה לִשְׁאֹב – הַמַּיִם עוֹלִים וְנִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הַסֶּכֶר. אַךְ אֵיךְ לְהַשִּׂיגָם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם? לְהוֹצִיא אֶת הַסֶּכֶר מִן הָאַבּוּב אִי־אֶפְשָׁר, כִּי אָז יִלְחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי עַל הַמַּיִם מִלְּמַעְלָה וְשָׁבוּ לָרֶדֶת מַהֵר. אִם נוֹרִיד אֶת הַסֶּכֶר וְיָרְדוּ גַם הַמַּיִם עִמּוֹ.

כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יִשָּׁפְכוּ מִתּוֹךְ הָאַבּוּב בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְנֵה־הָאַבּוּב הַתַּחְתּוֹן מְחֻדָּד וְצַר, וְלָשִׂים בּוֹ פֶּקֶק־זְכוּכִית, מְחֻדָּד גַּם הוּא. כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹמְמוּ הַמַּיִם אַחֲרֵי הַסֶּכֶר יֶהְדְּפוּ אֶת פֶּקֶק־הַזְּכוּכִית וּמִלְּאוּ אֶת הָאַבּוּב. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְלָחַץ עַל הַמַּיִם וְאֵלֶּה יִלְחֲצוּ עַל הַפֶּקֶק אֲשֶׁר יִסְתֹּם אֶת פִּי־הָאַבּוּב וְלֹא יִתְּנֵם לָצֵאת.

אַךְ אֵיךְ נַשִּׂיג אֶת הַמַּיִם מִתַּחַת לַסָּכֶר?

[ציור – קובץ 48]

ציוּר 18 ציוּר 17 ציוּר 16

עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת קְצֵה־הַסֶּכֶר נָבוּב וּמִמַּעַל לַחֲתוּלַת־הַחוּטִים חוֹר. הַסֶּכֶר יֵרֵד וְיִלְחַץ עַל הַמַּיִם. הַפֶּקֶק בְּפִי־הָאַבּוּב לֹא יִתֵּן לָהֶם לְהִשָּׁפֵךְ וְהֵם יִדָּחֲפוּ וְיָבֹאוּ לְתוֹךְ הַסֶּכֶר פְּנִימָה וְיֵצְאוּ דֶּרֶךְ הַחוֹר.

אַךְ הִנֵּה עוֹד מִכְשׁוֹל: דֶּרֶךְ הַחוֹר שֶׁבְּצַד־הַסֶּכֶר יָשׁוּבוּ הַמַּיִם אֶל הָאַבּוּב תָּחַת. וְאֵיךְ, סוֹף סוֹף, נַשִּׂיגֵם?

מִכְשׁוֹל כָּזֶה הֲסִירוֹנוּ כְּבָר, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ אֶת פִּי־הָאַבּוּב צַר בְּסוֹפוֹ וּבְשִׂימֵנוּ בּוֹ פֶּקֶק מְחֻדָּד. כֵּן נַעֲשֶׂה גַם הַפַּעַם. אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁבַּסֶּכֶר נַעֲשֶׂה מְחֻדָּדָה בְּקָצֶהָ, וּבָהּ נָשִׂים פֶּקֶק קָטָן. בְּרֶדֶת הַסֶּכֶר יָעְתָּק הַפֶּקֶק הַזֶּה הַצִּדָּה וְהַמַּיִם יַעֲלוּ וּבַעֲלוֹת הַסֶּכֶר יְמַהֵר הַפֶּקֶק לִסְתֹּם אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת כִּי הַמַּיִם יִלְחֲצוּ עָלָיו. בְּצַד־הָאַבּוּב יֶשְׁנוֹ צִנּוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת הַמָּיִם (רְאֵה צִיּוּר 17).

זוֹהִי מַשְׁאֵבָה מוֹצֶצֶת.

אַךְ אִם רוֹצִים אָנוּ שֶׁהַמַּשְׁאֵבָה לֹא רַק תָּמֹץ אֶת הַמַּיִם, כִּי אִם תִּזְרְקֵּם עָל, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁנּוּיִים אֲחָדִים.

רֵאשִׁית כֹּל, אֶת הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נַעֲשֶׂה לֹא מִמַּעַל לַסֶּכֶר, כִּי אִם מִתַּחְתָּיו. מוּבָן, כִּי עַתָּה אֵין כָּל צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת חוֹר בַּסֶּכֶר. הַמַּיִם יִכָּנְסוּ מִיַּד אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי. בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים פֶּקֶק קָטֹן, אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לַמַּיִם לָשׁוּב.

נַעֲלֶה אֶת הַסֶּכֶר וְנוֹרִידוֹ בִּמְהִירוּת: הָאֲוִיר יִתְכַּוֵּץ וְיִלְחַץ בְּחָזְקָה עַל הַמַּיִם וְיִדְחָפֵם אֶל הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי לִבְלִי שׁוּב, כִּי הַפֶּקֶק לֹא יִתְּנֵם רֶדֶת. בִּקְצֵה הַצִּנּוֹר הַצְּדָדִי נָשִׂים צִנּוֹר־זְכוּכִית דַּק וְנַטֶּה אֶת הַמַּיִם אֶל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ. (רְאֵה צִיוּר 18)

זֶה מַעֲשֵׂה הַמַּשְׁאֵבָה הַזּוֹרֶקֶת.

מִשְׁקַל־הָאֲוִיר. הַבָּרוֹמֶטֶר

רָאִינוּ כִּי הָאֲוִיר הֶחָפְשִׁי יִלְחַץ לֹא רַק לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אִם לְכָל הַצְּדָדִים כְּאֶחָת. הוּא שׁוֹאֵף לְהִתְפַּשֵּׁט. – אִם כֵּן מַדּוּעַ לֹא יַעֲזֹב אֶת כַּדּוּר־הָאָרֶץ וְיָעוּף מָעְלָה מָעְלָה?

הָרִימוּ אֶבֶן וְזִרְקוּהָ. הָאֶבֶן תִּפֹּל מָטָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ בְּהִזָּרְקָהּ: אֶת רֵאשִׁית דַּרְכָּהּ תַּעֲשֶׂה בִּמְהִירוּת רַבָּה, אַחַר תְּעַכֵּב אֶת מְרוּצָתָהּ, תַּעֲמֹד רֶגַע וּלְבַסּוֹף תֵּרֵד וְתִפֹּל. כֵּן יִהְיֶה בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִזָּרֵק. כֵּן יִהְיֶה גַם בָּאֲוִיר.

הָאֶבֶן תֵּרֵד וְתִפֹּל מִפְּנֵי כָּבְדָהּ אֲשֶׁר יִמְשְׁכֶנָּה אֶל הָאָרֶץ. גַם הָאֲוִיר מְחֻבָּר וְעוֹמֵד אֶל סְבִיב־הָאָרֶץ מִפְּנֵי כָּבְדוֹ.

כְּדֵי שֶׁנִּוָּכַח שֶׁיֵּשׁ מִשְׁקָל לָאֲוִיר, נַעֲרֹךְ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה.

[ציור 19 – קובץ 49]

נִקַּח 50 גְּרַם מַיִם, נַרְתִּיחֵם, וּמִיָּד לִרְתִיחָתָם נְמַהֵר לַהֲסִירָם מִן הָאֵשׁ. הַמַּיִם עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ לַהִתְאַדּוֹת. נִשְׁקְלֵם עַתָּה וּמָצָאנוּ כִּי מִשְׁקָלָם פָּחַת בִּשְׁנֵי גְּרַמִּים בְּעֶרֶךְ. הָאֲוִיר שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם גָּרַם לִפְחֶתֶת זוֹ. וּבְכֵן, הָאֲוִיר בֶּן־מִשְׁקָל הוּא.

אָמְנָם, מִשְׁקָלוֹ קַל מְאֹד, קַל מִשֶּׁל הַגּוּפִים הָאֲחֵרִים. וּמַדּוּעַ לַחֲצוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ? מִפָּנַי שֶׁשִּׁכְבַת־הָאֲוִיר גְּדוֹלָה וְעָבָה עַד לִמְאֹד. שָׁכְבָה זוֹ מִשְׂתָּרַעַת לְכַמָּה וְכַמָּה פַּרְסָאוֹת. מוּבָן שֶׁהָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַעְלָה יִלְחַץ עַל הָאֲוִיר שֶׁמִּלְּמַטָה וִיכַוְּצֵהוּ. הָאֲוִיר שֶׁעַל פְּנֵי־הָאָרֶץ הוּא אֵפוֹא מְכֻוָּץ תָּמִיד. כָּל־עֻמַּת שֶׁיִּתְרוֹמֵם תִּקְטַן הִתְכַּוְּצוּתוֹ.

הֲנוּכֵל לִמְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ הָאֲוִיר?

הַדָּבָר אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל וּכְלָל.

זִכְרוּ נָא, אֵיךְ הָפַכְנוּ כּוֹס מְלֵאָה מַיִם וְגֶזֶר קַרְטוֹן נִתָּן עַל פִּיהָ וְלֹא נָפָל. לַחַץ־הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי גָבַר עַל לַחֵץ הַמַּיִם שֶׁבַּכּוֹס. בִּמְקוֹם כּוֹס נִקַּח אַבּוּב אָרֹךְ, הַפָּתוּחַ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד. כְּכָל שֶׁיֶּאֱרַךְ הָאַבּוּב יִגְדַּל עַמּוּד־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִרְבֶּה לַחֲצוֹ. אִם נַאֲרִיךְ אֶת הָאַבּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר יִגְדַּל לַחֵץ־הַמַּיִם שֶׁבּוֹ וְיִגְבַּר סוֹף סוֹף עַל לַחַץ הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי: הַקַּרְטוֹן יִפֹּל וְהַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב יִשָּׁפֵכוּ.

לְמַעַן מְצֹא אֶת מִדַּת לַחַץ־הַמַּיִם שֶׁבָּאַבּוּב עַל הַקַּרְטוֹן, עָלֵינוּ לְשָׁקְלָם. וְהִנֵּה מָצְאוּ כִּי לְשֵׁם כָּךְ, עָלֵינוּ לָקַחַת אַבּוּב שֶׁגָּבְהוֹ כְּבַיִת בֶּן שָׁלשׁ קוֹמוֹת. מוּבָן, כִּי בְּאַבּוּב כָּזֶה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲשׂוֹת נִסְיוֹנוֹת. אַךְ לְאָשְׁרֵנוּ, נִמְצְאוּ נוֹזְלִים אֲחֵרִים, הַכְּבֵדִים הַרְבֵּה מִן הַמַּיִם. הַכַּסְפִּית, לְמָשָׁל, כְּבֵדָה מִן הַמַּיִם פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. גַּם הָאַבּוּב צָרִיךְ לִהְיוֹת קָצָר פִּי שְׁלשָׁה־עָשָׂר. בַּכַּסְפִּית הַזֹּאת מִשְׁתַּמְּשִׁים אָנוּ לִמְצֹא אֶת מִדַּת כֹּבֶד הָאֲוִיר, וְהַכְּלִי שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים, יִקָּרֵא בָּרוֹמֶטְר. (פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעִבְרִית הוּא: מַדְכֹּבֶד).

מִבְנֵה הַבָּרוֹמֶטְר פָּשׁוּט מְאֹד.

אֶל לוּחַ עֵץ מְחֻבָּר אַבּוּב־זְכוּכִית. קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאַבּוּב סָגוּר וְקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן מִתְעַקֵּם וְעוֹלֶה וּמִתְרַחֵב בְּסוֹפוֹ כְּעֵין גָּבִיעַ. אִם נְמַלֵּא אֶת הָאַבּוּב הַזֶּה כַּסְפִּית וְנַהַפְכֵהוּ וְנִשְׁפְּכָה הַכַּסְפִּית, אַךְ חֵלֶק מִמֶּנָּה יִשָּׁאֵר בָּאַבּוּב. אֶת הַסִּבָּה יוֹדְעִים אַתֶּם הֵיטֵב: הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית רַק מִצַּד אֶחָד, מִצַּד פֶּתַח הָאַבּוּב. בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי, הַסָּגוּר, אֵין שְׁלִיטָה לְלַחַץ־הָאֲוִיר. הָאֲוִיר הַחִיצוֹנִי לוֹחֵץ עַל הַכַּסְפִּית, מַכְנִיס אוֹתָהּ וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל קְצֵה־הָאַבּוּב הָעֶלְיוֹן, הַסָּגוּר. בִּגְדוֹל הַלַּחַץ תַּעֲלֶה הַכַּסְפִּית וּבְהִתְמָעֲטוֹ תֵּרֵד גַּם הִיא. עַל הַלּוּחַ יֶשְׁנָהּ טַבְלָה קְטַנָּה וְעָלֶיהָ רְשׁוּמִים קַוִּים, וּמִסְפָּרִים בְּצִדֵּיהֶם. עַל פִּיהֶם מַכִּירִים אָנוּ אֶת גֹּבַהּ־הַכַּסְפִּית בָּאַבּוּב (רְאֵה צִיּוּר 19).

גֹּבַהּ הַכַּסְפִּית מַרְאֶה עַל לַחֵץ־הָאֲוִיר הַלּוֹחֵץ עָלֶיהָ. אִם נַעֲלֶה בְּרֹאשׁ הַר גָּבוֹהַּ תַּתְחִיל הַכַּסְפִּית לָרֶדֶת, כִּי הַלַּחַץ הוֹלֵךְ שָׁם הָלוֹךְ וְקָטוֹן.

מַדּוּעַ אֵין אֲנִי מַרְגִּישִׁים בַּלַּחַץ הַזֶּה?

הַסִּבָּה פְּשׁוּטָה מְאֹד: לַחֵץ־הָאֲוִיר קַיָּם מֵעוֹלְמֵי עֵד. בּוֹ נוֹלַדְנוּ, בּוֹ גָדַלְנוּ; אַף לְרֶגַע אֶחָד לֹא יֶחְדָּל. אֲנַחְנוּ הִתְרַגַלְנוּ אֵלָיו וּבִלְעָדָיו לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם, כַּאֲשֶׁר לֹא נוּכַל לְהִתְקַיֵּם בְּלִי אֲוִיר וּמָזוֹן.

שִׁנּוּי הָחָל בְּלַחַץ־הָאֲוִיר פּוֹגֵעַ בִּבְרִיאוּתֵנוּ לְרָעָה, כִּי עַל כֵּן יַקִיפֵנוּ הָאֲוִיר מִכָּל צָד. וְעוֹד זֹאת: גַם בְּקֶרֶב גוּפֵנוּ יִמָּצֵא אֲוִיר וְגַם בּוֹ שׁוֹלֵט הַלָּחַץ.

הַכְּרוּב – הֲדַר־הַגָּן. מְעַטִּים הַיְרָקוֹת הַטּוֹבִים כָּמֹהוּ לְמַאֲכָל. תַּבְשִׁילִים רַבִּים וְשׁוֹנִים יָכִינוּ מִמֶּנּוּ. גַּם נֶחְמָד הוּא לְמַרְאֶה. אֵין עֲרֹךְ לְיָפְיוֹ בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר, עֵת אֶגְלֵי־הַטַּל זְרוּעִים כִּפְנִינִים וּמְנַצְנְצִים עַל־פְּנֵי עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים.

[ציוּר 20 – קובץ 52]

שׁוֹנִים הֵם מִינֵי הַכְּרוּב. הֶחָשׁוּב מִכֻּלָּם הוּא כְּרוּב־הַקּוּלָס, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא בְּפִי רַבִּים, הַכְּרוּב “בַּעַל־הֶעָלִים”.

כְּרוּב זֶה גִבְעוֹלוֹ קָצָר וְהוּא מַרְבֶּה לְגַדֵּל עָלִים עָבִים. הֶעָלִים גְּדוֹלִים וּצְפוּפִים מְאֹד, מְלַפְּפִים אֶחָד אֶת רֵעֵהוּ, עַד אֲשֶׁר הַפְּנִימִיִּים לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן. וְכֵן יֵלֵךְ הַצֶּמַח הָלוֹךְ וְהִתְעַגֵּל עַד הֱיוֹתוֹ לְכַדּוּר גָּדוֹל.

בִּגְלַל הֶעָלִים הָאַלָּה יְגַדֵּל הָאָדָם אֶת כְּרוּב־הַקּוּלָס, כִּי אוֹתָם יֹאכַל.

נִקַּח עָלֶה אֶחָד וְנַחְתְּכֵהוּ בְּסַכִּין. הֶעָלֶה מָלֵא לַחָה. רוֹאִים אָנוּ כִּי הַכְּרוּב מַרְבֶּה לִסְפֹּג מָיִם. וְאָמְנָם, הוּא עוֹלֶה יָפֶה רַק כַּאֲשֶׁר מַרְבִּים לְהַשְׁקוֹתוֹ.

שֹׁרֶשׁ־הַכְּרוּב – צִיצַת נִימִים דַּקּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. שָׁרָשִׁים כָּאֵלֶּה מְיוּחָדִים לְרֹב הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בְּקַרְקַע כָּבֵד לַח. הַכְּרוּב מִתְפַּתֵּחַ יָפֶה בְּצָמְחוֹ בְּקַרְקַע כָּבֵד רָטֹב, מְזֻבָּל הֵיטֵב. אִם לֹא נִקְטֹף אֶת הַכְּרוּב בִּזְמַנּוֹ וְנַשְׁאִירֵהוּ בַּגַּן יָחֵל לִפְרֹחַ. כְּרוּב פּוֹרֵחַ אֵינוֹ טוֹב לְמַאֲכָל. עָלָיו הוֹלְכִים וּמִצְטַמְּקִים, גִבְעוֹלוֹ יִיבַשׁ וְיִקְשֶׁה כְּעֵץ.

הַכְּרוּב יַעֲשֶׂה אֶת הֶעָלִים לֹא כְּדֵי סַפֵּק לָנוּ מָזוֹן. הוּא לֹא יִדְאַג לָנוּ.

בֶּעָלִים הָאֵלֶּה אוֹצַר הַכְּרוּב וְגוֹנֵז אֶת הֶחֳמָרִים, אֲשֶׁר מֵהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. הַפֶּרַח יִהְיֶה אַחֲרֵי־כֵן לִפְרִי נוֹשֵׂא זָרַע.

כִּי הֵן אַךְ לָזֶה יִשְׁאַף כָּל צֶמַח: גַדֵּל זֶרַע, הָקֵם דּוֹר חָדָשׁ.

מִלְּבַד כְּרוּב־הַקּוּלָס נְפוֹצָה בְּאַרְצֵנוּ גַּם הַכְּרוּבִית, שֶׁתִּפְרַחְתָּהּ תְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ מַאֲכָל לִפְנֵי הִפָּתְחָהּ.

הַכְּרוּב בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִּבְעוֹלִים דַּקִּים וַעֲלֵיהֶם יִתְנוֹסְסוּ הַפְּרָחִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת.

פִּרְחֵי־הַכְּרוּב עֲגֻמּים־עֲנֻגִּים, לְבַנְבַּנִּים־יְרַקְרַקִּים.

[ציוּר 21 – קובץ 53]

כָּל פֶּרַח נָתוּן בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים יְרוֹקִים. גַּם לַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה עָלִים. בּוֹלְטִים וְיוֹצְאִים מִן הַכּוֹתֶרֶת אַרְבָּעָה אַבְקָנִים. יֵשׁ אָמְנָם שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַךְ שְׁנַיִם מֵהֶם נְמוּכִים וְהֵם מִסְתַּתְּרִים בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים.

עֲלֵי־הַגָּבִיעַ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת וְהָאַבְקָנִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת צְלָב. רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר פְּרָחִים כָּאֵלֶּה לָהֶם. כֻּלָּם יַחַד יַחְבְּרוּ וְהָיוּ לְמִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המַצְלִיבִים]

פְּרִי־הַכְּרוּב – תַּרְמִיל אָרֹךְ וְצַר וְגַרְגְּרִים דַּקִּים בּוֹ, הֵם הַזְּרָעִים.

אֵין הַצְּנוֹן יָרָק בֵּין הַיְרָקוֹת, אַךְ גַּדֵּל נְגַדְּלֶנּוּ לְתַבְלִין, בִּגְלַל הַטַּעַם הֶחָרִיף אֲשֶׁר לְשָׁרְשׁוֹ.

מִינֵי הַצְּנוֹן רַבִּים מְאֹד. מֵהֶם יֵשׁ לְצַיֵּן אֶת הַצְּנוּנִית, אוֹ אֶת “הַצְּנוֹן הֶחָדְשִׁי”.

הַצְּנוֹן עוֹלֶה יָפֶה בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה וְלֶחָה. מִן הַזֵּרְעוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ שֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, וּמִמֶּנּוּ מִתְנַשְּׂאִים וְעוֹלִים עָלִים גְּדוֹלִים, מָאֳרָכִים וּמְפֹרָצִים. גִּבְעוֹל לֹא יֵרָאֶה בַּצְּנוֹן. אַךְ כְּלוּם יֵשׁ שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא עָלִים? אֵין זֹאת כִּי גַם גִּבְעוֹל נִמְצָא בּוֹ. וְאָמְנָם, לַצְּנוֹן יֵשׁ גִּבְעוֹל, קָצָר וְדַק מְאֹד, הַנִּמְצָא בִּדְמוּת עִגּוּל עָבֶה בְּרֹאשׁ־הַשֹּׁרֶשׁ.

[ציוּר 22 – קובץ 54]

שֹׁרֶשׁ הַצְּנוֹן מְעֻגָּל, וְהוּא הוֹלֵךְ וְחַד בְּקָצֵהוּ. כִּי עַל כֵּן יֵרֵד וְיִקֹב בָּאֲדָמָה. נִימִים רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל צַד. תּוֹכוֹ שֶׁל הַצְּנוֹן לָבָן, כֻּלּוֹ צִיפָה רַכָּה. מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפָּה דַּקָּה.

אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הָזֶה, שֶׁטַעֲמוֹ טוֹב וְעָרֵב, אוֹכְלִים אָנוּ לְתֵיאָבוֹן.

אִם לֹא נוֹצִיא אֶת הַצְּנוֹן בְּעוֹד הַצִּיפָה רַכָּה וְנַשְׁאִירֶנּוּ בַּגַּן וְהֵחֵל לִפְרֹחַ. הוּא יִפְרַח גַּם אִם נוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה וְנִטְמְנֶנּוּ בִּמְקוֹם־שֶׁהוּא.

בַּשֹּׁרֶשׁ אָסַף הַצְּנוֹן וְגָנַז אֶת הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם יִבָּנֶה הַפֶּרַח. כֵּיוָן שֶׁהֵחֵל לִפְרֹחַ נַעֲשָׂה הַשֹּׁרֶשׁ נָבוּב, יָבֵשׁ וְקָשֶׁה כָּעֵץ.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן יֵחָשֵׁב הַצְּנוֹן לְצֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְעָמַד מֵהִתְפַּתֵּחַ: בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה יִתְרוֹקֵן הַשֹּׁרֶשׁ וְיַעֲשֶׂה פֶּרַח וָזָרַע.

בְּאַרְצֵנוּ גָדֵל הַצְּנוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף. עָלָיו אֵפוֹא לְהַפְסִיק אֶת גִּדּוּלוֹ בְּסוֹף־הַחֹרֶף וְלִפְרֹחַ בְּחֹרֶף הַשָּׁנָה הַבָּאָה. אַךְ אֵיךְ יֵרָדֵם הַצְּנוֹן וְלֹא יִתְפַּתֵּחַ בְּעוֹנַת הָאָבִיב, שֶׁבָּהּ כֹּחוֹת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֱזוּזָם? עַל כֵּן יִפְרַח הַצְּנוֹן בְּאַרְצֵנוּ עוֹד בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה.

הַצְּנוֹן בִּפְרִיחָתוֹ יוֹצִיא גִבְעוֹלִים דַּקִּים אֲרֻכִּים נוֹשְׂאֵי־פְרָחִים. פִּרְחֵי הַצְּנוֹן קְטַנִּים, צְהֻבִּים־סְגֻלִּים. מִבְנָם כְּמִבְנֵה פִּרְחֵי־הַכְּרוּב. לְכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה עֲלֵי גָּבִיעַ, אַרְבָּעָה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, מֵהֶם אַרְבָּעָה גְּבוֹהִים וּשְׁנַיִם נְמוּכִים, וֶעֱלִי אֶחָד. עֲלֵי־הַכֹּתֶרֶת מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים, וְהָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי מִתְבַּלְּטִים בְּיוֹתֵר. הַצְּנוֹן יֵחָשֵׁב אֵפוֹא לְמִשְׁפַּחַת הַצַּלְבָּנִים [משפחת המצליבים].

פִּרְיוֹ – תַּרְמִיל קָטֹן וְצַר, וּבוֹ גַרְגְּרִים דַּקִּים, גַּרְגְּרֵי הַזָּרַע.

מִימֵי קֶדֶם מְגַדֵּל הָאָדָם אֶת הַבָּצָל לְאָכְלָה. בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה גָּדַל לְמַכְבִּיר וְזִכְרוֹ לֹא מָשׁ מִלֵּב־אֲבוֹתֵינוּ בְּנוּדָם בַּמִּדְבָּר. שָׁם הִצְטַיֵּן בְּגָדְלוֹ וּבְטַעֲמוֹ וְהָיָה נֶאֱכָל צָלוּי, תַּבְלִין לַפָּת.

זֵרְעוֹן־הַבָּצָל שָׁחוֹר וּמְשֻׁלָּשׁ, כִּי שָׁלשׁ צְלָעוֹת לוֹ. בִּנְבִיטָתוֹ תּוֹפֵחַ הוּא, שׁוֹלֵחַ שָׁרְשׁוֹן לְמַטָּה וְגִבְעוֹל זָעִיר, נוֹשֵׂא כַּפְתּוֹר רַךְ, לְמָעְלָה. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יִתְנַוֵּן הַשָּׁרְשׁוֹן וּבְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן יִתְפַּצֵּל לְחוּטִים רַבִּים, לְצִיצָה רְחָבָה, הַנֶּאֱחֶזֶת בַּאֲדָמָה בְּחָזְקָה. הַגִּבְעוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְעַבֶּה מִיּוֹם לְיוֹם.

הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבָּצָל הֵיכָן הוּא טָמוּן? בִּפְנִים הֶעָלֶה שֶׁל הַנָּבֶט. עֲלֵה־הַנֶּבֶט יִקָּרַע בְּרֹאשׁוֹ וְדַרְכּוֹ עוֹלֶה וּמְבַצְבֵּץ הֶעָלֶה הָרִאשׁוֹן. עֲלֵה־הַנֶּבֶט מְשַׁמֵּשׁ אֵפוֹא חִתּוּל לֶעָלֶה הַזֶּה. כֵּן יִהְיֶה בְּיֶתֶר הֶעָלִים, אֶחָד נָתוּן בְּתוֹךְ חֲבֵרוֹ, אֶחָד חוֹפֶה עַל חֲבֵרוֹ. עָלוּ אַרְבָּעָה־חֲמִשָׁה עָלִים וְנָבַל עֲלֵה־הַנֶּבֶט וְנִשְׁאַר חִפּוּי לַבָּצָל הַקְּטַנְטָן. אַחֲרָיו יִבְּלוּ הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לוֹ, יִקְשׁוּ וְיִיבְשׁוּ, וְהָיוּ מָגֵן לַבָּצָל, הֲלֹא הִיא קְלִפַּת־הַבָּצָל. הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים לְבָנִים, עָבִים וּבְשָׂרִיִּים – אֵלֶּה הֵם הַגְּלָדִים.

[ציוּר 23 – קובץ 56]

מִן הַבָּצָל מִתְנַשְּׂאִים עָלִים צָרִים נְבוּבִים. עֲלֵה־הַבָּצָל חֲסַר־עוֹרְקִים קָשִׁים אֲשֶׁר יְחַזְּקוּהוּ וְיִמְתְּחוּהוּ, וּלְכָל רוּחַ סוֹעֶרֶת יִכַּף וְשַׁח עַל פְּנֵי־הָאָרֶץ. לְצַד פְּנִימָה עָשׂוּי הוּא תַּבְנִית מַרְזֵב, לְהַטּוֹת אֶת הַמַּיִם אֶל פְּנֵי חוּץ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתַּעֲפִים. שִׁכְבַת־דּוֹנַג דַּקָּה תְּכַסֵּהוּ וְהַמַּיִם נוֹפְלִים וּמִתְגַּלְגְּלִים מֵעָלָיו חִישׁ קַל.

הָרוֹצֶה בְּצָלִים יְרוֹקִים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת אֱלוּל וּבְעוֹד חֲמִשָּׁה חֲדָשִׁים יוֹצִיאֵם. הָרוֹצֶה יְבֵשִׁים יִשְׁתְּלֵם בִּתְחִלַּת תִּשְׁרֵי וְיוֹצִיאֵם בְּסוֹף יֶרַח תַּמּוּז.

בָּצָל גָּדוֹל שֶׁנִּשְׁתַּל מוֹצִיא עָלִים חֲדָשִׁים וּמִתּוֹכָם קָנֶה יָרוֹק גָּבֹהַ, עָגֹל וָרֵיק. בְּרֹאשׁ־הַקָּנֶה יַעֲלוּ הֲמוֹן־פְּרָחִים זְעִירִים חֲבוּיִים בְּחִתּוּל. הַחִתּוּל יִקָּרַע וְנִרְאוּ פְּרָחִים רַבִּים שֶׁעָקְצֵיהֶם הַצָּרִים יוֹצְאִים מִמָּקוֹם אֶחָד, תַּבְנִית שִׁמְשִׁיָּה קְטַנָּה.

פִּרְחֵי־הַבָּצָל יְרוֹקִים לְבַנְבַּנִּים וּבְהִתְאַגְּדָם יַחַד יֵרָאוּ מֵרָחוֹק וְהַדְּבוֹרִים וְהַצְּרָעִים תְּמַהֵרְנָה אֲלֵיהֶם. קִרְעֵי־הַחִתּוּל יִשָּׁאֲרוּ תְּלוּיִים עַד אֲשֶׁר יִבְּלוּ וְיִשָּׁרוּ.

לְפֶרַח הַבָּצָל שִׁשָּׁה עֲלֵי־כּוֹתֶרֶת, שִׁשָּׁה אַבְקָנִים גְּדוֹלִים, וּבֵינֵיהֶם בַּלּוּטֵי־הַצּוּף. הָעֱלִי קָטֹן מְאֹד, וְלָכֵן אִי־אֶפְשָׁר לָהּ, לְהַפְרָיָה עַצְמִית, לִהְיוֹת. לְאַט לְאַט יִגְדַּל הָעֱלִי וְגָבַהּ וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאַבְקָנִים הַמַּתְחִילִים כְּבַר לְהִכָּמֵשׁ, וְעַל צַלַּקְתּוֹ תִּדְבַּק אַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אַחֵר.

פְּרִי הַבָּצָל – הַלְקֵט מֵכִיל זֵרְעוֹנִים.

אֶת זֵרְעוֹנֵי־הַבָּצָל נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים, הַבְּצַלְצוּלִים, מַעֲבִירִים אֶל הַשָּׂדֶה אוֹ אֶל הַגָּן.

הַבָּצָל גָּדֵל בַּחֹרֶף, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַךְ בְּאַדְמַת מַשְׁקֶה יִגְדַּל גַּם בַּקָּיִץ.

כָּל הַצְּמָחִים, שֶׁפִּרְחֵיהֶם בְּנוּיִים כְּפֶרַח הַבָּצָל, יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַחֲבַצָּלוֹת.

אֶת פִּרְחֵי־הַגֶּזֶר מִי יוֹדֵעַ? בְּוַדַּאי אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא רָאָה אוֹתָם וְלֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם. לְעוּמַת־זֶה אֶת שֹׁרֶשׁ הַגֶּזֶר מַכִּירִים הִנְּכֶם וְיוֹדְעִים הֵיטֵב. בְּיוֹם־שַׁבָּת וְחַג מְכִינִים מִמֶּנּוּ מַטְעַמִּים טוֹבִים, תַּאֲוָה לְחֵיךְ.

[ציוּר 23 – קובץ 57]

בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וּבַשָּׂדוֹת מָצֹא תִּמְצְאוּ אֶת גֶּזֶר־הַבָּר, שֶׁגָּבְהוֹ מַגִּיעַ לְמֶטְר וְיוֹתֵר. מִמֶּנּוּ פִּתַח הָאָדָם וְרִבָּה אֶת הַגֶּזֶר הַתַּרְבּוּתִי הַטָּעִים וְהַטּוֹב.

קְחוּ מְעַט מִזֵּרְעוֹנֵי גֶּזֶר־הַבָּר וְזִרְעוּם בָּאֲדָמָה מְעֻבֶּדֶת וּמְזֻבֶּלֶת. שָׁרְשׁוֹ שֶׁל זֶה יִבָּדֵּל תַּכְלִית שִׁנּוּי מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁל גֶּזֶר־הַבָּר. לְגֶזֶר־הַבָּר שֹׁרֶשׁ קָשֶׁה, עֵצִיִּי, וְאוּלָם זֶה הַנִּזְרָע שָׁרְשׁוֹ רַךְ וּבְשָׂרִיִּי יוֹתֵר. אֶסְפוּ אֶת זֵרְעוֹנָיו וְגַדְּלוּ מֵהֶם צְמָחִים חֲדָשִׁים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים יִהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ בְּשָׂרִיִּי, טָעִים, טוֹב לְאָכְלָה.

יֵשׁ לְהוֹסִיף כִּי זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר אֵינָם מְהִירִים לִנְבּוֹט וְצָרִיךְ מִתְּחִלָּה לִשְׁרוֹתָם בַּמָּיִם.

בִּזְמָן מוּעָט יוֹצִיא הַגֶּזֶר עָלִים רַבִּים וּגְדוֹלִים. בֶּעָלִים יִוָּצְרוּ חֳמָרִים רַבִּים וְשׁוֹנִים אֲשֶׁר יַעַבְרוּ אַחַר כָּךְ אֶל הַשֹּׁרֶשׁ. מִן הָעִקָּר יוֹצְאִים הַרְבֵּה שָׁרָשִׁים צְדָדִיִּים, בִּדְמוּת חוּטִים, הַיּוֹנְקִים אֶת לְשַׁד־הָאֲדָמָה. בַּאֲדָמָה יְבֵשָׁה יֶאֶרְכוּ הַחוּטִים הָאֵלֶּה וְהֶעֱמִיקוּ לַחֲדוֹר לִמְצוֹא אֶת הַלְּשַׁד הַדָּרוּשׁ לָהֶם. עַל כֵּן מְגַדְּלִים אֶת הַגֶּזֶר רַק בַּאֲדָמָה לֶחָה.

בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַגֶּזֶר הִנֵּהוּ צֶמַח דּוּשְׁנָתִי. בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת שָׁרְשׁוֹ הֶעָבֶה וּבַשְּׁנִיָּה יַעֲשֶׂה פְּרָחִים וּזְרָעִים. אַךְ בְּאַרְצֵנוּ יִפְרַח בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

גִּבְעוֹל הַגֶּזֶר נָבוּב, מָלֵא חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ, וְהוּא מְכֻסֶּה מִבַּחוּץ שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת. הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה וְהָרֵיחַ הֶחָרִיף שֶׁהוּא מֵפִיץ שׁוֹמְרִים עָלָיו מִשֶּׁן בַּעֲלֵי־הֶחָיִים.

עֲלֵי הַגֶּזֶר גְּדוֹלִים, אַךְ אֵין הָאֶחָד מַסְתִּיר אֶת הַשֵּׁנִי מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי שְׁסוּעִים הֵם וּמְפֹרָצִים. עָקְצֵי־הֶעָלִים בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מִתְרַחֲבִים וְלוֹפְתִים אֶת הַגִּבְעוֹל מִסָּבִיב, דְּמוּת מַרְזֵב, וּמְגִנִּים עָלָיו מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים, הַקֹּר וְהַהִתְאַדּוּת.

פִּרְחֵי הַגֶּזֶר קְטֵנִים מְאֹד. לוּ עָלוּ אֶחָד אֶחָד הָיוּ נֶעֱלָמִים מֵעֵין רוֹאֶה. אַךְ הֵם מִתְאַגְּדִים לַאֲגוּדוֹת שְׁלֵמוֹת, לְתִפְרָחוֹת. מְקוֹמָם בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל וְהַבַּדִּים, בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. כָּל שִׁמְשִׁיָּה מָרְכֶּבֶת מֵאֲגוּדוֹת־פְּרָחִים קְטַנּוֹת, הַמְסֻדָּרוֹת גַּם הֵן בְּצוּרַת שִׁמְשִׁיוֹת. זוֹהִי שִׁמְשִׁיָּה מָרְכָּבֶת.

מִתַּחַת לַשִּׁמְשִׁיָּה יִמָּצְאוּ עָלִים מְנֻצִּים יְרוֹקִים הָעוֹטְפִים אֶת הַפְּרָחִים בְּעוֹדָם רַכִּים.

לְעֵת עֶרֶב וּבִגְדֹל הַחֹם תִּכַּף הַשִּׁמְשִׁיָּה וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְמַטָּה, וְאֵין הַטַּל וְהַחֹם מַזִּיקִים לָהּ. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה יִזְדַּקְּפוּ הַפְּרָחִים וְלֹא יִכַּפּוּ עוֹד, כִּי אָז אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

גְּבִיעַ הַפֶּרַח עָשׂוּי חֲמֵשֶׁת עָלִים יְרוֹקִים, קְטַנִּים וְצָרִים מְאֹד. לַכּוֹתֶרֶת חֲמִשָּׁה עָלִים לְבָנִים וּבֵינֵיהֶם חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים. הַשַּׁחֲלָה נְתוּנָה בִּפְנִים עִגּוּל בְּשָׂרִיִּי, שׁוֹפֵעַ צוּף. מִתּוֹכוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה הָעֱלִי – שְׁנֵי אַבּוּבִים עִם צַלְקוֹתֵיהֶם.

החֲרוּקִים מְבַקְּרִים אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה בְּחֵשֶׁק רַב, לֵהָנוֹת מִצּוּפָם וּמֵאַבְקָתָם הָרַבָּה. אַךְ גַּם בְּלִי החֲרוּקִים יָפְרוּ הַפְּרָחִים הַפְרָיָה הֲדָדִית, כִּי הֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְאַבְקָנֵיהֶם אֲרֻכִּים, וְהָרוּחַ מְנַעְנַעְתָּם וּמַעֲבִירָה אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לַחֲבֵרוֹ.

מִיָּד לְהַפְרָיַת הַפְּרָחִים יִקְרְבוּ עָקְצֵיהֶם צְפוּפִים זֶה לָזֶה בִּדְמוּת “קֵן”. בְּהִתְבַּשֵׁל הַזֵּרְעוֹנִים יָשׁוּבוּ הֶעֳקָצִים לְהִתְפָּרֵד אֶחָד מֵרֵעֵהוּ.

פְּרִי הַגֶּזֶר עָשׂוּי שְׁנֵי חֲלָקִים הַמְחֻבָּרִים בִּקְצוֹתֵיהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָשׂוּי שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת, קְצָרוֹת וַאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת בְּסוֹפָן בְּצוּרַת אוּנְקָלִיּוֹת. הַזֵּרְעוֹנִים הָאֵלֶּה יֵאָחֲזוּ בְּנָקֵל בְּשַׂעֲרוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הָעוֹבְרִים עַל יָדָם וְכָךְ הֵם מִתְפַּשְּׁטִים לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

זֵרְעוֹנֵי־הַגֶּזֶר, וְכֵן גַּם יֶתֶר חֲלָקָיו, מְכִילִים שֶׁמֶן רֵיחָנִי.

הֲתִזְכְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַיָּפָה, מַעֲשֶׂה בְּבַת־מַלְכָּה שֶׁתְּקָפַתָּהּ תַּרְדֵּמָה? בַּת־הַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה טָוְתָה צֶמֶר וַתִּשְׂרוֹט בַּפֶּלֶךְ אֶת יָדֶיהָ. בּוֹ בָּרֶגַע נָפְלָה עָלֶיהָ תַּרְדֵּמָה גְדוֹלָה, וַיֵּרָדֵם עִמָּהּ כָּל אֲשֶׁר מִסָּבִיב. נִרְדְּמוּ הַכְּלָבִים בֶּחָצֵר, נִרְדְּמוּ הַיּוֹנִים עַל הַגַּג, הַסּוּסִים בָּאוּרָוָה. גַּם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם שָׁקְעוּ בְּתַרְדֵּמָה. מִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עָלְתָה גָּדֵר גְּבוֹהָה, חִיצַת־קָנִים, אֲשֶׁר הִסְתִּירָה אוֹתוֹ מֵעֵין רוֹאֶה.

עָבְרוּ מֵאָה שָׁנָה. בֶּן־מֶלֶךְ גֵא, נֶאְדָּר בַּעֲלוּמָיו, בָּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ. הַגָּדֵר הַחֲזָקָה נִבְקְעָה לְפָנָיו וְהוּא עָבַר בֵּין הַיְּשֵׁנִים מֵחֶדֶר לְחָדֶר. אֶל בַּת־הַמַּלְכָּה הַיָּפָה קָרֵב וַיִּקְרָאֶנָּה בִּשְׁמָהּ. וַתִּתְעוֹרֵר בַּת־הַמַּלְכָּה מִשְּׁנָתָהּ, וַיִּתְעוֹרֵר כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָה, וַיִּגַּשׁ אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ וְלֹא נוֹדַע דְבַר הַשֵּׁנָה.

אַגָּדָה יָפָה, לוֹקַחַת לֵב! הַאִם לֹא תָּקוּם לִפְנֵיכֶם הָאַגָּדָה הַזֹּאת בְּצֵאתְכֶם בַּיָּמִים הָאַלָּה אֶל הַשָּׂדֶה?

רַק לִפְנֵי שְׁנַיִם שְׁלשָׁה יְרָחִים הָיְתָה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ דוֹמְמָה־שׁוֹמֵמָה. עֲגוּמֵי־עֶרְיָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת, חֲשׂוּפִים נָחוּ הַכָּרִים. וְעַתָּה?… הַשָּׂדוֹת עוֹטִים מַרְבַדִּים רַעֲנַנִּים, גִּבְעוֹלִים קְטַנִּים רַכְרַכִּים. עַל פְּנֵי הַכָּרִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים עֲשָׂבִים נָאִים. מִי עָשָׂה אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה? מִי הָפַךְ אֶת הַמִּדְבָּר לְגַן־אֱלֹהִים?

רָאִינוּ בְּפַזֵּר הָאִכָּר אֶת הַזָּרַע. יָמִים רַבִּים הָיוּ הַזֵּרְעוֹנִים מֻנָּחִים בָּאֹסֶם כְּגוּפִים דּוֹמְמִים, בְּלִי כָּל תְּנוּעָה, בְּלִי כָּל שִׁנּוּי. אֵיךְ הִתְעוֹרְרוּ עַתָּה בְּחֵיק־הָאֲדָמָה לִתְחִיָּה? מַה נַעֲשָׂה בָּהֶם כַּהֲחִלָּם לִצְמוֹחַ?

מַה־טּוֹב לֶכֶת יוֹם יוֹם אֶל הַשָּׂדֶה וְהִתְבּוֹנֵן בַּגִּדּוּלִים הָרַכִּים. אַךְ הַדָּבָר הַזֶּה כָּבֵד לַעֲשׁוֹתוֹ. מוּטָב שֶׁנִּזְרַע בְּעֶצֶם יָדֵינוּ בַּבַּיִת וְנִרְאֶה אֶת הַזֵּרוּעִים בְּהִתְפַּתְּחוּתָם.

נָבֹר לָנוּ זְרָעִים גְּדוֹלִים, זַרְעֵי הַשְּׁעוֹעִית. חֵלֶק מֵהֶם נָשִׂים בְּכוֹס מַיִם וְחֵלֶק מֵהֶם בְּתוֹךְ נְיָר סוֹפֵג רָטֹב. קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה וְהַחֲלָקָה שֶׁל הַזֶּרַע נֶעֶשְׂתָה בַּמַּיִם רַכָּה וּמְקֻמֶּטֶת.

כַּאֲשֶׁר נְסִירֶנָּה נִרְאֶה אֶת הַזֶּרַע נֶחְלָק לִשְׁנֵי חֲצָאִים שָׁוִים – אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים. הַפְּסִיגִים מְאֻחִים בְּצִדָּם הָאֶחָד עַל יְדֵי הַנָּבֶט. בְּעֵת הַנְּבִיטָה תִּפָּתַח הַקְּלִפָּה וְרֹאשׁוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַנֶּבֶט יוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים בְּצוּרַת תּוֹלַעַת קְטַנָה. נָסִיר בִּזְהִירוּת רַבָּה פְּסִיג אֶחָד וּלְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנֶּבֶט נִצָּן זָעִיר בַּעַל שְׁנֵי עַלְעַלִּים בִּדְמוּת שְׁתֵּי קַשְׂקַשּׂוֹת לְבַנְבַּנּוֹת.

לְאַט לְאַט בּוֹקְעִים וְיוֹצְאִים הַפְּסִיגִים. בָּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֵם מוֹרִיקִים, לִבְסוֹף הֵם מִצְטַמְּקִים וְנוֹשְׁרִים.

הַפְּסִיגִים, הַשֹּׁרֶשׁ וְהַנִּצָּן מְאֻחִים בְּגוּף אֶחָד הַנִּקְרָא עֻבָּר.

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ קָטָן זֶה יֵצֵא שֹׁרֶשׁ־הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ. מֵהַחֵלֶק הַתִּיכוֹן שֶׁל הַנֶּבֶט יִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל וּמֵהַנִּצָּן – שְׁנֵי הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים.

[ציוּר 24 הַצֶּמַח הָרַךְ שֶׁל הַשְּׁעוֹעִית – קובץ 61]

[שָׁרְשֵׁי הַצֶּמַח הָרַךְ, הַפְּסִיגִים הַמִּצְטַמְּקִים, הֶעָלִים הַצְּעִירִים.

מִיָּמִין לַצֶּמַח: הַפְּסִיגִים שֶׁל זֶרַע הַשְּׁעוֹעִית: א – בְּלִי הַקְּלִפָּה

ע – הָעֻבָּר. ב) פְּסִיג אֶחָד. ש – שֹׁרֶשׁ הַנֶּבֶט ג) נִצָּן הַנֶּבֶט.]

אַךְ לָמָה הֵם הַפְּסִיגִים? מַה תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לַזָּרַע?

שִׂימוּ נָא לֵב לְגוֹרָלוֹ שֶׁל יִלּוֹד קָטָן, חַלָּשׁ. יִלוֹד בַּעַל־חַי – הוֹרָיו יְכַלְכְּלוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ עָלָיו עַד שֶׁיִּגְדָּל. יִלּוֹד־הַצֶּמַח, הָעֻבָּר – מִי יְכַלְכְּלֵהוּ וּמִי יָגֵן עָלָיו? הוּא רָחַק מֵעַל הַצֶּמַח־הָאֵם, הָרוּחַ נְשָׂאַתּוּ לַמֶּרְחַקִּים. אַךְ הָאֵם־הַבְּרִיאָה דּוֹאֶגֶת לוֹ. הִיא שֶׁנָּתְנָה לוֹ קְלִפָּה קָשָׁה לִשְׁמוֹר עָלָיו וּמַחְסְנֵי־מָזוֹן לְכַלְכְּלוֹ בְּרֵאשִׁית חַיָּיו. מַחְסְנֵי־מָזוֹן אֵלֶּה הֵם הַפְּסִיגִים.

הַפְּסִיגִים אֵינָם אֶלָּא עָלִים שֶׁהִקְדִּימוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בַּזֶּרַע וְהֵם מְכִילִים חֹמֶר זָן. כְּעָלִים קְשׁוּרִים הַפְּסִיגִים לַגִבְעוֹל, כְּמוֹהֶם שְׁטוּחִים הֵם וּכְמוֹהֶם יוֹרִיקוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

גָדֵל הָעֻבָּר מְעַט וְהִתְרוֹקְנוּ הַפְּסִיגִים וְנָשָׁרוּ.

הַשֹּׁרֶשׁ הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ, הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ וְהוּא פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מָטָה. הַנִּצָּן מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִבֵּין הַפְּסִיגִים וּפוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעֲלָה. וּרְאוּ פֶּלֶא: אוֹתָם הַזְּרָעִים שֶׁהָיוּ מוּנָחִים בָּאֲדָמָה וְשָׁרְשֵׁי־עֻבָּרֵיהֶם מְכֻוָּנִים כְּלַפֵּי מַעֲלָה מְעַקְּמִים אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בְּתַבְנִית קֶשֶׁת וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם לְמַטָה, לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בְּעוֹד שֶׁגִּבְעוֹלָם מִתְעַקֵּם גַם הוּא וְיוֹצֵא בְּגַב כָּפוּף לְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ הָעֻבָּר מִתְפַּתֵּחַ וְהָיָה לְשֹׁרֶשׁ רָאשִׁי אוֹ לְעִקָּר, הָעוֹטֶה בְּקָצֵהוּ שִׁרְיוֹן קָשֶׁה לְהַבְקִיעַ לוֹ דֶרֶךְ בָּאֲדָמָה. מֵחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעִקָּר יֵצְאוּ סְעִיפִים, אֵלֶּה הֵם הַשָּׁרָשִׁים הַצְּדָדִיִּים, וּמֵחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן, הַדַּק, יִתְפַּשְּׁטוּ הַיּוֹנְקוֹת.

מִן הַנִּצָּן מִתְפַּתֵּחַ הַגִּבְעוֹל הַדַּק נוֹשֵׂא הֶעָלִים.

בְּזַרְעֵי־הָאָפוּן, הָעֲדָשִׁים, הַשְּׁקֵדִים יִמָּצְאוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים שֶׁבְּזֶרַע־הַשְּׁעוֹעִית. וְאוּלָם פְּסִיגֵי־הָאָפוּן וְהָעֲדָשִׁים נִשְׁאָרִים חֲבוּיִים בְּתוֹךְ הַזֶּרַע וְאֵינָם יוֹצְאִים מִתּוֹכוֹ.

הַשְּׁעוֹעִית, הָאָפוּן, הַשָּׁקֵד הֵם צְמָחִים דּוּפְסִיגִיִּים, כִּי זַרְעֵיהֶם מְכִילִים שְׁנֵי פְּסִיגִים. זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הַתֹּמֶר יָכִילוּ פְּסִיג אֶחָד. אֵלֶּה הֵם צְמָחִים חַדְפְּסִיגִיִּים

זַרְעֵי רֹב הַמַּחְטָנִים, כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ וְהָאֹרֶן, מְכִילִים פְּסִיגִים אֲחָדִים, אַלָּה הֵם צְמָחִים רַבְפְּסִיגִיִּים.

_____________

מַה מְעוֹרֵר אֶת הַזְּרָעִים לִנְבּוֹט?

בְּמָקוֹם יָבֵשׁ הָיוּ הַזְּרָעִים מֻנָּחִים כְּגוּפִים מֵתִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהִתְפַּתֵּחַ אַחֲרֵי שֶׁאָחֲזָה בָּהֶם הָרְטִיבוּת.

נְבִיטַת הַזְּרָעִים זְקוּקָה לִרְטִיבוּת. בְּעִמְקֵי הַמַּיִם לֹא יִתְפַּתְּחוּ הַזְּרָעִים, כִּי יִרְקְבוּ בָּהֶם.

נַסּוּ לְהָנִיחַ זְרָעִים בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים בַּחוּץ. יָמִים רַבִּים יַעַבְרוּ עַד שֶׁיָחֵלּוּ לִנְבּוֹט. הַנְּבִיטָה זְקוּקָה לְחֹם.

קֹר גָּדוֹל וְכֵן גַּם חֹם גָּדוֹל מְמִיתִים אֶת הַזְּרָעִים.

וְעוֹד לְדָבָר אֶחָד זְקוּקָה הִיא: לָאֲוִיר. בְּצִנְצֶנֶת מוּגֶפֶת הֵיטֵב לֹא תַּעֲלֶה הַנְּבִיטָה יָפֶה. הַזְּרָעִים נוֹשְׁמִים. בְּאֵין אֲוִיר טוֹב יֶחְדְלוּ הַזְּרָעִים מִנְּשֹׁם וְיָמוּתוּ.

לֹא כָּל הַצְּמָחִים מְקַיְּמִים אֶת כֹּחַ־נְבִיטָתָם בְּמִדָּה שָׁוָה. יֶשְׁנָם זַרְעֵי־צְמָחִים הַשּׁוֹמְרִים אֶת כֹּחַ נְבִיטָתָם יַרְחֵי־מִסְפָּר, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמְקַיְּמִים אוֹתוֹ לַעֲשָׂרוֹת וְגַם לְמֵאוֹת שָׁנָה.

כֵּן אֵין כָּל זַרְעֵי־הַצְּמָחִים דּוֹרְשִׁים בִּנְבִיטָתָם מִדַּת־חֹם שָׁוָה.

לְמָשָׁל,

הַחִטָּה נוֹבֶטֶת בְּ – – – 1 מַעֲלַת־חֹם.

הַבָּצָל, הַפֶּרֶג בְּ 5 – 1 " "

הַתִּירָס, הַחַמָּן בְּ 11 – 5 " "

הָעַגְבָּנִיָּה בְּ 16 – 11 " "

הַדְּלַעַת בְּ 16 – 14 " "

עַתָּה מְבִינִים הִנְכֶם הֵיטֵב אֶת אַגָּדַת הָאַרְמוֹן הַנִּרְדָּם.

בַּחֹרֶב, עֵת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת צוֹרְבוֹת כָּל הַיּוֹם את הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה וְגֶשֶׁם אַיִן לְהַרְטִיבָהּ, נִרְדְּמוּ זַרְעֵי־הַבָּר טְמוּנִים בָּאֲדָמָה וְלֹא יִתְעוֹרֵרוּ. יָרַד הַיּוֹרֶה, הָאֲדָמָה שָׁתְתָה לִרְוָיָה. אוֹרוֹת־שֶׁמֶשׁ רַכִּים יְלַטְּפוּהָ, יִשָּׁקוּהָ. אָז מִתְעוֹרְרִים הַזְּרָעִים. מַתְחִילָה נְבִיטָתָם.

אֶסְפוּ נָא, קוֹרְאַי, זְרָעִים שׁוֹנִים – זַרְעֵי הַחִטָּה, הַתִּירָס, הָאָפוּן וְעוֹד רַבִּים. הָנִיחוּם בְּמַשְׁתִּיתָה לֶחָה, בִּנְסֹרֶת רְטֻבָּה, וְהִסְתַּכְּלוּ בִּנְבִיטָתָם, זוֹהִי עֲבוֹדָה קַלָּה וּמְעַנְיֶנֶת. הַרְבֵּה, הַרְבֵּה עֹנֶג וְקוֹרַת־רוּחַ יָבִיאוּ לָכֶם.

הָאָפוּן יֵיטִיב לִצְמֹחַ בַּחֹרֶף. הוּא נִזְרַע עוֹד לִפְנֵי הַגְּשָׁמִים וְכַעֲבֹר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים יַרְהִיב כְּבָר אֶת עֵינֵינוּ בְּתַרְמִילָיו הַיְרוֹקִים הַנֶּחְמָדִים.

שֹׁרֶשׁ הָאָפוּן גָּדוֹל וּמִסְתָּעֵף לִצְדָדִים וְהוּא מַעֲמִיק לַחֲדֹר בָּאֲדָמָה. גִּבְעוֹלוֹ נָבוּב וְדַק וְאֵין בִּיְכֹלְתוֹ לַעֲמֹד זָקוּף וְלָשֵׂאת אֶת הֶעָלִים, הַפְּרָחִים וְהַפֵּירוֹת. וְאִם אֵין מַשְּׁעֵנָה לְהֵאָחֵז בָּהּ יִזְחַל הַגִּבְעוֹל וְהִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

צֶמַח הַפָּרוּשׂ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ זְמָן רַב יַעֲמֹד מִשַּׂגְשֵׂג וּמֵהִתְפַּתֵּחַ. מִתְקַפֵּל הוּא וּמִסְתַּבֵּךְ, הָאוֹר וְהָאֲוִיר לֹא יַחַדְרוּ אֶל תּוֹכוֹ וְהַלֵּחָה הוֹלֶכֶת וְרַבָּה תַּחְתָּיו. סוֹפוֹ – רִקָּבוֹן וּכְלָיָה.

לָכֵן יִזְדָּרֵז הָאִכָּר לְהַעֲמִיד אֵצֶל צִמְחֵי הָאָפוּן קָנִים אֲרֻכִּים, וְהוּא נֶאֱחָז בָּהֶם, מְטַפֵּס וְעוֹלֶה.

עֲלֵי הָאָפוּן – כְּדָאִים הֵם לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם.

מִן הַגִּבְעוֹל עֹקֶץ אָרֹךְ יוֹצֵא וְלִשְׁנֵי צִדָּיו, מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּעֵין שִׁזְרָה נָאָה מִתְרַקְּמָה, זוּגוֹת טְרָפִים סְגַלְגַּלִּים.

בִּמְקוֹם פְּרָץ הָעֹקֶץ יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים גְּדוֹלִים וּרְחָבִים, הַמְלַפְּפִים אֶת הַגִּבְעוֹל. עָלִים אֵלֶּה נִצָּבִים מִתְּחִלָּה זְקוּפִים וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים מָגֵן לְשִׁזְרַת־הֶעָלִים וְלַפְּרָחִים הָרַכִּים. כַּעֲבֹר זְמָן פּוֹנִים הֵם וּמִתְפַּשְּׁטִים לַצְּדָדִים.

בְּקָצֵהוּ יוֹצִיא הָעֹקֶץ חוּטִים דַּקִּים, הַקְּנוֹקְנוֹת, אֲשֶׁר זֶה דַּרְכָּן לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְהִסְתּוֹבֵב, עִגּוּלִים עִגּוּלִים. הַקְּנוֹקְנוֹת הָאֵלֶּה “יְדֵי”־הָאָפוּן הֵן, כִּי בָּהֶן נֶאֱחָז הוּא וּמְטַפֵּס עַל סְמוּכוֹתָיו (רְאֵה צִיּוּר 25).

[ציור – קובץ 65]

הַדֶּגֶל………….

הַכְּנָפַיִם……….

הַסִּירָה………..

צִיּוּר 27 צִיּוּר 26 צִיּוּר 25

עֹקֶץ אֶחָד נוֹשֵׂא טְרָפִים אֲחָדִים – לוֹ יֵאָמֵר עָלֶה מָרְכָּב. (לֶעָלֶה שְׁנֵי חֲלָקִים: הָעֹקֶץ – הַחֵלֶק הַדַּק, וְהַטָּרָף – הַחֵלֶק הָרָחָב, הוּא גוּף הֶעָלֶה). עֲלֵה־הַזַּיִת, לְמָשָׁל, שֶׁעַל עָקְצוֹ יִמָּצֵא טָרָף אֶחָד, הוּא עָלֶה פָּשׁוּט.

עֲלֵי־הָאָפוּן רֻבָּם בַּעֲלֵי שְׁלשָׁה זוּגוֹת וּקְנוֹקְנוֹת בְּסוֹפָם, קְצָתָם בַּעֲלֵי שְׁנֵי זוּגוֹת, וְיֵשׁ גַּם בַּעֲלֵי זוּג אֶחָד. בִּמְקוֹם הַטְּרָפִים, אוֹ הָעַלְעַלִּים, הַחֲסֵרִים תַּעֲלֶינָה קְנוֹקְנוֹת, מִלְּבַד אֵלֶּה הַצּוֹמְחוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֹקֶץ. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר יִצְמַח עַלְעַל אֶחָד, וּלְעֻמָּתוֹ, בִּמְקוֹם בֶּן־זוּגוֹ, קְנוֹקֶנֶת מִתְנוֹעָעַת.

נִקַּח נָּא עָלֶה אֶחָד מֵעֲלֵי־הָאָפוּן. נִפְרְשֵׂהוּ וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ, בְּעוֹרְקָיו וּבָרֹךְ שֶׁבֵּינֵיהֶם. אוּלַי הַקְּנוֹקְנוֹת הֵן הֵן הָעוֹרְקִים שֶׁבֶּעָלֶה? אָמְנָם כֵּן הַדָּבָר. לְעֵת הַצֹּרֶךְ אֵין הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הָרֹךְ שֶׁבֶּעָלֶה, כִּי אִם אֶת הָעוֹרְקִים שֶׁבּוֹ, וְהֵם יִהְיוּ לִקְנוֹקְנוֹת.

הַקְּנוֹקְנוֹת בְּרֵאשִׁיתָן קְטַנּוֹת הֵן וְרַכּוֹת. הֵן מְמַהֲרוֹת לְהִתְמַתֵּחַ, מִסְתּוֹבְבוֹת וְחוֹזְרוֹת וּמִסְתּוֹבְבוֹת כִּמְחַפְּשׂוֹת דְּבַר־מָה. כְּאִישׁ עִוֵּר תּוֹעוֹת הֵן וּמְגַשְּׁשׁוֹת. זִיז כָּל שֶׁהוּא נִקְרֶה לָהֶן. הַקְּנוֹקְנוֹת נִכְרָכוֹת עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, לְסוֹף הֵן עוֹמְדוֹת מֵהִתְפַּתֵּחַ וּמִתְקַשּׁוֹת. וְגִבְעוֹל הָאָפוּן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שׁוֹלֵחַ קְנוֹקְנוֹת חֲדָשׁוֹת, נֶעֱזָר בָּהֶן וְשׁוֹאֵף לָרֹם.

קְנוֹקְנוֹת־הָאָפוּן הֵן קְנוֹקְנוֹת־עָלִים, כִּי הֵן בָּאוֹת בִּמְקוֹם־הֶעָלִים. קְנוֹקְנוֹת־הַגֶּפֶן, לְמָשָׁל, הֵן קְנוֹקְנוֹת־עֲנָפִים. לָעֵת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנָּה הַגֶּפֶן אֲחָדִים מֵעֲנָפֶיהָ וְהוֹפֶכֶת אוֹתָם לִקְנוֹקְנוֹת.

נִסְתַּכֵּל עַתָּה בְּפֶרַח־הָאָפוּן.

בְּתוֹךְ גָּבִיעַ בַּעַל חֲמֵשֶׁת עָלִים קְבוּעָה הַכּוֹתֶרֶת, הַדּוֹמָה בְּצוּרָתָהּ לְפַרְפָּר. חֲמִשָּׁה עָלִים לַכּוֹתֶרֶת. הָעֶלְיוֹן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, מִתְנַשֵּׂא וּמִזְדַּקֵּף לְמַעְלָה – הוּא הַ“דֶּגֶל”. מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים יִמָּצְאוּ שְׁנֵי עָלִים – “מְשׁוֹטִים” אוֹ “כְּנָפָיִם”. שְׁנֵי הֶעָלִים הַנִּשְׁאָרִים מְעֹרִים כְּאֶחָד בִּדְמוּת “סִירָה”. (רְאֵה צִיּוּר 27)

הַדֶּגֶל הָדָר הוּא לַפֶּרַח, כִּי הוּא בּוֹלֵט וְנִרְאֶה לְמֵרָחוֹק. מָגַן הוּא לוֹ, כִּי בִּימֵי הַפְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנִים וּבְעֵת־סַגְרִיר יַעַטְפֵהוּ וְיִשְׁמֹר עָלָיו.

בַּסִּירָה פְּנִימָה חָבוּי הָעֱלִי, שֶׁצּוּרָתוֹ כְּוָו כָּפוּף בְּסוֹפוֹ. הַצַּלֶּקֶת מְעֻלֶּפֶת שְׂעָרוֹת רַבּוֹת דַּקּוֹת, וְהִיא תִּקָּרֵא בְּשֵׁם מַבְרֵשִׁית. עֲשָׂרָה אַבְקָנִים מִסָּבִיב לָעֱלִי, תִּשְׁעָה מֵהֶם מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת צִנּוֹר וְהָעֲשִׂירִי, הָעֶלְיוֹן, נִפְרָד מֵהֶם וְהוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְנוֹעֵעַ.

הַצַּלֶּקֶת וְהַמַּאֲבָקִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ הַסִּירָה וְאֵין הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם מַזִּיקִים לָהֶם. כְּשֶׁנִּקַּח פֶּרַח כָּזֶה בְּיָדֵנוּ הַשְּׂמָאלִית וּבַיְּמָנִית נַרְכִּין אֶת הַסִּירָה לְמַטָּה יֵרָאוּ לָנוּ חֶלְקֵי הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ מִבִּפְנִים צוּף מָתוֹק. גַּם תַּבְנִית הַפֶּרַח, בְּיִחוּד הַדֶּגֶל, גַּם הַצּוּף, מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. הַחֲרוּק בָּא אֶל הַפֶּרַח וְחוֹתֵר אֶל תּוֹךְ הַצִּנּוֹר, אֶל הַצּוּף. בְּכֹבֶד גּוּפוֹ יוֹרִיד אֶת הַסִּירָה וְהָאַבְקָה תִּדְבַּק בּוֹ. בְּבֹאוּ לְפֶרַח אַחֵר יַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה אֶל הַפֶּרַח הַהוּא, וְכֵן תֵּעָשֶׂה הַפְרָיָה הֲדָדִית.

מוּבָן, כִּי חֲרוּק קַל לֹא יוּכַל לְהַכְרִיעַ וּלְהוֹרִיד אֶת הַסִּירָה. הַדְּבוֹרִים רַק הֵן מוּעָדוֹת לִפְתֹחַ אֵת הַפֶּרַח וְלֵהָנוֹת מִצּוּפוֹ.

רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים שֶׁפִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים. כֻּלָּם הֵם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה גְדוֹלָה, מִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִים. מֵהֶם יְכֻנּוּ גַם בְּשֵׁם קִטְנִיּוֹת.

רַבִּים אוֹיְבֵי־הַיְרָקוֹת, וְהַחֹלֶד הוּא אֶחָד מֵהֶם. הַבְּצָלִים, תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה, שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר – אֶת כָּל אֵלֶּה יֹאכַל וְיַשְׁמִיד בְּכָל פֶּה.

עוֹבֵר אַתָּה בַּגָּן אוֹ בָּאֲפָר, בְּקִרְבַת־חֳרָבוֹת, וּלְעֵינֶיךָ יֵרָאוּ בַּאֲדָמָה “צִנּוֹרוֹת” רַבִּים מְכֻסִּים גַּבְשׁוּשׁיּוֹת תְּחוּחוֹת. הַחֹלֶד הוּא שֶׁהֶחֱלִיד אֶת הַקַּרְקַע וְהֶעֱלָה אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ. הַ“צִּנּוֹרוֹת” שֶׁבָּאֲדָמָה – מִקְצָתָם מְשַׁמְּשִׁים עֲרִיסוֹת לִוַלְדוֹת, מִקְצָתָם אוֹצְרוֹת־מָזוֹן וְיִתְרָם הֵם בָּתֵּי־קִבּוּל לָאֲוִיר מִן הַחוּץ; כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים בִּמְחִלָּה מֶרְכָּזִית אַחַת, הַמְרֻפֶּדֶת עֵשֶׂב יָבֵשׁ.

אֶת כָּל חַיָּיו מְבַלֶּה הַחֹלֶד מִתַּחַת לָאֲדָמָה. וְאָמְנָם, מִבְנֶה גוּפוֹ מַתְאִים לְחַיָּיו אֵלֶּה.

כַּפּוֹת “יָדָיו” הָרְחָבוֹת וְהַחֲשׂוּפוֹת, שֶׁאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וַחֲזָקוֹת, מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מַעֲדֵרִים טוֹבִים. בְּכַפּוֹתָיו אֵלֶּה יְגָרֵד אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲפִירָה. שְׁרִירֵיהֶן וְעַצְמוֹתֵיהֶן חֲזָקִים מְאֹד.

לֹא כֵן רַגְלָיו – הֵן אֵינָן חוֹפְרוֹת, אֶלָּא זוֹרוֹת וְגוֹרְפוֹת אֶת הֶעָפָר הַתָּחוּחַ, וְלָכֵן דַּקּוֹת הֵן וְחַלָּשׁוֹת מִ“יָּדָיו” וְטוֹבוֹת רַק לַהֲלִיכָה. הַחֹלֶד הוּא מְהַלַּךְ־כַּפּוֹת, כִּי בְּלֶכְתּוֹ דּוֹרֵך הוּא בְּכָל רֹחַב כַּפּוֹתָיו.

בְּחָפְרוֹ בָּאֲדָמָה רַכָּה, בְּיִחוּד בְּאַדְמַת־חוֹל, יֵעָזֵר הַחֹלֶד גַּם בְּרֹאשׁוֹ הָרָחָב וְהַשָּׁטוּחַ מְאֹד. חָטְמוֹ מָאֳרָךְ וְהָיָה לְחֶדֶק חָשׂוּף וְשָׁטוּחַ מְאֹד מִלְּמַעְלָה לְמַטָה, מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ וּמְכֻסֶּה סְחוּס קָשֶׁה וְגָמִישׁ, שֶׁאֵינֶנּוּ נִפְצָע בִּשְׁעַת נְבִירָה. רֹאשׁ־הַחֹלֶד רָחָב מִגּוּפוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּעֵין רַחַת: בְּהִצָבֵר חָמְרֵי־הֶעָפָר הַתְּחוּחִים בַּ“צִּנּוֹרוֹת” יִקּוֹב לוֹ חוֹר אֶל פְּנֵי־הָאֲדָמָה, יִגְרֹף וְיִדְחַף בְּרֹאשׁוֹ וּבַאֲחוֹרָיו אֶת הַחֳמָרִים הַחוּצָה. וְכָךְ נֶעֱרָמוֹת הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה. זָנָב אֵין לַחֹלֶד.

[צִיּוּר 28 הַחֹלֶד – קובץ 68]

גּוּפָתוֹ מְסֻרְבֶּלֶת וְתַבְנִית־גָּלִיל לָהּ. הַשֵּׂעָר, הָרַךְ כִּקְטִיפָה, קָצָר וְסָמִיךְ מְאֹד, וְלֹא יִתֵּן לֶעָפָר וְלַמַּיִם לַחְדֹּר וּלְהַגִּיעַ אֶל עוֹרוֹ. וְעוֹד יִתְרוֹן לִשְׂעָרוֹ זֶה: אֵין לוֹ כָּל “נְטִיָּה” מְסֻיָּמָה לְפָנִים אוֹ לְאָחוֹר, וְהַחֹלֶד יָכוֹל עַל נְקַלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ קָדִימָה וַאֲחוֹרָנִית.

צִבְעוֹ הָאָפוֹר־הַכַּסְפִּי מַעֲלִים אוֹתוֹ מֵעֵינֵי־אוֹיְבָיו, בְּצֵאתוֹ מִמַּחְתַּרְתּוֹ בַּלָּיְלָה.

אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנַיִם חִיצוֹנִיּוֹת, וְכֵן גַּם עֵינַיִם, תֶּחְסַרְנָה לַחֹלֶד. וְאָמְנָם אֵלֶּה תַּפְרַעְנָה אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹתָיו בְּתוֹךְ הַ“צִּנּוֹרוֹת”. מִלְּבַד זֹאת, אֵין הַחֹלֶד זָקוּק לַאֲפַרְכְּסוֹת, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִקְלוֹט אֶת הַקּוֹלוֹת מִתּוֹךְ הָאֲוִיר. הָאֲדָמָה מַעֲבִירָה אֶת הַקּוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. מִתַּחַת לְעוֹרוֹ יֶשְׁנוֹ חֲלַל־אֹזֶן רָחָב.

גַם עֵינָיו, הַזְּעִירוֹת עַד מְאֹד, חֲבוּיוֹת תַּחַת הָעוֹר. וְהַדָּבָר מוּבָן: בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת אֵין לוֹ צֹרֶךְ, רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַי בַּחֹשֶׁךְ, וְשֵׁנִית, הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּשַׁעַת־נְבִירָה.

עִוֵּר הוּא הַחֹלֶד, לְעֻמַּת־זֹאת מְפֻתָּחִים אֶצְלוֹ חוּשֵׁי הָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהֵם מוֹלִיכִים אוֹתוֹ בְּחֶשְׁכַּת מִשְׁכָּנוֹ. גַם שְׁמִיעָתוֹ טוֹבָה מְאֹד.

נְחִירָיו הַרְחָבוֹת תִּמָּצֶאנָה בִּקְצֵה הַחֶדֶק, וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִסָּגֵר, וְאֵין הֶעָפָר חוֹדֵר אֶל תּוֹכָן.

שִׁנֵּי־הַחֹלֶד דּוֹמוֹת לְשִׁנֵּי הָעַכְבָּר.

בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקַּרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֲטוֹת מְיַבְּשׁוֹת וּמַקְשׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה אֵין לִמְצוֹא אֶת הַחֹלֶד, רַק בִּמְקוֹם צְמָחִים – שָׁם מִשְׁכָּנוֹ. כְּמוֹ כֵּן אֵין לְמָצְאוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּשְׁטָפִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אוֹ בַּבִּצּוֹת, אוֹ בְּחוֹל עָמֹק.

לַחֹלֶד יִקָּרֵא גַם בְּשֵׁם אִישׁוּת וְגַם חֲפַרְפַּרָה.

הָאָדָם יִרְדְפֵהוּ תָּמִיד וִיצוּדֵהוּ. גַּם הַשּׁוּעָל, הַלִּילִית, הָעוֹרְבִים וְהַחֲסִידוֹת יִרְדְפוּהוּ וְיַשְׁמִידוּהוּ.

הָאֲדָמָה – אֵם כָּל חַי וְתִתֵּן לְעוֹבְדֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים אֶת לַחְמָם. וְכַמָּה יְגִיעוֹת יִיגַע הָאָדָם לְשַׁכְלֵל אֶת אָפְנֵי עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה, מְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת יַמְצִיא כָּל מִינֵי מְכוֹנוֹת לְהַעֲמִיק אֶת הַחֲרִישָׁה וּלְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים – –

וְהִנֵּה יְצִיר פָּעוּט, אֲשֶׁר בָּרֶגֶל נִרְמְסֶנוּ וְנֵשְׂט מֵעָלָיו בְּבוּז נֶפֶשׁ, עוֹסֵק תָּמִיד בַּחֲרִישָׁה וּמַפְלִיא לְתַחֵחַ אֶת הֶעָפָר. הַיְצִיר הַזֶּה הוּא הַשִּׁלְשׁוּל.

הַשִּׁלְשׁוּל שׁוֹכֵן בַּאֲדָמָה וְנַקֵּב יְנַקְּבֶנָּה לְכָל צָד. נָפוֹץ הוּא בְּכָל הָעוֹלָם. בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יִמָּצֵא לָרֹב וּבַמְּקוֹמוֹת הַיְבֵשִׁים, בֵּין סְלָעִים וּבְאַדְמַת טְרָשִׁים, יֵרָאֶה לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת.

בְּחֹם הַקַּיִץ יִסְתַּתֵּר עָמֹק בָּאֲדָמָה וְלֹא יַעַזְבֶנָּה. אַחֲרֵי רֶדֶת הַגֶּשֶׁם יָחֵל לְהָגִיחַ וּלְהֵרָאוֹת בְּחֶשְׁכַּת־הַלֵּילוֹת. מַדוּעַ יִשְׂנָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶת אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ? הַאֻמְנָם יִירָא לְנַפְשׁוֹ מֵחֲמַת הַטּוֹרְפִים הָרַבִּים? יֵשׁ עוֹד טַעַם לַדָּבָר.

לַשִּׁלְשׁוּל אֵין רֵאוֹת וְהוּא נוֹשֵׁם דֶּרֶךְ עוֹרוֹ הַלָּח. אִם יִיבַשׁ עוֹרוֹ וְחָדָל הַשִּׁלְשׁוּל מִנְשֹׁם וָמֵת.

שָׁרוּי הוּא כָּל יָמָיו בַּחשֶׁךְ, בְּעִמְקֵי־הָאֲדָמָה – וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם לָמָה לוֹ? הֵן תַּכְבֵּדְנָה עָלָיו בְּזָחֳלוֹ בָּאֲדָמָה. חוּשׁ אֶחָד וּמְיֻּחָד יֵשׁ לוֹ, חוּשׁ־הַמִּשּׁוּשׁ, הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי עוֹרוֹ.

גּוּפַת הַשִּׁלְשׁוּל בְּנוּיָה טַבָּעוֹת רַבּוֹת. מִכָּל טַבַּעַת, לִשְׁנֵי צִדֵּי הַבֶּטֶן, בּוֹלְטוֹת וּמִזְדַּקְּרוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם קְטַנְטַנּוֹת־זְעִירוֹת. בָּהֶן יִתְנוֹעֵעַ הַשִּׁלְשׁוּל, יִזְחַל עַל גְחוֹנוֹ.

עוֹרוֹ מְחֻפֶּה שְׁרִירִים דַּקִּים. בִּרְצוֹתוֹ לָלֶכֶת יִשָּׂא תְּחִלָּה אֶת חֶצְיוֹ הַקִּדְמִי, יִמְתְּחֶנּוּ וְיִשְׁלְחֶנּוּ לְפָנִים. הָאֲחוֹרִי יִשָּׁאֵר כְּשֶׁהָיָה. אַחַר יִמְתַּח אֶת חֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי וְיָזוּז קָדִימָה.

כֵּיצַד מְנַקֵּב הַיְצִיר הַזֶּה בָּאֲדָמָה?

בְּרֹאשׁוֹ הַדַּק וְהַחַד הוּא מְקַדֵּחַ, בּוֹקֵעַ וְנוֹקֵב בֵּין גַּרְגְּרֵי הֶעָפָר. צַר הַחוֹר – וּבָא הַשִּׁלְשׁוּל אֶל קִרְבּוֹ, וְהִתְכַּוֵּץ וְהִתְעַבָּה, וְהִתְרַחֵב גַּם הַחוֹר. אִם קָשָׁה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיא רִיר וְהִרְטִיבָהּ, וְנֶעֶשְׂתָה נוֹחָה לַחֲפִירָה.

חִתְכוּ נָא אֶת הַשִּׁלְשׁוּל לִשְׁנַיִם וּמְצָאתֶם בּוֹ גַרְגְּרֵי־עָפָר. הוּא לֹא יֹאכַל אֶת הֶעָפָר, כִּי אִם אֶת שְׂרִידַי־הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בּוֹ.

אַךְ יוֹדֵעַ הוּא לְהָבִיא אֶת מְזוֹנוֹ גַּם מִמֶּרְחָק!

בַּלַּיְלָה יֵצֵא עַד חֶצְיוֹ, כְּשֶׁחֶצְיוֹ הָאֲחוֹרִי נָעוּץ בְּתוֹךְ הַחוֹר, יִפְנֶה מִסְּבִיבוֹ, יִמְצָא פַּס־עָלֶה כָּמוּשׁ אוֹ גִּבְעוֹל יָבֵשׁ, יִבְלְעֵם וְיוֹרִידֵם דֶּרֶךְ מְעִי־גּוּפוֹ אֶל הַחוֹר. אִם גָּדוֹל הֶעָלֶה וְאָחַז בּוֹ הַשִּׁלְשׁוּל בְּפִיו בְּחָזְקָה וּסְחָבוֹ אֵלָיו. צְמָחִים אֵלֶּה יְמַהֲרוּ לִרְקַב בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְהָיוּ לַשִּׁלְשׁוּל לְמַאֲכָל.

לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת מוֹצְאִים אָנוּ בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן, כַּחֲלוֹף לֵיל גְּשָׁמִים עַזִּים, הֲמוֹן שִׁלְשׁוּלִים מֵתִים. הַאֻמְנָם הֵם טָבְעוּ בַּמָּיִם? נִרְאֶה, שֶׁהָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים וְקֵץ חַיֵּיהֶם בָּא…

אֶת חוֹרָיו לֹא יַשְׁאִיר הַשִּׁלְשׁוּל פְּתוּחִים כִּי אִם יִסְתְּמֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ, גִּזְרֵי־נְיָר, מַחֲטֵי־אֹרֶן.

[ציור – קובץ 71]

צִיּוּר 29 הַשִּׁלְשׁוּל: 1) בִּזְחִילָתוֹ (לְמַעְלָה) 2) בְּבֹאוֹ אֶל הַחוֹר 3) בְּסָחֳבוֹ אִתּוֹ עֲלֵי־צְמָחִים אֶל הַחוֹר.

זְהִירִים הֵם הַשִּׁלְשׁוּלִים וְצַר לָהֶם עַל אוֹצְרוֹת מְזוֹנָם, שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתֵם הַגֶּשֶׁם. הֵם אֵינָם אוֹהֲבִים, כַּנִּרְאֶה, “אַמְבַּטִּיָּה תְּמִידִית”, וּבְעִיקָר, נִשְׁמָרִים הֵם לְנַפְשָׁם מִמַּקּוֹרֵי־הָעוֹפוֹת הָעַזִּים…

לְלֹא הוֹעִיל!

בְּשַׂר הַשִּׁלְשׁוּל רַךְ וְטוֹב, אֵין בּוֹ עֶצֶם אַחַת (וְלָכֵן יְחָשֵׁב עַל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים מְחֻסְּרֵי־הַחוּלְיוֹת!) וְרַבִּים הַקּוֹפְצִים עָלָיו וּתְאֵבִים לְאָכְלוֹ. הַזַּרְזִיר, הָעוֹרֵב, הַקִּפּוֹד, גַּם הַתַּרְנְגֹלֶת – כֻּלָּם יְחַפְּשׂוּהוּ, כִּי יֶעֱרַב לְחִכָּם. וּלוּלֵא תַּרְבִּיתוֹ הָיָה נִכְחָד מִכְּבָר מֵעַל פְּנֵי הָעוֹלָם.

הַשִּׁלְשׁוּל יַטִּיל הֲמוֹן בֵּיצִיּוֹת אֲשֶׁר תֵּהָפַכְנָה וְהָיוּ בִּזְמַן קָצָר לְתוֹלָעִים קְטַנִּים.

אֵין עֲרוֹךְ לַשִּׁנּוּיִים הַכַּבִּירִים שֶׁיְּחוֹלֵל יְצִיר זֶה בְּמִבְנֵה הָאֲדָמָה. מִמַּעֲמַקִּים יַעֲלֶה אֶת גַּרְגְּרֵי־הֶעָפָר וְיִשְׁטְחֵם עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע וְאֶת חָמְרֵי־הַצְּמָחִים שֶׁמִּלְּמַעְלָה יְשַׁלְשֵׁל לְעִמְקֵי־הַחוֹרִים. מוּבָן, כִּי בִּרְצוֹתוֹ לִכְנוֹס מָזוֹן יוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִתּוֹךְ חוֹרוֹ וּבִרְצוֹתוֹ לְהוֹצִיא גְלָלִים יִשְׁלַח אֶת זְנָבוֹ.

דֶּרֶךְ הַחוֹרִים אֲשֶׁר יַחְפֹּר הַשִּׁלְשׁוּל, יָבֹאוּ וְיַחְדְּרוּ לְעִמְקֵי־הָאֲדָמָה הָאֲוִיר, הַחֹם וְהָרְטִיבוּת.

מְעַטִּים הַיְצִירִים הַמּוֹעִילִים כַּשִּׁלְשׁוּל!

הִנֵּה הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲחָדִים שֶׁהוֹצֵאנוּ הַיּוֹם מִקַּרְקַע גִּנָּתֵנוּ. אֵלֶּה הֵם קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים שֶׁתָּפְחוּ וְנִתְעַבּוּ בְּצוּרַת פְּקָעוֹת.

– קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים? וַהֲלֹא מָצָאנוּ אוֹתָם בָּאֲדָמָה, וּבָאֲדָמָה, כְּיָדוּעַ, יִמָּצֵא רַק הַשֹּׁרֶשׁ?

– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּפְּקַעַת. הִיא מְכִילָה עֵינָיִם. עֵינַיִם אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַלְעַלִּים לֹא־מְפֻתָּחִים, שֶׁבְּחֵיקָם, בְּתוֹךְ גְּמָמִיּוֹת, יוֹשְׁבִים נִצָּנִים. וְהַאִם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא נִצָּנִים? הַגִּבְעוֹל רַק הוּא יוֹצִיאֵם וּמֵהֶם יִתְפַּתְּחוּ וְיִגְדְּלוּ הָעֲנָפִים. לְתַפּוּחַ־הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם אֵפוֹא שְׁנֵי מִינֵי גִּבְעוֹלִים: גִּבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים עָלִים וּפְרָחִים, וְגִבְעוֹלִים תַּחְתּוֹנִים, הֵם הַקְּלָחִים, הַטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה. הַקְּלָחִים, כַּגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים, מִסְתָּעֲפִים לִסְעִיפִים רַבִּים וְרָאשֵׁי־הַסְּעִיפִים הָאַלָּה יִתְעַבּוּ וְהָיוּ לִפְקָעוֹת.

– מַה־טּוֹב הָיָה לוּ יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַפְּקָעוֹת!

– הַדָּבָר קַל לַעֲשׁוֹתוֹ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְגַדֵּל אֶת הַצֶּמַח לֹא עַל יְדֵי פְּקָעוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי זְרָעִים. מִיַד לִנְבִיטָתוֹ יוֹצִיא הַזֵּרְעוֹן עִיקָר מְטֻפָּל בְּנִימִים רַבּוֹת. בַּגִּבְעוֹל הָרָאשִׁי הַמִּתְרוֹמֵם נִרְאִים עָלִים לֹא־מְפֻתָּחִים, דְּמוּת קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵהַנִּצָּנִים הַחֲבוּיִים בָּהֶם מִתְפַּתְּחִים הַגִּבְעוֹלִים הַצְּדָדִּיִּים, הַמִּתְפַּשְּׁטִים לָרֹחַב וּמִתְעַבִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

הַצֶּמַח הַזֶּה זָקוּק לְשֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן עָלָיו לֶאֱסֹף דַּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל הַפְּקָעוֹת. כְּשֶׁנַּשְׁאִיר אֶת הַפְּקָעוֹת בָּאֲדָמָה יִבְּלוּ הַגִּבְעוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אוֹתָן וְהֵן תִּפָּרֵדְנָה אַחַת מֵרְעוּתָהּ. יַעֲבֹר זְמָן וְכָל פְּקַעַת תַּתְחִיל לְהוֹצִיא מִנִּצָּנֶיהָ קְלָחִים חֲדָשִׁים וְאֵלֶּה יַעֲשׂוּ פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְלֹא רַק פְּקַעַת שְׁלֵמָה, כִּי גַּם חֵלֶק מִמֶּנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צֶמַח חָדָשׁ. כָּל נִצָּן יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְרַבּוֹת.

– הֲנוּכַל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָחִים לְגִבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים?

– יָכֹל נוּכַל. כְּשֶׁנּוֹצִיא גִּבְעוֹל תַּחְתּוֹן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְהָפַךְ יָרוֹק, וְהִתְפַּתֵּחַ כְּיֶתֶר הַגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים. לְהֵיפֶךְ, אִם “נְתַלֵּל” גִּבְעוֹל עֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, נִצְבֹּר עָפָר מִסְּבִיבוֹ וְחָוְרוּ בַּדָּיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְעָשׂוּ לֹא עָלִים, כִּי אִם פְּקָעוֹת.

נִתְבּוֹנֵן עַתָּה בְּחֶלְקֵי הַפְּקָעַת. עֲטוּפָה הִיא קְלִפָּה וּבְתוֹכָהּ חֹמֶר רַךְ עֲסִיסִיִּי בָּנוּי תָּאִים תָּאִים, הוּא הַצִּיפָה. פְּקַעַת צְעִירָה קְלִפָּתָהּ דַּקָּה, כְּעֵין הַקְּרוּם. זָקְנָה מְעַט וְהָיְתָה קְלִפָּתָהּ עָבָה, מַעֲשֵׂה־פֶּקֶק.

הֲתוֹעִיל הַקְּלִפָּה לַפְּקָעַת?

נִקַּח שְׁתֵּי פְּקָעוֹת, אַחַת כְּשֶׁהִיא וְאַחַת מְקֻלֶּפֶת, וּנְשִׂימֵן בַּשָּׁמֶשׁ. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נִשְׁקֹל אֶת שְׁתֵּיהֶן. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי. הַשְּׁנִיָּה תִּיבַשׁ, תִּצְטַמֵּק וְתִקְטַן כְּדֵי שְׁלִישׁ מִמִּשְׁקָלָהּ. אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יוּכַל כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת וּלְהִוָּכַח.

וְהַצִּיפָה – מַה הִיא?

הָבָה נְפוֹרְרֶנָּה בְּמַגְרֵדָה עַד הֱיוֹתָהּ כְּתִיתָה כֻּלָּהּ. אֶת הֶחֳמָרִים הַקָּשִׁים נוֹצִיא. כַּעֲבוֹר זְמָן נִרְאֶה בְּתַחְתִּית הַכְּלִי מִשְׁקַע זָךְ. נִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עֵד הַבְהִירוֹ, וּנְיַבְּשֶׁנּוּ. לְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה עֲמִילָן צַח וְנָאֶה.

הַפְּקַעַת מְכִילָה עֲמִילָן בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי חֲמִישִׁיתָהּ.

רָאִינוּ כִּי הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הַפְּקָעוֹת לְשֵׁם רְבִיָּתוֹ. אַךְ הֲלֹא יֵשׁ לוֹ פְּרָחִים לְהִתְרַבּוֹת, וְהַפְּקָעוֹת לָמָה לוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַצֶּמַח הָעֶלְיוֹנִים.

[צִיּוּר 30 תַּפּוּחַ־אֲדָמָה – קובץ 74]

a – צֶמַח שָׁלֵם. b – פֶּרַח. c – פֶּרַח חָתוּךְ.d – פֶּרִי.

הַגִּבְעוֹל בַּעַל־צְלָעוֹת הוּא. עֲלֵי־הַצֶּמַח גְּדוֹלִים, מְנֻצִּים, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת. בֵּין הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ גַם קְטַנִּים. הָרֶוַח אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם יִתֵּן לְקַרְנֵי־הָאוֹר לַחְדֹּר גַּם אֶל הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים.

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ הַפְּרָחִים אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. לַגָּבִיעַ חֲמִשָּׁה עָלִים יְרוֹקִים, הַמְחֻבָּרִים לְמָטָּה. לַכֹּתֶרֶת תַּבְנִית כּוֹכָב וַחֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ, שֶׁצִּבְעָם לָבָן אוֹ וָרֹד־בָּהִיר, מְחֻבָּרִים גַּם הֵם בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן וְהָיוּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת. מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִתְנַשְּׂאִים חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים הַסּוֹבְבִים צְפוּפִים אֶת הָעֱלִי.

לְעֵת־עֶרֶב וּבְיוֹם־סַגְרִיר יִכַּף הַפֶּרַח וְיֵרֵד לְמַטָּה, וְכָךְ הוּא מֵצֵל עַל עַצְמוֹ. עַל כָּךְ תִּקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת מִשְׁפַּחַת הַמְצִלִּים [משפחת המצליבים]. ¹

מִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח עָלוּל אָמְנָם לִמְשֹׁךְ אֶת הֲמוֹנֵי־הַחֲרוּקִים. אַךְ הַחֲרוּקִים לֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, כִּי הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים מְכִילִים אֶרֶס וּמְפִיצִים רֵיחַ רַע הַמַּבְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. רַק זְבוּבִים וְחִפּוּשִׁיוֹת מְעַטִּים יֵרְדוּ לִפְעָמִים עַל הַפְּרָחִים הָאַלָּה לֵהָנוֹת מֵאַבְקָתָם, כִּי צוּף אֵין בָּהֶם. וְכָךְ יָפְרוּ הַפְּרָחִים רֻבָּם הַפְרָיָה עַצְמִית. הַפֵּרוֹת – עֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים וְהֵם מְכִילִים הַרְבֵּה גַּרְעִינִים.

עֶרְכָּם שֶׁל הַזְּרָעִים הָאַלָּה קָטֹן מְאֹד, כִּי עַל כֵּן מִתְרַבֶּה הַצֶּמַח בְּעִיקָר עַל־יְדֵי הַפְּקָעוֹת. וְאָמְנָם, יֶשְׁנָם מִינֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲשֶׁר פִּרְחֵיהֶם לֹא יָאָבְקוּ כְּלָל. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפִּרְחֵיהֶם נוֹבְלִים וְנוֹשְׁרִים לִפְנֵי גָמְלָם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים.

צְמָחִים שֶׁגָּדְלוּ מִזֵּרְעוֹנִים עוֹשִׂים פְּקָעוֹת קְטַנּוֹת וְדַלּוֹת. אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ מִנִּצָּנֵי־הַפְּקָעוֹת פַּקְעוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ זוֹרְעִים אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה מֵחֲצִי טֵבֵת עַד סוֹף שְׁבָט. הוּא עוֹלֶה יָפֶה בְּקַרְקַע קַל וְדָשֵׁן. אַךְ מְעַט יִזְרְעוּהוּ אֶצְלֵנוּ. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יְגַדְּלוּהוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם. בִּשְׁנוֹת רָעָב יִחְיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְבָד.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הִיא אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. קָשָׁה הָיְתָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ. עוֹד טֶרֶם יָדְעוּ כִּי אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵירוֹתָיו, וְרַק פַּקְעוֹתָיו נֶאֱכָלוֹת. בַּכַּמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשְׁרוּ הָאִכָּרִים קֶשֶׁר נֶגֶד “תַּפּוּחַ הַשָּׂטָן” הַזֶּה. אַךְ לְאַט לְאַט הִכִּיר הָאָדָם בְּתוֹעַלְתּוֹ וְכָעֵת מְטַפְּלִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִינִים פִּתַח הָאָדָם מִמֶּנּוּ. בְּיִחוּד טוֹבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּ פְּרָחִים, כִּי אֶת הָחֳמָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא עַל הַפְּרָחִים, מַשְׁקִיעִים הֵם בַּפְּקָעוֹת.

הָאֶרֶס אֲשֶׁר בַּגִּבְעוֹל וּבֶעָלִים יָבִיא לַצֶּמַח תּוֹעֶלֶת לֹא מְעַט, כִּי הוּא מֵגֵן עָלָיו מִשֶּׁן הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה.

מִכָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ נְפוֹצִים בְּיִחוּד הָעַגְבָּנִיָּה וְהֶחָצִיל.

הַשָּׁרָשִׁים הַגְּדוֹלִים הָאֲרֻכִּים וְהַשְּׂעָרוֹת הַמְכַסּוֹת אֶת הֶעָלִים יִתְּנוּ לָעַגְבָּנִיָּה אֵת הַיְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם גַּם בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶב הַגָּדוֹל.

לָעַגְבָּנִיָּה עָלֶה מָרְכָּב: עַל עֹקֶץ אֶחָד יֵשְׁבוּ הָעַלְעַלִּים, שְׁנַיִם כְּנֶגֶד שְׁנַיִם וְאֶחָד מִלְּמַעְלָה. בִּכְתֵפָם שֶׁל הֶעָלִים יַעֲלוּ הַפְּרָחִים.

לְפֶרַח־הָעַגְבָּנִיָּה יֵשׁ גָּבִיעַ יָרוֹק וְכוֹתֶרֶת קְטַנָּה צְהֻבָּה. סְבִיב הָעֱלִי מִצְטַפְּפִים הָאַבְקָנִים בִּדְמוּת בַּקְבּוּק. פְּרִי הָעַגְבָּנִיָּה – תַּפּוּחַ עָגֹל עוֹטֶה קְלִפָּה דַּקָּה. הַצֶּמַח גָּדֵל כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה. מוּבָן, כִּי בְּחָדְשֵׁי הַקֹּר הַגָּדוֹל וּבְחָדְשֵׁי הַחֹם הַגָּדוֹל מַמְעִיט הוּא אֶת פִּרְיוֹ. בְּכָל מִינֵי קַרְקַע יִגְדַּל, גַּם בַּחוֹל.

בַּגַּנָּה יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלוֹת אֶת הָעַגְבָּנִיָּה עַל כְּלוּנְסָאוֹת. זוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכָל־שָׁבוּעַ וּמַשְׁאִירִים בַּד אֶחָד, וְקוֹשְׁרִים אוֹתוֹ אֶל הַכְּלוּנָס. נִזְהָרִים, שֶׁהַפְּרָחִים יִהְיוּ נִמְצָאִים בְּצֵל הֶעָלִים, שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בָּהֶם הַשָּׁמֶשׁ.

הֶחָצִיל. עוֹנַת גִּדּוּלוֹ הַאֲרֻכָּה וִיבוּלוֹ הַטּוֹב עָשׂוּהוּ אֶזְרָח בְּאַרְצֵנוּ עוֹד מִימֵי קְדוּמִים. שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים לְהִזָּרְעוֹ יַעֲשֶׂה פֶּרִי. הֶחָצִיל הַחוּם־שְׁחַרְחַר מַקְדִּים לְהִתְפַּתֵּחַ מִכָּל בְּנֵי־מִינוֹ, וְלָכֵן נָפוֹץ הוּא בְּיוֹתֵר. הוּא גָדֵל בְּקַרְקַע קַל, עָמֹק, וְטָעוּן הַשְׁקָאָה. בְּקַרְקַע כָּבֵד יְאַחֵר לִפְרֹחַ.

בְּטַיְּלַי בָּאָרֶץ נִתְקַלְתִּי פַּעַם בְּחִיצַת־שִׂיחִים סְבוּכִים וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲבוֹר בָּהּ. זֶה הָיָה וֶרֶד־הַבָּר.

אֵיךְ נוֹצְרָה הַחִיצָה הַזֹּאת?

הַנְּצָרִים הָרַכִּים אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים הָעֲמֻקִּים, לֹא יִזְדַקְּפוּ עָל, כִּי אִם יִטוּ בַּאֲלַכְסוֹן. בִּזְמָן קָצָר הֵם מִתְקַשִּׁים, נִכְפָּפִים כְּעֵין־הַקֶּשֶׁת וְחוֹדְרִים בְּקָצָם לְתוֹךְ הָאֲדָמָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יֵצְאוּ מִן הַקֶּשֶׁת הַזֹּאת עֲנָפִים חֲדָשִׁים, מֵהֶם יְשָׁרִים וּזְקוּפִים נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים וְגַם אֲלַכְסוֹנִיִּים, אֲשֶׁר יָשׁוּבוּ לְהִתְעָרוֹת בָּאֲדָמָה. כֵּן יִהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה, עֲנָפִים עַל עֲנָפִים יַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיִתְעַבּוּ וְהָיוּ חִיצָה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה.

וְאוּלָם הַחִיצָה הַזֹּאת קָשֶׁה לַעֲבוֹר בָּהּ לֹא רַק מִפְּאַת הִסְתַּבְּכוּתָהּ כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי הַדּוּקְרָנִים הַמְרֻבִּים בְּיִחוּד עַל הָעֲנָפִים הָרַכִּים וְהַנִּמְצָאִים גַּם עַל עָקְצֵי־הַפְּרָחִים וְהֶעָלִים.

הַדּוּקְרָנִים הָאֵלֶּה אֵינָם מְחֻבָּרִים אֶל עֵץ הֶעָנָף, כִּי אִם אֶל קְלִפָּתוֹ. חַדִּים הֵם מְאֹד וּכְפוּפִים אֲחוֹרַנִּית, דְּמוּת מַגָּל, וְאֵימָתָם עַל הַחֶלְזוֹנוֹת וְיֶתֶר בַּעֲלֵי־הַחַיִּים. לָעֲנָפִים הַיְּשָׁנִים, הֶעָבִים, יַחַסְרוּ הַדּוּקְרָנִים, כִּי קְלִפָּתָם נִתְקַשְּׁתָה וְאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לָהֶם.

בְּאָבִיב יַעֲדֶה הַוֶּרֶד אֶת אֲדַרְתּוֹ הָרַעֲנַנָּה: יוֹצִיא עָלִים מָרְכָּבִים בְּנֵי חֲמִשָּׁה וְלִפְעָמִים בְּנֵי שִׁבְעָה עַלְעַלִּים, יְרוֹקִים כֵּהִים, מַשּׂוֹרִיִּים, נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה. אֶל עֹקֶץ הֶעָלֶה הַמָּרְכָּב הַזֶּה, בִּמְקוֹם צֵאתוֹ מִתּוֹךְ הֶעָנָף, יִלָּווּ שְׁנֵי עָלִים צָרִים וּקְטַנִּים. עֲלֵי־הַלְוָאי הֵמָּה.

פִּרְחֵי־הַוֶּרֶד יַעֲלוּ בּוֹדְדִים וְלֹא אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת, כִּי גְּדוֹלִים הֵם וְנִרְאִים לְמֵרָחוֹק. הַגָּבִיעַ הַיָּרוֹק וְהַכּוֹתֶרֶת הַוְּרֻדָּה בְּנוּיִים חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָלִים. מֵרְאָם וְרֵיחָם הַטּוֹב יִמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם הֲמוֹנֵי־חֲרוּקִים. אַךְ הֵם מוֹצְאִים בַּוֶּרֶד רַק אַבְקָה רַבָּה, כִּי הַצּוּף יֶחְסַר בּוֹ.

הַשַּׁחֲלָה בַּעֲלַת הַפִּרְיוֹנִים הָרַבִּים שְׁקוּעָה עָמֹק בְּתוֹךְ הַגָבִיעַ, דְבוּקָה בּוֹ וְצוֹמַחַת אִתּוֹ יָחַד.

כְּשֶׁהַפֶּרַח הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ תַּעֲמִיק הַשַּׁחֲלָה יוֹתַר וְיוֹתַר, וּבְהַעֲמִיקָהּ תַּבְלִיט אֶת צַלְעוֹתֶיהָ. הַגָּבִיעַ, בְּהִפָּרְדוֹ מִן הַשַּׁחֲלָה, יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְצַר וְיַעֲלֶה אִתּוֹ אֶת הָאַבְקָנִים הַמְחֻבָּרִים סָמוּךְ לִמְקוֹם הֵחָלְקוֹ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת.

לַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפֶּרַח, וְאַחֲרֵי כֵן לַפְּרִי, צוּרַת כַּד.

בַּכַּד הָזָה טְמוּנִים הַפִּרְיוֹנִים הָעֲגֻלִּים אֲשֶׁר יִהְיוּ לִזְרָעִים, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים בָּהֶם לוּלֵא עַמּוּדֵיהֶם הַפּוֹרְצִים דֶּרֶךְ בֵּין הֲמוֹן הָאַבְקָנִים וּמוֹפִיעִים בְּצַלְקוֹתֵיהֶם הַצְּהֻבּוֹת־בְּהִירוֹת (רְאֵה צִיּוּר 30).

[ציור – קובץ 78]

ציוּר 30 א – עָנָף. ב – פֶּרַח חָתוּךְ. ג – פֶּרִי. ד – פְּרִי חָתוּךְ.

נָאִים הֵם פִּרְחֵי וֶרֶד־הַבָּר, אַךְ לֹא יִשְׁווּ בְּיָפְיָם לְפִרְחֵי הַוֶּרֶד הַתַּרְבּוּתִי, הַגָּדֵל בַּגִּנּוֹת. בִּגְלַל נוֹי־פְּרָחָיו זָכָה הַוֶּרֶד לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם “מֶלֶךְ הַפְּרָחִים”. דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִתְעַנֵּג הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְלֹא יֵדַע שָׂבְעָה. בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים שֻׁנָּה הַוֶּרֶד הַּתַרְבּוּתִי מִוֶּרֶד־הַבָּר תַּכְלִית שִׁנּוּי, אַבְקָנָיו מָעֲטוּ וַעֲלֵי כוֹתַרְתּוֹ רַבּוּ מְאֹד. אִם תְּטַפְּלוּ אַתֶּם בְּוֶרֶד־הַבָּר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וְהָפְכוּ אַבְקָנָיו לֶעָלִים. מִינֵי הַוֶּרֶד רַבִּים מְאֹד, יֵשׁ גַּם כָּאַלָּה אֲשֶׁר אֵין לָהֶם אַבְקָנִים כְּלָל. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה עַל יְדֵי חֳטָרִים.

שֶׁמֶן יָקָר וְטוֹב מֵכִיל בְּתוֹכוֹ הַצֶּמַח הַזֶּה, הוּא שֶׁמֶן הַוְּרָדִים. בְּתוּרְקִיָּה וּבְפָרָס מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּמִסְפָּר רָב לְתַעֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן הָזָה.

הַצֶּמַח וּזְנָיו הַחֲדָשִׁים

הָאִכָּר וְהַגַּנָּן – כָּל מַעְיְנֵיהֶם בְּגִדּוּלֵי־קַרְקָעָם, לְהַרְבּוֹתָם וּלְהַשְׁבִּיחָם. הָאִכָּר שׁוֹאֵף לְקַבֵּל יְבוּל טוֹב, זְרָעִים גְדוֹלִים וְנָאִים. הַגַנָּן מִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל צִמְחֵי־נוֹי חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר יִצְטַיְּנוּ מֵאֲחֵיהֶם בִּיפִי־תַבְנִיתָם, בְּתִפְאֶרֶת־צִבְעֵיהֶם וּבְנֹעַם־רֵיחָם.

אַחַת הַדְּרָכִים לִיצִירַת זְנִים חֲדָשִׁים בַּצְּמָחִים הִיא הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית.

עוֹד מִלִּפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רָאוּ הַגַּנָּנִים, כִּי שְׁנֵי זְנֵי־צֶמַח בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת הַגְדֵלִים בְּקִרְבַת מָקוֹם נוֹשְׂאִים זֶרַע אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב לְזַן שְׁלִישִׁי, מְיוּחָד בְּמִינוֹ. הַזֶּרַע הָזֶּה מְאַחֵד בְּתוֹכוֹ עַל הָרֹב אֵת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַצְּמָחִים הָרִאשׁוֹנִים, לְמָשָׁל, אֶת תַּבְנִיתוֹ שֶׁל הָאֶחָד וְאֶת צִבְעוֹ אוֹ רֵיחוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. הַגַּנָּנִים אָז לֹא עָשׂוּ אֶת הַהַאֲבָקָה, כִּי לֹא יָדְעוּ טִיבָהּ. אוֹתָהּ עָשׂוּ הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים.

נִפְלָאוֹת הֵן הָאַגָּדוֹת אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ בֵּין הַגַּנָּנִים. אֶחָד מֵהֶם, לְמָשָׁל, מְסַפֵּר כַּדְּבָרִים הָאַלָּה: בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם רָאָה בְּעֵינָיו וְהִנֵּה מִן הַפְּרָחִים הַנִּפְתָּחִים מִתְמַתְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים חוּטִים דַּקִּים וְהֵם מִתְעָרְבְּבִים בַּחוּטִים הַיּוֹצְאִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִיֶּתֶר הַפְּרָחִים. וְלַדְּבָרִים הָאַלָּה הֶאֱמִינוּ אָז רַבִּים, רַבִּים!

בְּאַרְצוֹת הוֹדוּ וְסִין יָדְעוּ עוֹד לִפְנֵי דּוֹרוֹת קְדוּמִים אֶת סוֹד־הַהַאֲבָקָה הַמְּלָאכוּתִית. הָיוּ מַעֲבִירִים אֶת הָאַבְקָה שֶׁל פֶּרַח אֶחָד וְזוֹרִים אוֹתָהּ עַל צַלֶּקֶת חֲבֵרוֹ. מוּבָן כִּי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּהַסְתֵּר. רַק בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הֵחֵל לְהֵעָשׂוֹת בְּגָלוּי. זְנֵי־הַצֶּמַח הַחֲדָשִׁים לֹא כֻּלָּם נִשְׁמָרִים לָעוֹלָמִים. דּוֹר דּוֹר וְטַעֲמוֹ – וְהַזְּנִים הַחֲדָשִׁים – הֲלָלוּ נוֹצְצִים וַהֲלָלוּ נוֹבְלִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבֹא בְּשׂוֹרָה מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה: זַן צֶמַח חָדָשׁ נִמְצָא. זַן חָדָשׁ זֶה אֵינֶנּוּ מְצֻיָּן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אֶלָּא תַּבְנִית עָלָיו, לְמָשָׁל, שׁוֹנָה מִתַּבְנִית עֲלֵי יֶתֶר בְּנֵי מִינוֹ. וְהַגַּנָּנִים מִתְאַמְּצִים לִיצוֹר בְּעֵזֶר הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ הַזֶּה זְנִים חֲדָשִׁים.

וֶרֶד חָדָשׁ כִּי יִמָּצֵא וְחָרְדוּ הַגַּנָּנִים מְגַדְּלֵי־הַוְּרָדִים לְהַשִּׂיגוֹ וְלִיצוֹר וְרָדִים חֲדָשִׁים. מֶלֶךְ־פְּרָחִים זֶה – מָה רַבּוּ הַזְּנִים שֶׁלֹּו! עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יַגִּיעוּ, וּמִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וְרַב שָׁנָה שָׁנָה. הַוֶּרֶד מִתְרַבֶּה גַּם עַל יְדֵי הַרְכָּבָה, אַךְ בְּעִקָּר יִרְבֶּה עַל יְדֵי הַאֲבָקָה.

כֵּן לָמַד הָאָדָם לִשְׁלוֹט בְּמַמְלֶכֶת הַצּוֹמֵחַ, לְרַכֵּב וְלִיצוֹר זְנִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ עַד הֵנָּה.

בְּסוֹף חֹדֶשׁ טֵבֵת, עֵת הַכְּרָמִים וְהַפַּרְדֵּסִים עוֹדָם נִרְדָּמִים בַּדְּמָמָה, יִתְכַּסֶּה הַשָּׁקֵד בִּפְרָחָיו הַיָּפִים. שַׁקְדָּן הוּא מִכָּל עֲצֵי־הַפְּרִי, אַךְ יֵשׁ שֶׁיְּמַהֵר לִפְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּאי, וְאָז צְפוּיִים פְּרָחָיו לְסַכָּנָה – לִנְשׁוֹר לִנְשִׁיבַת־רוּחַ קַלָּה.

נָאֶה הוּא הַשָּׁקֵד בִּפְרִיחָתוֹ, רַךְ וְעָנֹג כַּחֲלוֹם־הָאָבִיב. הַדְּבוֹרִים תְּמַהֵרְנָה אֵלָיו בְּזִמְזוּם־נֹעַם, מִפֶּרַח לְפֶרַח תִּדֹּדְנָה, צוּף תִּינֵקְנָה.

[צִיּוּר –31 קובץ 80]

פִּרְחֵי הַשָּׁקֵד עוֹלִים בּוֹדְדִים אוֹ תְּאוֹמִים. כָּל פֶּרַח בָּנוּי חֲמִשָׁה עֲלֵי־גָבִיעַ יְרוֹקִים וַחֲמֵשֶׁת עֲלֵי־כוֹתֶרֶת. צֶבַע הַכּוֹתֶרֶת יֵשׁ שֶׁהוּא סָגֹל, לָבָן אוֹ אָדֹם־בָּהִיר. בְּכָל אֶחָד מֵעֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת מְחֻבָּרִים אַבְקָנִים מְרֻבִּים. הָעֱלִי הָאָרֹךְ בּוֹלֵט חוּץ לָאַבְקָנִים וְהַהַאֲבָקָה נַעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַדְּבוֹרִים וְיֶתֶר הַחֲרוּקִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ לֶאֱסוֹף אֶת הַצּוּף.

בְּפֶרַח הַשָּׁקֵד הַמַּר יִשְׁוֶה הָעֱלִי בְּגָבְהוֹ לָאַבְקָנִים וְהַפְרָיָה עַצְמִית נַעֲשֵׂית בּוֹ.

פֶּרַח הַשָּׁקֵד דּוֹמֶה בְּמִבְנֵהוּ לְפֶרַח הַוֶּרֶד וְהוּא יֵחָשֵׁב עַל מִשְׁפַּחַת הַוַּרְדָּנִים.

נִרְאֶה, כִּי עוֹד בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה גָנַז הָעֵץ בַּעֲנָפָיו חָמְרֵי־מָזוֹן לְכַלְכֵּל אֶת רִבְבוֹת פְּרָחָיו וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַכּוֹת, כְּיֶתֶר הָעֵצִים, עֵד שֶׁהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים יִיצְרוּ אֶת הַמְּזוֹנוֹת הַנְּחוּצִים.

לְעֵת גְּמַר הַפְּרִיחָה יוֹפִיעוּ הֶעָלִים הַמָּאֳרָכִים הַמַּשּׂוֹרִיִּים, אַרְכֵי־הָעֹקֶץ, וְהֵם סְדוּרִים לְסֵרוּגִין.

הַכַּפְתּוֹרִים, שֶׁמֵּהֵם פָּרְצוּ וְיָצְאוּ הַפְּרָחִים, עֲגֻלִּים, צִבְעָם לְבַנְבָּן, וְהֵם נִמְצָאִים עַל הַבַּדִּים הַצְּעִירִים. הַנִּצָּנִים, שֶׁבְּתוֹכָם הָיוּ חֲבוּיִים הֶעָלִים, אֲדַמְדַּמִּים הֵם, מִסְפָּרָם רַב וּמְקוֹמָם בְּרָאשֵׁי־הָעֲנָפִים הַגְּדוֹלִים.

פְּרִי הַשָּׁקֵד עָטוּף צִיפָה רַכָּה, הַמִּתִבַּקַּעַת וְנוֹשֶׁרֶת לְעֵת הַגֶּמֶל.

פֵּרוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמַּר מִתְפַּשְּׁטִים לָרֹב עַל יְדֵי הָעוֹפוֹת. אֶת הַצִּיפָה יֹאכְלוּ וְאֵת הַגַּרְעִינִים יְפַצְּחוּ אוֹ יִבְלְעוּ שְׁלֵמִים וְאַחֲרֵי כֵן יָפִיצוּ אוֹתָם יַחַד עִם גֶּלְלֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים. הַגַּרְעִין לֹא יִשָּׁחֵת בִּהְיוֹתוֹ מֻנָּח בְּקֵבַת הָעוֹף, כִּי קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה מְגִנָּה עָלָיו.

בְּעֵת הַקָּטִיף יִשְׁטְחוּ אֶת הַפֵּרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ לְיַבְּשָׁם, אֶת קְלִפָּתָם יָסִירוּ וְאֵת גַּרְעִינֵיהֶם יְעַשְּׁנוּ בַּעֲשַׁן־גָּפְרִית, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה צִבְעָם בָּהִיר וְנָאֶה.

אֶת הַשָּׁקֵד יַרְבּוּ עַל יְדֵי זֶרַע וְעַל יְדֵי שְׁתִילִים. עֵץ

שֶׁנִּזְרַע גָּדוֹל הִנֵּהוּ וְחָזָק וְהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל הַמַּחֲלוֹת. שָׁרָשָׁיו גְּדוֹלִים וַעֲמֻקִּים.

עֵץ שֶׁגָּדֵל מִשְּׁתִיל שָׁרָשָׁיו שִׁטְחִיִּים וְהֵם מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם רַק מִן הַשְּׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ מַרְבִּים אֶת הַשָּׁקֵד לָרֹב עַל יְדֵי גַּרְעִינִים. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת נוֹהֲגִים לִזְרֹעַ אֶת הַגַּרְעִינִים בְּמַשְׁתֵּלָה וְאֶת הַשְּׁתִילִים מַעֲבִירִים לִמְקוֹמָם הֶחָדָשׁ.

מְכִינִים עֲרֻגּוֹת מְעֻבָּדוֹת הֵיטֵב וְזוֹרְעִים בָּהֶם שְׁקֵדִים כְּבֵדִים וְיָפִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. נְבִיטַת הַגַּרְעִינִים מַתְחִילָה כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִים יוֹם.

אַחֲרֵי שָׁנָה מַעֲבִירִים אֶת הַצְּמָחִים לַמַּשְׁתֵּלוֹת, וְנִזְהָרִים מְאֹד לְהַשְׁאִיר אֶת הַשָּׁרָשִׁים בִּשְׁלֵמוּתָם. כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם מַעֲבִירִים אֶת הַשְּׁתִילִים מִן הַמַּשְׁתֵּלָה לִמְקוֹמָם הַתְּמִידִי. הַשְּׁתִיל נִלְקָח תָּמִיד יַחַד עִם רִגְבֵי הָאֲדָמָה שֶׁהוּא מִתְעָרֶה בָּהּ.

אֶת הַבּוֹרוֹת לַשְּׁתִילִים מְכִינִים בְּסוֹף הַקַּיִץ בְּעֹמֶק 80־60 ס"מ. מְבִיאִים כָּל מִינֵי זֶבֶל וְאַשְׁפָּה, מְעָרְבִים אוֹתָם בֶּעָפָר וְצוֹבְרִים אוֹתָם בְּתַחְתִּית הַבּוֹר בִּדְמוּת תְּלוּלִית. עַל הַתְּלוּלִית שָׂמִים אֶת הַשְּׁתִיל וּמְמַלְּאִים אֶת הַבּוֹר.

מַשְׁבִּיחִים אֶת הַשָּׁקֵד עַל יְדֵי הַרְכָּבָה.

מְבִיאִים עָנָף קָטֹן רַעֲנָן מִשָּׁקֵד בָּרִיא וְטוֹב, הוּא הָרוֹכֵב, וּמַרְכִּיבִים אוֹתוֹ אֶל הַכַּנָּה, הַגֶּזַע שֶׁל הַשָּׁקֵד הַמָּר. וּמִפְּנֵי־מַה מְגַדְּלִים שָׁקֵד מַר הַטָּעוּן הַרְכָּבָה? מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְאֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ. לִפְעָמִים מַרְכִּיבִים גַּם עַל עֵצִים אֲחֵרִים בְּנֵי–הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת, כְּמוֹ עַל עֲצֵי־שְׁזִיף. עֵצִים אֵלֶּה, הַכַּנּוֹת, קַיָּמִים גַּם בַּאֲדָמָה לֶחָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשָּׁקֵד עוֹלֶה יָפֶה.

שְׁנֵי מִינֵי־הַרְכָּבָה הֵם: הַרְכָּבַת־עַיִן והַרְכָּבַת־רֹאשׁ.

הַרְכָּבַת־עַיִן כֵּיצָד? עוֹשִׂים עַל הַכַּנָּה, בְּסַכִּין מְיֻחָד לְכָךְ, נִתּוּחַ בְּצוּרַת T.

הַנִּתּוּחַ נַעֲשָׂה רַק בַּקְּלִפָּה. מִן הָרוֹכֵב מוֹצִיאִים חֶנֶט אֶחָד, הוּא הַכַּפְתּוֹר, וַחֲתִיכַת־קְלִפָּה קְטַנָּה מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו, הַנִּקְרֵאת שֶׁלֶט. פּוֹתְחִים אֶת שְׁתֵּי שְׂפוֹת־הַנִּתּוּחַ וּמַכְנִיסִים אֶל תַּחְתָּן אֶת הַשֶּׁלֶט, רַק הַחֶנֶט יִשָּׁאֵר גָּלוּי.

הַרְכָּבַת־רֹאשׁ כֵּיצַד? כּוֹרְתִים אֶת רֹאשׁ־הַכַּנָּה, עוֹשִׂים בָּהּ סֶדֶק וּמַכְנִיסִים לְתוֹכוֹ אֶת הָרוֹכֵב, הַמְחֻדָּד גַּם הוּא, אֶת מְקוֹם־הַהַרְכָּבָה מוֹשְׁחִים בְּמִשְׁחָה מְיֻחֶדֶת לְכָךְ וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ הֵיטֵב.

יְלִיד אַרְצוֹת יַם־הַתִּיכוֹן הוּא הַשָּׁקֵד וּמִשָּׁם עָבַר לְאַרְצֵנוּ. עוֹד מִימֵי קְדוּמִים הֵחֵל הָאָדָם לְטַפֵּל בּוֹ, בִּגְלַל פֵּרוֹתָיו הַטּוֹבִים. כָּעֵת נָפוֹץ הוּא מְאֹד בְּכָל מוֹשְׁבוֹת־אַרְצֵנוּ, מַטָּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. אֵין כִּמְעַט מְקוֹם יִשּׁוּב בְּאַרְצֵנוּ שֶׁלֹּא יִגְדַּל בּוֹ הַשָּׁקֵד.

גְּוִיָּתָהּ הַגְּדוֹלָה, הַמְסֻרְבֶּלֶת שְׁרִירִים עָבִים, יַרְאוּ עַל כֹּחָהּ הָרָב. בְּיִחוּד רַבִּים וּגְדוֹלִים שְׁרִירֵי־עָרְפָּהּ.

הַפָּרָה הִיא חַיַּת־מִרְעֶה, הַנִּמְצֵאת תָּמִיד בַּשָּׂדֶה אוֹ בָּאֲפָר. גְּוִיָּתָהּ הַכְּבֵדָה נִשְׁעֶנֶת עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְצָרוֹת וַחֲזָקוֹת. רַגְלֶיהָ תָּעֵדְנָה כִּי הִיא אֵינֶנָּהּ יוֹדַעַת לָרוּץ. הִלּוּכָהּ בְּשֶׁקֶט וּבְנָחַת. בִּשְׁעַת־רָגְזָה תִּקְפֹּץ וְתָרוּץ בְּבֶהָלָה וְכַעֲבוֹר רִגְעֵי־מִסְפָּר תִּשְׁקֹט וְתֵלֵךְ לְאַט לְאָט. הַפָּרָה הוֹלֶכֶת בְּרָאשֵׁי־שְׁתֵּי־אֶצְבָּעוֹת, הַנְּעוּלוֹת פְּרָסוֹת קַרְנִיּוֹת קָשׁוֹת. מַפְרִיסַת־פַּרְסָה הִיא.

הִלּוּכָהּ הָאִטִּי תָּלוּי גַּם בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָהּ. אוֹכֶלֶת־צְמָחִים הִיא וְעָלֶיהָ לַעֲמוֹד כָּל הַיּוֹם לִתְלוֹשׁ עֵשֶׂב. נִרְאֶה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בִּימֵי־קְדוּמִים, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ, בְּאֵין חֲסוּת־הָאָדָם עָלֶיהָ, לֹא מִהֲרָה הַפָּרָה לָרוּץ וָלֹא נִסְּתָה לִבְרוֹחַ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ, כִּי בָּטְחָה בְּכֹחָהּ.

[ציּוּר 32 – קובץ 84]

כְּלֵי־נִשְׁקָהּ – כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה גַם כַּיּוֹם בְּמִלְחֶמֶת־הַשְּׁוָרִים – הֲלֹא הֵן קַרְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הַכְּפוּפוֹת וְהַנְּבוּבוֹת.

אִם נְנַסֵּר בְּמַשּׂוֹר אַחַת הַקַּרְנַיִם וְרָאִינוּ בָּהּ שְׁנֵי חֲלָקִים: מִבִּפְנִים יִמָּצֵא הַזִּיז, הַצּוֹמֵחַ וּבוֹלֵט מִתּוֹךְ עֶצֶם־הַמֵּצַח, וְעָלָיו נָתוּן הַנַּרְתִּיק הֶעָשׂוּי **חֹמֶר

קַרְנִי**, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲשׂוּיָה גַם הַפַּרְסָה. חֹמֶר זֶה שָׁקוּף הוּא, יֵרַךְ בַּמַּיִם וְיֵחָתֵךְ בְּסַכִּין.

בְּקַרְנֶיהָ מוּעֶדֶת הַפָּרָה, בְּעֶזְרַת שְׁרִירַי־עָרְפָּהּ הַחֲזָקִים, לִנְגֹּחַ בְּעֹז, עַד כְּדֵי לְהָמִית. גַּם בְּרַגְלֶיהָ תִּבְעַט בְּאוֹיְבָהּ הַקָּרֵב אֵלֶיהָ מֵאָחוֹר.

בִּכְלֵי־נִשְׁקָהּ אַלָּה תִּשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּרָה נֶגֶד אוֹיְבֶיהָ הַגְּדוֹלִים. אַךְ אוֹיְבִים קְטַנִּים יֵשׁ לָהּ, הַמִּתְנַפְּלִים עָלֶיהָ הֲמוֹנֵי־הֲמוֹנִים וּמְצִיקִים לָהּ עַד מְאֹד. אוֹיְבֶיהָ אֵלֶּה הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת הַשּׁוֹנִים.

הַקְּרָדוֹת מְטִילוֹת עַל־פְּנֵי עֲטִינֵי־הַפָּרָה אֶת בֵּצֵיהֶן, וּמֵהֶן מִתְפַּתְּחוֹת קְרָדוֹת קְטַנּוֹת הַיּוֹנְקוֹת אֶת חֲלֵב־הַפָּרָה וְגוֹרְמוֹת לָהּ כְּאֵב רָב. וְאֵיךְ תִּלָּחֵם בָּהֶם? תְּכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבָהּ, תְּנַעֲנֵעַ אֶת עוֹרָהּ, אֶת אָזְנֶיהָ וְהִבְרִיחָתָם.

מִכָּל חוּשֵׁי־הַפָּרָה מְפֻתָּח חוּשׁ־הָרֵיחַ. נְחִירֶיהָ רְחָבוֹת וּרְטֻבּוֹת תָּמִיד וְלָכֵן תַּבְחִין הֵיטֵב בֵּין עֵשֶׂב טוֹב וָרָע. אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת תַּרְאֶינָה כִּי גַם חוּשׁ־שְׁמִיעָתָהּ חַד וָטוֹב.

נִסְתַּכֵּל בַּפָּרָה בִּרְעוֹתָהּ.

בִּלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה וְהַמְחֻסְפֶּסֶת תִּלְפֹּת אֶת הָעֵשֶׂב חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת וּתְבִיאֵן אֶל פִּיהָ.

אֶת הָעֵשֶׂב הִיא קוֹטֶפֶת וְאֵינָהּ חוֹתֶכֶת, כִּי רַק בְּלִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יֵשׁ לָהּ שְׁמוֹנֶה שִׁנַּיִם חוֹתְכוֹת אֲרֻכּוֹת וַעֲקֻמּוֹת. בַּלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה חֲסֵרוֹת הַחוֹתְכוֹת.

וְאֵיךְ תִּקְטֹף אֶת הָעֵשֶׂב? מְהַדֶּקֶת הִיא אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה אֶל הָעֶלְיוֹנָה, מַטָּה אֶת רֹאשָׁהּ בְּחָזְקָה לְפָנִים וְלַצְּדָדִים – וְהַמַּאֲכָל בְּפִיהָ.

רַב הָעֵשֶׂב אֲשֶׁר תִּקְטֹף וְאֵין לָהּ הַסִּפֵּק לְלָעֳסוֹ הֵיטֵב, וּבָלְעָה אוֹתוֹ אֶל בֵּית־הַכּוֹסוֹת, הוּא הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִקֵּבָתָהּ, וּמִמֶּנּוּ – אַחַר זְמַן־מָה – אֶל הַהַמְסֵס, הַמָּלֵא קְמָטִים רַבִּים כְּרֶשֶׁת. אַחֲרֵי־אָכְלָהּ דַּיָּה תִּרְבַּץ לָנוּחַ. אָז יַעֲלֶה הַמָּזוֹן מִן הַקֵּבָה וְיָשׁוּב אֶל פִּיהָ גּוּשִׁים גּוּשִׁים. מַעֲלָה גֵרָה הִיא.

[ציּוּר 33 – קובץ 86]

הַוֶּשֶׁט……….הַהַמְסֵס בֵּית הַכּוֹסוֹת……….הַכָּרֶס הַפְּנִימִי….הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית

לְאַט־לְאַט תִּלְעַס אֶת מְזוֹנָהּ, בַּהֲנִיעָהּ בְּלִי הֶרֶף אֶת לִסְתָּהּ הַתַּחְתּוֹנָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. נִטְחָן הַמָּזוֹן וְהוֹרִידַתּוּ אֶל הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי מִקֵּבָתָהּ – הוּא הַכָּרֶס הַפְּנִימִי שֶׁכְּתָלָיו מְקֻפָּלִים בְּצוּרַת עָלִים. בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי – הַקֵּבָה הָאֲמִתִּית – נִגְמָר הָעִכּוּל.

מְעֵי־הַפָּרָה, כִּמְעֵי כָּל אוֹכְלֵי־הַצְּמָחִים, אֲרֻכִּים מְאֹד, פִּי עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מֵאֹרֶךְ כָּל גּוּפָהּ.

הַמָּזוֹן הַמְעֻכָּל יִשְׁתַּנֶּה בְּגוּף הַפָּרָה וְהָיָה לְדָם, חָלָב וּבָשָׂר.

הָעוֹרְקִים הַמּוֹלִיכִים אֶת הַדָּם יִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַגְּוִיָּה וְיִתְאַחֲדוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הוּא הַלֵּב. הַדָּם הַלָּבָן יִשְׁטֹף בְּעוֹרְקֵי־הֶחָלָב הַנִּמְצָאִים בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַגְּוִיָּה וְהַמִּתְאַחֲדִים בַּכָּחָל¹.

הַפָּרָה תֵּלֵד אַחַת בַּשָּׁנָה וְתֵינִיק אֶת עֶגְלָהּ בַּחֲלָבָהּ. בִּמְלֹאת לָעֵגֶל שִׁשָּׁה חֲדָשִׁים תִּצְמַחְנָה לוֹ קַרְנָיִם.

פָּרַת־הַבַּיִת מוֹצָאָהּ מִשּׁוֹר־הַבָּר, אֲשֶׁר שָׁכַן בִּימֵי קֶדֶם בְּיַעֲרוֹת־אַרְצֵנוּ. פָּרַת־הַבָּר מַסְפִּיקָה חָלָב רַק לְעֶגְלָהּ דֵי סִפְקוֹ. נִגְמַל הָעֵגֶל וְחָדַל הֶחָלָב בַּעֲטִינֵי אִמּוֹ. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים טִפַּח וְרִבָּה אוֹתָהּ הָאָדָם, הָיָה שׁוֹמֵר עָלֶיהָ, מַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ, וְכֵן פִּתַּח מִמֶּנָּה וְהֵקִים גְּזָעִים שׁוֹנִים.

חֵלֶף טִפּוּלוֹ מְשִׁיבָה לוֹ הַפָּרָה כִּגְמוּלוֹ: שֶׁפַע־חָלָב, מָזוֹן טוֹב וּמַבְרִיא לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ.

מְכֹעָר הוּא מִכָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: גְּוִיָּתוֹ כְּבֵדָה וּמְסֻרְבָּלָה, זְנָבוֹ קָצָר וּמְדֻלְדָּל, צַוָּארוֹ אָרֹךְ, רַגְלָיו גְּדוֹלוֹת וְגַסּוֹת. תָּמִיד יַז קֶצֶף מִפִּיו, יִחַרְחֵר בְּחֵמָה עֵת יַבְרִיכוּהוּ לִטְעוֹן מַשָּׂא עַל גַּבּוֹ. עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת רַק הֵן מְפִיקוֹת תְּבוּנָה וְנֹעַם.

עוֹד מִדּוֹרוֹת קְדוּמִים כְּבָשׁוֹ הָאָדָם, כִּי אֵין עֲרֹךְ לְכָל הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָפִיק מִמֶּנּוּ. “סְפִינַת־הַמִּדְבָּר” – כֵּן יִקְרְאוּ לִיצִיר זֶה. “שִׁפְעַת גְמַלִּים תְּכַסֵּךְ… זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ”. מִכָּל חַיּוֹת־הַמַּשָּׂא, יֵיטִיב הַגָּמָל לַעֲלוֹת בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים טְעוּן מַשָּׂא כָּבֵד, יַעֲבֹר עַל פִּי־תְהֹם וְלֹא יִפֹּל.

חוֹלוֹת־יְשִׁימוֹן לוֹהֲטִים. בְּבִטְחָה יַעֲשֶׂה שָׁם הַגָּמָל אֶת דַּרְכּוֹ. אֶצְבְּעוֹתָיו שְׁקוּעוֹת וְכַף רַגְלוֹ רְחָבָה וּמְכֻסָּה מִלְּמַטָה עוֹר־יַבָּלוֹת קָשֶׁה לָכֵן לֹא יָחוּשׁ כְּאֵב בְּצָעֳדוֹ עַל פְּנֵי חוֹל קָלוּי וְעַל חֻדֵּי־צוּרִים. וְגַם בְּרָבְצוֹ לֹא יִירָא אֶת לַהַט־הַחוֹל וְאֶת חֻדֵּי הַסְּלָעִים, כִּי חָזֵהוּ, אַרְכְּבוֹתָיו וְקַרְסֻלָּיו מְכֻסִּים גַם הֵם יַבָּלוֹת קַרְנִיּוֹת.

גְמַל־מַשָּׂא יַעֲבֹר שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה וְלֹא יִירָא. הוּא אֵינוֹ מָהִיר מִטִבְעוֹ, אַךְ בְּרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת יִפְסַע פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת. בְּסַבְלָנוּת נִפְלָאָה וּבְשֶׁקֶט יִצְעַד, אַךְ אִם נָפַל פַּעַם לֹא יוֹסִיף קוּם.

קוֹמָתוֹ הַגְבוֹהָה נוֹתֶנֶת לוֹ לִסְקֹר מֶרְחָק רַב, וְלִרְאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה, בְּמֶרְחָק קִילוֹמֶטְרִים אֲחָדִים יָחוּשׁ אֶת קִרְבַת־הַמַּעְיָן. כֵּן יַרְגִּישׁ גַם בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת הַמִּתְרַגֵּשׁ וּבָא, וְאָז יַרְחִיב צְעָדָיו לְהַגִּיעַ לִמְקוֹם־מַחְסֶה, וְלֹא פַּעַם יַצִּיל אֶת בְּעָלָיו מִמָּוֶת נוֹרָא.

הַגָּמָל מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. מְלֹא חָפְנַיִם שְׂעוֹרִים אוֹ פּוּלִים יִקַּח יוֹם יוֹם מִבְּעָלָיו, וְאֶת יֶתֶר מְזוֹנוֹ יְבַקֵּשׁ לוֹ לְבַדּוֹ. אָכוֹל יֹאכַל צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר הַנִּקְשִׁים וְיִלְעָסֵם בְּשִׁנָּיו הַגְדוֹלוֹת וְהַחֲזָקוֹת. שְׂפָתָיו, לְשׁוֹנוֹ וְחִכּוֹ מְכֻסִּים עוֹר קָשֶׁה וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּקוֹצֵיהֶם. נְמוּכִים הֵם צִמְחֵי־הַמִּדְבָּר, אַךְ הַגָמָל יַשִּׂיגֵם, כִּי צַוָּארוֹ אָרֹךְ. אָכֵן כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ עוֹמְדִים לוֹ לַגָמָל לְהִתְקַיֵּם בַּיְּשִׁימוֹן לוּלֵא הֵכִין לוֹ צֵידָה לַדָּרֶךְ – הֲלֹא הוּא הַשּׁוּמָן הַנֶּאֱצָר בְּדַבַּשְׁתּוֹ. מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים לְלֹא אֹכֶל תִּרְזֶה הַדַּבֶּשֶׁת וְתִכְחָשׁ.

גַם אֶת הַצִּמָּאוֹן יִשָּׂא הַגָּמָל מֵאֵין כָּמוֹהוּ. כַּאֲשֶׁר מִזְדַּמְּנִים לוֹ בְּדַרְכּוֹ צְמָחִים מְלֵאִים מִיץ יָכוֹל הַגָמָל לָלֶכֶת בְּלִי מַיִם גַם שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הַ“הַמְסֵס” שֶׁלּוֹ עָשׂוּי כְּרֶשֶׁת וּבְגוּמוֹת־דְּפָנָיו נֶאֱצָרִים הַמַּיִם וְנִשְׁמָרִים לְיָמִים רַבִּים. בְּבוֹאוֹ לִמְקוֹם מַיִם יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת בְּפַעַם אֶחָת.

אַךְ הַגָמָל יִסְכּוֹן לֹא רַק לְהַפְלִיג בְּמִדְבָּרִיוֹת, לַעֲלוֹת הָרִים וּלְהַסִּיעַ מַשָּׂא. הוּא גַם מַסְפִּיק מְזוֹנוֹת לִבְעָלָיו: חָלָב, גְבִינָה וְחֶמְאָה טוֹבָה. בְּמוֹתוֹ יָכִינוּ מֵעוֹרוֹ לְבוּשׁ וְאֹהֶל. גְלָלָיו יְשַׁמְּשׁוּ דֶלֶק טוֹב וְזֶבֶל לְדַשֵּׁן בּוֹ אֵת הַשָּׂדֶה הַדָּל.

בְּנֶגֶב אַרְצֵנוּ יַחַרְשׁוּ בּוֹ.

הַבֶּכֶר הַקַּל שׁוֹטֵף בִּמְרוּצָתוֹ וְעוֹבֵר עַד עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת בְּשָׁעָה.

בַּאֲרָם־נַהֲרַיִם, בְּמִצְרִים וּבִדְרוֹם אַרְצֵנוּ יְגַדְּלוּ אֶת הַגָמָל בְּמִסְפָּר רָב. יֶשְׁנָם שִׁבְטֵי־בֶּדוּאִים שֶׁמִּסְפַּר גְמַלֵּיהֶם מַגִּיעַ עַד חֲמִשִּׁים אָלֶף.

הַחוּשִׁים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתָנוּ לֹא בְּשִׁעוּר אֶחָד נִתְּנוּ וְלֹא אֵצֶל כָּל אָדָם שָׁוִים הֵם. פְּלוֹנִי מֵיטִיב לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, אַךְ לֹא מִקָּרוֹב. אַלְמוֹנִי לֹא יַרְחִיק רְאוֹת. אִישׁ זֶה יְמַשֵּׁשׁ עֶצֶם אֶחָד וְיַכִּירוֹ מִיָּד, חֲבֵרוֹ יְמַשְּׁשׁוֹ זְמָן רַב וְלֹא יֵדַע אִם נְיָר אוֹ עֵץ בְּיָדוֹ. גַּם אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים אֵין הַחוּשִׁים שָׁוִים, אַךְ הֵם חַדִּים וּמְפֻתָּחִים מֵאֲשֶׁר חוּשֵׁי־הָאָדָם.

חָפֵץ הָאָדָם לְהַכִּיר עֶצֶם אֶחָד – וְהֶאֱזִין אֵלָיו, יְרִיחוֹ אַף יִטְעַם מִמֶּנּוּ. אַךְ טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַשְּׁשׁוֹ, כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ הוּא הַנֶּאֱמָן מִכָּל הַחוּשִׁים. וְאִלּוּ חוּשֵׁי־הַחַיָּה – חַד מִכֻּלָם הוּא חוּשׁ־הָרֵיחַ. הַסּוּס, הַזְּאֵב, הַכֶּלֶב, הַפָּרָה לֹא יֵדְעוּ אֶת אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי אִם יָרִיחוּ.

הַסּוּס נִבְעַת בַּדֶּרֶךְ וְהוּא נוֹשֵׁף בְּחָזְקָה. בִּנְשִׁיפָתוֹ זוֹ יְנַקֶּה אֶת חָטְמוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּיטִיב לְהָרִיחַ.

הַכֶּלֶב יָרוּץ בְּעִקְּבוֹת בְּעָלָיו וְכַאֲשֶׁר יַשִּׂיגֵהוּ יִבָּהֵל וְנָבָח. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵרִיחַ הֵיטֵב נוֹכַח כִּי בְּעָלָיו לְפָנָיו.

הַשּׁוֹר רוֹאֶה בְּהַכּוֹת הָאָדָם אֶת אֶחָיו הַשְּׁוָרִים וָלֹא יָבִין דָּבָר. אַךְ כַּאֲשֶׁר תַּעֲבֹר פָּרָה עַל יַד הַמִּטְבָּחַיִם וְרֵיחַ־דָּם עוֹלֶה בְּאַפָּהּ – וְעָמְדָה לִגְעוֹת בְּקוֹל זְוָעָה.

אִכָּרָה אַחַת חָלְתָה וַתִּפֹּל לְמִשְׁכָּב, וְהָאִכָּר הָלַךְ תַּחְתֶּיהָ לַחֲלוֹב אֶת הַפָּרָה. הַפָּרָה הִתְרַגְּזָה וְלֹא נָתְנָה אֶת חֲלָבָהּ. הָאִישׁ לָבַשׁ אֶת מְעִיל אִשְׁתּוֹ וְאֶת מִטְפַּחְתָּהּ צָנַף לְרֹאשׁוֹ. הַפָּרָה נִשְׁמְעָה לוֹ וַתִּתֵּן אֶת חֲלָבָהּ.

כֶּלֶב הַצַּיָד, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵי הַחַיָּה הַבּוֹרַחַת, לֹא יָרוּץ בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל שֶׁבּוֹ רָצָה הַחַיָּה, כִּי אִם בְּצַד הַשְּׁבִיל, מֶרְחַק עֶשְׂרִים צָעַד. רֵיחַ הַחַיָּה חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַכֶּלֶב צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק כְּדֵי לְהַכִּיר לְאֵיזֶה צַד בָּרָחָה. הֲלֹא גַם אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁמַע הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר יִגַּשׁ אִישׁ וְיִצְעַק לְתוֹךְ אָזְנֵינוּ.

דַּקִּים לְהַפְלִיא הֵם חוּשֵׁי־הַחֲרוּק. הַדְּבוֹרָה תָּעוּף מֶרְחָק רַב אֶל הַפֶּרַח אֲשֶׁר רָצְתָה בּוֹ. הַתּוֹלַעַת תִּזְחַל וְתִמְצָא אֶת הֶעָלֶה אֲשֶׁר יְשַׁמֵּשׁ אֹכֶל רַק לָהּ. הַפִּשְׁפֵּשׁ יִמְצָא אֶת הָאָדָם בְּמֶרְחַק מֵאוֹת אֲלָפִים צָעַד. מוּבָן, צַעֲדֵי פִּשְׁפָּשׁ.

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעָה בְּאַרְצֵנוּ הַכַּלָּנִית. צוֹמַחַת הִיא בַּמּוֹרָד וּבַבִּקְעָה, בֶּהָרִים וּלְרַגְלֵי־הַסְּלָעִים. פְּרָחֶיהָ רֻבָּם אֲדֻמִּים, אַךְ יֵשׁ גַּם וְרֻדִּים וּלְבָנִים.

[ציור – קובץ 90]

ציּוּר 34 הַכַּלָּנִית. אַבְקָן. פֵּרוֹת.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים בּוֹקְעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּפוּפִים בִּדְמוּת בֶּרֶךְ, עָקְצֵי־הֶעָלִים. אַחֲרֵיהֶם יוֹפִיעוּ גִּבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים, עֲטוּרִים שְׁלשָׁה עָלִים יְרוֹקִים, עָלִים מַקְדִּימִים, הַמְשַׁמְּשִׁים גָּבִיעַ.

עֲלֵי־הַכַּלָּנִית, הַשְּׁסוּעִים וְהַמְפֻצָּלִים, וְגַם גִּבְעוֹלָהּ, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת.

מַה תִּתֵּנָּה הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלָּה לַצֶּמַח?

הַכַּלָּנִית, כְּכָל הַצְּמָחִים, שׁוֹאֶפֶת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית, הַנַּעֲשֵׂית בְּעֵזֶר הַחֲרוּקִים. הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלָה, בַּת שִׁבֵעָה וְלִפְעָמִים בַּת תִּשְׁעָה עָלִים, וְהָאַבְקָה הָרַבָּה נוֹעֲדוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאוֹרְחִים הָאַלָּה מֵרָחוֹק.

אַךְ לֹא כָּל החֲרוּקִים רְצוּיִים לָהּ. הוֹעֵל יוֹעִילוּ רַק אֵלֶּה הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר. הַחֲרוּקִים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ לֹא רַק שֶׁאֵינָם מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא גַּם מַזִּיקִים לָהּ, כִּי הֵם מִתְכַּוְּנִים לֹא אֶל הַפֶּרַח, כִּי אִם אֶל הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים, לְאָכְלָם וּלְהַשְׁחִיתָם.

נְשַׁעֵר בְּנַפְשֵׁנוּ רֶגַע, כִּי הִנֵּה חִפּוּשִׁית אַחַת בָּאָה אֶל הַפֶּרַח, לָקְחָה מֵאַבְקָתוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ. לוּ עָבְרָה הַחִפּוּשִׁית בּוֹ בָּרֶגַע לְפֶרַח אַחֵר וְהֶעֱבִירָה עִמָּהּ גַּם אֶת הָאַבְקָה וְהָיְתָה מְסַיַּעַת לְהַפְרָיָה הֲדָדִית. אַךְ אִם תֵּרֵד לִזְחוֹל עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְאַחַר תַּעֲלֶה עַל פֶּרַח אַחֵר וְנִנְעֲרָה מֵעַל גּוּפָהּ הָאַבְקָה כֻּלָּהּ. הַחֲרוּק לֹא יוֹעִיל לַפֶּרַח, הוּא רַק יַשְׁחִית אֶת הָאַבְקָה.

הַשְּׂעָרוֹת הַדַּקּוֹת שׁוֹמְרוֹת עַל הַצֶּמַח מִסַּכָּנָה זוֹ. בְּעֵינֵי הַחֲרוּק נִרְאוֹת הַשְּׂעָרוֹת הָאֵלֶּה כְּיַעַר גָּדוֹל עָבֹת אֲשֶׁר אֵין לַעֲבוֹר בּוֹ.

מוּבָן, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הָאַלָּה מְגִנּוֹת גַּם מִפְּנֵי הַהִתְאַדּוּת. כַּלָּנִית הַצּוֹמַחַת מְגֻלָּה לְקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ שַׂעֲרוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת יוֹתֵר וְגַם עָלֶיהָ רְחָבִים יוֹתֵר.

פְּרָחִים שֶׁלֹּא הָאָבְקוּ מַאֲרִיכִים לִפְרֹחַ.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה נוֹשְׁרִים עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת. הָעֱלִי, בַּעַל הַפִּרְיוֹנִים הַמְרֻבִּים, הָחָפְשִׁים, מַתְחִיל תּוֹפֵחַ. הַפֶּרַח יִיבַשׁ כֻּלּוֹ וְהַזֵּרְעוֹנִים יִפְּלוּ אָרְצָה.

זֵרְעוֹנֵי הַכַּלָּנִית נוֹצִיִּים, שְׂעִירִים. מִתְפַּזְּרִים הֵם קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בָּרוּחַ, נִצְמָדִים אֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, עֵד שֶׁיִּפְּלוּ אֵי־שָׁם וְיִקָּלֵטוּ.

הַפֶּרַח מֵת, גַּם הֶעָלִים הוֹלְכִים וְנִכְמָשִׁים, וְחָמְרֵי־הַמָּזוֹן שֶׁבָּהֶם עוֹבְרִים וְחוֹזְרִים אֶל תַּחַת הָאֲדָמָה, אֵל הַפְּקָעַת. בַּפְּקַעַת נִצְבָּר חֹמֶר, רֻבּוֹ עֲמִילָן אֲשֶׁר יָזוּן אֶת הַצֶּמַח הַצָּעִיר בַּשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

כָּל הַקַּיִץ טְמוּנָה הַפְּקַעַת בַּקַּרְקַע. הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה הָעוֹטֵף אוֹתָהּ לֹא יִתֵּן לָרְמָשִׂים הַמַּזִּיקִים לִנְגוֹעַ בָּהּ לְרָעָה וְלַמַּיִם שֶׁבָּהּ לְהִתְאַדּוֹת. מְכִילָה הִיא מִין רַעַל, שֶׁכָּל הַטּוֹעֵם מִמֶּנּוּ יָקִיא וְיִתְעַטֵּשׁ.

הַנּוּרִית, כַּפְתּוֹר־הַזָּהָב, הַדְּמוּמִית, הַזַּלְזֶלֶת – פִּרְחֵיהֶם דּוֹמִים בְּמִבְנֵה־הָעֱלִי וּבְמִסְפַּר־הָאַבְקָנִים הָרַב לְפֶרַח הַכַּלָּנִית וְכֻלָּם יִהְיוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת הַנּוּרִית אוֹ הָאַרְזָפִים.

כַּאֲשֶׁר תִּגְבַּר צִנַּת הַסְּתָו, הָאֲוִיר נַעֲשָׂה זַךְ וְצָלוּל, הַמֶּרְחַקִּים מַבְהִירִים, וְהֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הָרַקָּפוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת.

מִשְׁכָּנָן – סַלְעֵי־הֶהָרִים וְצוּקֵי־הַגְּבָעוֹת. נָאוֹת הֵן הָרַקָּפוֹת הַמְּצִיצוֹת מִמְּרוֹמֵי הַכֵּפִים בְּגֵיא־הִנּוֹם וְעַל יַד “אֶשֶׁד הַטַּחֲנָה” בִּמְטוּלָה, כְּמוֹ תֹּאמַרְנָה לַמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן: “אַל תַּעְפִּיל עֲלוֹת אֵלֵינוּ, כִּי לֹא תּוּכָלָה”.

תְּחִלָּה מוֹפִיעִים עָקְצֵי־הֶעָלִים, אַחֲרֵיהֶם יַעֲלוּ גִבְעוֹלֵי־הַפְּרָחִים. לַעֲלֵי־הָרַקֶּפֶת תַּבְנִית־לֵב. רְחָבִים הֵם, מְחֻסְפָּסִים וּזְרוּעִים כְּתָמִים כֵּהִים.

מְיוּחָד בְּמִינוֹ הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח.

מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת עֲלֵי־הַגָּבִיעַ הַיְּרוֹקִים בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת כּוֹתֶרֶת אֲרֻכָּה שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן אוֹ וָרֹד. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן מְחֻבָּרִים בִּדְמוּת כּוֹס הַמְּכִילָה אֶת הַגָּבִיעַ וְאֶת הָעֱלִי וּבְחֶלְקָם הָעֶלְיוֹן יִתְפָּרְדוּ לְחָמֵשׁ לְשׁוֹנוֹת. בַּזְּמָן הָרִאשׁוֹן מְקֻפָּלוֹת לְשׁוֹנוֹת־הַכּוֹתֶרֶת וּשְׁזוּרוֹת יַחַד, אַךְ לְאַט לְאַט הֵן מִתְבַּדְּרוֹת, מִתְעַקְּמוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִזְדַּקְּפוֹת עָל וְנִרְאוֹת לְעֵינֵינוּ מִצִּדָּן הַפְּנִימִי. חֲמֵשֶׁת הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֱלִי הַחַד, הַמִּזְדַּקֵּר מִתּוֹכָם, בּוֹלְטִים הַחוּצָה, מָפְנִים מָטָּה. בַּקַּרְקָעִית נִמְצָאִים הַבַּלּוּטִים הַשּׁוֹפְעִים צוּף.

אֵיזוֹהִי הַהַפְרָיָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בַּפֶּרַח הַזֶּה?

מוּבָן, הַפְרָיָה עַצְמִית – יַגִּידוּ רַבִּים. הָעֱלִי מִזְדַּקֵּר וְיוֹרֵד אֶל הָאָרֶץ וְהָאַבְקָה נוֹפֶלֶת עָלָיו.

אוּלָם כָּל הַחוֹשְׁבִים כָּךְ טוֹעִים.

[ציור 33 – קובץ 93]

הָרַקֶּפֶת (צֶמַח שָׁלֵם)

עֹקֶץ מִתְפַּתֵּל (מִשְּׂמֹאל)

הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים אֵינָם מַבְשִׁילִים בִּזְמָן אֶחָד. בְּהַבְשִׁיל הָעֱלִי אָזְלָה כְּבָר הָאַבְקָה מִתּוֹךְ הַפֶּרַח, וְהַחֲרוּקִים, הַבָּאִים בֶּהָמוֹן לָמוֹץ אֵת הַצּוּף, יְבִיאוּהָ מִפֶּרַח אַחֵר. וְאֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח פְּנִימָה? הַכּוֹתֶרֶת בִּמְקוֹם הַכִּפָּה כְּחַלְחַלָּה, כְּמוֹ תַּרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ וְתַזְמִין אֶת אוֹרְחֶיהָ לֵהָנוֹת מִן הָאַבְקָה וְהַצּוּף.

אַחֲרֵי הַהַאֲבָקָה תִּבּוֹל הַכּוֹתֶרֶת וְאִתָּהּ הָאַבְקָנִים הַדְּבוּקִים בָּהּ, רַק הַשַּׁחֲלָה נִשְׁאֶרֶת בִּדְמוּת הַלְקֵט עָגֹל מָלֵא זֵרְעוֹנִים דַּקִּים. עֲלֵי־הַגָּבִיעַ נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל הַהַלְקֵט, עַד שֶׁיִּגְמָלוּ. יֵשׁ אֲשֶׁר יִתְפַּתֵּל עֹקֶץ הַפֶּרַח כִּקְפִיץ זֶה שֶׁבַּשָּׁעוֹן וְהִטָּה אֶת הַהַלְקֵט אֶל נְקִיקֵי הַסְּלָעִים. מְגוּפַת־הַהַלְקֵט, שֶׁדְּמוּת מַשְׁפֵּךְ לָהּ, תִּנָּתֵק וְהַזֵּרְעוֹנִים יִתְפַּזֵּרוּ.

פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת גְדוֹלָה מְאֹד. מָזוֹן עֲמִילָנִי רַב נֶאֱצָר בָּהּ וְגַם בְּהֵעָקְרָהּ מִמְּקוֹמָהּ וְתָשְׁלַךְ בַּשָּׂדֶה לֹא תֶּחְדַּל לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. מְכִילָה הִיא מִיץ אַרְסִי, וְאֵין הָרְמָשִׂים נוֹגְעִים בָּהּ לְרָעָה.

יְמֵי הַחֹרֶף. גְּשָׁמִים עַזִּים נִתָּכִים וְהַצִנָּה גּוֹבֶרֶת בַּלֵּילוֹת. פֹּה וְשָׁם מַאֲדִימָה כַּלָּנִית, מַבְהִירָה רַקֶּפֶת עַלִּיזָה, אַךְ הַשָּׂדוֹת עוֹדָם שׁוֹמְמִים וַחֲשׂוּפִים. בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַלָּה יֵרָאֶה פִּתְאוֹם הַנַּרְקִיס הַנֶּהְדָּר בְּזִיו־מַרְאֵהוּ וּבְרֵיחוֹ הַטוֹב.

אֵיךְ הִצְלִיחַ לְשַׂגְשֵׂג וְלִפְרוֹחַ בְּעוֹנָה קָשָׁה זוֹ?

עוֹד עִם הָרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ נִתְרַכְּכָה הָאֲדָמָה, נֵעוֹר הַנַּרְקִיס וְשָׁב לִתְחִיָּה. זָעִיר הָיָה אָז, סָמוּי מִן הָעַיִן, בְּתוֹךְ הַבָּצָל שָׁכָן. וּמָתַי הוּכַן הַבָּצָל? בַּחֹרֶף שֶׁעָבָר.

הָבָה נִסְתַּכְּלָה בִּבְצַל־הַנַּרְקִיס.

[ציּוּר 35 – קובץ 94]

מִבַּחוּץ מְכֻסֶּה הוּא קְלִפּוֹת חוּמוֹת. תַּחַת הַקְּלִפּוֹת נִמְצָאִים הַגְּלָדִים הַחוֹפִים אֶחָד עַל רֵעֵהוּ. הַגְלָדִים הַחִיצוֹנִיִּים חוּמִים וִיבֵשִׁים וְהַפְּנִימִיִּים עָבִים וּרְווּיֵי־לֵחַ. תַּחְתִּית הַבָּצָל קָשֶׁה וּדְמוּת מְשֻׁלָּשׁ לָהּ, הִיא עֻגַת־הַבָּצָל. מֵרֹאשׁ הָעֻגָה, בְּתוֹךְ הַגְלָדִים, עוֹלֶה וּמִתְנַשֵּׂא עַמּוּד לָבָן.

כָּל הַקַּיִץ טָמוּן הַבָּצָל בַּקַּרְקַע, שָׁרוּי בְּתַרְדֵמָה. הַקְּלִפּוֹת שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שְׁמִירָה מְעֻלָּה מִפְּנֵי הַחֹרֶב וְגַם מִפְּנֵי הַחֲרוּקִים הַמַּזִּיקִים כִּי מְכִילוֹת הֵן מִיץ אַרְסִי וְרֵיחָן חָרִיף.

עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן הֵחֵלָּה בַּבָּצָל תְּסִיסַת־חַיִּים. מִן הָעֻגָה פָּשְׁטָה וְיָרְדָה צִיצַת־שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהָעַמּוּד גָדֵל וְהִתְנַשֵּׂא לְאַט לְאָט. מִתּוֹךְ הָעַמּוּד הַזֶּה עוֹלִים בִּרְבוֹת הַיָּמִים הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים.

הִכָּה הַנַּרְקִיס שֹׁרֶשׁ בָּאֲדָמָה וּמִהֵר לִשְׁלוֹחַ אֶת הֶעָלִים. עֲלֵי־הַנַּרְקִיס מַבְקִיעִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עֲטוּפִים בְּחִתּוּל קָשֶׁה הַמֵּגֵן עֲלֵיהֶם. בְּגִיחָם הַחוּצָה יִקָּרַע הַחִתּוּל וְנָבָל.

כִּגְדֹל הֶעָלִים יֵלְכוּ הַגְלָדִים הָלוֹךְ וְהִצְטַמֵּק כִּי חָמְרֵי־הַמָּזוֹן עוֹבְרִים אֶל הַגִּבְעוֹל. בְּאוֹתוֹ זְמָן מוֹפִיעִים בַּבָּצָל־הָאֵם נִצָּנִים צְעִירִים, הַפּוֹרְצִים וּמַבְקִיעִים בֵּין הַגְלָדִים וְהַקְּלִפּוֹת. גִלְדֵי הַבָּצָל יְשֻׁנּוּ אָז וְהָיוּ לִקְלִפּוֹת הַמְגִנּוֹת עַל הַבְּצַלְצוּלִים הָרַכִּים.

הַגִבְעוֹל חָבוּי בֵּין הֶעָלִים הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו. בְּרֹאשׁ הַגִבְעוֹל תֵּרָאֶה אֲגֻדַּת־פְּרָחִים, שֶׁמִּסְפָּרָם מַגִּיעַ לִפְעָמִים עַד עֲשָׂרָה וְגַם הֵם נְתוּנִים בְּחִתּוּל דַּק.

בְּהִקָּרְעוֹ יוֹפִיעוּ הַפְּרָחִים בִּמְלֹא־הֲדָרָם.

נִפְלָאִים הֵם צִבְעֵי־הַפֶּרַח הַזֶּה. שֵׁשֶׁת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבַנְבַּנִּים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת כּוֹכָב וּבְתוֹכָם מִתְנוֹסֵס כְּעֵין סֵפֶל צָהֹב. שֵׁשֶׁת הָאַבְקָנִים נְתוּנִים בְּתוֹךְ צִנּוֹר־הַפֶּרַח בִּשְׁנֵי טוּרִים, שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּטוּר. הַזִּירִים, כְּמוּבָן, קְצָרִים מְאֹד. תַּחְתָּם יִמָּצֵא הָעֱלִי, שֶׁצַּלַּקְתּוֹ תֵּחָלֵק לִשְׁלשָׁה.

הַצִּנּוֹר שׁוֹפֵעַ בְּתַחְתִּיתוֹ צוּף מָתוֹק והחֲרוּקִים מְמַהֲרִים אֵלָיו עוֹד מֵרָחוֹק.

פִּרְחֵי־הַנַּרְקִיס כְּפוּפִים וּמֻרְכָּנִים לְמַטָה לִפְנֵי הָפְרוֹתָם. אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה מִתְיַשְּׁרִים הֵם וּמִזְדַּקְּפִים.

רְבִיַּת הַנַּרְקִיס נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי הַזֵּרְעוֹנִים וְגַם עַל יְדֵי הַבְּצַלְצוּלִים.

“וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה”…

גַּם כַּיּוֹם יֵרָאֶה הַשְּׂלָו בְּאַרְצֵנוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם.

[ציור 36 – קובץ 96]

שַׂלְוִים

כָּל הַיָּמִים יִמָּצֵא בַּשָּׂדֶה, יְלַקֵּט זְרָעִים וְשִׁרְצֵי־עוֹף שׁוֹנִים. צִבְעוֹ חוּם־כֵּהֶה, כְּצֶבַע הַסְּבִיבָה, וּלְכָל אֹרֶך גּוּפוֹ עוֹבְרִים קַוִּים לְבָנִים.

קְצָרוֹת הֵן כַּנְפֵי־הַשְּׂלָו וָלֹא יֵיטִיב לָעוּף. אַךְ מַרְבֶּה הוּא לְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת. בְּמַקּוֹרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו יְנַקֵּר וִיחַטֵּט בֶּעָפָר לִמְצוֹא אֶת מְזוֹנוֹ.

אֶת קִנּוֹ יָכִין הַשְּׂלָו בַּשָּׂדֶה. חוֹפֵר הוּא גּוּמָה קְטַנָּה, יְרַפְּדֶנָּה בְּקַשׁ, וְהָאֵם תָּטִיל בָּהּ מִשְּׁמֹנֶה עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בֵּצִים. כַּעֲבוֹר זְמָן יִבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים קְטַנִּים, וְהַהוֹרִים יְלַמְּדוּם לְחַטֵּט בָּאֲדָמָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַתּוֹלָעִים.

רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַשְּׂלָו. הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים – כֻּלָּם יַעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, יַשְׁמִידוּהוּ בְּלִי הֶרֶף. אַךְ נוֹרָא מִכָּל אוֹיְבָיו הוּא הַחֹרֶף הַקָּר. לָכֵן יִדֹּד הַשְּׂלָו מֵאֶרֶץ־מוֹלַדְתּוֹ, מִן הַצָּפוֹן, לְאַפְרִיקָה הַחַמָּה לַחֲרוֹף שָׁם. אֶת־מַסָּעוֹ יַעֲשֶׂה בַּלֵּילוֹת.

אָז יַעֲבֹר גַּם אֶת אַרְצֵנוּ. מִפְּנֵי קֹצֶר כְּנָפָיו יִכְבַּד עָלָיו מְעוּפוֹ, גַּם סַעֲרַת־הַיָּם תַּלְאֶנּוּ, וְהוּא נוֹפֵל רְפֵה־אוֹנִים בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל חוֹלוֹת־הַחוֹף, בְּיִחוּד בִּסְבִיבוֹת עַזָּה. בְּמִסְפָּר גָדוֹל יָבֹא, לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. בִּן־רֶגַע יִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר וְיַעֲלֶה בַּהֲמוֹנָיו עַל כָּל הַסְּבָכִים הַקְּטַנִּים לָנוּחַ עֲלֵיהֶם.

יוֹדְעִים תּוֹשְׁבֵי־הַמָּקוֹם אֶת מוֹעֵד בּוֹא הָעוֹף הַזֶּה וְכָל הָעָם מִנַּעַר וְעֵד זָקֵן יֵצֵא בְּפַנָּסִים וּבַאֲבוּקוֹת לְצוּדוֹ. בַּיָּדַיִם וּבַמִּכְמוֹרוֹת יַאַסְפוּהוּ לַאֲלָפִים וִיבִיאוּהוּ לֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת לְמָכְרָה.

מְעַטִּים מִמֶּנּוּ נִשְׁאָרִים לִדְגּוֹר בְּאַרְצֵנוּ, בַּבִּצּוֹת וּבַשְּׁפֵלוֹת.

בִּימֵי הַחֹרֶף יֵרָאֶה עַל שְׂפַת הַפְּלָגִים וְהַנְּחָלִים בְּאַרְצֵנוּ הָעוֹף הַנֶּחְמָד וְהֶחָבִיב – הַנַּחְלִיאֵלִי. לְאַט לְאַט יֵלֵךְ וּזְנָבוֹ הַמּוּרָם יִתְנוֹעֵעַ בְּלִי הֶרֶף. הִנֵּה בָּא אֶל הַמַּיִם וְיִצְעַד בָּהֶם בְּרַגְלָיו הַגְּבֹהוֹת. רִחֵף יַתּוֹשׁ –וְהַנַּחְלִיאֵלִי מִהַר לָטוּס אֵלָיו. הַיַּתּוֹשׁ בָּרַח וְהַנַּחְלִיאֵלִי יִרְדֹּף אַחֲרָיו עֵד אֲשֶׁר יַשִּׂיגֶנּוּ.

כְּנָפָיו וּזְנָבוֹ אֲרֻכִּים. לָכֵן יֵיטִיב כֹּה לָעוּף. אֵין דַּרְכּוֹ לָעוּף יָשָׁר נִכְחוֹ, כִּי אִם יַעֲלֶה וְיֵרֵד, בְּהַשְׁמִיעוֹ קוֹל־צִפְצוּף: “צוֹ־וִי! צוֹ־וִי!”

[ציור 37 – קובץ 98]

הַנַּחְלִיאֵלִי

מִשְׁכָּנוֹ – כֹּל נַחַל וּמִקְוֵה־מַיִם, וְעַל שֵׁם מִשְׁכָּנוֹ יִקָּרֵא “נַחְלִיאֵלִי”. כָּל הַיּוֹם יָרוּץ בְּרַגְלָיו הַחֲזָקוֹת לְבַקֵּשׁ אֹכֶל וְיִטְרֹף אֶת הַיַּתּוֹשִׁים וְהַזְּבוּבִים הַשּׁוֹרְצִים סָבִיב.

מִצְחוֹ וְתַחְתִּיתוֹ לְבָנִים, קָדְקָדוֹ, עָרְפּוֹ וַחֲזֵהוּ שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹ אָפוֹר.

אֶת קִנּוֹ יָכִין בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים: בְּסִדְקֵי־חוֹמָה, בֵּין שָׁרָשֵׁי־עֵצִים, בִּגְזָעִים נְבוּבִים. הַקֵּן עָשׂוּי קְנֵי קַשׁ וְעָלִים וּמְרֻפָּד מִבִּפְנִים בְּנוֹצוֹת וּבִשְׂעָרוֹת.

הַנַּחְלִיאֵלִי דּוֹגֵר פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה תָּטִיל הַנְּקֵבָה 6 –8 בֵּצִים, וּבַשְּׁנִיָּה מֵאַרְבַּע עֵד שֵׁשׁ. בֵּצֵי הַנַּחְלִיאֵלִי תְּכֻלּוֹת־לְבַנְבַּנּוֹת וּמְלֵאוֹת כְּתָמִים אֲפוֹרִים־חוּמִים. נִבְקְעוּ הָאֶפְרוֹחִים וְטִפְּלוּ הַהוֹרִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם.

עֵר וּמְלֵא־תְנוּעָה הוּא הָעוֹף הַזֶּה וְקָשֶׁה מְאֹד לְגַדְּלוֹ בַּבַּיִת וּלְהַחֲזִיקוֹ בַּכְּלוּב.

“מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה… אָעוּפָה… אַרְחִיקָה נְדֹד”…

דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת יִשְׁאַף הָאָדָם לְהִדַּמּוֹת אֶל הָעוֹף, לָעוּף כָּמֹהוּ “עַל הָרִים וְעַל יַמִּים”. בִּימֵי־קְדוּמִים עוֹד טֶרֶם הֶאֱמִינוּ כִּי יָבֹא יוֹם וְהָאָדָם יִנָּשֵׂא בַּאֲוִירוֹן בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר. דִּמּוּ אָז, כִּי כְּדֵי לְהִתְעוֹפֵף אֵין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּנָפַיִם. לֹא מְעַטִּים מִבַּעֲלֵי־הַדִּמְיוֹן הָאֵלֶּה עָשׂוּ לָהֶם, אָמְנָם, כְּנָפַיִם, עָלוּ עַל הַגַּג וְנִסּוּ לְהִתְעוֹפֵף… מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ מֶה הָיָה סוֹפָם: הֵם נָפְלוּ אַרְצָה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּם לְכָל יְמֵי־חַיֵּיהֶם…

כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ הֵיטֵב אֶת דְּבַר תְּעוּפַת־הָעוֹפוֹת הִנְנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָסוּר אֶל הַמִּטְבָּח, לָקַחַת עוֹף שָׁחוּט (יוֹנָה, לְמָשָׁל) וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַקַּל הַזֶּה: שַׁבְּרוּ כְנָפָהּ הָאַחַת וְאַחַר שִׂימוּ אֶת הָעוֹף בְּמַיִם; נַעֲצוּ בִּגְרוֹנוֹ אַבּוּב זְכוּכִית וְנִשְׁפוּ בְּחָזְקָה: מִתּוֹךְ עֶצֶם הַכָּנָף הַשְּׁבוּרָה צָפוֹת וְעוֹלוֹת בַּמַּיִם בּוּעוֹת־אֲוִיר. חִדְלוּ מִנְּשֹׁף – וְחָדַל הָאֲוִיר. אֵין זֶה כִּי הָאֲוִיר עוֹבֵר עַל נְקַלָּה מִקְּנֵה־הַנְּשִׁימָה לְתוֹךְ עֶצֶם־הַכָּנָף הַנְּבוּבָה.

עַצְמוֹת הָעוֹף, רֻבָּן אוֹ קְצָתָן, נְבוּבוֹת הֵן.

אִם נַחְתּוֹךְ אֶת בֶּטֶן־הָעוֹף וּמָצָאנוּ בָּהּ אֶת הַקֵּבָה, הַכָּבֵד וְיֶתֶר הַקְּרָבַיִם, וּבֵינֵיהֶם כִּיסִים דַּקִּים שְׁקוּפִים מְלֵאִים אֲוִיר.

הָאֲוִיר חוֹדֵר לְתוֹךְ גּוּף הָעוֹף דֶּרֶךְ הַנְּחִירַיִם הַפְּתוּחִים תָּמִיד, עוֹבֵר דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן אֶל הָרֵאוֹת וְאֶל כִּיסֵי הָאֲוִיר וּמִשָּׁם אֶל הָעֲצָמוֹת הַנְּבוּבוֹת.

[ציור 38 – קובץ 100]

שלד העוף:

מַקּוֹר……….גֻלְגֹּלֶת שְׁדֵרַת הַצַּוָּאר……..עַצְמוֹת שֹׁרֶשׁ־הַכַּף

….הָאַמָּה וְהַסּוֹבֵב….עֶצֶם הַזְּרוֹעַ צְלָעוֹת…….עֶצֶם הֶעָצֶה עֶצֶם הֶחָזֶה….

…..שְׁדֵרַת הַזָּנָב עֶצֶם הַקּוּלִית…. הָאִסְתַּוְרָה…. שְׁרַשְׁכַּף…. אֶצְבָּעוֹת….

נְשִׁימַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית אֵיפוֹא בְּקַלּוּת נִפְלָאָה, כִּמְעַט שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, בְּיִחוּד בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עָף לִקְרַאת הָרוּחַ.

בִּרְצוֹת הָעוֹף לִנְשֹׁף יִמְחָא וְיוֹרִיד כְּנָפָיו וּמִיָּד מִתְכַּוְּצִים כִּיסֵי־הָאֲוִיר, בְּיִחוּד אֵלֶּה הַמּוּנָחִים בֵּין פִּרְקֵי־הַכְּנָפַיִם וּשְׁרִירֵי־הֶחָזֶה, וְהָאֲוִיר נִדְחֶה הַחוּצָה.

כִּיסֵי־הָאֲוִיר כְּלֵי־שִׁמּוּשׁ הֵם לִנְשִׁימַת־הָעוֹף בְּשַׁעַת מְעוּפוֹ. אַךְ הֵם מְמַלְּאִים עוֹד תַּפְקִיד אֶחָד רַב־עֶרֶךְ: בָּהֶם מְסַדֵּר הָעוֹף וְקוֹבֵעַ אֶת גֹּבַהּ הַמְּעוּף.

בְּנָשְׁמוֹ יֵקַּל גּוּפוֹ וְיַגְבִּיהַּ וּבְנָשְׁפוֹ יִכִבַּד וְיַשְׁפִּיל לָעוּף.

גַּם בַּנּוֹצָה יֵעָזֵר הָעוֹף בִּמְעוּפוֹ.

מַבְחִינִים בֵּין מִינֵי־הַנּוֹצָה הָאֵלֶּה: א) נוֹצוֹת – הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶחְפֶּה הָעוֹף מִלְּמַעְלָה. ב) הַפְּלוּמָה – הִיא הַנּוֹצָה הָרַכָּה וְהַמְסֻלְסֶלֶת הַנִּמְצֵאת מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.

נוֹצוֹת־הַכָּנָף הַגְּדוֹלוֹת נִקְרָאוֹת אֲבָרוֹת.

אִם תִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בְּנוֹצָה גְדוֹלָה וּמְצָאתֶם בָּהּ אֶת הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה: הַקְּשָׁב – הוּא הַחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן, הַנָּבוּב, הַנָּעוּץ בְּתוֹךְ מִכְסֵה־הָעוֹר, וְנִקְרָא גַם קְנֶה אוֹ קוֹלְמוֹס. הַדֶּגֶל – הוּא שֶׁטַח הַנּוֹצָה גוּפָהּ, הַמָּרְכָּב מִן הָעֲנָפִים, הָעוֹלִים בַּאֲלַכְסוֹן מִזֶּה וּמִזֶּה לַנִּצָּב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי כָּל עָנָף יוֹצְאִים צִיצִים. גַּם מִצִּדֵּי הַצִּיצִים צוֹמְחִים לָרֹב פְּתִילִים דַּקִּים וּוָוִים זְעִירִים הַמְשֻׁלָּבִים וּמְסֻבָּכִים הֵיטֵב, עַד כִּי לֹא יָבוֹא הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם.

כֵּן יַעֲטֶה הָעוֹף אֶת נוצתו וְהִיא כְּמִכְסֶה חַם לְכָל גוּפוֹ.

הָעוֹף הַמְעוֹפֵף לְמַה הוּא דוֹמֶה? – לִסְפִינַת־אֲוִיר. כְּנָפָיו מְשַׁמְּשׁוֹת לוֹ מְשׁוֹטִים וּזְנָבוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהֶגֶה.

תַּבְנִית הַכְּנָפַיִם וְהַזָּנָב אֵינָהּ שָׁוָה בְּכָל מִינֵי הָעוֹפוֹת. רֹב הָעוֹפוֹת הַקַּלִּים וּמַתְמִידִים בִּמְעוּפָם נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּמְחֻדָּדוֹת – אֵלֶּה הֵם “מַלְכֵי־הָאֲוִיר”. כְּנָפַיִם עֲגֻלּוֹת מְצַיְּנוֹת אֶת הָעוֹפוֹת הַמְסֻרְבָּלִים כִּבְדֵי־הַתְּנוּעָה.

בְּשׁוּט הָעוֹף בְּיָם־הָאֲוִיר כְּנָפָיו וְנוֹצוֹת־זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת. אָז יִגְדַּל נֶפַח גוּפוֹ וּפְרִיחָתוֹ תֵּקַל. גַּם בְּהִתְנַפְּלוֹ אַרְצָה וּכְנָפָיו מִתְקַפְּלוֹת תִּהְיֶינָה עוֹד נוֹצוֹת זְנָבוֹ פְּרוּשׂוֹת מְעַט וּ“נְפִילָתוֹ” לֹא תְּסַכֵּן אֶת חַיָּיו.

נוֹצַת הָעוֹף עֲשׂוּיָה חֹמֶר קַל מְאֹד וְכִמְעַט כָּל חֲלָקֶיהָ מְלֵאִים אֲוִיר. –

זֶה פֵּשֶׁר הַתְּעוּפָה.

הַמַּיִם – פְּאֵר־הַבְּרִיאָה. חַיִּים הֵם, נָעִים־נִשָּׂאִים, וְיִחַיּוּ אֶת־סְבִיבָם. אַךְ לֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל־עִקָּרָם: בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין צֶמַח וּבַעַל־חַי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. יֶחֶרְבוּ הַמַּיִם – וְנָבְלוּ הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת, וְשָׁמְמוּ הַכָּרִים וְהַשָּׂדוֹת. כָּל הַחַיִּים יִתָּמּוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם בְּגוּפִים, הַנִּרְאִים לָנוּ יְבֵשִׁים, יִמָּצְאוּ מָיִם. שִׂימוּ בְּמַבְחֵנָה נְסֹרֶת־עֵץ, אוֹ גֶפֶס מְעַט, וּקְלוּם בָּאֵשׁ. מִכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְרוֹמְמִים אֵדֵי־מַיִם הַשּׁוֹקְעִים רְסִיסִים רְסִיסִים עַל דָּפְנֵי־הַמַּבְחֵנָה.

כָּל בַּעַל־חַי שֶׁבָּעוֹלָם מֵכִיל בְּגוּפוֹ מָיִם. מוּבָן, כִּי גַם בְּגוּפֵנוּ אָנוּ יִמָּצְאוּ מָיִם. אֲנַחְנוּ מַפְרִישִׁים אוֹתָם מִקִּרְבֵּנוּ בְּצוּרַת זֵעָה וְעַל כָּרְחֵנוּ נְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם וְנִשְׁתֶּה מָיִם.

אִם לֹא יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתִיָּה בְּמֶשֶׁךְ 12־10 יוֹם יִסְבֹּל עִנּוּיֵי־צָמָא נוֹרָאִים, רוּחוֹ תִּתְבַּלָּע, וָמֵת.

רַבִּים הַמַּיִם: מְכַסִּים הֵם כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשֶּׁטַח כַּדּוּר הָאָרֶץ. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל אַדְמַת־נִיר – יַרְטִיבֶנָּה, יַחְדֹּר וְיִשְׁקַע בָּהּ עָמֹק עָמֹק. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל סִבְכַי־יַעַר – וְנֶאֶחְזוּ אֶגְלֵי־הַמַּיִם בֶּעָלִים, בַּדְּשָׁאִים, וְיִתְרָם גַם הֵם שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה.

פֹּה וְשָׁם בָּאֲדָמָה תִּמָּצֶאנָה שְׁכָבוֹת קָשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַמַּיִם בָּהֶן. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים וְנֶעֱצָרִים עַל פְּנֵי הַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה מִשְׂתָּרְעוֹת עַל מֶרְחַקִּים רַבִּים וְהַמַּיִם מִצְטַבְּרִים וְעוֹמְדִים. כֹּה תִּוָּצֵר הַבִּצָּה.

אִם תֵּרֵד הַשְּׁכָבָה בַּאֲלַכְסוֹן יָעִיקוּ הַמַּיִם עַד מָצְאָם לָהֶם מוֹצָא לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. מַעְיָן יִוָּלֵד שָׁם (רְאֵה צִיּוּר 39)

[צִיּוּר 39 – קובץ 102]

פֶּלֶג־הַמַּיִם יִקַּח אֶת לִבֵּנוּ וִישַׁעַשְׁעֵנוּ. עַל דִּשְׁאֵי־גְדוֹתָיו נִשְׂתָּרֵעַ, נַבִּיט בְּשֶׁטֶף הַגַלִּים וְנַקְשִׁיב לְהֶמְיָתָם, נַשְׁלִיךְ בָּהֶם שִׁבְרֵי־עֵץ וּנְשִׁיטֵם בַּזֶּרֶם.

הַמַּיִם בָּאֲדָמָה

הַגְּשָׁמִים הַדּוֹלְפִים – קְצָתָם מִתְאַדִּים בָּאֲוִיר, קְצָתָם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה וּקְצָתָם יִקָּוּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לִהְיוֹתָם תּוֹצָאוֹת מַעְיָן וְנַחַל, גַּם יְמַלְּאוּ אֶת־הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים אֶל הַיָּם. בְּעָבְרָם בָּאֲדָמָה יִפְגְּשׁוּ הַמַּיִם חֳמָרִים מִינֶּרַלִּיִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר יַמְסוּם וַיִּשָּׂאוּם אִתָּם. אִם תִּקְּחוּ צַלַּחַת־מַיִם וּתְשִׂימוּהָ בַּשֶּׁמֶשׁ עֵד שֶׁיִּתְאַדּוּ מֵאֲלֵיהֶם, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַצַּלַּחַת נִשְׁאֲרוּ כְּתָמִים כֵּהִים: חֳמָרִים מִינֶרַלִּיִים הֵם שֶׁהָיוּ נְמַסִּים בַּמָּיִם. יֵשׁ שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם בְּשִׁכְבָה, שֶׁהַמִּינֶרַלִּים מְצוּיִים בָּהּ בְּמִסְפָּר רָב. כֵּן יָקוּמוּ הַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֶרַלִּיִים.

רַבִּים מֵהַנְּחָלִים תּוֹלַדְתָּם בַּבִּצּוֹת, אֲחֵרִים יְפַכּוּ מִתּוֹךְ אֲגַמִּים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים וְיוֹרְדִים מֵרָאשֵׁי־הֶהָרִים. הֲלָלוּ זוֹרְמִים וְיוֹרְדִים בְּחָזְקָה, גּוֹרְפִים אֶת־אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם, נוֹפְלִים גַּם מֵעַל סְלָעִים זְקוּפִים. הֵם הֵם הָאֲשָׁדוֹת.

סִפַּרְנוּ כְּבָר אֵיךְ יִתְהַוּוּ הַמַּעְיָן וְהַבִּצָּה. יֶשְׁנָם מַעְיָנוֹת הַנִּזְרָקִים עָל. כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֵיךְ יִזָרְקוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאֲלֵיהֶם לַגֹּבַהּ נַעֲרֹךְ נִסְיוֹנוֹת אֲחָדִים.

נִקַּח מַשְׁפֵּךְ־זְכוּכִית וּנְשִׂימוֹ בְּצִנּוֹר־גּוּמִי. נִיצַק בַּמַּשְׁפֵּךְ מַיִם וְאֶת קְצֵה־הַצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי נָרִים לְמַעְלָה – הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּצִּנּוֹר וּבַמַּשְׁפֵּךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד (רְאֵה צִיּוּר 40).

[ציוּר 40 – קובץ 103]

כִּי זֶה הַכְּלָל: בְּכֵלִים שְׁלוּבִים יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּגֹבַהּ אֶחָד.

נָרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְאֵת הַצִּנּוֹר נַשְׁאִיר כְּשֶׁהָיָה: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ וְיִזָּרְקוּ מִן הַצִּנּוֹר, כִּי יִשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַהּ־הַמַּיִם שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ.

כֵּן יִהְיֶה גַּם בַּטֶּבַע.

[ציור 41 – קובץ 104]

בְּאֵר

[ציור 42 – קובץ 104]

דּוּגְמָא שֶׁל בְּאֵר אַרְטֶזִיאַנִּית

יֵשׁ שֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם בֵּין הַשְּׁכָבוֹת וְיִפְרְצוּ לָהֶם מוֹצָא שֶׁהוּא נָמוּךְ מִמְּקוֹם הִקָּווֹתָם. מֵי־הַמַּעְיָן הַזֶּה יִזָּרְקוּ אָז לְמַעְלָה, בְּשָׁאֳפָם לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַה־הַמַּיִם שֶׁבֵּין שִׁכְבוֹת־הָאֲדָמָה. מְקוֹמוֹת יֵשׁ, שֶׁאֵין

נָהָר קָרוֹב אֲלֵיהֶם אוֹ מַעְיָן לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מָיִם. יוֹשְׁבַי־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִמְצֹא לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – הִיא הִיא בְּאֵר. אֶת כָּתְלֵי־הַבְּאֵר יְצַפּוּ אֶבֶן אוֹ עֵץ. מוּבָן, כִּי גֹבַהּ הַמַּיִם בַּבְּאֵר הוּא כְּגֹבַהּ הַמַּיִם בַּשְּׁכָבָה. (רְאֵה צִיּוּר 41).

אָמַרְנוּ כְּבָר, כִּי אִם מִקְוֵה־הַמַּיִם שֶׁבָּאֲדָמָה יִגְבַּהּ מִן הַבְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה – וְעָלוּ הַמַּיִם וְנִזְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם לְמָעְלָה.

[ציור 43 – קובץ 105]

בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית

בְּאֵר כָּזֹאת נֶחְפְּרָה רִאשׁוֹנָה בְּאַרְטוּאַ, בְּאֶרֶץ צָרְפָת, וְזֶה שְׁמָהּ: בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית. יֵשׁ שֶׁיֵּאָסְפוּ הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָיוּ לְנָהָר גָּדוֹל אֶחָד. בִּרְבּוֹת הַיָּמִים יָקוּם לָהֶם מוֹצָא וְהַבְּרֵכָה תִּתְרוֹקֵן. כֵּן יִיצְרוּ הַמַּיִם מְעָרוֹת בָּאֲדָמָה.

הַמַּיִם בָּאֲוִיר

מֶלַח כִּי יִמַּס בַּמַּיִם וְשֻׁנָּה וְהָיָה מִגּוּף מוּצָק לְגוּף נוֹזֵל. מַיִם שֶׁהִתְאַדּוּ יֶחְדְּלוּ מִהְיוֹת גּוּף נוֹזֵל וְהָיוּ לְגוּף אֲוִירִיִי.

מֶלַח נָמֵס לֹא יֵרָאֶה בַּמָּיִם. מַיִּם שֶׁהִתְאַדּוּ לֹא יֵרָאוּ בָּאֲוִיר.

הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר מֵיטִיבִים לְהִמַּס. הַסִּיד נָמֵס בְּקֹשִׁי. גַּם הַגּוּפִים הַנּוֹזְלִים יֵשׁ בָּהֶם הַמְמַהֲרִים לְהִתְאַדּוֹת וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַדִּים לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁהַגּוּף הַמּוּצָק חָדֵל לְהִמַּס וְהָיְתָה אָז תְּמִסָּה מְרֻוָּה. גַּם אֵדֵי־הַמַּיִם אַחֲרֵי רַוּוֹתָם אֶת הָאֲוִיר יִשְׁתַּנּוּ וְיִהְיוּ לַהֲמוֹן רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים נִרְאִים לָעָיִן.

מַיִם חַמִּים מַמְסִים בְּתוֹכָם גּוּף מוּצָק בְּשֵׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַיִם קָרִים. גַּם אֲוִיר חַם מַרְבֶּה לִקְלוֹט אֶת אֵדֵי־הַמַּיִם מֵאֲשֶׁר אֲוִיר קָר.

אִם נִקַּח תְּמִסָּה חַמָּה וּנְשִׂימֶנָּה עַל הַקֶּרַח לְהִצְטַנֵּן יוֹפִיעַ חֵלֶק הַחֹמֶר הַנָּמֵס בָּהּ בְּהֶוְיַת מוּצָק.

אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל שֶׁפַע אֵדִים, יַהַפְכֵם בְּהִצְטַנְּנוֹ לְמַיִם נוֹזְלִים.

בַּטֶּבַע רוֹאִים אָנוּ כַּדָּבָר הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת.

יוֹמָם תְּחַמֵּם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת, הַנְּחָלִים, הַבִּצּוֹת. אֵדֵי־מַיִם רַבִּים מִצְטַבְּרִים אָז וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר.

בָּעֶרֶב תְּמַהֵר הַיַּבָּשָׁה לְהִצְטַנֵּן מֵאֲשֶׁר הַמָּיִם. אֲוִיר קָרִיר זוֹרֵם אָז מֵעָלֶיהָ אֶל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶרֶם זֶה מְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים, וְהָאֵדִים נֶהְפָּכִים לְאַט לְאַט לַעֲרָפֶל.

הָעֲרָפֶל יִתְהַוֶּה כְּהִפָּגֵשׁ זֶרֶם אֲוִיר קַר עִם זֶרֶם אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל אֵדֵי־מָיִם.

קְחוּ כּוֹס קֶרַח מְכֻסָּה מֶלַח וְנִשְׁפוּ בָּהּ. הֶבֶל פִּיכֶם יִצְטַנֵּן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵיכֶם. זֶהוּ עֲרָפֶל מְלָאכוּתִי

[ציור 44 – קובץ 106]

הָאֲוִיר הַחַם יִצְטַנֵּן תָּמִיד בְּנָגְעוֹ בְּגוּפִים קָרִים. אִם תָּשִׂימוּ כּוֹס מַיִם קָרִים בְּחֶדֶר חַם וּרְאִיתֶם כַּעֲבוֹר זְמָן וְהִנֵּה הַכּוֹס מְכֻסָּה מִבַּחוּץ רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים.

לִרְסִיסֵי־הַמַּיִם הַשּׁוֹקְעִים מִן הָאֲוִיר עַל גּוּפִים קָרִים יִקָּרֵא טָל.

הַיַּבָּשָׁה תְּמַהֵר לְהִצְטַנֵּן בַּלַּיְלָה וְהָאֵדִים שֶׁבָּאֲוִיר נוֹגְעִים בָּהּ וְנֶהְפָּכִים לְטָל.

בְּיוֹם מְעֻנָּן לֹא יֵרֵד הַטַּל: הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים אֵת הַיַּבָּשָׁה יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ מֵהִתְקָרֵר. הָאֲוִיר כְּכֹל שֶׁיַּרֹם יִמְעַט חֻמּוֹ. הָאֲוִיר שֶׁעַל הַבִּצָּה אוֹ הָאֲגָם יִצְטַנֵּן בַּעֲלוֹתוֹ וְהָאֵדִים שֶׁבּוֹ יִהְיוּ לַעֲרָפֶל.

לַעֲרָפֶל הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר יִקָּרֵא עָנָן.

נוּכַל לְהָכִין עַל נְקַלָּה עָנָן מְלָאכוּתִי: נִיצַק מְעַט כֹּהַל בְּכוֹס גְּדוֹלָה, נָשִׂים עָלֶיהָ מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם נִקְשֹׁר סֵפֶל קָטֹן וְקֶרַח בּוֹ. נְחַמֵּם אֶת הַכֹּהַל לְאַט לְאָט. הוּא יָחֵל לַהִתְאַדּוֹת וּבְפָגְעוֹ בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁמִּסְּבִיב הַסֵּפֶל יִצְטַנֵּן וְהָיָה לְעָנָן קָטָן. נוֹסִיף לְחַמֵּם וְאֵדֵי־הַכֹּהַל יִצְטַבְּרוּ וִימַלְּאוּ אֶת הַכּוֹס כֻּלָּהּ. עַל תַּחְתִּית הַסֵּפֶל הַקַּר מַבְהִיקִים אֶגְלֵי כֹּהַל עָבִים וְהֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים מָטָּה. הִנֵּה עָשִׂינוּ גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי! (רְאֵה צִיּוּר 45).

[צִיּוּר 45 – קובץ 107]

עַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם – לֹא צוּרָה אַחַת לָהֶם וְלֹא בְּגֹבַהּ אֶחָד יַעֲמֹדוּ. יֵשׁ מֵהֶם הַמַּשְׁפִּילִים רַחֵף וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים שׁוּט עַד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים וְיוֹתֵר. בִּימֵי־הַחֹרֶף יִשְׁפְּלוּ הָעֲנָנִים וּבַקַּיִץ יִגְבָּהוּ. גַּם עָבְיָם שׁוֹנֶה. יֵשׁ עֲנָנִים דַּקִּים מְאֹד אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יִזְרְחוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְיֵשׁ עֲנָנִים מְעֻבִּים־קוֹדְרִים. לִפְעָמִים עֲרוּכִים הָעֲנָנִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

יֵשׁ שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָעֲנָנִים שָׁטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים: שָׁטִים הֵם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵם הָרוּחַ.

בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר מִתְחַבְּרִים רְסִיסֵי־הַמַּיִם וְהָיוּ גְּדוֹלִים וְעָבִים, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר תְּלוּיִים, וְהֵם נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים מָטָּה. הוּא הַגֶּשֶׁם.

בְּמִדְבַּר צִיָּה לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם גַּם אִם יִפְקְדוּהוּ עֲנָנִים: רְסִיסֵי־הַמַּיִם הַדַּקִּים הַמִּצְטַנְּנִים בַּמְּרוֹמִים יִתְאַדּוּ אַגַּב־נְפִילָתָם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ וְהַחַם, אֲוִיר הַצִּיָּה.

אִם יִתְרוֹמֵם מְאֹד הֶעָנָן אוֹ בִּגְבֹר הַקָּרָה בַּחֹרֶף וְקָפְאוּ הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת, טִפּוֹת־הָעֲנָנִים, וְתַחַת הַגֶּשֶׁם יִפֹּל שֶׁלֶג. פִּתֵּי־הַשֶּׁלֶג הֵם רְסִיסֵי־קֶרַח דַּקִּים וְיָפִים. לִפְעָמִים תֵּרַדְנָה טִפּוֹת־הָעֲנָנִים גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת. הוּא הַבָּרָד.